Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir
Upcoming SlideShare
Loading in...5
×
 

Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir

on

  • 1,647 views

hebrew

hebrew

Statistics

Views

Total Views
1,647
Views on SlideShare
1,603
Embed Views
44

Actions

Likes
0
Downloads
24
Comments
0

1 Embed 44

http://towardssustainablearch.blogspot.com 44

Accessibility

Categories

Upload Details

Uploaded via as Adobe PDF

Usage Rights

© All Rights Reserved

Report content

Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
  • Full Name Full Name Comment goes here.
    Are you sure you want to
    Your message goes here
    Processing…
Post Comment
Edit your comment

Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir Document Transcript

  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫שיקום מחצבות‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫מגישים:‬ ‫דיקלה איפרגן 657519120‬ ‫עמיר דומיניץ 283759140  ‬ ‫1 ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫עמוד‬ ‫תוכן העניינים:‬ ‫3‬ ‫הקדמה‬ ‫4‬ ‫מבוא‬ ‫5‬ ‫פרק ראשון: השפעות של מחצבות על סביבתן‬ ‫5‬ ‫השלכות אקולוגיות‬ ‫7‬ ‫ השלכות כלכליות‬ ‫7‬ ‫השלכות חברתיות‬ ‫9‬ ‫פרק שני: שיקום מחצבות‬ ‫9‬ ‫ אופני שיקום מחצבה‬ ‫11‬ ‫ שיקום מחצבות בעולם‬ ‫11‬ ‫שיקום מחצבות בארץ‬ ‫31‬ ‫  תמ"א 41‬ ‫51‬ ‫טבלת השוואה בין הגישות השונות לשיקום מחצבות‬ ‫91‬ ‫פרק שלישי: שיקום מחצבות - הגדרת ייעודי קרקע חדשים‬ ‫91‬ ‫רקע כללי‬ ‫91‬ ‫שיקום מחצבות כשטח פתוח‬ ‫91‬ ‫ טבע ושיקום קהילתי‬ ‫02‬ ‫פנאי, בילוי וספורט‬ ‫42‬ ‫ שיקום מחצבות כשטח בנוי‬ ‫42‬ ‫מגורים‬ ‫42‬ ‫מלונאות‬ ‫42‬ ‫תעשיה‬ ‫62‬ ‫ שיקום מחצבות משולב‬ ‫72‬ ‫השוואה בין סוגי שיקומי מחצבה ע"י שינוי ייעוד‬ ‫03‬ ‫פרק רביעי: דיון ומסקנות‬ ‫33‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫2 ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫הוא הצורך בשימוש מחדש בכל קרקע פנויה.‬ ‫קרקעות אשר לא ניתן להשתמש בהן מחמת‬ ‫הקדמה:‬ ‫זיהום או תוואי שטח שהופר, עוברות כעת תהליך‬ ‫מחצבות הן חלק מהתרבות ומהנוף האנושי החל‬ ‫של טיהור, כך שיוכלו לנצל אותן בעתיד כדי‬ ‫מהתפתחותן של הציוויליזציות הראשונות. בני‬ ‫להימנע מהריסת שטחים פתוחים נוספים.‬ ‫האדם זקוקים לחומרי בנייה כדי לבנות את‬ ‫אחד המתארים המעניינים בהיבט זה, הוא‬ ‫הסביבה הפיזית שלהם, וללא קשר לטכנולוגיית‬ ‫המחצבה. אדריכלים, מהנדסי סביבה, אקולוגים,‬ ‫הבנייה ולאזור בו הם חיים, הם כורים את‬ ‫ביולוגים ואנשי מקצוע רבים אחרים, בוחנים כעת‬ ‫החומרים הללו מבטן האדמה ומצלע ההר. כריית‬ ‫אפשרויות חדשות לנצל תוואי שטח ייחודי זה‬ ‫האבן לבנייה יוצרת, באופן בלתי נמנע, שינוי‬ ‫ולתעל אותו לשימוש חוזר. כמשתמע מכמות‬ ‫דרסטי בנוף. במקום צלע הר, שהיא תוצאה של‬ ‫בעלי המקצוע החוקרים את התחום, ההשלכות‬ ‫כוחות טבעיים שפעלו עליה במשך מאות מליוני‬ ‫מאד.‬ ‫רבים‬ ‫הנושא‬ ‫של‬ ‫וההיבטים‬ ‫שנים, מתקבלת צלע הר שונה: תלולה, זוויתית‬ ‫בין כל הגישות לשיקום מחצבה, שינוי הייעוד‬ ‫וחשופה מתכסית. עם סיום החציבה באתר,‬ ‫שלה מאפשר את ההזדמנויות הרבות ביותר‬ ‫נותרת צלע ההר שונה מאד משהייתה,‬ ‫ליצור סביבה חדשה, בריאה וטובה יותר בתוך‬ ‫והתהליכים הטבעיים חוזרים ופוקדים אותה‬ ‫אזור שהיה קודם לכן מופר ומזוהם. במסגרת‬ ‫ומשנים, למעשה, את כל סביבתה הפיזית לאור‬ ‫עבודה זו ננסה לסקור את האפשרויות הרבות‬ ‫השינוי בפני השטח. כיווני זרימת מים, כיווני‬ ‫שגישה זו מציעה ולשפוך אור על השאלה: כיצד‬ ‫רוחות, בתי גידול של בעלי חיים, סחף אדמה -‬ ‫יכול שיקום מחצבה בעזרת שינוי ייעוד הקרקע‬ ‫כל אלה ועוד עלולים להשתנות בעקבות הפרה‬ ‫שלה לתרום לפיתוח בר - קיימא?‬ ‫מהירה וקיצונית כל כך של הסביבה הטבעית.‬ ‫המהפכה התעשייתית, שהביאה לשינויים אדירים‬ ‫במבנה התרבות והסביבה האנושית, השפיעה גם‬ ‫על השינוי ביחס לנושא המחצבות. ראשית, חל‬ ‫גידול בכל התחומים הקשורים לנושא: החל‬ ‫מכמויות החומר הדרושות למספר גובר והולך של‬ ‫ישובים, מבנים וכבישים, דרך טכנולוגיות הכרייה‬ ‫והיכולות לנייד את חומרי הגלם למרחקים גדלים‬ ‫והולכים וכלה ביחס למחצבות לאחר גמר‬ ‫בהן.‬ ‫השימוש‬ ‫עם הזמן, גוברת ההכרה בחשיבות הטיפול‬ ‫במחצבות כמתאר אנושי בעל השפעות מרובות‬ ‫‪quarry men‬‬ ‫וקריטיות על הסביבה. בימינו מוקדשת חשיבה‬ ‫רבה לנושא זמן רב לפני שראשוני הדחפורים אכן‬ ‫מגיעים לצלע ההר, כאשר תהליך השימוש כולו‬ ‫מסתיים באותו האופן, זמן רב אחרי תם הכרייה.‬ ‫בימינו גוברת ההכרה בצורך בתכנון בר - קיימא:‬ ‫תכנון ארוך טווח, המביא בחשבון לא רק את צרכי‬ ‫ ‬ ‫הדור הזה, אלא גם את יכולתם של הדורות‬ ‫הבאים לקיים סביבה איכותית לא פחות לעצמם.‬ ‫זהו תכנון אשר מושתת על יצירת איזון מיטבי בין‬ ‫ואקולוגיים.‬ ‫חברתיים‬ ‫כלכליים,‬ ‫מרכיבים‬ ‫אחד ההיבטים של הבנת הצורך בתכנון אחר,‬ ‫3 ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫לסיום, נערוך דיון בממצאי החקירה.‬ ‫ ‬ ‫: ‬‫מבוא‬ ‫העבודה תעסוק בהיבטים השונים של שיקום‬ ‫מחצבות נטושות בעזרתן שינוי הייעוד שלהן‬ ‫והשימוש המחודש בשטחן, תוך ניצול הנוף‬ ‫החדש שנוצר לתועלת השימוש החדש, כאשר‬ ‫המידע יבחן בראי התכנון בר - הקיימא.‬ ‫בחלק הראשון של העבודה, נסקור את ההשלכות‬ ‫של חציבה על הסביבה, דרך התחומים של‬ ‫התכנון בר - הקיימא: נתאר את ההשלכות ואת‬ ‫הנזקים הסביבתיים והאקולוגים הרבים של‬ ‫חציבה על סביבתה, את התוצאות הכלכליות ואת‬ ‫המחיר החברתי שמשלמים שכנים של מחצבות‬ ‫בשטחים מיושבים.‬ ‫לאחר הצגת הבעיות, נסביר בהרחבה את‬ ‫המשמעויות הרבות של שיקום מחצבות. מושג זה‬ ‫הוא שם לגישה הכוללת למספר רחב מאד של‬ ‫פעולות הנוגעות למחצבות בכל שלבי החיים‬ ‫שלהן, שתכליתן להקטין את הנזק הכרוך‬ ‫בחציבה ולאפשר את השימוש בקרקע גם לאחר‬ ‫תם התהליך. נפרט גישות שונות בדבר ונציג את‬ ‫המצב בעולם בכלל ובארץ בפרט, כמקרה בוחן‬ ‫לראייה הכוללת של הנושא.‬ ‫גוף העבודה יעסוק בדרך אותה בחרנו להציג:‬ ‫שיקום מחצבה ע"י שינוי ייעודה והשימוש‬ ‫המחודש בה. בחלק זה נסביר את המשמעויות‬ ‫וההשלכות של אופן שיקום זה ונסקור תקדימים‬ ‫מהארץ ומהעולם. זאת במטרה לאפשר השוואה‬ ‫איכותית של אופן שיקום זה בהשוואה לאופני‬ ‫שיקום אחרים שהוצגו. בהמשך נערוך השוואה‬ ‫נוספת, בין הדרכים השונות לשיקום בעזרת שינוי‬ ‫ייעוד‬ ‫לאחר מכן ננסה לערוך השוואה איכותית של‬ ‫האפשרויות הרבות שגישה זו מציעה, כדי‬ ‫להבהיר בצורה טובה ביותר את התשובה‬ ‫לשאלת המחקר.‬ ‫4 ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫הנמצאים עד היום לארוך הנחלים שהתיבשו‬ ‫ ‬ ‫מוכיחים שהנחתי נכונה היא."‬ ‫פרק ראשון:‬ ‫אפלטון מצביע פה על מספר רב של בעיות‬ ‫סביבתיות, שהשינוי האסתטי בפני הנוף היא‬ ‫ההשפעות של מחצבות על‬ ‫הפחותה שבהן. בהיבט זה יש להוסיף על הברור‬ ‫מאליו:‬ ‫סביבתן‬ ‫- השינוי הקשה בפני הקרקע מקשה מאד את‬ ‫הקמה וכרייה במחצבות יוצרות השפעות רבות‬ ‫השימוש החוזר בה. הקירות האנכיים הגבוהים‬ ‫על הסביבה הקרובה והרחוקה שלהן. השפעות‬ ‫מטילים צל על סביבתם, חוסמים את קווי המבט‬ ‫אלה ניכרות ומורגשות למשך זמן ארוך בהרבה‬ ‫ומקשים על יצירת אזורי שהייה מישוריים. אזור‬ ‫ממשך הכרייה במחצבה ועל כן יש צורך לתת את‬ ‫המחצבה כולו מהווה, פשוטו כמשמעו, חור ברצף‬ ‫הדעת על השימוש ועל הטיפול בהן ובסביבתן לא‬ ‫השטחים הפתוחים ולכן קשה מאד לתכנן שימושי‬ ‫רק במשך הכרייה עצמן, אלא )ובעיקר( בסיומה‬ ‫קרקע לא רק בתוך המחצבה, אלא גם בסביבתה.‬ ‫הכרייה.‬ ‫של‬ ‫בהיבט של תכנון בר קיימא ושל שיקומן מחצבות,‬ ‫- אזור שנמצאת בו מחצבה, בין אם היא פעילה‬ ‫חשוב להכיר קודם לכן את הבעיות העלולות‬ ‫או לא, עלול לסבול מירידה בדימוי וביכולת‬ ‫להיגרם כתוצאה מחציבה. ננסה לתאר כעת עת‬ ‫המשיכה של תושבים חדשים. ישנו קושי למדוד‬ ‫ההשלכות האלה, בדגש על הנעשה במדינת‬ ‫פגיעה זו באמצעים כמותיים, אך הסיבות לשינוי‬ ‫ישראל.‬ ‫הפסיכולוגי בתפיסתה של סביבה זו נעוצות, בין‬ ‫השאר, בהיעלמות הצומח, בפסולת הרבה‬ ‫השלכות אקולוגיות:‬ ‫שנוצרת בתהליך, בהקמתם של מבני תעשיה‬ ‫בסמוך, בשינוי העצום שנעשה בצבע, בצורה‬ ‫א. שינוי חזותי בפני הנוף:‬ ‫ובמרקם של פני השטח. פני הסלע החשופים‬ ‫יוצרים בוהק מסנוור הנראה למרחוק ופסולת‬ ‫כאמור, הצורך הגובר תמידית בחומרי גלם‬ ‫בנייה הפזורה באתר ובסביבתו פוגעת עוד יותר‬ ‫לבנייה, יחד עם השיפור בטכנולוגיית הכרייה,‬ ‫בחזות הנופית.‬ ‫מביא למצב שבו הרים יכולים להפוך לקירות‬ ‫חשופים בתקופה של חודשים ואף של שבועות.‬ ‫ב. שינוי הטופוגרפיה הטבעית במשך זמן קצר‬ ‫היכן שקודם לכן היה מדרון הררי שעוצב במשך‬ ‫מביא לשינוי בתהליכי זרימה טבעיים שעוצבו‬ ‫מליוני שנים, נמצא כעת קיר חשוף, מעשה ידי‬ ‫ע"י הטבע:‬ ‫אדם. בעייה זו מוכרת משחר ההיסטוריה וכדי‬ ‫להבין את השלכותיה הרבות, ניתן לצטט אפילו‬ ‫- כריתת הצמחיה הטבעית מחלישה ולעתים אף‬ ‫אפלטון:‬ ‫של‬ ‫מכתביו‬ ‫מפסיקה תהליכים ביוטיים שמקורם בצמחים.