Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya

2,651 views
2,562 views

Published on

hebrew

Published in: Education
0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total views
2,651
On SlideShare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
3
Actions
Shares
0
Downloads
73
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya

  1. 1. ‫הקדמה‬ ‫עבודה זו נכתבה מתוך הבנה כי מרבית הפיתוח העירוני בישראל בימינו מתבצע באמצעות תכנון‬ ‫שכונות ולא באמצעות יחידות בודדות או ערים חדשות כפי שהיה נהוג פעם. על כן כיום לתכנון‬ ‫שכונות, בין אם חדשות ובין אם מדובר בהתערבות בשכונות קיימות יש חשיבות מכרעת על פני‬ ‫הערים. המעבר לתכנון בר-קיימא הוא הכרחי במציאות הישראלית של ימינו, מציאות של צפיפות‬ ‫הולכת וגוברת, מחסור במים ומשאבי אנרגיה. אנו בטוחים שתחילתו של שינוי תפיסתי זה בתחום‬ ‫התכנון יהיה בעל ההשפעה הגדולה ביותר בקנה המידה של שכונה, מאחר וזו מהווה את סביבת‬ ‫המגורים המידית והקרובה של כולנו.‬ ‫העבודה מעלה את השאלות הנוגעות לגבי אופן הטיפול בשכונות חדשות וקיימות על מנת‬ ‫להתאימן לערכים ולעקרונות של בניה בת-קיימא. גוף העבודה מסתמך על סקר ספרות מקצועית,‬ ‫בניסיון לבודד את מרכיבי התכנון בר-הקיימא הרלוונטיים והמשמעותיים להפיכתן של שכונות‬ ‫לבנות-קיימא. בהמשך נבחנים ארבע מקרים לדוגמא של שכונות מהעולם בהן יושמו בהצלחה‬ ‫אותם עקרונות שנסקרו, מה שמלמד על ישימות הפתרונות. לבסוף מוצעת בדיקה עקרונית של‬ ‫ישימות העקרונות במציאות התכנונית בישראל והמסקנות הנגזרות ממנה.‬ ‫עבודה זו בשום אופן לא באה להציע פתרונות קונקרטיים עבור מקומות כאלו ואחרים, אנו‬ ‫מציעים כאן נקודת מבט רחבה על תכנון שכונות במסגרת ערכים ועקרונות ברי-קיימא. הפתרונות‬ ‫הקונקרטיים והמפורטים הם רבים ותלויים ביצירתיות המתכנן, שצריך לבחון את האתר לעומקו‬ ‫ולפתור את הסוגיות העולות בו בהתאם לעקרונות המוצעים. כל אתר ולו הקטן ביותר שונה‬ ‫מאתרים אחרים במכלול מרכיביו ועל כן דורש פתרון שונה ויצירתי משלו.‬
  2. 2. ‫תוכן‬ ‫1. מבוא ................................................................................................................. 4‬ ‫2. הצגת הנושא ומטרות העבודה ................................................................................ 4‬ ‫3. הבעיה הנדונה והרקע לעבודה ................................................................................ 4‬ ‫4. שאלות המחקר המרכזיות ..................................................................................... 5‬ ‫5. רקע תיאורטי ושיטת המחקר ................................................................................. 5‬ ‫1.5. קרקע .....................................................................................................................6‬ ‫2.5. מים ........................................................................................................................6‬ ‫3.5. אנרגיה....................................................................................................................7‬ ‫4.5. איכות הסביבה ........................................................................................................8‬ ‫5.5. שיטת המחקר ..........................................................................................................9‬ ‫6. סקירת ספרות ................................................................................................... 01‬ ‫1.6. ריכוז עקרונות לתכנון בר-קיימא ברמת השכונה ......................................................... 01‬ ‫1.1.6. דגשים לתכנון שכונתי ...................................................................................... 01‬ ‫2.1.6. נוף וטבע בשכונה ............................................................................................. 41‬ ‫3.1.6. מים ............................................................................................................... 12‬ ‫4.1.6. אנרגיה ........................................................................................................... 32‬ ‫5.1.6. שיתוף הציבור בשכונות כמנוף לקיימות ............................................................. 42‬ ‫2.6. כדאיות כלכלית לבניה בת-קיימא ............................................................................. 52‬ ‫3.6. יישום עקרונות לתכנון בר-קיימא ברמת השכונה – תקדימים מהעולם .......................... 62‬ ‫1.3.6. ואובן )‪ ,(Vauban‬פרייבורג, גרמניה ................................................................... 62‬ ‫2.3.6. 10‪ ,Bo‬מלמו, שוודיה....................................................................................... 92‬ ‫3.3.6. המרבי )‪ ,(Hammarby Sjostad‬סטוקהולם, שוודיה ............................................ 13‬ ‫4.3.6. ארגון ושיתוף התושבים- ‪ ,SSBx‬ניו-יורק, ניו-יורק ............................................. 33‬ ‫7. ממצאים ותוצאות ............................................................................................... 53‬ ‫8. סיכום ומסקנות ................................................................................................. 83‬ ‫רשימת מקורות ..................................................................................................... 14‬
