Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveld
Upcoming SlideShare
Loading in...5
×
 

Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveld

on

  • 671 views

 

Statistics

Views

Total Views
671
Views on SlideShare
667
Embed Views
4

Actions

Likes
0
Downloads
6
Comments
0

1 Embed 4

http://tagit2.blogspot.com 4

Accessibility

Categories

Upload Details

Uploaded via as Adobe PDF

Usage Rights

© All Rights Reserved

Report content

Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
  • Full Name Full Name Comment goes here.
    Are you sure you want to
    Your message goes here
    Processing…
Post Comment
Edit your comment

    Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveld Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveld Document Transcript

    • ‫דיקור עירוני‬‫יאיר מלר 554764340‬‫רותם סרי 461509630‬‫איה רוזנוולד 138694930‬ ‫תגית כלימור | סמסטר א תש"ע 1102-0102‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה |‬
    • ‫מבוא‬ ‫המרחב העירוני כפי שהוא נתפש כיום, ניתן לתיאור כשילוב של מערכות עירוניות שונות לכדי יצירת‬ ‫מרקם עשיר של התרחשויות ואפשרויות. ככל שהמרחבים העירוניים מתפתחים כך הם נעשים מורכבים‬ ‫יותר, צפופים יותר ומוגבלים מבחינת אופי ההתערבות האדריכלית האפשרית בהם.‬‫כתוצאה מכך היכולת לבצע שינויים משמעותיים ברקמה העירונית הקיימת נהפך לתהליך מורכב וממושך‬ ‫שמגביל במידה רבה את האפשרות של אזורים עירוניים להתחדש ולהתפתח.‬‫–‬ ‫אחת הגישות שנועדו להתמודד עם הבעיה של חידוש מרחבים עירוניים קיימים היא הדיקור העירוני‬‫גישה המתבססת על חיזוק הסביבה הקיימת והישענות על מערכות עירוניות קיימות לצורך יצירת שינויים‬ ‫משמעותיים במרחב העירוני.‬ ‫דיקור עירוני הוא מונח שנועד לתאר התערבות אדריכלית נקודתית המיועדת ליצור השפעה על המרקם‬‫העירוני מעבר להקשר המיידי שבו היא ממוקמת. המונח השאוב מתחום הרפואה האלטרנטיבית מתבסס‬ ‫על ההנחה שישנן פעולות שעצם ביצוען מסוגל לגרור בטווח זמן קצר השפעות משמעותיות החורגות‬ ‫מהנקודה שבה הן בוצעו או מהרדיוס המיידי שלה.‬ ‫בבסיס הדיקור העירוני נמצאת התפישה שעל ידי זיהוי המערכות העירוניות והטיפול בהן, או לחילופין‬ ‫יצירת מערכות עירוניות חדשות ניתן לבצע שינויים רחבי היקף ברקמה העירונית, במהירות ובפשטות‬ ‫יחסית.‬ ‫מטרת העבודה היא לבחון את מהות התפישה של הדיקור העירוני ואת אפשרויות היישום שלה מתוך‬‫בחינת סדרי הגודל של ההשפעות האדריכליות האפשריות ובדיקת הקשר בין אופי השינוי להשפעה שהוא‬ ‫יוצר על המרקם העירוני.‬ ‫מכלול ההתנסויות והתיאוריו ת בנושא שהחלו להצטבר בשנים האחרונות מהוות בסיס לבחינת התחום‬ ‫ולהגדרת המסגרת הרעיונית שפעולות הדיקור העירוני מתקיימות בה.‬‫2‬ ‫דיקור עירוני‬
    • ‫תוכן העניינים‬ ‫מבוא ................................ ................................ ................................ ................................ 2‬ ‫הקדמה ................................ ................................ ................................ ............................. 4‬ ‫התנהגות חברתית ................................ ................................ ................................ ........... 4‬ ‫תפישות ותיאוריות ................................ ................................ ................................ ........... 5‬ ‫כלים לבחינת הדיקור העירוני ................................ ................................ ............................. 6‬ ‫בחינת אפקט הדיקור העירוני ................................ ................................ ................................. 7‬ ‫מתודולוגיה ................................ ................................ ................................ ..................... 7‬ ‫דיקור בסדר גודל אזורי-עירוני: "אפקט ברצלונה" ................................ .................................... 7‬ ‫דיקור בסדר גודל אזורי-שכונתי: מקרה קיסנגאני. ................................ ................................. 01‬ ‫דיקור בסדר גודל אזורי-מקומי: רודרפור ................................ ................................ ............. 31‬ ‫דיקור בסדר גודל אישי-פרטי. "הגרילה גארדנינג"................................ ................................. 61‬ ‫סיכום ................................ ................................ ................................ .............................. 02‬ ‫מסקנות ................................ ................................ .............. .‪Error! Bookmark not defined‬‬ ‫ביבליוגרפיה ................................ ................................ ................................ ..................... 22‬ ‫רשימת תמונות ................................ ................................ .‪Error! Bookmark not defined‬‬ ‫הערות ................................ ................................ ............... .‪Error! Bookmark not defined‬‬‫3‬ ‫דיקור עירוני‬
    • ‫התנהגות חברתית‬ ‫הקדמה‬ ‫קיימת תפישה סוציולוגי ת הטוענת שכחלק‬ ‫דיקור עירוני היא פילוסופיה תכנונית המנסה‬ ‫מתבניות ההתנהגות החברתית האנושית‬ ‫להתמודד עם הקושי של שיטות תכנון ערים‬ ‫קיימת הנטיי ה של דפוסי התנהגות להפוך‬ ‫מסורתיות להגיב לשינויים במרקם העירוני‬ ‫לשכיחים בפרק זמן קצר למדי, כתוצאה‬ ‫בצורה מהירה.‬ ‫מאירוע הצטברות של מספר גורמים לכדי‬ ‫תהליכי תכנון ערים הם ממושכים ומורכבים,‬ ‫מסה קריטית המובילה לשינויים משמעותיים‬ ‫וגם במקרים המוצלחים שלהם טווח הזמן שבו‬ ‫ורחבי היקף בתבניות חברתיות קיימות.‬ ‫ניתן להבחין בשינויים הוא ארוך למדי, כאשר‬ ‫הגישה מוצאת באופן שבו מתפשטים רעיונות‬ ‫גם תהליך התכנון עצמו לוקח פרק זמן‬ ‫וגישות בחברה האנושית דפוס דומה לאופן‬ ‫ממושך.‬ ‫שבו מתפשטות מגפות.‬ ‫בנוסף הצורך ל"תחזק" רקמות עירוניות‬ ‫הגישה מגדירה שלושה מאפיינים עיקריים‬ ‫קיימות ולהתאימן לשינויים מוגבלת למדי עקב‬ ‫כבסיס לאופן שבו מתפשטים רעיונות בחברה‬ ‫המבנה המוגדר והסגור של המבנים העירוניים‬ ‫האנושית:‬ ‫הקיימים.‬ ‫1. דברים קטנים עשויים לגרור השפעה‬ ‫היכולת להחיות מחדש מרכזי ערים עם כך‬ ‫נרחבת.‬ ‫מציבה בפני המתכננים אתגרים משמעותיים‬ ‫2. תפישות ורעיונות הם מדבקים.