‬ ‫"בתקופה שבה אטיקה הייתה עדיין בלתי נגועה,‬ ‫- מבנה הניקוז הטבעי של האזור מופר ולגורם זה‬ ‫היו שם במקום הרי הסלע של היום גבעות‬ ‫יכולות להיות השלכות רבות. מי גשמים עלולים‬ ‫פוריות. המישורים המכוסים עתה באבני גרופות‬ ‫להיקוות בתחתית המצבה ולהוות חממת גידול‬ ‫היו בעבר שדות חקלאות עשירה, וההרים היו‬ ‫ליתושים ולחרקים אחרים. אם אתר המחצבה‬ ‫מיוערים. ישנם הרים באטיקה, שהיום מסוגלים‬ ‫נמצא בבסיסו של ואדי, עלול השינוי בפני הקרקע‬ ‫בקושי להזין דבורים, שבעבר הלא רחוק היו‬ ‫להפסיק את זרימת המים בואדי הזה ולהביא בכך‬ ‫מכוסים עצים גדולים. בעצים אלה אפשר היה‬ ‫להחלשת הזרימה באגן הניקוז שלו ולעתים אף‬ ‫לקרות את המבנים הגדלוים ביותר. הגגות שנבנו‬ ‫לייבושו המוחלט - שינוי שעלול להיות בבחינת‬ ‫מעצים אלה עומדים עוד היום. היו שם כרמים‬ ‫אסון לכל החיים המסתמכים על הנחל כמקור‬ ‫ובוסתנים יפים ומניבים וכרי דשא למרעה בלתי‬ ‫המים שלהם. שינוי הזרימה עלול להביא להיקוות‬ ‫מוגבלים. מטרי הגשם העונתיים לא אבדו. הם לא‬ ‫מים במקומות שקודם לכן לא ניקוו שם ובכך‬ ‫זרמו מעל אדמות חשופות אל היום - אז המים‬ ‫להצפה של אזורים ולהשבתת כל שימוש קודם‬ ‫נספגו ע"י הצמחיה העשירה ונאגרו באדמת הטין‬ ‫בהם.‬ ‫ומצאו דרכם לנביעות ונחלים. כך הפיקו, ממים‬ ‫אלה, אזורים נרחבים תועלת. שרידי התרבות‬ ‫5 ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫לשקם את הנוף המופר מוגבלת מאד. לאחר סיום‬ ‫- הבעיה בנוגע לזרימת המים השונה נוגעת גם‬ ‫הכרייה במחצבה, עומדים בעליה בפני שוקת‬ ‫לזרימה הטבעית של אדמת סחף. אדמה זו‬ ‫שבורה - ומדובר בשוקת גדולה מאד. פני השטח‬ ‫עלולה שלא להגיע ליעדה הטבעי ולסתום מקווי‬ ‫החדשים אינם מתאימים, על פי רוב, לשימוש‬ ‫מים, להיספג במי תהום או לקבור תחתיה בתי‬ ‫שהיא.‬ ‫צורה‬ ‫בכל‬ ‫מחדש‬ ‫גידול.‬ ‫השארת פני השטח כמות שהן, מתוך ציפייה‬ ‫לשיקום הסביבה הטבעית, גם היא אינה מניבה‬ ‫- השינוי בפני השטח עלול לגרום לשינויים‬ ‫תוצאות מושלמות )ולעיתים אף רחוק מכך(. אם‬ ‫מטאורולוגיים.‬ ‫באזורים רווי משקעים מתכסה סביבת המחצבה‬ ‫בצמחייה במהירות יחסית, הרי שבארץ המצב‬ ‫אינו כזה. בנוף המופר קשה יותר למינים מקומיים‬ ‫להתחדש, שכן, לעיתים רבות, נדרשים צרכים‬ ‫יחודיים למחייתם וכעת קשה יותר לקיימם בשל‬ ‫ההדרדרות הכללית של הסביבה. הכחדת מינים‬ ‫באזור המחצבה מעצימה את תהליך ההדרדרות‬ ‫שלו ופוגעת ביכולתו להתחדש עוד יותר.‬ ‫ ‬ ‫איור 1: יצירת נתיבי ניקוז בעקבות שיקום מחצבת  ‪Shek‬‬ ‫מתוך: אתר‬ ‫‪ O‬בהונג קונג.‬ ‫חברת ‪  Heidelberg Cement‬‬ ‫ג. זיהום:‬ ‫- חציבה יוצרת זיהומים רבים: זיהום אוויר נגרם‬ ‫ ‬ ‫ע"י האבק הנוצר בתהליך. אבק זה נישא ע"י‬ ‫איור 2: השבת מינים לסביבה מופרת ב -  ,‪Haller  Park‬‬ ‫הרוח, הוא הגורם הבריאותי המשפיע ביותר של‬ ‫מתוך:‬ ‫‪Mombasa, Kenya‬‬ ‫מחצבות על סביבתן. ממחקרים שנעשו עולה, כי‬ ‫אתר חברת ‪Bamburi Cement, Kenya‬‬ ‫בישובים הנמצאים בסמוך למחצבות עלולים‬ ‫התושבים לסבול משיעור גבוה יותר של מחלות‬ ‫ריאה, מהחמרה של בעיות לב , מגרוי של‬ ‫מערכות הנשימה ושל העיניים ומסרטן.‬ ‫הרעש והזעזועים הנגרמים בחציבה הם ממושכים‬ ‫וחזקים. פיצוצים עלולים להישמע ללא התרעה‬ ‫ועוצמת הרעש הבוקע מהמתקנים ומכלי הרכב‬ ‫הסביבה.‬ ‫על‬ ‫מאד‬ ‫מעיקה‬ ‫הרבים‬ ‫מקורות מים עלייים ותחתיים עלולים להזדהם‬ ‫כתוצאה מכריית המחצבה. חדירת מוצקים‬ ‫מומסים ואבק למי התהום והחשיפה של אזורים‬ ‫שקודם היו תת קרקעיים לדלק, גומי ושאר‬ ‫חומרים מלאכותיים מזהמת את מערכת המים‬ ‫שבאה עימם במגע.‬ ‫ד. נטישת השטח:‬ ‫יתכן שהבעיה הגדולה ביותר הקשורה למחצבות‬ ‫ולהשפעתן על הסביבה נעוצה בעובדה שהיכולת‬ ‫6 ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫- לאור השינוי הכביר שנעשה בקרקע, עלול‬ ‫להיווצר צורך למלא שוב חלק ניכר משח‬ ‫המחצבה כדי שיתאפשר השימוש בה מחדש.‬ ‫השלכות כלכליות:‬ ‫מילוי זה עלול לגרור הקמת מחצבה נוספת, או‬ ‫- הבעיות הכלכליות הנוגעות לאתרי מחצבות‬ ‫שימוש בחומרי מילוי מאיכות ירודה. בכל מקרה,‬ ‫נובעות בעיקר מחוסר היכולת לשלב את ענף‬ ‫הצורך בעיבוד נוסף של הקרקע מכביד מאד‬ ‫הכרייה בשימושי קרקע אחרים. הרעש, הזיהום‬ ‫כלכלית על השימוש החוזר בה.‬ ‫והצורך במתקנים יחודיים מקשים על היכולות של‬ ‫השלכות חברתיות:‬ ‫ענף הכרייה לשלב בסביבתו כל פעילות אנושית‬ ‫אחרת.‬ ‫המרכיב השלישי של תכנון וראייה בת קיימא של‬ ‫בור המחצבה, ההפרה הפיזית של תנאי השטח,‬ ‫הסביבה הפיזית, מתייחס בעיקר להשלכות של‬ ‫יוצרת, כאמור, קטיעה של ממש בפני השטח‬ ‫הקמת מחצבה על הסביבה הבנוייה שהייתה‬ ‫הטבעיים. לקטיעה זו ישנן גם השפעות כלכליות,‬ ‫קיימת כבר בשטח. ישנו קושי מסויים להעריך‬ ‫לבד מההשפעות הסביבתיות שנידונו: על פי רוב,‬ ‫ולהתייחס להשלכות החברתיות של הקמת‬ ‫משך הזמן הממוצע לכרייה במחצבות הוא 04‬ ‫מחצבה על סביבתה. חשוב לציין, כי בתחום זה‬ ‫שנה. במשך זמן זה לא ניתן לעשות כל דבר אחר‬ ‫לא נערך מחקר מקיף בארץ וכי הקרן לשיקום‬ ‫לא רק בשטח המחצה, אלא גם בסביבתה‬ ‫מחצבות אינה כוללת את התחום הזה בין‬ ‫הקרובה, בשל הזיהום הרב שהיא יוצרת וכך עלול‬ ‫ההיבטים אליו היא מתייחסת בפעולותיה.‬ ‫פיתוחו של אזור שלם להיפגע לתקופה ארוכה.‬ ‫בישראל הבעיה אף מסתבכת, שכן לאחר סיום‬ ‫- לאור האמור על השלכותיה הכלכליות‬ ‫החציבה באתר מסויים, קיימת נטיה לחפש אתר‬ ‫והסביבתיות של מחצבה על סביבתה, הירידה‬ ‫חציבה אחר באותו האזור, שכן מפעל לעיבוד‬ ‫בדימוי של האזור משפיעה גם על תושביו‬ ‫החומר כבר הוקם בסמוך )כדי לחסוך בעלויות‬ ‫הוותיקים. יישובים סמוכי מחצבה סובלים מדימוי‬ ‫ההובלה(. כך יוצא שסביבה שלמה עלולה להפוך‬ ‫נמוך, המקשה על פיתוחם ועל יכולת המשיכה‬ ‫למדבר צחיח וקשה לפיתוח לכל מטרה אחרת.‬ ‫של תושבים חדשים אליהם.‬ ‫- חשוב להתייחס להיבט החוקי של ענף‬ ‫המחצבות, שכן, בהרבה מקרים )ובדגש על‬ ‫הנעשה בארץ( הוא מהווה קרקע פורייה לניצול‬ ‫ ‬ ‫השכבות החלשות בידי בעלי ההון ובעלי‬ ‫המחצבות.‬ ‫איור 3: נוף מחצבת קורנוול לפני השיקום.‬ ‫כל נושא הטיפול במחצבות בארץ סובל מהזנחה‬ ‫- הפגיעה האסטתית: בנוף הטבעי מפחיתה את‬ ‫גמורה. הרשויות המקומיות והממשלתיות,‬ ‫היכולת להשתמש בשטח כמשאב נופי לאחר‬ ‫האמורות לפקח על הנעשה בשטחן ולמנוע‬ ‫סיום הכרייה. העלייה התמידית בהיקף הבנייה‬ ‫מקרים של ניצול החלש ושל אי צדק חברתי -‬ ‫מדגישה עוד יותר את חשיבות השטחים‬ ‫סביבתי, מטילות למעשה את הטיפול בהשלכות‬ ‫הפתוחים ואת העמידה על איכותם ומחצבה‬ ‫המחצבה על בעליה ועל הקבלנים שלו. אי לכך,‬ ‫באמצע שטח כזה תקטין את היכולת לנצלו‬ ‫קורה לא אחת, שמחצבה נותרת פתוחה וללא‬ ‫ולהסב אותו לטובת הכלל. בנוסף לכך, כפי שכבר‬ ‫טיפול גם לאחר גמר כריית החומר. תושבי האזור‬ ‫צוין, עלול אזור המחצבה לסבול מירידה בדימוי‬ ‫נותרים להתמודד עם הירידה בערך הקרקע‬ ‫הציבורי שלו, מה שיגרום להשקעה כספית‬ ‫שלהם ועם השוקת השבורה בדמות המחצבה‬ ‫בשיפור הדימוי.‬ ‫שהפכה לשכנה ובעלי המחצבה תרים אחר אתר‬ ‫אחר לכריית רווחים. המצב מחריף עוד יותר, שכן‬ ‫- גם כיום, עם השיפור במודעות לטיפול בנזקים‬ ‫הפיקוח על ענף הכרייה כמעט ולא קיים ופעמים‬ ‫הסביבתיים הנגרמים, עדיין מפיקות מחצבות‬ ‫רבות מגיעים פקחים לאזור לאחר שהנזק כבר‬ ‫כמות גדולה של פסולת, אותה מסלקים פעמים‬ ‫נעשה.‬ ‫רבות באופן לא חוקי.‬ ‫7 ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫- בארץ, למרות התווייתם ואפיונם של שטחים‬ ‫במסגרת תכניות מתאר ארציות, אין כמעט‬ ‫הקבלה בין מיקומן של מחצבות או מיקומן‬ ‫העתידי של מחצבות חדשות לאזורי הפיתוח‬ ‫ולאזורי השימור המותווים ע"י אותה התכנית.‬ ‫סיכום:‬ ‫עובדה זו, היא, כמובן, קרקע פורייה לקביעת‬ ‫מיקומן של מחצבות חדשות בהתאם לאינטרס‬ ‫הראינו כאן את ההשלכות כבדות המשקל של‬ ‫הכלכלי הבלעדי של מעלי המחצבות. פועל יוצא‬ ‫כריית מחצבים על הסביבה. חילקנו השלכות אלה‬ ‫של מצב זה הוא חוסר יכולתם של יישובים‬ ‫לשלושה חלקים, בהתאם לקריטריונים של‬ ‫)ובעיקר יישובים קטנים ומעוטי יכולת באזורים‬ ‫התכנון בר הקיימא והצבענו על ייחודו של המצב‬ ‫מרוחקים( למנוע את הפגיעה בהם.‬ ‫בארץ, הנובע מהתנאים הפיזיים הייחודיים‬ ‫לישראל ומהמצב החוקי השורר בה בהתייחס‬ ‫- למרות התעוררות מסויימת בתחיקה הנוגעת‬ ‫המחצבות.‬ ‫לענף‬ ‫למחצבות ולמרות נסיונות להכיל ענף זה‬ ‫המצב המסובך בארץ: מיעוט עתודות הקרקע,‬ ‫במסגרת תכנית מתאר ארצית )תמ"א 41(, אין‬ ‫הגידול הטבעי הקיים, המיעוט היחסי במשאבי‬ ‫התייחסות לפיצויים של תושבים שליד יישובם‬ ‫טבע ועוד גורמים רבים אחרים, כולם דורשים‬ ‫תוקם מחצבה בעתיד.‬ ‫התייחסות מעמיקה יותר ופעולה נרחבת בהרבה‬ ‫כדי להסדיר את נושא המחצבות. היחס למחצבה‬ ‫- תהליך מובנה של קבלת החלטות המשתף את‬ ‫צריך להתחיל הרבה לפני הפעולה הפיזית באתר‬ ‫כל המגזרים, הגופים ובעלי העניין בדבר הקמת‬ ‫וצריך להסתיים זמן רב אחריה, עם השבת‬ ‫מחצבות חדשות אינו קיים. כלומר: ישנם מקרים‬ ‫השטח למצב בו הוא יוכל למלא את הייעוד‬ ‫שבהם התקיים תהליך כזה - במלואו או בחלקו -‬ ‫שנקבע לו בתכנית האב. פעולות אלה מבוצעות‬ ‫אך אין נורמה כזו, שלא לדבר על עיגון בחוק.‬ ‫לעתים נדירות מאד, שכן האחריות למילואן אינה‬ ‫- עפ"י עקרונות של הגינות סביבתית - חברתית,‬ ‫נאכפת, או שאינה מוסדרת דיה בחוקי המדינה.‬ ‫ראוי לשים לב לחלוקה ההוגנת של התועלות ושל‬ ‫יתרה מזאת, פעילות שיקום כזו עלולה לעלות‬ ‫העלויות הקשורות בענף בין האזורים השונים‬ ‫כסף רב וגם בתחום זה לא ברור על מי נופלת‬ ‫בארץ, כך שהנטל יחולק בצורה שווה. בראייה‬ ‫השיקום.