‫על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬




                           ‫לימור גולדהבר 370584930‬
  ...
‫תקציר‬
                                       ‫עבודה זו תעסוק בצפיפות מגורים בסביבה‬
                                    ...
‫מתפרקות ונוסעיהן היו מכלים את זעמם אלו‬                                                      ‫מבוא‬
                     ...
‫סקר ספרות‬
                                ‫השלכות הצפיפות‬
              ‫השלכות על האינטנסיביות העירונית -‬            ...
‫רכב גבוהים יותר בתנאי גודש ומהירויות יחסית‬                                     ‫השלכות כלכליות-‬
    ‫נמוכות. נסיעה איטי...
‫פרמטרים רבים של רווחה כלכלית וחברתית‬                                 ‫צפיפות בעולם ובישראל.‬
    ‫קשורים לגובהו של התמ"ג...
‫נתייחס לנפשות או יחידות דיור רק בשטחים‬                    ‫מושגים ודרכים למדידת צפיפות פיסית‬
    ‫בהם שימושי הקרקע הרלו...
‫הממוצעת של מגורים בעיר היא כ-62 אלף‬
    ‫תושבים לקמ"ר, בעוד שמרבית האוכלוסיה גרה‬
    ‫בבניינים של 7-5 קומות )ולא מרוכזת...
‫כמו כל ממוצע, זהו כלי רב-ערך אך גם בעייתי,‬
    ‫שכן קשה לעמוד באמצעותו על הצפיפות‬
    ‫הנתפסת במרחב הבנוי. ערים רבות בי...
‫כשלב ראשון במתודולוגיה, נבחר מספר כלים‬
     ‫אדריכליים שאנו רוצות לחקור. כלים שאנו‬
     ‫מניחות שיש להם קשר כלשהו ליציר...
‫דיון‬         ‫- מבטים רחוקים קרובים‬
                                                      ‫לאורך המבט השפעה על‬
       ...
‫ניו-יורק‬
                                          ‫העיר‬
                                   ‫מ -5‬
                    ...
‫זה, גבול המבט המתקבל מאפשר מבטים‬                  ‫- גבול המבט וחתך רחוב טיפוסי: בין הגורמים‬
     ‫ארוכים לאורך השדרות,...
‫בלוס‬         ‫העירוני‬
     ‫צפוף‬          ‫אנג'לס‬
     ‫העירוני‬      ‫מהאזור‬
     ‫אך‬         ‫בניו-יורק,‬
     ‫ה...
‫וגם בפן האדריכלי- בנייני. ברב הבניינים קומת‬                          ‫מקרה בוחן שלישי: בת-ים‬
     ‫הקרקע הינה ציבורית ו...
‫צפיפות בקנ"מ בנייני‬
     ‫הפרויקט כביכול נותן פיתרון לבעיית הצפיפות‬
     ‫בכך שהוא משתמש בארגון המסות של היחידות‬      ...
‫מקרה בוחן רביעי:‬
         ‫.‪Kanchanjunga Apartments, Bombay‬‬

     ‫בפרויקט זה מנסה‬                                  ...
‫צפיפות פיסית‬
                            ‫מבטים רחוקים קרובים‬                                  ‫שטח האתר בערך כ-‬
     ...
‫גורדי שחקים ובהם כ -7471 יח"ד ,שטח‬                                                     ‫פרטיות‬
                        ...
Density and the Urban Realm - Goldhaber Limor & Levy Batel
Density and the Urban Realm - Goldhaber Limor & Levy Batel
Density and the Urban Realm - Goldhaber Limor & Levy Batel
Density and the Urban Realm - Goldhaber Limor & Levy Batel
Density and the Urban Realm - Goldhaber Limor & Levy Batel
Upcoming SlideShare
Loading in …5
×

Density and the Urban Realm - Goldhaber Limor & Levy Batel

2,357 views

Published on

Hebrew

Published in: Education
0 Comments
1 Like
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

No Downloads
Views
Total views
2,357
On SlideShare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
54
Actions
Shares
0
Downloads
63
Comments
0
Likes
1
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

Density and the Urban Realm - Goldhaber Limor & Levy Batel

  1. 1. ‫על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬ ‫לימור גולדהבר 370584930‬ ‫בתאל שפירא )לוי( 137648630‬ ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫|‬ ‫תגית כלימור‬ ‫|‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת‬
  2. 2. ‫תקציר‬ ‫עבודה זו תעסוק בצפיפות מגורים בסביבה‬ ‫העירונית. למה כדאי או לא כדאי לצופף, ננסה‬ ‫לעמוד על יחידות המידה של הצפיפות הפיסית‬ ‫וננסה להעמיד כלים יחסיים לצפיפות נתפסת‬ ‫בהם נוכל לבחון כל אתר צפוף.‬ ‫באמצעות מדדים אלו נבחן מספר תקדימים‬ ‫מהארץ ומהעולם ולבסוף נפיק לקחים ומסקנות‬ ‫לתכנון אורבאני-אדריכלי.‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫עמ' 3‬ ‫מבוא‬ ‫סקר ספרות‬ ‫עמ' 4‬ ‫למה להצטופף?‬ ‫השלכות הצפיפות‬ ‫עמ' 4‬ ‫השלכות על האינטנסיביות העירונית‬ ‫עמ' 4‬ ‫השלכות חברתיות‬ ‫עמ' 5‬ ‫השלכות כלכליות‬ ‫עמ' 5‬ ‫השלכות תחבורתיות‬ ‫עמ' 5‬ ‫השלכות סביבתיות‬ ‫עמ' 5‬ ‫השלכות פסיכולוגיות‬ ‫עמ' 5‬ ‫השלכות על שטחים ירוקים בעיר‬ ‫עמ' 5‬ ‫השלכות על התשתיות העירוניות‬ ‫עמ' 6‬ ‫צפיפות בעולם ובישראל‬ ‫עמ' 7‬ ‫מושגים ודרכים לצפיפות פיסית‬ ‫עמ' 8‬ ‫צפיפות פיסית מול צפיפות נתפסת‬ ‫עמ' 9‬ ‫הבעיה בהגדרת מדדים בצפיפות נתפסת‬ ‫עמ' 9‬ ‫הבעיה הנידונה ושאלות המחקר‬ ‫עמ' 9‬ ‫מתודולוגיה‬ ‫עמ' 01‬ ‫המדדים במחקר‬ ‫עמ' 11‬ ‫דיון‬ ‫מקרי בוחן‬ ‫מקרי בוחן עירוניים‬ ‫עמ' 21‬ ‫מקרה בוחן 1- העיר ניו יורק‬ ‫עמ' 31‬ ‫מקרה בוחן 2- לוס אנג'לס‬ ‫עמ' 51‬ ‫מקרה בוחן 3- בת ים‬ ‫מקרי בוחן אדריכליים‬ ‫עמ' 31‬ ‫מקרה בוחן 4- הביטאט 76', מונטריאול‬ ‫עמ' 71‬ ‫מקרה בוחן 5- דירות קנצ'נגונגה, בומביי‬ ‫עמ' 91‬ ‫מקרה בוחן 6- מתחם צמרת, תל אביב‬ ‫עמ' 12‬ ‫דיון ומסקנות‬ ‫עמ' 22‬ ‫סיכום‬ ‫עמ' 22‬ ‫מגבלות המחקר‬ ‫עמ' 32‬ ‫בבליוגרפיה‬ ‫עמ' 42‬ ‫נספח- טבלה מסכמת‬ ‫2‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  3. 3. ‫מתפרקות ונוסעיהן היו מכלים את זעמם אלו‬ ‫מבוא‬ ‫2‬ ‫באלו"‬ ‫לחץ, כובד, אי סדר, מילים אלו, ואחרות כמותן,‬ ‫מביעות ,בנוסף למשמעות הקונקרטית שלהן,‬ ‫אבל יש להיות עדינים באבחנה. יש לזכור‬ ‫נדבך נוסף של תחושות, הקשרים ומחשבות.‬ ‫שתגובות לצפיפות משתנות מסביבה לסביבה.