  3. 3. ‫כמו כן מטרת העבודה תהיה להציג את‬ ‫פשטות הכלים והעקרונות תכנוניים‬ ‫1. מבוא‬ ‫0‬ ‫העומדים בבסיסו של תכנון בר-קיימא‬ ‫במהלך המאה ה-02 ובעיקר ב-06 השנים‬ ‫לשכונות. פשטות זו יש בה כדי לייצר‬ ‫האחרונות טכנולוגיות וסטנדרטים מודרניים‬ ‫מקומות יעילים יותר מבחינת ניצול הקרקע‬ ‫הנחו את תהליכי הפיתוח. מהירות, זמינות‬ ‫והאנרגיה, ובכך לייצר סביבות איכותיות,‬ ‫ועלות אלו הפרמטרים העיקריים שאיתם בד‬ ‫שיאפשרו רמת חיים גבוהה יותר לתושביהן.‬ ‫בבד הלכה המודרניזציה, אלה דרשו אתרים‬ ‫אחידים וחסרי הפרעות. התוצאות‬ ‫3. הבעיה הנדונה והרקע‬ ‫2‬ ‫וההשפעות של גישות תכנוניות אלו התבהרו‬ ‫לעבודה‬ ‫רק שנים לאחר אימוצן, שהוגדרו‬ ‫הערים בארץ, כמו בעולם כולו, נמצאות בין‬ ‫כ"סטנדרטים מודרניים".‬ ‫שתי מגמות תכנוניות מרכזיות: )1(‬ ‫רק בעשורים האחרונים אנו מתחילים להבין‬ ‫התרחבות ותכנון אזורים עירוניים חדשים,‬ ‫שרבים מהמקומות העירוניים שיצרנו הם‬ ‫תוך תפיסה ופגיעה בשטחים טבעיים‬ ‫מלאכותיים מידי בלי אחיזה ממשית במקום‬ ‫המקיפים אותם; )2( שימור איכות חיים‬ ‫ובקונטקסט. אנשים רבים מעדיפים לשנות‬ ‫ומניעת התדרדרותם של אזורים עירוניים‬ ‫את מקום מגוריהם ממקומות אלו לסביבות‬ ‫קיימים. שני אלו דורשים לא רק מענה‬ ‫פרבריות נעימות יותר. עתה עלינו להתפקח‬ ‫תכנוני מסורתי, בדמותם של התוויית‬ ‫וללמוד להקים מקומות שיעניקו תחושת‬ ‫שכונות חדשות, הגדרת אזורי מגורים‬ ‫מקום, ושישאבו את ההשראה מסביבתם‬ ‫ומסחר, תכנון תשתיות ועוד, אלא גם מענה‬ ‫הטבעית. אין זה אומר שעלינו לוותר על‬ ‫נוסף, חדשני יותר, כזה שיביא בחשבון גם‬ ‫"הסטנדרטים המודרניים", להפך עלינו‬ ‫את הנושא הסביבתי.‬ ‫להמשיך ולהתפתח תוך הכרה שהאדם‬ ‫בעולם כידוע הגיעו להכרה והסכמה כללית‬ ‫והסביבה הם במרכז וקשורים זה לזה בלי‬ ‫שמצד אחד משאבי הטבע הולכים ומתכלים‬ ‫שניתן יהיה להפרידם. שינוי אסטרטגי זה‬ ‫והם אינם "בור ללא תחתית", ואילו מצד‬ ‫בחשיבה התכנונית שלנו יוביל אותנו‬ ‫שני הולך ומתגבר הגידול באוכלוסיה‬ ‫לאינספור אפשרויות מפורטות לקראת‬ ‫העירונית, שדורשת יותר ויותר תשתיות‬ ‫סביבה בת-קיימא.‬ ‫מודרניות עתירות אנרגיה ובעלות השלכות‬ ‫רבות יותר על הסביבה. מכאן, היות ועיקר‬ ‫2. הצגת הנושא ומטרות‬ ‫1‬ ‫התכנון העירוני בימינו, הן של אזורים‬ ‫העבודה‬ ‫חדשים והן של התערבות באזורים קיימים,‬ ‫מטרת העבודה הינה לבחון את הנושא של‬ ‫מתבצע בקנה מידה של תכנון שכונות, אפשר‬ ‫תכנון שכונות בנות-קיימא כיחידות‬ ‫לטעון שהשכונה היא היחידה הבסיסית שיש‬ ‫תכנוניות שניתן בקלות רבה להחיל עליהן‬ ‫ביכולתה לחולל שינוי עירוני. על כן על‬ ‫עקרונות תכנון בר-קיימא ובכך לקדם‬ ‫השכונות החדשות להיות מתוכננות בגישה‬ ‫סביבות "ירוקות" בקנה המידה של הסביבה‬ ‫שונה מזו שאנו מכירים כיום, גישה שבאה‬ ‫הקרובה והמיידית של התושבים, ומאוחר‬ ‫לידי ביטוי באופן בולט במסגרת אג'נדה 12:‬ ‫יותר גם כגורם בעל השפעה מכרעת על קנה‬ ‫המידה העירוני.‬
  4. 4. ‫4. שאלות המחקר המרכזיות‬ ‫3‬ ‫"הגישה לפיתוח ישובים צריכה לכלול קידום‬ ‫פיתוח אנרגיה בת-קיימא בכל הארצות:‬ ‫לאור הבנת הצורך בייצור סביבות מגורים‬ ‫היעדים הם אספקת טכנולוגיות יעלות יותר‬ ‫בנות-קיימא נדרש לבחון את הנושאים‬ ‫באנרגיה ואנרגיה ממקורות חלופיים או‬ ‫הבאים:‬ ‫מתחדשים ליישובים כדי לצמצם את‬ ‫מהם העקרונות העומדים בבסיסו‬ ‫ההשפעות השליליות של ייצור האנרגיה על‬ ‫ברמה‬ ‫בר-קיימא‬ ‫תכנון‬ ‫של‬ ‫בריאות האדם ועל הסביבה.‬ ‫השכונתית? וכיצד הם ניתנים‬ ‫עידוד תחבורה עירונית יעילה וידידותית‬ ‫ליישום הן בתכנון שכונות חדשות‬ ‫לסביבה בכל המדינות מצריך גישה מקיפה‬ ‫והן בתכנון בתוך מרקמי שכונות‬ ‫לתכנון תחבורה עירונית ולניהולה. מדינות‬ ‫קיימות?‬ ‫צריכות לאמץ תכנון תחבורה המקנה עדיפות‬ ‫מה אפשרויות היישום והכדאיות‬ ‫לתחבורה ציבורית בעלת קיבולת גבוהה;‬ ‫של פיתוח בר-קיימא ברמה‬ ‫לעודד תחבורה לא-ממנועת על ידי אספקת‬ ‫השכונתית אל מול גישות פיתוח‬ ‫נתיבים בטוחים לרוכבי אופניים ולהולכי‬ ‫כדאי‬ ‫ולמה‬ ‫קונבנציונאליות?‬ ‫רגל; ולעודד דפוסי פיתוח המשלבים שימושי‬ ‫להשקיע בפיתוח בר-קיימא?‬ ‫קרקע ותכנון תחבורה במטרה להקטין את‬ ‫מהו הערך המוסף של שכונות בנות-‬ ‫1‬ ‫הביקוש לתחבורה".‬ ‫קיימא מעבר לנתונים הפיסיים של‬ ‫שכונות שיתוכננו בהתאם לגישה זו עתידות‬ ‫שמירה על איכות הסביבה?‬ ‫להביא לרמת חיים גבוהה יותר, שתבוא לידי‬ ‫האם פיתוח בר-קיימא בקנה המידה‬ ‫ביטוי ביצירת סביבת חיים נוחה יותר, וזו‬ ‫השכונתי יכול לשמש כזרז לפיתוח‬ ‫תתבסס על ניצול קרקע טוב יותר, טיפוח‬ ‫בר-קיימא כולל יותר ברמה‬ ‫סביבה ירוקה יותר באמצעות שימור מי נגר‬ ‫העירונית והאזורית? מה היתרונות‬ ‫וחסכון במים, יצירת נוחות אקלימית‬ ‫בקנה המידה השכונתי על פני קני‬ ‫והפחתת זיהום אוויר הודות לשימוש‬ ‫מידה גדולים יותר בהקשר זה?‬ ‫במקורות אנרגיה מתחדשים, ועידוד‬ ‫תחבורה בת-קיימא )תחבורה ציבורית,‬ ‫5. רקע תיאורטי ושיטת‬ ‫4‬ ‫תחבורה לא ממונעת, תנועת הולכי רגל(.‬ ‫המחקר‬ ‫ברוח דברים אלו נדרש לבחון את אופן‬ ‫הפיתוח העתידי של השכונות החדשות‬ ‫נושא בניה בת-קיימא הוא נושא רב-תחומי,‬ ‫העתידות לקום, ושל אלו הקיימות כבר‬ ‫הנמצא בשלבי התפתחות ראשונים בישראל,‬ ‫ודורשות התערבות ושדרוג.‬ ‫ומטופל במסגרות שונות – ממשלתיות,‬ ‫אקדמיות, מוסדיות ופרטיות, העוסקות‬ ‫בתחומי הבניה, האנרגיה, המים ואיכות‬ ‫הסביבה. להשגת התוצאות הסביבתיות‬ ‫הרצויות, העיסוק בבניה בת-קיימא מחייב‬ ‫שיתוף פעולה מורכב של אדריכלים,‬ ‫מהנדסים, אנשי מקצוע מתחומי התמחות‬ ‫1 מתוך: ד"ר תמר אחירון-פרומקין וד"ר רון‬ ‫פרומקין, אג'נדה 12 והצהרת ריו – רקע תקציר‬ ‫שונים ומומחים בתחום איכות הסביבה.‬ ‫והיבטים ישראליים, המשרד לאיכות הסביבה,‬ ‫ירושלים, אפריל 2002.‬ ‫5‬
  5. 5. ‫מעתודות הקרקע. לכן השלכות סביבתיות‬ ‫את העקרונות לתכנון בר-קיימא, ניתן לחלק‬ ‫חמורות כמו נגיסה בשטחי נופש ורווחה,‬ ‫למספר ערכי על הרלוונטיים לכל רמות‬ ‫כליה של ערכי טבע, חי, צומח ונוף, ושל‬ ‫התכנון בכל קני המידה, ערכי על אלו‬ ‫מורשת תרבותית והיסטורית. לא רק זה‬ ‫מהווים את הבסיס לתפיסה של תכנון בר-‬ ‫אלא שבשנים האחרונות, עם עליית‬ ‫קיימא ומהווים את הכיוון אליו רצוי לשאוף‬ ‫המודעות לנושאים הסביבתיים, התלו בארץ‬ ‫בכל הסביבות החדשות שאנו מנסים לייצר,‬ ‫אתרים רבים בהם קיים זיהום קרקע מים‬ ‫ואלו הקיימות שבהן אנו יוצרים‬ ‫ממגוון מזהמים, אתרים אלו מונעים פיתוח‬ ‫התערבויות, בעבודת התכנון שלנו. ערכי העל‬ ‫ויוצרים בעיות סביבתיות נלוות כגון מקור‬ ‫האלו הם תולדה של חשיבה סביבתית‬ ‫לחלקיקי אבק מזוהמים, זיהום מקורות‬ ‫כוללת, וניתן לסווג אותם לקטגוריות‬ ‫מים, פגיעה בחי ובצומח ועוד.‬ ‫הבאות: קרקע, מים, אנרגיה ואיכות‬ ‫מתוך כך עולה כי משאב הקרקע של ישראל‬ ‫הסביבה. חשוב להבין שערכי על אלו הם לא‬ ‫הנו משאב במחסור, וכאשר בוחנים את‬ ‫הגדרה חד משמעית לתכנון בר-קיימא,‬ ‫עקרונות התכנון בראיה בת-קיימא, משאב‬ ‫וחשיבותם והתכנים השונים בתוך כל אחד‬ ‫זה הנו בעל משקל "עודף" בשל לחצי‬ ‫מערכי על אלו יכול להשתנות ממדינה‬ ‫הפיתוח הקיימים במדינה בה לחצי הפיתוח‬ ‫למדינה ומחבל ארץ לחבל ארץ, בהתאם‬ ‫הולכים‬ ‫הקרקע‬ ‫ומשאבי‬ ‫מואצים‬ ‫האקלימיות‬ ‫התחיקתיות,‬ ‫לנסיבות‬ ‫ומתמעטים.