‬ ‫למימון‬ ‫האחריות‬ ‫לעתיד, צריך לדאוג לכך שגם הדורות הבאים‬ ‫יוכלו להינות ממצב טוב לא פחות של השטחים‬ ‫על כן יש צורך במדיניות גורפת לשיקום‬ ‫העומדים לרשותו.‬ ‫מחצבות.‬ ‫8 ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫לימודי להשארת חתך החציבה כעדות לתהליך‬ ‫ ‬ ‫הגיאולוגי של היווצרות ההר. כלומר: בעת שיקום‬ ‫המחצבה ישנם היבטים ערכיים ואסטתיים,‬ ‫פרק שני:‬ ‫הנובעים מהנוף החדש שנוצר שיש להתייחס‬ ‫אליהם בעת השיקום.במהלך הזמן התפתחו‬ ‫שיקום מחצבות‬ ‫שלוש מגמות עיקריות בשיקום מחצבות:‬ ‫מהו שיקום מחצבה?‬ ‫השטח:‬ ‫פני‬ ‫הסדרת‬ ‫-‬ ‫בפרק הקודם הצגנו את עיקרי ההשלכות של‬ ‫במסגרת הסדרת פני השטח, נשאר נוף המחצבה‬ ‫הקמת מחצבות על הסביבה. מאוסף הנתונים‬ ‫כמות שהוא, בהתאם לשיקולים האסטתיים של‬ ‫שהראינו, ברור שהצורך בחשיבה על היום‬ ‫דופן המחצבה ולאופן השיקום הכולל. הפעולות‬ ‫שאחרי החציבה קיים, וכי יש לראות בשיקום‬ ‫היחידות שננקטות במסגרת השיקום נוגעות‬ ‫המחצבה חלק אינטגרלי מהשימוש בה. אין ספק‬ ‫לביצוע מהלכים בסיסיים בתחום הבטיחות.‬ ‫גם, שטובת הכלל דורשת, לאור כל האמור לעיל,‬ ‫למעשה, הסדרה איננה פעילות שיקום בהיבט‬ ‫שמחצבה לא תישאר עזובה לאחר השימוש בה‬ ‫הפעיל של המילה, אלא היא סדרה של פעולות‬ ‫וכי, במסגרת תהליך תכנון בר קיימא 1 , היא‬ ‫מזעריות ככל שניתן, שמטרתן לאפשר השתלבות‬ ‫תשוקם באופן שיתאים ביותר לסביבתה.‬ ‫טבעית של האתר בסביבתו הישנה )ובלא כל‬ ‫שיקום מחצבה מוגדר כהתערבות האדם לשיפור‬ ‫קשר לייעודו העתידי(. תכנית הסדרה תכלול‬ ‫המפגעים הנגרמים על ידי המחצבות ולצורך‬ ‫הוראות בדבר פירוק וסילוק מתקני האתר, מניעת‬ ‫התאמתן לשימוש קרקע חדש 2 .‬ ‫מפגעים, מניעת מפולות והסדרת בעיות ניקוז‬ ‫שנגרמו בעת החציבה. בפעולות ההסדרה יהיה‬ ‫אופני שיקום מחצבה‬ ‫שימוש גדול ככל שניתן באמצעים טבעיים‬ ‫ומקומיים כמו חגורות צמחים, יישור קרקע ועיצוב‬ ‫ניתן למיין גישות לשיקום מחצבות על פי החזות‬ ‫הטפוגרפיה.‬ ‫המתוכננת למחצבה לאחר שיקומה וכן לפי ייעוד‬ ‫הקרקע החדש המיועד לה. שני קריטריונים אלה‬ ‫- שיקום ע"י החזרת המחצבה לטבע‬ ‫קשורים זה לזה ולרוב בחינת שיקומה של‬ ‫והשתלבות ויזואלית ואקולוגית בסביבה:‬ ‫מחצבה עוסק בשניהם. לדוגמה, בעת הסקר‬ ‫תחת גישה זו, נתפסת המחצבה כהפרה וכפגיעה‬ ‫שנעשה בכדי לשקם את מחצבת נשר, ערכו יצחק‬ ‫משמעותית בערכי הטבע והנוף. על כן, יהיה‬ ‫דנציגר ואנשי הצוות הנוספים סיור במקום.‬ ‫שיקומה של מחצבה תהליך של העלמת והסתרת‬ ‫בתחילה נידונו הדרכים למזג את האתר המופר‬ ‫כל זכר של הנזק מעשה ידי אדם, עד להיטמעות‬ ‫בסביבתו הטבעית: נבחרו צמחים, נסקרו דרכים‬ ‫מלאה של המחצבה בטבע הסובב. הפן הויזואלי‬ ‫לשחזר את פני הקרקע ונבחנו שיטות גידול‬ ‫של השיקום והפן האקולוגי שלו, מקיימים תחת‬ ‫ליצירת מראה 'טבעי' למחצבה. לאחר מכן, ביקר‬ ‫אופן שיקום כזה קשר הדוק ביותר. למרות‬ ‫במקום גם הגיאוגרף יהושע יצחקי יחד עם שאר‬ ‫מאמצים רבים בתחום ההשבה ולמרות‬ ‫חברי הצוות. הוא טען כי לקיר המחצבה ישנו ערך‬ ‫ההתפתחות הרבה בטכנולוגיה של חומרים ושל‬ ‫בפני עצמו כחתך גיאולוגי וארכיאולוגי - עדות‬ ‫אמצעים לשילוב בין הקיים לחדש, תהליך זה‬ ‫לתהליכי התהוות ההר והאתר. לאור הטענה,‬ ‫אורך זמן רב מאד ולעיתים רבות אין הוא מושלם‬ ‫הוחלט להשתמש בתהליך השיקום גם בהיבט‬ ‫- אפילו לא לאחר עשרות שנים. הסיבה לכך‬ ‫זה. המקרה מלמד אותנו כי קיים ערך להחזרת‬ ‫נעוצה בעובדה שלעיתים, שיקום אקולוגי מלא של‬ ‫השטח לקדמותו ובמקביל קיים ערך חווייתי -‬ ‫סביבה מופרת אינו אפשרי. לאור עובדה זו, אחת‬ ‫                                                             ‬ ‫האפשרויות בתחום ההשבה, היא להשלים עם‬ ‫1 הדברים מתבהרים לאור הגדרת תכנון בר קיימא,‬ ‫חוסר היכולת להביא לאיחוי מלא של הנזק‬ ‫כפי שנטבעה בדו"ח ברונטלנד של האו"ם:‬ ‫ולהוסיף שימושי קרקע לסביבת המחצבה.‬ ‫ ‪Development that meets the needs of the‬‬ ‫ ‪present  without compromising the ability of‬‬ ‫ההחלטה האם לשאוף לשיקום אקולוגי מלא, או‬ ‫ ‪future generations to meet their own needs‬‬ ‫להסתפק בשיקום חלקי של האתר )יחד עם‬ ‫.)34,7891 ,‪  (WCED‬‬ ‫הסבתו ממחצבה לשימוש אחר( נובעת ממכלול‬ ‫2 מילגרום, תמר, היבטים סביבתיים בניהול ענף‬ ‫השיקולים בקשר למיקומה של המחצבה, ערך‬ ‫הכרייה והחציבה לחומרי גלם לבנייה ולסלילה,‬ ‫אוניברסיטת חיפה, מרץ 7002, עמ' 23  ‬ ‫9 ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫מהתליך החציבה, נשאבו מי התהום של אגן‬ ‫הזרימה מאזור המחצבה. בסיום תהליך הכרייה‬ ‫תיפסק השאיבה וכל השטח יוצף בחזרה, כך ש -‬ ‫91 שנים לאחר מכן יווצר אגם במקום. תכנית‬ ‫הדוגמאות לאופן כזה של שיקום מחצבה רבות,‬ ‫השיקום כוללת, לאור זאת, שתילה של צמחי מים‬ ‫לאור השוני הרב בין מקרה אחד למשנהו.‬ ‫מקומיים, שיהוו, כמו במקרה הקודם, כר ליצירתן‬ ‫במקרה של מחצבת ‪ Kapft‬בדרום גרמניה,‬ ‫של נישות אקולוגיות מגוונות בתהליך ההדרגתי‬ ‫הוחלט על השבה מלאה של המחצבה לטבע.‬ ‫של הצפת הנהר.‬ ‫לשם כך, בוצע תהליך הכרייה בהדרגה, כאשר‬ ‫בסיום כל כרייה באתר מסויים, כוסה הבור‬ ‫באדמה שנחפרה באתר של הקמת מנהרה‬ ‫שנמצא בסמוך. לאחר הסדרת פני השטח,‬ ‫כוסתה השכבה העליונה של האדמה באדמה‬ ‫מקומית בעובי מטר וברשת יוטה בכדי למנוע את‬ ‫סחיפתה של שכבה זו. המטרה הייתה לאפשר‬ ‫ ‬ ‫הנבטה של עשבייה מקומית, אשר הגיעה למקום‬ ‫בתהליך טבעי של תפוצת זרעים. שכבה קטנה זו‬ ‫איור 5: מחצבת ‪ St.  constant‬לאורך תהליך ההשבה.‬ ‫מתוך: ‪Quarry Rehabilitation in a urban fringe context‬‬ ‫של עשבים שימשה למעשה 'שכבת חלוץ' -‬ ‫‪:Lafarge St-Constant case study‬‬ ‫שכבת המאפשרת את התבססותה של צמחיה‬ ‫מקומית על הקרקע - כדי לאפשר את גדילתן של‬ ‫בשלב האחרון של ההשבה, לאחר הצפת‬ ‫שכבות אחרות בהמשך )שיחים גבוהים, עצים‬ ‫המחצבה, הוחלט להפוך את האגם לאתר נופש:‬ ‫וכו'(. בנוסף לכך, הוחלט גם על נסיון לשמר‬ ‫בסביבה זו מינים נדירים של צמחים ושל בעלי‬ ‫חיים בעזרת התערבות מינימלית בתהליך‬ ‫הטבעי, כלומר: הגבלת הנטיעה ווהזריעה‬ ‫המלאכותיות למינימום הנדרש, כמו גם התערבות‬ ‫קטנה ככל שניתן בהרבעת מני בעלי חיים‬ ‫ובשחרורם בסביבה זו.‬ ‫ ‬ ‫איור 6: השבת האתר לטבע לוותה בהחדרת שימושי טבע‬ ‫ופנאי כגון מגרשי גולף )משמאל( ואגם נופש )במרכז(.‬ ‫מתוך: ‪Quarry Rehabilitation in a urban fringe context‬‬ ‫‪:Lafarge St-Constant case study‬‬ ‫מספר האפשרויות להשבה חלקית או מלאה של‬ ‫מחצבה הינו רחב מאד ועל כן טכניקות ההשבה‬ ‫משתנות מאתר לאתר.‬ ‫ ‬ ‫- שינוי ייעוד קרקע:‬ ‫איור 4: מחצבת הגיר ‪ KAPFT‬ותהליך השבתה לטבע.‬ ‫בשני אופני השיקום הקודמים, היחס אל‬ ‫מתוך: אתר משרד הפנים - תמ"א 41ב' - דוחות עבודה.‬ ‫המחצבה היה כאל פצע שהותיר אחריו האדם,‬ ‫מקרה נוסף המדגים את מגוון האפשרויות‬ ‫אותו יש לכסות ולהעלים. עם זאת, נוף המחצבה‬ ‫הגלומות בתהליך זה, הוא המקרה של מחצבת‬ ‫הייחודי ותוואי השטח אותו היא מותירה בסיום‬ ‫‪ St.  Constant‬בחבל קוויבק שבקנדה. מחצבה זו‬ ‫הכרייה, ניתנים לעיבוד כסביבה עצמאית‬ ‫נמצאת בסמוך לעיר הנושאת את אותו השם‬ ‫לפעילות אנושית. השבת השטחים לשימוש - בין‬ ‫וזורמים דרכה שני נהרות בעלי חשיבות אקולוגית‬ ‫אם כשטחים פתוחים התורמים למאזן השצ"פ‬ ‫גבוהה. ערוצי הנחלים הם בית גידול לזנים‬ ‫ובין אם כשטחים בנויים המשפרים את מאזן‬ ‫נדירים של דו - חיים ושל צמחיה מקומית. כחלק‬ ‫01  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫המחצבה מתחילתו ועד לסיום השימוש בה‬ ‫והסבתה לשימוש אחר.‬ ‫שיקום מחצבות בעולם‬ ‫למרות שאין תמימות דעים בקשר ליישומו של‬ ‫תכנון בר קיימא ברחבי העולם, ישנה הסכמה‬ ‫גורפת על הרעיון הכללי, לפיו יש לנהל את‬ ‫משאבי הטבע בדרך שתגן עליהם בעתיד. אחרי‬ ‫ ‬ ‫ועידת ריו ופרסומה של אג'נדה 12 4 , השתרשה‬ ‫התפיסה לפיה פיתוח בר קיימא חייב להיות חלק‬ ‫איור 7: מודל לתכנון מחצבה של משרד‬ ‫מסדר היום של כל משרדי הממשלה, תוך שיתוף‬ ‫ ‪Medialand  ‐  land  reclamanation  and  site‬‬ ‫‪improvement‬‬ ‫הציבור בהחלטות אלה. בהיבט זה, זכה כל נושא‬ ‫הטיפול במחצבות לשינוי תפיסה יסודי. למרות‬ ‫שגם בנושא זה אין תמימות דעים ומדינות וגופים‬ ‫פרטיים מטפלים בו באופן שונה ממקום למקום,‬ ‫שיקום מחצבות בארץ:‬ ‫הרי שישנה הסכמה בקשר לטיפול במחצבות.‬ ‫מצב שיקום המחצבות בארץ בעייתי מבחינות‬ ‫תהליך התכנון, הכרייה והשיקום של מחצבות,‬ ‫רבות. בעוד שבשאר העולם רשויות ממשלתיות‬ ‫שנתפס עד עתה כשלושה תהליכים שהקשר‬ ‫ופרטיות מיישמות החלטות ברוח אג'נדה 12‬ ‫ביניהם אמנם קיים, אך לא מעבר לכך, נתפס‬ ‫וועידות אקלים נוספות ויוזמות הליכים מובנים‬ ‫עכשיו כתהליך אחד. תהליך זה מערב, בהתאם‬ ‫לנושא, בארץ קשיים רבים ניצבים בדרך לכינון‬ ‫לעקרונות הקיימות, לא רק את היזם )הפרטי‬ ‫הליך כולל בנושא המחצבות. למרות שגם‬ ‫בדרך כלל( ואת רשויות החוק הנוגעות בדבר,‬ ‫ממשלת ישראל אימצה את עקרונות אג'נדה 12‬ ‫אלא גם גופים ציבוריים ופרטיים הרואים עצמם‬ ‫והיא אף פירסמה החלטת ממשלה בנושא לפיה:‬ ‫בעלי עניין. הכוונה היא לגופים ממשלתיים דוגמת‬ ‫"מדיניות ממשלת ישראל תתמסס על עקרונות‬ ‫המשרד לאיכות הסביבה ומשרד התשתיות,‬ ‫של התנהלות פיתוח בר - קיימא המשלבים‬ ‫לרשויות המקומיות שבשטחן תקום המחצבה‬ ‫כלכלה דינמית, שימוש מושכל במשאבי טבע,‬ ‫וגם, ולא פחות חשוב מכך, לגופים חברתיים‬ ‫הגנה על מערכות אקולוגיות ומתן שוויון‬ ‫וסביבתיים המייצגים את כלל הציבור )בדגש על‬ ‫הזדמנויות לכל. זאת על מנת לענות על הצרכים‬ ‫לאתר(.