Educational thinking and ecological standards - Shekar Alon

2,043 views

Published on

Hebrew

Published in: Education
0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total views
2,043
On SlideShare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
26
Actions
Shares
0
Downloads
21
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

Educational thinking and ecological standards - Shekar Alon

  1. 1. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫קריטריונים חינוכים בתקן האקולוגי‬ ‫מנחה: תגית כלימור‬ ‫מגיש: אלון שיקאר‬ ‫697104040‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  2. 2. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫1. ראשי פרקים_______________________________________________________________2‬ ‫2. מבוא____________________________________________________________________ 3‬ ‫3. שאלת המחקר המרכזית______________________________________________________ 4‬ ‫4. נושא העבודה ומטרותיה_______________________________________________________4‬ ‫5. הבעיה הנדונה במחקר________________________________________________________ 4‬ ‫6. השערות המחקר____________________________________________________________ 4‬ ‫7. מטודולוגית העבודה__________________________________________________________4‬ ‫8. רקע לעבודה_______________________________________________________________ 5‬ ‫1.8 רקע על פיתוח עירוני בר קיימא______________________________________________5‬ ‫2.8 מדיניות פיתוח בר קיימא במגזר העירוני בישראל__________________________________6‬ ‫3.8 מדיניות פיתוח בר קיימא, נתוני מימוש________________________________________ 6‬ ‫4.8 התקן האמריקאי ‪7_________________________________________________ LEED‬‬ ‫1.4.8 הקריטריונים שנבחנים בתקן______________________________________________7‬ ‫5.8 התקן הישראלי 1825___________________________________________________ _8‬ ‫1.5.8 הקריטריונים שנבחנים בתקן______________________________________________8‬ ‫9. דיון על עידוד החשיבה האקולוגית________________________________________________8‬ ‫1.9 אקולוגיה___________________________________________________________ 8‬ ‫2.9 למידה- חיקוי _____________________________________________________ 9‬ ‫3.9 חשיפה כוללת_________________________________________________________9‬ ‫4.9 האינטרנט כתקדים לארכיטקטורה _________________________________________ _ 9‬ ‫01. סקירת תקדימים ודוגמאות לבניה ירוקה_________________________________________ _9‬ ‫1.01 פרויקט מתקן איסוף בקבוקים, ישראל _____________________________________ __01‬ ‫2.01 פרויקט מתחם גן הילדים, יפן___________________________________________ __01‬ ‫3.01 פרויקט מבנה משרדים , אינטל, חיפה ______________________________________ __11‬ ‫4.01 קמפלקס השכונות הירוקות, כפר סבא ________________________________________11‬ ‫5.01 שכונות מגורים ‪ , BedZED‬אנגליה _______________________________________ _21‬ ‫11. הצעה לקריטריונים נוספים בחקיקה הירוקה ______________________________________ 31‬ ‫21.בחינת התקדימים על בסיס הקריטריונים שהוגדרו _________________________________61-41‬ ‫31.