Plant-based water purification systems - Klick Ran & Shemesh Moshe
Upcoming SlideShare
Loading in...5
×
 

Plant-based water purification systems - Klick Ran & Shemesh Moshe

on

  • 2,374 views

Hebrew

Hebrew

Statistics

Views

Total Views
2,374
Views on SlideShare
2,342
Embed Views
32

Actions

Likes
0
Downloads
35
Comments
0

1 Embed 32

http://towardssustainablearch.blogspot.com 32

Accessibility

Categories

Upload Details

Uploaded via as Adobe PDF

Usage Rights

© All Rights Reserved

Report content

Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
  • Full Name Full Name Comment goes here.
    Are you sure you want to
    Your message goes here
    Processing…
Post Comment
Edit your comment

 Plant-based water purification systems - Klick Ran & Shemesh Moshe Plant-based water purification systems - Klick Ran & Shemesh Moshe Document Transcript

  • ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים:‬ ‫סוגיית השילוב ברקמה בנויה‬ ‫וכמרכיב נופי‬ ‫רן קליק‬ ‫משה שמש‬ ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫|‬ ‫תגית כלימור‬ ‫|‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת‬
  • ‫תוכן עניינים‬ ‫4‬ ‫הקדמה‬ ‫1.‬ ‫5‬ ‫מבוא‬ ‫2.‬ ‫רקע תיאורטי – טכנולוגית האגנים הירוקים‬ ‫3.‬ ‫6‬ ‫1.3. טיהור מים ע"י צמחי מים בטבע‬ ‫6‬ ‫2.3. שימוש במצעים מעשה ידי אדם כבסיס לצמחי מים‬ ‫6‬ ‫3.3. המערכת הביולוגית הטבעית המתפתחת בבית השורשים של צמחי מים‬ ‫7‬ ‫4.3. ניתוח יישום עקרונות ה‪ PHYTOREMEDIATION‬במערכות לטיהור מים‬ ‫7‬ ‫1.4.3. בריכות טיהור אופקיות ‪SSF‬‬ ‫7‬ ‫2.4.3. עיקרון זרימת המים על פני השטח ‪SF‬‬ ‫7‬ ‫3.4.3. בריכות בזרימה חופשית בסדרת בריכות ‪FWSW‬‬ ‫8‬ ‫4.4.3. בריכות טיהור אנכיות ‪VF‬‬ ‫8‬ ‫5.4.3. ‪ECO MACHINE‬‬ ‫9‬ ‫6.4.3. ‪RESTORER‬‬ ‫5.3. סקירת מערכות אגנים ירוקים שונים בהתאם לרמת הזיהום המטופלת‬ ‫9‬ ‫ורמת הטיהור הנדרשת‬ ‫9‬ ‫1.5.3. מערכת ביולוגית לטיהור שפכים עירוניים‬ ‫01‬ ‫2.5.3. מערכות לטיהור שפכים קשים ע"י צמחייה‬ ‫11‬ ‫3.5.3. שיקום נחלים בעזרת מערכות צמחי מים‬ ‫11‬ ‫4.5.3. יצירת מערכות נופיות המשתמשות באגנים ירוקים בפארקים לרווחת הציבור‬ ‫21‬ ‫שיטת המחקר‬ ‫4.‬ ‫21‬ ‫1.4. הצורך במערכות לטיהור מים- ישראל כמקרה בוחן‬ ‫31‬ ‫2.4. השוואה כללית בין מערכות טיהור מים קוונציונליות ומערכות ביולוגיות‬ ‫51‬ ‫3.4. ניתוח תקדימים – קריטריונים לבחינה‬ ‫51‬ ‫1.3.4. היכן ניתן למקם מערכות לטיהור מים ע"י צמחייה‬ ‫51‬ ‫2.3.4. היקף המים המטופלים‬ ‫51‬ ‫3.3.4. כמות המים אותם מטהרת המערכת‬ ‫61‬ ‫4.3.4. סוג המים הנכנסים ורמת הטיהור הנדרשת בסוף התהליך‬ ‫61‬ ‫5.3.4. מידת חשיפת התהליך לציבור המבקרים‬ ‫61‬ ‫6.3.4. התאמות מבניות טרם הקמת המערכת.‬ ‫ניתוח פרוייקטים‬ ‫5.‬ ‫1.5. מערכות לטיהור מים על ידי צמחייה הממקומות בשטחי הפריפריה של העיר:‬ ‫71‬ ‫שטחים פתוחים הסמוכים לשכונות הבנויות‬ ‫71‬ ‫1.1.5. ‪Pinetop/Lakeside‬‬ ‫81‬ ‫2.1.5. יישום בישראל‬ ‫81‬ ‫בקעת קטורה- האגם הקסום‬ ‫1.2.1.5.‬ ‫3.1.5. שטחים פתוחים ציבוריים בעיר: פארקים עירוניים‬ ‫91‬ ‫יישום בעולם- ‪RESUSCITATING THE FEZ RIVER‬‬ ‫12‬ ‫4.1.5. ‪The Beijing Olympic Forest Park‬‬ ‫5.1.5. יישום בישראל‬ ‫22‬ ‫פארק אורבני בחיפה‬ ‫1.5.1.5.‬ ‫32‬ ‫2.5. שטחים פתוחים בבעלות פרטית‬ ‫2‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫32‬ ‫1.2.5. יישום בעולם- ‪Omega Center for Sustainable Living‬‬ ‫52‬ ‫2.2.5. ‪Sidwell Friends School‬‬ ‫62‬ ‫3.2.5. יישום בישראל-‬ ‫62‬ ‫איילה צמחי מים- חווה נסיונית בציפורי‬ ‫1.3.2.5.‬ ‫72‬ ‫בניין אמפא בתל אביב‬ ‫2.3.2.5.‬ ‫72‬ ‫אחוזת פולג‬ ‫3.3.2.5.‬ ‫82‬ ‫3.5. מערכות לטיהור מים ע"י צמחייה בגינות פרטיות‬ ‫92‬ ‫4.5. מערכות לטיהור מים ע"י צמחייה כחלק מקומפלק בנוי‬ ‫92‬ ‫1.4.5. יישום בעולם ‪El Monte Sagrado‬‬ ‫03‬ ‫2.4.5. יישום בישראל – גג ירוק בציפורי‬ ‫6. ניתוח השוואתי ומסקנות‬ ‫13‬ ‫1.6. ניתוח מאפייני השימוש בטכנולוגיות השונות לטיהור מים ע"י צמחים‬ ‫23‬ ‫2.6. מערכות לטיהור מים כמרכיב נופי וסוגיית ההגנה על בריאות הציבור‬ ‫43‬ ‫3.6. יישום טכנולוגיות לטיהור מים ע"י צמחים בישראל‬ ‫63‬ ‫7. סיכום‬ ‫73‬ ‫8. ביבליוגרפיה‬ ‫3‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫1. הקדמה‬ ‫ישראל הינה מדינה חצי-מדברית, ובה נושא המים תמיד נמצא על סדר היום. נדמה שבכל שנה מגיע השלב שבו‬ ‫מופיעות כותרות העיתונים, המזהירות מהמחסור הצפוי במים ומהסכנה הצפויה לנו. מיד לאחר מכן מופיעים‬ ‫הפרסומים על הגבלות חדשות שמוטלות עלינו, כדי לנסות לגשר על הפער בין הצורך הגובר למים ובין מקורות‬ ‫המים שהולכים ומדלדלים.‬ ‫באופן מפתיע הדיון הציבורי מתמקד בעיקר במציאת מקורות מים חדשים )בעיקר על-ידי התפלה(, ובחלוקת "עוגת"‬ ‫המים לצרכנים השונים, אך כמעט ולא עוסק בשימוש חוזר במים ובטיהורם.‬ ‫בישראל של שנת 0102, רוב מי הנחלים מזוהמים בביוב, שפכים תעשייתיים וביוב זורמים לעיתים קרובות ישירות‬ ‫לים ומי התהום בסכנה תמידית של זיהום קרקע. גם מערכת השבת מי הביוב להשקיה, אינה מייצרים מים באיכות‬ ‫מספקת וגורמים נזק לפריון הקרקע בטווח הארוך.‬ ‫כאשר נתקלנו בפעם הראשונה בשיטות לטיהור מים על-ידי צמחייה הרגשנו תחושת גילוי. אז עלתה שאלה: איך‬ ‫ייתכן שקיימת שיטה שהיא גם טבעית בבבסיסה, גם יעילה וגם מתפקדת כריאה ירוקה ועדיין אינה חלק‬ ‫מהאסטרטגיה שלנו לפתרון בעית המים?‬ ‫ככל שנכנסו לעומק הדברים, וראינו כיצד שיטות מסוג זה משמשות בכל העולם ואף בישראל בהצלחה מרובה,‬ ‫התחדד הצורך לבחון לעומק כיצד ניתן ליישם מערכות אלו בקנה מידה נרחב יותר ואף לבחון מדוע הדבר אינו שגור‬ ‫בארץ.‬ ‫להפתעתנו, חלק מהגילוי היה כמות הפרוייקטים הקיימים בארץ וההצלחה הגבוהה שהם זוכים לה הן מבחינת‬ ‫איכות טיהור המים והן מבחינת אמינות המערכת. הבחירה להתמקד במערכות ברות יישום ברקמה עירונית הייתה‬ ‫טבעית לנו הן בגלל העיסוק המקצועי כאדריכלים והן בגלל המורכבות הגבוהה יותר של יישום מערכות אלו.‬ ‫אנו מקווים שהמודלים השונים של יישום מערכות טיהור מים על-ידי צמחייה יאומצו על-ידי מקבלי ההחלטות ויהפכו‬ ‫לאסטרטגיה מובילה בטיפול בבעיות המים הרבות של ישראל.‬ ‫4‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫2. מבוא‬ ‫משבר מים בישראל ובעולם הולך ומחריף מדי שנה. )הערת שוליים 1(. התחזיות לשנת 5202 מציינים ששניים מכל‬ ‫שלושה בני אדם בעולם צפויים לסבול ממחסור במים. המחסור במים מאיים בעיקר על מדינות הנמצאת באזורים‬ ‫מדבריים וספר מדבריים, ומהווה סכנה מוחשית לקיום האוכלוסיה בהם. יחד עם המחסור הצפוי במים, הולכת‬ ‫ומחריפה בעיית זיהום המים. התפתחות התעשייה, גדילת האוכלוסייה האנושית וריכוז רוב האוכלוסייה בערים‬ ‫גדולות וצפופות יצרו בעיות זיהום מים חמורות. עיקר הזיהום נובע מביוב לא מטופל והצטברות שפכים תעשייתיים.‬ ‫הצורך הגדל והולך למים )הן לשתיה והן לצרכים אחרים( ומנגד הצורך לטהר כמויות גדולות של מים מזוהמים,‬ ‫העלה על סדר היום את הצורך בפתרונות ברי קיימא לטיהור ושימוש חוזר במים.‬ ‫העבודה מתמקדת בטכנולוגית אגנים ירוקים, כטכנולוגיה בעלת הישגים מוכחים בטיהור מים, הנמצאת כבר היום‬ ‫בשימוש נרחב בעולם. הטכנולוגיה )‪ (Phytotechnology‬עושה שימוש ביכולתם של צמחי מים, לטהר מים בתהליך‬ ‫ביולוגי-טבעי ומסוגלת לטפל במים מזוהמים ברמות גבוהות. בנוסף ליכולות הטיפול במים, למערכת ערכים מוספים‬ ‫של איכויות נופיות לסביבה בה הם מיושמים.‬ ‫ערים, אשר מתוקף היותן הרקמה האנושית הצפופה ביותר, מהוות צרכניות המים העיקריות במשק, אך במקביל הן‬ ‫גם הגורם המייצר את כמות המים המזוהמים הגדולה ביותר. מציאת דרכים לשלב מערכות טיהור מים בתוך רקמה‬ ‫עירונית, יכולה לתת מענה לשתי בעיות אלו: מחד, לטפל בכמויות המים המזוהמים )מים אפורים וביוב(, ומנגד‬ ‫לספק מים באיכות מי שתיה או מי השקיה בחזרה לצריכה עירונית.‬ ‫העבודה תתמקד בבחינת השאלה, כיצד ניתן לשלב מערכות טיהור מים מבוססות צמחים )‪(Phytotechnology‬‬ ‫כמערכת נופית וברקמה עירונית. במחקר נציג סקירה של הטכנולוגיות הקיימות כיום וננסה לעמוד על יתרונותיה‬ ‫וחסרונותיה של המערכת בהשוואה למערכות קונבנציונאליות קיימות. יש לציין שהעבודה תכלול בחינה חלקית של‬ ‫הסוגיה. בחינה מלאה של הנושא דורשת התייחסות מלאה לסוגית ההשלכות הארכיטקטוניות, התרבותיות,‬ ‫האקולוגיות והכלכליות של שילוב מערכות טיהור מים ע"י צמחייה ברקמה עירונית וכמערכת נופית.‬ ‫יישום טכנולוגית )‪ (Phytotechnology‬במדינת ישראל.‬ ‫ישראל שוכנת באזור חצי מדברי ומשאבי המים בה מוגבלים. רצף שנות בצורת הפוקד אותנו כמעט בכל עשור,‬ ‫ובמיוחד בשנים האחרונות, יצרו פער מתמשך ומעמיק בין כמות המים הנצרכת לכמות המים הזמינה ממקורות‬ ‫המים השונים. הפער הולך מחריף מאחר ושיעור הצריכה עולה מדי שנה עם הגידול באוכלוסייה והתפתחות‬ ‫החקלאות והתעשייה. כל אלו מחייבים ניצול יעיל, מתוכנן ומושכל של כל מקורות המים האפשריים תוך מתן דגש על‬ ‫טיהור ושימוש חוזר במים מזוהמים.‬ ‫בישראל נבנו מעט פרוייקטים העושים שימוש בטכנולוגיה של אגנים ירוקים, והדבר בולט עוד יותר נוכח המחסור‬ ‫ההולך וגובר במים. הסיבות לכך מגוונות, אך העיקרית בהן היא התנגדות עקבית של מוסדות הממשלה לקדם‬ ‫פרוייקטים אלו, ואי הסדרת התקינה החיונית לשם כך. בעבודה נבחן את ההיתכנות של יישום טכנולוגית האגנים‬ ‫הירוקים בישראל כחלק מרקמה עירונית. נבחן חלק מהחסמים הניצבים כיום בפני ביצוע פרויקטים של אגנים ירוקים,‬ ‫ונציע מספר פתרונות אפשריים לפתרון חסמים אלו בהסתמך על הנסיון שנצבר מתקדימים בעולם.‬ ‫5‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫שפעילות אירובית יעילה ומהירה עד פי 01 מפעילות‬ ‫3. רקע תיאורטי – טכנולוגית האגנים‬ ‫ביולוגית אנאירובית(. בנוסף, הצמח מפריש חומרים‬ ‫הירוקים‬ ‫שונים, היוצרים בית גידול מיטבי לאוכלוסיות שונות של‬ ‫מיקרואורגניזמים. מיקרואורגניזמים אלו – חיידקים,‬ ‫1.3 טיהור מים על-ידי צמחי מים בטבע‬ ‫פטריות, אצות, ופרוטוזה ניזונים מהחומרים השונים‬ ‫במים לצורך קיום מעגל החיים שלהם.‬ ‫צמחי מים בסביבה טבעית גדלים בביצות, גדות‬ ‫נחלים ואזורים רטובים בהם הם מנצלים את שלל‬ ‫המים הזורמים במצעים ובתוך בתי השורשים העטופים‬ ‫חומרי המזון הקיימים במים לגדילתם.‬ ‫במיקרואורגניזמים אלו, מטוהרים בתהליך משותף להם‬ ‫צמחי המים יכולים לחיות בסביבות מים מזוהמות‬ ‫ולצמח.‬ ‫ברמות שונות וזאת עקב סיבות שונות:‬ ‫1. צמחי מים לרוב נמצאים בטבע במקומות‬ ‫2.3 שימוש במצעים ידי אדם כבסיס לצמחי המים‬ ‫נמוכים ולכן משתמשים במים ממקורות‬ ‫שונות אשר זרמו אליהם מתוקף כוח‬ ‫הגרביטציה. פעולה זאת במשך עידנים‬ ‫המצע עליו גדלים הצמחים משמש למעשה כמסנן‬ ‫גיאולוגיים יצרה עמידות לסוגים רבים של‬ ‫ביולוגי לשפכים. הוא מכיל מצע גידול, בדרך-כלל‬ ‫הרכבי מים ברמות זיהום שונות.‬ ‫תערובת של אגרגט מדורג, חול וקרקע מקומית,‬ ‫2. בכדי לאפשר גמישות ופיזור גיאוגרפי רחב‬ ‫המאפשרת את הזרמת השפכים דרכה, אך עוצרת את‬ ‫סיגלו צמחי המים יכולת התמודדות עם‬ ‫המוצקים ומפרקת אותם. הצמחים מפתחים ציצת‬ ‫מצעי גידול שונים ביניהם מצעים שנוצרו‬ ‫שורשים צפופה, בעלת שטח פנים גדול, עליה מתפתחת‬ ‫על-ידי סחף, ולכן פיתחו מערכת שורשים‬ ‫אוכלוסיית מיקרואורגניזמים עשירה, המסוגלת לפרק את‬ ‫ייחודית המאפשרת להם לחיות על המים‬ ‫המזהמים האורגניים במים. המפרקים )בעיקר חיידקים(‬ ‫ולהשתמש בחומרים השונים במים )לרבות‬ ‫מותאמים למזהמים השונים ומשתמשים בהם כמקור‬ ‫הנחשבים על ידינו כמקור זיהום( כמקור‬ ‫אנרגיה לתהליכי החיים. הם מפרקים אותם לתרכובות‬ ‫מזון.‬ ‫יציבות, הנקלטות בחלקן על-ידי הצמחים. יחסי גומלין אלו‬ ‫3. אוכלוסיות החיידקים המתפתחת סביב‬ ‫מאפשרים פירוק ביולוגי של השפכים מחד ושגשוג של‬ ‫שורשי צמחי המים הינה ייחודית, לה‬ ‫הצמחים מאידך. בתהליך טיהור זה משולבים מספר‬ ‫תכונות של שיעור התרבות גדול, מחזור‬ ‫תהליכים טבעיים: סינון וספיחה של מרחפים, פירוק‬ ‫רבייה קצר וגמישות גנטית גבוהה. כל אלו‬ ‫ביולוגי של תרכובות אורגניות, קליטת חומרים מזהמים‬ ‫מאפשרים לאורגניזמים אלו להתאים עצמם‬ ‫על ידי הצמחים )כולל רעלים ומתכות כבדות(, שיקוע‬ ‫מהר לחומרים השונים במים ולהפוך אותם‬ ‫ונידוף של תוצרי הפירוק.‬ ‫למקור מזון זמין. בנוסף, צמחי מיים‬ ‫מאופיינים בקצב גידול ופעילות גבוה‬ ‫הטבעית‬ ‫הביולוגית‬ ‫המערכת‬ ‫3.3‬ ‫0‬ ‫מהרגיל )בהשוואה לגידולים חקלאיים צמחי‬ ‫בבית‬ ‫המתפתחת‬ ‫)‪(Phytoremediation‬‬ ‫מים הם בעלי יכולת יצירת ביומסה גבוהה‬ ‫השורשים של צמחי המים.