‬ ‫הנובעים מאופי הסביבה שבה הם פועלים‬ ‫3. שינויים לא מתבצעים באופן הדרגתי‬ ‫והכלים שעומדים לרשותם.‬ ‫אלא כתוצאה ממאורע מכונן שמוביל‬ ‫מכיוון שבחברה המערבית כבר אין את‬ ‫אליהם.‬ ‫האפשרות לבצע שינויים קיצוניים ברקמות‬ ‫התפישה שמתבססת על תצפיות חברתיות‬ ‫העירוניות הבנויות הפתרון הוא חיזוק הסביבה‬ ‫מתבטא בתיאורי ת החלונות השבורים שפיתח‬ ‫הקיימת, כאשר המטרה היא מציאת כלים‬ ‫הקרימינולוג גורג קלינג הבאה לנסות‬ ‫לשיפור הסביבה העירונית הקיימת, סביבה‬ ‫ולהסביר את הסיבות להתפתחותה של‬ ‫שאופייה מהווה את מוקד המשיכה העיקרי‬ ‫התנהגות עבריינית באזור מסוים ובהתאם‬ ‫של מערכות עירוניות ואת הבסיס לתחרות‬ ‫מנסה להתמודד איתן.‬ ‫בניהן.‬ ‫הרעיון המרכזי שמעלה קלינג הוא שהיכולת‬ ‫הדיקור העירוני מבקש להציג גישה תכנונית‬ ‫של גורמים הנתפשים כשוליים לשמש כמצע‬ ‫משלימה לתפישות התכנוניות המסורתיות,‬ ‫להתפתחות סביבה עבריינית היא משמעותית,‬ ‫הנשענת על התשתיות העירוניות ועוזרת‬ ‫כאשר ברגע שהגורמים האלו מופיעים באופן‬ ‫לשינוי הרקמה העירונית.‬ ‫מהיר תתפתח בעקבותיהם סבבה עבריינית‬ ‫הרעיון העומד בבסיס התפישה של הדיקור‬ ‫התפישה שיושמה בהצלחה בניו יורק כדרך‬ ‫העירוני הוא ששינויים קטנים יכולים לגרור‬ ‫להתמודד עם שיעורי הפשיעה והאלימות‬ ‫השפעות נרחבות.‬ ‫הגדולים בעיר הובילה את משטרת ניו יורק‬ ‫הפילוסופיה של הדיקור העירוני לא מתבססת‬ ‫לרכז את מאמציה במניעת עברות פעוטות‬ ‫רק על התוצאה המידית של שינויים פיזיים‬ ‫כגון השתנה על המדרכות והתחמקות‬ ‫ם‬ ‫בסביבה הקיימת אלא גם על היבטי‬ ‫מתשלום ברכבת התחתית.‬ ‫חברתיים באופי ההתנהגות האנושית‬ ‫את דפוסי ההתנהגות החברתיים האלו ניתן‬ ‫המתבטאים באופן התפשטותם רעיונות‬ ‫לנצל על מנת להבין מבנים עירוניים וחברתיים‬ ‫ותפישות בחברה האנושית.‬ ‫ולהשתמש בהם כבסיס לשינויים רחבי היקף.‬‫4‬ ‫דיקור עירוני‬
    • ‫חלק בתהליך השיקום של ברצלונה בשנות ה‬ ‫תפישות ותיאוריות‬ ‫08.‬ ‫סולה-מוראלס שיצא נגד התפישות‬ ‫ההכרה ביכולת של הדיקור העירוני לשמש‬ ‫המודרניסטיות של תכנון ערים הגדיר חמישה‬ ‫ככלי לתכנון עירוני נובעת מהגישה של הניו‬ ‫עקרונות בסיסיים להתערבות עירונית‬ ‫אורבניזם התופסת את העיר כשילוב של‬ ‫מערכתית:‬ ‫מספר מערכות המונחות אחת על גבי שניי ה‬ ‫1. השפעה טריטוריאלית מעבר לנקודת‬ ‫ליצירת מרחב עירוני עשיר, גישה שמתייחסת‬ ‫ההתערבות עצמה.‬ ‫לעיר, כמו שרם קולהאס מגדיר, לא כיחידה‬ ‫2. מורכבות ותלות של מרכיבי המערכת‬ ‫שלמה וגמורה אלא כחיבור של מרחבי‬ ‫אחד בשני הנוצר על ידי שילוב של‬ ‫פוטנציאלים שהקישור בניהם הוא מה שמעניק‬ ‫רכיבים בעלי אופי זהה אך בעלי קנה‬ ‫לעיר את המשמעות שלה.‬ ‫מידה ואופן יישום שונה.‬ ‫לכן על ידי הוספת שכבות נוספות לעיר או‬ ‫3. קנה מידה בינוני ליישום המאפשר‬ ‫באמצעות טיפול במערכות הקיימות ניתן לבצע‬ ‫השלמת התהליך במסגרת זמן של‬ ‫שינויים משמעותיים במרקם העירוני.‬ ‫שנים מועטות‬ ‫4. נכונות לאמץ תבניות אדריכליות‬ ‫הדיקור העירוני נשען על היכולת לזהות‬ ‫עירוניות העשויות להיות שונות‬ ‫טיפולוגיות עירוניות ולהשתמש בהן כבסיס‬ ‫מהתבניות של המבנים בסביבת‬ ‫לשינויים מבניים בסיסיים באופן שבו נתפס‬ ‫התערבויות.‬ ‫ונחווה המרחב העירוני.‬ ‫5. השקעה ציבורית משמעותית ביישום‬ ‫הנחת היסוד בבסיס השיטה היא שחללים‬ ‫וניצול הפרוגרמה התכנונית.‬ ‫עירוניים שאינם מתפקדים או שאינם מוגדרים‬ ‫כהלכה מהווים מעין חור ברקמה העירונית,‬ ‫חמשת העקרונות האלו, שלמעשה עומדים‬ ‫והאופי שבו אנחנו בוחרים למלא את אותם‬ ‫בבסיס התפישה של הדיקור העירוני,‬ ‫החורים העירוניים הוא זה שמשפיע על השינוי‬ ‫מאפשרים להבין את ההקשר שבו מתקיימת‬ ‫העירוני.‬ ‫הגישה, ואת החשיבה שעומדת מאחורי‬ ‫היכולת להתבסס על מבנים קיימים תוך‬ ‫תהליכים מסוג זה.‬ ‫הגדרתם מחדש כחלק ממערכת עירונית‬ ‫חדשה היא זאת שמאפשרת את היצירה של‬ ‫דפוסי התנהגות עירוניים חדשים.‬ ‫ההכרה בעיר כאוסף של שכבות שונות‬ ‫וכתוצאה מכך היכולת מצד אחד לבצע שינויים‬ ‫מערכתיים במבנה העירוני ומצד שני ליצור‬ ‫פרשנות חדשה לחללים אדריכליים היא זאת‬ ‫שהופכת את הדיקור העירוני לכלי תכנוני‬ ‫משמעותי.‬ ‫1. סקיצה כחלק מתהליך תכנון של פרויקטים‬ ‫הדיקור העירוני למעשה מתבסס על פעולות‬ ‫אסטרטגיים בברצלונה.‬ ‫מדויקות ומחושבות המופעלות בנקודות שזוהו‬ ‫מראש כמשמעותיות מבחינה עירונית.‬ ‫לכן בחירת אופי ההתערבות ומיקומה צריכה‬ ‫להיות חלק מהבנה מערכתית של המבנה‬ ‫המונח דיקור עירוני נטבע על ידי מנואל דה‬ ‫סולה-מוראלס, מתכנן ערים ספרדי שלקח‬‫5‬ ‫דיקור עירוני‬
    • ‫מהפריטים שבהן השפעה ניתנת להבחנה אך‬ ‫העירוני והמטרה הסופית שמבקש המתכנן‬ ‫צירופם לכדי מערכת עירונית אחת מאפשר‬ ‫להשיג.‬ ‫לייצר השפעה רחבת היקף על העיר כאשר‬ ‫לא מדובר בפעולות בעלות אופי אקראי‬ ‫היקף ההשפעה של ההתערבויות נובע‬ ‫היוצרות השפעה שלא היית ה מצופה מהם‬ ‫ממספרם ואופי הקישור שלהם כדי מערכת‬ ‫אלא להיפך, בפעולות בעלי אופי כירורגי‬ ‫אחת.‬ ‫הבאות לטפל בנקודות שזוהו מראש‬ ‫ניתן להבחין שקנה המידה של ההתערבויות‬ ‫כפוטנציאליות ליצירת שינוי.‬‫נע בשני מישורים: האחד הוא הגודל הפיזי של‬ ‫ההתערבות והשני הוא מספר ההתערבויות‬ ‫הדיקור העירוני למעשה מתבסס על שימוש‬ ‫והמערכת אותה הן יוצרות.‬ ‫מחדש במרחבים עירוניים קיימים תוך‬ ‫התאמתם להקשר נרחב במסגרת מערכתית‬ ‫בהתאם לכך שתפישת הדיקור העירוני‬ ‫המוגדרת מראש ליצירת מערכת שתרומתה‬ ‫מתבססת הן על שינוי פיזי של הסביבה‬ ‫גדולה מכלל חלקיה.‬ ‫העירונית והן על שינוי האופן שבו נתפשת‬ ‫עם זאת בהתאם לכך שהדיקור העירוני הוא‬ ‫הסביבה העירונית קנה המידה של‬ ‫פעולה הנשענת על מרקמים קיימים יש צורך‬ ‫התערבויות אינו רק קנה מידה פיזי אלא גם‬ ‫להבין את קנה המידה וההקשר של‬ ‫קנה מידה תודעתי.‬ ‫ההתערבות על מנת להשיג את היכולת להציב‬ ‫כלומר הגודל שלפיו נמדדות ההתערבויות לא‬ ‫מטרות תכנוניות ולהגדיר את תחומי ההשפעה‬ ‫מצוי רק בממדים הפיזיים שלהן אלא גם‬ ‫הרצויים של הפעולה.‬ ‫ביכולת שלהן להשאיר את חותמן על סביבתן.‬ ‫למרות שבאופן טבעי יש מתאם בין הגודל של‬ ‫ההתערבות להשפעה שלה על הדרך שבה‬ ‫כלים לבחינת הדיקור העירוני‬ ‫אנחנו תופשים את המרקם העירוני הדגש‬ ‫בהתערבויות הוא על היכולת שלהן לגרום לנו‬ ‫היכולת לאפיין סוגים שונים של דיקור עירוני‬ ‫לפרש מחדש את המרחב העירוני.‬ ‫מתבססת על ההבחנה של מהות השינוי‬ ‫שנעשה ואופי השפעתו.‬ ‫ההשפעה של התערבויות תכנוניות כחלק‬ ‫מושג השינוי מנקודת המבט של הדיקור‬ ‫מתפישה של דיקור עירוני מועצמת על ידי‬ ‫העירוני הוא בעל שני ערכים: הגודל הפיזי של‬ ‫המערכות העירוניות שהן נקשרות אליהן או‬ ‫השינוי שהתבצע והמשקל העירוני של‬ ‫שהן מבקשות ליצור.‬ ‫ההשפעה שנוצרה, כאשר השילוב של שני‬ ‫לכן ניתן להרחיב את ההגדרה של פריסת‬ ‫הגורמים מאפשר הגדיר את מרחב ההשפעה‬ ‫ההתערבויות מעבר למובן של המרחב התלת‬ ‫של הדיקור העירוני.‬ ‫ממדי ולהתחשב בממד הזמן שעל בסיסו‬ ‫מתקיימת המערכת.‬ ‫הפילוסופיה של הדיקור העירוני מציגה לכן‬ ‫היכולת ליצור מערכת עירונית לא מתבססת‬ ‫מדרג של התערבויות אפשריות הנבדלות זו‬‫רק על המיקום הפיזי בשטח של מרכיביה אלא‬ ‫מזאת בגודלן וברדיוס ההשפעה שלהן.‬ ‫גם על האופי שבו היא נתפשת כמערכת‬ ‫בצידו האחד של המדרג ממוקמות התערבויות‬‫עירונית חדשה והעקבות הפיזיים והתודעתיים‬ ‫תכנוניות נקודתיות בעלות נוכחות והשפעה‬ ‫שהיא משאירה אחריה.‬ ‫במרחב שסביבן כאשר גודלו של רדיוס‬ ‫ההשפעה תלוי באופיין ועוצמתן של‬ ‫ההתערבויות.‬ ‫בצידו השני של המדרג נמצאות התערבויות‬ ‫מערכתיות כאשר אין בהכרח לכל אחד‬‫6‬ ‫דיקור עירוני‬