השוואת התקדימים _________________________________________________________71‬ ‫41. ניתוח ההשוואה __________________________________________________________81‬ ‫1.41 הבדלי קיצון בין השכונות ________________________________________________81‬ ‫2.41 השקט והצנוע אל מול הרועש והיומרני _______________________________________81‬ ‫3.41 מתקן איסוף הבקבוקים כנקודת אור_______________________________________91-81‬ ‫51.סיכום ומחשבות לעתיד_______________________________________________________02‬ ‫61.רשימת מקורות ____________________________________________________________12‬ ‫2‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  3. 3. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫2. מבוא‬ ‫בשנים האחרונות אנו עדים לעוד ועוד פרויקטים אדריכליים אשר חורטים על דגלם את הנושא האקולוגי.‬ ‫החיפוש אחר "הבניין הירוק" , הבניין אשר יפגע במידה המועטה ביותר בסביבתו ובנוסף יתרום תרומה‬ ‫משמעותית לחלק מן המאבק לחשיבה אקולוגית, הופכת למטרה חשובה אשר לה השלכות סביבתיות‬ ‫וחברתיות מהותיות ביותר. כמו כל זרם בעולם העיצוב גם זרם האדריכלות ברת הקיימא מנסה למצוא את‬ ‫השפה אשר תתאים לו באופן הנכון ביותר. זאת אומרת העיצוב אשר יבטא את הרעיונות האקולוגים‬ ‫וישתמש בהם כמנוף תכנוני. אסטתיקת העיצוב האקולוגי לא היתה יצירת יש מאין. האנשים אשר פיתחו‬ ‫אותה היו יועצי האקלים, המהנדסים והאדריכלים אשר נשענו על הפונקציונאליות של המערכות ההנדסיות.‬ ‫באופן המזכיר את הזרם הפוטוריסטיי אשר קידש את האסתטיקה של המכונה והשתמש בה על מנת לקדם‬ ‫את רעיונותיו המהפכניים גם האדריכלות האקולוגית לעיתים מקצינה את השימוש בתאים פוטו וולטיים,‬ ‫גגות מחופי דשא וטורבינות רוח על מנת לקדם את הרעיונות הסביבתיים אשר הם לחם חוקה.‬ ‫כל אג'נדה אדריכלית מלווה במשנה חברתית מסוימת והביטוי המבני עיצובי אמור להיות זה אשר ממחיש‬ ‫בצורה מדויקת את רעיונות הזרם, מעין מגדלור אשר מפיץ את הרעיונות החדשים בכל רחבי העיר ומשפיע‬ ‫לחיוב על תושביה. בניין אקולוגי, מלבד ההגדרות אשר מופיעות בתקנים צריך להיות גם אלמנט מחנך אשר‬ ‫עיצובו מעודד את האנשים המשתמשים בו או הנחשפים אליו ליישום אורך חיים אקולוגי זה אשר נמצא‬ ‫במשא ומתן מתמיד עם הסביבה. כיוון שבשנים הבאות העיצוב האקולוגי רק ילך ויגבר יש צורך בבחינת‬ ‫הכלים העיצוביים אשר מאפיינים את האדריכלות הירוקה ויש צורך לבחון האם הם אכן מצליחים להשפיע‬ ‫ולקרב את האוכלוסיה לאורח חיים המקיים קשר הרמוני יותר עם הסביבה.‬ ‫3. שאלות המחקר המרכזיות‬ ‫מתוך הבנת הצורך בבנייה אקולוגית וירוקה ומתוך הידיעה כי רוב האוכלוסיה התרגלה לאורח חיים אשר‬ ‫ברובה היה בזבזני ולא מתחשב בסביבה ובטבע באופן יום יומי. על הפרויקטים האקולוגים חייב להיות ערך‬ ‫נוסף מלבד היותם ידידותיים לסביבתם הם גם חייבים להיות מעין נושאי ומפיצי בשורה על מנת לאפשר‬ ‫לציבור להשתנות ולהתרגל לאורח חיים שונה מזה אשר לו הורגל עד כה. השאלות בהם המחקר נוגע:‬ ‫א. האם הקריטריונים אשר מגדירים בנייה ירוקה הם מספיקים על מנת להגדיר מבנים ירוקים גם‬ ‫כמבנים המחנכים לחשיבה אקולוגית והאם הדבר מובחן באופן עיצובם?‬ ‫ב. באיזה אופן מציעים הקריטריונים של התקינה הירוקה את האלמנט החינוכי כחלק אינטגראלי‬ ‫מהתקנים ההנדסיים?‬ ‫3‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  4. 4. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫חינוכים, זאת אשר תקרב את האוכלוסיה אל‬ ‫4. נושא העבודה ומטרותיה‬ ‫החשיבה האקולוגית הזרה לרובנו. אנו עדים‬ ‫חדשות לבקרים לבנייתם של מבנים אשר‬ ‫מחקר זה מטרתו היא לסקור את הקריטריונים‬ ‫מוגדרים ירוקים אך רובם אינם תורמים כלל‬ ‫האקולוגים השונים המצויים בתווי התקן ולאחר‬ ‫לתרבות החשיבה האקולוגית החברתית והם‬ ‫מכן באמצעות סקירה של תקדימים מן העולם‬ ‫מכונסים בתוך עצמם בלי שום יכולת המאפשרת‬ ‫להציע קריטריונים נוספים אשר יחד עם אלו‬ ‫למתבונן או למשתמש להבין ולהפנים את מהותם‬ ‫הקיימים יצרו "חבילה" שלמה יותר המובילה‬ ‫האקולוגית. באופן זה הם מתפספסים ומחטיאים‬ ‫לעיצוב אדריכלי אשר לו הפוטנציאל למשפיע על‬ ‫את מטרתם כנושאי הבשורה האקולוגית ברת‬ ‫החשיבה האקולוגית באופן רחב יותר. המחקר‬ ‫הקיימא.‬ ‫הנ"ל מציע לשכלל את הממשק בין העיצוב‬ ‫האדריכלי לבין התהליך החינוכי שאותו עוברות‬ ‫אוכלוסיות העולם ולהפכו לחלק בלתי נפרד מן‬ ‫6. השערות המחקר‬ ‫התקינה העולמית בנושא .‬ ‫השערת המחקר היא כי ניתן להשתמש בנוף‬ ‫5. הבעיה הנדונה במחקר‬ ‫העירוני ובעיצוב הארכיטקטוני על מנת לקדם‬ ‫האם מספיקה הנחתו של תא סולארי על גגו של‬ ‫רעיונות וחשיבה אקולוגים. הקריטריונים אשר‬ ‫מבנה בכדי לחשוב כי המשתמשים בו מקיימים‬ ‫מגדירים מהי אדריכלות ירוקה ואקולוגית לוקים‬ ‫אורך חיים אקולוגי ? כיצד אנו יודעים כי מבנה‬ ‫בחוסר מסוים כיוון שהם מתייחסים בעיקר לפן‬ ‫הוא בכלל מבנה "ירוק" מלבד פרסומו של הקבלן‬ ‫ההנדסי, סטטיסטי של נושא הקיימות. אומנם‬ ‫במשרד המכירות כי בניינו אכן עומד בכל‬ ‫חשיבותם של הנושאים ההנדסים אינה מוטלת‬ ‫התקנים "הירוקים" ? ובכן, ישנן שתי בעיות‬ ‫בספק אך חוסר ההבחנה כי מבנה ירוק חייב‬ ‫שעמם מנסה להתמודד המחקר:‬ ‫לחשוף את היותו כזה וכך גם להשפיע על המרחב‬ ‫1. העובדה שאורח חיים אקולוגי הוא מצב פנימי‬ ‫במישור החינוכי היא בבחינת תעודת עניות‬ ‫למשרדים שבהם תקנות הבנייה הירוקה נכתבות.‬ ‫המצוי בתודעתו של האדם והוא אשר משפיע עליו‬ ‫בחיי היום יום. תודעה אקולוגית מושגת בעיקר‬ ‫על ידי חינוך עבור כל הגילאים והמגזרים. חינוך‬ ‫7. מטודולוגיית העבודה:‬ ‫זה חייב להיות מגובה על ידי הרשויות השונות‬ ‫אשר מצדן ידאגו לבנייתם של מתקנים אקולוגים‬ ‫סקירת המידע והרקע‬ ‫שונים, אשר יכניסו את המודעות האקולוגית‬ ‫- נתונים על בנייה ופיתוח בר-קיימא בארץ‬ ‫לחיינו בכל דרך אפשרית; מתקני איסוף אשפה,‬ ‫ובעולם‬ ‫שבילי אופנים, בניינים אקולוגים ועוד‬ ‫- מדיניות ישראל לפיתוח עירוני בר-קיימא‬ ‫2. אין תקינה הדורשת מפורטות להשתמש‬ ‫- מהם הקריטריונים המגדירים בנייה ירוקה‬ ‫באלמנטים האקולוגים כמחוללי העיצוב וכי אין‬ ‫- התקן האמריקאי‬ ‫דרישה לקיומו של קשר ישיר בן המשתמש לבין‬ ‫- התקן הישראלי‬ ‫הסביבה. בנייה "ירוקה" חייבת להיות מוגדרת‬ ‫ככזאת המקדמת מאפינים‬ ‫4‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  5. 5. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫1‬ ‫1.8 רקע על פיתוח עירוני בר- קיימא‬ ‫דיון על עידוד המחשבה האקולוגית‬ ‫)פרומקין,אחירון 2002(‬ ‫- אקולוגיה‬ ‫- למידה-חיקוי‬ ‫אג'נדה 12 הינה תוכנית פעולה בין-לאומית אשר‬ ‫- חשיפה כוללת‬ ‫אותה יזם האו"ם בכנס ריו משנת 2991. התוכנית‬ ‫- האינטרנט כתקדים לארכיטקטורה‬ ‫הנפרסת על פני מאות עמודים היא תוכנית פעולה‬ ‫מקיפה להשגת פיתוח בר-קיימא בסקטורים‬ ‫סקירת דוגמאות ותקדימים לבניה ירוקה‬ ‫שונים. על פי אג'נדה 12 מדיניות התכנון צריכה‬ ‫- הצגת דוגמאות ותקדימים שונים לבנייה‬ ‫לשפר משמעותית את הממשק בן האדם לסביבתו‬ ‫ירוקה‬ ‫בתוך הישובים הקיימים ואלו שעתידים להיבנות,‬ ‫תוך מתן מענה על צרכי ההווה מבלי לפגוע‬ ‫הגדרת קריטריונים עיצוביים המגדירים בנייה‬ ‫ביכולת הדורות הבאים לענות על צרכיהם. הצעות‬ ‫ירוקה‬ ‫האג'נדה הן לחזק את הערים והישובים הגדולים,‬ ‫- ניתוח פרטי עבור כל תקדים על בסיס‬ ‫לעשותם נעימים ובטוחים יותר ליושביהם‬ ‫הקריטריונים החדשים‬ ‫ולמזער את השפעותיהם השליליות על הסביבה‬ ‫- בחינה השוואתית בין התקדימים על בסיס‬ ‫וזאת לאור העלייה הדראסטית בקצב הגידול‬ ‫הקריטריונים החדשים‬ ‫האורבאני בשנים האחרונות. הסקטור האורבני‬ ‫בעולם הולך וגדל באופן מואץ והחל משנת 8002‬ ‫ניתוח ההשוואה‬ ‫קצת יותר מ%05 אחוז מתושבי כדור הארץ חיים‬ ‫בתוך הערים. נתון זה רק מחזק את ההשפעה על‬ ‫סיכום‬ ‫החינוך והגברת המודעות הסביבתית-אקולוגית‬ ‫שיש לארכיטקטורה כיוון שהיא זאת אשר יוצרת‬ ‫8. רקע למחקר‬ ‫את הנוף האורבאני הגדל.‬ ‫הרקע למחקר מבוסס על נתוני הבנייה הירוקה‬ ‫בארץ ובעולם. והוא סוקר את הנושאים הבאים:‬ ‫רקע על פיתוח עירוני בר-קיימא‬ ‫-‬ ‫מהי מדיניות ישראל בנוגע לפיתוח עירוני‬ ‫-‬ ‫בר-קיימא?‬ ‫נתוני מימוש פיתוח בר קיימא בישראל‬ ‫-‬ ‫מהו התקן האמריקאי המגדיר בנייה‬ ‫-‬ ‫ירוקה?‬ ‫מהו התקן הישראלי?‬ ‫-‬ ‫גידול האוכלוסיה בערים לעומת הכפר‬ ‫מתוך האתר של האו"ם‬ ‫1אג'נדה 12 והצהרת ריו, רקע תקצירים והיבטים ישראלים,‬ ‫ד"ר תמר אחירון-פרומקין, ד"ר רון פרומקין, ירושלים, המשרד‬ ‫לאיכות הסביבה, 2002,‬ ‫5‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  6. 6. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫זיהום אוויר‬ ‫הגברת השימוש בתחבורה ציבורית, הגבלת‬ ‫השימוש ברכב פרטי, שילוב שימושי קרקע,‬ ‫2.8 מדיניות פיתוח בר קיימא במגזר העירוני‬ ‫2‬ ‫בישראל‬ ‫)פייטלסטון 3002(‬ ‫זיהום תעשייה‬ ‫יש לצמצם את הזיהום המקומי של כל מפעל,‬ ‫בשנת 6991 החלה להתגבש במשרד האיכות‬ ‫מערכות ביקורת וסילוק של פסולת לאתרים‬ ‫והסביבה תוכניות אסטרטגיות לפיתוח בר-קיימא‬ ‫מורשים לכך, יצירה של קרקע אטומה המונעת‬ ‫כאשר היא מבוססת ונשענת על אג'נדה 12. את‬ ‫את זיהום מיי התהום.‬ ‫העקרונות לטיפוח אקולוגי במגזר העירוני גיבשה‬ ‫קבוצת דיון אשר כללה אנשי אקדמיה, ממשלה,‬ ‫זיהום רעש‬ ‫נציגי ציבור ועוד. להלן המלצותיהם לשם השגת‬ ‫מדיניות אזורי רעש, שמירה על אזורים שקטים‬ ‫טיפוח עירוני בר-קיימא‬ ‫ובנייה בבנייה אקוסטית‬ ‫1. חיסכון במשאבים‬ ‫מיקרו אקלים‬ ‫חשוב לשמור על המיקרו אקלים העירוני ולמנוע‬ ‫קרקע‬ ‫היווצרות של "אי-חום"‬ ‫זאת אומרת חיסכון בקרקע: העלאת צפיפות‬ ‫עירוניים. זאת על ידי שילוב שטחים ירוקים‬ ‫הבינוי, ציפוף ומיחזור במרקמים קיימים, איחוד‬ ‫במרקם הבנוי, ייעור העיר, פיזור אזורי בינוי‬ ‫תשתיות, עירוב המשלב שימושי קרקע וניצול‬ ‫צפופים, שמירת זכויות סולארית וייעול השימוש‬ ‫המרחב התת קרקעי, הימי, המדברי‬ ‫באנרגיה ובוויסות האקלים בבניינים.‬ ‫מים‬ ‫ייעול השימוש במים, מחזורם ושמירה על מי‬ ‫פסולת‬ ‫התהום‬ ‫מיון הפסולת, הפחתת הכמות, שימוש חוזר, ניצול‬ ‫אנרגיה‬ ‫אנרגטי לבנייה ולתעשייה.‬ ‫ייעול הצריכה במבנים, עידוד תחבורה ציבורית‬ ‫חזות העיר אחזקת מבנים ותשתיות, מניעת‬ ‫ותכנון מערך עירוני המצמצם את הצורך בנסיעות‬ ‫שילוט פרוע, עידוד הטמנת קווי תקשורת וחשמל‬ ‫ברכב מוטורי‬ ‫בתוך הקרקע, הסתרת מתקנים שונים על‬ ‫חומרי גלם‬ ‫הבניינים, שילוב נאות של מזגנים ודודי שמש‬ ‫שימוש יעיל יותר בחומרים, פיתוח חומרים‬ ‫ושמירה וטיפוח השטחים הירוקים.‬ ‫חלופיים, ניצול פסולת למטרות בנייה ופיתוח‬ ‫שיטות בנייה שמדגישות חיסכון בחומרים‬ ‫3.8 מדיניות פיתוח בר קיימא בישראל נתוני‬ ‫ובאנרגיה.