‬ ‫השכנים‬ ‫התושבים‬ ‫של הדור הנוכחי וצורכי הדורות הבאים" 5 . עדיין‬ ‫לפי תפיסה זו פותחו מודלים לתהליך התכנון של‬ ‫נמצאות בארץ כ - 004 מחצבות שכבר הוכרזו‬ ‫                                                             ‬ ‫כנטושות והן עומדות בפני שיקום. רק 041 מתוכן‬ ‫3 על שיקום בעזרת שינוי יעוד ניתן לקרוא בהרחבה‬ ‫שוקמו, ועוד 04 עומדות בפני שיקום. הבעיה‬ ‫בפרק המוקדש לנושא.  ‬ ‫מתחילה בכך שבארץ, בניגוד למקומות אחרים,‬ ‫4 ועידת ריו דה ז'נרו )2991( היא ועידה כלל עולמית‬ ‫שדנה בנושאי הסביבה וניסתה לגבש מדיניות אחידה‬ ‫                                                             ‬ ‫לטיפול בנושאים אלה במדינות העולם. אג'ינדה 12‬ ‫5 החלטת ממשלה מס' 642 מיום 3002.6.41.  ‬ ‫היא תכנית פעולה עולמית שגובשה לאחר הועידה.  ‬ ‫11  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫הבעיות העומדות על הפרק רבות:‬ ‫- נוסח החוק לשיקום מחצבות לוקה בחסר והוא‬ ‫מושתת על חוקים מנדטורים משנת 5291.‬ ‫- חסרת הסכמה והתאמה בין נציגי הממשלה‬ ‫העומדים בראש הקרן. אין מדיניות כוללת עליה‬ ‫מסכימים כל הנציגים ופועלים כדי ליישמה.‬ ‫- תקנון הקרן אינו מתאים להשגת המטרות.‬ ‫- בעלי מחצבות אינם מעוניינים בדרך כלל‬ ‫בשיקום המחצבה, שכן שיקום זה אומר הפסקת‬ ‫פעולת המחצבה. במקום זאת, מעדיפים בעלי‬ ‫המחצבות לגרור את ההליך, כדי שיוכלו להפיק‬ ‫עוד רווחים מהאתר בתור אתר סילוק פסולת,‬ ‫כאתר למיכון הנדסי כבד וכו'.‬ ‫- מינהל מקרקעי ישראל, האחראי על גביית‬ ‫הכספים לקרן, נוהג עפ"י האינטרסים שלו, שאינם‬ ‫עולים בקנה אחד עם מטרות הקרן. כלומר:‬ ‫המנהל מעוניין בהשבת הקרקע לבעלותו, ללא‬ ‫קשר למטרות השיקום של האתר.‬ ‫- הרשויות המקומיות מעדיפות לרוב לשמור על‬ ‫השטח כמות שהוא בכדי לגבות ארנונה‬ ‫משכירים, שישכרו את השטח לשימושם.‬ ‫- ישנה סחבת בהליכים הסטטוטוריים.‬ ‫ ‬ ‫איור 8: מחצבה במכתש רמון המיועדת לשיקום כחלק מ -‬ ‫'דרך הצבעים במכתש רמון'.‬ ‫21  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫קיימא.‬ ‫בר‬ ‫פיתוח‬ ‫בכללי‬ ‫עמידה‬ ‫איור 9 תהליכים סטטוטוריים בתכנון, תפעול ושיקום מחצבות‬ ‫מתוך: היבטים סביבתיים בניהול ענף הכרייה והחציבה לחומרי גלם לבנייה ולסלילה )תמר מילגרום(.  ‬ ‫פירוש הדבר, לפי עורכי התכנית:‬ ‫- הבטחת אספקה סדירה של חומרי גלם למשק‬ ‫הבנייה והסלילה לשנות יעד 5202 ו - 0402.‬ ‫- הבטת איזון בין צרכי משק הבנייה והסלילה‬ ‫תמ"א 41‬ ‫לבין הצורך לשימור הסביבה ואיכות החיים, תוך‬ ‫למרות המצב שתואר לעיל, ישנה בארץ תכנית‬ ‫הגלם.‬ ‫חומרי‬ ‫של‬ ‫הצריכה‬ ‫צמצום‬ ‫גורפת ברמה הארצית להסדיר את כל נושא‬ ‫- הפנמת היבטי איכות סביבה בתכנון משק‬ ‫המחצבות מתחילתו - משלב התכנון וקביעת‬ ‫הכרייה והחציבה.‬ ‫המקום של מחצבות חדשות ועד לשלב הסיום,‬ ‫כלומר, עד להשבת הקרקע לשימוש אחר לטובת‬ ‫הציבור.‬ ‫- בחינת מנגנונים לגבי פעולות מנהליות של‬ ‫מסמל המדיניות לכרייה ולחציבה של חומרי גלם‬ ‫רשויות המדינה לתכנון, להקצאה, לניהול, לפיקוח‬ ‫למשק הבנייה ולסלילה מכוון לענות על המטרות‬ ‫ולאכיפה של חוקים במשק הכרייה והחציבה.‬ ‫ועל היעדים שקבעה וועדת עורכי התמ"א. וועדת‬ ‫העורכים הגדירה את מטרת העל: "להבטיח‬ ‫עתודות חומרי גלם לבנייה ולסלילה באיכות‬ ‫- גיבוש הנחיות להכנת תכניות הכוללות הקמה,‬ ‫ניאותה ובכמויות הנדרשות לשנת 0402, תוך‬ ‫הפעלה והסדרה של אתרי כרייה וחציבה.‬ ‫31  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫- גיבוש הנחיות להכנת תכניות לשיקום אתרי‬ ‫כרייה וחציבה.‬ ‫כאמור, התכנית עתידה להיות מקיפה ביותר‬ ‫ולעסוק בכל היבטי התכנון, הכרייה וסגירתה של‬ ‫מחצבה, כך שניתן יהיה גם להשתמש בקרקע‬ ‫לאחר מכן. הדגש בהתווית התכנית הוא על‬ ‫תכנון בר - קיימא, בהתאם לקביעת החלטת‬ ‫הממשלה בנושא. במסגרת זו הוצעו מספר תמות‬ ‫להשגת מדיניות כזו בנושא. התמות עוסקות, בין‬ ‫היתר, בשימור היכולות של הדורות הבאים‬ ‫להבטיח אספקת חומרי גלם, במזעור ההשפעות‬ ‫הסביבתיות של הכרייה, באיזון בין צרכי הפיתוח‬ ‫הארציים לצרכי שימור הנוף ואיכות החיים,‬ ‫בצריכה יעילה ומבוקרת של חומרי הגלם ולבסוף‬ ‫גם באיזון בין התועלת הכלכלית של הכריייה‬ ‫ברמה הארצית לבין ההשפעות השליליות שלה‬ ‫מקומית.‬ ‫אוכלוסיה‬ ‫על‬ ‫כדי לעקוב אחר השינוי וההתפתחויות בתחום‬ ‫המחצבות בעתיד, פותחו מדדים, אשר יתארו‬ ‫שינויי מגמה בהיבטים כלליים ובהיבטים‬ ‫ספציפיים.‬ ‫41  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫51  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫טבלת השוואה בין הגישות השונות לשיקום מחצבות:‬ ‫בטבלה זו מובא ניתוח השוואתי של ההבדלים בין גישות השיקום העיקריות. מדדי ההשוואה מחולקים לפי הקריטריונים של התכנון המקיים. בחרנו מדדי‬ ‫ההשוואה איכותיים ולא אמפיריים, גם מחמת מספר המשתנים הרב וגם מפני שאין גישה אחת נכונה לשיקום מחצבה, או לתכנון מקיים. מטרת הטבלה היא‬ ‫. 6 לשפוך אור על האפשרויות העומדות בפני מתכננים של שיקום מחצבה, כדי להדגיש את המורכבות של הפיתרון‬ ‫ ‬ ‫שיקום המחצבה כחלק מנוף תרבות לשימור‬ ‫שיקום ע"י החזרת המחצבה לטבע והשתלבות ויזואלית‬ ‫הסדרת פני השטח‬ ‫סוג השיקום‬ ‫מדדים‬ ‫ואקולוגית בסביבה‬ ‫גישה זו מדגישה בתהליך השיקום את נוף המחצבה על‬ ‫המושג שיקום אקולוגי מצביע על שיקום יסודי של הטבע, אף‬ ‫בהסדרה, כשלעצמה, אין כל הליך שיקומי, על כן‬ ‫החזרת בתי גידול‬ ‫סביבתיים‬ ‫תוצריו השונים ואין התייחסות מיוחדת להחזרת בתי‬ ‫שהוא לא תמיד נראה לעין הבלתי מאומנת. בין השאר מדובר‬ ‫לא מן המתחייב שתבוצע החזרת בתי גידול‬ ‫גידול. יתכן מצב שתהליך זה קורה באופן טבעי ולא‬ ‫על שיקום שכבות הקרקע העליונות והחלפתן אם יש צורך‬ ‫אולם תהליך זה יכול לקרות באופן ספונטני‬ ‫מכוון.‬ ‫בכך, שיקום בתי הגידול, והשבת החי והצומח המקורי לשטח.‬ ‫במשך הזמן לאחר שתילת חגורות צומח‬ ‫במקרים מסוימים במקום לעבוד עם נטיעות באופן מידי,‬ ‫והסדרת הטופוגרפיה )למניעת מפולות ופגיעות(.‬ ‫מפזרים מגוון זרעים של צמחייה מקומית, ובוחנים מי מהם‬ ‫שורד ומצליח להתפתח בתנאים החדשים שנוצרו.‬ ‫ההתייחסות לנוף המחצבה היא כאל נוף תרבות -זיכרון‬ ‫השתלבות בנוף הטבעי הינו היעד המרכזי בעת שיקום מסוג‬ ‫היבט זה תלוי בעומק החציבה באתר וברמת‬ ‫השתלבות בנוף הטבעי‬ ‫בעל ערך מן העבר, פיסת אדמה הממחישה את מעשי‬ ‫זה. לפעמים עד למצב שלא ניכרת כלל קיומה של המחצבה‬ ‫הפגיעה במדרון הטבעי בשטח. ברמה העירונית‬ ‫האדם מתקופות קדומות יותר. תכנון השטח הפתוח‬ ‫בעבר. עיקר הקושי הוא בהפיכת מחשופי הסלע למרקם הזהה‬ ‫הסדרת פני השטח תורמת להשתלבות בנוף‬ ‫נשען על האיכויות הנופיות והתרבותיות שהמחצבה‬ ‫בתכונותיו )אדמה,מסלע וצמחייה( לסביבתו. כאשר מדובר‬ ‫הטבעי אולם רק בשלב הראשוני.‬ ‫יצרה, ומדגיש אותן.‬ ‫במחצבות גיר ודולומיט מותירה החציבה נוף של קירות בוהקים‬ ‫הבולטים בצורה משמעותית ונראים למרחוק.‬ ‫                                                             ‬ ‫6 אפשרות השיקום דרך שינוי יעוד לא נדגמה בטבלה זו, מפני שהיא תיבחן בהרחבה לאחר מכן.  ‬ ‫61  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫לרוב משמש הפיתוח הסביבתי כאתר התכנסות בצורה‬ ‫שיקום מקיף המחזיר את שטח המחצבה לטבע יכול לעודד את‬ ‫אין בהסדרת פני השטח כל מינוף לפיתוח‬ ‫יצירת מנוף לפיתוח הסביבה‬ ‫זו או אחרת. לאתרים אלה מתלווה בדרך כלל תשתית‬ ‫פיתוח הסביבה הקרובה אך לא מחייב.‬ ‫הסביבה, מטרת הסדרת השטח היא למנוע‬ ‫ולעיתים אף מבני קבע - אם כי הדבר אינו מחייב.‬ ‫מפגעים בטיחותיים ולא מן המתחייב שתהליך‬ ‫זה יעודד פיתוח הסביבה יתכן אף שההפך‬ ‫יתרחש.‬ ‫יצירת ריאה ירוקה אינה אחת ממטרות השימור, אך‬ ‫מדד זה תלוי בסוג המחצבה המשוקמת. אם נמצא באזור‬ ‫מפאת הדאגה רק לפן הבטיחותי אין שום‬ ‫יצירת ריאות ירוקות‬ ‫לעיתים היא פועל יוצא של שימור האתר.‬ ‫מדברי אין בו שתילת צמחיה ועצים לשם החזרתו לטבע, אולם‬ ‫התחייבות מצד בעל המחצבה לנטוע עצים או‬ ‫אם המחצבה נמצאת לדוגמא בצפון הארץ השיקום יכלול‬ ‫צמחיה כלשהי בשטח הנטוש, השטח יכול‬ ‫נטיעת עצים וצמחיה, כלומר יצירת ריאות ירוקות.‬ ‫להיוותר כפצע פתוח בנוף המקומי.‬ ‫זהו לא יעד מרכזי בעת השיקום, יכול להיות תוצר לוואי.‬ ‫עפ"י המדד הקודם, תתכן הפחתת זיהום ע"י יצירת ריאות‬ ‫הפחתת זיהום תתיכן רק מעצם סגירת המחצבה‬ ‫הפחתת זיהום‬ ‫ירוקות.‬ ‫ולא מהסדרת פני השטח.‬ ‫בעיצוב האתר תתכן אפשרות לאינטרפרטציה מחודשת‬ ‫המטרה המרכזית של החזרת המחצבה לטבע היא השבת פני‬ ‫תכנית הסדרת פני השטח תכלול, בין היתר,‬ ‫השבת פני השטח לקדמותם‬ ‫של הנוף באמצעות השילוב בין נוף תרבות לנופו של‬ ‫השטח לקדמותם ע"י שיקום אקולוגי וויזואלי במקביל.‬ ‫הוראות בדבר פירוק וסילוק מתקני האתר,‬ ‫הטבע . אין ניסיון להחזיר את פני השטח לקדמותם.‬ ‫מניעת מפגעים בטיחותיים, טיפול, יישור,‬ ‫החלקה, מניעת מפולות במדרגות החיצוב ומילוי‬ ‫שקעים ובורות.