    • ‫את שעבר על העיר ברצלונה מאז שנות ה- 08‬ ‫ועד להיותה עיר בינלאומית מודל לחיקוי בכל‬ ‫בחינת אפקט הדיקור העירוני‬ ‫תחומי העיצוב העירוני, ניתן לחלק לשלושה‬ ‫מתודולוגיה‬‫08,‬ ‫פרקים. הפרק הראשון היה בשנות ה-‬ ‫הכלי שדרכו אנו מעוניינים לבחון את פעולת‬‫תכנון עירוני מקיף לשיטת ה"דיקור": פרויקטים‬ ‫הדיקור והשפעתו הוא "סרגל קני המידה"‬ ‫קטנים עצמאיים בעשרות שטחים ציבוריים‬ ‫שנותן אומדן ליחס פעולה מול השפעה לפי‬ ‫פרוסים בעיר; הפרק השני הוא תולדה של‬ ‫סדרי גודל מרחביים: מהגדול והמערכתי‬ ‫אירוע: האולימפיאדה ב 2991 כמנוף פיתוח‬ ‫ביותר – קנה המידה העירוני-אזורי, דרך קנה‬ ‫עירוני; והפרק השלישי בעצם מתרחש מאז‬ ‫מידה בינוני של פעולות מקומיות באזור מוגדר‬ ‫האולימפיאדה ועד היום, לאחר ביסוסה של‬ ‫בעיר ועד לקנה המידה הקטן ביותר לכאורה‬ ‫ברצלונה כמותג עולמי ואתר תיירות מבוקש.‬ ‫של פעולות יזומות של ארגונים פרטיים‬ ‫ומשתמשים בסביבתם המיידית. קנה המידה‬ ‫במהלך השלב ראשוני של הטרנספורמציה‬ ‫יודגם ע"י תקדים שמנתח תופעה כזו,‬ ‫העירונית בברצלונה, בתום תקופת שלטונו‬ ‫כשבנוסף להיבט הפיזי יבחנו הקשרים‬ ‫הדיקטטורי של גנרל פרנקו, הממשלה‬ ‫תרבותיים - חברתיים ותודעתיים שהביאו‬ ‫הדמוקרטית החדשה קידמה תכנית לפיתוח‬ ‫לשינויים במרחב העירוני.‬ ‫שטחים פתוחים למען הציבור. למעלה ממאה‬ ‫וארבעים חללים עירוניים עוצבו לאורך שבע‬ ‫שנים (8891-1891), שתרמו לשינוי נוף העיר‬ ‫דיקור בסדר גודל עירוני-אזורי: "אפקט‬ ‫כמו גם לתדמיתה. החלוציות הייתה בעצם‬ ‫ברצלונה"‬ ‫קידום "פרויקטים" ולא להמתין לתכנית אב‬ ‫אם כן נקודת הפתיחה של המחקר שלנו‬ ‫כוללת, ובכך הפיתוח וההשפעה היו מהירים‬ ‫בניסיון להעריך כמותית איכותית ותודעתית‬ ‫יותר וחופש היצירה והעיצוב היה גדול יותר;‬ ‫את אפקט פעולת הדיקור. בקנה המידה‬ ‫כל מקום זכה לפתרון מקומי מותאם לסביבתו‬ ‫הגדול ביותר שנבחן בעבודה זו, קנה המידה‬ ‫האישית. ניצול מחודש של הקרקע באזורי‬ ‫האזורי-עירוני, הפעולה היא כאמור מכלול‬ ‫תעשייה, מסילות רכבת ישנות וכו ויצירת‬ ‫התערבויות בסדרי גודל משתנים, באזורים‬ ‫מקומות חדשים - מרבית הפרויקטים היו‬ ‫שונים בעיר, הנובע מתכנון אסטרטגי מערכתי‬ ‫בקנה מידה קטן, ללא צורך בסיבוך ותיאומים,‬ ‫המרשת את העיר בין שכבות קיימות לשכבות‬ ‫והייתה להם השפעה על שינוי שהתחולל‬ ‫חדשות התואמות את היעדים האסטרטגים‬ ‫מעבר לסביבתם הקרובה. על כן היוו חלק‬ ‫לעיר ברמת תכנית אב בעלת יעדים ומטרות,‬ ‫מפרויקט עירוני רחב, ומיצבו את ברצלונה‬ ‫כפופה למסגרת זמן כלשהי (לרוב מספר‬ ‫כמעבדה בינלאומית ללימוד עיצוב עירוני.‬ ‫שנים). ההחלטות למיקום הפעולות נעשות‬ ‫מכיכרות חדשות ועד לפארקים נרחבים,‬ ‫בתחילה על מיפוי כולל וזיהוי נקודות חוזקה‬ ‫למרחב הציבורי החדש תפקיד דואלי:מבני‬ ‫וחולשה בעיר ותרומתם לרקמה העירונית‬ ‫ומשפיע. מעבר לפתרון פונקציונאלי‬ ‫בעיקר בזכות הקשרים ביניהם, ובינם לבין‬ ‫ופרוגרמתי הם היו לסמל בעידן חדש. תחת‬ ‫רשת חדשה המתבססת על פוטנציאל מערכת‬ ‫הסיסמא "הגלריה ברחוב" שיתפו פעולה‬ ‫ההתערבויות להחיות את המקום ולתרום‬ ‫אדריכלים, מהנדסים ואמנים והביאו גם‬ ‫לתועלת מרחבית במספר רבדים (פיזי,‬ ‫למעורבות התושבים.‬ ‫תרבותי, סביבתי, כלכלי וכו).המקרה על פיו‬ ‫אנו בוחנים את הגישה הזו הוא התקדים של‬ ‫העיר ברצלונה.‬‫7‬ ‫דיקור עירוני‬
    • ‫הפרויקטים כאמור נעים בסדרי גודל שונים,‬ ‫ניתן לבחון איכות כל אחת מהן בהסתכלות‬ ‫מקומית ובתרומתן למערכת הכוללת כוחן של‬ ‫ההתערבויות הוא גדול דווקא במקרים בהם‬ ‫לא נדרשו שינויים גדולים במרקם הסובב את‬ ‫ההתערבות כתנאי לשמירה על‬ ‫איכותן.דוגמאות לדיקור בקנה מידה שכונתי‬ ‫מראות עקרון זה פעמים רבות, באופן שבה‬ ‫ככר קטנה, שיפוץ רחוב למדרחוב או גן‬ ‫2. ככר – מרחב עירוני חדש‬ ‫שכונתי מפרה את האזור ומעניק לתושביו‬ ‫תהליך זה של עיצוב העיר קיבל תנופה‬ ‫איכות חיים מבלי לפגוע ברקמה הקיימת.‬ ‫משמעותית לאור אירוע האולימפיאדה‬ ‫כמובן שישנן גם דוגמאות רבות להתערבות‬ ‫בקנה מידה אזורי שנושאת באותה האחריות:‬ ‫ב2991, שהיווה פרויקט טרנספורמציה בקנה‬ ‫מידה עירוני, מתבסס על שלושה עקרונות‬ ‫לדוגמא, נושא מסילות הרכבת אשר הותירו‬ ‫מובילים: בניית תשתית אופרטיבית והתקנת‬ ‫"צלקות" במרחב וחלקי עיר פרומים. אחד‬ ‫הפתרונות יצירתיים שתוכננו היה מחוז‬ ‫טלקומוניקציה במבנים ודרכים חדשות; שיקום‬ ‫וטיפוח ארבעה אזורי פריפריה כמשכן סובב –‬ ‫סאנטס שנותק מברצלונה. תכנון פארק‬ ‫עיר לאולימפיאדה; שינוי באוריינטציה של‬ ‫שיחבר בין שתי רקמות, המחוז והעיר יגביר‬ ‫גישה ותיירות גם למחוז וישפר את איכות‬ ‫גדילת והתפתחות העיר לכיוון צפון מזרח‬ ‫במקום למערב; ופיתוח חזית הים של העיר.‬ ‫החיים באזור.‬ ‫במקביל לשינויי האולימפיאדה, העיר קידמה‬ ‫גם תכנית שיקום "העיר ההיסטוריות‬ ‫הפנימית". אם כן האימפקט הגדול של הכנות‬ ‫העיר לאולימפיאדה אינו מסתכם רק במתקניה‬ ‫החדשים אלא בהקמתם של מוזיאונים,‬ ‫תיאטראות, שיקום הנמל המסחרי והפיכתה‬ ‫3. המחשה לפעילות עם שינוי סביבתי מינימאלי.‬ ‫כאמור ליעד תיירותי מדרגה ראשונה. אם‬ ‫הטיפול במסילות הרכבת במחוז סאנטס‬ ‫מרחיבים את הדיון גם לפיתוחים אזוריים כגון‬ ‫תחבורה בין עירונית, פיתוח רובעי עיר‬ ‫דיקור בקנה מידה עירוני ניתן לראות במקרה‬ ‫במפרצים וחידוש אזורי תעשייה גדולים,‬ ‫שדרת הדיאגונאל: אזור ה"פורום" שהיה מה‬ ‫הפרק השלישי מתאפיין יותר בפיתוח עירוני‬ ‫שנקרא "בראון פילד" – אזור תעשייה והכיל‬ ‫במודעות ליכולת סוציו-אקונומית, בדגש על‬ ‫הרה מתקני תשתית לעיר הוזז ממקומו‬ ‫כמה כללי מפתח:‬ ‫והמתקנים קיבלו מענה טכנולוגי מתקדם, וכך‬ ‫1. רציונליזציה של ארגון מערכת‬ ‫פינה האזור שטח רב לפיתוח החוף והחזית‬ ‫המרחבים הפתוחים בהתבסס על‬ ‫הימית של העיר. שדרת הדיאגונאל, עורק‬ ‫מערכת פארקים מבוקרת והארכת‬ ‫ראשי בעיר, לראשונה הגיעה עד לקו המים,‬ ‫מסלול המטרו בכדי להגביר הנגישות.‬ ‫עם גישור של טיילת שכיסתה את עקבות‬ ‫2. איזון בין הזהות ההיסטורית וחיזוקה‬ ‫מתקני התשתית והשירותים. רובע חדש "לה‬ ‫לבין התנופה האדריכלית של‬ ‫רמבלאס דלה מינה" עיצב את הבינוי של‬ ‫הפרויקטים החדשים.‬ ‫עיצובים חדשים כמו מרכז הקונגרסים, קמפוס‬ ‫3. בניית מחוזות חדשים של דיור בר‬ ‫אוניברסיטה חדש, וקומפלקס מגורים תרמו‬ ‫השגה.‬ ‫לפיתוח ולטיפוח האזור, שעד כה נחשב לאזור‬‫8‬ ‫דיקור עירוני‬