‬ ‫פי כמה(.‬ ‫המערכת הביולוגית הפעילה בבית שורשים של צמחייה‬ ‫1‬ ‫כל אלו יצרו התאמה אבולוציונית של צמחי המים‬ ‫וצמחיית מים בפרט עשירה ומגוונת ביותר. למעשה‬ ‫לצרכיכהם הייחודיים. המבנה של צמחי המים‬ ‫ביחידת נפח של בית שורשים בוגר של צמח פעיל קיימים‬ ‫מאפשר להם הובלת גזים מבית השורשים ואליו.‬ ‫פי 000,1 יותר מיקרו-אורגניזמים מאשר ביחידת נפח של‬ ‫הצמח הגדל בסביבה רוויה, מסוגל להסיע את‬ ‫מערכת טיהור ביולוגית קונוונציונאלית אחרת. כמו-כן,‬ ‫החמצן הדרוש לו אל בית השורשים, ויוצר סביבו‬ ‫בשל השונות הסביבתית העשירה בבית השורשים‬ ‫סביבה רווית חמצן. כמות החמצן המוחדר עשוי‬ ‫בעומקים שונים, בסביבת אגרגטים שונים וכמובן אצל‬ ‫להגיע ביום אף עד ל- 02 ג' למ"ר. )ידוע הוא‬ ‫6‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫מצע השורשים המסועף ועתיר שטח הפנים של שורשי‬ ‫צמחי המים. בכך הם תורמים משמעותית לתהליך‬ ‫הטיהור. השורשים ממלאים תפקיד נוסף בכך שהם‬ ‫מאטים את קצב הזרימה וצוברים את המוצקים שנותרו.‬ ‫טיהור המים מתבסס על הקביעה כי לצד כל חומר‬ ‫2‬ ‫השימוש העיקרי בבריכות אופקיות הוא לטיהור שניוני‬ ‫6‬ ‫אורגני המצוי בעולם, הנוצר בתהליך אבולוציוני‬ ‫כחלק ממערך נרחב יותר של טיהור. בדרך-כלל משמשות‬ ‫במשך מיליוני שנים, קיים מיקרואורגניזם המנצל‬ ‫בריכות הטיהור האופקיות לטיפול באיסוף מי גשם, מים‬ ‫אותו כמקור מזון תוך כדי פירוקו.‬ ‫אפורים, או אף כטיפול שלישוני.‬ ‫אחד מיתרונות השימוש במערכת הביולוגית כבסיס‬ ‫3‬ ‫לטיהור מים הוא העובדה כי המערכת הביולוגית‬ ‫הטבעית צורכת מעט מאוד אנרגיה. היא שואבת‬ ‫.2.4.3 עיקרון זרימת המים על פני השטח ‪SF‬‬ ‫7‬ ‫אותה ממקורות מתחדשים כמו השמש, תנאי‬ ‫)‪(Surface flow‬‬ ‫האקלים המקומי, וכוחות גרוויטציוניים להובלה‬ ‫וטיהור של מחזורי מים.‬ ‫בריכות מסוג זה הינן הבריכות הפשוטות ביותר להתקנה‬ ‫8‬ ‫אשר קיימות היום ליישום פרקטי. החפירה בדרך כלל‬ ‫מאוד רדודה, אשר אותה ממלאים באדמה מקומית או‬ ‫עקרונות‬ ‫יישום‬ ‫ניתוח‬ ‫4.3‬ ‫חצץ מדורג כמצע לצמחייה. על מנת להימנע מזרם מהיר‬ ‫במערכות‬ ‫ה‪PHYTOREMEDIATION‬‬ ‫מדי, השיפוע לכיוון הניקוז הינו קל מאוד.‬ ‫לטיהור מים‬ ‫בחלק זה נסקור את השיטות השונות לטיהור מים‬ ‫סוגי צמחים רבים מתאימים עבור סוג זה של בריכות, מה‬ ‫9‬ ‫על-ידי צמחייה: ‪ ,VF ,FF ,SF ,SSF‬ושיטת ה-‬ ‫שמקנה לה איכות של גיוון.‬ ‫‪.Restorer‬‬ ‫מערכת של צינורות מפזרת את המים באופן שווה.‬ ‫01‬ ‫מוצקים במים פוגשים את מושבות הבקטריות על גבי‬ ‫1.4.3 בריכות טיהור אופקיות ‪Sub-) SSF‬‬ ‫שטח המצע ושורשי הצמחים.‬ ‫‪(surface flow‬‬ ‫לבריכות אלו יש חיסרון משמעותי של חוסר יעילות אל‬ ‫עיקרון הבריכות האופקיות הוא חפירה רדודה של‬ ‫11‬ ‫4‬ ‫מול הבריכות העמוקות, מה שמצריך שימוש נרחב בשטח‬ ‫אדמה ודיפון החפירות בחומר המונע דליפת מים‬ ‫אדמה.‬ ‫ויוצר בריכה אטומה. את הנפחים החפורים ממלאים‬ ‫בחומר כגון אדמה אך יותר נפוץ הוא החצץ אשר בו‬ ‫3.4.3 בריכות בזרימה אופקית, בזרימה חופשית‬ ‫יהיו חייבים המים לעבור כדי למצות את תהליך‬ ‫21‬ ‫כסדרת בריכות ‪Free water surface ) FWSW‬‬ ‫הטיהור עצמו. בתחילת התהליך עוברים המים‬ ‫‪( wetlands‬‬ ‫בבריכה אשר מפזרת את הזרם באופן שווה לכל‬ ‫המערכת. בסוף המערכת, המים המטוהרים‬ ‫סוג פשוט נוסף של בריכות הוא למעשה אגמים רדודים‬ ‫31‬ ‫מתנקזים לצינורות ניקוז ומשם למאגר מים אשר‬ ‫אשר בהם צמחים תת-מימיים וצמחי פריפריה. העיקרון‬ ‫נועד על לווסת את כמות המים במערכת ולמנוע‬ ‫הינו חיקוי של נהר ואגמים טבעיים בהם מים זורמים‬ ‫רוויה אשר עלולה לגרום נזק בלתי הפיך למערכת.‬ ‫לכמה אגנים באופן חופשי, ונפלט למערכת הטבעית.‬ ‫מהלך הטיהור מתרחש דרך תערובת של שני סוגי‬ ‫על מנת להימנע מזרם מהיר מדי ומחזור קצר מדי, יש‬ ‫5‬ ‫41‬ ‫צמחים עיקריים: אירוביים ואנאירוביים. שני סוגים‬ ‫לדאוג למתקני הזרמה ואיסוף מסונכרנים. אף על פי‬ ‫אלו הם המכאניזם החשוב ביותר במערכת טיהור‬ ‫המים. מושבות צפופות של בקטריות, נוצרות על גבי‬ ‫7‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫5.4.3 ‪" ECO MACHINE‬מכונה אקולוגית"‬ ‫השיטה הומצאה על-ידי ד"ר גון טוד )‪(Dr. John Todd‬‬ ‫וכוללת מערכת משולבת של השיטות השונות לטיפול‬ ‫בשפכים. המערכות נבנות מחוץ ובתוך מבנים או חממות.‬ ‫הטיפול במוצקים נעשה על-ידי המגע עם מושבות‬ ‫51‬ ‫המערכת משתמשת ברכיבים השונים על-פי סדר פעולה‬ ‫הבקטריות. בבריכות אלו לעיתים עושים שימוש‬ ‫מבוקר מחשב וכוללת אמצעי בטיחות לווידוא הטיהור‬ ‫באצות בנוסף לצמחייה הקיימת.‬ ‫בסופו.‬ ‫לרוב, למערכות יש רכיב טיפול אנאירובי בתחילת‬ ‫גם לבריכות אלו, בדומה לבריכות אשר פועלות על‬ ‫61‬ ‫התהליך, ויסות זרימה, מיכלים לטיפול האירובי שם‬ ‫עיקרון זרימת המים על פני השטח, יש חיסרון‬ ‫מתרחש רוב הטיהור ומיכלי פוליש.‬ ‫משמעותי של חוסר יעילות מול תא השטח בו הן‬ ‫גודל המערכת נע כתלות בהיקף כמויות המים לטיפול,‬ ‫מיושמות, מה שמצריך שימוש נרחב בשטח אדמה.‬ ‫ונע בין גינות ירק ובריכות נוי ולאלמנטים מבניים כחלק‬ ‫תכנוני בלתי נפרד.‬ ‫עד כה דנו בשיטות הזרמת מים אופקית. שיטה‬ ‫71‬ ‫נוספת אשר נסקור שונה עקרונית משאר השיטות‬ ‫שסקרנו והיא שיטת ההזרמה הורטיקלית:‬ ‫4.4.3 בריכות טיהור אנכיות ‪(Vertical flow) VF‬‬ ‫81‬ ‫בריכות הטיהור האנכיות הינן בריכות חפירה רדודה‬ ‫91‬ ‫או מתקן על-קרקעי. נתיב המים מדופן על-ידי חומר‬ ‫איטום המונע דליפת מים מהמערכת ואוטם אותה‬ ‫ממזיקי חוץ. בתחתית הבריכה, מותקנים צינורות‬ ‫מנקזים אשר פוגשים את פני השטח בסופם, כך אויר‬ ‫חודר ונפלט באופן תמידי מהבריכה. החומר שממלא‬ ‫תמונה מספר 1- עקרון הפעולה של מערכות ‪ECO MACHINE‬‬ ‫את המערכת הוא אדמה מקומית או חצץ מדורג‬ ‫שכבתי.‬ ‫שלבי פעולת המערכת:‬ ‫• מיכל שיקוע מפריד משקעים ומבצע בקרה על‬ ‫פעולת הטיהור הינה בעיקרה תוצר אירובי של‬ ‫02‬ ‫הזרימה.‬ ‫הצמחייה אשר מתרחש בשכבה העליונה של המצע.‬ ‫• מערכת בקרה חכמה לשליטה על כל פעולות‬ ‫המערכת. מערכת מבוססת אינטרנט למעקב‬ ‫עיקרון הפעולה הינו מעבר מים ורטיקאלי דרך המצע‬ ‫12‬ ‫מעודכן‬ ‫המטהר עד צינור ניקוז בתחתית אשר מנקז את‬ ‫• מערכת ראשונה של צמחיית מים: שטחה קטן, ועם‬ ‫המים אשר, במקרה הצורך, נשאבים לסיבוב נוסף‬ ‫ייעול תהליכי שחרור חנקן על-ידי סירקולציה‬ ‫וחוזר חלילה.‬ ‫תמידית של המים דרך המערכת. הדבר גם מייעל‬ ‫תהליכי העברת חמצן.‬ ‫שילוב של שתי בריכות ורטיקאליות יכול להיות יעיל‬ ‫22‬ ‫• מערכת שניה: זרימה אופקית תת מצעית - לטיהור‬ ‫כאשר מועברים נוזלים מבריכה אחת לשנייה‬ ‫כמויות מים גדולות יותר ושיפור איכות המים לאחר‬ ‫ונפתחת האופציה לתחזוקה של אחת כאשר השנייה‬ ‫המערכת הראשונה.‬ ‫עודה מתפקדת.‬ ‫• מערכת שלישית: זרימה אנכית - נועדה לשלב‬ ‫ה"פוליש" טיהור המים לאיכויות גבוהות עד מי‬ ‫שתיה.‬ ‫8‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫בהתאם לשפכים בהם הן מטפלות: שפכים עירוניים,‬ ‫62‬ ‫ווידוא איכות מים וטיהור סופי - מערכות עזר‬ ‫•‬ ‫שפכים קשים, טיהור נחלים ויצירת פארקים ציבוריים ע"י‬ ‫לווידוא חיסול פתוגנים בעיקר על-ידי קרינת‬ ‫שימוש במים מטוהרים ממערכות ביולוגיות.‬ ‫‪.UV‬‬ ‫1.5.3 מערכת ביולוגית לטיהור שפכים עירוניים‬ ‫72‬ ‫6.4.3 שיטת ה- ‪RESTORER‬‬ ‫אגנים ירוקים )‪(CONSTRUCTED WETLANDS‬‬ ‫82‬ ‫‪"Restorers are floating structures that‬‬ ‫מהווים טכנולוגיה מקובלת לטיפול בשפכים עירוניים‬ ‫‪support an ecologically engineered‬‬ ‫בארה"ב ואירופה. השיטה מיושמת במספר דרגות טיפול:‬ ‫"‪aquatic ecosystem‬‬ ‫.‪JOHN TODD ECOLOGICAL DESIGN, INC‬‬ ‫1. טיפול טוטאלי- בכל השפכים העירוניים, על כל‬ ‫92‬ ‫שלביהם.‬ ‫הריסטורר הינה מערכת אשר עובדת על בסיס‬ ‫2. טיפול חלקי - המערכת מהווה רק חלק ממערך‬ ‫תעלות או אפיקים קיימים בהם זורמים מים‬ ‫03‬ ‫הטיפול, כאשר באמצע התהליך ישנה טכנולוגיה‬ ‫מזוהמים. המערכת מבוססת על מבנים צפים אשר‬ ‫אחרת. בדרך-כלל האגנים הירוקים משולבים‬ ‫מהווים מצע לקיום סביבה מיימית ביולוגית.‬ ‫בשלב הטיהור הסופי והמסובך יותר, אך לעיתים‬ ‫הסירקולציה הטבעית והציפה של צמחי המים הם‬ ‫כטיפול קדם, ולעיתים שניהם.‬ ‫תנאים לקיום תהליך הטיהור של המים. המים‬ ‫3. טיפול במים אפורים בלבד: טיפול במים שהיו‬ ‫המזוהמים באים במגע עם הצמחייה הצפה ובתי‬ ‫13‬ ‫בשימוש ביתי שאינו הדחת אסלות – מקלחות,‬ ‫השורשים המסועפים שלה, וכך מנקים אותם‬ ‫שטיפת כלים וכו'. זוהי הגישה הנפוצה ביותר -‬ ‫מהמזהמים השונים. הגיוון האקולוגי מייצר סביבה‬ ‫מערכות אלה מקובלות מאד ביפן )זהו חוק‬ ‫עמידה לתנודות זיהום קיצוניות, ככזה שעולה‬ ‫מחייב לשכונות חדשות(, וכן ניתן למצוא אותן‬ ‫ביתרונותיו על פני פתרון טיהור מסורתי. יתרונות‬ ‫בסין, ובמקומות שונים באירופה ובארה"ב.‬ ‫המערכת הם ביכולתה לנקות מים זורמים תוך כדי‬ ‫תהליך הזרימה, ובנוסף תחזוקה שוטפת ותפעול‬ ‫גם מבחינת מיקום המערכת ותפקידה בחיי העיר‬ ‫קלים, בעלות נמוכה.‬ ‫23‬ ‫ישנן גישות שונות:‬ ‫5.3 סקירת מערכות אגנים ירוקים‬ ‫1. הגישה המתייחסת למערכת הטיפול הצמחית‬ ‫32‬ ‫שונים בהתאם לרמת הזיהום המטופלת‬ ‫33‬ ‫כאל כל מערכת טיפול נפרדת, וממקמת אותה‬ ‫ורמת הטיהור הנדרשת:‬ ‫רחוק ככל האפשר ממקום מיושב. )הדבר נכון‬ ‫בעיקר למערכות הכוללות טיפול בבוצה(.‬ ‫2. התייחסות למערכת כאל נכס עירוני, ושילובה‬‫43‬ ‫בפארק עירוני הסובב את העיר. אזורים‬ ‫מסוימים, בדרך-כלל של הטיפול הראשוני, אינם‬ ‫נגישים לציבור, אך חלק ניכר מהמערכת מהווה‬ ‫מקלט לחיות בר, ציפורים במיוחד, ומשולבים בו‬ ‫מסלולי מטיילים ונקודות תצפית.‬ ‫3. התייחסות למערכת כאל נכס שכונתי, המשולב‬ ‫53‬ ‫בדרך-כלל בשטח ציבורי פתוח, מייצר מים‬ ‫להשקיה מקומית ומתפקד כחלק אינטגראלי‬ ‫תמונה מספר 2- מערכת ריסטורר בסין המיושמת לטיהור‬ ‫42‬ ‫מהנוף השכונתי.‬ ‫מי נחל מקומי העובר בתוך העיר.‬ ‫4. התייחסות לטיהור כאל תהליך המתרחש‬ ‫63‬ ‫במסגרת משק בית בודד ואינו מועבר להמשך טיפול‬ ‫בחלק זה נסקור את מבנה מערכות האגנים הירוקים‬ ‫52‬ ‫במערכת ריכוזית כלשהי. דוגמא לכך היא מדינת‬ ‫9‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫הסיבה הראשונית נובעת ישירות מאוזלת ידן של‬ ‫המערכות הקונוונציונאליות, לתת מענה לדרישות‬ ‫הרשויות והתקן, ושיקולי העלות הנמוכה יחסית בהקמה‬ ‫של מערכות המב"ט )מערכות ביולוגיות לטיהור שפכים(‬ ‫והזניחה באחזקתן, יכולתן לספוג תנודות חריפות‬ ‫בספיקה ואיכות, לתפקד לאורך שנים ללא התערבות‬ ‫אנושית, איכות המים המעולה המתקבלת ביציאה וגם‬ ‫הרצון לאמץ גישה סביבתית מקיימת.‬ ‫לאחרונה, התבצעו מספר מחקרים אקדמיים על‬ ‫73‬ ‫בארה"ב קיים מספר רב של מערכות אגנים בתעשייה‬ ‫44‬ ‫יעילות הטיפול במערכות ביוב עירוניות. רוב‬ ‫הפטרו-כימית. למעשה, רוב חברות הדלק והגז‬ ‫המחקרים מראים יעילות גבוהה בטיהור המים‬ ‫משתמשות בטכנולוגיה זו בצורה זו או אחרת. חלק מכך‬ ‫והורדת כמות המזהמים והפתוגנים )חיידקים גורמי‬ ‫משיקולים פוליטיים-תדמיתיים, אך בעיקר מכיוון שהבעיה‬ ‫מחלות( באופן משמעותי.‬ ‫המתמשכת של זיהום קרקע, מי נגר ומי תהום על ידי‬ ‫תוצרי התעשייה בנוסף לגודל השטחים המזוהמים, היוו‬ ‫בין המחקרים:‬ ‫83‬ ‫זרז לחיפוש טכנולוגיה המסוגלת להתמודד עם כל מכלול‬ ‫המזהמים לתקופות זמן ארוכות, בעלויות מינימאליות.‬ ‫מחקר שבוצע על-ידי ‪Jan Vymazal‬‬ ‫93‬ ‫•‬ ‫טכנולוגיה אשר מטהרת מים בהתאם לתקנים המחמירים‬ ‫בצכיה ובדק את יעילות הטיפול בשפכים‬ ‫ביותר. התקן המקובל לתעשייה זו נקרא: ‪– NPDES‬‬ ‫עירוניים על-ידי אגנים ירוקים. המחקר מצא‬ ‫‪Pollutant Discharge Elimination‬‬ ‫‪National‬‬ ‫הורדה של %99 מסך הפתוגנים במים‬ ‫‪ System‬והוא מותאם לכל מקרה.‬ ‫לאחר הטיהור. המחקר מציין כי ישנם‬ ‫חומרים שרק מערכות מבוססי צמחים‬ ‫אנו עדים לשלל דוגמאות רחבות היקף במדינות כגון:‬ ‫54‬ ‫מסוגלות לטהר מהמים מאחר והם בעלי‬ ‫קנדה, אנגליה, חברת ‪ BP‬שבגרמניה, מפעלי הזיקוק של‬ ‫עמידות להכלרה ולשיטות נוספות.‬ ‫דנמרק, חוות מיכלי דלק ב- ‪Port Everglades‬‬ ‫מחקר שבוצע על מערכות אגנים ירוקים‬ ‫04‬ ‫•‬ ‫שבפלורידה, ובסין אשר הצליחו להפחית ב- %09 את‬ ‫באוגנדה, בה השיטה מאומצת עקב‬ ‫כמות השמנים בשפכים על-ידי שימוש בצמחים שונים‬ ‫פשטות התחזוקה והאמינות הגבוהה שלה.‬ ‫)0002 ,‪.(Xia et al‬‬ ‫המחקר בדק את הורדת הפתוגנים ומצא‬ ‫הורדה מלאה של הפתוגנים במים. המחקר‬ ‫חברת ‪ Amoco‬ב- ‪ Mandan,N. Dakota‬משלבת‬ ‫64‬ ‫מציג את זמן השהייה כמרכיב משמעותי‬ ‫מערכת אגנים ירוקים מזה כ- 03 שנה באתר זה.