‬ ‫3‬ ‫מימוש‬ ‫2. שמירה על איכות הסביבה‬ ‫בכנס שאירגנה השנה העמותה הישראלית‬ ‫נסקרו‬ ‫קיימא‬ ‫ירוקה ובת‬ ‫לייזום בנייה‬ ‫2לקראת אסקרטגיה לפיתוח בר-קיימא, פרו"פ ערן פייטלסטון,‬ ‫3‬ ‫מתוך הפורטל הישראלי לאנרגיה ירוקה - ‪Tashtiot‬‬ ‫עמודים 94-84 ,המשרד לאיכות הסביבה, ירושלים, 3002‬ ‫6‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  7. 7. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫1.4.8 הקריטריונים שנבחנים ב- ‪LEED‬‬ ‫אתר הבנייה- בחירת האתר וניהולו במהלך הבנייה‬ ‫מהווים שיקול חשוב עבור פרויקט בר-קיימא.‬ ‫בנייה על אתר "משומש" זאת אומרת שימוש‬ ‫מחדש בקרקע בנויה ולא בקרקע חדשה ובתולית.‬ ‫בחירה זו יש בכוחה למזער את ההשפעה על‬ ‫מערכות אקולוגיות ועל נתיבי מים, היא מפחיתה‬ ‫את שחיקת הסביבה הטבעית ומקלה על איסוף‬ ‫הנגר. פיתרונות תחבורה יצירתיים יתוגמלו.‬ ‫יעילות מים- בניינים הם הצרכנים הגדולים ביותר‬ ‫של מים והמטרה היא לעודד לשימוש חכם יותר‬ ‫של מים, מבפנים ומבחוץ, צמצום כמות המים‬ ‫בשימוש מתאפשר בעיקר בזכות מיכשור והתאמות‬ ‫נכונות יותר ובחוץ על ידי עיצוב חכם יותר של‬ ‫4‬ ‫הסביבה הנופית.‬ ‫4.8 התקן האמריקאי ‪LEED‬‬ ‫המועצה האמריקאית לבנייה ירוקה ‪USGBC‬‬ ‫השימוש באנרגיה- על פי נתוני מחלקת האנרגיה‬ ‫מפרסמת החל משנת 4991 את הפרמטים אשר על‬ ‫של ארצות הברית, מבנים צורכים כ%93 מצריכת‬ ‫פיהם היא יוצרת שיטת דירוג אשר מגדירה בנייה‬ ‫האנרגיה וכ%47 מצריכת החשמל.התקן מעודד‬ ‫"ירוקה". המערכת הינה בעלת הכרה בינלאומית‬ ‫מגוון רחב של אסרטגיות לניצול נכון יותר ויעיל‬ ‫והיא אשר קובעת את מידת הסמכתו של מבנה‬ ‫יותר של אנרגיה.‬ ‫כמבנה ירוק. ‪ LEED‬היא למעשה גוף מצד‬ ‫חומרים ומשאבים- במהלך שלבי הבניה ישנו בזבוז‬ ‫שלישי הבוחן האם בניין או הקהילה תוכננו ונבנו‬ ‫אדיר של אנרגיה וחומרים. המטרה היא לצמצם את‬ ‫באמצעות אסטרטגיות שנועדו לשפר את‬ ‫כמות הפסולת, למחזר חומרי בנייה ושימוש בחומרים‬ ‫הביצועים על פני כל המדדים החשובים ביותר:‬ ‫מקומיים.‬ ‫חיסכון באנרגיה, יעילות במים, הפחתת פליטת‬ ‫2‪ ,CO‬איכות הסביבה, ניצול של משאבים‬ ‫איכות הסביבה הפנימית- האדם מצוי רוב זמנו‬ ‫ורגישות ההשפעות שלנו על הסביבה. המעניין‬ ‫בתוך מבנים סגורים ובמצב זה האוויר חייב להיות‬ ‫בתקן זה היא העובדה כי הוא גמיש מספיק כדי‬ ‫גישה‬ ‫להיות‬ ‫חייבת‬ ‫ומאוורר,‬ ‫נקי‬ ‫לבחון את כל סוגי הבנייה - מסחרי, כמו גם‬ ‫לאור טבעי ומתן דגש לאכויות אקוסטיות.‬ ‫למגורים תוך כדי בחינה לאורך כל מחזור חייו של‬ ‫המבנה - תכנון הבנייה, התפעול והתחזוקה‬ ‫מיקום וקישוריות תחבורתית- ההשפעה של מבנה‬ ‫והתרומה שהוא מוסיף אל סביבתו.‬ ‫מתחילה באופן הנחתו בסביבה והאופן שעל פיו הוא‬ ‫מעודד קשרים ויחסים עם מבנים אחרים. עדיפה‬ ‫4מתוך אתר האינטרנט של המועצה האמריקאית לבנייה ירוקה‬ ‫בנייה הרחוקה ממקומות הרגישים לסביבה ובנייה‬ ‫‪www.usgbc.org‬‬ ‫7‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  8. 8. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫על הסביבה. התקן הוא וולונטרי, והמבקשים לקבל‬ ‫את ה"תו הירוק" המוענק על ידי מכון התקנים‬ ‫והמשרד להגנת הסביבה חייבים אחרי העמידה‬ ‫בתנאי החוק להוכיח שבניינם אכן עומד בדרישות‬ ‫מודעות וחינוך- המועצה לבנייה ירוקה באמריקה‬ ‫מינימום בתחומים סביבתים.‬ ‫מודעת לעובדה שבניין "ירוק" הוא כזה רק אם‬ ‫האנשים שחיים בו מקיימים אף הם אורח חיים‬ ‫אקולוגי. יש צורך בעידוד והסברה מדוע המבנה‬ ‫1.5.8 הקריטריונים שנבחנים בת"י 1825‬ ‫הנ"ל ירוק מצד היזם לתושבים.‬ ‫אנרגיה- שימוש אלימי נכון כולל ניתוחים‬ ‫חדשנות בתכנון- ניתן עבור פרויקטים אשר‬ ‫אקלימיים באתר, שימוש בפתרונות פאסיביים,‬ ‫מספקים טכנולוגיות חדשות וחדישות על מנת‬ ‫תאורה טבעית , בידוד נכון וכו'‬ ‫לשפר את ביצועי הבניין הרבה מעבר לדרישות‬ ‫התקן.