‬ ‫והסביבתיות הקיימות באותו אזור. על כן‬ ‫ניצול מקסימאלי וחסכוני של הקרקע נכון‬ ‫מטבע הדברים יוצגו ערכים אלו בהקשרם‬ ‫לכל קני המידה של התכנון, אך תוך כדי‬ ‫לסביבה בישראל.‬ ‫שימוש בו חשוב להתחשב באופי‬ ‫היישוב/שכונה/אזור, ועל ידי כך להתאים‬ ‫1.5. קרקע‬ ‫9‬ ‫את הפתרון המתבקש. ניצול יעיל של קרקע‬ ‫קרקע היא הבסיס למחיה. מערכות‬ ‫ברמה השכונתית יכול לבוא לידי ביטוי לא‬ ‫אקולוגיות, אנשים ופעילות כלכלית, זקוקים‬ ‫רק בפעולת הציפוף, אלא גם בניצול תת-‬ ‫לקרקע כתשתית. ברוב העולם הקרקע הינה‬ ‫קרקע, מאחר וצפיפות הדיור העירונית‬ ‫משאב במחסור על כן, לאורך ההיסטוריה,‬ ‫יכולה לאפשר את הכדאיות של פרויקטים‬ ‫התחרות על משאב הקרקע מהווה עילה‬ ‫מסוג זה. כלי נוסף במהלך זה מהווה חיסכון‬ ‫למלחמות ומאבקים.‬ ‫בשטח המיועד לדרכים, ברמה השכונתית‬ ‫כשני שליש משטח מדינת ישראל הנו שטח‬ ‫בהחלט יש מקום למערכות תחבורה‬ ‫מדברי בדרום המדינה על כן, רוב אוכלוסיית‬ ‫חלופיות כגון שבילי אופניים והולכי רגל‬ ‫המדינה מתרכזת בשטחים הצפוניים‬ ‫ותחבורה ציבורית לסוגיה.‬ ‫בצפיפות גבוהה בהרבה מהצפיפות‬ ‫הממוצעת 2 . בכך הופכת מדינת ישראל‬ ‫2.5. מים‬ ‫01‬ ‫לאחת המדינות הצפופות בעולם, בה משאבי‬ ‫הערך מים מתייחס למערכת המים הכוללת‬ ‫הקרקע הולכים ומתמעטים. גדילת צרכי‬ ‫וחשיבותה ליצירת חיים ולתמיכה במערכות‬ ‫הבינוי, התיעוש והתשתית מפחיתים לא הרף‬ ‫חיות. מערכת המים מתייחסת למים‬ ‫2 הצפיפות הממוצעת של האוכלוסייה בארץ הינה כ-‬ ‫403 נפש לקמ"ר ע"פ נתוני הלמ"ס, 4002.‬ ‫6‬
  6. 6. ‫זה ישנן שתי פעולות עיקריות שניתן לנקוט:‬ ‫הפחתת השטחים האטומים ומתן אפשרות‬ ‫לחלק מהמים לחלחל למי התהום, ושימוש‬ ‫מקורות המים בישראל נחלקים לשלושה:‬ ‫חוזר במים על ידי הפרדת מי דלוחים ) ‪Gray‬‬ ‫מי תהום, מי אגם הכינרת ומים ממקורות‬ ‫‪ (water‬לטובת השקיית שטחים ציבוריים.‬ ‫אחרים )תפיסת שיטפונות או השבת מים(.‬ ‫כידוע אספקת המים משלושת המקורות‬ ‫אינה קבועה ותלויה בין השאר, בחסדי‬ ‫3.5. אנרגיה‬ ‫11‬ ‫שמים. בנוסף לבעיה זו מצטרפות בעיות‬ ‫במקורות אנרגיה לשימוש האדם, יש‬ ‫נוספות מעשה ידי אדם:‬ ‫להבדיל בין מקורות אנרגיה מתכלים‬ ‫הגדלת נגר עילי בשל פיתוח עירוני‬ ‫)נחצבים מקליפת כדור הארץ( לבין מקורות‬ ‫מואץ – תהליכי בינוי ועיור יצרו‬ ‫אנרגיה מתחדשים. אנרגיה מתכלה‬ ‫קרומי בטון על גבי הקרקע אשר‬ ‫)קונבנציונאלית( מופקת משריפת נפט, פחם,‬ ‫אינם מאפשרים למים לחלחל‬ ‫גז טבעי וכו', ואילו אנרגיה מתחדשת‬ ‫ולמלא את האקוויפרים, המים‬ ‫)חלופית( מופקת ממקורות שאינם מתכלים‬ ‫זורמם על גבי הקרקע ואוספים‬ ‫בזמן סביר, כגון: קרינת השמש, רוח, ביו-‬ ‫עמם פיח ושמני מכוניות, גורמים‬ ‫מסה, זרימת מים, חום וכו'.‬ ‫להצפות וזיהום קרקע.‬ ‫כאן חשוב לציין שההתייחסות התכנונית‬ ‫זיהום מקורות המים – רוב מקורות‬ ‫לאנרגיה היא לא רק במובנים של אספקה על‬ ‫המים חשופים לזיהומים הנובעים‬ ‫בסיס אנרגיה מתחדשת, אלא לא פחות מכך‬ ‫משימושי קרקע אינטנסיביים‬ ‫במובן של חסכון באנרגיה הודות לתכנון‬ ‫בקרבתם.‬ ‫נכון. הוכח כי תכנון נכון משפר נוחות‬ ‫איכות מי הקולחים – למרות היותה‬ ‫אקלימית של תושבים, ובכך מקטין את‬ ‫של ישראל בין המדינות המובילות‬ ‫צריכת האנרגיה באופן כללי.‬ ‫בהשבת מי קולחים לשימושי‬ ‫משק האנרגיה מהווה נדבך חשוב בכל‬ ‫חקלאות ותעשייה, ישנם שימושים‬ ‫כלכלה ובמיוחד בכלכלת מדינה כמו ישראל,‬ ‫רבים המחייבים שימוש במים‬ ‫החסרה מקורות מחצביים )פחם, נפט וגז(,‬ ‫שפירים.‬ ‫עקב כך ישראל נאלצת לייבא את מרבית‬ ‫במקביל לבעיות אלו מבדיקות שנעשו עולה‬ ‫האנרגיה הראשונית ממקורות שונים בעולם.‬ ‫כי הצרכן הביתי צורך כשליש מהיצע המים‬ ‫על כן תלות זו בייבוא ובשימוש במקורות‬ ‫השפירים 3 . בהתאם לכך, על ידי הבנה את‬ ‫אנרגיה מחצביים מחייבת חשיבה מיוחדת,‬ ‫הבעיות במשק המים הנובעות מאספקטים‬ ‫הן בהיבט אמינות האספקה, והן בהיבט של‬ ‫הטבעיים, המלאכותיים ומוקדי הצריכה,‬ ‫תרומת חומים אלו לזיהום הסביבה ברמה‬ ‫עולה כי דווקא קנה המידה השכונתי טומן‬ ‫המקומית והגלובאלית. בעוד שלמקורות‬ ‫בחובו את הפתרונות היצירתיים הדרושים‬ ‫אנרגיה חלופית יש יתרונות רבים:‬ ‫לחסכון במים בנוסף לפתרונות המקובלים‬ ‫פוטנציאל – צריכת האנרגיה‬ ‫בקני המידה הביתי או האזורי. בקנה מידה‬ ‫העולמית בשנה, שקולה לקרינת‬ ‫השמש המגיעה לכדור הארץ כל 54‬ ‫3 407 מלמ"ק מתוך 0591 מלמ"ק – הנתון על פי‬ ‫תכנית אב מעבר משק המים )גבירצמן, 2002(‬ ‫7‬
  7. 7. ‫צמחייה ברחובות ובגינות ושימוש בחומרי‬ ‫האנרגיה‬ ‫בתחום‬ ‫מבודדים.‬ ‫בנייה‬ ‫המתחדשת, פיתוח תשתיות לשימוש‬ ‫זמינות – במדינות רבות קיימים‬ ‫באנרגיה סולארית ואנרגיית רוח רמת הבית‬ ‫משאבים כמו שמש, רוח, מים, ביו-‬ ‫והשכונה. בתחום ניצול הפסולת )ביו-מסה(,‬ ‫מסה, חום וכו', שהם בעיקר פועל‬ ‫ניתן לפתח תשתיות שכונתיות לשימוש‬ ‫יוצא של מיקום גיאוגרפי ושל‬ ‫האנרגיה המשתחררת מאתרי פסולת‬ ‫תנאים טופוגרפיים, אקלימיים‬ ‫קרובים.‬ ‫וגיאולוגיים. וכידוע לניצול משב‬ ‫מקומי יש השפעות חיוביות על‬ ‫4.5. איכות הסביבה‬ ‫21‬ ‫אמינות האספקה, המאזן המסחרי‬ ‫הערך איכות הסביבה מתייחס לבריאות‬ ‫והתעסוקה.‬ ‫האדם, הסביבה בה הוא נמצא ואיכות‬ ‫הגנה על איכות הסביבה –‬ ‫החיים. עלינו לזכור שכדור הארץ הינו‬ ‫מקורות‬ ‫לניצול‬ ‫הטכנולוגיות‬ ‫מערכת אקולוגית מורכבת המכילה‬ ‫מתחדשים אינן גורמות לפליטת‬ ‫אלמנטים רבים הקשורים זה בזה, הפרת‬ ‫מזהמים.‬ ‫האיזון באלמנט אחד יוצר שרשרת תגובות‬ ‫עלות הפעלה נמוכה – בעיקר בשל‬ ‫לא רצויות הפוגעות במארג החיים העדין על‬ ‫העובדה שאין הוצאות על דלק, אך‬ ‫הכדור.‬ ‫יחד עם זאת ראוי לציין שבחלק‬ ‫התעשייתית‬ ‫החקלאית,‬ ‫המהפכות‬ ‫ההקמה‬ ‫עלות‬ ‫מהטכנולוגיות‬ ‫והטכנולוגית גרמו לריבוי טבעי מואץ של‬ ‫הראשונית היא גבוהה יחסית עקב‬ ‫אוכלוסיית העולם ולניצול משאבי כדור‬ ‫החדשנות הטכנולוגית.‬ ‫הארץ בקצב העולה על יכולת התחדשותם.‬ ‫מודולריות – רבים מהמתקנים‬ ‫החברה המודרנית, התעשייתית מייצרת‬ ‫לניצול אנרגיה מתחדשת ניתן לבנות‬ ‫מידי שנה זיהומים שונים הנפלטים‬ ‫ביחידות קטנות יחסית, שאפשר‬ ‫ממקורות מגוונים כגון תחבורה, תעשייה‬ ‫להרחיב עם הזמן ליחידות גדולות‬ ‫וכו'. השפעת הזיהומים ניכרת ברמה‬ ‫יותר, כשהביקוש גדל, לדוגמא:‬ ‫המקומית והעולמית לאורך שנים רבות. כל‬ ‫טורבינות רוח או קולטים פוטו-‬ ‫שנה יוצאים מכלל שימוש, משאבים חיוניים‬ ‫וולטאיים.