‬ ‫בתהליך זה ישנה דווקא הדגשה של מאפייני המחצבה‬ ‫בתהליך השיקום זה ישנה התמקדות במדד זה וניסיון להחזיר‬ ‫אין התייחסות לרציפות השטחים הפתוחים,‬ ‫צמצום פגיעה ברצף שטחים‬ ‫והשארתה במצבה ללא ניסיון ל'סדר ' את פני השטח.‬ ‫את רציפות השטחים שהייתה עוד טרם פעילות המחצבה.‬ ‫"פצע" המחצבה נשאר כמו שהוא לאחר גמר‬ ‫פתוחים‬ ‫החציבה.‬ ‫71  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫שיקום המחצבה מאפשר תחזוקה נאותה של האזור‬ ‫כל מדדי איכות הסביבה משתפרים מעצם השיקום האקולוגי‬ ‫תכנית הסדרת פני השטח תכלול הוראות‬ ‫אוויר‬ ‫עליית מדדי איכות‬ ‫ומניעת הזנחתו והפיכתו לאתר פסולת.‬ ‫וההתייחסות אל נוף המחצבות כאל נוף מופר הפוגע בצורה‬ ‫ותשריטים בדבר פתרונות ניקוז של השטח ע"י‬ ‫מים‬ ‫הסביבה‬ ‫משמעותית בערכי טבע ונוף. כפועל יוצא ,תהליך של שיקום‬ ‫שחזור ערוצי זרימת המים במימדים ובשיפועים‬ ‫קרקע‬ ‫יכלול הסתרת או העלמת המחצבה לחלוטין עד למצב בו לא‬ ‫הנדרשים.‬ ‫רעש‬ ‫ניכרת כלל קיומה של המחצבה.‬ ‫ ‬ ‫ההתייחסות היא יותר לשימור בורות המחצבה, יתכן‬ ‫אם המחצבה נמצאת בקרבה לאזור מאוכלס או שהיא נגישה‬ ‫הסדרת השטח לא כוללת נגישות לאתר ולכן אי‬ ‫פיתוח שצ"פים ירוקים‬ ‫חברתיים‬ ‫כתוצר לוואי יווצרו שצ"פים ומרחבי פנאי אך לא מן‬ ‫שיקום מעין זה יכול ליצור הזדמנות ליצירת שצ"פים ירוקים‬ ‫אפשר להגדירו כשטח ציבורי פתוח שניתן‬ ‫יצירת מרחב פנאי‬ ‫המתחייב.‬ ‫שלא היו קיימים קודם ולא היו יכולים להתקיים אם לא הייתה‬ ‫לשהות/לבלות בו.‬ ‫קיימת שם מחצבה מלכתחילה, וע"י כך ליצור מרחב פנאי לכלל‬ ‫האוכלוסייה ואולי אף לתיירות.‬ ‫מחזק את הקשר התרבותי היסטורי למקום.‬ ‫פיתוח השטח והשבחתו מיטיב עם הקהילה, אם מבחינת‬ ‫תהליך הסדרת השטח הינו תהליך בסיסי שכל‬ ‫חיזוק תחושת זהות מקומית‬ ‫איכות החיים שמשתפרת במקרה של ישיקום הטבע ואם‬ ‫בעל רישיון כרייה או החציבה מחויב לבצע‬ ‫עידוד תחושת קהילתיות‬ ‫מבחינת יצירת מקום חדש שבו הקהילה יכולה לקחת חלק.‬ ‫בשטח. לאחר מכן השטח נשאר מופר יחסית‬ ‫תמיכה בקהילה‬ ‫האתר יוכל להפוך לשמורת טבע שהקהילה תהנה ממנו והוא‬ ‫למצבו ההתחלתי ואין שום התייחסות‬ ‫לא יהווה עוד 'חור שחור'.‬ ‫לאוכלוסייה שבקרבת מקום.‬ ‫השימור הינו תרבותי היסטורי, ייתכן מעצם הטיפול‬ ‫מעצם שיפור איכות האוויר ע"י יצירת ריאות ירוקות ושיקום‬ ‫מדד זה תלוי במספר משתנים- קרבתו למוקד‬ ‫עליית ערך הקרקע של האתר‬ ‫כלכליות‬ ‫בשטח ושיפור החזות הכללית שערך הקרקע באזור‬ ‫השטח הפתוח עולה ערך הקרקע בסביבת האתר, והאתר‬ ‫אוכלוסיה, נגישות לאתר, הייעוד העתידי של‬ ‫עליית ערך הקרקע של האזור‬ ‫יעלה אך לא מחייב.‬ ‫עצמו. האזור הופך להיות יותר אטרקטיבי למגורים במיוחד‬ ‫הטח, גודל השטח וכו'‬ ‫סביב המחצבה‬ ‫בימנו כאשר שטחים פתוחים מצטמצמים וריאות ירוקות‬ ‫הופכות למצרך מבוקש ונדיר.‬ ‫במקרה והאתר הופך להיות אתר היטורי פתוח‬ ‫מדד זה תלוי בסוג השיקום, אם השיקום אקולוגי בעיקרו ולא‬ ‫אתר המחצבה הנטוש, גם לאחר הסדרת‬ ‫מספר שימושי הקרקע על‬ ‫למבקרים מספר שימושי הקרקע גדל.‬ ‫תתאפשר בו פעילות נוספת אז מספר שימושי הקרקע לא‬ ‫הקרקע, אם לא תוכנן לו ייעוד קרקע עתידי‬ ‫השטח‬ ‫81  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫יתכן בעת פעולות השיקום ותחזוקת השטח בלבד.‬ ‫בתהליך השיקום עצמו ותחזוקת השטח עד החזרתו לטבע‬ ‫אין התייחסות.‬ ‫יצירת מקומות תעסוקה‬ ‫לגמרי יתכן שיווצרו מקומות תעסוקה לקהילה אך באופן זמני.‬ ‫הצלחת שיקום כזה יכול לעודד פיתוח ושימור של‬ ‫ייתכן ששיקום אקולוגי כדאי לטווח הרחוק אך לא מחייב תועלת‬ ‫ההפך, הסדרת פני השטח לא דואגת לפיתוח‬ ‫יצירת מנוף לפיתוח הסביבה‬ ‫אתרים היסטוריים ובעלי ערך תרבותי באזור.‬ ‫כלכלית שתעודד פיתוח גם סביבה קרובה.‬ ‫השטח לאחר החציבה, רק למפגעים שבו‬ ‫:‬ ‫91  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע -9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫0102‬ ‫ ‬ ‫השקעת  משאבים  והתערבות  האדם  בטבע  או‬ ‫פרק שלישי:‬ ‫שיקום  אקסטנסיבי בו  עיקר  הפעולה השיקומית ‬ ‫נעשית בתהליכים טבעיים.  ‬ ‫שיקום מחצבות – הגדרת‬ ‫ טבע ושיקום קהילתי  ‬ ‫יעודי קרקע חדשים‬ ‫ ‪(Haller  Park  ‐Bamburi  Cement  Ltd  in‬‬ ‫רקע כללי‬ ‫ )‪Mombasa‬הלר פארק ‐מומבסה ‐קניה  ‬ ‫לאורך  שנים  רבות  בארץ  ובעולם  נהוג  היה  ‬ ‫מחצבת  אבן  גיר  בסמוך  למומבסה  אשר  הפיקה  ‬ ‫לשקם מחצבות בהתאם לשני יעדים עיקריים:  ‬ ‫חומרי  גלם  לתעשיית  הבטון.  הכרייה  החלה  ‬ ‫א. התאמת ושילוב האתר בנוף הסובב  ‬ ‫בשנת 2591   בשיטה  של  "בור  פתוח". שיקום  ‬ ‫ב. החזרה  או  שיפור  שיווי  המשקל  ‬ ‫של  חלקים  מהמחצבה  החלו  בשנת  1791  ‬ ‫האקולוגי  ‬ ‫במקביל  להמשך כרייה  בתאי  שטח  חדשים.  ‬ ‫להשגת  שני  היעדים  האמורים  מוצע  בדרך  כלל  ‬ ‫השיקום  כלל  בעיקרו  עיצוב  והסדרה  של  פני  ‬ ‫להחזיר  את  כיסוי  הצומח  ע"י  כיסוי  השטח‬ ‫השטח  ונטיעת  עצי  יער  אשר היוו  בסיס  אקולוגי  ‬ ‫בשכבת  אדמה, שזרוע  ושנטוע  של  השטח.‬ ‫ראשוני  להתחדשות  הצומח  והחי  בשטח.‬ ‫קביעת  יעוד  הקרקע  לשטח  המחצבה  לאחר  ‬ ‫הנטיעה הראשונית העשירה את פוריות הקרקע ‬ ‫השיקום נעשה לעיתים ללא ראייה כוללת כאשר ‬ ‫ויצרה  תשתית  עשירה  לשיקום  ולהתפתחות  של‬ ‫בחלק מן המקרים מסתפקים בהסוואת ה"פצע "‬ ‫מערכת  אקולוגית  עשירה  של  חי  וצומח  ‪.(René‬‬ ‫המקומי. פרק  זה  נועד  להעלות  שיקולי  שיקום  ‬ ‫)4991 ‪  Haller & Sabine Bare‬‬ ‫נוספים  ולהציג  שימושי  קרקע  אפשריים  ‬ ‫בעלי  המחצבה  הסתייעו  בעבודות  השיקום  ‬ ‫למחצבות לאחר מיצוי העתודות הנחצבות בהן, ‬ ‫ ‬ ‫ הבינלאומית‬ ‫ הכרייה‬ ‫בחברת‬ ‫בהתאם למיקום במרחב ומתוך ראייה כוללת .  ‬ ‫‪Lafarge‬המתאמת  את מדיניות  שיקום  שטחי  ‬ ‫שינוי ייעוד של מחצבות נטושות לשימושי קרקע ‬ ‫המחצבות  שבשליטתה  עם  הקרן  העולמית  ‬ ‫אחרים  עשוי  להיות  כשטח  פתוח  או  כשטח  ‬ ‫להגנת חיי הבר‪ .World Wildlife Fund‬החברה ‬ ‫מבונה או שילוב בין השימושים .שטחים פתוחים ‬ ‫פיתחה  בשטחי  המחצבה  המשוקמים  פארק  ‬ ‫יתרמו  לשיפור  הנוף  שהופרע  במהלך  פעילות  ‬ ‫טבע  בהיקף  של  אלפי  דונמים  ההולך  ומתרחב‬ ‫המחצבה וכתוספת  למאזן  השטחים  הפתוחים,  ‬ ‫באמצעות פעולות שיקום נוספות, ככל שתהליכי ‬ ‫בעוד  ששטחים  מבונים  יתרמו  להקלת  המחסור  ‬ ‫החציבה מסתיימים בשטחים נוספים.  ‬ ‫הקיים בקרקעות לבנייה. בשני המקרים, שטחה ‬ ‫הפארק  מושך  עשרות  אלפי  מבקרים  מידי  שנה  ‬ ‫של המחצבה המשוקמת יוחזר למאזן הקרקעות ‬ ‫ועלות הכניסה אליו עומדת על 52 דולרים.  ‬ ‫של מדינת ישראל.‬ ‫פיתוח  הפארק  סייע  לקהילות  המתגוררות  ‬ ‫שיקום מחצבות כשטח פתוח  ‬ ‫בסמיכות אליו . החברות המשקמות השקיעו גם  ‬ ‫השיקולים  העיקריים  המנחים  את  שינוי  היעוד  ‬ ‫באוכלוסיה  המקומית  שסבלה  שנים  רבות  ‬ ‫של  מחצבה  נטושה  לשטח  פתוח  מותנים  ‬ ‫מהשכנות  למחצבה  פעילה.  דוחות  השיקום  של  ‬ ‫במיקום המחצבה בסביבה  בעלת  ערך  נופי,  ‬ ‫החברה מציינים  את  השילוב  המיוחד  שבין  ‬ ‫היסטורי,  גיאולוגי,  אקולוגי  או  בוטאני  מיוחד.‬ ‫שיקום  הטבע,  שיפור  איכות  הסביבה  ותמיכה  ‬ ‫פעולות  השיקום  עשויות  להיות  אינטנסיביות  –  ‬ ‫02  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע -9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫0102‬ ‫ ‬ ‫במסגרת  ההתחדשות  העירונית  של  ברצלונה  ‬ ‫לקראת  האולימפיאדה  של  2991  תכננו  ‬ ‫האדריכלים מרטורל ומקיי  ‬ ‫דוחות  אלו  מתייחסים  ללקחי  השיקום  גם  ‬ ‫ )‪(Josep Matorell and David Mackay‬‬ ‫באספקט  הכלכלי  ומדגישים  העדפה  לשיקום  ‬ ‫פארק  עירוני  בהיקף  של  כ-  061  דונם  בשטח  ‬ ‫באמצעות צומח  מקומי  המגלה  כושר  הסתגלות  ‬ ‫של  מחצבת  גרניט  נטושה  . השיקול  לשיקום‬ ‫טוב  יותר  ושימוש  צמחי  תועלת  המהווים  משאב  ‬ ‫המחצבה  כפארק  עירוני  נבע  מסמיכותה‬ ‫כלכלי לתושבי  האזור. מקרה  בוחן  זה  מדגים  ‬ ‫מגורים  שהיתה  חסרה  שטחים‬ ‫לשכונת‬ ‫כיצד  תהליך  השיקום  יכול  להיות  גם  תהליך  של  ‬ ‫ציבוריים פתוחים.  ‬ ‫פיצוי סביבתי הן בפן הנופי והן בפן החברתי.‬ ‫פארק  זה  הפך  עם  הזמן  למרכז  מפגש  ובילוי  ‬ ‫בשעות הפנאי עבור  תושבי  השכונות הסמוכות.  ‬ ‫השטח תוכנן ברמת עיצוב גבוהה וכולל צמחייה ‬ ‫עשירה, אלמנטים  אומנותיים  מיוחדים  ושילוב  ‬ ‫איור 01 – מחצבת בומברי -שלב עבודה ראשוני- עבודת‬ ‫מצוקי החציבה במופע הכללי של השטח.  ‬ ‫החציבה לצד נטיעת עצי חלוץ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫איור 11– מחצבת בומברי- המשך הנטיעות ע"י הקרן‬ ‫העולמית להגנה על חיות הבר. משמאל, חיות הבר אשר‬ ‫נדדו אל שטחי השימור המשוקמים.  ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫איור 21 - הפסל ‪ Elogi de l'aigua‬שהוצב בפארק ע"י‬ ‫האמן אדוארדו צ'ילדה ))‪(Eduardo chillida‬‬ ‫ פנאי, בילוי וספורט  ‬ ‫הקירות  וחללי  החציבה  הנותרים  בתום  פעולת  ‬ ‫החציבה מהווים לעיתים הזדמנות לפעילויות  ‬ ‫פנאי  ונופש  . הקירות  והמדרונות  התלולים  ‬ ‫מהווים  הזדמנות  לטיפוס  קירות,  סנפלינג  ‬ ‫ופעילויות אקסטרים  אחרות.  לעיתים  מתהווים  ‬ ‫במחצבות  אלו  אתרים  בלתי  פורמאליים  כמו  ‬ ‫"האגם  הנעלם" בתמנע  והמנחמיה  המהווים  ‬ ‫אבן שואבת לתושבי הסביבה.