‬ ‫קרקע- ציפוף מקסימאלי בהתאם לתב"ע, עירוב‬ ‫שימושים ומירוב השימוש בקרקע )חניונים וחדרי‬ ‫אזורי עדיפות- התקן קובע בכל אזור את האזורים‬ ‫שירות תת קרקעיים(, שימור הקרקע ומניעת‬ ‫אשר פיתוח ובנייה בו הם עדיפים ויסיעו לפיתוחו‬ ‫זיהומה‬ ‫של האזור כולו.‬ ‫מים, שפכים וניקוז- חיסכון במים שפירים,‬ ‫מיחזור מים אפורים, פיתרונות לאגירת ני נגר‬ ‫ומניעה של פגיעה במערכות ניקוז טבעיות.‬ ‫נושאים סביבתיים נוספים- מחזור פסולת‬ ‫הבנייה, מתקני מיחזור, מתן פיתרונות איוורור,‬ ‫חסימת רעש, בניית מתקני אופנים וכו'‬ ‫9. דיון על עידוד המחשבה האקולוגית‬ ‫1.9 אקולוגיה‬ ‫5‬ ‫5.8 התקן הישראלי‬ ‫אקולוגיה הוא תחום מדעי הבוחן את מערכות‬ ‫היחסים, הקשרים וההשפעה ההדדית אשר‬ ‫בשנת 5002 נכנס לתוקפו תקן לבנייה ירוקה בארץ‬ ‫קיימת בין כל מרכיביה של הסביבה. החינוך‬ ‫שמספרו 1825 ושמו "בניינים שפגיעתם בסביבה‬ ‫לחשיבה אקולוגית הוא למעשה חינוך אשר‬ ‫פחותה". מטרתו של התקן היא להפחית את‬ ‫מעודד את האדם להבין כי הוא חלק מתוך‬ ‫ההשפעות השליליות של מבנים ושל תהליך הבנייה‬ ‫מכלול גדול של מרכיבים וכי לכל פעולה של אחד‬ ‫ישנה תגובה אצל האחר והדבר מתייחס הן‬ ‫5 מתוך התקן הישראלי 1825, ביניינים שפגיעתם בסביבה‬ ‫לתגובה פיזיולוגית והן לתגובה פסיכולוגית.‬ ‫פחותה,5002‬ ‫8‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  9. 9. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ברעיון האקולוגי ועידודו לכך הוא בעל חשיבות‬ ‫מכרעת ועליונה כיון שהם עדין לא הורגלו לאורח‬ ‫חיים בזבזני או לא מתחשב בסביבה. השפעה‬ ‫חיובית עליהם תיהיה נקודת מפנה בכל הנוגע‬ ‫לקיימות.‬ ‫4.9 האינטרנט כתקדים לארכיטקטורה‬ ‫האינטרנט הוא לא רק מקור למידע אלא מקור‬ ‫שבאמצעותו מתפתחים להם גם מודלים‬ ‫חברתיים חדשניים. המגולמים על ידי רשתות‬ ‫חברתיות , עזרה הדדית, אפשרות לפיתוח אישי ,‬ ‫ייעוץ והכוונה זמינים ועוד. מובן שאתרי‬ ‫2.9 למידה – חיקוי‬ ‫האינטרנט הווירטואליים הם מתקדמים מספר‬ ‫מונים מאתרי הבנייה הארכיטקטונים הפיסיים‬ ‫על פי התאוריה אשר מוצגת בספרה של סוזן‬ ‫אך אולי על האדריכלות ללמוד גם מן העולם‬ ‫בלקמור, מכונת הממים 6 )9991,‪(Blackmore‬‬ ‫הווירטואלי ועל הקשרים שהוא מאפשר ומקיים‬ ‫ההבדל המשמעותי ביותר בין בני האדם לשאר‬ ‫בתוך המרחב הפנימי שבו. גם בארכיטקטוה יש‬ ‫יצורים חיים אחרים היא יכולת החיקוי שלנו.‬ ‫מקום לפיתוח סכמות חשיבה חדשות אשר יעודדו‬ ‫החיקוי הוא הדרך שבה אנו למדים, מעבירים‬ ‫לאקולוגיה ויבואו לידי ביטוי גם באופן העיצוב.‬ ‫מידע וידע ובעזרתו מחשבות עוברות, נפוצות‬ ‫סכמות אשר ייצרו מצבים חדשים המובילים‬ ‫ומשתכפלות מאחד לשני. הלימוד של האג'נדה‬ ‫לנקודות קשר וחיבור בין האדם לחברו ולסביבתו‬ ‫האקולוגית חייב להתבסס בין השאר על חיקוי‬ ‫לפיכך יש צורך מהותי בעידוד קריטריונים‬ ‫01 סקירת תקדימים ודוגמאות לבנייה ירוקה‬ ‫עיצוביים מסוימים מוך מחשבה שאלו יובילו‬ ‫לחשיפה לקיימות ולהפנמה של החשיבה‬ ‫פרק זה יסקור מספר דוגמאות מן העולם אשר‬ ‫האקולוגית אשר אמורה ללוות אותנו לאורך כל‬ ‫מציגות נקודות קצה שונות באופן עיצובן וגישתן‬ ‫ציר חיינו ולחלחל אל כל אספקט שלו.‬ ‫לנושא פיתוח בר-קיימא. כאמור, במחקר זה אין‬ ‫אני מעוניין לנתח את התקדימים השונים תחת‬ ‫הקריטריונים אשר אותם מגדירים ה‪ LEED‬או‬ ‫3.9 חשיפה כוללת‬ ‫ת"י 1825 אלא בניתוח על פי קריטריונים נוספים‬ ‫אשר יסייעו להרחיב את אופן עיצובה של‬ ‫העיצוב המעודד לחשיבה אקולוגית חייב לפנות‬ ‫הארכיטקטורה כך שתשפיע למעשה על החינוך‬ ‫לכולם קטנים כמו גדולים. מתוך האמונה‬ ‫והחשיבה האקולוגית לכל סוגי האוכלוסיה .