‬ ‫באיכות המים היוצאים מהמערכת.‬ ‫המערכת מטפלת בתשטיפים המזוהמים מהמפעל על פי‬ ‫מחקר הבדק המצאות טפיל ה‬ ‫14‬ ‫•‬ ‫תקן ‪ NPDES‬הרלוונטי במקרה שלה. המשתנים‬ ‫קריפטוספורידיום שחדר למי השתיה‬ ‫המטופלים הם: ‪ ,COD ,BOD‬אמוניה, סולפאטים,‬ ‫בבריטניה עקב זיהום של שפכים. המחקר‬ ‫פנולים, שמנים וגריז, תרכובות כרומיום ומוצקים‬ ‫בדק כיצד מערכות אגנים ירוקים יכולים‬ ‫מרחפים. המערכת מטפלת בצורה יציבה בכל המשתנים,‬ ‫לחסל את הטפיל הזה על-ידי חיידקים‬ ‫עומדת בדרישות התקן והמים המטופלים מוזרמים לנהר‬ ‫מסוימים הנמצאים בבית השורשים שלל‬ ‫המיסורי הקרוב.‬ ‫הצמחים.‬ ‫בארץ נבנו כמה וכמה מערכות לטיהור שפכים על-ידי‬ ‫74‬ ‫2.5.3 מערכות לטיהור שפכים קשים על-ידי‬ ‫24‬ ‫צמחייה. התוצאות מציגות תמונה אופטימית: המערכות‬ ‫צמחייה‬ ‫עומדות בתנאים הקשים ומספקות אחוז הורדה גבוה של‬ ‫הפרמטרים הנדרשים על-ידי משרד הבריאות, ובנוסף‬ ‫מערכות ביולוגיות טבעיות תופסות מקום ועניין גובר‬ ‫34‬ ‫והולך בקרב חברות המייצרות שפכים "קשים".‬ ‫01‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫גם בישראל, יישום של טיהור המים עוד בשלב הראשוני‬ ‫בקרבת מקור הזיהום, הינו הפתרון העדיף, מאחר‬ ‫ולצמחי מים שונים יכולות טיהור מרשימות של מזהמים‬ ‫קשים כמו מתכות, פתוגנים, חנקות, פוספטים, מלחים,‬ ‫בורון ועוד. לכן, אין להתייחס להזרמת שפכים כאסון אלא‬ ‫3.5.3 שיקום נחלים בעזרת מערכות צמחי‬ ‫כמקור מים קבוע, שיש לטפל בו בצורה נכונה. מאחר‬ ‫מים‬ ‫ולנחל מגיעים זיהומים לא ממוקדים בהמשך הדרך‬ ‫)דשנים חקלאים, הזרמות שפכים פיראטיות, תשטיפי‬ ‫נחלים רבים בישראל ובעולם הפכו כאמצעי להזרמת‬ ‫כבישים ועוד(, ניתן וכדאי להוסיף מעקפים ‪"BY‬‬ ‫שפכים - הן ביוב עירוני והן שפכים תעשייתיים.‬ ‫"‪PASSES‬בהמשך האפיק כדי להבטיח את איכות‬ ‫זיהום הנחלים גורם לנזק לנחל עצמו אך גם לכל‬ ‫המים בהמשך. אלו מערכות מודולריות וניתן למקמן‬ ‫האקוסיסטמה הניזונה ממנו ונגרמת פגיעה רב-‬ ‫בכניסות שפכים שונות, ולהגדילן עם הגידול בספיקה.‬ ‫מערכתית בצמחייה, בבעלי החיים ובבני האדם‬ ‫התלויים בנחל לפרנסתם ולרווחתם.‬ ‫טיהור הנחלים על-ידי אגנים ירוקים הוא נושא שנוי‬ ‫4.5.3 יצירת מערכות נופיות המשתמשות באגנים‬ ‫84‬ ‫במחלוקת. צמחי המים הם הצמחייה הטבעית בגדות‬ ‫הירוקים כפארקים לרווחת הציבור‬ ‫הנחלים ולהם תפקידים חשובים בייצוב הגדות,‬ ‫טיהור המים, יצירת הצללה, אספקת מסתור ומזון‬ ‫בשנים האחרונות נבנו בעולם )המפותח והמתפתח(‬ ‫94‬ ‫לבעלי החיים, וכמובן חשיבות אסתטית.‬ ‫אלפים רבים של מערכות אגנים ירוקים כפתרון שכונתי‬ ‫הוספת צמחי מים זרים לנחל יכולה לשנות את‬ ‫או עירוני לשפכים, המהווה במקביל פארק לרווחת‬ ‫האקוסיסטמה הטבעית שלו ולגרום נזק למערכת‬ ‫הציבור. היישום מגוון, וכולל אגנים ירוקים כריאות ירוקות‬ ‫כולה. לכן כל הוספה של אגנים ירוקים צריכה‬ ‫של העיר, כשמורת טבע, כאיזור צפרות, וכפארקים‬ ‫להתייחס למגוון השיקולים הכולל והשפעתם על‬ ‫משולבים הכוללים את כל המערכות המפורטות לעיל.‬ ‫הסביבה הטבעית.‬ ‫רוב המערכות נבנו במקומות שבהם אין מחסור במים,‬ ‫האסטרטגיה המקובלת היא לבצע את טיהור המים‬ ‫ואף על פי כן, נמצא שזו השיטה הנכונה ביותר לטיפול‬ ‫קרוב ככל האפשר למקור זיהום המים, ולהזרים‬ ‫בשפכים. במקום שבו המים יקרי מציאות, יתרון המערכת‬ ‫לנחל מים מטוהרים ללא שינוי באקוסיסטמה שלו.‬ ‫מקבל משנה תוקף עם התרומה של פארק לתושבים‬ ‫אסטרטגיה נוספת היא הוספת מעין מעקף לנחל‬ ‫ואספקת מים לגינון הציבורי.‬ ‫)אפיק פרישה וכניסה חוזרת(, המוביל את מי הנחל‬ ‫אל אזור נפרד בו מתבצע הטיהור על-ידי האגנים‬ ‫בסין פותח הרעיון כבר לפני דורות רבים. מי השפכים‬ ‫05‬ ‫הירוקים ולאחר מכן משיב המים המטוהרים לנחל.‬ ‫זרמו בתעלות לאגם מרכזי שהיווה את מרכז החיים‬ ‫העירוני. עם הגידול באוכלוסיה ובזיהום, הפכו האגמים‬ ‫שיקום נחלים בישראל‬ ‫למטרדים אקולוגיים ולבעיה שתפחה עם השנים, פיתחו‬ ‫הסינים את מושג ה"אקו סיטי": אזורי טיהור צמחים‬ ‫מדינת ישראל מתבוננת מול מצב שבו נחלי ישראל‬ ‫נרחבים ליד האגמים, שם מסוחררים מי האגם‬ ‫מזוהמים ברובם. לרוב הנחלים הזורמים מוזרמים‬ ‫ומטוהרים. בנוסף, אזורים בסביבת שכונות המגורים‬ ‫שפכים באופן קבוע, הן מתעשייה והן ביוב עירוני‬ ‫החדשות, במקום גינון צבורי.‬ ‫ברמות טיהור שונות. גם כאשר מוזרמים לנחל מים‬ ‫מטוהרים על-ידי מכון טיהור שפכים, הם לרוב לא‬ ‫יכולת הטיהור הכוללת של מערכות כאלה, היא הסיבה‬ ‫15‬ ‫באיכות מספקת ואיכותם משתנה בהתאם לסוג‬ ‫העיקרית לפריחת המערכות המשולבות בשטחים‬ ‫השפכים שהמכון מטפל בהם. חריגה אחת באיכות‬ ‫הציבוריים. בניגוד לרוב מערכות הטיהור הקוונציונאליות‬ ‫המים המטוהרים יכולה לגרום נזק אנוש לנחל‬ ‫המתמודדות עם היבטים מסוימים בלבד של הטיהור‬ ‫ולמרקם החיים בו.‬ ‫11‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫אם כן, מדוע כדאי להקים מערכות לטיהור מים כחלק‬ ‫מרקמה עירונית בנויה בישראל?‬ ‫התשובה לשאלה זו נעוצה בשלוש סיבות עיקריות:‬ ‫1. כאמור, הערים הינן הצרכּן ויצרן המים‬ ‫ָ‬ ‫המזוהמים הגדול ביותר.‬ ‫2. הפתרונות הקוונציונאלים המיושמים כיום,‬ ‫גורמים לאיבוד של כמעט %05 ממי הביוב‬ ‫4. שיטת המחקר‬ ‫)עקב עומס על המט"שים = מתקנים לטיהור‬ ‫שפכים, אשר אינם מגיעים לרמת טיהור‬ ‫שאלת המחקר שתבחן בעבודה זו היא - כיצד ניתן‬ ‫המאפשרת שימוש חוזר בהם(, וכן איבוד של‬ ‫לשלב מערכות טיהור מים מבוססות צמחים‬ ‫%001 ממי הנגר ואיבוד של היכולת להשתמש‬ ‫)‪ (Phytotechnology‬כמערכת נופית וברקמה‬ ‫במים האפורים המהווים רוב המים במערכת.‬ ‫עירונית צפופה?‬ ‫3. פתרון של מערכות לטיהור מים: היכולת לטהר‬ ‫המחקר שואף להציג את האסטרטגיות העיקריות‬ ‫מים, להחזירם לשימוש ישיר ולהוות ריאה‬ ‫לשימוש במערכות טיהור מים על-ידי צמחים, כחלק‬ ‫ירוקה עבור העיר. יכולת יצירת מים זמינים‬ ‫ממערכת טיהור המים העירונית. המחקר יציג שורה‬ ‫הינה אדירה בהיקפה ותביא לחסכון כלכלי ניכר.‬ ‫של תקדימים מהארץ ומהעולם ויציג ניתוח של‬ ‫האסטרטגיות העיקריות על-פי קריטריונים שונים‬ ‫שיוצגו בהמשך.‬ ‫המחקר יתייחס לשאלות הבאות:‬ ‫- מהו הצורך ביישום מערכות מבוססות‬ ‫צמחייה לטיהור מים?‬ ‫- מהם היתרונות והחסרונות של מערכות‬ ‫מבוססות צמחייה לטיהור מים בהשוואה‬ ‫מקור: נציבות המים, ישראל‬ ‫למערכות קיימות קוונציונאליות?‬ ‫- היכן ניתן למקם מערכות לטיהור מים על-‬ ‫ידי צמחייה בעיר וכיצד הדבר משפיע על‬ ‫יישום המערכת ומאפייניה?‬ ‫- כיצד ניתן ליישם מערכות לטיהור מים על-‬ ‫תמונה מספר 3- נתוני צריכת המים של ישראל )מקורות(‬ ‫ידי צמחייה בישראל?‬ ‫תמונה מספר 4- התפלגות הצריכה הביתית בישראל‬ ‫)מקורות(‬ ‫מניתוח נתוני צריכת המים השפירים בישראל עולה כי‬ ‫1.4 הצורך במערכות לטיהור מים: ישראל‬ ‫צריכת המים השפירים הגבוהה ביותר היא עבור הצריכה‬ ‫כמקרה בוחן‬ ‫הביתית )כ316,457 מ"ק(.‬ ‫לפי התייחסות לדרך היישום של מערכות טיהור מים‬ ‫מניתוח של התפלגות הצריכה הביתית עולה כי כ-%55‬ ‫מבוססות צמחיה, חשוב להציג את הצורך במערכות‬ ‫מהמים הם ברי מיחזור )מי הדחת אסלות, רחצה,‬ ‫מסוג זה. ישראל כמערכת בעלת מודעות גבוהה‬ ‫שטיפת רצפות(, וכ-%03 הם מים אפורים הניתנים‬ ‫לצריכת מים היא מקרה בוחן מצוין לפוטנציאל‬ ‫לטיהור בקלות יחסית. מים מטוהרים ברמה חלקית‬ ‫החסכון במים ע"י טיהור מים מזוהמים.‬ ‫יכולים להחליף את השימוש הקיים להשקיה )%52( ואת‬ ‫המים המשמשים להדחת אסלות )%52(. כנתון תיאורטי,‬ ‫21‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫2.4 השוואה כללית של מערכות טיהור מים מבוססות צמחייה אל מול מערכות קוונציונאליות קיימות‬ ‫)מתקנים לטיהור שפכים(‬ ‫פתרון קונבנציונאלי – מט"ש‬ ‫מערכת לטיהור מים על-ידי‬ ‫הקריטריון‬ ‫צמחייה‬ ‫מייצר בוצה רעילה ודורש משאבים גדולים כדי לפרק‬ ‫מתבססת על יצירת‬ ‫עיקרון פעולה‬ ‫אותה לחומר יבש )פירוק חלקי(.‬ ‫אקוסיסטמה טבעית - אינה‬ ‫מייצרת פסולת, חומרים‬ ‫אנאורגניים או תוצרי לוואי‬ ‫רעילים.‬ ‫אין תלות.‬ ‫תלות ישירה בזרימת מים‬ ‫תלות בזרימת מים‬ ‫קבועה כתנאי לקיימות‬ ‫המערכת. מושפעת מתנאי‬ ‫שטח זמין וקצב הגעת המים‬ ‫למערכת.‬ ‫מתקני טיהור לא מתמודדים עם חומרים קשים במיוחד‬ ‫בעלת יכולת בטיפול במים‬ ‫עמידות בתנודות‬ ‫ואינם יכולים להתמודד עם שינויים בספיקה.‬ ‫מזוהמים ברמות גבוהות‬ ‫זיהום‬ ‫כשהמערכת מקבלת יותר מהקיבולת המומלצת יש‬ ‫ומשתנות ומשמשת כ‪buffer‬‬ ‫ניתוב של הביוב ישירות לערוץ טבעי ללא טיפול בכלל.‬ ‫רב עוצמה.‬ ‫המערכת יודעת להתמודד עם‬ ‫עליה קיצונית בספיקה הן‬ ‫מבחינת כמות והן מבחינת‬ ‫איכות.‬ ‫התמודדות חלקית: רוב החומרים לא מטוהרים בשיטה‬ ‫בעלת יכולת טיפול במזהמים‬ ‫התמודדות עם‬ ‫הקונציונלית. טיהור החומרים לא נמדד בבדיקות‬ ‫שאין להם פתרון קונוונציונלי‬ ‫חומרים קשים‬ ‫קוונציונליות.‬ ‫)הורמונים ופתוגנים קשים(.‬ ‫הקמה כבדה, מלווה בחומרי ייצור בהתאם לאתר.‬ ‫פשוטה וזולה יחסית, תחזוקה‬ ‫הקמה תחזוקה‬ ‫תחזוקה רגילה הדורשת כוח אדם ומשאבים לא‬ ‫אפסית.‬ ‫שוטפת‬ ‫מעטים, תחזוקה שוטפת, חומרי גלם כשלעצמם לא‬ ‫מתכלים וכו'.‬ ‫שטח – המט"ש משתמש בפחות שטח מאגנים ירוקים‬ ‫משמשת למעשה כריאה ירוקה‬ ‫יתרונות מובהקים‬ ‫לאותה כמות שפכים. הפעולה נקודתית. יש להוסיף‬ ‫על כל המשתמע מכך.‬ ‫נוספים‬ ‫לשטח המכון את שטח קווי ההובלה אליו וממנו.‬ ‫פגיעה מלאכותית בסביבה כגון ריחות או יתושים.‬ ‫אינה גורמת למפגעים‬ ‫סביבה‬ ‫סביבתיים.‬ ‫31‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫כאמור, דורש מעט שטח לטיפול עצמו.‬ ‫כמערכת יחידה לטיהור מים‬ ‫שטח מוקצה‬ ‫)שחורים ואפורים( נדרש שטח‬ ‫גדול מאוד. לטיהור חלקי )מים‬ ‫אפורים או אחרים( נדרש שטח‬ ‫קטן בהרבה.‬ ‫בדרך-כלל ובשל המטרדים, ממוקם המט"ש רחוק‬ ‫ניתן ליישום במקום ובאותה‬ ‫מרחק ממקור הזיהום‬ ‫מאיזורים מיושבים ובסמוך למקור מים טבעי.‬ ‫מידה באיזור מרוחק. התלות‬ ‫ושינוע‬ ‫כפועל יוצא, שינוע ותיעול המים המזוהמים למרחקים‬ ‫הינה בקנה-המידה של‬ ‫רבים תוך השקעת אנרגיה בקווי הובלה ותחזוקתם.‬ ‫הספיקה ושטח זמין.‬ ‫שינוע המים המזוהמים‬ ‫והחזרתו לשימושלטבע תלוי‬ ‫במשתנה המוצג לעיל.‬ ‫דורש תיחום מוגדר וגידור כראוי למניעת ונדליזם‬ ‫יכולת להיטמע בסביבה טבעית‬ ‫הגנה‬ ‫וחבלות מכוונות מצד אחד והגנה על בריאות הציבור‬ ‫במידת האפשר. לעיתים נדרש‬ ‫מאידך.‬ ‫פתרון ספציפי לתיחום האיזור‬ ‫הנחשב מזוהם.‬ ‫מערכות ביולוגיות רגילות דורשות משאבים אנרגטיים‬ ‫מקור אנרגיה מתחדש:‬ ‫אנרגיה‬ ‫אדירים ומערכות גיבוי וקורסות במהירות במקרה של‬ ‫המערכת אינה זקוקה לאנרגיה‬ ‫תקלה חשמלית.‬ ‫מלאכותית לתפקודה )השמש‬ ‫היא מקור האנרגיה והזרימה‬ ‫היא גרוויטציונית במידת‬ ‫האפשר(.‬ ‫לסיכום ניתן לראות כי ישנם יתרונות ניכרים לשימוש באגנים ירוקים לטיהור מים, אך לדבר תלות בצרכים ובתנאי‬ ‫היישום בכל מקום ומקום. בחלק הבא של העבודה נבחן בפירוט יישום של הטכנולוגיה במספר קני מידה וננתח את‬ ‫ההיתכנות שלה למדינת ישראל.‬ ‫.‬ ‫41‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫ניתוח תקדימים: מחקר השאוותי‬ ‫2. שטחים פתוחים ציבוריים בעיר - פארקים עירוניים,‬ ‫גינות הצמודות למבני ציבור.‬ ‫כל החלטה על מיקום מערכת לטיהור מים מחייבת‬ ‫התייחסות שונה וייחודית. בחרנו לסקור את‬ ‫3. בשטחים פתוחים בבעלות פרטית – גינות, שטחים‬ ‫האסטרטגיות על-ידי בחינת תקדימים וניתוחם ביחס‬ ‫סמי חקלאיים וכו'.‬ ‫לפתרונות הקיימים כיום וביחס להיתכנות היישום‬ ‫בישראל.‬ ‫4. כחלק מקומפלקס בנוי - על גג המבנה, בתוכו או כחלק‬ ‫משלים לו.‬ ‫כל תקדים ייבחן על-פי מספר קריטריונים:‬ ‫מיקום המערכת ביחס לעיר ולצפיפות‬ ‫2.3.4 היקף המים המטופלים‬ ‫הרקמה הסובבת אותה.‬ ‫במערכות לטיהור מים על-ידי צמחייה, היקף המים אשר‬ ‫היקף המים המטופלים.‬ ‫נכנסים למערכת הינו קריטי. כל מערכת טיהור מבוססת‬ ‫השטח בו משתמשת המערכת.‬ ‫צמחיה, מתוכננת בהתאם לכמות המים המשוערת‬ ‫סוג המים הנכנסים ורמת הטיהור‬ ‫שאמורה להזין את המערכת. אחד מיתרונות המערכת‬ ‫הנדרשת בסוף התהליך.‬ ‫הינו מסוגלותה לעמידה בתנודות, בכמות ובאיכות המים‬ ‫שיטות הטיהור )טכנולוגיה(.‬ ‫הנכנסים, אם כי במקרי קיצון ישנו חשש לקריסת‬ ‫האם התהליך חשוף לציבור המבקרים‬ ‫המערכת כולה.‬ ‫ואם כן, באיזה שלב?‬ ‫כיצד מתבצעת ההגנה על בריאות‬ ‫במקרי הקיצון, ספיקת יתר ואי ספיקה, לא מתקיימים‬ ‫ובטיחות ציבור המבקרים?‬ ‫התנאים הבסיסיים לפעולת המערכת. במצב של ספיקת‬ ‫האם נדרשו התאמות מיוחדות של‬ ‫יתר, אין זמן שהייה מספק על-מנת שהחיידקים החיים‬ ‫הסביבההמבנה ליישום המערכת?‬ ‫על-גבי שורשי הצמחים יפרקו את המזהמים, ואילו במצב‬ ‫האם קיים ערך מוסף נופי לסביבה?