‬ ‫כשמישהו יאמר את המילה כובד, חלק‬ ‫פרויקט שנחשב צפוף בתרבות אחת, ייחשב‬ ‫מהנוכחים יחשבו על מצב-רוח, חלק על משקל‬ ‫מרווח באחרת ולהפך. בנוסף, יש להתחשב גם‬ ‫הגוף והדימוי העצמי וחלק יחשבו על כובד‬ ‫בהעדפות האישיות של כל אדם או בצפיפות‬ ‫כמכפלה של מסה וכוח המשיכה. כשמישהו‬ ‫הממוצעת בסביבה עליה אנו מדברים. כל אלו‬ ‫יאמר את המילה לחץ, סטודנט יחשוב על‬ ‫ישפיעו במידה זו או אחרת על הצפיפות‬ ‫תקופת מבחנים, רואה חשבון יחשוב על ה-51‬ ‫הנתפסת ויש להיות ערים לכך כשבאים לבחון‬ ‫לחודש ורק חלק מהאנשים יחשבו על לחץ כמנה‬ ‫מצב צפוף.‬ ‫של יחידת שטח ומשקל.‬ ‫באופן דומה, כשאנו באים לדבר על צפיפות,‬ ‫עלינו להבין שצפיפות מתארת מצב פיסי, אך גם‬ ‫קוגניטיבי.‬ ‫"צפיפות מגורים מוגדרת ע"י י' אלון )7791( כמדד‬ ‫הבנויה‬ ‫המערכת‬ ‫של‬ ‫ההתאמה‬ ‫מידת‬ ‫של‬ ‫לפעילויות האוכלוסייה בה. בהגדרה זו כולל י' אלון‬ ‫צפיפות במצב של ”‪ , “Crowding‬המתייחסת‬ ‫החברתיות‬ ‫,‬ ‫הפסיכולוגיות‬ ‫לתגובות‬ ‫וההתנהגותיות של האדם לסביבתו המאוכלסת,‬ ‫וכן צפיפות במובן של ”‪ “Density‬המתייחסת‬ ‫1‬ ‫למרכיבים הפיסיים של המרקם הבנוי."‬ ‫אלון מציג במאמרו מספר איורים הממחישים‬ ‫מספר סכמות בינוי כשאר בכולן הצפיפות‬ ‫הנמדדת זהה, אך המצב הקוגניטיבי שאדם‬ ‫יחוש בהן שונה מאחת לאחת. ואף מתאר את‬ ‫העליונה ביותר כמרווחת ביותר.‬ ‫בקצרה, ניתן למדוד צפיפות באמצעים פיסיים‬ ‫)‪ (Density‬כמספר פריטים ליחידת שטח וניתן‬ ‫להתייחס לצפיפות כמדד "שביעות רצון" של‬ ‫המשתמשים מהסביבה )‪.(Crowding‬‬ ‫"לו היו הישראלים נוסעים מידי יום ביומו בשעת‬ ‫הרכבות‬ ‫היו‬ ‫טוקיו,‬ ‫בואכה‬ ‫ברכבות‬ ‫השיא‬ ‫2 ירון לונדון מתוך ידיעות אחרונות,ג' בתשרי תשס"ד,‬ ‫1 "מדריך לחישוב הדרישות לקרקע לצורכי ציבור",‬ ‫3002/9/92‬ ‫רחל אלתרמן, מירי ויטק, 1991.‬ ‫3‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  4. 4. ‫סקר ספרות‬ ‫השלכות הצפיפות‬ ‫השלכות על האינטנסיביות העירונית -‬ ‫למה להצטופף?‬ ‫במאמרו "עיר נהדרת.. מקום נורא" 5 , האדריכל‬ ‫מדוע שנרצה לחיות בצורה צפופה? אדריכלים‬ ‫ההודי צ'רלס קוריאה מתאר את עיר מגוריו‬ ‫ממשרד האדריכלים ‪ MVRDV‬עונים על השאלה‬ ‫בומבי שבהודו כמקום שבו התנאים הפיסיים‬ ‫‪ .Metacity DataTown‬הם‬ ‫הזו בספרם‬ ‫הולכים ונהיים גרועים יותר אך היא נהיית טובה‬ ‫מביאים סדרת סכמות בהן מתואר כדור הארץ‬ ‫הרבה יותר כעיר. ההזדמנויות והפעילויות‬ ‫כשבכל פעם הם מחסירים חלק שאינו מתאים‬ ‫האנושיות )אמנות, מסחר, לימודים ומחקר(‬ ‫למגורים. הם מחסירים את האוקיינוסים והימים,‬ ‫מתרבות והופכות מורכבות, כשהצפיפות‬ ‫האזורים הגעשיים, המדבריות, הקטבים‬ ‫מעצימה את המפגשים האנושיים.‬ ‫האזורים ההרריים, יערות הגשם הטרופים ואת‬ ‫בכך עומד צ'ארלס קוריאה 6 על היתרון הראשון‬ ‫היערות המחטניים. מהמחקר הזה הם מגלים‬ ‫והמרכזי של הצפיפות. הוא מייחס לצפיפות את‬ ‫שנשארנו עם מעט מאוד שטח מתאים‬ ‫היכולת להפוך מקום לאינטנסיבי. למלא חיים.‬ ‫למגורים 3 .‬ ‫לעירוני. הוא מביא מספר סכמות שמסבירות‬ ‫איך ככל שהצפיפות גדלה, קורים יותר דברים,‬ ‫ישנן יותר הזדמנויות למפגשים ויותר‬ ‫התרחשויות מעניינות וחיוביות )יותר נקודות‬ ‫כחולות נוצרות(. בסכימה האחרונה מופיעות‬ ‫כבר קבוצות של נקודות כחולות שמסמלות‬ ‫מרכזי התרחשות.‬ ‫בנוסף לעובדה זו, עד שנת 0502 יתווספו‬ ‫לאוכלוסיה עוד %05 אנשים וכמעט %08‬ ‫מאוכלוסיית העולם תתגורר בערים 4 .‬ ‫ישנה מודעות לעובדות הללו ובכל העולם מנסים‬ ‫למצוא דרכים לצופף את המרחב הבנוי כדי‬ ‫לאפשר אכלוסם של כמה שיותר אנשים על כמה‬ ‫שפחות שטח. אולם, ריכוז מספר אנשים גדול‬ ‫השלכות חברתיות-‬ ‫על שטח קטן גורם להשלכות לא מעטות. חלקן‬ ‫פישר-גבירצמן דפנה )8991( מצביעה על‬ ‫חיוביות, חלקן פחות חיוביות ואף שליליות.‬ ‫הקשר בין הצפיפות למצב החברתי במרחב‬ ‫אדריכלים ובוני ערים כבר השכילו להבין כי אין‬ ‫הבנוי. צפיפות יכולה להוביל לקשרים חזקים בין‬ ‫פתרון קל שיאפשר לצופף כמות גדולה של‬ ‫אנשים וליצירת קהילות, אך במצבים אחרים,‬ ‫אנשים בדרך שתמנע את כל ההשלכות‬ ‫יכולה להוביל לאטימות חברתית וליצור‬ ‫השליליות ומנסים בכל פרויקט מחדש לצמצם‬ ‫פתולוגיות חברתיות ומחקרים רבים נעשו‬ ‫את הנזק או במקרה הטוב יותר, למנוע אותו‬ ‫בהקשר זה. לעומת זאת, יש לזכור כי לא רק‬ ‫לחלוטין.‬ ‫הצפיפות תשפיע על המצב החברתי )אלתרמן‬ ‫כדי להבין קצת את המערכת המורכבת של‬ ‫וצ'רצ'מן, 8991(‬ ‫הצפיפות ננסה לעמוד על כמה מההשלכות‬ ‫שלה.‬ ‫5 ‪1989 ,The New Landscape‬‬ ‫3 ²‪ 60,126,701 km‬לפי ‪MVRDV‬‬ ‫6 ‪1989 ,Great City…Terrible place‬‬ ‫4 לפי אתר האינטרנט ‪The Vertical Farm project‬‬ ‫4‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  5. 5. ‫רכב גבוהים יותר בתנאי גודש ומהירויות יחסית‬ ‫השלכות כלכליות-‬ ‫נמוכות. נסיעה איטית של מכוניות, המשתרכות‬ ‫יעילות כלכלית טובה יותר מושגת כאשר בונים‬ ‫זו אחר זו, גורמת לריכוז פליטת המזהמים,‬ ‫בצפיפות נטו )המושג יובהר בהמשך( גבוהה‬ ‫7‬ ‫גבוה יותר, מאומץ יותר, מרוכז יותר וממושך‬ ‫יותר.‬ ‫יותר.אם כן, שילוב של גודש תנועה עם‬ ‫השלכות תחבורתיות-‬ ‫אוכלוסייה צפופה וקרובה לגודש מחמיר את‬ ‫צפיפות גבוהה של שימושי קרקע עלולה לייצר‬ ‫הסכנות לבריאות הציבור.‬ ‫גודש תנועה, שכן ככל ששימושי הקרקע‬ ‫השלכות פסיכולוגיות-‬ ‫מרוכזים יותר, הם מושכים תנועה רבה יותר,‬ ‫מחקרים רבים בנושא מעידים על היכולת של‬ ‫וזה מוביל לתנועה איטית ולא יעילה 8 . אמנם, גם‬ ‫בנייה צפופה שכזו לייצר תחושות של לחץ בקרב‬ ‫בסביבה צפופה ניתן לנהל תנועה יעילה ע"י‬ ‫הציבור הרחב.‬ ‫דרכים ומקומות חניה מרווחים, ההולמים את‬ ‫השימוש הנדרש מהם, אך המציאות מוכיחה כי‬ ‫השלכות על שטחים ירוקים בעיר-‬ ‫קיים פער בין קצב פיתוח שימושי הקרקע ובין‬ ‫במקרים רבים של צפיפות עירונית אשר אינה‬ ‫קצב פיתוח התשתיות הציבוריות.‬ ‫מבוקרת אנו עדים למחסור רב בשטחים פתוחים‬ ‫הדבר נכון לגבי ערים מבוססות מכונית.‬ ‫ושטחים ירוקים, כדוגמת המצב הקיים בערים‬ ‫קוריטיבה שבברזיל מציעה לקשור בצורה שונה‬ ‫ויישובים ערביים רבים בישראל, אשר מייצגים‬ ‫בין צפיפות ליעילות תחבורתית גבוהה. התכנון‬ ‫ומייצרים ירידה באיכויות העירוניות. לעיתים,‬ ‫של קוריטיבה נותן חשיבות נמוכה לתחבורה‬ ‫רחוב שכונה או מבנה נבנים עם שטחים פתוחים‬ ‫הפרטית וכולל בתוכו מערך תחבורה ציבורית‬ ‫מוגדרים, אך ברבות הזמן, כשאחד או יותר‬ ‫יעיל וחכם, המצמצם את הוצאות התושבים‬ ‫מהגורמים המשפיעים מעוניין להגביר את‬ ‫לתחבורה ציבורית, העומדת על כ-%01 מהשכר‬ ‫הצפיפות, השטח הפתוח הוא הראשון שמנוצל‬ ‫הממוצע. זוהי הוצאה קטנה יחסית וסבירה.