‬ ‫גרסיה ,ברצלונה ,ספרד  ‬ ‫ ‪ ‐ Creueta del Coll‬פארק‬ ‫איור 31 - פארק ‪Creueta del Coll‬‬ ‫12  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע -9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫0102‬ ‫ ‬ ‫כרמיאל, ישראל, פארק  הגליל  ‐    אדר  'נוף  ‬ ‫סידני ,אוסטרליה )‪ (Ring walk‬טיילת הטבעת  ‬ ‫מילר בלום  ‬ ‫מחצבה  זו  הממוקמת  בסמוך  לכפר  האולימפי  ‬ ‫עם  הקמת  העיר  בשנות  ה‐06  פעלו  בגבולות  ‬ ‫ננטשה ונתמלאה במי תהום ומי נגר מהסביבה.  ‬ ‫השטח שיועד להקמת העיר מספר מחצבות. עם ‬ ‫עם  הזמן  ובאופן  טבעי  נהפכה  לבית  גידול  ‬ ‫הפסקת  פעילות  המחצבות  נותרו  ליד  בניין  ‬ ‫לציפורים  ולמיני  דו  חיים  בינהם  זנים  של  ‬ ‫העירייה  בורות  חציבה  פתוחים. שטח  הבורות  ‬ ‫צפרדעים בסכנת  הכחדה. בפיתוח  האתר  ‬ ‫יועד להקמת פארק עירוני.  ‬ ‫הוחלט  לשמר  את  גוף  המים  ונוף  הקירות  ‬ ‫בתהליך  שיקום  המחצבה  והפיכתה  לפארק  ‬ ‫החצובים  באופן  בו  הוא שרד  ולבנות  ממעל  ‬ ‫נעשה  שימוש  בעודפי  העפר  שנותרו  בשטח  ‬ ‫טיילת  אורבאנית  מעגלית  הקשורה  בשביל  עם  ‬ ‫ושימשו לעיצוב הטופוגרפיה החדשה.  ‬ ‫הכפר האולימפי.  ‬ ‫בשטח נבנו  טרסות  ומושבי  בטון מאבן  מקומית,  ‬ ‫בהיקף  הטבעת  מצויים  פאנלים  צבעוניים  ‬ ‫בריכה  עם  מפלי  מים  שבילי  הליכה  ונקודות  ‬ ‫המספרים  את  סיפור  המקום  הן  בהיבט  ‬ ‫תצפית לנוף. בנוסף, בוצעו נטיעות אינטנסיביות ‬ ‫ההיסטורי  והן בהיבט  של  מערכות  החיים  ‬ ‫והפארק  נחשב  כיום  לפארק  מוצלח  ומטופח  ‬ ‫שנוצרו  במקום  כתוצאה  מהתערבות  האדם.‬ ‫המשמש  את  תושבי העיר  והסביבה. סיפור  ‬ ‫לאורכה  של  המרפסת  ישנן נקודות  תצפית  ‬ ‫ההצלחה  של  שיקום  המחצבה  והקמת  הפארק  ‬ ‫ועליהן  משקפות  המאפשרות  התבוננות  מקרוב  ‬ ‫נובע  מרמת  תחזוקה  גבוהה  המתאפשר  בזכות‬ ‫בחיים בתוך האגם.‬ ‫התפיסה  הסביבתית  המתקדמת  של  עיריית  ‬ ‫כרמיאל.  ‬ ‫פרויקט זה מדגים שיתוף פעולה חיובי בין הקרן ‬ ‫לשיקום מחצבות והעירייה אשר הצמיח שיקום  ‬ ‫לרווחת התושבים הסמוכים למחצבה.‬ ‫איור 41 - טיילת הטבעת- מבט על ותוכנית-טיילת‬ ‫הטבעת .‬ ‫ ‬ ‫איור 61 -  פארק הגליל, כרמיאל' ‐ מבט אל קירות‬ ‫החציבה בפארק כרמיאל.‬ ‫ ‬ ‫איור 51 -  'טיילת  הטבעת  ‐מבט  על  מסלול  הטבעת  ‬ ‫ממוקם בתחום המחצבה . ‬ ‫22  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע -9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫0102‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫איור 71 - פארק הגליל, כרמיאל ‐מבט אל מפלי המים ‬ ‫המלאכותיים והבריכה הממוקמת בתוך אחד מבורות ‬ ‫החציבה.‬ ‫קורנוול‐אנגליה  )‪  ‐(Eden  project‬פרוייקט  ‬ ‫איור 81 - 'פרויקט עדן' - תכנית.‬ ‫עדן  ‬ ‫מוזיאון  הטבע  הענק  נוצר  במכרה  נטוש  ‬ ‫בקורנוול.  הפרויקט  ממומן  מכספי  צדקה  ‬ ‫של  מיליוני  ליש"ט,  ‬ ‫ומתקציב  בהיקף‬ ‫שהתקבלו מהאיחוד האירופי .הפרויקט משלב ‬ ‫בין שימור של מיני צמחים מכל העולם, חינוך, ‬ ‫מחקר  ויצירת  מערכות  אקולוגיות  באופן  ‬ ‫ ‬ ‫מלאכותי.  הפרויקט  נחשב  להצלחה בחינוך  ‬ ‫ איור 91 - פרויקט עדן‐מבט כללי על פרויקט עדן .‬ ‫סביבתי, תיירות  אקולוגית,  שימור  של  מגוון  ‬ ‫ביולוגי  ושימור  אקולוגי. המקום  הפופולארי‬ ‫)מיליוני  מבקרים  כל  שנה(  הביא  לצמיחה  ‬ ‫כלכלית  אדירה  באזור  חלש  יחסית בדרום  ‬ ‫מערב  המדינה. כיפות  הענק  )ביומים(  ‬ ‫הממוקמות  במחצבה  הנטושה  מווסתות  את  ‬ ‫הטמפרטורות  והלחות  באוויר ומאפשרות  ‬ ‫שגשוגם של צמחים מאזורים שונים בעולם.  ‬ ‫ ‬ ‫32  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע -9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫0102‬ ‫ ‬ ‫תאטרון, סנט מרגרט, אוסטריה‬ ‫אדריכלים: ‪AllesWirdGut Architektur‬‬ ‫שנת הקמה: 8002-6002  ‬ ‫‪Project: Redesign of the Roman‬‬ ‫‪Quarry disposed Opera Festivals‬‬ ‫‪Location: St. Margarethen /Austria‬‬ ‫²‪Gross floor area: 5.580m‬‬ ‫²‪Outdoor spaces: 4.430m‬‬ ‫איור 02 – מבט לעבר מקומות הישיבה‬ ‫איור 91- מבט אל המחצבה‬ ‫תאטרון זה נשען בחלקו על מחצבה רומית‬ ‫נטושה אשר קירותיה מהווים מוטיב עיצובי‬ ‫בתכנון, מעין תפאורה התורמת ליצירת מראות‬ ‫הייחודיים לאתר זה. זוהי דוגמה מובהקת‬ ‫לדרך שיקום מחצבה בעזרת שימור הנוף‬ ‫איור 12- קופות, שביל הכניסה, מבנה שירות,‬ ‫  רחבת כניסה.‬ ‫התרבותי הנובע מההיסטוריה של השימוש‬ ‫במקום - היסטוריה המתבטאת בחציבה.‬ ‫הופעה במחצבה רומית נטושה היא ללא ספק‬ ‫חוויה ייחודית לכל מבקר, בין אם הוא חובב‬ ‫מוזיקה קלאסית הנהנה מהופעות בפסטיבל‬ ‫האופרה ובין אם הוא תושב מקומי המשתתף‬ ‫בפסטיבל השנתי כשחקן חובב. המשחק‬ ‫והשירה תחת כיפת השמיים בליל קיץ נעים,‬ ‫הרחק מהמולת הרחוב, זו חוויה אשר אפילו‬ ‫המבקר הממוצע שלא מתמצא באופרה יתאר‬ ‫כחוויה מדהימה.‬ ‫הרעיון בבסיס עיצוב הפרויקט הוא להרחיב את‬ ‫האווירה של הנוף הסלעי המפואר לכל חלקי‬ ‫זירת התאטרון וכן להפוך אותו למוחשי יותר.‬ ‫ ‬ ‫קירות המחצבה, תוצר לוואי של ניצול הטבע,‬ ‫איור 22- מבט ממקומות הישיבה לעבר שביל‬ ‫הכניסה.‬ ‫הפכו כעת למכילים ולמחוללים של חוויה‬ ‫אנושית ותרבותית. כלומר: בזכות הימצאות‬ ‫הקירות, מתאפשרת האוקסטיקה והבידוד‬ ‫הנחוץ להופעות אלה.‬ ‫42  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע -9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫0102‬ ‫ ‬ ‫איור32- חתך.‬ ‫שיקום מחצבות כשטח בנוי:‬ ‫מגורים  ‬ ‫צרפת ‪   saint‐bruno‬‬ ‫דוגמא  לפרויקט  מגורים  הנשען  על  מחצבה  ‬ ‫שנתמלאה  במים. אגם  המים  הסמוך  למבנים  ‬ ‫מעלה  את  ערכם  הנדל"ני  ומייצר  נוף  בעל  ‬ ‫ערכיות גבוהה לדיירים.  ‬ ‫איור52 -  הרחבת הישוב פסוטה ‐תכנית וחתך כללי.  ‬ ‫מלונאות  ‬ ‫פרויקט מלונאות סמוך לשנחאי, סין‬ ‫איור 42 - מבט כללי ‪. ‐ saint‐bruno‬פרויקט המגורים‬ ‫ )‪(Songjiang district‬‬ ‫פרויקט  תיירותי  זה  הממוקם  בסמוך  לשנחאי  ‬ ‫ישראל, מחצבת  פסוטה‐ אדר' איריס  ענבר  ‬ ‫מנצל את הפרשי הגובה במחצבה נטושה לצורך‬ ‫ואדר' נוף טוך‐סרגוסי  ‬ ‫בניית  בית  מלון  . מיקום  המלון  בתוך  סביבה  זו  ‬ ‫מחצבה  בתחום  הכפר  פסוטה  מצפון  למעלות  ‬ ‫מאפשר  הגנה  מפני  הרוחות  ויוצר  מיקרו  אקלים‬ ‫תרשיחא. תכנית  המתאר  המאושרת  כוללת  ‬ ‫מוגן, כמו‐כן  עתיד  המלון  להשתמש  במים  ‬ ‫שינוי  יעוד  ממחצבה  למגורים, דרכים, שטח  ‬ ‫הנקווים באתר לצורכי הפקת חשמל .‬ ‫למבני  ציבור  משולב בשצ"פ. מסמכי  התכנון  ‬ ‫כוללים  נספח  נופי  לשיקום  ובו  תכנון  מערך  ‬ ‫השטחים הפתוחים.  ‬ ‫משרד  השיכון  מכין  תכניות  מפורטות  לכלל  ‬ ‫מרכיבי  הפרויקט  :תכנית  בינוי, כבישים  ושטחים‬ ‫איור 62 -  מצב  מתוכנן  לעומת  מצב  קיים  ‪Songjiang‬‬ ‫‪.district‬‬ ‫פתוחים. פרוייקט  זה  מהווה  דוגמא  לשילוב  ‬ ‫ושיתוף  פעולה  בין  גופים  שונים  מטעם  המדינה  ‬ ‫במטרה לשיקום ושינוי יעוד של מחצבה.‬ ‫איור 72 – חזית המלון )הדמיה(.‬ ‫52  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע -9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫0102‬ ‫ ‬ ‫מפעלי התעשייה הללו, הוכשרו מגרשים לבתי‬ ‫תעשיה‬ ‫מגורים. כחלק מעבודות השיקום, אמור לקום‬ ‫ישראל, מאגר נווה ים ‐משרד לביא‐נטיף  ‬ ‫בסמוך אליהם פארק, שבתחומו יוקם הגן‬ ‫מחצבת כורכר נטושה אשר נהפכה למאגר מים ‬ ‫הלאומי אפק. על-פי התוכניות, הנרקמות כבר‬ ‫בקיבולת  של 1.2  ממ"ק  המשמש  להשקיית  ‬ ‫כשלושים שנה ומחכות עדיין לאישור, הפארק‬ ‫השדות בישובים  החקלאיים  שבמועצה  אזורית  ‬ ‫יוקם במעטפת העליונה של אחת מהמחצבות‬ ‫חוף  הכרמל  .זהו  המאגר  הראשון  בארץ  בו  ‬ ‫הנטושות שעומקה עשרות מטרים, ויותקנו בו‬ ‫נעשה  איטום באמצעות  יריעות  גיאוטכניות  ‬ ‫שבילים, מצפורים, מתקני ספורט ואזורי‬ ‫הפרוסות  על  קירות  המחצבה  ועל  קרקעיתה.  ‬ ‫פיקניק.‬ ‫איור 82 - מאגר נווה ים ‐הכנת המחצבה לקליטת מים ‬ ‫‐דיפון בבד גיאוטכני וביסוס הקרקע .‬ ‫איור 03 –מחצבת נחשונים‬ ‫ ‬ ‫איור 92 -  מאגר נווה ים ‐מבט אל מאגר המים.‬ ‫ישראאל, חצץ נחשונים ואזור תעשייה‬ ‫חצב‬ ‫אזור תעשיה חצב מהווה חלק משתי מחצבות‬ ‫חצץ הממוקמות בסמוך לראש העין ומצפון‬ ‫לקיבוץ נחשונים. המחצבה בנחשונים, שגודלה‬ ‫זיכה אותה בכינוי "ארץ המחצבות", היא דוגמה‬ ‫לתכנון החציבה במקביל לשיקום: שאריות‬ ‫חומרי הגלם שנותרו אחרי החציבה נוצלו‬ ‫לבניית אזור תעשייה למוצרי בנייה וסלילה,‬ ‫הפועל במקום. כך יכולים מפעלי בלוקים,‬ ‫מפעלי בטון ומפעלים לייצור טיט ומרצפות‬ ‫לפעול בסמוך למקורות חומרי הגלם, ולחסוך‬ ‫זיהום שנגרם משינוע מיותר של החצץ.  ‬ ‫על השטחים הנמצאים בתחומי ראש העין,‬ ‫מצפון לנחל שילה, ושעליהם פעלו בעבר‬ ‫62  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע -9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫0102‬ ‫ ‬ ‫שיקום מחצבות משולב:‬ ‫שיקום מחצבה נטושה בעיר דניה, ספרד.‬ ‫‪The Denia Castle Cultural Park‬‬ ‫שטח המחצבה: 561.27 מ"ר.‬ ‫תקציב: 000.212.85 יורו )086.419308$(‬ ‫פרוגרמה: קניון, בית אופרה, קולנוע, חניון‬ ‫ל-002,1 רכבים, מלון וספא.  ‬ ‫*תכנון זה הנו הצעה שניתנה לתחרות אשר‬ ‫התקיימה בשנת 2002.