‬ ‫של חוסר מים זורמים, הצמחייה תדעך ולבסוף תמות.‬ ‫לאחר כל תקדים תיבחן אפשרות היישום‬ ‫אם כן, כמות המים הנכנסת לטיפול הינה גורם תכנוני‬ ‫בישראל לאור התנאים הייחודים הקיימים‬ ‫חשוב ביותר. במקרים רבים, כמות המים הינה המשתנה‬ ‫בארץ.‬ ‫הראשי והחשוב יותר מאיכות המים הנכנסים למערכת,‬ ‫מאחר ולצמחי המים יכולת הסתגלות לאיכות מים שונה.‬ ‫1.3.4 קריטריון ראשי למיפוי פרוייקים- היכן ניתן‬ ‫למקם מערכות לטיהור מים בעיר ובסביבתה?‬ ‫3.3.4 כמות השטח בו משתמשת המערכת‬ ‫אחת מנקודות התורפה סביב הקמת מערכות לטיהור‬ ‫ראשית נעמוד על שאלת מיקום המערכות השונות.‬ ‫מים על-ידי צמחייה, הינה סוגיית השטח המוקצה עבור‬ ‫זהו הקריטריון הראשי במחקר, מאחר והוא בעל‬ ‫הקמת המערכת. להבדיל מפתרונות קונוונצינאליים כגון‬ ‫השלכות על כל הקריטריונים האחרים - אופי‬ ‫מט"שים, אשר מטפלים במים באופן נקודתי )‪,(On site‬‬ ‫המערכת, היקף ואיכות המים המטוהרים, מאפיינים‬ ‫מערכות ביולוגיות דורשות שטח נרחב יותר על-מנת‬ ‫מבניים של המערכת וכו'. כל אלו יבחנו בהתאמה‬ ‫לטפל באותה כמות מים. על המים המזוהמים להיות‬ ‫לסוגיית המיקום בעיר.‬ ‫במגע מתמשך עם שורשי הצמחים על-מנת לעבור את‬ ‫תהליך הטיהור.‬ ‫ישנן מספר אפשרויות מיקום עיקריות:‬ ‫בחינת סוגיית השטח מורכבת, מאחר וההשוואה איננה‬ ‫1. בשטחי הפריפריה של העיר - שטחים פתוחים‬ ‫עוסקת בפרמטר גודל השטח בלבד, אלא גם במשמעויות‬ ‫הגובלים בשכונות הבנויות ושייכות לעיר מבחינה‬ ‫הנלוות לו. דוגמא לכך הינה אותם המפגעים הסובבים כל‬ ‫מוניציפאלית.‬ ‫51‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫5.3.4 מידת חשיפת התהליך לציבור המבקרים‬ ‫אחד החסמים המשמעותיים בפני אימוץ מערכות טיהור‬ ‫מים על-ידי צמחייה, הינו סוגיית השמירה על בריאות‬ ‫הציבור. חלק מתפקידן של רשויות הבריאות במגזר‬ ‫הציבורי, הינו שמירה על בריאות הציבור, ולכן כל הקמה‬ ‫של מערכת שתסכן מספר רב של בני אדם, לא תאושר.‬ ‫הסוגייה העיקרית הינה לדעת כיצד מונעים מהציבור‬ ‫הרחב להיות במגע עם המים המזוהמים לפני / ו / או‬ ‫במהלך תהליך הטיהור? סוגייה נוספת היא המגע של‬ ‫4.3.4 סוג המים הנכנסים ורמת הטיהור הנדרשת‬ ‫הציבור עם מים שעברו תהליך טיהור חלקי ואינם‬ ‫בסוף התהליך‬ ‫מיועדים לשימוש ביתי ישיר )לדוגמא: שימוש חוזר כמי‬ ‫סוג המים מהווה פקטור שני בדרג חשיבותו בעת‬ ‫השקייה ולגינון(. מים אלו מטוהרים ברמה חלקית ואינם‬ ‫תכנון ויישום של מערכות לטיהור מים על-ידי‬ ‫בטוחים לשתיה או למגע ישיר עם בני אדם.‬ ‫צמחייה. לכל סוג זיהום מים, ישנם צמחים‬ ‫המותאמים לטיהורו והרכב של סוגי צמחים שמייצר‬ ‫האפשרות הראשונה, אשר הינה האסטרטגיה הנבחרת‬ ‫את השילוב האידיאלי ליצירת מערכת כוללת לטיהור‬ ‫עבור מערכות קוונציונאליות, הינה הפרדה מוחלטת בין‬ ‫מים.‬ ‫מערכות טיהור המים לבין הציבור. האפשרות השניה,‬ ‫איכות המים הנכנסת למערכת, משליכה באופן ישיר‬ ‫מציעה שימוש בטכנולוגיה ובתכנון אדריכלי, בכדי לתת‬ ‫על איכות המים היוצאת. ככל שהמים יהיו מזוהמים‬ ‫לסוגיה סוג פתרון שלא יסכן את בריאות הציבור ובד בבד‬ ‫יותר בכניסה למערכת, כך תהליך טיהורם יהיה ארוך‬ ‫לא יחייב הפרדה מוחלטת מהמבקרים.‬ ‫יותר ואיטי יותר. כמו בכל מערכת קוונציונאלית, ניתן‬ ‫להגדיר פרמטרים אלו מראש ולתכנן את המערכת‬ ‫המחקר ישווה בין הפתרונות השונים שננקטו בכל‬ ‫בהתאם להם.‬ ‫מערכת, ואף יציג מגוון פתרונות רחב לסוגיה זו.‬ ‫אחד היתרונות העיקריים של מערכות לטיהור מים‬ ‫הערה: יש לציין שמרכיב החינוך והתרבות הינו מרכיב‬ ‫על-ידי צמחייה, הינו יכולתן הגבוהה להתמודדות עם‬ ‫משמעותי בחקירת משתנה זה. חינוך להימנעות ממגע‬ ‫טיהור מים באיכות קשה. בשונה ממערכות‬ ‫עם מים מטוהרים חלקית למטרות השקיה, שווה ערך‬ ‫קוונציונאליות הדורשות טיפול כימי ספציפי לכל‬ ‫למערכת פיזית מתוחכמת ויקרה להפרדה בין המים‬ ‫מזהם ומזהם, צמחי מים הינם בעלי יכולת הסתגלות‬ ‫לציבור. העבודה אינה דנה במרכיב זה, אך אנו מכירים‬ ‫גבוהה לתנודות שונות באיכות המים ולהרכב כימי‬ ‫בכך שזהו עקרון מפתח בכל יישום נרחב של מערכות‬ ‫משתנה של מזהמים. לעיתים מערכות טיהור מים‬ ‫לטיהור מים על-ידי צמחייה.‬ ‫מבוססות צמחייה, הינן המערכות היחידות היכולות‬ ‫להתמודד עם סוגים ספציפיים של שפכים.‬ ‫6.3.4 התאמות סביבתיות מבניות טרם הקמת‬ ‫המערכת‬ ‫איכות המים בסוף התהליך הינה מרכיב קריטי‬ ‫מאחר והמחקר מתמקד במערכות עירוניות, שאלת שילוב‬ ‫ביכולת היישום של מערכות לטיהור מים על-ידי‬ ‫המערכות עם הרקמה הבנויה נעשית משמעותית יותר.‬ ‫צמחייה. שימוש חוזר במים, הן להשקיה והן לצרכים‬ ‫אחת ההנחות המקובלות טוענת כי כל מערכת לטיהור‬ ‫ביתיים, מחייב השגחה קפדנית על איכות המים‬ ‫מים על-ידי צמחייה, איננה כדאית כלכלית, מאחר והיא‬ ‫מחשש לפגיעה בבריאות הציבור. המחקר יציג את‬ ‫מציבה דרישות והתאמות מבניות מיוחדות בעלות‬ ‫תוצאות איכות המים הנכנסים והיוצאים של‬ ‫השלכות כלכליות גבוהות. המחקר יבחן כל מערכת‬ ‫המערכות השונות, בהתאם לרמה הנדרשת.‬ ‫לגופה ויציג מספר פתרונות לטיהור מים, הן במבנים‬ ‫המותאמים לכך, אך גם במערכות שאינן דורשות התאמה‬ ‫מבנית כלל. בנוסף, יציג המחקר מערכות הדורשות‬ ‫61‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫מלאכותית ענקית שגודלה נאמד בכ-041 אקר )‪.(Acre‬‬ ‫הביצה תוכננה כסדרת אגנים ירוקים וביניהם מפלים‬ ‫)זאת להפחתת כמות החנקן והעשרה בחמצן(, השתולים‬ ‫בצמחיית מים האופיינית לאזור.‬ ‫הביצה המלאכותית הוכחה כפתרון יעיל בעל ערך מוסף‬ ‫גדול למחוז כולו.‬ ‫1.5 מערכות לטיהור מים על-ידי‬ ‫2 מיליון גלונים של מים מזוהמים, זורמים אליה מדי יום,‬ ‫צמחייה הממוקמות בשטחי הפריפריה‬ ‫אך כאשר נפלטים מהמערכת כמים נקיים למדי וזורמים‬ ‫של העיר: שטחים פתוחים הסמוכים‬ ‫ישירות לנחלים הקרובים ללא כל מפגע שהוא.‬ ‫לשכונות הבנויות‬ ‫הערך המוסף של הקמת המערכת מתבטא בחיי הטבע‬ ‫שהיא מסייעת לקיים. המים והצמחייה הנדירים באזור זה‬ ‫מקרי בוחן מהעולם‬ ‫משכו לאזור בעלי חיים רבים, חלקם כאלו ששנים רבות‬ ‫‪Pinetop/Lakeside‬‬ ‫1.1.5‬ ‫לא חיו באזור והפכו את הביצה לאקוסיסטמה עשירה‬ ‫,‪AZ-Jacques Marsh: A created Wetland‬‬ ‫ומתפתחת. תהליך זה התברר כבעל ערך רב למחוז כולו,‬ ‫‪Northeastern Arizona‬‬ ‫מאחר וחיי הבר העשירים הפכו גורם משיכה לתיירים:‬ ‫צפרים, אקולוגים ומבקרים לנופש הנהנים מהחוויה‬ ‫פיינטופ הוא אתר המטפל בביוב של המחוז‬ ‫הייחודית שמציעה המערכת.‬ ‫המשותף של פיינטופ ולייק סייד באריזונה. כמות‬ ‫ייחודה העיקרי של המערכת שאיננה מבוססת על מערכת‬ ‫הביוב גדולה ונאמדת בכ-2 מיליון גלונים של ביוב‬ ‫טבעית שקדמה לה. התכנון הוא מלאכותי לחלוטין, על‬ ‫מדי יום.‬ ‫מה שהיה לפני כן שטח‬ ‫חשוף חצי מדברי.‬ ‫השלב הראשון של הטיפול הינו טיפול קוונציונאלי‬ ‫אקסטנסיבי:‬ ‫תמונה מספר 6- איילים שחזרו‬ ‫• ייצוב המוצקים המרחפים על-ידי מיכלי‬ ‫לחיות באיזור לאחר הקמת‬ ‫שיקוע.‬ ‫הביצה.‬ ‫• יצירת בוצה בכמויות גדולות.‬ ‫• שאיבת הבוצה, ייבושה, ערבובה עם הזבל‬ ‫האורגני העירוני והכנת קומפוסט ענק.‬ ‫2 מיליון גלון ליום = 0757‬ ‫יכולת טיפול בשפכים‬ ‫• הפיכת 02 טון בוצה רעילה ל-11 טון של‬ ‫קוב‬ ‫קומפוסט למכירה כדשן.‬ ‫בעיקר ‪ SF‬בשילוב‬ ‫איזה סוג טיהור קיים‬ ‫מפליםומערכת סירקולציה‬ ‫במתקן?‬ ‫של המים‬ ‫לגמרי‬ ‫האם התהליך חשוף‬ ‫לפעילות אנושית?‬ ‫שטח פתוח‬ ‫האם קיים עם מבנה /‬ ‫רקמה בנויה?‬ ‫תמונה מספר 5- הביצה המלאכותית בלייקטופ אריזונה‬ ‫חלקים מהמערכת אינם‬ ‫כיצד נעשית ההגנה על‬ ‫נגישים לציבור, בעיקר‬ ‫בריאות ציבור‬ ‫לאורך שנים רבות, מי הביוב הנותרים מהתהליך‬ ‫החלקים הראשונייםץ לאחר‬ ‫המבקרים?‬ ‫זרמו לאזור הקרוב לערים, יצרו בעיה אקלוגית‬ ‫מכן כל השמורה פתוחה‬ ‫חמורה, ובכללה מפגעי ריח וזיהום מים.‬ ‫לציבור.‬ ‫מנהיגי המחוז החליטו לפתור זאת בדרך סביבתית,‬ ‫ערך מוסף משמעותי- יצירת‬ ‫המרכיב הנופי‬ ‫ויצרו מערכת מתוכננת של אגנים ירוקים - מעין ביצה‬ ‫71‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫המערכת תוכננה בכדי לטפל במים ולהביאם לאיכות‬ ‫גבוהה ביותר - איכות רחצת אדם במי בריכת האגירה‬ ‫הסופית, אשר מהווה בנוסף אתר תיירותי.‬ ‫005 דונם. השטח נמצא‬ ‫מרכיב השטח‬ ‫בסמוך לעיר אך אינו מוקף‬ ‫ברקמה עירונית. למרות זאת‬ ‫מתפקד כחלק מהעיר לאור‬ ‫השימושים הרבים של האתר‬ ‫כאתר נופש.‬ ‫2.1.5 יישום בישראל‬ ‫יישום המערכת כמודל, מציג אפשרויות חדשות‬ ‫תמונה מספר 7- האגם הקסום בקטורה.‬ ‫בעלות יתרונות רבים הנלווים לטיהור המים. מערכת‬ ‫המערכת פועלת במספר שלבים:‬ ‫מסוג זה, יכולה להיות מרכיב משלים לטיהור המים‬ ‫1. בריכה ראשונה כבריכת שיקוע – מפחיתה כ-‬ ‫הקוונציונאלי של עיר מטרופולינית בישראל, ולהפוך‬ ‫%07 מהמרחפים.‬ ‫לחלק מפארק לרווחת תושבי האזור כולו. מיקום‬ ‫2. מספר בריכות מקדימות לטיהור ראשוני בשיטת‬ ‫פארק כזה מחייב שטח נרחב מחוץ לעיר, אך‬ ‫ה-‪ .SSF‬לבריכות מאגר ראשי וצמחיית שוליים‬ ‫בקרבה יחסית המאפשרת שימוש תכוף לרווחת‬ ‫צפופה.‬ ‫התושבים. התכנון כיום בישראל, מכיר בחשיבותם‬ ‫3. בריכות פנימיות לטיהור "פוליש".‬ ‫של פארקים מטרופוליניים וקיים תכנון להקמת פארק‬ ‫4. בריכה ראשית גדולה עם שוליים שתולים‬ ‫מסוג זה כמעט לכל עיר גדולה בישראל )פארק‬ ‫בצפיפות ומערכת סחרור מים דרך הגדות.‬ ‫הקישון בחיפה, פארק מטרופוליני ראשון לציון,‬ ‫בשילוב עם הטיהור הראשוני מתקבל אגם נוי‬ ‫פארק שרון וכו'(. שילוב מערכת לטיהור מים כחלק‬ ‫גדול.‬ ‫מהפארק, יכול להיות הזדמנות לפיתוח וליישום‬ ‫טיהור מים בקנה מידה נרחב.‬ ‫תוצאות המערכת מפתיעות באיכותן. המים טובים‬ ‫כיום, אין בארץ מערכת לטיהור מים בקנה מידה‬ ‫מהנדרש בתקני משרד התיירות והחקלאות, ואף‬ ‫מטרופוליני עירוני המתבססת על טיהור בעזרת‬ ‫מאושרים להשקיית זיתים, גידולים וחורשות קק"ל )קרן‬ ‫צמחייה. למרות זאת, קיים פרוייקט המציע שימוש‬ ‫קיימת לישראל( הסמוכות. בנוסף להשקייה, המים‬ ‫במודל דומה בקנה מידה קטן יותר.‬ ‫משמשים לפעילות תיירותית - שחיה, שיט וכו'.‬ ‫1.2.1.5 מודל ליישום בארץ: בקעת קטורה -‬ ‫האגם הקסום‬ ‫בבקעת קטורה בנגב, שוכנים היישובים נאות סמדר‬ ‫ונווה חריף. היקף האוכלוסייה אינו גדול ועומד על כ-‬ ‫003 איש. למרות זאת, ליישובים שפכים נוספים‬ ‫אשר מקורם ברפתות, ביקב ומפעילויות נוספות. סך‬ ‫הספק המערכת הוא כ-021 מ"ק ליממה.‬ ‫המיקום המבוּדד והרצון לפתרונות סביבתיים, הובילו‬ ‫את היישוב לבחינת מערכות לטיהור מים על-ידי‬ ‫צמחייה.‬ ‫תמונה מספר 8 – האגם הקסום וצמחי המים שגודלים במקום‬ ‫81‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫גדילת האוכלוסייה וזיהום מתמשך של ביוב ושפכים‬ ‫גם בדוגמא זו, בדומה לפרוייקט פיינטופף הפכה‬ ‫תעשייתיים, הפכו התעלות לתעלות אשפה מזוהמות.‬ ‫המערכת לאקוסיסטמה המושכת בעלי חיים, צמחים‬ ‫הפרויקט מציע דרכים שונות לטיהור המים ולייצור‬ ‫והפכה אותה למוקד אזורי. מאות ציפורים מגיעות‬ ‫שטחים פתוחים ירוקים חדשים בתוך העיר.‬ ‫לאגם הראשי ומהוות אטרקציה, הן לתושבי המקום‬ ‫והן לתיירים הבאים לצפות במחזה הייחודי.‬ ‫הפרוייקט החל במיפוי מדויק של מקורות המים של ‪,FEZ‬‬ ‫יחד עם האתרים הציבוריים החשובים בעיר העתיקה.‬ ‫כך איתרו את הבעיות ואת ההזדמנויות לפיתוח שטחים‬ ‫פתוחים חדשים.‬ ‫כ 021 מ"ק ליום‬ ‫יכולת טיפול‬ ‫בשפכים‬ ‫כמעט כל סוגי הטיהור: ‪ ,SSF‬מעט ‪VF‬‬ ‫איזה סוג טיהור‬ ‫שימוש נרחב ב‪SF‬‬ ‫קיים במתקן?‬ ‫וב )‪(Free water surface wetlands‬‬ ‫פתוח לקהל הרחב.‬ ‫האם התהליך‬ ‫חשוף לפעילות‬ ‫אנושית?‬ ‫לא בנוי כחלק ממבנה. כל המערכת‬ ‫האם קיים עם‬ ‫נמצאת בשטח חוץ.‬ ‫מבנה / רקמה‬ ‫בנויה?‬ ‫מצעית‬ ‫תת‬ ‫בזרימה‬ ‫1. טיהור‬ ‫כיצד נעשית‬ ‫באזור שאינו פתוח לציבור‬ ‫ההגנה על‬ ‫2. טיהור נוסף לאחר שהמים נקיים‬ ‫בריאות ציבור‬ ‫תמונה מספר 9 – שיטת טיהור המים השונות המיושמות בפרוייקט‬ ‫יחסית באגם עצמו‬ ‫המבקרים?‬ ‫בפז.‬ ‫3. סירקולציה קבועה של המים‬ ‫לשמירה על איכותם.‬ ‫לאחר סיום תהליך הניתוח, גובשה האסטרטגיה‬ ‫הפרוייקט הפך לפארק אזורי ייחודי‬ ‫המרכיב הנופי‬ ‫התכנונית המקשרת בין טיהור המים לשטחים הפתוחים.‬ ‫002,2 מ"ר )2.2 דונם( הם השטח‬ ‫מרכיב השטח‬ ‫הפתרון מורכב מסדרה רחבה של פתרונות טיהור וניהול‬ ‫הדרוש לטיהור מתוך כ-3451 דונמים‬ ‫צריכת מים, בדגש על שימוש בצמחיית מים, המותאמים‬ ‫של שטח חקלאי ומיושב )סמדר+חריף(.‬ ‫לכל אזור ואזור. הפתרונות נוגעים לטיהור המים, אך גם‬ ‫כ- %41.0 מכלל השטח.‬ ‫לייצוב גדות הנחל כמרכיב נופי חדש בעיר. בין‬ ‫האסטרטגיות שנבחרו:‬ ‫2.5 שטחים פתוחים ציבוריים בעיר:‬ ‫אגירת מי נגר עילי.