‬ ‫לצורך זה.‬ ‫אחוז המשתמשים בתחבורה ציבורית גבוה‬ ‫השלכות על התשתיות העירוניות-‬ ‫והדבר מונע צפיפות בכבישים, זיהום אוויר‬ ‫כשחיים בכפר והתשתיות אינן מפותחות די‬ ‫ובעיות חניה.‬ ‫הצורך, תקלות קטנות כגון דליפה או ביוב‬ ‫השלכות סביבתיות-‬ ‫שהתפוצץ נשארים בגדר מטרדים קלים. לעומת‬ ‫ככל שהצפיפות רבה יותר, ניצול השטח‬ ‫זאת, במרכזי אוכלוסיה, מה שהיה יכול להיות‬ ‫והמשאבים יהיה חסכוני ויעיל, ובהצטרף אל‬ ‫מטרד קל עלול להפוך למפגע בריאותי חמור.‬ ‫הצפיפות גם עירוב השימושים, המרחק בין‬ ‫התשתיות‬ ‫מתפתח,‬ ‫ישוב‬ ‫לכן,כשמקום‬ ‫הפונקציות השונות יקטן ופחות דלק יידרש‬ ‫העירוניות צריכות להתפתח בהתאם על מנת‬ ‫לשינוע תוצרת ולתחבורה. כל אלו מאפשרים‬ ‫לאפשר קיום לציבור גדול על שטח קטן. כמובן‬ ‫צמצומה של טביעת הרגל האקולוגית.‬ ‫שתשתיות מעין אלו דורשות תקציב גדול יותר‬ ‫בנוסף, תולדה נוספת בהיבט התחבורתי,‬ ‫מאשר תשתיות של פרוור. בהודו, ביישוב‬ ‫לנסיעה האיטית היא בפליטה מוגברת של‬ ‫הנקרא בנגלור )‪ (Bangalore‬הצפיפות הלכה‬ ‫מזהמים. בצריכת דלק גבוהה, כתוצאה מנסיעה‬ ‫וגדלה אך הישוב היה חסר משאבים לקיום‬ ‫איטית ולא רצופה באזורי גודש תנועה, בעירת‬ ‫תשתיות מתאימות, לכן הוחלט להגביל את‬ ‫הדלק פחות יעילה ושיעור המזהמים הנפלטים‬ ‫צפיפות האוכלוסייה על ידי הגבלת גובה‬ ‫עולה. קיימים הבדלים בין חומרי זיהום שונים,‬ ‫המבנים 9 .‬ ‫הנפלטים במהירויות שונות, אך שיעור הפליטה‬ ‫של מרבית החומרים המזהמים, הנפלטים מכלי‬ ‫9 לקריאה נוספת:‬ ‫:‪Analyzing Building-Height Restrictions‬‬ ‫7 אלתרמן וצ'רצ'מן, 8991.‬ ‫‪Predicted Impacts, Welfare Costs, and a‬‬ ‫8 על-פי ממצאי מכון התחבורה של טקסס – ככל‬ ‫)3002( ‪Case Study of Bangalore, India‬‬ ‫שהצפיפות האזורית גבוהה, עולה גם מדד הגודש.‬ ‫5‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  6. 6. ‫פרמטרים רבים של רווחה כלכלית וחברתית‬ ‫צפיפות בעולם ובישראל.‬ ‫קשורים לגובהו של התמ"ג לנפש,בניהם צפיפות‬ ‫נתונים‬ ‫הדיור, רמת מינוע, צריכת אנרגיה וייצור חשמל,‬ ‫ישראל היא מדינה קטנה וצפופה. שטחה עומד‬ ‫תקשורת ותשתיות אחרות.‬ ‫על 000,12 קמ"ר והאוכלוסייה בה מונה 2.7‬ ‫הגורם הראשון לצמיחה כלכלית הינו הגידול‬ ‫מיליון נפש נכון לשנת 7002. צפיפות‬ ‫באוכלוסייה. אך ישראל מבינה שאם ברצונה‬ ‫האוכלוסייה במדינת ישראל דומה לצפיפות‬ ‫להיות בין המדינות המפותחות חובה עליה‬ ‫האוכלוסייה בהולנד, בלבנון, בלגיה, הודו, יפן‬ ‫לסגור את פער הרווחה שזהו הגורם השני‬ ‫ודרום קוריאה . וגבוהה יחסית לממוצע העולמי,‬ ‫ובלעדיו גידול האוכלוסייה יביא לתוצאות‬ ‫לסין ולארה"ב )06, 041, ו-03 נפש לקמ"ר‬ ‫הפוכות.‬ ‫בהתאמה(.‬ ‫השינויים הצפויים למדינת ישראל עד שנת‬ ‫0202 גדולים מאוד והם טמונים בפער הזה‬ ‫נפש לקמ"ר‬ ‫מדינה‬ ‫שעליה לסגור מול המדינות המפותחות. אין זה‬ ‫043‬ ‫ישראל‬ ‫מן הנמנע שסגירת הפער הכלכלי יתבטא‬ ‫593‬ ‫הולנד‬ ‫בצפיפות ובמבנה המרחבי של הדיור. השינוי‬ ‫763‬ ‫לבנון‬ ‫הצפוי למדינת ישראל כרוך בהבנה שעלינו‬ ‫933‬ ‫בלגיה‬ ‫לחדול מלבנות לרוחב ולהתחיל לבנות לגובה.‬ ‫823‬ ‫הודו‬ ‫ישנן בעיות רבות שיעלו בעתיד הקרוב של‬ ‫733‬ ‫יפן‬ ‫המדינה שקשורות בצפיפות ההולכת וגוברת.‬ ‫294‬ ‫דרום קוריאה‬ ‫נציג מתוך מאמרו של מזור שתיים מן הסוגיות‬ ‫המועלות הקשורות בצפיפות הדיור ובסוגיות בה‬ ‫ספירת מלאי ישראלית‬ ‫עוסקת עבודה זו.‬ ‫5 ערים גדולות שמונות יותר מ- 000,002 נפש‬ ‫"כיצד ניתן לנצל את האינטנסיביות, שמקורה‬ ‫המכילות %62 מהאוכלוסייה‬ ‫בצפיפות הכוללת, להפקת יתרונות לגודל‬ ‫91 ערים בהן בין 000,002-000,05 נפש‬ ‫והתמחויות, לעומת גודש וחיכוכים מרחביים?"‬ ‫המכילות %82 מהאוכלוסייה‬ ‫"מהם הדגמים המבניים- מרחבים המסוגלים‬ ‫202 עיירות וישובים בין 000,05-000,2 נפש,‬ ‫לשלב ייחודיות ערכי טבע נוף ומורשה מחד‬ ‫כלומר- %83 מהאוכלוסייה‬ ‫ואינטנסיביות גבוהה מאידך, והאם ניתן כתוצאה‬ ‫839 ישובים קטנים, פחות מ- 000,2 נפש, בהם‬ ‫מכך ובמקביל, שימור ערכים לאומיים וטבעיים‬ ‫מתגוררים רק %8 מהאוכלוסייה.‬ ‫ורווחה לפרט?"‬ ‫הצפיפות נטו העירונית למגורים הינה נמוכה‬ ‫בעקבות צורך גלובלי ולוקאלי, אנו רואות את‬ ‫יחסית ועומדת על 007,7 נפש לקמ"ר. הסיבה‬ ‫חקירת ההתמודדות עם בעיית הצפיפות‬ ‫לכך נעוצה בהתפזרות של האוכלוסייה בהרבה‬ ‫כבעיה עכשווית ורלוונטית.‬ ‫ישובים קטנים מאוד, בהן הצפיפות הממוצעת‬ ‫לבינוי ערים בכלל ולאדריכלות בפרט‬ ‫היא 005 נפש לקמ"ר לעומת 005,82 נפש‬ ‫לאדריכלות בכלל ולאדריכלות ברת- קיימא-‬ ‫לקמ"ר בערים הגדולות יותר.‬ ‫מוסרית בפרט.‬ ‫לאדריכלות בעולם בכלל ולאדריכלות בארץ‬ ‫על הקשר בין צפיפות, כלכלה ומבנה מרחבי‬ ‫בפרט.‬ ‫בישראל‬ ‫אנו מקוות כי קוראי עבודה זו ילמדו ולו משהו‬ ‫אחד לגבי ההתמודדות עם הצורה הבנויה של‬ ‫גידול האוכלוסייה של ישראל גדל ב- 02 השנים‬ ‫הצפיפות.‬ ‫האחרונות בממוצע של %2 לשנה.‬ ‫"מראשיתה, בחרה ישראל את אורח החיים‬ ‫המערבי וכיוון הפיתוח של המדינות המתועשות‬ ‫כאוריינטציה כלכלית עיקרית" כך טוען פרופ'‬ ‫אדם מזור באחד ממאמריו 01 . הוא מוסיף שגידול‬ ‫התמ"ג השנתי בישראל גדל והוא גבוה במידה‬ ‫ניכרת משל שאר הארצות המפותחות, אך‬ ‫בתמ"ג לנפש, לעומת זאת, היא נשארת מאחור.‬ ‫גידול מואץ התמ"ג וגידול מתון בתמ"ג לנפש,‬ ‫קשור בגידול האוכלוסייה הייחודי לישראל.‬ ‫01"אתגרי התכנון המרחבי בישראל", מתוך "הביוספרה",‬ ‫אוקטובר נובמבר 4991.‬ ‫6‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  7. 7. ‫נתייחס לנפשות או יחידות דיור רק בשטחים‬ ‫מושגים ודרכים למדידת צפיפות פיסית‬ ‫בהם שימושי הקרקע הרלוונטיים למגורים,‬ ‫ונתעלם מדרכים, ש. ציבור ופארקים.‬ ‫ישנו ריבוי אפשרויות למדוד צפיפות פיסית אך‬ ‫קיים גם בלבול לגבי המשמעות של כל אחד‬ ‫שטח מגורים ברוטו )‪(Gross Density‬‬ ‫ואחד מהם. נעזר במדריך לחישוב הדרישות‬ ‫נפשות/דונם‬ ‫לקרקע לצרכי ציבור 11 על מנת להציג את‬ ‫יחידות דיור/דונם.