    • ‫בסיכון. חופים, גנים ומרחבים ציבוריים בודדים‬ ‫נוצרו בהמשך לכך.‬ ‫דוגמאות לפרויקטים נוספים שמקודמים‬ ‫בשנים האלו ( 6002 ואילך) מראים על דגש‬ ‫נכבד הניתן לפרויקטי מגורים ורישות חדש בין‬ ‫הפרויקטים החדשים. למשל ה"גראן ויא –‬ ‫זונא פראנקא":אזור החוף הדרום-מערבי של‬ ‫העיר, הנמתח בין הנמל הישן לנחל‬ ‫5. תכנית הפיתוח של מזרח העיר, בניסיון‬ ‫הלוברגאט, תחם את אזור התעשייה‬ ‫ליצור גריד חדש של בלוקי המגורים‬ ‫והלוגיסטיקה של ברצלונה והופך להיות אחד‬ ‫ממקבצי המגורים הגדולים בעיר.בנוסף לנמל,‬ ‫מתוכננת הרחבת הרכבת המהירה לאזור‬ ‫באופן שיקפיץ את הערך הכלכלי של‬ ‫המטרופולין כולו.פרויקטים אורבאניים גדולים‬ ‫נוספים עוד בתהליכים, כגון ה"סאוטאט‬ ‫גודיקאל" – קומפלקס של מוסדות חוק, ככר‬ ‫6. רובע סגרארה ותוואי הרכבת המהירה‬ ‫אירופה ופיתוח מחוז מארינה ובו עוד 000,01‬ ‫שיוצרת מרכזיות חדשה לעיר‬ ‫יחידות דיור. דרכים נוספות ביצירת קשרים‬ ‫פיזיים בין נקודות ה"דיקור" בפרויקטים‬ ‫למעשה גדולתה של שיטת הדיקור העירוני‬ ‫החדשים הוא פרויקט הסאגררה – הרכבת‬ ‫בברצלונה ניכרת מכמה היבטים:‬ ‫המהירה שמשולבת בארבע שכבות עיר‬ ‫שונות, ויוצרת רישות וגיאוגרפיה חדשים לעיר.‬ ‫1. ריבוי התערבויות קטנות המשקמות‬ ‫מבנים, דיור, משרדים ומלונות ירכיבו יחד את‬ ‫מערכות קיימות ויוצרות חדשות,‬ ‫המסה הקריטית בעיר. דרך נוספת הינה‬ ‫פיזיות ותודעתיות המעלות את‬ ‫פארק ליניארי בשטח של למעלה מ- 5.3 ק"מ‬ ‫תדמיתה של העיר בפני תושביה‬ ‫שישרת כחוט שדרה ל 005,8 יחידות מגורים‬ ‫ומבקריה.‬ ‫באזורי תעשייה לשעבר ובכך יווצר חיבור‬ ‫למרכז העיר בחזרה.‬ ‫2. הכרה ביכולות ההליכים הנקודתיים‬ ‫לאפשר שינויים בטווח זמן קצר‬ ‫בהרבה מזה של תכנית מאורגנת‬ ‫אחת כוללת לעיר.‬ ‫3. ההתערבויות הן פונקציה של קנה‬ ‫מידה וסדרי גודל, תוך מתן מענה‬ ‫לפתרונות גישה ותחבורה, קשרים‬ ‫פיזיים בין המרחבים שיחד יוצרים‬ ‫מערך עיר מחוזק‬ ‫4. אזור הפורום שעבר מהפך מאזור‬ ‫תעשייה לחזית ים תיירותית‬ ‫4. נתינת דגש לעיצוב עירוני (על פני‬ ‫תכנון כולל) ובכך מעניק לעיר‬ ‫סטאטוס אדריכלי ותיירותי, מעניק‬‫9‬ ‫דיקור עירוני‬
    • ‫קונגו המערבית והמזרחית והיוותה בעבר את‬ ‫זהות שונה בהתאמה לכל מקום‬ ‫העיר השלישית בגודלה ברפובליקה‬ ‫ומביא למעורבות בקרב הציבור.‬ ‫הדמוקרטית של קונגו.‬ ‫קיסנגאני היא עיר וכפר בו זמנית. מורכבת‬ ‫5. ניצול הזדמנויות ואירועים גדולים כגון‬ ‫משש קהילות גדולות המחולקות למאות‬ ‫האולימפיאדה לקידום אינטרסים‬ ‫שכונות קטנות בעלות ייחוד היסטוריה ואופי.‬ ‫קהילתיים, תברואתיים, תרבותיים‬ ‫וכלכליים בעיר‬ ‫6. בקרה על מימוש התהליכים: שמירה‬ ‫על התערבויות בקנה מידה אנושי‬ ‫ובקרה על השלכות והשפעות‬ ‫ההתערבויות באזורים השונים, באופן‬ ‫שבו הופכת העיר ל"מעבדה‬ ‫8. מבט על העיר מנהר הקונגו‬ ‫בינלאומית" ל"חינוך" לשיטת הדיקור‬ ‫העירוני ומהווה מודל לחיקוי.‬ ‫"עיר של תקווה"- ב 0991 האזור היווה‬ ‫זירתם של מספר קרבות עקובים שהותירו בה‬ ‫צלקות רבות הן פיזיות והן מנטאליות על‬ ‫האוכלוסייה. למרות הנזקים שספגה‬ ‫דיקור בסדר גודל אזורי-שכונתי: מקרה‬ ‫קיסנגאני.‬ ‫במלחמות, תדמיתה העירונית היא כשל ערס‬ ‫תרבות בתחומיי הקולנוע הטלוויזיה מוזיקה‬ ‫תקדים קיסנגאני הוא דוגמא לארכיפנקטורה‬ ‫ותיאטרון. המזוהים בסגנון ייחודי מקומי‬ ‫עירונית שמשלבת בתוכה שני סוגי‬ ‫המתבטא גם באירועי פסטיבל רבים ומופעים‬ ‫התערבויות: התערבות רשתית זמנית בקנה‬ ‫קבועים בעלי אופי תרבותי חברתי.‬ ‫מידה שכונתי והתערבות מוקדית קבועה בקנה‬ ‫מגוונה הרחב בארכיטקטורה קולוניאלית‬ ‫מידה אזורי. כל אחת מהאסטרטגיות הנ"ל‬ ‫ומסורתית משווה לה יופי נוסף על נופיה‬ ‫נבחרו ע"י המתכננים ליצירת אפקט שונה על‬ ‫הטבעיים העשירים. העיר מכונה בימינו " ‪City‬‬ ‫העיר ותושביה בתוכנית המתחשבת במימד‬ ‫‪ "of Hope‬או ‪( Boyoma‬הנערה הכי יפה)‬ ‫הזמן והמקום והאמצעים העומדים לרשותה.‬ ‫בניגוד לכינויי העבר שלה כעיר מעונה.‬ ‫הפירוט הבא יסקור בחירות אלו והשפעתם‬ ‫בעוד שתושבי העיר סבלו טראומות רבות,‬ ‫האזורית העכשווית על העיר ותושביה.‬ ‫זהירים וסקרנים, הדור הצעיר חדור‬ ‫התלהבות, דורשני ורעב ללמוד ולהביע עצמו.‬ ‫רקע על היזמים‬ ‫‪ Studios Kabako‬הוא מיזם מתפתח של‬ ‫האמן פאוסטין לינקולה ושותפתו וירגינה‬ ‫דופרה שהתחיל כסטודיו למשחק וריקוד ותפס‬ ‫תאוצה מאז 1002 גם לתחומי אומנות אחרים.‬ ‫רב ההפקות של הסטודיו מיוצרות ומוצגות‬ ‫7. פסטיבל חוץ ברחובות קיסנגאני‬ ‫בקיסנגאני. הסטודיו הפך לישות קטנה‬ ‫להשכלה אומנותית ושיתוף המעבירה סדנאות‬ ‫רקע על העיר‬ ‫המשכיות עבור הדור הצעיר בעיר ע"י אמנים-‬ ‫‪ Kisangani‬היא עיר השוכנת בלב יערות‬ ‫אורחים מקומיים לאומיים ובין לאומיים.‬ ‫הגשם של אפריקה. בנקודה אסטרטגית בין‬‫01‬ ‫דיקור עירוני‬
    • ‫הם מצאו ערך בדו-קיום של הטמעת מרחבים‬ ‫רב תחומיים קטנים במרקם המגורים כ זרז‬ ‫לרישות הפעילות היצרנית של אמנים בעיר‬ ‫כולה והפיכתה בכך למרכז תרבות בעל‬ ‫חשיבות ראשונית ברפובליקת קונגו. אך‬ ‫חשיבותם של אותם מרחבים אמנותיים‬ ‫שכונתיים עבור האינדיבידואלים הפועלים‬ ‫בהם נתפסת גדולה מתרומתם לתדמיתה‬ ‫9. סטודיו קבאקו: מופעי במה בבאנדל,‬ ‫האמנותית של העיר. תקשורת שוטפת ביניהם‬ ‫קיסנשזה.‬ ‫בונה בסיס להדברות והכרה בין אזורים‬ ‫וקהילות שונות בעיר ומחוצה לה. פעילותם‬ ‫המיזם שמהווה זירה פיזית ייעודית לאומנות‬ ‫החברתית חותרת לעידוד יוזמות תעסוקתיות,‬ ‫ועבודה קהילתית ביקש לנצל את הפוטנציאל‬ ‫שיתוף פעולה ומפלט אלטרנטיבי עבור כל‬ ‫שבפעילותו לחולל שינוי תפיסתי ותדמיתי‬ ‫אחד שחפץ בו ללא אפליה מעמדית או‬ ‫עבור העיר כולה. החזון שלו לקינסגאני מבוסס‬ ‫כלכלית.‬ ‫על הרצון ליצירת רשת של מוקדי אנרגיה‬ ‫מחוללות שינוי עבור העיר ותושביה. מדובר‬ ‫בחזון רב תחומי שכוונתו להשפיע על‬ ‫אספקטים רבים בו זמנית מעבר לתחום‬ ‫התרבותי: אורבאניים, סביבתיים, חברתיים,‬ ‫פוליטיים, אומנותיים, פרוגרמאתיים‬ ‫ומרחביים.‬ ‫10. סטודיו קבאקו: חזרות חוץ למופע "עוד,‬ ‫הארכיטקט ‪ Bärbel Müller‬והאמן ‪Faustin‬‬ ‫עוד, עוד" בהשתתפות הקהל.