‬ ‫•‬ ‫פארקים עירוניים‬ ‫מערכת ניהול מי גשמים בעיר.‬ ‫•‬ ‫טיהור מים על-ידי זרימה חופשית בשיטת ה-‬ ‫•‬ ‫‪RESUSCITATING THE FEZ RIVER‬‬ ‫3.1.5‬ ‫‪.Restorer‬‬ ‫‪FEZ, Morocco Bureau E.A.S.T Professor Aziza‬‬ ‫טיהור מים על-ידי אגנים ירוקים.‬ ‫•‬ ‫‪Chaouni + Takako Tajima‬‬ ‫יצירת דפנות מחוזקות צמחייה לתעלות כשטח‬ ‫•‬ ‫פתוח.‬ ‫העיר פז )‪ (FEZ‬שבמרוקו, נודעה כעיר בעלת אלף‬ ‫יצירת רחובות ירוקים המשולבים באגנים ירוקים.‬ ‫•‬ ‫המעיינות – עיר שופעת מים בתוך המדבר. העיר‬ ‫טיהור מים מזוהמים קשים על-ידי צמחים אשר‬ ‫•‬ ‫העתיקה בנויה סביב תעלות מים, נהנתה מזרימת‬ ‫הותאמו לכך במיוחד.‬ ‫מים נקיים באופן קבוע. עם התפתחות התעשייה,‬ ‫91‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫לא מתוארת כמות של שפכים עירונית‬ ‫יכולת טיפול‬ ‫בשפכים‬ ‫העיר פז הייתה מאז ומתמיד מרכז לעיבוד עורות‬ ‫כמעט כל סוגי הטיהור והתייחסות רחבה‬ ‫איזה סוג טיהור‬ ‫ונשענה על ענף זה כענף העיקרי בעיר. עם‬ ‫ל ‪SF‬‬ ‫קיים במתקן?‬ ‫התפתחות התעשייה ותיעוש תהליכי עיבוד העור,‬ ‫כחלק מהמרקם העירוני.‬ ‫האם התהליך‬ ‫נוצרה בעיר בעיה משמעותית של זיהום מים אשר‬ ‫חשוף לפעילות‬ ‫מקורה בכימיקלים הנלווים לתהליך. הפגיעה‬ ‫אנושית?‬ ‫בשטחים הפתוחים הפכה את השטחים הפתוחים‬ ‫מבונה כחלק מהשפה העירונית של‬ ‫האם קיים עם‬ ‫למסוכנים לשהיית ילדים, ולכן כמעט ואין מגרשי‬ ‫התעלות.‬ ‫מבנה / רקמה‬ ‫משחקים בעיר. ההצעה כוללת פתרון של ניקוי‬ ‫בנויה?‬ ‫האדמה בעזרת צמחייה וטיהור המים על-ידי אגנים‬ ‫הפרדה פיזית באמצעים‬ ‫1.‬ ‫כיצד נעשית‬ ‫ירוקים, אשר יאפשרו את הפיכת השטח למגרש‬ ‫נופיים שונים‬ ‫ההגנה על‬ ‫משחקים גדול – הראשון מסוגו ב-‪.FEZ‬‬ ‫‪ SF‬במגע עם הציבור.‬ ‫2.‬ ‫בריאות ציבור‬ ‫כמערך‬ ‫מערכות‬ ‫שילוב‬ ‫3.‬ ‫המבקרים?‬ ‫כולל.‬ ‫פרשנות חדשה לגבי נושא הגינון‬ ‫המרכיב הנופי‬ ‫הציבורי. המערכות ייצרו נוף עירוני חדש‬ ‫המשלב צמחייה ומים זורמים לרווחת‬ ‫תושבי העיר.‬ ‫אין נתונים מדויקים היות והמערכת הינה‬ ‫מרכיב השטח‬ ‫תמונה מספר 01 – כיכר העיר פז לאחר יישום הפרוייקט.‬ ‫כלל עירונית ובשלבי תכנון.‬ ‫שילוב טיהור המים במרחב הציבורי.‬ ‫התכנון של העיר מהווה תקדים עולמי בנכונות להשתמש‬ ‫המתקנים הישנים לעיבוד עורות יהפכו למתקנים‬ ‫במערכות לטיהור מים באמצעות צמחייה כמרכיב מכונן‬ ‫לטיהור מים ולצמחי מים מסוגים שונים.‬ ‫בתכנון העירוני ובשילוב מלא שלו בשטחים ציבוריים‬ ‫לרווחת הציבור. מרבית מערכות טיהור המים חשופות‬ ‫לציבור. ההגנה על בריאות הציבור נעשית הן על-ידי‬ ‫אמצעים תכנוניים נופיים - הפרדה מפלסית משולבת‬ ‫צמחי מים, והן על-ידי שימוש נרחב ב-‪ .SSF‬התכנון‬ ‫מתייחס לשימוש ב-‪ SSF‬כמרכיב בטוח לשימוש חשוף‬ ‫לציבור, ואף משלבו ללא "הגנות" נוספות בתוך הפארקים‬ ‫הציבוריים.‬ ‫תמונה מספר 11 – מתקני העורות בשלבי הביצוע השונים‬ ‫02‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫4.1.5 ‪The Beijing Olympic Forest Park‬‬ ‫התנאים האקלימיים מכתיבים יובש ומחסור במשקעים.‬ ‫)‪(China‬‬ ‫מערכות תיעול המים העתיקות של העיר אינן יעילות‬ ‫ונעלמות מהנוף העירוני במרוצת השנים.‬ ‫הפארק תוכנן, למרות המחסור המורגש במים בעיר,‬ ‫כרצף אגמים מלאכותיים, כאשר האגם המרכזי המתפרש‬ ‫על שטח של כ-002,2 מ"ר, מעוצב בדמות הדרקון הסיני.‬ ‫000,035 עצים ניטעו במסגרת הפרויקט. כמויות האדמה‬ ‫תמונה מספר 21- תמונת אויר של הפארק וגופי המים בתוכו.‬ ‫אשר נחפרו עבור הקמת האיצטדיון המפורסם) ‪The‬‬ ‫הפרוייקט תוכנן כחלק מהפיתוח המואץ בבייג'ינג‬ ‫‪ ,(Bird's Nest‬קוביית המים ושאר המתקנים, נוצלו‬ ‫לקראת אירוח המשחקים האולימפיים בשנת 8002.‬ ‫ליצירת נוף הפארק. בנוגע לפתרון בעיית המים להזנת‬ ‫מערכת האגמים, הוחלט כי לפארק יהיו שני מצבי פעולה:‬ ‫הפארק האולימפי כולל‬ ‫בזמן האולימפיאדה ולאחריה. בזמן האולימפיאדה,‬ ‫כ-008,6 דונם והינו‬ ‫הפארק יוזן ממאגרי מים שפירים אזוריים. לאחר‬ ‫אינטגרטיבי‬ ‫חלק‬ ‫האולימפיאדה יוזנו האגמים על-ידי מים מזוהמים, אשר‬ ‫מתוכנית האב הכוללת‬ ‫יעברו טיהור בתוך הפארק במערכת של אגנים ירוקים.‬ ‫לפיתוח בבייג'ינג כולה.‬ ‫הממשל הסיני החליט כי עבור כמויות המים האדירות,‬ ‫אחת הסיבות להקמת‬ ‫לא יהיה שימוש במתקני טיהור מבזבזי אנרגיה, אלא‬ ‫הפארק, הינה המשבר‬ ‫שימוש נרחב באגנים ירוקים כאמצעי יעיל, זול, אמין‬ ‫הסביבתי הפוקד את‬ ‫ומקרה בוחן לסין כולה לשימוש בטכנולוגיה זו.‬ ‫סין ובייג'ינג בשנים‬ ‫האחרונות.‬ ‫מערכות טיהור המים בפארק‬ ‫מתכנני הפארק ידעו כי דרושה אספקת מים טבעית‬ ‫אדירה למערכת האקולוגית שיצרו. הפסקה בזרם המים‬ ‫תמונה מספר 31- שילוב הפארק כחלק מהמתחם האולימפי.‬ ‫יגרום להמלחה של המים, ובכך יגרור השלכות הרות‬ ‫אסון על מערכות אקולוגיות אחרות, הנשענות על איכות‬ ‫שיעור פליטות מזהמים גבוה, זיהום מים ומחסור‬ ‫המים בפארק. לכן, המים יזרמו במערכת ויטוהרו על-ידי‬ ‫בשטחים פתוחים, יצרו קושי תדמיתי עבור העיר‬ ‫האגנים הירוקים, אשר שטחם הכולל כ-825,1 מ"ר.‬ ‫לארח את המשחקים האולימפיים.‬ ‫בתחילה, המים יעברו בחלק של הפארק בשלב טיהור‬ ‫כחלק מההסכם לאירוח המשחקים בסין, הבטיח‬ ‫בזרימה תת-מצעית )‪ ,(SSF‬אשר תסנן את רוב‬ ‫הממשל הסיני לועדה האולימפית כי יבנה פארק‬ ‫המוצקים, ובשלב השני יעברו המים במערכת של זרימה‬ ‫גדול כחלק מהמתחם האולימפי, על-מנת שיוכל‬ ‫חופשית על פני השטח )אגנים גלויים( הבנויים עם‬ ‫לספוג את הפליטות המזהמות שיפלטו במהלך‬ ‫צמחיית מים צפופה וסירקולציה פנימית קבועה‬ ‫המשחקים עצמם.‬ ‫)‪.(FWSW‬‬ ‫למרות שבייג'ינג ידועה כאזור אקלימי המוכה‬ ‫מונסונים, סובלת העיר האדירה בשנים האחרונות‬ ‫ממחסור חמור במים. מערכת התעלות העתיקה של‬ ‫העיר לא מתפקדת והמערכת המודרנית אינה‬ ‫מסוגלת להתמודד עם הביקוש ההולך וגובר.‬ ‫הפארק משמש ככלי להדגמת טכנולוגיית טיהור‬ ‫המים כמפתח לפיתוח עתידי במקומות אחרים בסין.‬ ‫12‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫מבני ציבור ומערכת טיהור מים אינטגרטיבית, המזינה‬ ‫היקף הטיהור: 141,51 ליטרים‬ ‫יכולת טיפול‬ ‫את הפארק ואת הפונקציות השונות בו.‬ ‫ליום.‬ ‫בשפכים‬ ‫טיהור ראשוני קוונציונלי, טיהור‬ ‫איזה סוג טיהור‬ ‫באגנים ירוקים בעיקר על-ידי ‪, SSF‬‬ ‫קיים במתקן?‬ ‫‪FWSW‬‬ ‫התהליך בחלקו אינו נגיש למבקרים‬ ‫האם התהליך‬ ‫)‪ (SSF‬אך לאחר מכן מהווה פארק‬ ‫חשוף לפעילות‬ ‫עירוני נגיש לחלוטין לציבור.‬ ‫אנושית?‬ ‫הטיהור הינו חלק הפיתוח השטח‬ ‫האם קיים עם‬ ‫של הפארק האולימפי הסיני.‬ ‫מבנה / רקמה‬ ‫בנויה?‬ ‫באזורים בהם רוצים למנוע את‬ ‫כיצד נעשית‬ ‫המגע עם המים קיימת גדר מגן.‬ ‫בהמשך המים חשופים למבקרים‬ ‫ההגנה על‬ ‫כחלק מהפארק.‬ ‫בריאות ציבור‬ ‫המבקרים?‬ ‫מלבד היות הפארק מסמל את‬ ‫המרכיב הנופי‬ ‫הדרקון הסיני, הוא נהפך לחלק‬ ‫בלתי נפרד מתכנון המתחם כולו.‬ ‫היקף המערכת: 8251 מ"ר של‬ ‫מרכיב השטח‬ ‫תמונה מספר 41 – תוכנית פארק הנביאים בחיפה.‬ ‫.‪WETLANDS‬‬ ‫שטח כל המערכת: 40.7 קמ"ר.‬ ‫הפארק מחלק את המדרון המשופע לטרסות ומנצל את‬ ‫)0407 דונם(.‬ ‫הפרש הגובה על-מנת להכיל בתוכו את המבנים השונים.‬ ‫שטח הצמחייה: 43.4 קמ"ר )0434‬ ‫גגות המבנים מייצרים גג ירוק ורחבות פתוחות על‬ ‫דונם(‬ ‫גביהם. מערכת טיהור המים משתמשת במים המגיעים‬ ‫משכונת הדר מקו הנמצא קרוב לחלק העליון של הפארק,‬ ‫ומוביל כיום את השפכים ומי הנגר לים. המערכת בנויה‬ ‫יישום בישראל‬ ‫על-פי מספר שלבים:‬ ‫כיום אין בישראל פרוייקטים לטיהור מים על-ידי‬ ‫1. הכנסת המים המגיעים מקו ניקוז ראשי העובר‬ ‫צמחיה, אשר ממוקמים בתוך שטח ציבורי פתוח‬ ‫בנקודה זו )ומעביר בדרך-כלל את המים לים ואת‬ ‫בתוך שטח העיר. הסיבה העיקרית הינה התנגדות‬ ‫השפכים למט"ש אזורי(, למיכלי שיקוע גדולים המוסתרים‬ ‫רשויות הבריאות לאשר פרוייקטים מסוג זה )יפורט‬ ‫בחלק העליון של הפארק מתחת לאדמה. תפקידם למנוע‬ ‫בהמשך העבודה(.‬ ‫את מעבר המוצקים למערכת ולהעביר רק את המים‬ ‫למרות זאת, קיימות הצעות תיאורטיות להקמת‬ ‫להמשך תהליך הטיהור.‬ ‫פארק מסוג זה.‬ ‫2. המים מועברים לרצף בריכות פתוחות בשיטת ה-‬ ‫‪ FWSW‬היוצרת סירקולציה פנימית בין המים לבין‬ ‫1.5.1.5 אב טיפוס לפארק אורבני בחיפה " ‪Re‬‬ ‫צמחיית הגדות הצפופה המטהרת אותם. בשלב זה,‬ ‫‪ ,"creation‬פרוייקט במסגרת סטודיו תכנון עירוני‬ ‫הבריכות אינן נגישות למגע ישיר, אלא לצפייה בלבד‬ ‫בחיפה 0102, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי-ערים,‬ ‫בעזרת הפרדת מפלסים וצמחייה בתווך.‬ ‫הטכניון.‬ ‫3. מערכת אגנים ירוקים הנמצאת בתווך שבין המבנים‬ ‫לצד שביל הולכי הרגל ומטהרת את המים לרמת מי‬ ‫הפארק ממוקם ברצף שטחים פתוחים נטושים בין‬ ‫השקייה. האגנים בשיטת ה-‪ ,SSF‬ולכן אין מגע עם‬ ‫שכונת הדר לעיר התחתית, וכולל פארק עירוני גדול,‬ ‫הציבור ואין מפגעים נלווים. יש לציין כי האגנים משולבים‬ ‫22‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫)‪ (FWSW‬אך לאחר מכן בחלק ה‬ ‫חשוף לפעילות‬ ‫‪ SSF‬מהווה פארק עירוני נגיש‬ ‫אנושית?‬ ‫לחלוטין לציבור. לאחר טיהור המים‬ ‫לרמת מי שתיה המים פתוחים למגע‬ ‫4. המים זורמים בעזרת כוחות גרוויטציה דרך אגנים‬ ‫ישיר עם הציבור.‬ ‫ירוקים. בכל מדרגת גובה מתאפשרת רמת טיהור‬ ‫של מי שתיה.‬ ‫הטיהור נעשה ברובו בשטח פתוח‬ ‫האם קיים עם‬ ‫בחלקו בנוי כחלק מהמבנים‬ ‫אך‬ ‫מבנה / רקמה‬ ‫הציבוריים בפארק.‬ ‫בנויה?‬ ‫באזורים בהם רוצים למנוע את‬ ‫כיצד נעשית‬ ‫המגע עם המים קיימת הפרדה‬ ‫מפלסית בשילוב צמחייה המשולבת‬ ‫ההגנה על‬ ‫בתכנון הנופי של הגן. בהמשך‬ ‫בריאות ציבור‬ ‫המים חשופים למבקרים כחלק‬ ‫המבקרים?‬ ‫מהפארק.‬ ‫הפארק מחליף אזור נטוש בפארק‬ ‫המרכיב הנופי‬ ‫עירוני גדול. המים המטוהרים‬ ‫מהווים מרכיב איטגרטיבי מתכנון‬ ‫הפארק עצמו.‬ ‫מראה החלוקה לטרסות, ושילוב מערכת‬ ‫תמונה מספר 51-‬ ‫השטח הכולל של המערכת: 0061‬ ‫מרכיב השטח‬ ‫טיהור המים בפארק.‬ ‫מ"ר‬ ‫שטחי המערכת לטיהור המים: כ‬ ‫003 מ"ר.‬ ‫תמונה מספר 61 – חתך דרך הפארק.‬ ‫2.5 שטחים פתוחים בבעלות פרטית‬ ‫הפארק מנצל את המים בכל רמות הטיהור:‬ ‫שטחים פתוחים רבים בעיר נמצאים בבעלות פרטית.‬ ‫בחלקו העליון, בו ממוקמת פקולטה למדעי הסביבה,‬ ‫שטחים אלו לרוב מפותחים כחלק מקומפלקס בנוי, אך‬ ‫המים המטוהרים חלקית משמשים למחקר ונוי.‬ ‫נשארים פתוחים לציבור כפארק או כשטח מסחרי.‬ ‫בחלק התחתון, המים משמשים לבריכות נוי כחלק‬ ‫היתרונות הרבים בהקמת מערכות טיהור מים מבוססות‬ ‫מהמתנ"ס המקומי, ובהמשך כאשר המים מגיעים‬ ‫צמחייה והרצון האידיאולוגי באימוץ עקרונות בנייה ברי‬ ‫לרמת טיהור גבוהה, משמשים לבריכות אקולוגיות‬ ‫קיימא, גרמו להאצת פיתוח הטכנולוגיה בפרוייקטים‬ ‫כחלק מהקאנטרי קלאב בחלק התחתון של הפארק.‬ ‫רבים ברחבי העולם.‬ ‫לכל אורך הפארק, לאחר שלב הטיהור הראשוני,‬ ‫המים משמשים להשקייה ואף ממשיכים לאחר‬ ‫מתחם הפארק כמקור מים להשקיית הגינון הציבורי‬ ‫‪Omega Center for Sustainable Living‬‬ ‫1.2.5‬ ‫בעיר התחתית. יש לציין כי למרות היות הפרוייקט‬ ‫תיאורטי, חישובי השטחים ושיטות הטיהור נעשו‬ ‫מוסד אומגה הוקם בשנת 7791. עוסק בחינוך לגישה‬ ‫באופן מדויק.‬ ‫הוליסטית, ללא מטרות רווח. הקמפוס מציע סדנאות‬ ‫וכנסים ומשרת כ- 000,32 איש. שטח הקמפוס כ-008‬ ‫היקף הטיהור: כ 002 מ"ק ליום.‬ ‫יכולת טיפול‬ ‫דונם. ממוקם באזור יחסית מבודד, באזור האדסון ואלי,‬ ‫בשפכים‬ ‫בניו-יורק.‬ ‫טיהור באגנים ירוקים בעיקר על-ידי‬ ‫איזה סוג טיהור‬ ‫כחלק מהאידיאולוגיה, נבנה המוסד כשילוב של מגוון‬ ‫‪FWSW ,SSF‬‬ ‫קיים במתקן?‬ ‫מערכות וטכנולוגיות 'ברות קיימא' העובדות יחד עם‬ ‫התהליך בחלקו אינו נגיש למבקרים‬ ‫האם התהליך‬ ‫32‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫בשלב השלישי, מוזרמים המים מהביצות אל שתי לגונות,‬ ‫המחולקות כל אחת לארבעה תאים הממוקמים בתוך‬ ‫מבנה המייצר לעצמו אנרגיה סולארית וגיאותרמית. המים‬ ‫האומגה סנטר כולל מרכז לטיהור טבעי ומיחזור של‬ ‫עוברים מתא לתא, כאשר לכל תא בלגונה תפקיד שונה‬ ‫מים לקמפוס כולו )כ-008 דונם(, וכן מרכז חינוך‬ ‫בתהליך טיהור המים. התאים מכילים צמחים, פטריות,‬ ‫ומבקרים הכולל חללי לימוד סגורים ופתוחים.‬ ‫חלזונות, דגים ומיקרו-אורגניזמים.‬ ‫בכדי לשמור על בריאות המבקרים, הצמחים נשתלו על‬ ‫מצע מיוחד המוחזק באמצעות מתלים, כששורשיהם‬ ‫‪Leed‬‬ ‫המבנה עומד בקטגוריות התקנים של:‬ ‫נמצאים במים.‬ ‫‪ Platinum‬ו-‪.Living Building‬‬ ‫שטח המבנה כ- 0002 מ"ר )0026 רגל מרובע(.‬ ‫בשלב הרביעי, טרם שחרור המים, עוברים סינון נוסף‬ ‫שטח האתר לסינון וטיהור המים כ- 81 דונם )5.4‬ ‫דרך פילטר חול. מיקרואורגניזמים החיים בחול מנקים‬ ‫אקר(.