‬ ‫המדדים השונים ולהבהיר את משמעותם.‬ ‫צפיפות גולמית שמחשבת את מספר הנפשות‬ ‫או הדירות בשטח מסויים, כשבשטח זה כלולים‬ ‫צפיפות דיור )‪(occupancy rates‬‬ ‫כל שימושי הקרקע המתקיימים בו.‬ ‫מספר נפשות לחדר‬ ‫היא מבטאת את מידת הרווחה של אזור‬ ‫שטח רצפה למשפחה‬ ‫המגורים.‬ ‫שטח רצפה לנפש‬ ‫מספר חדרים ליחידת שטח‬ ‫מדדים אלו הינם שונים ומשתמשים בהם‬ ‫למטרות שונות. אך כולם מתארים את הרווחה‬ ‫בתוך דירת המגורים.‬ ‫צפיפות בניה‬ ‫מספר יח"ד לשטח‬ ‫שטח רצפה ליחידת שטח‬ ‫מתארת את ניצול הקרקע לבניה.‬ ‫צפיפות אוכלוסיה‬ ‫מספר נפשות לדונם‬ ‫מספר משפחות לדונם‬ ‫אותה שכונת צמודי קרקע טיפוסית במדדים שונים‬ ‫‪ 6.5 -Gross‬יחד' לדונם )מימין(‬ ‫מתארת את הרווחה של האוכלוסייה בשטח‬ ‫‪ 7.9 -Net‬יחד' לדונם )משמאל(‬ ‫מסוים.‬ ‫צפיפות בניה נטו )‪(Floor. Area. Ratio‬‬ ‫שלושת סוגי צפיפות אלו קשורים בצורה הבאה:‬ ‫שטח הבניה/ שטח הרצפות‬ ‫מתארת את מידת ניצול הקרקע.‬ ‫צפיפות דיור * צפיפות בניה‬ ‫=‬ ‫צפיפות אוכלוסיה‬ ‫צפיפות אוכלוסיה וצפיפות בניה ניתן למדוד‬ ‫בשתי דרכים:‬ ‫בכל הדוגמאות הנ"ל, היחס בין כלל הרצפות‬ ‫לשטח הבניה הוא 1. לכן ה- ‪ FAR‬שלהן הוא 1.‬ ‫שטח מגורים נטו )‪(Net density‬‬ ‫נפשות/דונם‬ ‫תכסית קרקע‬ ‫יחידות דיור/דונם.‬ ‫"תכסית מוגדרת כעצמים הנייחים המכסים את‬ ‫מבטאת רק את שימושי הקרקע הרלוונטיים‬ ‫פני השטח" 21 . בשונה מ"תבליט" התכסית היא‬ ‫בשטח מסוים. במדידת צפיפות של מגורים,‬ ‫דו מימדית והיא מבטאת את קו המתאר של‬ ‫הקירות הבנויים בבניין. היא מתוארת על ידי‬ ‫11 מחקר שנעשה על-ידי רחל אלתרמן ומירי ויתק,‬ ‫עבור משרד הפנים, בהוצאת המרכז לחקר העיר‬ ‫21 ויקיפדיה, בערך "מפה טופוגרפית"‬ ‫והאזור, שנת 1991.‬ ‫7‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  8. 8. ‫הממוצעת של מגורים בעיר היא כ-62 אלף‬ ‫תושבים לקמ"ר, בעוד שמרבית האוכלוסיה גרה‬ ‫בבניינים של 7-5 קומות )ולא מרוכזת‬ ‫במגדלים(.לעומת זאת, העיר הגדולה בישראל‬ ‫היא ירושלים עם 377 אלף תושבים, החיים‬ ‫בצפיפות של 058,5 תושבים לקמ"ר בלבד‬ ‫)צפיפות הדומה לזו הקיימת בלוס-אנגלס‬ ‫המרווחת(, בתל-אביב-יפו חיים 093 אלף‬ ‫תושבים בצפיפות עירונית 0557 תושבים‬ ‫לקמ"ר, בני-ברק היא העיר הצפופה ביותר‬ ‫בישראל עם כ-051 אלף תושבים החיים‬ ‫בצפיפות של 5.02 אלף תושבים לקמ"ר. אם‬ ‫כן, קל לראות כי בעוד שבערים רבות בעולם,‬ ‫קיים מתאם חיובי בין הצפיפות לביקוש, בישראל‬ ‫המצב הפוך, ועיר צפופה נחשבת לרב לעיר‬ ‫בעייתית. לפי הלשכה מהרכזית לסטטיסטיקה,‬ ‫%29 מתושבי מדינות ישראל חיים ב-652‬ ‫ישובים עירוניים ואילו %8 הנותרים מתגוררים‬ ‫ב-749 ישובים כפריים. כלומר: בישראל קיימות‬ ‫הרבה ערים בינוניות, קטנות וקטנות מאד‬ ‫המפוזרות בשטח רחב יחסית. בנוסף - קיימת‬ ‫גישה רווחת לבנייה מרווחת ועתירת גינות‬ ‫במרכז העיר, מה שתורם לדילול הצפיפות‬ ‫31‬ ‫בערים. באופן זה, קיימות הרבה "ריאות ירוקות"‬ ‫צפיפות נתפסת מול צפיפות נמדדת‬ ‫בתוך הערים, עם מצבור הולך ופוחת של‬ ‫שטחים פתוחים וירוקים מחוץ להן. האדריכלית‬ ‫ישנם הבדלים משמעותיים בבחינה ובטיפול‬ ‫עירית סולסי, אשר מכהנת גם כיו"ר עמותת‬ ‫בצפיפות נתפסת וצפיפות נמדדת. נדגים זאת‬ ‫מרחב, סבורה כי הבעיה שלנו בשיפוט הצפיפות‬ ‫באמצעות בחינה של המצב בערי ישראל,‬ ‫כקובעת איכות חיים היא הבלבול בין צפיפויות‬ ‫לעומת המצב בעולם. ראשית, ידוע כי הצפיפות‬ ‫גבוהות של יחידות דיור ובין אכלוס יתר של‬ ‫בערי ישראל קטנה יחסית למקובל בעולם. רוב‬ ‫יחידות דיור- " צפיפות גבוהה פירושה מספר רב‬ ‫הערים בישראל נחשבות למרווחות יחסית‬ ‫של יחידות דיור על יחידת קרקע, ואכלוס יתר‬ ‫לערים בחו"ל, אך למרות זאת ההרגשה הרווחת‬ ‫פירושו יותר מידי דיירים בדירה".‬ ‫היא של צפיפות ומחנק. מספר סיבות‬ ‫ב-0581 פירסם האדריכל איבנעזר הווארד את‬ ‫המאפיינות מצב זה - אכלוס יתר של יחידות‬ ‫תאורית "עיר הגנים". הוא יצר תפיסת תכנון‬ ‫דיור, מגוון מצומצם של עסקים ושל אפשרויות‬ ‫חדשה בתקופה שבה שכונות העוני של לונדון‬ ‫לפרטים להתפתח וערים רדומות. למעשה, אף‬ ‫וערי תעשייה באנגלייה סבלו בעיקר מאכלוס‬ ‫שכמדינה אנו ממוקמים גבוה מאד בעולם,‬ ‫יתר, תנאי חיים קשים, תברואה לקוייה ומחלות.‬ ‫מבחינת צפיפות אוכלוסין, מבחינת הערים‬ ‫תאורית עיר הגנים ותאוריות דומות מלוות את‬ ‫ישראל רחוקה מאד מהבכורה העולמית.‬ ‫עולם התכנון מאז, וכן את מדינת ישראל בשנות‬ ‫לדוגמא: בצרפת צפיפות האוכלוסין במדינה‬ ‫ה-05 וה-06, בתכנון - באר-שבע ומרבית‬ ‫נמוכה ביחס לישראל, אך בפאריס הצפיפות‬ ‫הישובים בתקופה. הבעיה בתאוריות אלו‬ ‫בהתעלמותן מכך שהאדם גר בעיר משום ששם‬ ‫31 מתוך מאמר "זה רק מרגיש צפוף" שפורסם בעיתון‬ ‫הארץ ב-8002.50.41.‬ ‫8‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  9. 9. ‫כמו כל ממוצע, זהו כלי רב-ערך אך גם בעייתי,‬ ‫שכן קשה לעמוד באמצעותו על הצפיפות‬ ‫הנתפסת במרחב הבנוי. ערים רבות בישראל‬ ‫בעלות גלעין צפוף, אך גם כוללות בשטח שיפוטן‬ ‫איזורים פתוחים שונים בעלי פוטנציאל לפיתוח‬ ‫מבונה עתידי או לייעוד חקלאי. לדוגמא: בעיר‬ ‫תל-אביב קיימים אזורים פתוחים לאורך רצועת‬ ‫החוף הצפונית, אשר משפיעים באופן מהותי על‬ ‫ממוצע הצפיפות העירוני, אך לא אומרים דבר‬ ‫על הצפיפות הנתפסת או על נפחי התחבורה‬ ‫באזור כשדרות רוטשילד, לדוגמא. בעיה נוספת‬ ‫העולה מהגדרה זו, בהיותה מתעלמת מייעודי‬ ‫הקרקע אשר אינם משמשים למגורים.‬ ‫בתל-אביב, אזורים שלמים, צפופים מאד‬ ‫מבחינת בינוי, אשר משמשים לתעשיה, עסקים‬ ‫ומסחר. על-פי הגדרה מדדית זו לצפיפות, קיים‬ ‫פער רב בין הצפיפות הנמדדת לאזור כדוגמת‬ ‫מגדלי עזריאלי בתל-אביב, ובין הצפיפות‬ ‫הנתפסת, צפיפות המשתמשים ונפחי התחבורה‬ ‫אשר מציגים תמונה אחרת לחלוטין כאזור בעל‬ ‫צפיפות גבוהה ביותר.