‬ ‫איור 13 - המחצבה הנטושה‬ ‫התכנון שהוצע מטרתו למלא את ה"חור"‬ ‫שנוצר בעקבות פעילות מחצבה ישנה ובנוסף‬ ‫לשחזר את חזית מדרון ההר כפי שהייתה לפני‬ ‫הקמת המחצבה. המחצבה פעלה בתחילת‬ ‫שנות ה-02 והאבן שנכרתה שימשה להרחבה‬ ‫הנמל בעיר.‬ ‫בתכנון חזית המבנה החדש נעשה שימוש‬ ‫במעין קמטים בשלושה קנה מידה שונים‬ ‫היוצרים רמפות המאפשרות תנועה בין חלקי‬ ‫המבנה השונים וכן חיבור מחדש של העיר‬ ‫איור 23- המצב כיום‬ ‫שלמרגלות ההר עם פסגת ההר שבו שוכנת‬ ‫טירת ה'מוריש', המונומנט המרכזי של העיר.‬ ‫המחצבה ממוקמת בעיר דניה אשר שוכנת‬ ‫לחופה הים תיכוני של ספרד. כלכלת עיירת‬ ‫חוף זו מבוססת על תיירות ולכן לפרויקט‬ ‫שיקום המחצבה יש חשיבות מרכזית בחיזוק‬ ‫ועידוד תיירות באזור. באופן זה ישנו שימוש‬ ‫חוזר בשטח יקר ערך גם משום שהוא ממוקם‬ ‫במרכז העיר ומרכז בתוכו פונקציות מגוונות‬ ‫וגם משום שהוא מעודד פיתוח ושימור‬ ‫איור 33 - התכנון המוצע‬ ‫הסביבה, כגון אתרים היסטוריים.‬ ‫פרויקט בסדר גודל כזה ייצר מקומות עבודה‬ ‫חדשים, הן בעת הבנייה והן לאחריה, יהווה‬ ‫מרכז תרבותי חדש לקהילה וכן יספק שירותים‬ ‫שלא ניתנו עד כה בעיר לתושבים.  ‬ ‫עקרונות שעל פיהם עוצבה הפרוגרמה‬ ‫בפרויקט: שימור ופיתוח סביבתי של הטירה‬ ‫ההיסטורית וסביבתה, יצירת מרכז תרבותי‬ ‫במרכז העיר, בניית מרכז רב-שימושים,‬ ‫שיחזור המדרון הטבעי של ההר.‬ ‫איור 43 - חתך‬ ‫72  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫השוואה: שיקומי מחצבה ע"י שינוי ייעוד‬ ‫בחלק זה, נסקור את האפשרויות העולות מהתקדימים שהבאנו, במטרה לבחון אותם בראי תכנון מקיים. שינוי ייעוד מגלם בחובו את האפשרויות הרבות ביותר לשיקום:‬ ‫ניצול הקרקע המופרת לשימוש בני אדם והפסקת ההפרה של הטבע, מאפשרים ליצור מצב בו השימוש המחודש בקרקע מהווה חוויה מתקנת: 'החייאת' השטח, שקודם‬ ‫לכן היה בגדר סמל לניצול הרע של האדם את הטבע, תורמת לתחושת הערך של המשתמשים החדשים. יש בשינוי ייעוד משום לקיחת אחריות של האדם על מעשיו ונסיון‬ ‫לתקן את שנעשה, תוך העברת מסר חינוכי לדורות הבאים ותוך יצירת מנוף לפיתוח סביבתי. שינוי ייעוד מאפשר רווח אמיתי מהקרקע המופרת - להבדיל מתהליך השבה‬ ‫או הסדרה, בו אזור המחצבה נעזב, למעשה. עשיייה זו מבטיחה את המשך ניצול הקרקע בצורה האינטנסיבית והמגוונת ביותר ואת יצירתם של מנגנונים כלכליים לקיומה‬ ‫של תרבות אנושית. בניצול תוואי השטח, המאופיין בצורה מובהקת כל כך, תורם ליצירת תחושת מקום חזקה, בה ניתן ליצור קהילה מאוחדת - לא רק ע"י יחסי שכנות,‬ ‫אלא גם ע"י קשר הדוק עם הסביבה הייחודית.נוסף לכך, מיחזור הקרקע מונע הרס של קרקעות חדשות.‬ ‫שיקום מחצבה כשטח בנוי‬ ‫שיקום מחצבה כשטח פתוח‬ ‫תעשיה‬ ‫מלונאות‬ ‫מגורים‬ ‫פנאי, בילוי וספורט‬ ‫טבע ושיקום קהילתי‬ ‫סוג יעוד הקרקע החדש‬ ‫מדדים‬ ‫אין התייחסות למדד זה.‬ ‫אין התייחסות למדד זה.‬ ‫אין התייחסות למדד זה.‬ ‫לרוב אין התייחסות מרכזית להחזרת‬ ‫השיקום כולל בעיקרו עיצוב והסדרה של‬ ‫החזרת בתי גידול‬ ‫סביבתיים‬ ‫בתי הגידול בעת שיקום מחצבה לשם‬ ‫פני השטח והזרעה אשר יהוו בסיס‬ ‫פנאי ובילוי. אולם, ישנם מקרים,‬ ‫אקולוגי ראשוני להתחדשות הצומח והחי‬ ‫כשאתר המחצבה משוקם מעצמו עם‬ ‫בשטח. ההזרעה הראשונית מעשירה את‬ ‫הזמן ומיני בעלי חיים וצמחים שבים‬ ‫פוריות הקרקע ויוצרת תשתית עשירה‬ ‫לאתר. בעת השיקום יש התחשבות‬ ‫מערכת‬ ‫של‬ ‫ולהתפתחות‬ ‫לשיקום‬ ‫במדד זה והאתר משוקם במקביל‬ ‫אקולוגית עשירה של חי וצומח.‬ ‫לשימור בתי הגידול הטבעיים שנוצרו.‬ ‫ניצול פני הקרקע עפ"י‬ ‫שאיפה לניצול פני השטח‬ ‫השתלבות מועטה תתכנן‬ ‫פיתוח השטח והפיכתו לפארק משפר‬ ‫ע"י שיקום הטבע והשבה אליו של מיני‬ ‫השתלבות בנוף הטבעי‬ ‫הדרישות המקומיות.‬ ‫יחודית‬ ‫חוויה‬ ‫להענקת‬ ‫ע"י נטיעת עצים וצמחייה.‬ ‫את ההשתלבות הנוף הטבעי אולם‬ ‫צמחים שהיו קיימים בו עוד טרם התחלת‬ ‫למשתמש.‬ ‫ההשתלבות לא מוחלטת, תלוי ברמת‬ ‫פעולות החציבה.‬ ‫העיצוב.‬ ‫82  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫באופן נקודתי.‬ ‫עפ"י‬ ‫-‬ ‫חלקי‬ ‫באופן‬ ‫לסביבת‬ ‫המעבר‬ ‫עצם‬ ‫פתיחת האתר לציבור יוצר מנוף‬ ‫בלב פעולת שיקום זו עומדת יצירת‬ ‫יצירת מנוף לפיתוח הסביבה‬ ‫דרישות התעשייה.‬ ‫מגורים יביא עימו גם בנייה‬ ‫לפיתוח הסביבה ע"י הגברת המודעות‬ ‫הקשר בין קהילה מקומית לבין הטבע‬ ‫של תשתיות שיפתחו את‬ ‫לאזור, לקהילה שהתקיימה קודם לכן‬ ‫המופר.‬ ‫הסביבה.‬ ‫בסביבת מחצבה מזהמת החסרה‬ ‫אין התייחסות למדד זה.‬ ‫בשטחים פתוחים.‬ ‫אחת‬ ‫רבים,‬ ‫במקרים‬ ‫פיתוח‬ ‫באופן‬ ‫תלוי‬ ‫נטיעה אינטנסיבית של צמחיה.‬ ‫השבת הטבע לאזור מופר, בעיקר בלב‬ ‫יצירת ריאות ירוקות‬ ‫מהגדרות השיקום היא‬ ‫עצים‬ ‫נטיעת‬ ‫הסביבה.‬ ‫שטח בנוי, תיצור ריאה ירוקה במקום‬ ‫יצירת מעטפת ירוקה.‬ ‫תוכל ליצור שטח ירוק‬ ‫חיוני.‬ ‫סביב המגורים.‬ ‫אין נסיון לעשות כן, אלא‬ ‫במקרים והדבר תורם ליצירת‬ ‫בשטח המיועד לתעשייה נותר‬ ‫רצף בין שימושי קרקע אחרים.‬ ‫אין נסיון לעשות כן, אלא‬ ‫בחלק מן המקרים שומרים על קירות‬ ‫נטיעת צמחיה ועצים יוצרים שטחים‬ ‫השבת פני השטח לקדמותם‬ ‫בור חציבה גדול המאפשר‬ ‫תורם‬ ‫והדבר‬ ‫במקרים‬ ‫המחצבה חשופים לפעילויות אקסטרים‬ ‫ירוקים נרחבים .‬ ‫אגירת מי שיטפונות באגן נחל‬ ‫ליצירת רצף בין שימושי‬ ‫למינהן.‬ ‫בחלק מן המקרים ישנו ניסיון להחזיר את‬ ‫שילה‬ ‫קרקע אחרים.‬ ‫פני השטח לקדמותם ע"י עיצוב והסדרת‬ ‫פני השטח.‬ ‫צמצום פגיעה ברצף שטחים פתוחים‬ ‫נגר‬ ‫השהיית‬ ‫לצורך‬ ‫אוויר‬ ‫עליית מדדי איכות הסביבה‬ ‫והחדרתו למי תהום.‬ ‫מים‬ ‫קרקע‬ ‫רעש‬ ‫92  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫עבודה‬ ‫מקומות‬ ‫יצירת‬ ‫שיקום המחצבה כפארק עירוני נבע‬ ‫פיתוח הפארק סייע לקהילות המתגוררות‬ ‫רבים, שמירה על שימוש‬ ‫יצירת הקשר ייחודי בין‬ ‫לשימוש‬ ‫הקרקע‬ ‫השבת‬ ‫פיתוח שצ"פים ירוקים‬ ‫חברתיים‬ ‫מסמיכותה לשכונת מגורים שהיתה‬ ‫בסמיכות אליו.‬ ‫מגוון‬ ‫ועל‬ ‫הקרקע‬ ‫חוויית השהייה לנוף בעל‬ ‫דיירים, הינה בבחינת תכנון‬ ‫יצירת מרחב פנאי‬ ‫חסרה שטחים ציבוריים פתוחים.‬ ‫גם‬ ‫השקיעו‬ ‫המשקמות‬ ‫החברות‬ ‫תעסוקות בקהילה.‬ ‫זהות מובחנת.‬ ‫מתקן. שימוש בנוף המוכר,‬ ‫באוכלוסיה המקומית שסבלה שנים רבות‬ ‫חיזוק תחושת זהות מקומית‬ ‫הפארק הפך עם הזמן למרכז מפגש‬ ‫מהווה המשך היסטורי של‬ ‫מהשכנות למחצבה פעילה‬ ‫עידוד תחושת קהילתיות‬ ‫ובילוי בשעות הפנאי עבור תושבי‬ ‫יצירת‬ ‫למקום.‬ ‫הקשר‬ ‫תמיכה בקהילה ע"י הקמת מרכזי חינוך,‬ ‫תמיכה בקהילה‬ ‫השכונות הסמוכות.‬ ‫חברה וספורט.‬ ‫במקום‬ ‫אנושית‬ ‫סביבה‬ ‫יצירת פארק עירוני שישרת את את‬ ‫שקודם לא סבל מחייה.‬ ‫היישוב החסר מקומות פתוחים לבילוי.‬ ‫מבנה החתך עשוי לתרום‬ ‫ליצירת מוקד.‬ ‫שאריות חומרי הגלם שנותרו‬ ‫הפארק מושך עשרות אלפי מבקרים מידי‬ ‫תרומה לפיתוח התיירות‬ ‫אגם המים הסמוך למבנים‬ ‫המקום הפופולארי )מיליוני מבקרים כל‬ ‫עליית ערך הקרקע של האתר‬ ‫כלכליות‬ ‫אחרי החציבה נוצלו לבניית‬ ‫וליצירת מקומות עבודה.‬ ‫מעלה את ערכם הנדל"ני‬ ‫שנה( הביא לצמיחה כלכלית אדירה‬ ‫שנה ועלות הכניסה מסייעת לקהילה‬ ‫עליית ערך הקרקע של האזור סביב‬ ‫אזור תעשייה למוצרי בנייה‬ ‫ומייצר נוף בעל ערכיות‬ ‫באזור חלש יחסית בדרום מערב‬ ‫הקרובה, אם זה מבחינת העברת רווחים‬ ‫המחצבה‬ ‫וסלילה ,הפועל במקום .‬ ‫גבוהה לדיירים‬ ‫המדינה.‬ ‫לקהילה ואם מיצירת מקומות עבודה.‬ ‫מספר שימושי הקרע על השטח‬ ‫יצירת מקומות תעסוקה‬ ‫העדפה לשיקום באמצעות צומח מקומי המגלה‬ ‫יצירת מנוף לפיתוח הסביבה‬ ‫כושר הסתגלות טוב יותר ושימוש צמחי‬ ‫יצירת מוקד משיכה‬ ‫תועלת המהווים משאב כלכלי לתושבי האזור.‬ ‫הענקת הזדמנויות לפיתוח מקומי‬ ‫*השיקולים העיקריים המנחים את שינוי היעוד של מחצבה נטושה לשטח פתוח מותנים במיקום המחצבה בסביבה בעלת ערך נופי ,היסטורי ,גיאולוגי ,אקולוגי או בוטאני מיוחד. פעולות השיקום עשויות להיות אינטנסיביות – השקעת‬ ‫משאבים והתערבות האדם בטבע או שיקום אקסטנסיבי בו עיקר הפעולה השיקומית נעשית בתהליכים טבעיים.‬ ‫03  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫על כל מרכיביו. להסדרת השטח ישנה יתרון‬ ‫פרק רביעי:‬ ‫כלכלי מובהק על פני כל הגישות האחרות, בכך‬ ‫דיון ומסקנות‬ ‫שהיא מאפשרת את הפסקת הנזק של החציבה‬ ‫שיקום מחצבה, הוא הכרח בימינו. ההכרה, אותה‬ ‫על הסביבה בדרך המהירה והזולה ביותר. באופן‬ ‫הדגשנו בעבודה, בדבר תכנון מקיים, שמירה על‬ ‫ולחכות‬ ‫מהמחצבה‬ ‫'להתעלם',‬ ‫ניתן‬ ‫זה,‬ ‫עתודות קרקע ולקיחת אחריות על משגי העבר,‬ ‫להזדמנות להשתמש בה שוב. עם זאת, גישה זו‬ ‫מתבטאת היטב דרך השינוי בתפיסה בכל ענף‬ ‫לוקה מאד בחסר בשאר המדדים שבדקנו: היא‬ ‫החציבה. הנזקים אותם גורם ענף החציבה,‬ ‫אינה מהווה מנוף לפיתוח כלכלי, היא אינה‬ ‫הולכים ומתבהרים לנו ככל שעובר הזמן.‬ ‫מסייעת ביצירת מנגנון של צדק חברתי והיא לא‬ ‫הההשפעה השלילית המצטברת על הסביבה -‬ ‫מספקת תיקון של הטבע שאותו הפרה.