‬ ‫את המים מחנקן, חומרים אורגניים או חלקיקים אחרים‬ ‫שהם עדיין מכילים. פילטר החול מורכב ממסננות‬ ‫ומשכבת חול וחצץ )כ-2.1 מ'(.‬ ‫משם המים משמשים להדחת אסלות ברחבי הקמפוס או‬ ‫משוחררים לסביבה דרך מערכת הממוקמת מתחת‬ ‫למגרש החניה.‬ ‫טיפול ב 000,25 גלון ליום כלומר 052‬ ‫יכולת טיפול‬ ‫מ"ק, כמות אדירה של מים.‬ ‫בשפכים‬ ‫אדם צורך בממוצע ליום 1.0 – 2.0‬ ‫תמונה מספר 71- מרכז המבקרים באומגה סנטר‬ ‫מ"ק ליום.‬ ‫משתמש בכל השיטות הקיימות: ‪SSF‬‬ ‫איזה סוג טיהור‬ ‫המבנה מטפל בכ- 000,25 גלון שפכים‬ ‫•‬ ‫‪ SF VF‬בנוסף לבקרה אלקטרונית‬ ‫קיים במתקן?‬ ‫ביום.‬ ‫וסירקולציה מכאנית.‬ ‫הטיפול במים מתבצע בזרימה דרך מערכת‬ ‫•‬ ‫חשוף לכל הסטודנטים בקמפוס, מהווה‬ ‫האם התהליך‬ ‫אקולוגית בת ארבעה שלבים, ללא שימוש‬ ‫מרכז מבקרים פעיל לסביבה.‬ ‫חשוף לפעילות‬ ‫בכימיקלים.‬ ‫אנושית?‬ ‫הזרימה מבוססת ברובה על גרוויטציה‬ ‫•‬ ‫המערכת בחלקה בשטח פתוח ובחלקה‬ ‫האם קיים עם‬ ‫ודורשת כמות מצומצמת של אנרגיה.‬ ‫בנויה כחלק ממבנה ייעודי לה‬ ‫מבנה / רקמה‬ ‫בנויה?‬ ‫בשלב הראשון, מגיעים המים אל שני מיכלי שפכים‬ ‫הראשון,‬ ‫בקרה קבועה על התהליך‬ ‫1.‬ ‫כיצד נעשית‬ ‫אנאירוביים )0005 גלון כל אחד(, מיקרו-אורגניזמים‬ ‫טיהור ראשוני לא חשוף לציבור.‬ ‫2.‬ ‫ההגנה על‬ ‫החיים במים, מפרקים את המוצקים השוקעים‬ ‫הפרדה מפלסית בחלק הראשון ע"י‬ ‫3.‬ ‫בריאות ציבור‬ ‫ברובם בקרקעית.‬ ‫מעקות בנויים.‬ ‫המבקרים?‬ ‫הפרדה פיזית ע"י מצע מנותק‬ ‫4.‬ ‫בשלב השני, מוזרמים המים מהמיכלים בעזרת‬ ‫מהמים בחלק השני.‬ ‫כוחות גרוויטציוניים אל ארבע ביצות מלאכותיות‬ ‫ע" י‬ ‫סופית‬ ‫אופציונלית‬ ‫הגנה‬ ‫1.‬ ‫בעלות צמחיה מיוחדת המסננת אותם. החלקיקים‬ ‫טיהור ‪.UV‬‬ ‫הנמצאים במים נצמדים אל שורשי הצמחים‬ ‫לא בא לידי ביטוי אלא במישור‬ ‫המרכיב הנופי‬ ‫והניטרטים )חנקות(, שם הופכים לחנקן המשתחרר‬ ‫הדידקטי וכחלק אינטגרלי מהלימוד‬ ‫לאויר.‬ ‫אודות המערכת. הטיהור מתחיל את‬ ‫דרכו במבנה עצמו ויוצא החוצה.‬ ‫42‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫הירוקים ומי-נגר במפלים לבריכה האקולוגית. המים‬ ‫שטח המבנה כ- 0002 מ"ר‬ ‫מרכיב השטח‬ ‫שטח האתר לסינון וטיהור המים כ-‬ ‫המזוהמים מועשרים במים נקיים מהגג.‬ ‫81 דונם.‬ ‫לסיכום, הפרוייקט מציג כיצד ניתן ליישם מערכת‬ ‫לטיפול כולל בשפכים )שחורים ואפורים(, המתבססת‬ ‫אך ורק על ידי טכנולוגיית הטיהור על-ידי צמחייה.‬ ‫ייחודה של המערכת הינו היותה פתוחה לציבור‬ ‫הסטודנטים וכן היותה חלק מהקמפוס כמרכיב חינוכי‬ ‫נופי.‬ ‫‪Sidwell Friends School‬‬ ‫2.2.5‬ ‫‪Washington, D.C | Andropogo associates‬‬ ‫תמונה מספר 91 – חתך סכמתי דרך מערכת טיהור המים‬ ‫סיידוול הינו בית ספר רב שנתי אשר הוקם בשנת‬ ‫דוגל‬ ‫הוא‬ ‫3881.‬ ‫בפילוסופיה הקווקרית‬ ‫ונחשב לבית ספר‬ ‫איכותי ביותר בארה"ב.‬ ‫לאחרונה שופץ בית-‬ ‫הספר ואימץ תפיסה‬ ‫הוליסטית‬ ‫סביבתית‬ ‫הכוללת בין השאר‬ ‫מערכת טיהור מים‬ ‫תמונה מספר 02- חצר בית הספר.‬ ‫ייחודית.‬ ‫תמונה מספר 81- תוכנית האתר‬ ‫המערכת פועלת בכמה שלבים:‬ ‫אין נתונים מדויקים‬ ‫יכולת טיפול‬ ‫1. איסוף מים אפורים: מי אסלות ומי כיורים‬ ‫מטפל במים שחורים ואפורים של כל‬ ‫בשפכים‬ ‫למיכל שיקוע גדול.‬ ‫מתחם בית הספר. מחזיר את המים‬ ‫2. משם מועברים המים לאגני טיהור פתוחים‬ ‫לכיורים ואסלות‬ ‫בחצר בית הספר.‬ ‫בעיקר זרימת ‪ SSF‬בתוספת פילטר‬ ‫איזה סוג טיהור‬ ‫3. העברתם דרך פילטר חול סמוי.‬ ‫חול ופילטר ערבול‬ ‫קיים במתקן?‬ ‫4. סחרור דרך מיכל נוסף הכולל תצוגה וקיוסק‬ ‫קיימת בקרה אלקטרונית על איכות‬ ‫אינטראקטיבי של מצב המים.‬ ‫המים.‬ ‫5. משם מוחזרים המים למערכת הכיורים‬ ‫חשוף לכל התלמידים בקמפוס באופן‬ ‫האם התהליך‬ ‫והאסלות ממיכל אגירה גדול.‬ ‫ישיר‬ ‫חשוף לפעילות‬ ‫6. בנוסף, נאספים מי נגר עילי לבריכת נוי‬ ‫אנושית?‬ ‫הכוללת סחרור של המים לשמירה על‬ ‫בניין בית הספר מכיל חלקים של‬ ‫האם קיים עם‬ ‫איכותם.‬ ‫המערכת ומותאם לה. רוב הטיהור‬ ‫מבנה / רקמה‬ ‫מערכת זרימת המים באגנים הירוקים עובדת כך‬ ‫מתבצע בשטח הגן ללא קירוי.‬ ‫בנויה?‬ ‫דרך האגנים‬ ‫שמים אפורים ושחורים, זורמים‬ ‫52‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫1.3.2.5 "איילה צמחי מים": חוות ניסיוניות וגידול‬ ‫זרימה תת מצעית ומניעת‬ ‫1.‬ ‫כיצד נעשית‬ ‫צמחי מים בציפורי‬ ‫מגע עם התלמידים‬ ‫ההגנה על‬ ‫טיהור ע"י פילטרים נוספים‬ ‫2.‬ ‫בריאות ציבור‬ ‫לטיהור איכותי + ניטור ‪.UV‬‬ ‫המבקרים?‬ ‫הפרדה בין מי נגר למים‬ ‫3.‬ ‫מטוהרים‬ ‫חצר בית הספר איננה שגרתית,‬ ‫המרכיב הנופי‬ ‫וייעודה בעיקר דידקטי. נראה כי‬ ‫המערכת נגישה מכל חלונות‬ ‫ומסדרונות ה-"ח" שבה היא מצויה‬ ‫ומשמשת כנוף ירוק מחוץ לחללים‬ ‫הפנימיים.‬ ‫כ-000,2 מ"ר של אגנים ירוקים +‬ ‫מרכיב השטח‬ ‫תמונה מספר 12- חוות צמחי המים בציפורי‬ ‫בריכה ביולוגית.‬ ‫החווה במושב ציפורי בגליל מהווה מרכז לשתי חברות-‬ ‫בית הספר מדגים כיצד ניתן לבצע טיהור מים מלא‬ ‫בנות: "הידרה - צמחי מים" ו"איילה - טיהור מים‬ ‫)מים אפורים ושחורים(, כך שישרת מטרות חינוכיות‬ ‫באמצעות צמחייה". בעלי המקום שהחלו לגדל צמחי‬ ‫ונופיות. ייחוד נוסף הינו מיקום בית-הספר בתוך‬ ‫מים, גילו כי המים של מקורות אינם באיכות מספקת‬ ‫רקמה עירונית ונגישות המערכת לתלמידי בית‬ ‫לגידול צמחי המים הרגישים. בתחילה פנו לשיטות טיהור‬ ‫הספר באופן חופשי. תכנון הממשק בין המערכת‬ ‫קוונציונאליות לשיפור איכות המים, אך גילו במהרה‬ ‫לתלמידים מעיד על כך שמתכנני המערכת ומקבלי‬ ‫שאינן יעילות מספיק ובעלות עלות גבוהה מדי.‬ ‫ההחלטות בבית הספר בוטחים ביכולת המערכת‬ ‫בכדי לספק אלטרנטיבה, החלו בעלי המקום לטהר מים‬ ‫ובבטיחותה מבחינה תברואתית.‬ ‫באמצעות צמחי המים. יתרה על כך, בכדי לספק את‬ ‫כמויות המים הדרושות לגידול הצמחים, החווה "קונה" מי‬ ‫3.2.5 יישום בישראל‬ ‫ביוב ממתקן השפכים הקרוב ומטהרת אותם בשטחה עד‬ ‫רשויות הבריאות בישראל מתנגדות באופן קבוע‬ ‫לרמת טיהור מים גבוהה ביותר.‬ ‫להקמת מערכות טיהור מים על-ידי צמחייה, ובפרט‬ ‫להקמת מערכות אשר באות במגע עם הציבור‬ ‫הרחב. ישנם מעט פרוייקטים מסוג זה בישראל.‬ ‫למרות התנגדות זו, הוקמו מספר פרוייקטים, אשר‬ ‫הוכיחו את יכולות המערכת בטיהור מים ובשמירה‬ ‫מטפלת במי ביוב, שעברו טיהור‬ ‫יכולת טיפול‬ ‫על בריאות הציבור.‬ ‫ראשוני.‬ ‫בשפכים‬ ‫בעיקר זרימת ‪SSF‬‬ ‫איזה סוג טיהור‬ ‫פרוייקט ראשון אליו יתייחס המחקר, הינו החווה של‬ ‫קיים במתקן?‬ ‫"איילה צמחי מים" בציפורי. אמנם אין מדובר ברקמה‬ ‫חשוף לקהל המבקרים‬ ‫האם התהליך‬ ‫עירונית שהיא מושא המחקר, אך היא נכללת‬ ‫חשוף לפעילות‬ ‫במחקר מאחר והיא מדגימה את יכולות המערכת‬ ‫אנושית?‬ ‫ביישום בישראל. פרוייקט נוסף הינו בניין אמפא‬ ‫לא. נמצא בשטח פתוח.‬ ‫האם קיים עם‬ ‫בתל-אביב, אשר נמצא בתוך רקמה עירונית צפופה‬ ‫מבנה / רקמה‬ ‫ומדגים יישום מלא של עקרונות המערכת.‬ ‫בנויה?‬ ‫אינם‬ ‫המזוהמים‬ ‫1. המים‬ ‫כיצד נעשית‬ ‫התהליך.‬ ‫לאורך‬ ‫חשופים‬ ‫ההגנה על‬ ‫מתחת‬ ‫נמצאים‬ ‫המים‬ ‫בריאות ציבור‬ ‫לצמחייה בשיטת ה‪.SSF‬‬ ‫המבקרים?‬ ‫62‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫שטחה הפעיל של המערכת הוא 021 מ"ר ובנוסף כ-003‬ ‫2.‬ ‫מ"ר בריכות נוי פתוחות המקבלות מים מטוהרים‬ ‫מהמערכת הסגורה.‬ ‫המערכת מתוכננת להשיב מים טובים להשקייה עד‬ ‫מכסה את פני המים גם‬ ‫לספיקות של כ-02 מ"ק ליום. הכמות המגיעה בפועל‬ ‫כאשר המפלס עולה ויורד.‬ ‫משתנה מדי יום.‬ ‫מערכת הטיהור השתלבה בנוף‬ ‫המרכיב הנופי‬ ‫החווה. הצמחייה המפותחת יוצרת‬ ‫נוף ייחודי בחווה.‬ ‫מטפלת במים אפורים,‬ ‫יכולת טיפול‬ ‫הערכה- כ 001 -002 מ"ר.‬ ‫מרכיב השטח‬ ‫מספקת כ 02 מ"ק ליום.‬ ‫בשפכים‬ ‫בעיקר זרימת ‪ SSF‬וזרימת ‪VF‬‬ ‫איזה סוג טיהור‬ ‫קיים במתקן?‬ ‫2.3.2.5 בניין אמפא - תל אביב‬ ‫חשוף לקהל הרחב.‬ ‫האם התהליך‬ ‫חשוף לפעילות‬ ‫בניין אמפא ממוקם בשכונת ביצרון בתל-אביב. כחלק‬ ‫אנושית?‬ ‫מתוכנית המתאר של השכונה, תוכננו בשילוב‬ ‫מעוצב כחלק מתכנון הנוף של הבניין,‬ ‫האם קיים עם‬ ‫מערכות עצמאיות לטיהור מים בדגש מערכות‬ ‫מערכת הובלת מים אפורים כחלק‬ ‫מבנה / רקמה‬ ‫לטיהור מים על-ידי צמחייה. כיום מבני השכונה‬ ‫מהתכנון.‬ ‫בנויה?‬ ‫נמצאים בשלבים שונים של בנייה, אך בניין אמפא‬ ‫3. זרימה תת מצעית ומניעת‬ ‫כיצד נעשית‬ ‫שהוקם כבר, יישם את הטכנולוגיה והיא פועלת מזה‬ ‫הפרדה עם בריכות נוי‬ ‫4.‬ ‫ההגנה על‬ ‫מספר שנים.‬ ‫5. הפרדה עם גדר מגן.‬ ‫בריאות ציבור‬ ‫המערכת מטהרת את המים האפורים של בניין‬ ‫המבקרים?‬ ‫המשרדים שנבנה בהתאם לכך. מי המזגנים‬ ‫ניתן לומר כי מים נקיים זורמים בלב‬ ‫המרכיב הנופי‬ ‫והכיורים מוזרמים למערכת שנמצאת בגינה‬ ‫תל-אביב הם לא מחזה שגור.‬ ‫הפרויקט מציג פיתוח שטח בגישה‬ ‫הציבורית למרגלות הבניין.‬ ‫אחרת אשר מזריקה מנת ירק‬ ‫דרישות ההגנה על בריאות הציבור מבחינה‬ ‫לרקמה צפופה ועמוסה.‬ ‫תברואתית קיבלו מענה ייחודי.‬ ‫שטחה הפעיל של המערכת הוא‬ ‫מרכיב השטח‬ ‫021 מ"ר ובנוסף כ 003 מ"ר בריכות‬ ‫המערכת בנויה משני חלקים עיקריים: מערכת טיהור‬ ‫נוי פתוחות.‬ ‫המים ומערכת בריכות הנוי. מערכת בריכות הנוי‬ ‫נמצאת בין הציבור לבין מערכת צמחי המים, כך‬ ‫הפרוייקט מדגים יישום מוצלח של מערכת לטיהור מים‬ ‫שהיא מהווה מחסום נופי ומונעת מגע ישיר בין‬ ‫על-ידי צמחייה בישראל, בתוך רקמה עירונית צפופה‬ ‫הציבור למערכת. בנוסף כהגנה נוספת, קיים מעקה‬ ‫במרכז תל-אביב, תוך כדי שילוב נופי בגינה ציבורית.‬ ‫המונע מאנשים להיכנס לבריכות הנוי.‬ ‫העובדה שהשטח הינו שטח פרטי כחלק מבניין בבעלות‬ ‫פרטית, הייתה גורם שהקל על הקמת המערכת, אשר‬ ‫ייתכן ולא הייתה מתאפשרת בפארק ציבורי בבעלות‬ ‫העירייה.‬ ‫3.3.2.5 אחוזת פולג‬ ‫אחוזת פולג היא בית דיור מוגן לאוכלוסייה המבוגרת.‬ ‫יזמי הקומפלקס רצו מערכת שתטהר את המים האפורים‬ ‫ותחזיר אותו לשימוש להקשייה בשטחי הגינון הנרחבים‬ ‫תמונה מספר 22 – מערכת טיהור המים בבניין אמפא‬ ‫של הקומפלקס. המערכת כוללת מספר אגנים ירוקים‬ ‫הנמצאים בחזית הקומפלקס בחלק הפונה לרחוב, פועלת‬ ‫72‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫3.5 מערכות לטיהור מים בגינות פרטיות‬ ‫בעיקר על גרויטציה ומחזירה מים לשימוש חוזר‬ ‫להשקיה.‬ ‫תמונה מספר 42- מערכת טיהור מים ביתית‬ ‫בערים רבות בעולם ובישראל, העיר כוללת בתוכה רקמה‬ ‫תמונה מספר 32- מערכת טיהור המים באחוזת פולג.‬ ‫שאינה צפופה ומאפשרת גינות פרטיות הצמודות למבני‬ ‫המגורים. מצב זה מאפשר להקים מערכות נקודתיות‬ ‫לטיהור מים על-ידי צמחייה לטיהור כמות שפכים ביתית.‬ ‫טיפול במים אפורים בלבד.‬ ‫טיפול‬ ‫יכולת‬ ‫במדינות שונות בעולם, הפתרון נפוץ ואף מקבל חיזוק‬ ‫אין נתונים מדויקים.‬ ‫בשפכים‬ ‫ממשלתי להפחתת הכמות המגיעה למט"שים האזוריים.‬ ‫‪ SSF‬בעיקר‬ ‫איזה סוג טיהור‬ ‫החוק המסדיר את פעילות הטיהור הביתית, מקורו‬ ‫קיים במתקן?‬ ‫במדינת אריזונה שבארה"ב. החוק קובע תקנות בנוגע‬ ‫חשוף מהרחוב בעיקר ברמה הנופית.‬ ‫האם התהליך‬ ‫לגודל המערכת ולאיכות המים הנדרשת. החוק אומץ על-‬ ‫חשוף לפעילות‬ ‫ידי מדינות רבות בעולם, וביניהן מדינות הסובלות‬ ‫אנושית?‬ ‫ממחסור במים, ואף מעודדות את טיהור המים האפורים,‬ ‫המערכת הינה חלק מהחזית של‬ ‫האם קיים עם‬ ‫כדוגמת קפריסין.‬ ‫המגרש של אחוזת פולג.‬ ‫מבנה / רקמה‬ ‫התקינה בישראל נמצאת בשלבי פיילוט וגורמת לכך‬ ‫בנויה?‬ ‫שישנם גופים רבים המציעים פתרונות שונים, אך אף‬ ‫הפרדה עם גדר מגן והבדלי‬ ‫1.‬ ‫נעשית‬ ‫כיצד‬ ‫מפלסים.‬ ‫אחד מהם אינו מבוקר ונבדק על-ידי תקינה מאושרת‬ ‫ניטור תקופתי על-ידי חברת‬ ‫2.‬ ‫על‬ ‫ההגנה‬ ‫כלשהי.‬ ‫אחזקה ופיקוח.‬ ‫בריאות ציבור‬ ‫המבקרים?‬ ‫למטרת המחקר הנוכחי נציג את העקרון הכללי של‬ ‫המערכת מהווה חלק מהממשק של‬ ‫המרכיב הנופי‬ ‫הבניין עם הרחוב. המערכת הינה‬ ‫הקמת מערכת מסוג זה, אך עקב חוסר יכולת לבדוק את‬ ‫חלק מהגינון הציבורי לרווחת דיירי‬ ‫הנתונים על-ידי גורם חיצוני )צד שלישי(, לא נציג‬ ‫אחוזת פולג ולמען דיירי האזור.‬ ‫פרוייקט מסוים.‬ ‫לא מצוינים נתונים מדויקים.‬ ‫מרכיב השטח‬ ‫מערכת לטיהור שפכים ביתית עובדת במספר שלבים:‬ ‫בבדיקות‬ ‫המערכת פועלת בהצלחה ועומדת‬ ‫המים מועברים בזרימה גרוויטציונית למיכל שיקוע גדול‬ ‫תקופתיות הנדרשות ע"י משרד הבריאות.‬ ‫המונע מהמוצקים השונים להגיע למערכת. לאחר מכן,‬ ‫מוזרמים המים לאגן ירוק הכולל ‪ SSF‬וצמחי מים מסוגים‬ ‫שונים, בהתאם לאיכות המים הנכנסת למערכת. גודל‬ ‫האגן וקיבולתו נקבעים על פי כמות השפכים החזויה‬ ‫למערכת. לאחר מעבר המים במערכת, לפי זמן השהייה‬ ‫82‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫המבנה הארגוני של הפארק הינו סוג של אקוסיסטמה‬ ‫שנקבע לה, המים יוצאים ברמת מי השקייה לגינה‬ ‫המהווה מעין תצוגה לתכניו. המים והחומר האורגני‬ ‫הפרטית.