‬ ‫‪ Linyekula‬חלקו רצון משותף לביזור מרכזי‬ ‫תרבות עירוניים ברחבי העיר. בשיתוף עם‬ ‫לינקולה מתאר תהליך זה כתהליך של "ריפוי‬ ‫‪ Studios Kabako‬ב 9002 הם ניתחו וניסחו‬ ‫יצירתי" שהוחרב לדבריו באפריקה ע"י‬ ‫שיטות התערבות באסטרטגית הדיקור‬ ‫קולוניאליזם רצח עם ומלחמה.‬ ‫העירוני לבניית 3 מרכזי תרבות ייחודיים‬ ‫רעיון הביזוריות חיוני להבנת אופן פעילותו של‬ ‫המותאמים לאופי האורבאני של קיסנגאני.‬ ‫הסטודיו בכל הרמות. מהנאת הפרט לתרומה‬ ‫רובד נוסף של התוכנית המתמקד בהטמעת‬ ‫השכונתית לעיצוב אופייה העירוני של‬ ‫הפעילות בעומק רקמת המגורים כחלק בלתי‬ ‫קיסנגאני והשפעות כלל ארציות ובינלאומיות‬ ‫נפרד מחיי השכונה. שילוב אסטרטגיות אלו‬ ‫שיכולות לבוא בעקבותיו. הסטודיו סבור‬ ‫הוא שלדבריהם יחולל את השינוי הרצוי עבור‬ ‫שביסוס העיר כמרכז תרבות שני לבירה ישים‬ ‫העיר.‬ ‫עיר פרובנציאלית זו "על המפה".‬ ‫)8002 :‪(Linyekula‬‬ ‫גישת הדיקור המבוזר‬ ‫אסטרטגית הפעולה של הסטודיו העלתה‬ ‫מחזון למעשה‬ ‫שאלות לגבי זמניותם וגמישותם של המרחבים‬ ‫החזון החדש חייב את הסטודיו שבמקור יועד‬ ‫הא ורבניים בעיר וההשלכות הדינמיות של‬ ‫להיות "מקום מנטאלי" לממש ולארגן את‬ ‫פעילות מרושתת על הרובד התרבותי חברתי‬ ‫המרחב הפיזי לפעולתו.‬ ‫ופיזי בעיר.‬‫11‬ ‫דיקור עירוני‬
    • ‫העיר. כמו רשת הפעילות השכונתית, כל אחד‬ ‫ממרכזי התרבות נתפס כתשתית, כמרחב‬ ‫גשמי, כחלל חברתי, כדוגמה ומחווה לקהילה‬ ‫בתוכה הוא נטמע:‬ ‫‪Elisabeth Tambwe, Concerto‬‬ ‫11.‬ ‫‪pour corps bruyants‬‬ ‫הסטודיו הקדיש עצמו לגיוון תחומי ומרחבי‬ ‫פעילותו, שגם מגיב לחוסר בתשתית‬ ‫12. סימון אתרי ההתערבות המוקדית על‬ ‫המוסדית תרבותית בעיר. זאת במטרה להגיע‬ ‫מפת קיסנגאני.‬ ‫למחוזות וקהילות שונים ברחביה- גם למשוללי‬ ‫הפריבילגיה.‬ ‫1. במקיסטו המרכז האדמיניסטרטיבי‬ ‫והכלכלי של העיר, המרכז מעוצב להוות‬ ‫‪"When you connect the dots, you‬‬ ‫נקודת הציון של סטודיו קבקו כזירה לתצוגת‬ ‫עבודה. במה לתקשורת בין העיר והעולם.‬ ‫.”‪begin healing or appeasing the “body‬‬ ‫מרחב שפתוח לעיר ומזמין אותה פנימה. שם‬ ‫)9002 ‪(Muller‬‬ ‫יתקיימו אירועים קונצרטים והקרנות. שלט‬ ‫‪"Cities like Accra or Kinshasa, Kumasi‬‬ ‫הפרסומת של העיר המשתקפת‬ ‫-‪or Kisangani, can - despite all large‬‬ ‫בארכיטקטורה שלו.‬ ‫‪scale‬‬ ‫‪transformations‬‬ ‫‪-still‬‬ ‫‪be‬‬ ‫‪characterized by the presence of‬‬ ‫עיצוב מרכז ההופעות במקיסטו של ‪.muller‬‬ ‫‪small-scale appropriations of urban‬‬ ‫/"‪space. These “points"/ "waypoints‬‬ ‫‪"acupuncture points” exist in time and‬‬ ‫‪space. They operate relationally and‬‬ ‫‪reactively, and induce radiating effects‬‬ ‫‪with minimal gestures. Thereby, they‬‬ ‫‪create networks of characteristic‬‬ ‫13. הופעה מוזיקאלית מטעם סטודיו קבאקו‬ ‫‪energy levels with catalytic effects on‬‬ ‫במסגרת פסטיבל שנתי בקיסנגאני.‬ ‫‪the urban fabric. Primarily of a‬‬ ‫‪commercial nature, they are located in‬‬ ‫2. המרכז השני ממוקם במחוז המרוחק של‬ ‫סימי-סימי, קרוב לנהר הקונגו, שם הסטודיו‬ ‫‪the programmatic field between‬‬ ‫רכש שטח של כ 0003 מר. המרחב נתפס‬ ‫‪production and consumption. (Muller‬‬ ‫כחלל לשיתוף בין אינדיבידואלים מתחומי‬ ‫)9002‬ ‫תרבות שונים: אמנים, פילוסופים, מחזאים,‬ ‫שחקנים, כוריאוגרפים, רקדנים, מוזיקאים,‬ ‫התערבות מוקדית ארוכת טווח‬ ‫הוא מכיל מגורי אמנים‬ ‫מדענים וכו.‬ ‫וסטודיואים לחזרות, הקלטות ועריכות המוקף‬ ‫בשילוב כוחות עם משרדי ‪ ,Muller‬שלושה‬ ‫בטבע. המטרה היא לספק סביבה רב תחומית‬ ‫מוסדות תרבות חדשים שונים במהותם תוכננו‬ ‫לניסוי המושכת אמנים אינדיבידואלים לחקור‬ ‫לייצג ולאכלס את הפעילות האמנותית של כלל‬ ‫ולעבוד בצורה ריכוזית ללא היסח דעת.‬‫21‬ ‫דיקור עירוני‬
    • ‫חלל "דמוי בועה" היכן ש"ניתן לסגור דלת"‬ ‫)9002 :‪(Linyekula‬‬ ‫3. המרכז השלישי ממוקם בלבונגה, המחוז‬ ‫המאוכלס ביותר של קיסנגאני, הממוקם בגדה‬ ‫השמאלית של נהר הקונגו. ישנו רצון עז לגעת‬ ‫בפריפריה הזו, המיותמת תשתיות ונתפסת‬ ‫כאחת שנשכחה ע"י רשות העירייה. הסטודיו‬ ‫14. סדנת קולנוע (משמאל) וחדר חזרות‬ ‫מבקש לעבוד עם קבוצות נבחרות באוכלוסיה‬ ‫(מימין) של סטודיו קבאקו בחללי מגורים‬ ‫זו, כדי לתת חיסיון לרעיון ששינוי צריך לבוא‬ ‫שכורים.‬ ‫מבפנים.‬ ‫הרעיון הוא לעודד יצרנות סוציו-פוליטית,‬ ‫זוהי גישה יותר מופעית ופחות ארכיטקטונית‬ ‫אינטלקטואלית, וארטיסטית בתוכנית של‬ ‫של הדיקור העירוני שמדגימה את הפוטנציאל‬ ‫סדנאות, מפגשים, הקרנות ועוד. האומנות כאן‬ ‫של השימוש באומנויות כנקודת פתיחה‬ ‫מיועדת לשרת כ"גשר לדבר על דברים אחרים‬ ‫שסובבים אותנו" )8002 :‪(Linyekula‬‬ ‫להתחברות לעיר בקנה מידה גדול יותר‬ ‫מיקומו הנבחר של מרכז זה הוא במבנה‬ ‫ברשת ראשונית של קשרים חברתיים.‬ ‫קולוניאלי נטוש במטרה משנית להחיותו כנק‬ ‫ציון מחודשת בעיר.‬ ‫בכל אחד מ 3 המצבים הא ורבניים שינוי דרך‬ ‫דיקור בסדר גודל מקומי-אזורי: רודרפור‬ ‫העיסוק האומנותי יושג כפי שהוא משתקף‬ ‫בפעולות מרחביות בקנה מידה מוגבל.‬ ‫תקדים רודרפור הוא דוגמא לדיקור בקנה‬ ‫האפשרות והצורך של התניידות ומעגליות בין‬ ‫מידה קטן מקומי שמעגלי השפעתו רבים‬ ‫מקומות שונים מציעה את ההזדמנות לעבוד‬ ‫וגדולים מתחומי הכפר הקטן בו נהגה. כן הוא‬ ‫על לוחות זמנים שונים בו זמנית: פרויקטים‬ ‫מציג את אפשרויות ההשפעה של מופע‬ ‫רחבים ויוזמות ספונטניות יותר יכולים‬ ‫להתרחש בבת אחת, משפיעים אחד על‬ ‫אדריכלי בעיצובו ובתכנים הנמזגים לתוכו‬ ‫האחר ויוצרים אפקטים סינרגטיים.‬ ‫מעבר למענה על צרכים מקומיים.‬ ‫דיקור עירוני מתוך הכרח‬ ‫‪METI school- Rudrapur Bangladesh‬‬ ‫ללא תנאי עבודה בקיסנגאני סטודיו קבקו‬ ‫‪2004-2006 Anna Heringer‬‬ ‫נאלץ להעריך מחדש את מיקומיו המרחביים‬ ‫והפרוגראמות המיושמות ולבחון פרמטרים‬ ‫קיימים אורבאניים פוליטיים כלכליים‬ ‫וחברתיים.‬ ‫בניית המרכזים מוגדר כתהליך ארוך טווח ועד‬ ‫אז "הסטודיו עובד במעין מצב הישרדותי"‬ ‫.)9002 :‪(Linyekula‬‬ ‫במשך תקופה זו משרד, בית וכנסיה,‬ ‫מושכרים בשכונות קיסנגאני משמשים‬ ‫לסדנאות, אדמיניסטרציה, חזרות או הקלטות‬ ‫ומדי פעם לפעם העיר עצמה הופכת לבמת‬ ‫המופע.‬ ‫15. בי"ס ‪ METI‬ברודרפור (חזית מזרחית)‬ ‫רקע על הכפרים בבנגדלאש‬ ‫"עם יותר מ 0001 תושבים לקילומטר מרובע‬ ‫בנגלדש היא אחת הארצות הצפופות בעולם.‬ ‫קרוב ל 3/2 מהאוכלוסייה מתפרנסת‬‫31‬ ‫דיקור עירוני‬