‬ ‫האקולוגית כי כולנו מרכיבים בתוך המערכת‬ ‫תחילה אסקור את התקדימים בקצרה ולאחר‬ ‫הסביבתית. יתרה מכך אולי שיתוף הדור הצעיר‬ ‫מכן אערוך ביניהם השוואה וזאת על בסיס‬ ‫השאלות הבאות:‬ ‫6מכונת הממים, סוזן בלקמור,כינרת זמורה ביתן,אור‬ ‫יהודה,ישראל,9002 , נכתב מבקור באנגלית 9991‬ ‫9‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  10. 10. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫כיצד ובאיזה אופן השפה העיצובית סייעה‬ ‫-‬ ‫למשתמש ליצור "אקט" פרו-סביבתי ?‬ ‫האם העיצוב חושף את מהות האוביקט או‬ ‫-‬ ‫המבנה ?‬ ‫האם נוצרת סביבה חינוכית על ידי הפרויקט?‬ ‫-‬ ‫האם קיים שיתוף פעולה בין משתמשי‬ ‫-‬ ‫הפרויקט לבין אנשים מבחוץ?‬ ‫ישנם מגוון רחב של מתקני מיחזור אך‬ ‫כולם מעוצבים על פי אותו בסיס , צבעים‬ ‫ילדותיים, שקיפות ולמנטים מן הטבע‬ ‫7‬ ‫1.01 פרויקט מתקני מחזור בקבוקים – ישראל‬ ‫2.01 פרויקט מתחם גן ילדים‬ ‫בשנת 9991 הוכנס לתוקפו חוק הפיקדון לבקבוקי‬ ‫משקה ומאז למעשה החלה מהפכה של ממש‬ ‫‪Fuji kindergarten‬‬ ‫שם:‬ ‫בתחום המיחזור בארץ. הציבור הופתע לגלות כי‬ ‫ישנן איכויות גם באסטטיקה של הזבל אפילו אם‬ ‫‪Tachikawa, Japan‬‬ ‫מיקום:‬ ‫זה מצוי לו בתוך מתקנים גדולים באמצע הרחוב.‬ ‫‪Tezuka Architects‬‬ ‫ארכיטקט:‬ ‫בכל הארץ נפרסו להן תחנות איסוף עבור בקבוקי‬ ‫7002‬ ‫שנה‬ ‫פלסטיק אך ניכר לראות כי מעבר‬ ‫לפונקציונאליות הספציפית שלהם הפכו מתקני‬ ‫פרויקט שהחל עם שימורם של שלושה עצים‬ ‫האיסוף לאלמנט בעל נוכחות אסטטית גבוהה‬ ‫עתיקים התפתח לכדי גן ילדים אשר מנסח‬ ‫ובעל השפעה רבה בנוף העירוני.‬ ‫למעשה מחדש מהו חינוך לחשיבה אקולגית‬ ‫וחברתית. גני הילדים הם למעשה חלל אליפטי‬ ‫אחד ללא כל מחיצה בין כיתה לכיתה. הרעיון‬ ‫אשר מבטל את ההפרדה בין התלמידים הוא גם‬ ‫זה אשר מעודד אותם לעשייה משותפת ולקיחת‬ ‫אחריות כלפי סביבתם. בעזרת פיתרונות פשוטים‬ ‫ופואטים מצליחים הארכיטקטים לגרום לילדים‬ ‫להבין מהי המשמעות של בזבוז מים וחשמל, כמו‬ ‫גם את המשמעות של שמירה על הטבע הקיים,‬ ‫8‬ ‫טיפוחו ושימוש מחודש בו.‬ ‫גרף כמות מחזור בקבוקים‬ ‫7מתוך האתר של המשרד לאיכות הסביבה‬ ‫8‬ ‫מתוך האתר של המשרד /‪www.tezuka-arch.com‬‬ ‫‪www.sviva.gov.il‬‬ ‫01‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  11. 11. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫הדמיית הפרויקט , במציאות אין באמת‬ ‫עצים‬ ‫מבט עילי אל עבר גג הגן‬ ‫4.01 קומפלקס השכונות הירוקות בכפר סבא‬ ‫3.01 פרויקט בניין משרדים‬ ‫שכונת ‪OPEN‬‬ ‫שם:‬ ‫בית אינטל‬ ‫שם :‬ ‫כפר סבא , ישראל‬ ‫מיקום:‬ ‫מרכז תעשיות מדע, חיפה, ישראל‬ ‫מיקום :‬ ‫רם סגל‬ ‫ארכיטקט:‬ ‫דגן מושלי‬ ‫ארכיטקט :‬ ‫תחת בנייה‬ ‫שנה:‬ ‫8002‬ ‫שנה:‬ ‫75‬ ‫מספר יח"ד:‬ ‫בית הפיתוח החדש של חברת אינטל מוגדר כיום‬ ‫השכונה הירוקה בכפר סבא הוכרה על ידי משרד‬ ‫כאחד מבנייני המשרדים הבודדים אשר קיבלו‬ ‫הפנים "כשכונה ירוקה" הראשונה והיחידה‬ ‫את התקן האמריקאי לבנייה ירוקה ‪.LEED‬‬ ‫בארץ. עם אמנה סביבתית, המחייבת ומעניקה‬ ‫דוברי החברה ציינו כי בניין ירוק זה משקף‬ ‫לתושבי השכונה סביבה עם איכות חיים יחודית‬ ‫נאמנה את מהותה של חברת אינטל אשר שואפת‬ ‫בנוף הבנייה בישראל. פרויקט "השכונה הירוקה"‬ ‫לקידמה ומצוינות 9 . המבנה ממקם צפונית‬ ‫יתחלק לשני אזורים בעיר וסה"כ עתידים‬ ‫למבנה נוסף וותיק יותר של החברה וביניהם ומעל‬ ‫להיבנות בו כ0005 יח"ד שטחי מסחר ותעסוקה 01 .