‬ ‫של קרקע ומים עקב זיהומם, חשוב לזכור כי‬ ‫בתכנון שונות נושא האנרגיה מתבטא בשלוש‬ ‫נקיטת אמצעים למניעת הזיהומים מבעוד‬ ‫רמות: ניצול אנרגיה פאסיבית על ידי שימוש‬ ‫מועד חוסכת אמצעים רבים הדרושים‬ ‫בחומרי בנייה, הצללה וכיון מבנים ביחס‬ ‫לטובת ניקוי וטיהור של משאבי הטבע‬ ‫לאקלים ולמיקרו-אקלים, שימוש באנרגיה‬ ‫שניזוקו בניסיון להחזירם למצבם הטבעי.‬ ‫מתחדשת וניצול פסולת להפקת אנרגיה.‬ ‫הערך איכות הסביבה מתייחס גם לשימור‬ ‫בתחום הנוחות האקלימית, התכנון צריך‬ ‫ערכי טבע ומסורת מקומית, שימור מגוון‬ ‫להתחשב במיקום המגרשים ביחס לתנאי‬ ‫המינים ועוד. בהקשר זה מורחב תפקידה של‬ ‫האקלים, העמדת המבנים בהתאם לכיווני‬ ‫הצמחייה שיש לה חשיבת מרכזית בוויסות‬ ‫הרוחות וזוויות המבנים ביחס לשמש,‬ ‫האקלים באזורים בנויים ושמירה על הנוף‬ ‫הצללה מקסימאלית בקיץ, באמצעות‬ ‫8‬
  8. 8. ‫של‬ ‫מרבית‬ ‫והבנה‬ ‫המאפשרות הנאה‬ ‫המערכת הטבעית.‬ ‫לאי-יישום הפרמטרים השונים שא איכות‬ ‫הסביבה יש השפעה בשני מישורים השלובים‬ ‫השינוי בממוצע הטמפרטורות בין אזור כפרי, פרברי ועירוני.‬ ‫זה בזה ללא אפשרות להפריד ביניהם:‬ ‫פגיעה בבריאות האדם והסביבה –‬ ‫בהקשר זה ראוי לציין גם את המונח של‬ ‫זיהום אוויר, רעש, קרינה, פסולת,‬ ‫"טבע עירוני", מונח זה מתייחס לאתרי טבע‬ ‫זיהום קרקע וכו'.‬ ‫הנמצאים בסביבה העירונית ושומרים על‬ ‫פגיעה באיכות החיים – נוחות‬ ‫האופי המקורי והייחודי של הטבע המקומי.‬ ‫אקלימית, צמחיה, ריבוי מזיקים,‬ ‫יתרונם של שטחים מסוג זה הוא רב, הם‬ ‫זיהום חזותי, פגיעה באור וכו'.‬ ‫תורמים למיתון מפגעים סביבתיים,‬ ‫ברמה השכונתית רצוי לפעול להוצאת‬ ‫ממצבים את דמותה של העיר, וחשוב מכל –‬ ‫התנועה מאזורי המגורים להפחתת זיהום‬ ‫מספקים תוכן לפעילות חינוך ופנאי לתושבי‬ ‫האוויר מכלי התחבורה, הקצאת שטחים‬ ‫העיר. באזורים אלו קיימת עדיפות לשימוש‬ ‫עבור שתילת צמחיה, החל משתילת עצים‬ ‫בצמחיה מקומית המותאמת לתנאי‬ ‫לאורך המדרכות ליצירת הצללה ועד ליצירת‬ ‫האקלים ולאופי האזור, כך שתבטיח גינון‬ ‫גינות בעלות נפח מספיק ליצירת מיקרו-‬ ‫חסכוני ועמיד בתנאי מזג האוויר. שמירת‬ ‫אקלים, הקצת שטחים למרכזי מחזור‬ ‫חלק משטחי העיר כנוף מקומי טבעי,‬ ‫שכונתיים ולאיסוף סוגי פסולת שונים.‬ ‫מאפשרת יצירת אזורים המעניקים תחושת‬ ‫בשכונות שונות פתרונות אלו יכולים לבוא‬ ‫טבע על כל המגוון שבו. וכל זאת בהשקעה‬ ‫לידי ביטוי באופנים שונים, שיגזרו מאופי‬ ‫כספת נמוכה מזו הנדרשת לתחזוקת שטחים‬ ‫וצפיפות השכונות המתוכננות.‬ ‫ציבוריים מגוננים ומטופלים בתוך היישוב.‬ ‫בשונה משמורת טבע, באתר טבע עירוני‬ ‫צורכי האדם והקהילה חשובים ושווים‬ ‫5.5. שיטת המחקר‬ ‫31‬ ‫באותה המידה כמו השמירה על משאבי‬ ‫בהתאם לסקירה הקצרה של הרקע‬ ‫הטבע. לכן חשוב בתכנון שטחים אלו‬ ‫התיאורטי, שיטת המחקר בעבודה זו‬ ‫להקדיש תשומת לב שווה לשימור‬ ‫תתבסס על העקרונות הבאים:‬ ‫המשאבים ולפיתוח תשתיות קולטות קהל‬ ‫9‬
  9. 9. ‫של סביבה עירונית, היא הבנה שבמידה רבה‬ ‫לימוד של העקרונות לתכנון בר-‬ ‫סביבה זו נגזרת מאופן התנועה של כלים,‬ ‫קיימא, הרלוונטיים לקנה המידה‬ ‫אנשים וסחורות במרחב, ברגע שאמצעי‬ ‫השכונתי.‬ ‫התנועה משתנים, משתנה גם אופי הפעילות‬ ‫בחינה של תקדימים מהעולם לאופן‬ ‫של האנשים והתנועה במרחב, ולאלו‬ ‫יישום עקרונות התכנון באופן מלא‬ ‫השלכות ישירות על התכנון, הפיתוח‬ ‫או חלקי, וזאת על מנת ללמוד על‬ ‫והתחדשות של סביבות עירוניות.‬ ‫הישימות ושיטות המימוש של‬ ‫במאה ה-02 הרכב הפרטי שינה לחלוטין את‬ ‫עקרונות לתכנון בר-קיימא של‬ ‫מבנה העירוניות. מקומות עבודה, פנאי‬ ‫שכונות.‬ ‫וקניות הוצאו הרחק ממרכזי הערים ואזורי‬ ‫בחינת ישימות העקרונות לתכנון‬ ‫המגורים, והועברו לאזורים מרוחקים‬ ‫במציאות‬ ‫לשכונות‬ ‫בר-קיימא‬ ‫הנגישים אך ורק ברכב. הרחובות תוכננו‬ ‫הישראלית, לאור חוקים ורשויות‬ ‫בהתאם לתנועת מהירות הרכבים, והבניינים‬ ‫התכנון.‬ ‫נסוגו מהמדרכות על מנת לפנות מקום‬ ‫סיכום המלצות לאופן יישום‬ ‫לחניות. ייתכן כי בפעם הראשונה‬ ‫בר-קיימא‬ ‫לתכנון‬ ‫העקרונות‬ ‫בהיסטוריה הרחובות העירוניים הפכו‬ ‫לשכונות בישראל.‬ ‫למנוכרים.‬ ‫בעיה נוספת איתה נדרש להתמודד התכנון‬ ‫היא העובדה שצרכי התושבים והטכנולוגיה‬ ‫6. סקירת ספרות‬ ‫5‬ ‫משתנים בקצב מהיר בהרבה מהקצב בו‬ ‫משתנה הסביבה הבנויה. כאשר אנו‬ ‫1.6. ריכוז עקרונות לתכנון בר-‬ ‫41‬ ‫קיימא ברמת השכונה‬ ‫מתכננים צריך לזכור שבזמן שאורך החיים‬ ‫של רחוב יכול להיות 000,1 שנים ושל בניין‬ ‫1.1.6. דגשים לתכנון שכונתי‬ ‫71‬ ‫אולי 002 שנים, לשרותי האחזקה והתפעול‬ ‫פרק זה יתמקד בסקירה של מספר עקרונות‬ ‫)לרבות הטכנולוגיות לביצועם( אורך חיים‬ ‫ועיצוביים‬ ‫תכנוניים‬ ‫של 52 שנים בממוצע.‬ ‫אשר תומכים בסביבות‬ ‫מושכות,‬ ‫עירוניות‬ ‫מבנה עירוני בר-קיימא‬ ‫ובנות-‬ ‫מצליחות‬ ‫זו‬ ‫שעבודה‬ ‫למרות‬ ‫קיימא, במטרה לעודד‬ ‫מתמקדת בתכנון בר-‬ ‫את ההבנה שעקרונות‬ ‫קיימא לשכונות, ראוי‬ ‫בסיסיים‬ ‫תכנוניים‬ ‫לציין שהבנת התכנון בר-‬ ‫יכולים לתרום תרומה‬ ‫הקיימא לא תהיה מלאה‬ ‫ליצירת‬ ‫משמעותית‬ ‫ללא ההבנה שסביבות‬ ‫סביבה עירונית איתנה‬ ‫קשורות זו בזו. קיימות‬ ‫שבה יש מקום לשיטות‬ ‫השכונה קשורה בתכנון‬ ‫ההקמה ולטכנולוגיות‬ ‫העירוני הכולל, שמתוכו‬ ‫החדשות שמתפתחות.‬ ‫נגזרים מיקומה של‬ ‫סכמה עקרונית למבנה עירוני פולי-צנטרי עם‬ ‫יישום עקרון קהילות הולכי-רגל.‬ ‫נקודת המפנה להבנה‬ ‫01‬
  10. 10. ‫ניתן למצוא בערים כמו: לונדון, בירמינגהם,‬ ‫התחבו‬ ‫ה‬ ‫מנצ'סטר ועוד.‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫קהילת הולכי-רגל )השכונה(‬ ‫להלן מספר עקרונות תכנון שיכולים לתמוך‬ ‫בהתאמת שכונות למרחקי הליכה נוחים:‬ ‫חנויות ושירותים נוטים להיות‬ ‫י והאזורי אחת הגישות‬ ‫ממוקדים לאורך הרחוב הראשי‬ ‫המוצלחות בתכנון היא "קהילת הולכי-רגל"‬ ‫סכמה עקרונית למבנה שכונה על פי עקרון קהילת הולכי-רגל.‬ ‫שחוצה את השכונה, היכן‬ ‫)‪ .(Walkable community‬גישה זו מאפשרת‬ ‫שמתכנסים ומלכדים נתיבי התנועה‬ ‫ליצור אבן-יסוד נוחה לתכנון עירוני בר-‬ ‫המרכזיים, או מתקנים כמו תחנות‬ ‫קיימא, מודל זה של תכנון עירוני ניתן לכנות‬ ‫רכבת או תחנות אוטובוסים. הרמה‬ ‫גם כ"מרכזים ודרכים" ושימוש נרחב בו‬ ‫11‬