    • ‫ממחסור בהשכלה, הרינגר החליטה ב 4002‬ ‫מחקלאות, עם זאת שיעור הילודה הגבוה‬ ‫לעצב לרודפור בי"ס כעבודת התזה שלה.‬ ‫מצביע על מחסור הולך וגבר במשאבי קרקע‬ ‫דיספיקהה כבר פעלו בכפר בשלוחת בי"ס‬ ‫לצורך אורח החיים החקלאי המקובל. המחסור‬ ‫קטנה אך בתנאים לא מספקים והכינה כבר‬ ‫בקרקע והעוני הקשה גורמים לקבוצות גדולות‬ ‫תוכניות להרחבת השלוחה כשהרינגר פנתה‬ ‫של תושבי הכפרים להגר אל הערים. ריכוז‬ ‫אל סוכנות ‪ METI‬המשויכת להם עם הרעיון‬ ‫תצורת המגורים הקיימת וחיזוק הכלכלות‬ ‫העיצובי שלה.‬ ‫המקומיות בכפרים יכול לעזור להקל על‬ ‫הדחק של קהילות הכפר, אך יוזמות המכוונות‬ ‫לסיוע בתחומים אלו לרב נתקלות במכשולים‬ ‫מצד מסורות הבניה המקומית ודלילות‬ ‫התעסוקה באזורים אלו. " (לפיק).‬ ‫רקע על המתכננים‬ ‫ב7991 אנה הרינגר, צעירה אוסטרית, לקחה‬ ‫חלק בתוכנית התנדבותית ממשלתית‬ ‫‪ ,Dipshikha‬ששיכנה אותה למשך שנה בכפר‬ ‫קטן (רודרפור מונה כ 0051 תושבים) בצפון‬ ‫17. תמונת שיעור שגרתי לדור הצעיר ע"פ‬ ‫בנגדלש. דיפשיקהה היא תוכנית ששמה לה‬ ‫שיטת ‪( METI‬בקומה העליונה של‬ ‫מטרה לפתח תוכניות פעולה בתחומי‬ ‫ביה"ס).‬ ‫הבריאות, החינוך, ההכנסה והחקלאות‬ ‫בבנגלדש, והשפיעה על הרינגר לשוב אל‬ ‫‪METI (modern education and training‬‬ ‫רודרפור כסטודנטית לארכיטקטורה, גם לאחר‬ ‫‪ )institute‬היא סוכנות חינוכית לקידום יכולות‬ ‫סיומה. ב 2002 הרינגר ושישה סטודנטים‬ ‫ועניין אינדיבידואליים בשיטות לימוד לא‬ ‫נוספים חקרו לעומק את המבנה הכלכלי של‬ ‫קונבנציונליות. תרומתם לכפר שמה דגש על‬ ‫רודרפור והצביעו על מספר בעיות עיקריות.‬ ‫סיפוק כלים וטכנולוגיות מודרניות בתחום‬ ‫הרפואה, החינוך, הבניה והחקלאות לשיפור‬ ‫תנאי המחיה הפיזיים והכלכליים בו עבור הדור‬ ‫הצעיר כמו גם הדור המבוגר. ביה"ס ‪METI‬‬ ‫הפך לנקודת ציון חשובה ומקום מפגש עבור‬ ‫התושבים וילדיהם ומופע חיובי שנגזר בחלקו‬ ‫מהעיצוב הייחודי ותהליך הבנייה עצמו.‬ ‫ארכיפנקטורה מעשית‬ ‫מסורות הבניה באדמה המקובלות ברודפור‬ ‫לוקות בחסרונות רבים על אף יתרונותיהם‬ ‫הסביבתיים. קירות דקים מדי, בנייה ללא‬ ‫16. תוכנית הכפר שנוסחה ע"י הסטודנטים‬ ‫יסודות, גגות ארעיים.. מאפיינים אלו הביאו‬ ‫למצב שרבים ממבני הכפר מציעים תנאי‬ ‫הבעיה העיקרית שאובחנה הייתה מיעוט‬ ‫מחיה ירודים ואף מסוכנים לתושביו ובנאים‬ ‫הקרקע לצורכי חקלאות, שהיא מקור ההכנסה‬ ‫מקומיים החלו פונים לשיטות בניה מודרניות‬ ‫היחידי בכפר. מהכרותה עם מאגר‬ ‫בבטון ולבנים. הרינגר ראתה ערך רב בחיזוק‬ ‫ההזדמנויות הדל של התושבים הנגרם‬ ‫מוטיב הבנייה באדמה לקידום המודעות‬‫41‬ ‫דיקור עירוני‬
    • ‫הסביבתית והסגנון מקומי של הכפר. היא‬ ‫בקומת הקרקע על קירותיה העבים ממוקמות‬ ‫ניצלה את משימתה ליבוא ידע לכפר גם‬ ‫שלוש כיתות לימוד שלכל אחת גישה משלה‬ ‫בתחום הבניה ולשלבו בתהליך הבנייה עצמו.‬ ‫לחוץ ולמערכת מערות "אורגניות" הקבועות‬ ‫היא בחרה באופן מחושב לאמץ שיטות בנייה‬ ‫בחלקן האחורי. עיצוב הפנים הרך של חללים‬ ‫מסורתיות ושדרוגן בבניית ביה"ס תוך שימוש‬ ‫אלו מיועד למגע, להשענות, למפלט לחיפוש‬ ‫בכוח עבודה מקומי והכשרתם ליצירת תחושת‬ ‫והתבודדות של יחיד או קבוצה. הקומה‬ ‫שייכות וגאווה מקומית עם האייקון החדש.‬ ‫העליונה בניגוד חד לתחתונה פתוחה וקלה.‬ ‫באסטרטגיה זו סיפקה מקור ראשוני להשכלת‬ ‫הפתחים בקירות הבמבוק מאפשרים מבט על‬ ‫אנשי המלאכה המקומיים בתחום טכנולוגיות‬ ‫הסביבה והכפר, החלל הפתוח מאפשר שטח‬ ‫הבנייה, מקור הכנסה זמני נוסף ותקדים‬ ‫לתנועה או התכנסויות גדולות. משחקי או וצל‬ ‫לבנייה מתקדמת בשיטות המקובלות.‬ ‫בין קני הבמבוק מוסיפים טקסטורה ועושר‬ ‫לחלל. עליה מתווסף אלמנט של צבעוניות‬ ‫עיצוב מתחשב צרכים‬ ‫פנימית המתקבלת משימוש בטקסטילים רבים‬ ‫הארכיטקטורה של בית הספר החדש‬ ‫ורב גוניים המשווים לחלל אוירה קלילה‬ ‫מתחשבת באותם צרכי למידה מיוחדים‬ ‫ומשעשעת המשקפת את אופי ביה"ס.‬ ‫שנוקט בהם מוסד ה ‪ .METI‬העיצוב הפשוט‬ ‫יחסית מספק חללי חינוך שונים ומגוונים‬ ‫למפגשי למידה בעלי אופי שונה, משחק‬ ‫והתכנסות.‬ ‫19. חללים דמויי מערות בקומת הקרקע של‬ ‫ביה"ס.‬ ‫בניה בת קיימא‬ ‫יסודות המבנה הוקמו משכבת לבנים משוקעת‬ ‫המצופה בטיח צמנטי. לבנים בבנגאלדש ה ן‬ ‫מוצר נפוץ בתעשייה המקומית בהיעדר‬ ‫משאבי אבן עודפים בשימוש באנשי מקצוע‬ ‫מקומיים.‬ ‫מרכיב מהותי בתהליך הבנייה היה קורס‬ ‫איטום רטיבות שהועבר למשתתפים בבניה.‬ ‫18. חתך (למעלה) ותוכנית של קומת הקרקע‬ ‫(למטה) של המבנה.‬‫51‬ ‫דיקור עירוני‬
    • ‫כחלק מקונספט שלם של בניה בת-קיימא‬ ‫המתבטאת גם בהופעתו החזותית של‬ ‫המבנה.‬ ‫תחת סוגית הדיקור העירוני הוא מייצג דוגמה‬ ‫יפה לעבודת תכנון מרוכזת שמנצלת במחושב‬ ‫את מירב אפשרויות ההשפעה שלה על‬ ‫הסביבה. החל מבניית קשרי עבודה בין‬ ‫מקומיים לגורמי חוץ, האזנה קשובה לצרכים‬ ‫של סביבת התכנון, יצירת אייקון ותקדים גם‬ ‫ברמה המקומית וגם ברמה הבינלאומית,‬ ‫20. תמונה מתהליך הבנייה: שימוש במשק‬ ‫שימוש מכוון בשלבי הבנייה כאקט מחולל‬ ‫חי, חומרים ואנשי מלאכה מקומיים.‬ ‫נוסף וכולי. שיוכו הכפול לקהילה המקומית‬ ‫ולארגונים בינלאומיים נותן לו מעמד תקדימי‬ ‫הקירות התומכים נבנו בשיטה דמוית" ‪Cob‬‬ ‫גדול בהרבה בשיח האדריכלי מהאימפקט‬ ‫‪ "walling‬המשתמשת בתערובת של אדמה‬ ‫המצומצם המתקבל בד"כ עבור מופעו של‬ ‫קש ומים ליצירת מבנים ברי-קיימא בעלי רמת‬ ‫מבנה בודד וזיכה אותו בפרסום רב. מבנה זה‬ ‫בידוד ויציבות גבוהות מאד. הבנייה בשיטה זו‬ ‫זכה בפרס ה ‪ AR‬לארכיטקטורה פורצת‬ ‫נעשית ביד בשכבות ובמהלכה אף נעשה‬ ‫ב6002 ובפרס ה ‪ AGA KHAN‬ב 7002 כן‬ ‫שימוש במשק חי מקומי ליצור התערובות.‬ ‫זכה ב 7002 בתחרות הבינלאומית לעיצוב‬ ‫הקומה השנייה גם כן נבנתה בחומרים‬ ‫בבמבוק כעיצוב בעל חזון לקיום אקולוגי. מופע‬ ‫טבעיים מקומיים מתכלים במבנה רשת ארבע-‬ ‫עלייתו של פרויקט זה יצר סביבו מעגלי‬ ‫שכבתי של קורות במבוק ביניהם מוקמו חוסמי‬ ‫השפעה רבים במגוון תחומים מרגע הגייתו‬ ‫רוח מחומרים דומים. מבנה זה תומך בגג‬ ‫לגמר בנייתו והרבה לאחריה. בין השפעותיו‬ ‫מתכת קל ומשופע לניקוז מי הגשמים המצופה‬ ‫של דיקור אדריכלי זה ניתן למנות השפעות‬ ‫ברעפי עץ כשכבת גימור ובידוד מפני קרינה.‬ ‫בתחום החינוך, התרבות, החברה, הכלכלה,‬ ‫בניית בית הספר נעשתה בשילוב כוחות בין‬ ‫קיימות ועיצוב בשיח האדריכלי, רפואה ועוד.‬ ‫גורמים מקומיים וחיצוניים. בעוד שטכנולוגיות‬ ‫השפעות שתהליך פריצתן היה קצר כדי מס‬ ‫ומתכננים סופקו ע"י תעשיות מגרמניה‬ ‫שנים בודדות ורדיוס התפרסותן רחב הן‬ ‫ואוסטריה, עיצוב המבנה ובנייתו נעשו ע"י‬ ‫במרחב והן בזמן הרבה מעבר לתחומי הכפר.‬ ‫אנשי מקצוע מקומיים ונוסחו תוך כדי תהליך‬ ‫הבנייה.‬ ‫דיקור בסדר גודל אישי-פרטי. "הגרילה‬ ‫גארדנינג"‬ ‫עד כה סקרנו פעולות מקומיות מול‬ ‫מערכתיות, ברובן יזומות "מלמעלה למטה",‬ ‫או לפחות בתיאום הרשויות ובמהלכים שקיבלו‬ ‫עוגן כזה או אחר בתכנון העירוני. בחלק זה,‬ ‫הבוחן את קנה המידה ה"קטן" ביותר מבחינת‬ ‫21. חזיתות מזרח ומערב (חזית "ירוקה") של‬ ‫סדר גודל הפעולה הראשונית, המאפיין‬ ‫המבנה.‬ ‫העיקרי הוא הפעילות היזומה "מלמטה".‬ ‫פעילים בודדים או ארגונים פרטיים, שפועלים‬ ‫תקדים זה מלמד רבות אודות עבודת צוות,‬ ‫כדי לקדם אגנדות חברתיות / קהילתיות /‬ ‫פתרונות יצירתיים וניצול משאבים מקומיים‬‫61‬ ‫דיקור עירוני‬