‬ ‫מופקים בפנים האתר )‪ ,(On site‬נצרכים, ממוחזרים ואף‬ ‫מהווים חלק מטקסיות המקום, אשר מציג תמונה של‬ ‫אורגניזם חי, אשר יודע ללמוד מעצמו ולהתפתח עם‬ ‫הזמן.‬ ‫מקור המים הראשי הינו‬ ‫איסוף מי גשם מגגות‬ ‫במתחם‬ ‫המבנים‬ ‫הפארק, זאת בעזרת‬ ‫מערכות ניקוז ומערכת‬ ‫תמונה מספר 52- מערכת ביתית בחוות איילה בציפורי‬ ‫מורכבת של תיעול תת‬ ‫קרקעי מתחת לכל‬ ‫הפרויקט. מקור המים השני הינו מטבחים וחדרי הרחצה‬ ‫על-ידי‬ ‫4.5 מערכות לטיהור מים‬ ‫במתחם.‬ ‫צמחייה כחלק מקומפלקס בנוי‬ ‫המים עוברים במערכת הנקראת - ®‪Living Machine‬‬ ‫שילוב מערכות לטיהור מים על-ידי צמחייה בתוך או‬ ‫‪) System‬ראהי פרק מבוא(. המערכת בנויה ממערכות‬ ‫כחלק ממבנים, נותן פתרון למקומות בהם הצפיפות‬ ‫שונות של אגנים ירוקים הנמצאות בתוך המבנה ומחוצה‬ ‫איננה מאפשרת הקמת מערכות כחלק משטח פתוח.‬ ‫לו. המים מטוהרים לרמת מי שתיה ומשמשים לרחצת‬ ‫לעיתים שילוב מערכות לטיהור מים בתוך מבנה,‬ ‫המבקרים, לתכנון הנופי, להשקיית הצמחייה המקומית,‬ ‫נעשה משיקולים נוספים, ביניהם שיקולים נופיים‬ ‫לגידולים אורגניים ולמטרות נוספות דומות. המערכת‬ ‫אסתטיים ושיקולים אקלימיים )הצמחים מורידים את‬ ‫מנוטרת על-ידי בקר ממוחשב בקרינת ‪ ,UV‬להבטחת‬ ‫הטמפרטורה במבנה ומנקים את האויר בתוכו(.‬ ‫איכות המים לפני השימוש הנוסף בהם.‬ ‫‪El Monte Sagrado‬‬ ‫1.4.5‬ ‫‪Architect‬‬ ‫‪Dharma Living Systems – John Szerdi, Douglas‬‬ ‫‪Patterson, Israel Padilla, Carisa Joseph‬‬ ‫‪Landscape Architect‬‬ ‫‪Green Edge – Bill Hutchinson‬‬ ‫‪ El Monte Sagrado‬הינו פארק נופש הממוקם‬ ‫תמונה מספר 62- מבט פנים על אחוזת אל מונטה סגרגדו‬ ‫בניו- מקסיקו, ארה"ב.‬ ‫הפרויקט מציע פארק נופש לרפואה משלימה, אשר‬ ‫אימץ פילוסופיה אקולוגית ברת-קיימא למבקריו, על-‬ ‫מנת שיוכלו להזין את הנפש והנשמה באופן הטבעי‬ ‫ביותר. זהו פארק בר-קיימא מולטי דיסציפלינארי,‬ ‫אשר עושה שימוש בשלל אסטרטגיות ירוקות, בכדי‬ ‫להגשים את הגישה אליה הוא שואף. הפארק מציע‬ ‫63 סוויטות.‬ ‫92‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫מים אפורים על גג המבנה, המחזירה את המים לשימוש‬ ‫מטפלת במים אפורים ובמי גשם.‬ ‫טיפול‬ ‫יכולת‬ ‫חוזר בבית. שלבי הפעולה של הגג הירוק:‬ ‫היקף הטיהור: 141,51 ליטרים ליום.‬ ‫בשפכים‬ ‫1. משאבה מסניקה מים אפורים לגג, שם הם‬ ‫‪ ,SF‬אגנים ירוקים,‬ ‫בעיקר זרימת‬ ‫איזה סוג טיהור‬ ‫עוברים בזרימה תת מצעית דרך הצמחייה.‬ ‫ומערכות תיעול תת קרקעיות.‬ ‫קיים במתקן?‬ ‫הגג הותאם למערכת על-ידי הבטחת חוזקו‬ ‫חשוף לקהל האורחים.‬ ‫האם התהליך‬ ‫הקונסטרוקטיבי, איטומו במספר שכבות ושתילת‬ ‫חשוף לפעילות‬ ‫צמחי מים בתוך מצע חצץ.‬ ‫אנושית?‬ ‫2. הצמחייה מטהרת את המים העוברים בזרימה‬ ‫הטיהור ינו חלק מהפיתוח החיצוני של‬ ‫האם קיים עם‬ ‫גרוויטציונית ומהווה אלמנט נופי, אשר הופך את‬ ‫מבנה / רקמה חלקים הבנויים.‬ ‫הגג לפינת ישיבה נעימה.‬ ‫בנויה?‬ ‫3. המים חוזרים לשימוש חוזר באסלות ובכיורים‬ ‫הפרדה עם גדר מגן.‬ ‫3.‬ ‫נעשית‬ ‫כיצד‬ ‫בבית.‬ ‫ניטור תמידי של המים שכן‬ ‫4.‬ ‫במגע עם הציבור.‬ ‫על‬ ‫ההגנה‬ ‫בריאות ציבור‬ ‫המבקרים?‬ ‫מים = חיים. כחלק מהתכנון מערכות‬ ‫המרכיב הנופי‬ ‫הטיהור הן חלק אינטגרלי מהקו‬ ‫התכנוני והפונקציונאלי של המתחם.‬ ‫שטחו של הפרויקט הינו 2924 מ"ר.‬ ‫מרכיב השטח‬ ‫השטח הדרוש לטיהור עצמו: לא‬ ‫מצוין.‬ ‫הפרוייקט, זוכה ‪ ,LEED CERTIFIED‬מציג את‬ ‫מערכות הטיהור כחלק בלתי נפרד מחווית המבקר‬ ‫תמונה מספר 72- הגג הירוק בחוות איילה‬ ‫במקום. מערכת טיהור המים נתפסה כמוטיב תכנוני,‬ ‫אשר ניכר לאורך כל שלבי התכנון ויישום‬ ‫מטפל במים אפורים.‬ ‫יכולת טיפול‬ ‫הקומפלקס.‬ ‫מטפל בצריכה ביתית- כ 002 ליטר‬ ‫בשפכים‬ ‫המערכת, מעבר להיותה מרכיב פונקציונאלי של‬ ‫ליום.‬ ‫חסכון במים, מהווה חלק מייחוד המקום ומסייעת לו‬ ‫כמעט כל סוגי הטיהור-‬ ‫איזה סוג טיהור‬ ‫כמוקד משיכה תיירותי. ייחודיות הפרוייקט הינה בכך‬ ‫‪SSF‬‬ ‫קיים במתקן?‬ ‫שהוא מדגים כיצד ליישום מערכות לטיהור מים על-‬ ‫חשוף )מגרש פרטי( ופתוח לביקורים‬ ‫האם התהליך‬ ‫ידי צמחייה, ישנם יתרונות כלכליים תיירותיים, וכיצד‬ ‫מודרכים.‬ ‫חשוף לפעילות‬ ‫הן יכולות להיות חלק איטגרלי מקומפלקס בנוי.‬ ‫אנושית?‬ ‫בנוי כחלק מהגג של הבניין.‬ ‫האם קיים עם‬ ‫מבנה / רקמה‬ ‫2.4.5 יישום בישראל‬ ‫בנויה?‬ ‫1. זרימה תת מצעית, הגנה‬ ‫כיצד נעשית‬ ‫חוות "איילה צמחי מים" בציפורי: מערכת למיחזור‬ ‫ע"י שכבת החצץ.‬ ‫ההגנה על‬ ‫מים אפורים על גג מבנה‬ ‫בריאות ציבור‬ ‫המבקרים?‬ ‫החווה, אשר נסקרה בפרק הקודם, כוללת יישום‬ ‫המערכת יוצרת נוף ייחודי על גג‬ ‫המרכיב הנופי‬ ‫ייחודי נוסף של טכנולוגיית טיהור המים על-ידי‬ ‫הבית.‬ ‫שטח גג סטדנטרטי, כ03-02 מ"ר‬ ‫צמחייה. בית המגורים של מפעילי החברה נמצא‬ ‫מרכיב השטח‬ ‫בהתאם לכמות צרכית המים‬ ‫בתוך מתחם החווה. המבנה כולל מערכת לטיהור‬ ‫החזויה.‬ ‫03‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫6. ניתוח השוואתי‬ ‫בחלק זה נעשה השוואה של נתוני הפרוייקטים השונים שהוצגו ביחס לקריטריונים נבחרים.‬ ‫1.6 ניתוח מאפייני השימוש בטכנולוגיות השונות לטיהור מים ע"י צמחים‬ ‫טכנולוגיה בשימוש‬ ‫שטח נדרש‬ ‫מיקום בעיר‬ ‫הפרוייקט‬ ‫בעיקר ‪SF‬‬ ‫005 דונם‬ ‫בשטחי הפריפריה של‬ ‫‪Pinetop/Lakeside‬‬ ‫העיר: שטחים פתוחים‬ ‫הגובלים בשכונות הבנויות‬ ‫‪ , VF ,SSF‬שימוש נרחב‬ ‫2.2 דונם‬ ‫שטח באזור כפרי מבודד‬ ‫בקעת קטורה - האגם‬ ‫ב‪SF‬‬ ‫הקסום‬ ‫כל סוגי הטיהור. שימוש‬ ‫אין נתונים מדויקים.‬ ‫שטחים פתוחים ציבוריים‬ ‫‪RESUSCITATING‬‬ ‫נרחב ב‪SF‬‬ ‫הערכה כללית- עשרות‬ ‫בעיר: פארקים עירוניים‬ ‫‪THE FEZ RIVER‬‬ ‫דונים.‬ ‫בעיקר ‪ SSF‬ושימוש נרחב‬ ‫כ 7 דונם‬ ‫שטחים פתוחים ציבוריים‬ ‫‪The Beijing Olympic‬‬ ‫ב ‪FWSW‬‬ ‫בעיר: פארקים עירוניים‬ ‫‪Forest Park‬‬ ‫‪ SSF‬ושימוש ב ‪FWSW‬‬ ‫כ 003 מ"ר‬ ‫שטחים פתוחים ציבוריים‬ ‫פארק עירוני בחיפה‬ ‫בעיר: פארקים עירוניים‬ ‫משתמש בכל השיטות‬ ‫כ 81 דונם‬ ‫שטחים פתוחים בבעלות‬ ‫‪Omega Center for‬‬ ‫הקיימות: ‪SF VF SSF‬‬ ‫פרטית‬ ‫‪Sustainable Living‬‬ ‫בנוסף לבקרה אלקטרונית‬ ‫וסירקולציה מכאנית.‬ ‫בעיקר זרימת ‪SSF‬‬ ‫מעל ל 2 דונם‬ ‫שטחים פתוחים בבעלות‬ ‫‪Sidwell Friends‬‬ ‫בתוספת פילטר חול ופילטר‬ ‫פרטית‬ ‫‪School‬‬ ‫ערבול‬ ‫קיימת בקרה אלקטרונית‬ ‫על איכות המים.‬ ‫‪SSF‬‬ ‫כ 002 מ"ר‬ ‫שטחים פתוחים בבעלות‬ ‫"איילה צמחי מים":‬ ‫פרטית‬ ‫חוות ניסיוניות וגידול‬ ‫צמחי מים בציפורי‬ ‫בעיקר זרימת ‪SSF‬‬ ‫כ 021 מ"ר‬ ‫שטחים פתוחים בבעלות‬ ‫בניין אמפא - תל אביב‬ ‫פרטית‬ ‫בעיקר ‪ SSF‬ו ‪VF‬‬ ‫אין נתונים מדויקים‬ ‫כחלק מקומפלקס בנוי‬ ‫‪El Monte Sagrado‬‬ ‫‪SSF‬‬ ‫כ 03- 04 מ"ר‬ ‫כחלק מקומפלקס בנוי‬ ‫חוות "איילה צמחי מים"‬ ‫בציפורי: מערכת למיחזור‬ ‫מים אפורים על גג מבנה‬ ‫13‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫מהניתוח המוצג בטבלה ניתן לראות כי השימוש בטכנולוגיות השונות משתנה בהתאם לשטח הזמין לכל פרוייקט‬ ‫ופרויקט. ככל שהשטח מצומצם יותר כך הטכנולוגיה נדרשת להיות יעילה יותר ובעלת יכולת לנצל שטח קטן יותר‬ ‫לטיהור המים. השימוש בטכנולוגיה של זרימה תת מצעית )‪ (SSF‬קיים כמעט בכל הפרויקטים שנסקרו. השילוב‬ ‫שמציעה טכנולוגיה: זו: התקנה ותחזוקה קלה, אי תלות במקור אנרגיה חיצוני, הגנה על הציבור מפני מפגע תברואתי,‬ ‫אמינות ותוצאות טיהור גבוהות הופך אותה לבחירה מועדפת בכל קני מידה.‬ ‫השימוש בטכנולוגיה של ‪ VF‬ידועה כטכנולוגיה יעילה הצורכת שטח מועט ביחס לתוצאות טיהור המים שהיא מספקת.‬ ‫באופן מפתיע, גם בפרוייקטים בהם השטח הזמין היה שטן ונדרשה מערכת יעילה וקומפקטית, טכנולוגיה זו לא נבחרה‬ ‫לשימוש. סיבות אפשריות לכך הם המורכבות הטכנולוגית שדורשת התקנת המערכת, עלויות החשמל ליצירת‬ ‫סירקולצית המים ועלויות ההתחזוקה השוטפת. כל אלו מוסיפים עלויות נוספות להתקנת והפעלת המערכת ומהוות‬ ‫שיקול נוסף בעת הבחירה בטכנולוגיה מתאימה. ניתן לראות כי חשיבות גבוהה לאימוץ נרחב של מערכת לטיהור מים‬ ‫ע"י צמחייה הוא בפשטות המערכת ועלויות התחזוקה השוטפת ולא רק יעילות ואיכות הטיהור שהן מספקות. נושא‬ ‫התחזוקה מקבל משנה חשיבות מאחר ואחד הדאגות העיקריות של מערכת הבריאות היא אי ביצוע תחזוקה שוטפת‬ ‫שתגרום לכשל בביצועי המערכת ולפגיעה בבריאות הציבור.‬ ‫נתון נוסף שניתן לראות מהשוואה זו הוא סף מינימום השטח הדרוש לטכנולוגיות מסוימות. כמעט כל שימוש‬ ‫בטכנולוגיה הכוללת זרימת מים עילית )‪ (FWSW SF‬מחייב שטח נרחב, והפרדה חלקית בין המערכת לציבור )ע"מ‬ ‫לשמור בפני פגיעה תברואתית(. למרות זאת זוהי טכנולוגיה בעלת ערך נופי גבוה, במיוחד במקומות בהם אין גופי מים‬ ‫ולכן היא מאומצת לשימוש בפארקים עירוניים ברחבי העולם.‬ ‫2.6 מערכות לטיהור מים כמרכיב נופי וסוגיית ההגנה על בריאות הציבור.‬ ‫מסקירת הפתרונות השונים ניתן לראות כי כל המערכות שנסקרו הפכו את המערכות לטיהור מים אטרקציה נופית‬ ‫הפתוחה לרווחת המבקרים. גם פרוייקטים שלא ייעדו את המערכת להוות מרכיב נופי כמו הביצה המלאכותית‬ ‫בלייקטופ אריזונה, גילו בדיעבד את היתרונות הרבים של המערכת כמרכיב נופי והיום זהו אחד מהשימושים העיקריים‬ ‫של המערכת.‬ ‫ההגנה על בריאות הציבור הוא קריטריון המהווה מחסום בפני שימוש נרחב בטכנולוגיה של טיהור מים באמצעות‬ ‫צמחייה ובפרט הפיכת המערכות למערכות נופיות חשופות לציבור. סקירת התקדימים פורשת טווח רחב של פתרונות‬ ‫תכנוניים וטכנולוגים להגנה על בריאות הציבור כחלק מהמערכות השונות.‬ ‫אמצעי ההגנה על בריאות הציבור‬ ‫מרכיב נופי‬ ‫הפרוייקט‬ ‫חלקים מהמערכת אינם נגישים‬ ‫הפיכת האזור לשמורת טבע ואזור‬ ‫‪Pinetop/Lakeside‬‬ ‫לציבור, בעיקר החלקים הראשוניים.‬ ‫תיירות מבוקש‬ ‫לאחר מכן כל השמורה פתוחה‬ ‫לציבור.‬ ‫4. טיהור בזרימה תת מצעית‬ ‫משולב במלואו כמרכיב נופי. משמש‬ ‫בקעת קטורה‬ ‫באזור שאינו פתוח לציבור‬ ‫כאתר בילוי לתושבים וכאתר תיירות‬ ‫5. טיהור נוסף לאחר שהמים‬ ‫אזורי‬ ‫נקיים יחסית באגם עצמו .‬ ‫סירקולציה קבועה של המים‬ ‫לשמירה על איכותם.‬ ‫4. הפרדה פיזית באמצעים‬ ‫הפיכת מערכות טיהור המים לתשתית‬ ‫‪RESUSCITATING THE FEZ‬‬ ‫נופיים שונים‬ ‫ליצירת רצף שטחים פתוחים עירוניים‬ ‫‪RIVER‬‬ ‫23‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫5.תת מצעית, הגנה ע"י שכבת‬ ‫זרימה ‪ SF‬במגע עם הציבור.‬ ‫יוצר גג ירוק לרווחת המשתמשים.‬ ‫חוות "איילה צמחי מים" בציפורי:‬ ‫שילוב. מערכות כמערך כולל.‬ ‫החצץ‬ ‫מערכת למיחזור מים אפורים על גג‬ ‫באזורים בהם רוצים למנוע את המגע‬ ‫שילוב בפארק העירוני הגדול‬ ‫מבנה‬ ‫‪The Beijing Olympic Forest‬‬ ‫עם המים קיימת גדר מגן. בהמשך‬ ‫הבייגינג.‬ ‫‪Park‬‬ ‫המים חשופים למבקרים כחלק‬ ‫מהפארק.‬ ‫באזורים בהם רוצים למנוע את המגע‬ ‫שילוב מלא כחלק מנוף הפארק ואץ‬ ‫פארק עירוני בחיפה‬ ‫עם המים קיימת הפרדה מפלסית‬ ‫מקור מים לשימושים השונים.‬ ‫בשילוב צמחייה המשולבת בתכנון‬ ‫הנופי של הגן. בהמשך המים‬ ‫חשופים למבקרים כחלק מהפארק.‬ ‫5. בקרה קבועה על‬ ‫שילוב כמרכז הסברה וחינוך, בחלקו‬ ‫‪Omega Center‬‬ ‫התהליך‬ ‫מתפקד בפארק.‬ ‫6. טיהור ראשוני לא‬ ‫חשוף לציבור.‬ ‫7. הפרדה מפלסית‬ ‫בחלק הראשון ע"י‬ ‫מעקות בנויים.‬ ‫8. הפרדה פיזית ע"י‬ ‫מצע מנותק מהמים‬ ‫בחלק השני.‬ ‫הגנה אופציונלית סופית ע"י טיהור‬ ‫‪.UV‬‬ ‫4. זרימה תת מצעית‬ ‫שילוב מלא כמרכיב נופי. המערכת‬ ‫‪Sidwell Friends School‬‬ ‫ומניעת מגע עם‬ ‫משמשת כגינת בית הספר.‬ ‫התלמידים‬ ‫5. טיהור ע"י פילטרים‬ ‫נוספים לטיהור‬ ‫איכותי + ניטור ‪.UV‬‬ ‫3. הפרדה בין מי נגר למים‬ ‫מטוהרים‬ ‫המים המזוהמים אינם חשופים לאורך‬ ‫אינו מיועד לשמש כמרכיב ננופי אך‬ ‫חוות ניסיוניות וגידול צמחי מים‬ ‫התהליך. המים נמצאים מתחת‬ ‫מדגים את אפשרויות השימוש מאחר‬ ‫בציפורי‬ ‫לצמחייה בשיטת ה‪.SSF‬‬ ‫ומייצר נוף ייחודי בחווה.‬ ‫בבריכות מסוימות המים מכוסים כליל‬ ‫ע"י הצמחייה העבותה. הצמחייה צפה‬ ‫ולכן מכסה את פני המים גם כאשר‬ ‫המפלס עולה ויורד.‬ ‫5. הפרדה עם גדר מגן.‬ ‫חלק אינטגרטיבי מתכנון הנוף של‬ ‫‪El Monte Sagrado‬‬ ‫6. ניטור תמידי של המים שכן‬ ‫הבניין והקומפלקס כולו.‬ ‫במגע עם הציבור.