  11. 11. ‫השירותים והמגורים. אזורים אלו‬ ‫בדרך כלל לא מוגדרים מבחינת‬ ‫יעודי הקרקע שלהם, ועל כן הם‬ ‫בעלי הפוטנציאל הגבוהה ביותר‬ ‫ליצירת פיתוח למגורים ושימושים‬ ‫מעורבים, שייצרו חיבור חזק יותר‬ ‫בין חלקי השכונה והעיר.‬ ‫ספר,‬ ‫כמו כן אפשרויות ליצירת עירוב‬ ‫מרכזי בריאות ושטחים פתוחים‬ ‫שימושים טמונות בשוליים של‬ ‫מפוזרים בפנים השכונה ויוצרים‬ ‫השכונה לאורך הצירים המרכזיים,‬ ‫מרכזים קהילתיים בשכונה במקביל‬ ‫אזורים אלו נמצאים מחוץ‬ ‫למרכז המסחרי.‬ ‫למרכזים העמוסים ועל כן הרבה‬ ‫על השכונה להציע מגוון רחב של‬ ‫יותר קל לפתחם ולמצות את‬ ‫אפשרויות מגורים, לא רק במובן‬ ‫הפוטנציאל הגלום בהם.‬ ‫של גודל, אלא גם במובנים של‬ ‫מגורים ברי-השגה וברמות קביעות‬ ‫אפשרויות ליישום‬ ‫שונות. דבר זה מאפשר ליצור‬ ‫רעיון עקרוני זה של קהילת הולכי-רגל‬ ‫קהילות מעורבות ולא שכונות‬ ‫מהווה את הבסיס לחשיבה תכנונית, בייחוד‬ ‫למגזר או מעמד מסוימים.‬ ‫ברמה שהתכנון העירוני/שכונתי יכול לחזק‬ ‫צפיפות המגורים גבוהה יותר סביב‬ ‫ולהעצים את המבנה האורבאני בר-הקיימא.‬ ‫המרכז, לאורך צירי התנועה‬ ‫בין השאר זה כולל:‬ ‫המרכזיים, והולכת ויורדת לקראת‬ ‫הכוונה של פיתוח אזורי מסחר‬ ‫הקצה של השכונה.‬ ‫ופנאי אל המרכזים השכונתיים‬ ‫צירי התנועה נחלקים על ידי‬ ‫הקיימים והבטחה שהפיתוח מחוץ‬ ‫מכוניות, תחבורה ציבורית, רוכבי‬ ‫למרכז לא יערער את מעמדם של‬ ‫אופניים והולכי רגל, וחוצים את‬ ‫המרכזים ההיסטוריים והקיימים.‬ ‫המרכז השכונתי במקום לעבור‬ ‫של‬ ‫האטרקטיביות‬ ‫של‬ ‫הגברה‬ ‫סביבו.‬ ‫העירוניים/שכונתיים‬ ‫המרכזים‬ ‫קנה המידה המומלץ לשכונות‬ ‫הקיימים באמצעות הרחבה של‬ ‫שמותאמות להולכי רגל עומד על‬ ‫קשת השירותים שהם מספקים‬ ‫רדיוס של כ-008 מ'.‬ ‫ושיפור מצבם הפיזי.‬ ‫עקרונות אלו מתאימים הן לתכנון שכונות‬ ‫יצירת מדרג צפיפויות מתאים סביב‬ ‫חדשות והן להתערבות ושינוי שכונות‬ ‫המרכזים השכונתיים, מצד אחד‬ ‫קיימות, אך יחד עם זאת בשכונות קיימות‬ ‫כדי לתמוך בהם ומצד שני לא‬ ‫כדאי לשים לב לנקודות נוספות:‬ ‫להעמיס עליהם יתר על המידה.‬ ‫הפוטנציאל הגבוהה ביותר ליצירת‬ ‫במידה וישנם אזורים מרוחקים‬ ‫עיבוי בשכונה נמצא בדרך כלל‬ ‫מידי מהמרכז השכונתי, נדרש‬ ‫בשטחי ההפקר של ה"איזור"‬ ‫לזהות זאת ולתמוך ביצירת תת-‬ ‫המסחר,‬ ‫אזורי‬ ‫בין‬ ‫)‪,(zoning‬‬ ‫21‬
  12. 12. ‫לאוטובוס,‬ ‫לחכות‬ ‫אופניים,‬ ‫וברחובות שקטים יותר, אפילו‬ ‫מקום לילדים לשחק.‬ ‫רחובות ומבננים בשכונה‬ ‫צפיפות הפיתוח‬ ‫מבנה הפיתוח בתוך השכונה מתבטא בצורה‬ ‫ניצול יעיל של קרקע מתקיים באמצעות‬ ‫של רחובות ומבננים המוגדרים על ידי צירי‬ ‫תכנון "מתאים" של צפיפויות בשכונה.‬ ‫תנועה. הרחובות והמבננים מסודרים כך‬ ‫השימוש במונח "מתאים" הוא מכוון, מכיוון‬ ‫שהם מאפשרים תנועה ישירה של הולכי רגל‬ ‫וצפיפות הפיתוח יכולה להשתנות בהתאם‬ ‫אל ומהתשתיות השכונתיות המרכזיות‬ ‫למקום, לנגישות, לקונטקסט, לסביבה‬ ‫ובכללן אזורי מסחר ומרכזי תחבורה. מבנה‬ ‫ולסוגי המגורים והמסחר. הצפיפות צריכה‬ ‫הרחובות מאפשר בחירה של מסלולים‬ ‫להגיב והתייחס באופן יצירתי לכל הנושאים‬ ‫שונים מכל נקודה בשכונה. באופן כללי רצוי‬ ‫הללו, ולהיות תוצר לוואי של העיצוב‬ ‫שהמבננים יעשו קטנים יותר לקראת המרכז‬ ‫השכונתי, ולא רק הנחיות תכנון מונחתות‬ ‫על מנת לאפשר יותר חופש תנועה באזור‬ ‫מלמעלה.‬ ‫הצפוף.‬ ‫יחד עם זאת ניתן לזהות מספר עקרונות‬ ‫אין כללים מוגדרים לתכנון רחובות, על כן‬ ‫תכנוניים שיכולים לעזור ליצור סביבות‬ ‫חשוב לבחון כל מקרה לגופו ולהתייחס‬ ‫שיוצרות ניצול טוב יותר של הקרקע:‬ ‫לקונטקסט, ליחסי בנוי-פנוי ועיצוב‬ ‫לדרישות עבור חניות יש השלכות‬ ‫הסביבה. דבר זה אפשר יצירה של מגוון‬ ‫רבות הן על צפיפות הפיתוח והן על‬ ‫עצום של רחובות החל משדרות רחבות ועד‬ ‫האיכות. פתרונות יצירתיים יכולים‬ ‫לסמטאות אינטימיות, אך יחד עם זאת ניתן‬ ‫לשנות משמעותית את איכות אזור‬ ‫לזהות מספר כללים מנחים לתכנון רחובות:‬ ‫המגורים.‬ ‫צמתים דורשים עיצוב גם כדי‬ ‫תכנון רשת הרחובות וסידור‬ ‫להדגיש את חשיבותם כנקודת‬ ‫מקומות החניה הם גורם מכריע‬ ‫מפגש של שני צירים וגם לווידוא‬ ‫בתכנון הסביבה השכונתית.‬ ‫החזיתות שלהם פונות ויוצרות‬ ‫נדרש לבחון את תשתית השטחים‬ ‫מרחב ציבורי.‬ ‫הציבוריים בשכונה לפני שמתכננים‬ ‫התווך בין הבניינים לרחוב צריך‬ ‫שטחים חדשים, במידה ויש מספיק‬ ‫לקחת בחשבון את כל הפונקציות‬ ‫שטחים ציבוריים ביחס לצפיפות‬ ‫התומכות שנדרשות, כגון: מקומות‬ ‫הנדרשת בשכונה רצוי להפנות את‬ ‫פריקה, תנועת אופניים, ריהוט רחוב‬ ‫המאמץ התכנוני לכיוונים אחרים.‬ ‫וכו', וכל אלו צריכים להשתלב עם‬ ‫שוב גם במקרה זה ההיגיון של קהילת‬ ‫הצורך לאזן בין קנה המידה של‬ ‫הולכי-הרגל מהווה נקודת פתיחה טובה‬ ‫הרחוב, לנצפות של הרחוב‬ ‫לתכנון צפיפות ותשתית שכונתית. נקודת‬ ‫ולפרטיות של הבתים.‬ ‫ההתחלה היא בלהתחיל לחשוב איפה‬ ‫רחובות צריכים למלא מגוון של‬ ‫החנויות המקומיות, בתי הספר והשטחים‬ ‫תפקידים – מקומות לחיות, לקנות,‬ ‫הפתוחים? איפה עוברת התחבורה הציבורית‬ ‫לחנות, לנהוג, ללכת, לרכב על‬ ‫31‬
  13. 13. ‫כמו התכנון המקורי. פיתוח חדש‬ ‫צריך להיות מתוכנן עם חשיבה‬ ‫מעמיקה מראש בנוגע לאופני‬ ‫האחזקה התפעול שלו, לא רק‬ ‫דגשים נוספים‬ ‫במובן בחירת החומרים והטיפול‬ ‫חלק זה התמקד בעיקר במבנה של הסביבה‬ ‫בנוף, אלא גם במובן של אחריות‬ ‫העירונית/שכונתית, מרכיב זה הוא חשוב‬ ‫לביצוע ולמימון.‬ ‫ביותר לתכנון בר-קיימא , אך לכשעצמו הוא‬ ‫הראיה כי פיתוח חדש הוא זרז‬ ‫אינו יכול להשיג קיימות. השגת הקיימות‬ ‫לשיפור אזורים קיימים. השאיפה‬ ‫בסביבה עירונית צריכה להיתמך על ידי‬ ‫היא לא ליצור פיתוח חדש נקודתי,‬ ‫תכנון מפורט יותר של אלמנטים נוספים‬ ‫אלא לבחון כיצד הפיתוח החדש‬ ‫שעוד נדון בהם בהמשך. יחד עם זאת להלן‬ ‫יכול להשתלב במרקמים הישנים‬ ‫מספר נושאים נוספים שראוי להתייחס‬ ‫ולתרום גם להם.‬ ‫אליהם בתכנון סביבה עירונית/שכונתית בת-‬ ‫קיימא:‬ ‫כמו שניתן להבין ממגוון הנושאים שעלו‬ ‫מעורבות‬ ‫קהילות‬ ‫של‬ ‫יצירה‬ ‫כאן, תכנון ב-קיימא הוא תכנון מולטי-‬ ‫הכוללות קבוצות חברתיות שונות.‬ ‫דיסציפלינארי, שדורש ראיה הוליסטית‬ ‫אחד הלקחים מתכנון שכונות‬ ‫ומתכללת של מגוון רחב מאוד של נושאים‬ ‫במחצית השנייה של המאה ה-02‬ ‫ואנשי מקצוע.‬ ‫הוא שהאיזור תרם לקיטוב חברתי‬ ‫וליצירת שכונות של עשירים ועניים.