    • ‫חדשים וטיפוח (ובכך קריאה חדשה של‬ ‫אקולוגיות / כלכליות ועוד, בעלות השפעה על‬ ‫המקום וייעודו). מרבית הפעולות נעשות‬ ‫העיצוב העירוני ברמה הפיזית והתודעתית.‬ ‫בשעת לילה, כראוי לארגון מחתרתי. מה‬ ‫גם כאן סדרי הגודל של ההתערבויות משתנה,‬ ‫שמעורר התייחסות לתופעה היא מידת‬ ‫את חלקן הארגון או המשתמש מקדם כעניין‬ ‫ההשפעה שיש ל"פעילויות הדיקור" של‬ ‫ציבורי שעל הרשויות לקדם ואת חלקן מיישם‬ ‫הארגון על מודעות הציבור לנושאים סביבתיים‬ ‫בעצמו. הדוגמא עליה נרחיב כאן היא מתחום‬ ‫בעירם ולריבוי הפעילויות וקני המידה שלהם‬ ‫ה"חקלאות העירונית", תחום שצבר‬ ‫כתוצאה מגיוס בלתי נפסק של מתנדבים‬ ‫פופולאריות בשנים האחרונות לאור עליית‬ ‫חדשים כתוצאה מחשיפה וניהול הארגון‬ ‫המודעות לשמירה על הסביבה והדרישה‬ ‫ברשת האינטרנט. התופעה קיימת מזה 04‬ ‫לקיום איכות חיים בערים. מדובר על ארגון‬ ‫שנה. עדות ראשונה לפעילות הארגון נראית‬ ‫הגרילה גארדנינג – תופעה שהפכה ממקומית‬ ‫ב3791 בניו יורק כאשר קבוצת מתנדבים‬ ‫לעולמית בזכות ניהולה דרך רשת האינטרנט‬ ‫04 שנה‬ ‫הפכו שטח פרטי לגן ציבורי. מזה‬ ‫וחשיפתה בכלי התקשורת ומפה לאוזן.‬ ‫שהגן מטופח ומטופל ע"י מתנדבים ונשמר‬ ‫הגרילה גארדנינג הוא ארגון חברתי-קהילתי‬ ‫בתצורתו הנוכחית. כיום יש נציגויות מקומיות‬ ‫למטרות אקולוגיות (ופוליטיות) באופן‬ ‫של הארגון בלמעלה משלושים מדינות בעולם.‬ ‫מחתרתי. הארגון מייצג עצמו במונחים‬ ‫הנציגויות אחראיות על קידום האגנדה‬ ‫צבאיים, מתוך השקפה פרו-אקטיביסטית‬ ‫החברתית-אקולוגית-פוליטית במישור החינוכי‬ ‫מהפכנית, של מעורבות פעילה ומחתרתית‬ ‫(חינוך למסורת המגנה על הסביבה) ובמישור‬ ‫להשבת הסדר על כנו, בהקשר זה במצב‬ ‫האקטיבי: "מפקדה" פיזית האמונה על‬ ‫הסביבתי-קהילתי בעיר. זהו ארגון פעיל‬ ‫אספקת ציוד, ארגון מפגשים ופעילויות הגינון‬ ‫שהוקם על ידי מתנדבים אשר פועלים במרחב‬ ‫באזורים מוזנחים בלילות. קנה המידה של‬ ‫העיר ומשנים בשיטת הדיקור העירוני את פני‬ ‫הפעילויות משתנה: החל מעידוד החקלאות‬ ‫העיר על ידי פעולות קטנות מפוזרות במרחב.‬ ‫האישית בקרב תושבי העיר, באופן פרטני‬ ‫השכבה הפיזית של פיזור הפעילויות במרחב,‬ ‫העלאת מודעות הציבור לגינון וטיפוח הגינות‬ ‫וכמותן, יחד עם שכבה נוספת, תודעתית‬ ‫האישיות שבסביבה הפרטית של כל בית,‬ ‫לחקלאות עירונית ולאיכות הסביבה, יוצרת‬ ‫וכלה בפעילות בקנה מידה גלובלי ובייזום "יום‬ ‫מערכת חדשה בהשענות על הקודמת, מעין‬ ‫הגרילה גארדנינג הבינלאומי" ובו גויסו פעילים‬ ‫רישות נוסף המציע קריאה חדשה של המרחב‬ ‫מכל העולם ומתנדבים שאינם חלק מהארגון‬ ‫העירוני. פעולות ההתערבות נעשות ללא‬ ‫לקחת חלק בפעילויות למען הסביבה כמו גם‬ ‫אישור הרשויות כמחאה חברתית על כך‬ ‫במחאות והפגנות כנגד הרשויות אשר‬ ‫שהרשויות אינם פועלות בעצמן לטובת איכות‬ ‫מזניחות נושאים אלה. דוגמאות לפעילויות‬ ‫החיים והמרחבים הירוקים שבעיר. לאמיתו‬ ‫בקנה מידה שכונתי או אזורי במקומות שונים‬ ‫של דבר, הארגון מוגדר רשמית באופן הבא:‬ ‫בעולם: "מבצע" שנקרא " ‪,"pure Genius‬‬ ‫" גינון גרילה הינו גינון בשטח של רשות או של‬ ‫התרחש במאי 6991 בדרום לונדון כאשר 005‬ ‫אדם אחר ללא רשותו".לארגון יש נציגויות‬ ‫פעילים פלשו לשטח של מפעל גינס במחאה‬ ‫מקומיות בערים השונות, ואלה כוללות מגוון‬ ‫חברתית על הניצול המושחת של הקרקע‬ ‫רב של משתתפים ומניעים, מהחקלאי הערכי‬ ‫לטובת מפעלים במקום לטובת פתרונות‬ ‫הפועל לטיפוח הסביבה ועד לפוליטיקאי‬ ‫למצוקת הדיור הגדולה בעיר. הפעילים‬ ‫השואף ליצור שינוי דרך פעולה ישירה. לנ"ל‬ ‫31 דונם והתגוררו‬ ‫השתלטו על שטח של‬ ‫יש השלכה על זכויות קרקע ורפורמות קרקע.‬ ‫במקום במשך 5 חודשים עד שפונו בכוח.זוהי‬ ‫הקרקעות עליהן "משתלטים" הפעילים הן‬ ‫דוגמא שמדגישה לא רק את כמות הפעילים‬ ‫לרוב קרקעות מוזנחות ע"י בעליהן הרשמיים‬ ‫הרבה שגויסה, אלא גם את האפקט של‬ ‫ואותן הם מחיים ע"י גינון, שתילת צמחים‬‫71‬ ‫דיקור עירוני‬
    • ‫האמצעים". שהרי לפעולות ה"דיקור" של‬ ‫פעילותם במישור החברתי בהקשר הסביבתי‬ ‫הארגון, בין אם הן נעשות בשטחו של‬ ‫והתהודה של אקט כזה בהיבטי תכנון ועיצוב‬ ‫המתנדב ושכנו והשטח הציבורי המשותף להם‬ ‫עירוני. פעילות נוספת התרחשה ביולי 6991‬ ‫ובין אם נעשות באישון לילה בהפיכת קרקע‬ ‫בקופנהגן ונקראה "מבצע גן בלילה אחד" –‬ ‫בבעלות העירייה למדרחוב וגן ציבורי לפי‬ ‫מבצע מרובה משתתפים ועל כן נחשב בקנה‬ ‫השקפתם הרדיקאלית. לא רק בהיבט החוקי‬ ‫מידה גדול (בבחינת רדיוס ההשפעה של‬ ‫אלא גם בהיבט העיצוב העירוני, שהרי אם כל‬ ‫הדיקור על המרחב) משום אלף מתנדבים‬ ‫משתמש ישנה חלקים בעיר כראות עיניו לפי‬ ‫שלקחו חלק בהפיכת מקטע במרכז העיר‬ ‫האינטרס האישי וגם הקהילתי – איך הדבר‬ ‫למדרחוב וגן במהלך לילה שלם. ניתן לראות‬ ‫ישפיע על פני העיר, תדמיתה ועיצובה?‬ ‫דוגמאות גם בארץ, אם כי ההתעוררות טרם‬ ‫הגיעה למחוזותינו בעוצמה המגייסת‬ ‫מתנדבים רבים או פעילות רחבה, אך היא‬ ‫משפיעה על המודעות בחוגים הרלוונטיים‬ ‫והפעילויות כוללות גינון בגינות קהילתיות אשר‬ ‫נזנחו וכעת הן "מוחזרות לתושבי השכונה".‬ ‫הגרילה גארדנינג כיום מנוהל באתר‬ ‫האינטרנט הרשמי של הארגון, המאפשר‬ ‫חשיפה לפעילויות הארגון ולפרסומים‬ ‫בתקשורת אודותיו, גיוס כספים ותרומות כמו‬ ‫גם שיתוף ידע שימושי בחקלאות, בשיטת‬ ‫"עשה זאת בעצמך" ואנקדוטות נוספות‬ ‫שמראות כי הכוח והיכולת לשינוי יכולות להיות‬ ‫בידי כל אדם ולא רק בהכוונה מערכתית של‬ ‫השלטון.‬ ‫‪badili‬‬ ‫23. מתוך אתר האינטרנט של‬ ‫"‪ ,"badola‬האתר המקומי של הגרילה‬ ‫גרדנינג בטורינו, איטליה‬ ‫קיימים ארגונים רבים נוספים, חברתיים או‬ ‫סביבתיים, ותופעות דומות באזורים שונים‬ ‫בעולם, של התארגנות "עממית" שמנוהלת‬ ‫במישור הווירטואלי ומיושמת בפרקטיקה‬ ‫22. מתוך אתר האינטרנט: "כיצד להכין‬ ‫בלתי-אמצעית (גם על כך הינה אקולוגית‬ ‫פצצות זרעים"‬ ‫בגישתה, ולא רק משום התוצאה אליה‬ ‫מייעדים) להשגת מטרות אקולוגיות‬ ‫כמובן שנשאלת שאלת הלגיטימציה לפעילויות‬ ‫וקהילתיות. אופן פעולתן היא המחשת‬ ‫אלה תחת הסיסמא "המטרה מקדשת את‬‫81‬ ‫דיקור עירוני‬