‬ ‫צפיפות נתפסת כאומדן לאיכות החיים במקום‬ ‫הפרשנות הרווחת למושג "איכות חיים" היא‬ ‫המידה שבה יש לאדם את התנאים ההכרחיים‬ ‫להיות מאושר. מדובר במושג סובייקטיבי, התלוי‬ ‫בקריטריונים שונים או בדגש שונה על‬ ‫קריטריונים דומים. עם זאת, מחקרים רבים‬ ‫מעידים כי קיים הרבה מן המשותף‬ ‫בתפיסותיהם של אנשים שונים מושג זה וכי‬ ‫אם כן, יש להבחין בפערים בין הצפיפות‬ ‫קיימת חפיפה רבה בין מושג "איכות החיים" ובין‬ ‫הנמדדת לצפיפות הנתפסת כנקודות חולשה של‬ ‫המושג "רווחה".‬ ‫העיר אשר ניתן לטפל בהן האמצעים תכנוניים‬ ‫בהתייחס לשכונות מגורים, איכות החיים תלויה‬ ‫ולייצר מתאם חיובי בין הצפיפות המורגשת‬ ‫רבות בתכנונה של מערכת שירותים בשכונה,‬ ‫)נתפסת( ובין הנתונים הסטטיסטים של‬ ‫כעולה מהמחקר המפורסם ב-"מדריך לחישוב‬ ‫הצפיפות )הנמדדת( על ידי תכנון נכון.‬ ‫הדרישות לקרקע לצרכי הציבור" 41 . אם כן, אנו‬ ‫יכולים לבחון את השפעת הצפיפות הפיסית‬ ‫הבעיה בהגדרת מדדים בצפיפות נתפסת‬ ‫)‪ (density‬על מדדים, כדוגמת מערך השירותים‬ ‫בשכונה, ולייצר מדד לאיכות חיים בהתאמה. אך‬ ‫מחקרים רבים המגדירים את מושג ה"צפיפות‬ ‫העירונית" מתייחסים למדד מספר הנפשות,‬ ‫41 מחקר שנעשה על-ידי רחל אלתרמן ומירי ויתק,‬ ‫משקי הבית או השטח למגורים בקילומטר רבוע‬ ‫עבור משרד הפנים, בהוצאת המרכז לחקר העיר‬ ‫בעיר.‬ ‫והאזור, שנת 1991.‬ ‫9‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  10. 10. ‫כשלב ראשון במתודולוגיה, נבחר מספר כלים‬ ‫אדריכליים שאנו רוצות לחקור. כלים שאנו‬ ‫מניחות שיש להם קשר כלשהו ליצירת הצפיפות‬ ‫הנתפסת )"תפיסות"(, או כלים שנמצא קשר‬ ‫בעבודה זו, ננסה לאבחן את המדדים השונים‬ ‫בינם לבין צפיפות במחקרים קודמים שנעשו‬ ‫לבחינה וטיפול בפרמטרים של הצפיפות‬ ‫בנושא.‬ ‫הנתפסת.‬ ‫נבחן דרך כלים אלו מספר סצנות אורבניות‬ ‫ואדריכליות, נסקור אותן וננסה להבין את‬ ‫השפעתם של הכלים השונים ביצירת הצפיפות‬ ‫הבעיה הנידונה ושאלות המחקר‬ ‫הנתפסת.‬ ‫נשווה בין המרקמים והאיכויות שכל אחד מהם‬ ‫הבעיה הנידונה ושאלות המחקר המרכזיות‬ ‫מייצר, ננסה להגדיר כיצד שילובם של כלים אלו‬ ‫בתהליך התכנון מייצרים צפיפויות נתפסות‬ ‫ידועים לנו מדדים אובייקטיביים מדעיים לבחינת‬ ‫שונות ונבדוק האם צירופם של כלים שונים‬ ‫צפיפות נמדדת שניתן להעריך באמצעות‬ ‫מאפשר השגה של צפיפויות נתפסות שונות.‬ ‫פרמטרים שונים בתכנון. אולם, התייחסות‬ ‫לצפיפות נמדדת גרידא ללא בחינת השפעתה‬ ‫המדדים בהם נשתמש‬ ‫של המסה המבנית במרחב לא יכולה לתת לנו‬ ‫על מנת להגדיר מדדים לבחינת מקרים שונים‬ ‫את התמונה הכוללת. אם כך,‬ ‫של צפיפות בעלי קונוטציה עירונית ומרחבית‬ ‫כיצד נוכל לעמוד על האיכויות המבניות‬ ‫שונה בחרנו בשני סוגים של כלים. ראשית נבחן‬ ‫המתוכננות מבחינת הצפיפות הנתפסת?‬ ‫כלים מהסוג האדריכלי כמו פירוק בחתך או‬ ‫האם יש כלים בהם נוכל להשתמש על מנת‬ ‫בתכנית, כלים שניתנים לבחינה בכל קנה מידה‬ ‫ליצור תנאים אופטימאליים מבחינה זו?‬ ‫וננסה לראות מה הם מייצרים. הסוג השני של‬ ‫אילו כלים משפיעים פחות ואילו יותר?‬ ‫הכלים הוא הסוג היחסי. צפיפות יחסית‬ ‫עבודה זו מתבססת על מספר הנחות יסוד‬ ‫הסביבה,‬ ‫לעומת‬ ‫פרופורציות‬ ‫לסביבה,‬ ‫המשפיעות על איכות החיים של הפרט-‬ ‫פרופורציות הבניין לעומת הרחוב, פרטיות,‬ ‫רעש, ישן וחדש. בחירת שני סוגי כלים אלו באה‬ ‫1. צפיפות גדולה אינה מחייבת ירידה באכות‬ ‫מתוך ניסיון לתת תמונה כוללת של האתרים,‬ ‫החיים.‬ ‫מבחינה הקשרית מחד ומבחינה אדריכלית‬ ‫2. אינטנסיביות עירונית, המושגת באמצעות‬ ‫מאידך.‬ ‫פרמטרים שונים של צפיפות נמדדת, מהווה‬ ‫פוטנציאל מהותי לאיכות חיים גבוהה, במגוון‬ ‫צפיפות פיסית )‪(FAR‬‬ ‫האפשרויות והארועים שהיא מייצרת.‬ ‫בחלק מן המקרים ננסה לבחון גם את הצפיפות‬ ‫3. עירוב שימושים, אשר מהווה את אחד‬ ‫האמיתית של האתר כדי להבין מה הצלחנו‬ ‫ממרכיביה הקריטיים של ה"אינטנסיביות‬ ‫להשיג בשאר הכלים.‬ ‫העירונית", מאפשר זמינות גדולה של שירותים‬ ‫צפיפות גדולה או‬ ‫ציבוריים, הקטנת מרחקים בין מוקדי עניין‬ ‫קטנה יחסית לסביבה‬ ‫ופעילות שונים, הפחתת מזהמים שונים, ומתוך‬ ‫שצפיפות‬ ‫הזכרנו‬ ‫כל אלו גם העלאת אכות החיים.‬ ‫נתפסת ביחס לסביבתה, וקיימים הבדלים‬ ‫4. הכלים האדריכליים הבאים תורמים ליצירת‬ ‫מהותיים בתפיסת אזור כצפוף באם הוא ממוקם‬ ‫צפיפות נתפסת.‬ ‫במע"ר או בפרבר. לכן נציג נתון זה כרקע‬ ‫להבנת הקונטקסט המבונה.‬ ‫מתודולוגיה‬ ‫01‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  11. 11. ‫דיון‬ ‫- מבטים רחוקים קרובים‬ ‫לאורך המבט השפעה על‬ ‫צפיפות בקנ"מ עירונית‬ ‫תחושת הצפיפות. והחלל‬ ‫הנתון יכול להיתפס מרווח יותר מכפי שהוא‬ ‫צפיפות, על פי אלתרמן וויתק )1991(, מהווה‬ ‫באמת.‬ ‫את הגורם הראשי לקביעת שיעורי הקרקע‬ ‫פירוק בתכנית‬ ‫הנחוצה לצרכי ציבור. היקף השטח הציבורי‬ ‫האם מדובר על גוש בנוי או על‬ ‫הנדרש בשכונה תלוי בגודלה ובמאפייני‬ ‫מספר מבנים שבניהם שטח‬ ‫תושביה. הצפיפות לעומת זאת, קובעת רק את‬ ‫ציבורי?‬ ‫חלקו של השטח הזה בכלל שטח השכונה,‬ ‫כלומר את אחוז שטחי הציבור בשכונה מסוימת.‬ ‫פירוק בחתך‬ ‫על כן, סוג מדד הצפיפות בו מתחשבים הינו‬ ‫האם מדובר על מסה‬ ‫קריטי להשפעה על איכות החיים של האוכלוסיה‬ ‫הבנויה לכל גובהה או‬ ‫באותה השכונה. להשפעה הפסיכולוגית של‬ ‫שיש בו לדוגמא - קומות מפולשות, חצרות‬ ‫ה"צפיפות הנתפסת" יכולות להיות השלכות על‬ ‫פנימיות וכו'.‬ ‫הצורך בשטח ציבורי, וכמובן שלגודלו של השטח‬ ‫הציבורי היחסי, מאפייניו ואיכותו, מידת‬ ‫פרופורציה סביבתית‬ ‫השטחים הפתוחים, אופיים ואופן חלוקתם‬ ‫בחינת הפרופורציה‬ ‫ברקמה העירונית יש השפעה על תחושת‬ ‫של המסה הנבדקת‬ ‫הנוחות והצפיפות הנתפסת.‬ ‫לעומת שאר המבנים ברחוב.‬ ‫הצפיפות‬ ‫על‬ ‫המרחבי‬ ‫הארגון‬ ‫השפעת‬ ‫פרופורציית‬ ‫הנתפסת‬ ‫הרחוב לעומת‬ ‫גובה הבניין‬ ‫על מנת לבחון את ארגון המסות במרחב‬ ‫טווח התפיסה של המבנה מהרחוב.‬ ‫באמצעות הפרמטרים שהוגדרו לעיל, במגוון‬ ‫פרוייקטים אדריכליים, יש להכיר במחקרים‬ ‫רעש‬ ‫קודמים שנעשו בנושא זה.‬ ‫עצמות הרעש בסביבה‬ ‫הראשונים לעסוק בקשר בין צפיפות והמסה‬ ‫הבנויה היו - מרטין ומארץ' בשנת 6691.‬ ‫- פרטיות‬ ‫בספרם מוצג החיפוש אחר הצורה והארגון‬ ‫הפרטיות‬ ‫רמת‬ ‫מה‬ ‫המרחבי אשר מאפשרים ציפוף רב בתוך הגריד‬ ‫על ידי‬ ‫המתאפשרת‬ ‫העירוני. מסקנתם היתה כי צורת בנייה סביב‬ ‫חלוקת החלל?