‬ ‫2.1.6. נוף וטבע בשכונה‬ ‫81‬ ‫על כן צריך לשאוף ליצור ערוב רב‬ ‫יותר של אפשרויות מגורים להימנע‬ ‫נוף וטבע הינם גורמים קריטיים המשפיעים‬ ‫מריכוז גבוה של יחידות דיור זהות.‬ ‫על איכות הסביבה האורבאנית שלנו.‬ ‫תפקידם אינו רק "מקומות ירוקים" אלא‬ ‫תכנון מגוון שירותים ותשתיות‬ ‫השפעה יסודית על הצורה והתהליך של‬ ‫שעונים על מגוון דרישות. מרכזי‬ ‫פיתוח הסביבה. תכנון נוף אינו רק תוספת,‬ ‫קניות מרכזיים מחוץ לערים יכולים‬ ‫אלא הבסיס ליצירת מקום. אלו לא רק‬ ‫להוות פיתרון יעיל עבור אלו שיש‬ ‫עצים, שיחים, עשבים ומדשאות נרחבות‬ ‫להם מכוניות, אך בכל זאת לא ניתן‬ ‫המשביעות את הצורך שלנו בירוק. נוף‬ ‫לוותר על מרכזי הערים או הרחובות‬ ‫משלב: צורות קרקע, מערכות אקולוגיות‬ ‫המסחריים על הגיוון הרב שבהם‬ ‫ורשת שטחים פתוחים, היוצרים את‬ ‫שנגיש לכולם במרחק הליכה.‬ ‫הסביבה הטבעית בת-הקיימא.‬ ‫יצירת תחבורה ציבורית איכותית.‬ ‫אצל רבים קיימת מקובעות מסוימת‬ ‫זוהי דרישת יסוד להפחתת התלות‬ ‫במחשבה, שעירוניות וטבע אינם מתחברים,‬ ‫ברכב הפרטי ולשינוי בתפיסת‬ ‫כאשר במציאות שניהם שותפים לסביבה‬ ‫התכנון, מתכנון עבור מכוניות‬ ‫טבעית אחת: פיתוח בנוי על קרקע, פיתוח‬ ‫לתכנון עבור הולכי רגל.‬ ‫הקרקע ייחודי למקום ולנוף המסוים שלו.‬ ‫ההכרה בכך שאחזקה ותפעול‬ ‫לטווח ארוך חשובים באותה המידה‬ ‫41‬
  14. 14. ‫מקומות‬ ‫הפיכת‬ ‫–‬ ‫חברתית‬ ‫לאהובים ובו-זמנית הגדלת הקניין,‬ ‫נוף‬ ‫צמצום הלחץ העירוני ושיפור איכות‬ ‫בעיר, דרך פיתוחים חדשים ותהליך עיצוב‬ ‫החיים.‬ ‫שונה.‬ ‫כלכלית – שמירה על איכויות‬ ‫נוף הינו בלתי נפרד מהחיים בעיר, ועליו‬ ‫הנדל"ן, בשל שמירה על איכות‬ ‫לקחת חלק מרכזי בכל פעולה של הפיתוח‬ ‫החיים הטובה.‬ ‫העירוני. בגישה יותר עמוקה, ניתן להגיד כי‬ ‫העיר מצטרפת לטבע ולא ההפך.‬ ‫גישה זו מתחילה מההבנה כי אפילו החללים‬ ‫תכנון נוף הינו אלמנט בסיסי בתהליך‬ ‫בין הבניינים יוצרים את הבסיס לנוף.‬ ‫התכנון ובהחלט מסוגל להפוך לשחקן מפתח‬ ‫שטחים אלו נמצאים היכן שהקרקע חשופה‬ ‫בתהליך הקיימות.‬ ‫גישה זו מדברת על קיום אקולוגי בעל שיווי‬ ‫תכנון השכונה צריך לצמוח מהקונטקסט הסביבתי והנופי שלה כך שיבוא לידי‬ ‫ביטוי במבנה השכונה‬ ‫לשמש, וחדירה למי הגשמים כך שבאמצעות‬ ‫משקל של עיר וטבע, כאשר לשניהם‬ ‫תכנון נכון הצמחייה מסוגלת לצמוח‬ ‫יתרונות. הטבע יוצר יופי אסטטי בעיר,‬ ‫ולהתפתח ללא הגבלה.‬ ‫משפר את המיקרו-אקלים, שומר על ויסות‬ ‫לחצים של הסביבה על האזור העירוני ונותן‬ ‫יתרונות לשילוב נוף וטבע בסביבה עירונית‬ ‫מרגוע מנטאלי וקונטרסט לתושבים. טבע‬ ‫ההכרה כי צמחייה מכל סוג שהוא משפיעה‬ ‫ונוף בעיר הינם חשובים לשיפור איכות‬ ‫על המיקרו-אקלים שבסביבתה, כלל אינה‬ ‫החיים בשטחים העירוניים ולהפיכתם‬ ‫חדשה.‬ ‫לחללים ברי-קיימא, מבחינה: אקולוגית,‬ ‫הצמחייה ידועה בעבור:‬ ‫חברתית וכלכלית:‬ ‫צריכת 2‪ CO‬ובמקומו השבת חמצן‬ ‫אקולוגית – השפעה על המיקרו-‬ ‫לאוויר, וזאת באמצעות תהליך‬ ‫אקלים ויצירת בתי גידול לחיי‬ ‫הפוטוסינתזה )לדוגמא, כמות ה-‬ ‫הטבע.‬ ‫2‪ CO‬הנפלטת ממכונית במשך שנה‬ ‫51‬
  15. 15. ‫לאפקט הצמחייה יש השפעה חיובית על‬ ‫אחת, תעובד לחמצן על ידי 5 עצים‬ ‫סביבתנו ועל בריאות האדם: האוויר נקי‬ ‫לאורך תקופה של 99 שנים(.‬ ‫יותר, פחות חלקיקי זיהום ומיקרו-אקלים‬ ‫צמחיה מתפקדת כפילטר לזיהומי‬ ‫נוח יותר. אך יש גם מימד תפיסתי-כלכלי‬ ‫אויר מפחיתה את האבק באוויר –‬ ‫לדבר, נוף בשכונה, כמו למשל: פארקים,‬ ‫חלקיקי אבק ופיח המגיעים לעצים‬ ‫גינות ועצים, יכולים להפוך מקומות מגורים‬ ‫נתפסים בעלווה שלהם עד אשר‬ ‫למושכים יותר ולהעלות את איכות החיים‬ ‫נשטפים לקרקע ע"י הגשם.‬ ‫בהם. אם נתבונן בגורמים שמשכו אנשים‬ ‫צמחיה סופגת רעש ויכולה לשמש‬ ‫לעבור מהעיר, נוכל לראות רמזים ל"מה‬ ‫מרכיב בידודי.‬ ‫שחסר בעיר" – כלומר, סביבות ירוקות‬ ‫צמחים מעלים את הלחות ומורידים‬ ‫היוצרות קונטרסט עם הקווים הנוקשים של‬ ‫את הטמפרטורה, בנוסף לכך הם‬ ‫הבניינים.‬ ‫סופגים ומעכבים את מי הגשם‬ ‫השפעת הנוף היא מעבר לאיכות האסתטית‬ ‫מלרדת לניקוז העירוני.‬ ‫והאקולוגית בעיר. קיום הנוף משפיע על‬ ‫צמחיה הופכת את הטמפ'‬ ‫פסיכולוגיית האדם ובריאותו הנפשית.‬ ‫הממוצעת ליותר ממוזגת )מקטינה‬ ‫ניסיונות קליניים הראו כי חולים שהתבוננו‬ ‫את החום בקיץ ומעלה את‬ ‫החוצה מהחלון וראו צמחייה, החלימו מהר‬ ‫הטמפרטורה בחורף(.‬ ‫יותר, מאשר חולים שראו רק משטחים‬ ‫צמחיה משמשת כ"שובר רוחות" –‬ ‫מרוצפים 4 .‬ ‫מסוגלת להקטין את מהירות הרוח‬ ‫כך שצמחייה בוגרת ונוף, במיוחד חזקה‬ ‫עד %05 ולהוריד את מקדם הקור‬ ‫ומשמעותית כמו עצים גדולים, מסוגלת‬ ‫הנוצר בעקבות רוחות, דבר שיכול‬ ‫להשפיע על התנהגות האדם. אין זה אומר כי‬ ‫החימום‬ ‫דרישות‬ ‫את‬ ‫להוריד‬ ‫ניתן לפתור את כל הבעיות החברתיות‬ ‫למבנים.‬ ‫באמצעות שיפור הסביבה הפיזית, אך‬ ‫מהלך טמפרטורות שעתי ברחובות ירוקים וברחובות חשופים )6-3 ביוני 7991(‬ ‫4 ?‪Hewitt, M. (2001), Can trees cut pain‬‬ ‫.1002 ‪Times, 4 September‬‬ ‫61‬
  16. 16. ‫שימושית הודות לצורה המיוחדת שלה או‬ ‫הודות ליכולת ההתאקלמות בתנאי זיהום‬ ‫או צל קשים במיוחד. על כן נדרש שיקול‬ ‫דעת בעת תכנון הצמחייה בהתאם לצורך‬ ‫שנדרש לענות עליו.‬ ‫אל הנוף, מכאן שיש לקחת את‬ ‫השילוב של סוגי צמחים תלוי בסוג הקרקע,‬ ‫נושא הצמחייה ביתר רצינות בתהליך‬ ‫מים ואקלים זמינים. כל אלו יחד יוצרים את‬ ‫התכנון.‬ ‫בית הגידול המקומי, המושך ציפורים,‬ ‫הכנסה של נוף לעיר ולשכונה יכולה להפחית‬ ‫חרקים וחיות קטנות. ובהמשך הוא יוצר‬ ‫את הלחצים הנראים, הנוצרים והנחווים‬ ‫ומתחבר לעוד ועוד בתי גידול שונים, אך‬ ‫בה. חלק מהגורמים הם: תחבורה עמוסה,‬ ‫כולם קשורים )יערות, מרחבי צמחייה‬ ‫צפיפות ורעש. נוף כזה לא חייב להיות‬ ‫פתוחים, מדשאות, אגמים, גדות נחלים‬ ‫פארקים גדולים, הוא יכול להיות נקודות‬ ‫וכו'(. זה מעניק את היכולת למשיכת חיי‬ ‫ירוקות קטנות, גני כיס או רצועות דקות‬ ‫טבע ושיפור המגוון הביולוגי באזורים‬ ‫במרקם העירוני השכונתי. מראות ירוקים‬ ‫עירוניים.‬ ‫מפחיתים לחץ ומרגיעים את חושינו,‬ ‫לא כל הצמחים יגדלו בכל מקום ובכל מצב,‬ ‫הסביבה הופכת ליותר נעימה, ובכך ניתן‬ ‫חלקם טובים לאזורים יבשים בעלי קרקע‬ ‫להוריד את אחת הסיבות לעזיבת השכונות‬ ‫יבשה, ואחרים לרטובה, חלקם דורשים‬ ‫העירוניות לטובת הפרברים.‬ ‫אזורים חשופים לשמש ואחרים מוצללים.