‬ ‫33‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫מסקירת הפתרונות ניתן לראות כי ההגנה על בריאות הציבור נעשית בכמה רמות- תכנונית וטכנולוגית. מבחינה‬ ‫תכנונית- גם כאשר מבחינה תברואתית המערכת לא יכולה להיות נגישה לציבור, ניתן למנוע את המגע הישיר עם‬ ‫הציבור אך עם זאת להשאיר את המערכת כחלק ממרכיב נופי המעשיר את סביבתו. פתרון כזה קיים בפארק בבייגינג‬ ‫ששבו גופי המים הגדולים אינם נגישים לציבור אך מהווים מרכיב חשוב מחזות הפארק כולו.‬ ‫אמצעים אחרים כגון הפרדה ע"י צמחייה והפרדה מפלסית גם הם מאפשרים לשמור על המערכות כחלק מהנוף הנראה‬ ‫אך לשמור על הסטנדרטים התברואתיים הנדרשים.‬ ‫מבחינה טכנולוגית- נראה כי ברוב המערכות קיימת הגנה על הציבור מעצם המבנה של המערכת. בכל פתרון הכולל‬ ‫כיסוי המים בחצץ )‪ (VF SSF‬נמנע המגע הישיר עם הציבור ואף המפגעים הנלווים כמו ריח. מאחר וכיסוי חצץ לא‬ ‫מונע לגמרי את אפשרות המגע עם מים מזוהמים פתרונות טכנולוגיים אחרים כמו מצע צף עצמאי )כדוגמת המצע‬ ‫באומגה סנטר( יוצרים הגנה וודאית מפני כל מגע בין המים המזוהמים לציבור.‬ ‫3.6 יישום טכנולוגיות לטיהור מים ע"י צמחים בישראל.‬ ‫המערכת הקיימת כיום בישראל מבוססת על האחדת מקורות המים לטיהור- הן האפורים והן השחורים והעברתם‬ ‫במערכת ניקוז למערכות טיפול בשפכים מרכזיות – מט"ש. מערכות אלו מטפלות במים בשורה של צעדים בינהם טיפול‬ ‫כימי והעשרת המים בחמצן להגברת הפירוק האורגני. המים מטוהרים לרמה שניונית שאינה מספקת לטענת מומחי‬ ‫ועדת ענבר שבדקה את הנושא בשנת 1002. רמת טיהור זו גורמת נזק לנחלים אליהם מוזרמים המים מהמט"שים‬ ‫ולים התיכון. נזילות במערכת המט"שים גורמת אף נזק לאיכות מי התהום שהם מאגר מי השתיה הגדול בישראל.‬ ‫בישראל ישנם שיטות חלופיות לטיהור מים ובינהם פרוייקטים רבים המשתמשים בצמחייה לטיהור מים. למרות זאת‬ ‫המדיניות הממשלתית מתירה שימוש במתקנים לטיהור מים ובתנאי שאלו אפורים בלבד וגם זאת אך ורק במגזר‬ ‫הציבורי. לפי ההנחיות שפרסם משרד הבריאות, הפעלת מתקן לטיפול במים אפורים מותרת ברשות מקומית או בעסק‬ ‫טעון רישוי. כמו כן נאסרה התקנת מערכות להשבת מים אפורים בבתים ובשטחים פרטיים, בגני-ילדים, בבתי-ספר‬ ‫ובמפעלי מזון ותרופות.‬ ‫בהנחיות משרד הבריאות כמה תנאים:‬ ‫• צירוף מסמך הנדסי לבחינת השפעת התוכנית על מערכת הולכת הביוב;‬ ‫• המים צריכים להגיע לרמת איכות "מעולה", כלומר ללא חיידקי קולי צואתי, בעכירות נמוכה‬ ‫וללא ריחות נלווים;‬ ‫• במערכות המטפלות במים אפורים שמכילים גם מי כיורי מטבח, מדיחי כלים ומכונות‬ ‫כביסה תוצג בחינה של השפעת הקולחים המטופלים על הסביבה;‬ ‫• מתקן הטיפול ומערך ההשבה יהיו בידי גוף אחראי בעל ניסיון מוכח באחזקת מערכות‬ ‫דומות, שיפעל לפי תוכנית טיפול ובה אמצעים לשמירת תנאים תברואיים ותוכנית לניטור‬ ‫פעולת המתקן;‬ ‫• יובטחו גיבוי של מים שפירים ואפשרות להזרימם למערכת הביוב הכללי במקרה של תקלה‬ ‫או יצירת עודפים;‬ ‫• בתוכנית להשבת מים אפורים להדחת אסלות ייכללו אמצעים למניעת חיבורים צולבים עם‬ ‫מערכת המים השפירים, כגון צביעת הצינורות בצבעים שונים, הברגות הפוכות, שילוט‬ ‫ועוד.‬ ‫חוק יישום מים אפורים בישראל שיוגש לכנסת בעתיד מציע להתיר ולעודד מערכות לטיהור מים אפורים ביראל. החוק‬ ‫מקודם ע"י חבר הכנסת ניצן הורביץ ודב חנין מטפל בשימוש במי המקלחת, הכביסה והמטבח לצורך הדחת אסלות‬ ‫והשקיית גינות. במסגרת הדיונים לקראת העלאת החוק לכנסת נידונו נושאים רבים בינהם העלות הכלכלית של יישום‬ ‫מערכות לטיהור מים בשיטה הביולוגית )ע"י צמחייה(.‬ ‫43‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫מחקר שבוצע ע"י פארטו הנדסה עבור המשרד לאיכות הסביבה מצא כי יישום טיהור מים בשיטות ביולוגיות הינו בעל‬ ‫פוטנציאל חסכון כלכלי בנוסף לחסכון המשמעותי במים המתקבל ממנו. הנתונים מתייחסים הן ליישום בשכונות מגורים‬ ‫להשקייה בשטחים ציבוריים והן ליישום במבני ציבור להשקיית הגינון הצמוד. בשני המקרים הוצג חסכון קבוע‬ ‫בהוצאות על מים תוך שקלול כלל המרכיבים )הוצאות הקמה, תפעול ותחזוקה שוטפת(. אותו מחקר קבע כי שימוש‬ ‫בשיטות טיהור אחרות שאינם מבוססות על מערכות ביולוגיות אינו כלכלי ועותו גבוהה באופן משמעותי מעלות מערכת‬ ‫ביולוגית מקבילה.‬ ‫שני סוגיות נוספות שחשוב לציין במידה ויתאפשר להקים מערכות לטיהור מים אפורים באופן נרחב :‬ ‫השפעת טיהור מים אפורים על מערכת הטיהור הקיימת במט"שים- מכוני השפכים כיום מתוכננים לטיפול בכמויות‬ ‫מסוימות של מים. הפחתת כמויות השפכים המוזרמים אליהם עקב טיפול בדלוחים בתוך היישובים עלולה להפחית את‬ ‫יעילותם. 1 בשנה האחרונה פחתה הצריכה הפרטית בארץ בכ-%51 בזכות המסע הציבורי של רשות המים. ירידה זו‬ ‫הקטינה את כמויות מי השפכים המגיעים למכונים. לירידה זו יש השפעות כלכליות, משום שהמכונים מקבלים תשלום‬ ‫לפי כמות המים שהם מטפלים בה.‬ ‫שימוש בשטח פתוח ליישום המערכת – יישום מערכת לטיהור מים אפורים בקנה מידה משמעותי דורשת שטח פתוח‬ ‫או שטח שהותאם לכך כחלק מהמבנה. ככל שערך הקרקע בערים עולה ואיתו צפיפות הבנייה היכולת של הקצאת‬ ‫שטח לטיהור המים קטנה וגם ההתכנות הכלכלית של של יישום המערכת.‬ ‫53‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫7. סיכום‬ ‫כמו שציינו במבוא עבודה זו הינה מוגבלת בהיקפה. היא אינה סוקרת מרבית מהנושאים שראוי שיכללו בבחינה מלאה‬ ‫של יישום שיטות ביולוגיות לטיהור מים. למרות זאת העבודה מספקת מושג ראשוני לגבי הפוטנציאל הגבוה הקיים‬ ‫ביישום מערכות אלו תוך דגש על היישום ברקמה עירונית וכמרכיב נופי.‬ ‫היכולות הגבוהות של מערכות מבוססות צמחייה והעובדה הבסיסית כי כל הטכנולוגיות מתבססות בעצם על יכולת‬ ‫טבעית שקיימת בטבע מיליוני שנים הופכות את המערכות האלו ליוצאות דופן ובעלות יתרונות רבים על פני כל שיטה‬ ‫אחרת. המחקר הציג את הצורך הממשי בטיהור מים הן בעולם והן בישראל ואת היתרונות הייחודיים של מערכות‬ ‫ביולוגיות כפתרון אפשרי.‬ ‫ההתמקדות ברקמה עירונית ובנגזרות הנופיות של מערכות אלו חשפה מחד את הקשיים הרבים ביישום מערכות אלו‬ ‫)בעיה תברואתית, בעיית שטח, היקף טיהור וכו'( אך מנגד ע"י פריסת מגוון תקדימים גם את האפשרויות השונות‬ ‫להתגבר על קשיים אלו.‬ ‫המגון הרחב של פרוייקטים ברחבי העולם ובישראל והתפתחות המחקר בנושא מראה את ההתפתחות תחום זה‬ ‫בעתיד. למרות זאת, יזמים שמעונינים לפתח פרוייקטים מסוג זה בעולם ובישראל יתקלו בקשיים רבים- התנגדות‬ ‫ממשלתית, תקינה חלקית, קשיים טכנולוגיים ועלויות הקמה ותחזוקה.‬ ‫העבודה חשפה בפנינו את הערך הגבוה של פיתוח מערכות מסוג זה ואת היכולת לתת מענה לקשיים הרבים שקיימים‬ ‫בפני יוזמי הקמת מערכות אלו.‬ ‫אנו מקווים כי גורמים ממשלתיים יכירו בחשיבות הנושא ויקלו על יזמים המעונינים להקים פרוייקטים מסוג זה, הן ע"י‬ ‫חקיקה ותקינה מתאימה והן ע"י הגברת המודעות לתחום בקרב מקבלי ההחלטות בישראל.‬ ‫63‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • • Water Sci Technol. 2001;44(11-12):191- ‫ביבליוגרפיה‬ 8., Protozoan predation as a mechanism for the removal of cryptosporidium oocysts from wastewaters in • Natural Wastewater Treatment / constructed wetlands. Ronald W. C Crites, E. Joe Stott R, May E, Matsushita E, Warren A. Middlebrooks, Sherwood C. Reed Department Civil Engineering, [p.37-41, p.187-188, p-192-195]; University of Portsmouth, UK. • Wetlands: Second Edition / William J. Mitsch, James G. Gosselink [p.23-24]; • Constructed Wetlands for • Design and Performance of Experimental Constructed Wastewater Treatment: Municipal, Wetlands in Uganda, Industrial and Agricultural / Donald A. Planted with Cyperus Hammer [p.18-23, p.75-79, p.150-160]; Papyrus and Phragmites • Establishment of a constructed Mauritianus wetland in extreme dryland / Yoram Authors: Okurut T.O.; Rijs Tencer, Gil Idan, Marjorie Strom, Uri G.B.J.; van Bruggen J.J.A. Nusinow, Dorit Banet, Eli Cohen, Source: Water Science and Peter Schröder, Oren Shelef, Technology, Volume 40, Number 3, Shimon Rachmilevitch, Ines Soares, 1999 , pp. 265-271(7) Amit Gross and Avi Golan-Goldhirsh / Environ Sci Pollut Res (2009) 16:862–875; ‫מבחר אתרי אינטרנט אשר מקורם מצוין בסמוך‬ • • The Public Park: a future recreational ;‫לתמונות‬ site for both man and nature / Project ;‫משרד הבריאות, מדינת ישראל‬ • ENAC / summer 2007 By: Maria ‫הכנסת: מרכז המחקר והמידע: מסמך אפשרות‬ • Nilsson; 5 ‫השימוש במים דלוחים במגזר הפרטי‬ • Case Studies of Industrial ;2009 ‫ביולי‬ Wastewater Treatment in – ‫תודה מיוחדת לאלי כהן מחברת "איילה‬ • Constructed Wetlands / Susete ;"‫צמחי מים‬ Martins Dias / Instituto Superior ,‫המשרד לאיכות הסביבה: אשכול תשתיות‬ • Tecnico; ;‫האגף למים ונחלים‬ • JOHN TODD ECOLOGICAL ‫מתקני טיהור לתשטיפי כבישים: סקר, מחקר‬ • DESIGN, INC. / CASE STUDIES: ‫והמלצות למתקנים: מוגש לחברת אסיף‬ Urban Municipal ‫אסטרטגיות בע"מ עבור מע"צ ארנון גורן‬ • Canal Restorer: Fuzhou, China; ;2008 ‫אוגוסט‬ Journal of Environmental Science and Health, 40:1355–1367, 2005, Removal of ,‫משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור‬ • Enteric Bacteria ‫המחלקה לבריאות הסביבה, הסדרת שימושים‬ in Constructed Treatment, Wetlands :‫במים אפורים בחקיקה בתשע ממדינות ארה"ב‬ with Emergent, Macrophytes: A Review 29 ,‫מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת‬ Jan Vymazal ENKI o.p.s., Trebon, Czech Republic ‫בינואר 7002, כתב דוד ויינברג, מהנדס ארצי‬ ;2009 ‫לתכנון וקולחים, 5 ביולי‬ 37 ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬
  • ‫אתר חברת איילה צמחי מים. -7‬ ‫משרד הבריאות, כללים לשימוש חוזר בקולחים‬ ‫•‬ ‫5=‪http://www.ayala-aqua.com/content.aspx?lang=he&id‬‬ ‫בעיר, בנופש ובתעשייה, כתבו רמי הלפרין ואורי‬ ‫.8‬ ‫סמדר‬ ‫נאות‬ ‫של‬ ‫האינטרנט‬ ‫אתר‬ ‫עלוני, יוני 3002.‬ ‫‪www.neot-semadar.com‬‬ ‫משרד הבריאות, תנאים תברואיים להשבת מים‬ ‫•‬ ‫עלון טופוס לאדריכלות נוף- .9‬ ‫אפורים לגינון ולהדחת אסלות, 51 ביוני 8002.‬ ‫9002.9 – ‪Tofos- Water: Resource and Threats‬‬ ‫משרד הבריאות – שירותי בריאות הציבור,‬ ‫•‬ ‫סקירת הפרוייקט בעיר פז .11 - 01‬ ‫המחלקה לבריאות הסביבה, הסדרת שימושים‬ ‫-‪http://www.detail.de/artikel_holcim-award-sustainable-architecture‬‬ ‫במים אפורים בחקיקה בתשע ממדינות ארה"ב:‬ ‫‪switzerland_24490_En.htm‬‬ ‫מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 92‬ ‫.21‬ ‫סקירת הקמת הפארק בביגנינג לקראת האולימפיאדה‬ ‫בינואר 7002, כתב דוד ויינברג, מהנדס ארצי‬ ‫-‪http://www.bslaweb.org/webart/AwardWinners2005/BEIJING‬‬ ‫לתכנון וקולחים, 5 ביולי 9002.‬ ‫‪9large.jpg‬‬ ‫משרד הפנים, הוראות למתקני תברואה )הל"ת(‬ ‫•‬ ‫‪13. http://www.bjcpc.com.cn/Info/news_images/49.jpg‬‬ ‫– עדכונים, 7002.‬ ‫תכנון במסגרת סטודיו לתכנון עירוני בחיפה 9002- רן קליק .61-41‬ ‫"פארטו הנדסה", ניתוח עלות-תועלת של‬ ‫•‬ ‫אתר אוניברסיטת אומגה .71‬ ‫פרויקטים להשבת מים אפורים בישראל, מאי‬ ‫/‪http://eomega.org‬‬ ‫7002‬ ‫סקירת פרוייקט טיהור המים בבי"ס סיידוול באתרי אינטרנט .02 -81‬ ‫אתר המשרד לאיכות הסביבה – ועדת ענבר.‬ ‫•‬ ‫שונים‬ ‫‪http://www.jetsongreen.com/2007/10/sidwell-friends.html‬‬ ‫/‪http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin‬‬ ‫-‪http://pruned.blogspot.com/2009/06/wetland-machine-of‬‬ ‫=‪en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay‬‬ ‫‪sidwell.htm‬‬ ‫‪view&enDispWhat=Object&enDispWh‬‬ ‫אתר חברת איילה צמחי מים. 52-12‬ ‫‪o=Articals^l3576&enZone=vaadot_tkin‬‬ ‫/‪http://www.ayala-aqua.com‬‬ ‫‪a‬‬ ‫אתר מרכז הנופש .62‬ ‫התחממות כדור הארץ והשפעותיה על מדינת‬ ‫•‬ ‫‪/http://www.ldgtaos.com/el-monte-sagrado-living-resort‬‬ ‫ישראל, ד"ר אמנון אשד.‬ ‫אתר חברת איילה צמחי מים .72‬ ‫/‪http://www.ayala-aqua.com‬‬ ‫&487=‪http://www.haayal.co.il/story?id‬‬ ‫-30-0102=‪NewOnly=2&LastView‬‬ ‫81:60:5102%11‬ ‫תמונות‬ ‫משין.1‬ ‫אקו‬ ‫חברת‬ ‫מייסד‬ ‫טוד‬ ‫גון‬ ‫של‬ ‫האתר‬ ‫/‪http://toddecological.com/eco-machines‬‬ ‫25‬ ‫/02/‪2. http://aerenjeannine.travellerspoint.com‬‬ ‫חברת מקורות 4-3‬ ‫.6-5‬ ‫אריזונה‬ ‫בלייקטופ‬ ‫המרכזי‬ ‫הפארק‬ ‫אתר‬ ‫‪http://www3.humboldt.edu/engineering/sites/www3.humbo‬‬ ‫‪ldt.edu.engineering/marsh/index.htm‬‬ ‫83‬ ‫מערכות טיהור מים מבוססות צמחים: סוגיית השילוב במערכת נופית וברקמה בנויה‬