    • ‫התיאוריה של הדיקור העירוני, ותוצאתן‬ ‫בשטח, ביצירת המרחבים החדשים והקשרים‬ ‫ביניהם היוצרים שכבה נוספת לעיר, הם אלה‬ ‫שמשקפים את מידת השפעתן של פעולות‬ ‫אלה, הן ברדיוס המיידי של אזור ההתערבות‬ ‫והן ברדיוס רחב בהרבה.‬‫91‬ ‫דיקור עירוני‬
    • ‫הרשת אפקטיבית למדי תחת תנאי כורח של‬ ‫חוסר אמצעים או כשגורם הזמן והנגישות הם‬ ‫סיכום ומסקנות‬ ‫דגשים עיקרים במטרות התכנון. אך נבחין כי‬ ‫שיטת הדיקור העירוני היא גישה שרואה‬ ‫פריסה מערכתית של אקט הדיקור נזילה‬ ‫בתכנון כלי מהותי בחילול שינויים פיזיים‬ ‫למדי. ניתן למזג פעולות דיקור גדולות וקטנות,‬ ‫ותפיסתיים במרחב האנושי. אך שלא‬ ‫יחידות או מרובות, בתכנון שאופיו מרושת‬ ‫ככקודמותיה, גישה זו שואפת למציאת דרכים‬ ‫ומורכב הרבה יותר מפעולה בודדת בזמן‬ ‫חדשות לחולל שינויים מהירים יותר, ממוקדים‬ ‫ובמרחב. נבחין בתכנונים מורכבים אלו‬ ‫יותר ואחראיים יותר לתוצאות. לשם כך היא‬ ‫בדוגמאות קיסנגאני וברצלונה בהם תפקידו‬ ‫בוחנת את תופעת השינויים עצמה בעיניים‬ ‫של דיקור בודד יכול להוות שלב בתוכנית‬ ‫חברתיות ומאפיינת את התפשטותם של‬ ‫ארוכת טווח ורבת מוקדים לשם יצירת אפקט‬ ‫רעיונות ותפיסות בחברה כחלק מהותי‬ ‫ראשוני ותקדים או תשתית להתפתחותן של‬ ‫בתהליך השינוי. תפקידו הראשוני של אקט‬ ‫נקודות דיקור נוספות סביבו. הבחנו בגישה זו‬ ‫ההתערבות תחת גישה זו הוא לאו דווקא‬ ‫גם בתקדים קיסנגאני אך בעוד שבברצלונה‬ ‫הופעתו האדריכלית אלא יכולתו להוות מאורע‬ ‫אופי ההתערבויות שם דגש על טיפוח המרקם‬ ‫מזעזע ביחס לסביבת התערבותו. כוחו של‬ ‫הפיזי תפקודי של העיר תקדים קיסנגאני מביא‬ ‫הזעזוע לעורר השראה ולערער תפיסות‬ ‫בדוגמתו גישה להתערבות חברתית תרבותית‬ ‫קיימות מיידי בניגוד לתהליכי הסתגלות ארוכי‬ ‫בחיי העיר. הרצון לחולל שינוי בשורש‬ ‫טווח ומעורר עניין סביבו בקנה מידה רחב‬ ‫ההתנהגות החברתית בפני עצמו שם בסימן‬ ‫יותר. ממקום הגדרתה של ההתערבות‬ ‫שאלה את חשיבותו של המופע הגשמי של‬ ‫כמופע, אין רואה גישה זו בקנה המידה הפיזי‬ ‫ההתערבות. מהי התערבות תכנונית למטרה‬ ‫של ההתערבות מדד ישיר למידת השפעתה,‬ ‫זו? מהם הכלים לחולל מהפך חשיבתי‬ ‫אלא במידת נגיעתה במערכות הקיימות‬ ‫בחברה? היכן מתחילה והיכן נגמרת הנגיעה‬ ‫סביבה: פיזית, חברתית תרבותית, כלכלית‬ ‫במערכת החברתית הקיימת במקרה זה ומהו‬ ‫פוליטית וכו. בסקר התקדימים שנערך‬ ‫טווח פעולתה במימד הזמן? מתקדים זה‬ ‫בעבודה זו נגענו במס גישות שונות לנגיעה‬ ‫למדנו כי שינויים גדולים יכולים לבוא במידה‬ ‫במרחב האנושי. בכולן ניתן היה להבחין‬ ‫רבה גם ממעשים מינימליים כהתמקמויות‬ ‫במעמד המיוחד שניתן לאפיון המערכות‬ ‫ארעיות של פעילויות במרקם השכונתי. גם‬ ‫הקיימות ע"מ להתחבר אליהן ולהשפיע על‬ ‫בתקדים רודרפור הבחנו בכלים תעסוקתיים‬ ‫התנהלותן. עם זאת דרכי הדיקור הן רבות‬ ‫זמניים של שיתוף הציבור בתהליך הבניה‬ ‫ושונות במאפייניהן. הבחנו בהתערבויות‬ ‫כדרך נוספת להשפעה על המערכת‬ ‫ממוקדות כגון ברודרפור שבהן מרוכזים‬ ‫החברתית הקיימת. התקדים הקיצוני ביותר‬ ‫מאמצי התכנון בנקודה בודדה במרחב. בגישה‬ ‫אולי להמחשת הגישה המינימליסטית‬ ‫זו מטרת ההתערבות היא יצירת תקדים‬ ‫להתערבות היא הגרילה גרדנינג. בתקדים זה‬ ‫ואייקון סביבתי לחילול השינוי התפיסתי.‬ ‫הבחנו בתופעת הדיקור בצורתו המופשטת‬ ‫במקרה זה להופעתו הפיזית של הדיקור יש‬ ‫הגולמית ביותר כתופעה חברתית חסרת‬ ‫השפעה רבה כמו גם לפרוגרמה התכנונית‬ ‫מקום, חסרת גורמים מתכננים קבועים, חסרת‬ ‫ע"מ להפוך נקודה זו לבעלת חשיבות אמיתית‬ ‫מסגרת זמן קבועה ואף השפעה קבועה על‬ ‫במרחב. גישה אחרת לפריסת פעולות הדיקור‬ ‫המרחב. גישה זו מבוססת גרידא על עקרון‬ ‫הגישה הרשתית מערכתית כבדוגמת ברצלונה‬ ‫התפשטותם של רעיונות ותפיסות במארג‬ ‫שמפזרת את מוקדי ההתערבות ברשת של‬ ‫החברתי כמצע לגדילתה. רעיונות שביטוים‬ ‫התערבויות קטנות שהקשרים ביניהן מייצרים‬ ‫בעל יכולת לפרוץ את גבולות צורתם‬ ‫את האפקט הגדול הרצוי מעבר להשפעות‬ ‫המופשטת ואף לבוא לידי ביטוי מוחשי‬ ‫קטנות מקומיות של כל התערבות. שיטת‬‫02‬ ‫דיקור עירוני‬
    • ‫ורודרפור. בכל התערבות עומדת שאלה‬ ‫במרקם העירוני. כוחה אינו באופי הפעולות‬ ‫ראשונית של מטרות. אילו מן רעיונות תכנון‬ ‫המעשיות שהיא מניעה אם כי בעצם השינוי‬ ‫זה או אחר מבקש לקדם, ושנית, כיצד ניתן‬ ‫התודעתי המתפשט בחברה המביא לאותן‬ ‫לקדמם במקסימום אפקט למינימום מאמץ‬ ‫פעולות אקראיות. תקדים זה מלמד אותנו‬ ‫וזמן. ראינו לאורך הסקירה מגוון אפשרויות‬ ‫שהכלים לתפוצתם של רעיונות תלויי תקשורת‬ ‫התערבות מוחשית יותר או פחות, ממוקדות‬ ‫בבסיסם. בין אם מפה לאוזן, או בשיווק,‬ ‫בנושא או מקום לעומת מבוססות התפשטות‬ ‫פעילות חברתית יזומה ואף בדיאלוג ההופעתי‬ ‫רשתית ואף אקראית. לקידום רעיונות שונים‬ ‫בין מוצר למשתמש. תפקידו של הדיקור‬ ‫עומדים כלים שונים ליצירת אפקט מקסימלי‬ ‫בתקשורת זו היא לעורר את הדיון סביב‬ ‫ואולי נותרו למעשה בשלב זה למתכנן הדוקר‬ ‫הרעיונות המובאים על ידיו. הבחנה נוספת‬ ‫שתי שאלות מהותיות: מהו השינוי שברצוננו‬ ‫שנעשתה דרך התקדימים היא בסוגי דיקור‬ ‫לחולל? מהי הגישה התכנונית שתקדם אותו‬ ‫ממוקדי קונספט כגון דוגמת הגרילה גרדנינג‬ ‫בצורה האפקטיבית ביותר?‬ ‫לעומת סוגי דיקור ששאיפת השפעתם היא‬ ‫רב-מערכתית כגון דוגמת ברצלונה, קיסנגאני‬‫12‬ ‫דיקור עירוני‬
    • ‫ביבליוגרפיה‬ 1. Urban acupuncture, a proposal for the renewal of Milans urban ring road, Milan, Italy, Maurizio Marzi, Nicoletta Ancona. 2. Urban Acupuncture as a Strategy for Sao Paulo, Leonardo Shiesh 3. The Tipping Point: How Little Thing Can Make a Big Difference, Malcolm Gladwell 4. A Socialist Growth Machine? The Evolution of Urban Revitalization Programs in Barcelona, William M. Rohe 5. BARCELONA: TOWARDS A NEW URBAN PLANNING APPROACH, Josep A. Acebillo 6. Lamborn, P., and Weinberg, B. (Eds.), (1999), Avant Gardening: Ecological Struggle in The City and The World. Autonomedia. ISBN 1-57027-092-9 7. Small Scale, Big Change: New Architectures of Social Engagement, Andres Lepik; Museum of Modern Art (New York, N.Y.), Basel : Birkhäuser, 2010 8. Narrating Urban Acupuncture[s], Bärbel Müller, Institute of Architecture, University of Applied Arts Vienna, Austria 9. www.kabako.org 10. www.brc.org 11. www.worldarchitecture.com 12. www.guerrillagardening.org 13. inhabitat.com/aga-khan-awards-school-in-rudrapur/ 14. www.archdaily.com22 ‫דיקור עירוני‬