‬ ‫חצר מאפשרת צפיפויות גבוהות יותר מאשר זו‬ ‫המתקבלת במגדלים.‬ ‫- חדשנות )בעיצוב המבנה(‬ ‫ב-7791 הדגים יוחנן אלון את השפעת הארגון‬ ‫המרחבי על הצפיפות הנתפסת באמצעות‬ ‫אלטרנטיבות תכנון של מספר זהה של יחידות‬ ‫דיור ומדד צפיפות זהה. ההבדלים באים לידי‬ ‫- המסה המבנית‬ ‫ביטוי ביחס בין הנפחים הבנויים מול המרחבים‬ ‫הפתוחים, תכסית הקרקע, קנה המידה של‬ ‫11‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  12. 12. ‫ניו-יורק‬ ‫העיר‬ ‫מ -5‬ ‫מורכבת‬ ‫ברונקס,‬ ‫רובעים:‬ ‫מנהטן,‬ ‫ברוקלין,‬ ‫אלכסנדר )3991, 8891( ערך מחקרים שבדקו‬ ‫וסטטן‬ ‫קווינס‬ ‫את הקשר בין צפיפות וסוגי בנייני דיור. ממצאיו‬ ‫איילנד.‬ ‫העלו כי קיימת חשיבות לצורת המגורים ביחס‬ ‫51‬ ‫אוכלוסייתה עולה‬ ‫למדדי הצפיפות ולהשפעתם על הצורה‬ ‫על 2.8 מליון תושבים בשטח של כ- 038 קמ"ר.‬ ‫העירונית. כלומר: גם בצפיפות מסוימת והחלטה‬ ‫הצפיפות הנמדדת מונה כ - 284,01 נפש‬ ‫על צורת מגורים מסוימת, כדוגמת - מגדלים,‬ ‫לקמ"ר.‬ ‫תהיה הצפיפות הנתפסת שונה כתלות בגודל‬ ‫.‪Manhattan’s Skyscrapers, New-York City‬‬ ‫יחידות הדיור בבניינים וכתלות בשיטת הארגון‬ ‫של המבנן.‬ ‫בעיר ניו-יורק מספר רב של גורדי שחקים‬ ‫המעטרים את קו הרקיע שלה. הופעתם של‬ ‫בחינת מדדים נוספים בהשפעתם על‬ ‫גורדי שחקים רבים במשך השנים העלתה את‬ ‫הצפיפות הנתפסת בתקדימים ומקרי בוחן‬ ‫הצורך בבקרה נוספת על מגמות הפיתוח‬ ‫קיימים.‬ ‫האורבני, ולצורך כך פותחה נוסחה מסובכת‬ ‫לקביעת תפזורת הנפח כך שגובה הבניינים‬ ‫בחינת המדדים אשר הוגדרו בסעיף הקודם, על‬ ‫יהיה מבוקר על-ידי זווית ממוצעת של חסימת‬ ‫מנת לאבחן את השפעתם על הצפיפות‬ ‫האור. בקרה זו אפשרה לבניין לעלות לגובה רב‬ ‫הנתפסת, תעשה תוך הכרות עם תקדימים‬ ‫יותר באזור מסוים על שטח הקרקע במידה‬ ‫קיימים בעולם - הן מבחינת תכנון אדריכלי מבני‬ ‫ובאזור אחר המבנה היה בנסיגה.‬ ‫והן מבחינת בחינת מצבים אורבניים קיימים‬ ‫בערים שונות בעולם.‬ ‫- תכנית בניין עיר: בשנת 1181 הוחלט על‬ ‫תוכנית המפקח של 1181 )אשר נהגתה ב-‬ ‫מקרה בוחן ראשון : העיר ניו-יורק‬ ‫7081( לבניית המשך מנהטן בצורת הגריד‬ ‫המוכר לנו כיום. תוכנית זו כללה סלילת 61‬ ‫ניו-יורק הינה העיר המאוכלסת ביותר בארצות‬ ‫שדרות ממזרח למערב ו-051 רחובות מדרום‬ ‫הברית, בעלת שטח עירוני מהגדולים בעולם‬ ‫לצפון, כמו כן נדרש שינוי טופוגרפי של מנהטן‬ ‫)04.412,1 קמ"ר(. ניו-יורק מהווה מרכז מסחרי‬ ‫אשר שכנה באותה העת על מספר גבעות.‬ ‫וכלכלי מהגדולים בעולם, ובזכות השפעותיה‬ ‫העולמיות על תחומי התקשורת, הפוליטיקה,‬ ‫ד.פישר-גבירצמן במחקרה בנושא צפיפויות‬ ‫וכמובן‬ ‫האופנה‬ ‫)8991( מציגה איור גרפי 61 המבטא את‬ ‫הכלכלה היא מדורגת‬ ‫הצפיפות בתכנית, כפי שבא לידי ביטוי בעיר ניו-‬ ‫כ"עיר עולם" מסוג‬ ‫יורק ברובע - מנהטן.‬ ‫אלפא.‬ ‫עברה אחת‬ ‫ב-6191‬ ‫החשובות‬ ‫התקנות‬ ‫לבקר על‬ ‫במטרה‬ ‫העירוני,‬ ‫הפיתוח‬ ‫"האיזור"‬ ‫בתקנת‬ ‫51 מתייחס לאוכלוסיה בעיר. אוכלוסיית המטרופולין‬ ‫ניו-יורק,‬ ‫לעיר‬ ‫עומדת על - 398,141,32 תושבים.‬ ‫61 איור זה מתבסס על מחקרו של קולהאס בנושא‬ ‫פרצה התוכנית בכלל ערי ארה"ב. כיום‬ ‫ולאחריה‬ ‫משנת 7991.‬ ‫21‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  13. 13. ‫זה, גבול המבט המתקבל מאפשר מבטים‬ ‫- גבול המבט וחתך רחוב טיפוסי: בין הגורמים‬ ‫ארוכים לאורך השדרות, ומגדילים את תחושת‬ ‫המשפיעים ביותר על בחינתה של הצפיפות‬ ‫הנוחות.‬ ‫- רגישות לרעש : כאשר אנו מתייחסים לרגישות‬ ‫לרעש בהקשר ההשפעה על הצפיפות הנתפסת,‬ ‫עלינו להתייחס ל-2 מובנים המרכיבים מדד זה:‬ ‫האחד מתייחס לרעש פיזי, כרעש הבוקע‬ ‫ממכוניות והשני מתייחס לרעש ויזואלי, כדוגמת‬ ‫עומס פרטים בחזיתות הבניינים ברחוב. רחובות‬ ‫רבים בניו-יורק, נחשבים לרועשים עבור‬ ‫המשתמשים הן בשל הרעשים הפיזיים,‬ ‫הנתפסת ניתן ליחס לגבול המבט. במחקר של‬ ‫המתבטאים‬ ‫ד. פישר-גבירצמן )8991( מסבירה גבירצמן כי‬ ‫בעומסים‬ ‫במבט לכיוון מרחבים‬ ‫התחבורתיים,‬ ‫פתוחים, לדוג', מנת‬ ‫ובמסה האנושית‬ ‫המרחב הפתוח הנראה‬ ‫הגדולה הפוקדת‬ ‫ע"י הצופה משפיעה על‬ ‫רחובות אלו בכל‬ ‫הצפיפות הנתפסת, גם‬ ‫שעות היום. והן בשל רעשים ויזואליים, כדוגמת‬ ‫אם המבט הוא מתוך‬ ‫אלו הבאים לידי ביטוי ברחובות המסחר השונים‬ ‫סביבה צפופה מאד. גם‬ ‫במנהטן בהם קיים גם שימוש בפרסומות‬ ‫במקרה של רצף רקמה‬ ‫ובשלטי חוצות בחזיתות הבניינים אשר יוצרים‬ ‫תחושת‬ ‫עירונית,‬ ‫רעש ויזואלי נוסף.‬ ‫מושפעת‬ ‫הצפיפות‬ ‫המבנים‬ ‫ממיקום‬ ‫סיכום מדדים:‬ ‫במגרשים השכנים וארגונם המרחבי.‬ ‫כמו כן מוסיפה גבירצמן כי מהות המרחב‬ ‫הפתוח אליו צופים ואיכותו במושגים תרבותיים,‬ ‫חברתיים ואחרים יכולים להשפיע על הצפיפות‬ ‫מקרה בוחן שני: העיר לוס-‬ ‫הנתפסת, כפי שאופי ואכות הטקסטורה של דופן‬ ‫אנג'לס‬ ‫הנפחים הבנויים, החוסמים את רצף והמשכיות‬ ‫המבטים של הצופה יכולים להשפיע על‬ ‫לוס-אנג'לס הינה עיר בחופה‬ ‫הצפיפות הנתפסת בסביבה מסוימת.‬ ‫ארה"ב,‬ ‫של‬ ‫המערבי‬ ‫השוכנת במחוז לוס-אנג'לס‬ ‫גבול המבט, כפי שבא לידי ביטוי בשדרותיה‬ ‫במדינת קליפורניה.‬ ‫השונות של העיר ניו-יורק, מושפע מצורת‬ ‫זוהי העיר הגדולה ביותר במערב ארה"ב‬ ‫תוכנית בינוי העיר )כפי שבאה לידי ביטוי‬ ‫והשנייה בגודלה בארה"ב )אחרי ניו-יורק(. העיר‬ ‫בהדגמת סכמת הגריד של רובע מנהטן( וכן‬ ‫מונה למעלה מ-9.3 מליון איש, עובדה זו,‬ ‫מאופיו של חתך הרחוב הטיפוסי.‬ ‫הובילה להשוואות אין ספור בין שתי הערים,‬ ‫חתך הרחוב הטיפוסי, המאפיין אזורים רבים‬ ‫המייצגות מחד היבטים נרחבים של התרבות‬ ‫ברובע מנהטן, לדוגמא, מושפע מגורדי השחקים‬ ‫האמריקאית, ומאידך שונות כל כך באופיין.‬ ‫הרבים הבנויים בעיר ומהדרישות הבנייה,‬ ‫בהמשך נציג בעבודה זו כיצד בא לידי ביטוי‬ ‫המגדירות גם את אופיו של חתך הבניין. באופן‬ ‫31‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  14. 14. ‫בלוס‬ ‫העירוני‬ ‫צפוף‬ ‫אנג'לס‬ ‫העירוני‬ ‫מהאזור‬ ‫אך‬ ‫בניו-יורק,‬ ‫האזור העירוני בניו-‬ ‫יורק כפול מהאזור‬ ‫בלוס-‬ ‫העירוני‬ ‫תכנית בניין עיר:‬ ‫אנג'לס וכן בניו-יורק ישנם שטחים רבים יותר‬ ‫מתוך תוכנית זו, ניתן להתרשם כי הצפיפות‬ ‫של צפיפות גבוהה מהשטחים הצפופים בלוס-‬ ‫הנמדדת בלוס אנג'לס הינה ברובה נמוכה. עם‬ ‫אנג'לס. כך שלמעשה, ניו-יורק צפופה פי 4 )!