‬ ‫כאשר בוחרים צמחייה יש להתחשב‬ ‫צמחים הם מקור מזון ומחסה למגוון‬ ‫בתחזוקה הנדרשת )בהתאם לקרקע,‬ ‫חרקים, ציפורים ויונקים קטנים, ואלו‬ ‫לאקלים ולרשויות של אותו אזור(. באופן‬ ‫בתורם הם מקור מזון לחיות אחרות.‬ ‫כללי זנים מקומיים, בדרך כלל יסתגלו ביתר‬ ‫צמחים זקוקים לקרקע, מים ואור בכדי‬ ‫קלות לאקלים המקומי ובכך יצרכו פחות‬ ‫לגדול ולקיים בכך את שרשרת המזון. אך‬ ‫מים וטיפול. צמחייה עמידה‬ ‫לא כל שתילה תתאים‬ ‫לזיהום מתאימה במיוחד‬ ‫לכך. נדרש מגוון של מיני‬ ‫לרחובות עירוניים, ולעומתה‬ ‫צמחים על מנת למשוך‬ ‫חרקים‬ ‫המושכת‬ ‫כזו‬ ‫מגון של חרקים וציפורים.‬ ‫וציפורים מתאימה לשטחים‬ ‫במרבית המקרים זני‬ ‫פתוחים וגינות.‬ ‫צמחים מקומיים מושכים‬ ‫אליהם יותר בעלי חיים‬ ‫מאסטרטגיה נופית ליישום‬ ‫מאשר צמחייה אקזוטית‬ ‫מפורט‬ ‫מחלקים מרוחקים של‬ ‫להגברת המגוון הביולוגי‬ ‫העולם. כנ"ל זנים שהם‬ ‫בשטחים בנויים יש חשיבות‬ ‫אקזוטיים. אין זה פוסל‬ ‫רבה בשימוש ברשתות של‬ ‫בצמחייה‬ ‫שימוש‬ ‫שטחים פתוחים וירוקים,‬ ‫שלעתים‬ ‫אקזוטית,‬ ‫שטחים אלו מאפשרים‬ ‫רשת שטחים פתוחים כמסדרונות אקולוגיים‬ ‫קרובות יכולה להיות‬ ‫באזורים עירוניים‬ ‫71‬
  17. 17. ‫באמצעותו נדרש תמיד לבדוק את‬ ‫האפשרויות ליצירת הקשרים בין השטחים‬ ‫הפתוחים של השכונה לאלו של השכונות‬ ‫הסמוכות ולאלו שהם ברמה העירונית.‬ ‫כאשר מתכננים שכונה או אזור עירוני חדש‬ ‫השטח הבנוי לטבעי. בשל כך גדל הפוטנציאל‬ ‫טבעיים בעיר המבורג, גרמניה.‬ ‫רצוי לפעול לפי מספר עקרונות:‬ ‫כדאי לבצע הערכה של הנוף באתר,‬ ‫כולל סקר סביבתי ואקולוגי על‬ ‫צמחייה מקומית, בתי גידול וכו'. זה‬ ‫יעזור לזהות אזורים רגישים‬ ‫ומאפייני נוף המשרתים את‬ ‫הסביבה ושחובה לשמרם, כגון:‬ ‫עצים גדולים, נתיבים של מי נגר,‬ ‫קרקע סופגת וטובה לניקוז,‬ ‫מערכות אקולוגיות ובתי גידול‬ ‫ירוקים, צמחים‬ ‫מיוחדים.‬ ‫מטפסים, שתילה באזורי חציצה ועוד.‬ ‫בטופוגרפיה‬ ‫להתחשב‬ ‫רצוי‬ ‫אסטרטגיה זו מסוגלת לשמור על הקרקע‬ ‫המקומית, ולא לשטח את האתר‬ ‫מפני פיתוח יתר, באותו הזמן לספק את‬ ‫באופן אחיד. רצוי לדרג את‬ ‫הפונקציות האקולוגית ולהביא לגישה‬ ‫המגרשים על בסיס הטופוגרפיה‬ ‫משופרת לשטחים ציבוריים פתוחים. עקרון‬ ‫הקיימת על מנת לשמור על‬ ‫זה צריך לבוא לידי ביטוי בתכנון שכונות‬ ‫חדשות, ובהתערבות בשכונות קיימות,‬ ‫81‬
  18. 18. ‫השימוש בעקרונות אלו כנקודת התחלה‬ ‫לתכנון השכונה ייצור אלמנטי נוף מהותיים,‬ ‫חת‬ ‫תר.‬ ‫שיעניקו לאתר את אופיו. יותר מכך, לא רק‬ ‫שהם עוזרים ליצור פיתוח שמגיב למיקום‬ ‫ולפונקציונאליות שלו באופן סביבתי יותר,‬ ‫אלא הם גם מאפשרים לאתר פתרון ייחודי‬ ‫שנראה טבעי ולא מנוכר בסביבתו.‬ ‫צפויות בעונות הגשומות של השנה.‬ ‫שטחים‬ ‫מראש‬ ‫לשמור‬ ‫רצוי‬ ‫כחלק‬ ‫בנות-קיימא‬ ‫ניקוז‬ ‫מערכות‬ ‫משופעים שאינם מתאימים לבניה‬ ‫מהמערכת הנופית‬ ‫כחלק מרצף של שטחים פתוחים‬ ‫אנו יודעים שבטון ואספלט חוסמים שטחים‬ ‫ליניאריים. שטחים אלו הם‬ ‫נרחבים בעיר מיכולת חלחול תקין, כך‬ ‫ייחודיים ומהווים חלק מהאופי‬ ‫שנשארים שטחים זעירים להתפתחות‬ ‫ורוח המקום של האתר, שבעתיד‬ ‫הצמחייה. כיום כ-%79 משטח מבנן עירוני‬ ‫יהפוך לשכונה, שתזוהה עם‬ ‫לרוב חסום לחלחול מים. מעט מאוד מים‬ ‫המאפיינים הללו. אזורים טבעיים‬ ‫מסוגלים לחדור לקרקע העירונית, להגיע‬ ‫אלו שגם כך לא ניתן לבנות עליהם‬ ‫למי תהום, כל השאר מתועלים למער'‬ ‫הם חלק מההיסטוריה הטבעית של‬ ‫הניקוז העירונית או ישירות לנחלים, לים‬ ‫האתר ובמידה ויפגעו לא ניתן יהיה‬ ‫וכדומה. צמצום כמות המי הנגר המנוקזים‬ ‫לשחזרם אחר כך. כמו כן אזורים‬ ‫למערכות העירונית הוא חיובי מכל היבט:‬ ‫אלו יתרמו לאיכות חיים של‬ ‫פחות שפכים לטיפול – פחות בזבוז אנרגיה,‬ ‫התושבים חדשים ברמה המיידית‬ ‫יותר מים שמגיעים ישירות לקרקע – יותר‬ ‫מרגע אכלוס השכונה עוד לפני‬ ‫מים להשקיה ויותר החזרת מים למי‬ ‫ששאר הצמחייה הנטועה תספיק‬ ‫התהום. איסוף מי נגר וניקוזם לביוב הפך‬ ‫להתפתח.‬ ‫למאוד פופולארי בעולם. בעקבות כך,‬ ‫נדרש להבין את תנאי המיקרו-‬ ‫השיטפונות הפכו לנפוצים יותר, תכופים‬ ‫אקלים המקומי. אילו אספקטים‬ ‫יותר וקשים יותר בנזק. והדבר שורף המון‬ ‫ניתן לנצל באמצעות התכנון‬ ‫אנרגיה ומשאבים ליצירת פתרונות, כמו‬ ‫)לדוגמא: למדרונות הפונים דרומה‬ ‫מגני שיטפונות מלאכותיים וטיפול ושיקום‬ ‫יש יתרון לקלוט יותר קרינת שמש(.‬ ‫אזורים שנפגעו.‬ ‫הודות לתשומת לב לתנאים‬ ‫הגורמים העיקריים המשפיעים על ניקוז‬ ‫הסביבתיים ניתן למנוע או להקל על‬ ‫טבעי הם:‬ ‫האתר מפני פגעי טבע קיצוניים‬ ‫כמות וגודל שטח הקרקע החסומה‬ ‫הקיימים באזור )לדוגמא: על ידי‬ ‫והלא חסומה שעליה יורד גשם.‬ ‫בניית קיר צמחיה המגן מהרוח ניתן‬ ‫סוג האדמה ואחוז חדירותה למים.‬ ‫להוריד את כמות האנרגיה שאנו‬ ‫כמות ותדירות המשקעים.‬ ‫מבזבזים על קירור וחימום(.‬ ‫91‬
  19. 19. ‫האנושית ממשאבי נופש טבעיים. כדי לקבל‬ ‫מושג על המורכבות הזו יש להבין שאנשים‬ ‫מעריכים לא רק את החוויה ה"לא צרכנית"‬ ‫של שימוש בשטח )צפייה בציפורים או הנאה‬ ‫מהשקיעה(, שגם אותם קשה לאמוד, אלא‬ ‫גם מגוון נושאים שאינם קשורים בשימוש.‬ ‫קטן‬ ‫ביניהם יש למנות את הרצון לשמר משאב בו‬ ‫של מגרשים פרטיים בודדים, או ברמה‬ ‫מרבית האנשים לא ישתמשו ישירות, או‬ ‫השכונתית שבה מערכות אלו יכולות לקבל‬ ‫התועלת הקשורה בידיעה שאנשים אחרים –‬ ‫ביטוי גם כאלמנט מרכזי בנוף השכונתי.‬ ‫בהווה או בעתיד – נהנים, או יוכלו ליהנות,‬ ‫ממנו.‬ ‫הערכות כלכליות של נכסי טבע ונוף‬ ‫אך ברור לכל כי גם אם לא ניתן לחשב בדיוק‬ ‫עד עתה נידונה תרומתם של השטחים‬ ‫את ערכם הכלכלי של שטחים פתוחים בתוך‬ ‫הטבעיים לאיכות החיים בשכונה. דרך‬ ‫השכונה ואלו שסמוכים לה, הרי שיש להם‬ ‫אחרת להסתכל על ערכם של שטחים‬ ‫השפעה ישירה על הערך הנדל"ני של‬ ‫פתוחים היא באמצעות הכלים של כלכלת‬ ‫המגרשים הסמוכים להם. להלן מספר‬ ‫משאבי טבע וסביבה. תת-תחום זה של‬ ‫דוגמאות ממחקרים בנושא העלאת ערך‬ ‫הכלכלה פיתח תיאוריות וטכניקות לאומדן‬ ‫5‬ ‫הנכסים והמערכת הטבעית:‬ ‫ערכם של שטחים פתוחים, פארקים ומשאבי‬ ‫כך כבר ב-9191 הצדיק פרדריק לאו‬ ‫נוף נוספים.‬ ‫אולמסטד, מעצב הסנטרל פארק‬ ‫ערכם של משאבים מוגדר באמצעות מושג‬ ‫בניו יורק, את השטחים הפתוחים‬ ‫ה"ערך כלכלי הכולל" ) ‪Total Economic‬‬ ‫במונחים כלכליים:‬ ‫‪ .