‬ ‫מזיהומים, דרך הרס בתי גידול והפרת המאזן‬ ‫ראיית המחצבה כמפגע אקולוגי מעשה ידי אדם,‬ ‫האקולגי, ועד הרס של סביבות מחייה כתוצאה‬ ‫עומדת בבסיס הגישה השנייה לשיקום מחצבה -‬ ‫משינויי אקלים ומשטרי ניקוז. פיתוח המודעות‬ ‫ויזואלית‬ ‫מבחינה‬ ‫לטבע‬ ‫המלאה‬ ‫השבתה‬ ‫החברתית הביא להכרה גם בחוסר האיזון‬ ‫ואקולוגית כאחד. לגישה זו יתרונות רבים, אך‬ ‫החברתי הנובע ממגורים ליד מחצבה. מקומות‬ ‫היא רלוונטית רק במקרים מסויימים מאד, והיא‬ ‫אלה סובלים מדימוי נמוך ומבריחת האוכלוסיות‬ ‫אינה מבטיחה את הפרת הטבע בשנית, כאשר‬ ‫החזקות. חוסר השוויון מתבטא גם בבחירת‬ ‫יהיה פתאום צורך בכך. יתרונותיה של גישה זו‬ ‫מיקומן של מחצבות חדשות, כאשר אין כיום‬ ‫נעוצים, בין השאר, בכך שניתן להשתמש בשיקום‬ ‫מנגנון שנועד להבטיח צדק חברתי בהקשר זה.‬ ‫המחצבה כמחולל לשיקום סביבות נוספת, בכך‬ ‫מבחינה כלכלית, המחצבה מהווה גורם מאיים,‬ ‫שהיא יכולה להפוך לחממת גידול למיני בע"ח‬ ‫שלא מאפשר שימושי קרקע אחרים והיא‬ ‫וצמחים הנמצאים בסכנת הכחדה ובכך שהיא‬ ‫מדרדרת את סביבתה, שכן קשה מאד להתקיים‬ ‫מונעת )ואף מתקנת( הרס מתמשך של סביבה‬ ‫לצידה.‬ ‫אנושית.‬ ‫מטרת שיקום המחצבה היא להביא את שטח‬ ‫בראיית המחצבה כנוף בעל ערך תרבותי גלומים‬ ‫המחצבה לשימוש חוזר, למזער או לבטל את‬ ‫יתרונות בכל תחומי המדדים של התכנון המקיים‬ ‫ההשפעות השליליות של אתרי חציבה נטושים‬ ‫אותם בחנו. היא מהווה מנןף לפיתוח כלכלי והיא‬ ‫ולנצלם ליצירת ערכים חדשים בעלי השפעה‬ ‫תורמת ליצירת תחושת אחדות קהילתית וליצירה‬ ‫והחברה.‬ ‫הסביבה‬ ‫על‬ ‫חיובית‬ ‫של קשר חזק יותר של חברה מקומית עם‬ ‫היום, ברור לכל, כי תהליך החציבה מתחיל הרבה‬ ‫לאורך‬ ‫יצרה‬ ‫אותו‬ ‫הנוף‬ ‫דרך‬ ‫הסביבה,‬ ‫לפני הוצאת המשאב מן הקרקע ונגמר לאחר‬ ‫ההיסטוריה. אתרים כאלה משמשים תמיד לארוח‬ ‫הענקת הקרקע לשימוש למטרה אחרת לחברה.‬ ‫ארועים קהילתיים. בנוסף לכך, בפעולת שיקום‬ ‫האפשרויות להשתמש שוב בקרקע המופרת‬ ‫המחצבה מעורבים בדרך כלל חברי הקהילה, כך‬ ‫רבות ומגוונות. העבודה סוקרת בקצרה את‬ ‫שהיא תורמת הן בפן החברתי והן בפן הכלכלי‬ ‫השלכותיהן.‬ ‫את‬ ‫ומפרטת‬ ‫הללו,‬ ‫הדרכים‬ ‫של יצירת מקומות עבודה לצורך השיקום. למרות‬ ‫המסקנה שהעלנו מבחינת הגישות השונות,‬ ‫כל יתרונות אלה, עדיין אין בכך כדי להביא לניצול‬ ‫הייתה, שרוב הגישות מתמקדות בהיבט אחד של‬ ‫מקסימלי של הקרקע וליצירת תיקון מיטבי של‬ ‫התכנון ואינן מספקות מסגרת לתכנון בר - קיימא‬ ‫המצב. מבחינה סביבתית, שימור הנוף המופר‬ ‫13  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫לומר שככל שיהיו יותר ייעודים למחצבה החדשה,‬ ‫כך תגבר יכולתה להשתלב ולהוות מנוף לפיתוח‬ ‫האזור כולו.‬ ‫תמ"א 41 המאושרת איננה מתייחסת כלל לנושא‬ ‫השיקום, היא מתווה הנחיות רק בנוגע להסדרה‬ ‫בטיחותית של פני שטח המחצבה בתום מיצוי‬ ‫שינוי ייעוד המחצבה, על האפשרויות הרבות‬ ‫העתודות שבה.‬ ‫שטמונות בו, מציע, לדעתנו, את האפשרות‬ ‫הטובה ביותר לתכנון מקיים. הדגשנו כבר,‬ ‫סיום העבודה, מעלה מספר רב של סוגיות לתכנון‬ ‫שתכנון כזה מהווה חוויה מתקנת מכל בחינות‬ ‫- סוגיות שיעסיקו, ללא ספק, כל מי שיפעל‬ ‫לבד‬ ‫סביבתית,‬ ‫מבחינה‬ ‫המקיים:‬ ‫התכנון‬ ‫בתחום הכרייה ושיקום המחצבות בפרט.‬ ‫מהפסקת התהליך המזהם, השימוש המחודש‬ ‫בקרקע מחייב תיקון של ההפרה הסביבתית.‬ ‫סוגיות הנוגעות לקשר שבין ייעוד הקרקע‬ ‫חשוב לציין שכאן טמון, אולי, החיסרון הגדול‬ ‫העתידי ושיקום‬ ‫ביותר של הגישה של שינוי ייעוד: המשך השימוש‬ ‫מידת היכולת לקבוע את יעוד הקרקע העתידי של‬ ‫האנושי בקרקע נמשך, וכך לא נוצר תיקון של‬ ‫מחצבה לאופק תכנון רחוק הינה מוגבלת .יחד עם‬ ‫המאזן האקולוגי המופר - בדגש על יצירת‬ ‫זאת ,בחלק גדול מהמקרים מחצבות נפתחות‬ ‫סביבות גידול חלופיות למינים שנעקרו מסביבתם‬ ‫בתחום של שטחים בעלי יעוד קרקע המוגדר לפי‬ ‫הטבעית. למרות זאת, בראייה העכשווית, נעשה‬ ‫תכנית מתאר ארצית או מחוזית לשטח פתוח או‬ ‫כל נסיון לשלב את הסביבה האנושית עם‬ ‫שטח לפיתוח עירוני( מגורים ,תעסוקה ,מבני‬ ‫הסביבה הטבעית - תהליך ניכר ביותר בסוג‬ ‫ציבור שטח פתוח עירוני וכד.)'‬ ‫שיקום זה. יתרונותיה הגדולים ביותר של הגישה‬ ‫קיומה של תכנית שיקום המותאמת ליעוד הקרקע‬ ‫נעוצים בשני התחומים הנותרים של התכנון‬ ‫העתידי בטרם נפתחה המחצבה עשויה ואף‬ ‫המקיים: מבחינה חברתית, יש בשינוי הייעוד, כפי‬ ‫צריכה להשפיע לטובה על התצורה הסופית של‬ ‫שציינו, חווייה מתקנת. נכון שישנם ייעודים‬ ‫המחצבה ובכך למזער את מידת הפגיעה בנוף‬ ‫אפשריים רבים לקרקע המחצבה, אך בכולם‬ ‫ולהקל בפעולת השיקום שתתבצע בתום‬ ‫ישנה התחשבות בצורך הכולל ובמתן פיצוי הולם‬ ‫החציבה .מנגד ,מערכת התכנון שואפת להשאיר‬ ‫לקהילה ולפרטים שנפגעו מקיומה של המחצבה‬ ‫גמישות עתידית על מנת לענות על צרכים‬ ‫לידם. עצם השימוש בתוואי קרקע כה 'אנושי',‬ ‫עתידיים ,אותם אין לנו יכולת לצפות כיום .‬ ‫תורם רבות ליצירת תחושת זהות ואחדות‬ ‫בהתאם לכך ,עולות הסוגיות הבאות:‬ ‫מקומית - מצב הפוך לנזק התדמיתי שנגרם קודם‬ ‫לכן. ולבסוף, בתהליך התכנון המחודש יש‬ ‫- האם, מתי, באיזו מידה ובאיזו רמת פירוט ניתן‬ ‫מתוקנת‬ ‫סביבה‬ ‫ליצור‬ ‫אמיתית‬ ‫הזדמנות‬ ‫לקבוע את יעוד הקרקע העתידי של המחצבה‬ ‫ומתקנת.‬ ‫לאחר שמוצו בה העתודות והיא או חלקה הוכרזה‬ ‫מבחינה כלכלית, לאור המגוון הרב של שינויי‬ ‫כנטושה?‬ ‫הייעוד האפשריים, ניתן להביא למקסימום את‬ ‫השתלבותו של האתר במארג הכלכלי. סוג הייעוד‬ ‫או הייעודים החדשים אינו משנה כל כך וניתן אף‬ ‫23  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫הכלכלי,‬ ‫החוקי,‬ ‫בתחום‬ ‫רבים:‬ ‫בתחומים‬ ‫- באיזו מידה יכולת השיקום העתידי צריכה‬ ‫החברתי, האקולוגי והתכנוני, והיא תדרוש את‬ ‫להילקח בחשבון בעת קביעת אתרים חדשים‬ ‫הקמתו של מנגנון המכיל טיעונים של כל ענפי‬ ‫לחציבה?‬ ‫החיים.‬ ‫- מהו המשקל שיש לתת למרכיבים הנופיים‬ ‫והאקולוגיים בעת בחירת אתרים לחציבה?‬ ‫- האם ניתן יהיה ליצר שיקום הדרגתי של‬ ‫מחצבה, תוך כדי תהליך הכרייה?‬ ‫סוגיות הנוגעות לניהול השיקום‬ ‫כיום ,עיקר ניהול השיקום מרוכז בידיה של הקרן‬ ‫בנימה אישית, יש לנו כמתכננים, דאגה כנה‬ ‫לשיקום מחצבות .בטרם מתחילה הקרן בשיקום‬ ‫ממצב הכרייה בארץ. נכון שצוות של מומחים‬ ‫מחצבה עומדים בפניה מספר חסמים ומיגבלות :‬ ‫עובד כרגע על הסדרה רחבה יותר של הנושא,‬ ‫הקרן איננה מממנת שיקום מחצבה שלא הוכרזה‬ ‫אך גם לאחר סיום העבודה והגשת המסקנות,‬ ‫כנטושה .כמו כן היא איננה מממנת הקמת‬ ‫עדיין יוותרו שאלות רבות ללא מענה: בעיקר‬ ‫מבנים ,מתקנים ,חניונים ,צנרת מים ,ביוב ועוד .‬ ‫מדאיגה אותנו הכוונה )שאולי תתממש( שלא‬ ‫במידה ואין תמיכה כספית של רשויות או גופים‬ ‫לכלול את נושא השיקום כחלק בלתי נפרד‬ ‫אחרים הרלוונטיים לשיקום המחצבה הספציפית‬ ‫מהשיקולים בקשר למחצבות בכל המצבים: החל‬ ‫לא ניתן לקדם תכניות שיקום.‬ ‫מטיפול במצבות קיימות ונטושות וכלה בשיקולים‬ ‫כמו כן ,הקרן איננה מממנת שיקום כל עוד לא‬ ‫לגבי מיקומן של מחצבות חדשות. אני מקווים, כי‬ ‫קיבלה התחייבות מהרשות המקומית בתחומה‬ ‫נושא המחצבות יזכה לחשיפה רבה יותר בעתיד -‬ ‫נמצאת המחצבה בדבר תחזוקת האתר .במקרים‬ ‫לא רק בגלל הסכנות האמיתיות הטמונות‬ ‫בהם אין הרשות המקומית רואה את התועלת‬ ‫בהזנחתו, אלא בעיקר בגלל ההזדמנויות הרבות‬ ‫שתצמח לה משיקום המחצבה ,אין היא מוכנה‬ ‫שהוא מציע לנו לתקן את עברינו וליצור עתיד טוב‬ ‫להפנות משאבים לשיקום האתר ופיתוחו קיים‬ ‫יותר לדורות הבאים.‬ ‫קושי רב בשיקום המשחזר את הסביבה הטבעית‬ ‫טרום החציבה וזו הקיימת בסמוך למחצבה .עיקר‬ ‫הקושי הוא בהפיכת מחשופי הסלע למרקם‬ ‫וצמחייה(‬ ‫אדמה,מסלע‬ ‫בתכונותיו)‬ ‫הזהה‬ ‫לסביבתו .לציין :בעיקר בצפון ,פחות בדרום ,יותר‬ ‫במחצבות הר וכד.'‬ ‫- לאור מגוון האפשרויות הרחב לניצול השטח‬ ‫ובהתחשב במספר הגורמים, בעלי העניין ומוקדי‬ ‫הכוח הנוגעים בדבר - האם ניתן יהיה להקים‬ ‫מנגון שיסדיר את אופן השיקום, כך שבאמת יביא‬ ‫לניצול מיטבי של המחצבה ולמיסודו של תכנון‬ ‫מקיים? שאלה זו היא בעלת השלכות רבות‬ ‫33  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ ‬ ‫רשימה בבליוגרפית:‬ ‫1. אניס רות ולנדאו גד, מחצבות בנוף, מוסד הטכניון למו"פ בע"מ, 9691‬ ‫2. ברון מירה ושכטר מרדכי, חציבה כנגד נב"ט, או מה שוויה של פיסת קרקע בפארק הכרמל?,מוסד הטכניון‬ ‫למו"פ בע"מ, 6791‬ ‫3. מגזין אדריכלות נוף, שיקום מחצבות, גליון 81, יוני 5002  ‬ ‫4. מילגרום תמר, היבטים סביבתיים בניהול ענף הכרייה והחציבה לחומרי גלם לבנייה ולסלילה, אוניברסיטת‬ ‫חיפה, הפקולטה למדעי החברה, 7002‬ ‫5. משרד הפנים - מינהל התכנון, תמ"א 41ב' - דוחות עבודה, ירושלים: האגף לתכניות מתאר ארציות, משרד‬ ‫הפנים.‬ ‫6. שלומות, עודד, המחצבות שנפלו בין הכיסאות, ירוק כחול לבן, אוגוסט - ספטמבר 8991, עמ' 71 - 91  ‬ ‫אתרי אינטרנט‬ ‫1. הקרן לשיקום מחצבות ‪/http://mine‐rec.mni.gov.il‬‬ ‫2. אתר משרד הפנים /‪http://www.moin.gov.il/Apps/PubWebSite/MainMenu.nsf‬‬ ‫3. ‐‪http://www.archdaily.com/45692/redesign‐of‐the‐roman‐quarry‐disposed‐opera‐festivals‬‬ ‫‪alleswirdgut‐architektur‬‬ ‫4. ‪/http://www.volido.com‬‬ ‫5.‬ ‫_‪http://www.golder.com.au/modules.php?name=Projects&service_id=0&sector_id=0&sort‬‬ ‫402=‪by=date&sort_dir=desc&page=1&sp_id‬‬ ‫6. ‪http://www.sudstainability.com/case‐study.asp‬‬ ‫7.‬ ‫‪http://www.cementindustry.co.uk/sustainability/our_sustainability_agenda/quarry_restora‬‬ ‫‪tion.aspx‬‬ ‫43  ‬ ‫ ‬
  • ‫סמסטר א' תש"ע -9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫0102‬ ‫ ‬ ‫53  ‬ ‫ ‬