(‬ ‫זאת, מאמר שפורסם בשנים האחרונות בלוס-‬ ‫מהצפיפות הנמדדת בלוס-אנג'לס.‬ ‫אנג'לס טיימס ע"י רוברט ברוגמן גרס כי‬ ‫בשכונות לוס אנג'לס גרים מספר רב מידי של‬ ‫אנשים וכי קיימת בה צפיפות רבה. לטענתו,‬ ‫ה"אזור העירוני" )"‪ 17 ("urbanized area‬של‬ ‫לוס אנג'לס מאובחן כאזור הצפוף ביותר‬ ‫בארה"ב - ובכך גם עולה על צפיפות האוכלוסיה‬ ‫אם כן, לוס אנג'לס אכן סובלת מבעיית פרבור‬ ‫קשה, כאשר מרבית שטחה מאוכלס באופן‬ ‫מבוזר ובצפיפות נמוכה.‬ ‫- רגישות לרעש:‬ ‫בעיני רבים, לוס-אנג'לס נחשבת לעיר "שבנוייה‬ ‫הנמדדת בניו-יורק ובערים גדולות אחרות‬ ‫למכוניות", בשל המרחקים הארוכים אשר יש‬ ‫)900,7 נפש למייל רבוע באזור העירוני בלוס-‬ ‫לעבור על מנת להגיע מנקודת עניין אחת‬ ‫אנג'לס מול 932,5 נפש למייל רבוע באזור‬ ‫לשנייה.‬ ‫העירוני בניו-יורק (, ועל כן, לדעתו, אין זה מדויק‬ ‫מחד, עומס רכבים וריבוי הכבישים הראשיים‬ ‫לייחס את מושג‬ ‫אשר מייצרים רעש פיזי, המגדיל את הצפיפות‬ ‫ה"פרבור" לעיר‬ ‫הנתפסת, מאידך המרחבים הגדולים והמרחקים‬ ‫זו.‬ ‫הרבים בהם צריך לעבור באמצעות רכבים‬ ‫מאמר אשר הוכן‬ ‫מייצרים רעש ויזואלי נמוך, המפחיתים את‬ ‫עבור " ‪Livable‬‬ ‫הצפיפות הנתפסת. באופן זה, קיימת ככלל‬ ‫81‬ ‫‪"Places‬‬ ‫רגישות נמוכה יותר לרעשים, וזו מפחיתה את‬ ‫מוכיח כי דבריו‬ ‫תחושת הצפיפות המתקבלת.‬ ‫של ברוגמן לא מדויקים. לטענתם, אמנם האזור‬ ‫סיכום מדדים:‬ ‫71 ”‪ -“urbanized area‬מוגדר ע"י מפקד האוכלוסין‬ ‫האמריקאי כאזור בעל צפיפות אוכלוסין של לפחות‬ ‫0001 נפש למייל בריבוע, ובעל אזור סובב של‬ ‫לפחות 005 נפש למייל רבוע.‬ ‫81 ארגון ללא מטרות רווח לפיתוח סביבות מגורים‬ ‫בלוס-אנג'לס‬ ‫41‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  15. 15. ‫וגם בפן האדריכלי- בנייני. ברב הבניינים קומת‬ ‫מקרה בוחן שלישי: בת-ים‬ ‫הקרקע הינה ציבורית ומכילה לרב קומת‬ ‫עמודים או קומה מסחרית.‬ ‫בת ים היא מקרה רלוונטי בנושא הצפיפות. עד‬ ‫פרופורציות סביבתיות‬ ‫לא מזמן נתפסה העיר כאחת מהצפופות בארץ ,‬ ‫רב המבנים ברחוב הם בעלי אותו סדר גודל‬ ‫זאת למרות סקר שביעות הרצון של תושבי‬ ‫ובמידה מסוימת חסרה היררכיה בניהם‬ ‫הערים שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,‬ ‫בה בת-ים הגיעה למקום השני, מיד אחרי‬ ‫פרופורציות הרחוב לעומת גובה המבנה‬ ‫רעננה.‬ ‫הפרופורציות של המבנים יחסית נמוכות, בעיקר‬ ‫בת ים גם זוכה במקום השני בארץ במספר‬ ‫המבנים שסמוכים לרחובות, המבנים נתפסים‬ ‫התושבים למטר רבוע כשהסיבה לכך היא‬ ‫בשלמותם על ידי המשתמשים וקומות הקרקע‬ ‫שהמסה‬ ‫הציבוריות, שלעיתים גם בולטות כלפי הרחוב,‬ ‫הבנויה של בת‬ ‫מקנות לבניינים קנה מידה אנושי.‬ ‫ברובה‬ ‫ים‬ ‫מיועדת‬ ‫פרטיות‬ ‫למגורים‬ ‫הדירות היחסית קטנות, החצרות הקהילתיות,‬ ‫לא‬ ‫)%09!(,‬ ‫קומות העמודים המאפיינות את הבניה בעיר‬ ‫כמו תל אביב,‬ ‫המבטים ממבנה למבנה והכניסות המשותפות‬ ‫שאזורים‬ ‫לכל הדיירים אינם מאפשרים פרטיות מוחלטת.‬ ‫שלמים שלה‬ ‫עם זאת, חיי הרחוב תוססים ומתבטאים‬ ‫נטושים בשעות‬ ‫בקומות‬ ‫ברחובות‬ ‫מה‬ ‫הליה,‬ ‫ובשאר‬ ‫העמודים‬ ‫שמוסיף לבת ים את אחד היתרונות של‬ ‫החיצוניים,‬ ‫החללים‬ ‫הצפיפות- האינטנסיביות. זו מהותו של השינוי‬ ‫שכמעט אף פעם אינם‬ ‫המתרחש היום בבת ים. להבין שצפיפות פיסית‬ ‫ריקים מאדם.‬ ‫יכולה לתרום לעיר. ויש לזכור כי זו המגמה‬ ‫הכללית בארץ, בייחוד לאור תוכנית מתאר‬ ‫רעש‬ ‫ארצית 53, המגדירה מדיניות ארצית כוללת של‬ ‫למרות שבת ים היא העיר השנייה בארץ במס'‬ ‫ציפוף הערים הקיימות ופיתוח באזורים‬ ‫תושבים למטר רבוע, הרחובות שלה יחסית‬ ‫העירוניים.‬ ‫שקטים ונעימים.‬ ‫צפיפות פיסית‬ ‫‪2 =FAR‬‬ ‫סיכום המדדים:‬ ‫צפיפות גדולה או קטנה יחסית לסביבה‬ ‫בת ים היא עיר ממוצעת מבחינת הצפיפות‬ ‫בישראל. על אף שמבחינת נפש לקמ"ר, היא‬ ‫העיר השניה בארץ. לכן נתייחס אליה כעיר‬ ‫צפופה יחסית לארץ.‬ ‫מבטים קרובים- רחוקים‬ ‫בת ים מאופיינת בדירות שיכון בעלות 4 עד 8‬ ‫קומות כשהמרווחים בניהם קצובים והכבישים‬ ‫מהווים הפסקה בחתך הבנוי.‬ ‫לרב המבטים מן הדירות פונים כלפי הדירות‬ ‫בבניין הסמוך, או במקרה הטוב יותר כלפי‬ ‫הרחוב.‬ ‫פירוק בתכנית ובחתך‬ ‫הנפח הבנוי במרחב הציבורי הינו מסות‬ ‫גושניות, גם בתכנית וגם בחתך, גם בפן העירוני‬ ‫51‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  16. 16. ‫צפיפות בקנ"מ בנייני‬ ‫הפרויקט כביכול נותן פיתרון לבעיית הצפיפות‬ ‫בכך שהוא משתמש בארגון המסות של היחידות‬ ‫מקרה בוחן רביעי: ‪Habitat ’67, Montreal‬‬ ‫הטרומיות כך שגג של אחת הינו החצר של זו‬ ‫בחרנו לפתוח את החלק הבנייני של העבודה עם‬ ‫שמעליה.‬ ‫פרויקט מגורים של משה ספדיה שתוכנן כיישום‬ ‫על אף שהפרויקט זכה להערכה רבה ופרסום‬ ‫של התזה שלו על בניה צפופה וקהילתית בעיר‬ ‫רב, הדעות לגביו חלוקות.‬ ‫כחלק מלימודיו באוניברסיטת מקגיל 91 .‬ ‫הפרויקט נבנה במסגרת תערוכת אקספו 76'‬ ‫צפיפות סביבתית יחסית‬ ‫שנערכה במונטריאול, קוובק, קנדה.‬ ‫צפיפות ממוצעת במונטריאול : 0955 תושבים‬ ‫הוא תוכנן כמגורים שיתופיים וניסה לתת מענה‬ ‫לקמ"ר‬ ‫לצורך בפרטיות, אוויר צח, אור שמש ואיכויות‬ ‫שטח הפרוייקט: 061,22 מ"ר ו-851 יחידות‬ ‫של פרבר בתוך העיר בגובה נמוך ובעלות זולה.‬ ‫צפיפות נמדדת: נמוכה. לא מצאנו נתונים‬ ‫מדויקים, אך מתוך התכניות )למטה(, אנו רואים‬ ‫פרוגרמה‬ ‫שהאחוז היחסי של השטח המשמש למגורים‬ ‫000,1 יחידות דיור תוכננו בפרוייקט המקורי‬ ‫קטן והשטח מנוצל לטובת שטחים נרחבים‬ ‫האקדמי, אך בסופו של דבר נבנו רק 851‬ ‫ציבוריים.‬ ‫יחידות, כשהפרוגרמה כוללת בתוכה גם שטחים‬ ‫ציבוריים לצרכים קהילתיים.‬ ‫בחתך‬ ‫פירוק‬ ‫ומבטים רחוקים‬ ‫האתר‬ ‫ממאפייניו‬ ‫אחד‬ ‫של‬ ‫הבולטים‬ ‫הוא‬ ‫ההביטאט‬ ‫היחס הגדול בין‬ ‫המעטפת‬ ‫שטח‬ ‫לנפח הבינוי, כלומר- פירוק החתך, מה שמעניק‬ ‫ההאביטאט נבנה על חצי אי באחד מחופיה‬ ‫העתיקים של מונטריאול, על יד נהר סנט לורנס‬ ‫כמעט לכל יחידת דיור מבטים ארוכים מהיחידה‬ ‫)מסומן באדום בתמונה למטה(. הוא מבודד‬ ‫אל הים או אל הנהר והנוף העירוני.