(Value‬וברמת העיקרון ניתן לבנות‬ ‫"... כיום יודעים בבירור שבית ספר‬ ‫משוואה בסיסית שתיראה כך:‬ ‫וגן משחקים הממוקמים היטב, או‬ ‫‪TEV = Bd - Cd - Bp‬‬ ‫אפילו אתרים מיועדים להקמתם,‬ ‫‪ Bd‬מייצג בנוסחה זו את רווחי הפיתוח, ‪Cd‬‬ ‫... מגדילים את ערך שאר‬ ‫המקרקעין באזור שאותו בית ספר‬ ‫את עלויות הפיתוח ו-‪ Bp‬את הרווחים‬ ‫אמור לשרת ביותר מאשר ערך‬ ‫הנגרמים משמירת הסביבה. מכאן עולה‬ ‫השטח הנלקח לצורך זה, בדיוק כמו‬ ‫שאם ‪ TEV‬הוא חיובי על הפיתוח להתקדם,‬ ‫שפארק מקומי... מגדיל את ערך‬ ‫ואם הוא שלילי, יש לעצרו.‬ ‫המקרקעין בשכונות המגורים אותן‬ ‫עבודה רבה הושעה בניתוח המרכיבים‬ ‫הוא משרת יותר מאשר ערך השטח‬ ‫המגולמים בנוסחה זו. חלק מהערכים של‬ ‫הנלקח כדי להקימו."‬ ‫האתר קל מאוד לאמוד, מכיוון שהשוק‬ ‫האיגוד האמריקאי לנופש ופארקים‬ ‫קובע אותם )לדוגמא, ערכו של דונם לפיתוח‬ ‫פרסם לאחרונה סקירה המתארת‬ ‫למגורים, או ערכם של עצי הסקה(. אולם‬ ‫האומדן של התועלות שאינן נסחרות בשוק‬ ‫קשה הרבה יותר.‬ ‫5 הדוגמאות מובאות מתוך: ד"ר יעקב גארב, הערך‬ ‫הכלכלי של פארקים ושטחים פתוחים, דו"ח המוגש‬ ‫בין יתרונותיו הרבים של שטח פתוח קשה‬ ‫לוועד לאיכות החיים – הר נוף בסיוע קרן קרב, יולי‬ ‫1002.‬ ‫במיוחד לאמוד את אלו הקשורים בהנאה‬ ‫02‬
  20. 20. ‫המספריים של צריכת המים הכוללת‬ ‫מחקר‬ ‫6‬ ‫בישראל של מגזר זה :‬ ‫צריכת המים הביתית בישראל נעה בין 001‬ ‫ל-032 ליטר לנפש ליום, ובממוצע כ- 561‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ליטר לנפש. התפלגות ממוצע צריכת מים‬ ‫למשפחה בישראל )נכון לשנת 9002( היא:‬ ‫%53 - הדחת מים באסלות‬ ‫%5 - גינון‬ ‫%23 - מי אמבטיה ומקלחת ) מים‬ ‫מדן התחלתי‬ ‫אפורים (‬ ‫טוב לגבי התוספת לערך השוק של‬ ‫%41 - מי כביסה ) מים אפורים (‬ ‫נכסים הפונים אל הפארק או אל‬ ‫%6 - מי הדחת כלים‬ ‫שטח פתוח הוא %02.‬ ‫%5 - מי שתייה ובישול‬ ‫האמריקאית‬ ‫היערנות‬ ‫אגודת‬ ‫%3 - מי כיורי אמבטיה ) מים‬ ‫העריכה, שעץ בודד בגיל 05 מספק‬ ‫אפורים (‬ ‫בשנה צינון אוויר בסך 37$, האת מי‬ ‫סה"כ %94 מצריכת מים ביתית היא‬ ‫נגר וסחף הקרקע בסך 57$, הגנה על‬ ‫ממקורות של מים אפורים , הניתנים‬ ‫חיות הבר בסך 57$, והפחתת זיהום‬ ‫לשימוש חוזר ע"י תהליך מחזור מים.‬ ‫אוויר בסך 05$.‬ ‫הממוצע בישראל עומד על צריכה של 58‬ ‫ליטרים מים אפורים לבן-אדם ביום.‬ ‫3.1.6. מים‬ ‫91‬ ‫מים אפורים הם מים שמוחזרו, כלומר‬ ‫נקודת התחלה בבחינת קיימות בנושא‬ ‫משומשים – שמם האמיתי הוא "דלוחין".‬ ‫המים, היא זהה כמו במשאבים אחרים –‬ ‫מים אפורים זורמים בסביבת משקי הבית,‬ ‫האם ניתן לצמצם את השימוש בהם? כאן‬ ‫ואינם מכילים רעלים כמו מים שחורים‬ ‫חשוב לציין שבניגוד למשאבים אחרים, את‬ ‫למשל. צבעם של מים אפורים הוא עכור,‬ ‫המים ניתן לחלק לאיכויות, לדוגמא, איכות‬ ‫ומכאן שמם.‬ ‫מי שתייה אינה נדרשת להדחת אסלות. על‬ ‫מים אפורים מכילים לרוב כמות מוצקים‬ ‫כן ניתן להסיק בקלות כי חיסכון במים‬ ‫אורגניים ברמה נמוכה יחסית, אך לעיתים,‬ ‫אפשרי על בסיס שימוש באיכויות מים‬ ‫כמו במי שטיפת הכלים – הרמה גבוהה.‬ ‫מוגדרות לצרכים מוגדרים, ועל ידי כך‬ ‫מים אפורים קלים יותר לסינון פיזי יחסית‬ ‫מניעה של שאיבת יתר של מים באיכות מי‬ ‫למים ממקורות אחרים בסביבה האדם, אך‬ ‫שתייה ממי התהום או ממקורות מים‬ ‫קשה לטהר מים אפורים גם מהכימיקלים,‬ ‫אחרים.‬ ‫מהחומרים האורגניים והחיידקים שבתוכם,‬ ‫מאחר והמגזר הפרטי הוא הצרכן‬ ‫המשמעותי ביותר של מים באיכות מי‬ ‫שתייה, הוא גם הופך להיות בעל הפוטנציאל‬ ‫6‬ ‫הנתונים מובאים מתוך האתר: מחזור מים‬ ‫הגדול ביותר לחסוך בהם. נבחן את הנתונים‬ ‫אפורים במשקי בית בישראל,‬ ‫‪http://www.greycycle.co.il‬‬ ‫12‬
  21. 21. ‫מים אפורים מכילים ברוב המקרים‬ ‫כימיקלים ומלחים, אשר מזיקים‬ ‫לקרקע ולצמחיה בגינה )להבדיל‬ ‫מים אפורים – לאחר תהליך מחזור מים‬ ‫72‬ ‫ממים שחורים מטוהרים(. כדי‬ ‫נכון ומקצועי – ניתנים לשימוש חוזר בשתי‬ ‫להגיע לרמת איכות טובה של מחזור‬ ‫דרכים:‬ ‫מים אפורים לצורכי השקיה, מומלץ‬ ‫השבת מים אפורים למיכלי ההדחה‬ ‫שחומרי הניקוי, הסבון והכימיקלים‬ ‫בשירותים )שימוש ברמה הביתית(.‬ ‫בהם משתמשים משקי הבית יהיו‬ ‫השקיה של שטחי גינון )שימוש‬ ‫מעוטי מלחים, מזיקים וכימיקלים‬ ‫ברמה הפרטית או הציבורית(.‬ ‫בלתי מתפרקים ביולוגית.‬ ‫היתרונות הגלומים בתהליך מחזור מים‬ ‫82‬ ‫רעיון השבת מים אפורים מחייב‬ ‫אפורים הם רבים:‬ ‫התייחסות להיבטים שונים כגון:‬ ‫חסכון במים שפירים )מי שתייה(.‬ ‫היבטים הנדסיים, תברואתיים‬ ‫שמירה על מאגרי המים של ישראל.‬ ‫וכלכליים, הכרוכים בהשקעה‬ ‫חסכון כלכלי לצרכנים.‬ ‫בבניית צנרות מיוחדות בבתים‬ ‫הגדלת הריאה הירוקה סביב לבית.‬ ‫ומתקני טיהור והשבת מים אפורים.‬ ‫הקטנת התלות במי גשמים.‬ ‫הצפי הוא כי ב- 1202 כ- %04‬ ‫הרחבת מודעות לחשיבות חסכון‬ ‫מאוכלוסיית ישראל תתגורר בבתים‬ ‫במים.‬ ‫חדשים, בהם ניתן להתקין מערכות‬ ‫מים כפולות, כאשר אחת מהן תיועד‬ ‫ישום ברמת השכונה – מים אפורים לצורכי‬ ‫02‬ ‫לצורכי מחזור מים אפורים.‬ ‫השקיה‬ ‫אחד מהשימושים הגדולים ביותר בעת‬ ‫נכון להיום השבת מים אפורים במשקי הבית‬ ‫מחזור מים אפורים הוא לצורכי השקיה של‬ ‫בישראל אסורה על פי החוק. כלומר, אפילו‬ ‫גינות. השכונה מהווה את היחידה העירונית‬ ‫מי שמעוניין להשקיע ולהתקין מערכת‬ ‫הקטנה ביותר שבה ניתן להתחיל ליישם את‬ ‫מחזור מים אפורים בביתו, ובטח התקנת‬ ‫נושא השימוש במים אפורים באופן ממוסד‬ ‫מערכת כזו ברמה שכונתית, עושה זאת‬ ‫לרווחת כלל הציבור. מחזור מים אפורים‬ ‫בניגוד למדיניות משרד הבריאות, האוסר על‬ ‫ברמה העירונית מניב ערכים מוספים במספר‬ ‫שימוש במערכות מחזור מים לבתים‬ ‫תחומים כגון: הקטנת אובדני מים בצנרת‬ ‫פרטיים. החשש של משרד הבריאות הוא,‬ ‫העירייה, חסכון רב בהקצאת משאבים‬ ‫שאותם מים אפורים ממוחזרים יגיעו‬ ‫להשקעות בתשתיות הביוב העירוניות,‬ ‫בטעות למערכות המים הרגילות, ויגרמו‬ ‫חסכון בעלות השולית של הפקת מים‬ ‫לזיהומים מסוכנים לציבור. רק שינוי‬ ‫מותפלים, ביטחון באספקת מי גינון גם‬ ‫חקיקה בנושא זה יוכל לחולל שינוי‬ ‫בתקופות בצורות- וכל זאת תוך חסכון‬ ‫משמעותי במשק המים. במידה ושינוי כזה‬ ‫כלכלי לצרכן. אך אם רוצים להשקות גינה‬ ‫יקרה אין ספק כי לצד המערכות שיתחילו‬ ‫במים אפורים מטוהרים, יש לזכור מספר‬ ‫להופיע בבתים הפרטיים, יחלו להקים‬ ‫דברים:‬ ‫שכונות חדשות רבות עם מערכות לשימוש‬ ‫22‬

×