‬ ‫וקשה לומר אם הוא חלק מהעיר או שהוא‬ ‫מנותק ממנה.‬ ‫פירוק בתכנית‬ ‫הפרויקט נבנה מ- 453 יחידות טרומיות ומכיל‬ ‫851 דירות. ישנם 61 סוגים של דירות,‬ ‫שטחן של הדירות הקטנות הוא 002 מ"ר ושל‬ ‫הגדולות, 075 מ"ר.‬ ‫יחידות המגורים בהביטאט לא יוצרות מסה אחת‬ ‫‪"A Case for City Living, A Study of Three‬‬ ‫91‬ ‫עפ"י התכנית, אלא מפנות מקום לשטח הציבורי‬ ‫‪Urban High Density Housing Systems for‬‬ ‫בניהן. אפשר לומר שהם אפילו סודרו סביב‬ ‫)‪Community Development" (Moshe Safdie‬‬ ‫61‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  17. 17. ‫מקרה בוחן רביעי:‬ ‫.‪Kanchanjunga Apartments, Bombay‬‬ ‫בפרויקט זה מנסה‬ ‫פרופורציות סביבתיות‬ ‫קוריאה‬ ‫צ'רלס‬ ‫ופרופורציות הרחוב לעומת גובה המבנה‬ ‫לממש את עקרונות‬ ‫קשה לדבר על הפרופורציות היחסיות של‬ ‫02‬ ‫השטיח‬ ‫בניית‬ ‫ההביטאט עם הסביבה שלו, מאחר וניתן לומר‬ ‫גם‬ ‫שלו‬ ‫שהוא מנותק מההקשר העירוני של מונטריאול.‬ ‫באוריינטציה‬ ‫אין לו חזית משותפת עם רחוב קיים והוא לא‬ ‫הוא‬ ‫ורטיקלית.‬ ‫מזדקר מתוך נופה של העיר. למרות זאת, הוא‬ ‫השראה‬ ‫שאב‬ ‫מהווה נוף פנורמי משמעותי מתוך העיר.ובאופן‬ ‫מההאביטאט של‬ ‫כללי, עוד משלב בכוונות הראשוניות של‬ ‫ספדי שראינו קודם‬ ‫האדריכל, נקבע כי הבינוי יהיה נמוך ולא בעל‬ ‫ומהיחידות הקופצות ב- ‪ Unit’e‬של לה-‬ ‫פרופורציות גבוהות.‬ ‫קורבוזייה )באיור(.‬ ‫הפרוגרמה מכילה 23 דירות יוקרה )בין 6-3‬ ‫פרטיות ורעש‬ ‫כחלק מהגדרות הפרוגרמה, זהו בניין מגורים‬ ‫שיתופי. השטחים הציבוריים בתכנית גדולים‬ ‫ודומיננטיים וניתן לראות בתכנית שאין הדרגה‬ ‫חדרים( כשהיחידות הבסיסיות בנות 3 ו-4‬ ‫חדרים.‬ ‫הנוף הטוב ביותר בבומביי נשקף מהחזיתות‬ ‫המערביות והמזרחיות, וכך גם אוורור מכיוון‬ ‫הים, אך חזיתות אלה בעייתיות בשל הקרינה‬ ‫הישירה שחודרת אל תוך החללים בשעות‬ ‫הבוקר והערב. לכן יצר קוריאה חתך שמאפשר‬ ‫הצללה על החזיתות האלו על ידי מרפסות בשני‬ ‫הצדדים. בצד האחד- מרפסת גדולה ציבורית‬ ‫במעבר בין הפרטי לציבורי, מה שהיה יכול‬ ‫בעלת חלל כפול ובצד השני מרפסת קטנה‬ ‫לכאורה לגרום להפחתה ברמת הפרטיות. אך‬ ‫ופרטית השייכת לחדרי השינה.‬ ‫לא כך הדבר, מאחר והשטחים הציבוריים‬ ‫גדולים מספיק כדי שלא ייגרם רעש או התכנסות‬ ‫בדרך זו הוא מצד אחד מנצל את השטח בצורה‬ ‫גדולה מידי.‬ ‫טובה ומצד שני, משיג איכות חיים לתושבי‬ ‫המבנה ופותר את בעיית החזיתות.‬ ‫סיכום מדדים:‬ ‫02‬ ‫‪Previ Housing , 69-73, Peru‬‬ ‫71‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  18. 18. ‫צפיפות פיסית‬ ‫מבטים רחוקים קרובים‬ ‫שטח האתר בערך כ-‬ ‫הדירות הינן דירות יוקרה והיה דגש על איכויות‬ ‫0523 מ"ר, כשמתוכו‬ ‫של המבטים הנשקפים מן הפרויקט המושגים‬ ‫שטח תכסית המגדל‬ ‫באמצעות גובהו של הבניין והחתך המיוחד שלו‬ ‫הוא 144 )פרופורציה‬ ‫היוצרים מבטים רחוקים על כל בומבי.‬ ‫מרובעת של 12/12(.‬ ‫וגובהו 92 קומות.‬ ‫בתמונה: סקיצה של‬ ‫לכן, ה- ‪ FAR‬של הפרויקט הוא 39.3.‬ ‫צ'רלס קוראה.‬ ‫כשהממוצע הוא 33.1, נכון לשנת 4002.‬ ‫עוד נתון מעניין- השטח הממוצע לאדם )המצביע‬ ‫על איכות החיים( בבומבי הינו כיום אחד‬ ‫מהנמוכים בעולם ועומד על כ- 9.2, במקביל,‬ ‫פירוק בתכנית‬ ‫ערך הקרקע בבומבי עולה כתוצאה מהיותה ניו‬ ‫התכנית‬ ‫יורק של הודו, המגמה היא להעלות את‬ ‫פשוטה ויעילה,‬ ‫הצפיפות ולהגדיל את ה- ‪ FAR‬הממוצע ל- 2.3,‬ ‫חללים‬ ‫ללא‬ ‫כשהמטרה היא להגדיל את השטח הממוצע‬ ‫מבוזבזים.‬ ‫לאדם, ללא צורך בשטחי רצפה נוספים כך, יכלו‬ ‫הדירות‬ ‫לנצל את הקרקע טוב יותר ולהעלות את איכות‬ ‫מסודרות בריבוע מסביב לגרעין תנועה מרכזי.‬ ‫החיים. 12 חשוב עוד לציין, שהשטח הממוצע‬ ‫לאדם בפרויקט גדול מאחר ואלו דירות יוקרה,‬ ‫פירוק בחתך‬ ‫לכו חשוב לנו למדוד את ה- ‪ ,FAR‬מאחר והוא‬ ‫קשה מאוד לדבר על פירוק‬ ‫נותן מדד כללי יותר .‬ ‫בחתך בבניין בעל יעילות‬ ‫גבוהה שכזו. אין קומות‬ ‫פרופורציה סביבתית‬ ‫מפולשות שלמות, אין‬ ‫אך‬ ‫ציבוריים,‬ ‫חללים‬ ‫ממוקם‬ ‫הפרויקט‬ ‫בהחלט ניתן לדבר בהקשר‬ ‫בלב ליבה של‬ ‫זה על המרפסות בעלות‬ ‫בומבי.‬ ‫החלל הכפול המקנה לבניין את החזיתות‬ ‫הנוף העירוני באזור‬ ‫המובחנות שלו.‬ ‫הוא נוף של מגדלים‬ ‫ולכן הבניין אינו זר בסביבתו. עם זאת, הוא‬ ‫פרופורציית הרחוב לעומת גובה הבניין‬ ‫מוקף בסביבה הקרובה שלו בבניינים נמוכי‬ ‫פרופורציה גבוהה כלפי הרחוב.‬ ‫קומה.‬ ‫רעש‬ ‫הסביבה שלו רועשת אך גובה המבנה מבודד‬ ‫אותו מהרעש.‬ ‫12 :‪Mumbai FSI conundrum‬‬ ‫‪The perfect storm: the four factors restricting the‬‬ ‫,‪construction of new floor space in Mumbai‬‬ ‫7,1.‪2004, Pg‬‬ ‫81‬ ‫צפיפות ומרחב- על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים‬
  19. 19. ‫גורדי שחקים ובהם כ -7471 יח"ד ,שטח‬ ‫פרטיות‬ ‫השכונה‬ ‫בין הדירות אין שטח ציבורי וכל דירה פונה לכיוון‬ ‫ברוטו .) 1.3 ~ גורדי השחקים יהוו %81 משטח‬ ‫הקרקע ,ומלבדם 331 ‪ FAR‬דונם-‬ ‫אחר, עם זאת, ישנה כניסה משותפת ומעליות‬ ‫מתוכננים גם - חניון תת-קרקעי ,פארקים ,‬ ‫משותפות.‬ ‫מדשאות ומגרשי משחקים.בנוסף ,תכלול‬ ‫סיכום המדדים‬ ‫השכונה שטח של 000,6 מ"ר עבור -מסחר ,‬ ‫מוסדות ציבור ומתקני נופש.‬ ‫רעש‬ ‫השכונה ממקומת באחד האזורים הסואנים‬ ‫ביותר בתל-אביב וגובלת בדרך נמיר ממערב,‬ ‫נתיבי איילון ממזרח ומצפון -תחנת רכבת תל‬ ‫אביב מרכז ומסוף אוטובוסים גדול. בשל כך ,‬ ‫השכונה תהיה סגורה ממזרח וממערב בקירות‬ ‫אקוסטיים בגובה 5.4 מטרים ,אשר ישולבו עם‬ ‫מקרה בוחן מס' 6:‬ ‫צמחייה רבה של עצים ושיחים .נוסף על כך ,‬ ‫שכונת מגורים ,פארק צמרת ,תל-אביב‬ ‫גובה המבנים הרם והבידוד האקוסטי המשולב‬ ‫משנות ה -09 של המאה ה -02 ואילך אנו עדים‬ ‫לתהליכי עיור ,עיבוי וציפוף מואצים של מרכזי‬ ‫הערים בישראל ,ושל ערי גוש דן בפרט.‬ ‫התהליך ,שהחל בתל-אביב רבתי ,אשר נמצאת‬ ‫במצוקת שטחים פנויים לבנייה ,המשיך והתרחב‬ ‫לשאר חלק הארץ עד כי כיום קיימים בישראל‬ ‫למעלה מ -051 גורדי שחקים בעלי יותר מ -02‬ ‫קומות ,מהם 53 מעל ל -52 קומות ו -31 מעל ל‬ ‫-33קומו׀

×