‬ ‫לכביש מחבר גשר. אופי המבנה הוא כאופיו של‬ ‫מבנה משרדים ארץ ישראלי טיפוסי.‬ ‫01מתוך האתר של הפרויקט‬ ‫/‬ ‫‪www.gavriely.com/Projects/Open/New_Appartment‬‬ ‫‪s_Kfar-Saba.shtml‬‬ ‫9מתוך האתר של חברת אינטל, ישראל ‪://www.intel.com‬‬ ‫11‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  12. 12. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫הקהילה בשכונה מעסיקה על בסיס קבע אדם‬ ‫מקצועי אשר יעביר סדנאות בנוגע לחיים בעלי‬ ‫11‬ ‫מודעות אקולוגים ויסייע בכל הנוגע לנושא זה.‬ ‫מתוך אתר המכירות , העלים בקדמת‬ ‫התמונה אינם מעידים על הפריקט‬ ‫מבט עילי אל השכונה מכיוון דרום‬ ‫5.01 שכונת מגורים באנגליה‬ ‫מבט אל הטיפול העיצובי של הארובות‬ ‫שכונת ‪BedZED‬‬ ‫שם:‬ ‫‪Hackbridge, London, England‬‬ ‫מיקום:‬ ‫‪Bill Dunster‬‬ ‫ארכיטקט:‬ ‫2002‬ ‫שנה:‬ ‫99‬ ‫מספר יחידות דיור:‬ ‫זוהי השכונה הגדולה ביותר באנגליה אשר אינה‬ ‫צורכת כמעט שום אנרגיה המופקת מחומרים‬ ‫מתקלים. היא הוקמה על ידי ארגון רווחה פרטי‬ ‫וזאת מנת ליצור קהילה משגשגת שבה אנשים‬ ‫יכולים להנות מאיכות חיים גבוהה תוך כדי‬ ‫שמירה מקסימאלית על משאבי הטבע. השכונה‬ ‫נבנתה בעזרת חומרים ממוחזרים ועיצובה הוא‬ ‫מונחה אקלים. קיימים בה גם תשתיות של‬ ‫מיחזור: מים , אשפה ואוכל כמו גם תשתית‬ ‫לתחבורה חשמלית ואזורי פעילות ציבוריים בהם‬ ‫11 מתוך האתר של שכונת המגורים/‪www.bioregional.com‬‬ ‫21‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  13. 13. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫2. שקיפותו, נראותו ונגישותו של הפן האקולוגי‬ ‫בעיצוב -‬ ‫על מנת להפוך את החשיבה האקולוגית לנחלת‬ ‫הכלל על העיצוב האדריכלי לחשוף, להנגיש‬ ‫ולאפשר את ההתבוננות בתהליכים ברי הקיימא.‬ ‫לדוגמא מיקום פחי המחזור בקדמת המבנה ולא‬ ‫באזור מבודד, חשיפת מערכות למחזור מים,‬ ‫עידוד ההנחה כי זבל יכול להיות אסטטי, שימוש‬ ‫במסלולי ההליכה ובפעילות היום יומית בכדי‬ ‫לחשוף ולקדם את הפיתוח האקולוגי.‬ ‫3. עיצוב המבליט את החשיבה האקולוגית -‬ ‫11. הצעה לקריטריונים נוספים בתקינה הירוקה‬ ‫לאחר מלחמת העולם השניה החלה להתפתח‬ ‫להלן קריטריונים עיצוביים אשר על פיהם יתבצע‬ ‫בעולם אג'נדה אדריכלית המשתמשת בחומר כפי‬ ‫הניתוח הפרטי של כל תקדים כמו גם ההשוואה‬ ‫שהוא וחושפת את תכונותיו האמיתיות. זוג‬ ‫בין התקדימים.‬ ‫האדריכלים הבריטים אליסון ופיטר סמית'סון‬ ‫הציעו לראשונה להפוך את הצנרת, הלבנים,‬ ‫1. עיצוב מעודד לאקטיביזם אקולוגי –‬ ‫הקונסטרוקציה לאלמנטיים עיצוביים לכל דבר‬ ‫כך על פיהם תודגש האמת הפנימית של החומר‬ ‫בסעיף מודעות וחינוך מתוך התקן האמריקאי‬ ‫יחד עם רעיונותיהם בנושא ההתפקחות של‬ ‫מצוין כי מבנה "ירוק" הוא גם כזה רק עם‬ ‫האנושות לאחר המלחמה. האג'נדה ה"ירוקה"‬ ‫האנשים שחיים בו מקיימים אף הם אורח חיים‬ ‫חייבת גם היא לקבל ביטוי עיצובי משלה והיא‬ ‫אקולוגי. עיצוב אשר מעודד אקטיביות אקולוגית‬ ‫חייבת לחשוף את עצמה באופן אשר יבליט את‬ ‫הינו עיצוב אשר משאיר מרווח של התערבות‬ ‫משנתה. דוגמא לכך היא שימוש במערכות‬ ‫ליישום אקולוגי עבור התושב או המשתמש .‬ ‫סולאריות כחלק מן העיצוב, שימוש בפחי‬ ‫לדוגמא: חממה לכל משפחה, יצירת מערכות‬ ‫המחזור כחלק אינטגראלי מן החזית, שימוש‬ ‫ספורט כחלק מהעיצוב הכולל, אלמנטי מיחזור‬ ‫בגראפיקה ספציפית הפונה אל הילדים‬ ‫שונים ונגישים וכו'. בנוסף עיצוב זה הוא גם כזה‬ ‫והמבוגרים וכו'.‬ ‫אשר ממחיש את ההיתכנות וההטבות שעולות‬ ‫מתוך האקטיביזם, לדוגמאת אלמנט אשר מודיע‬ ‫כמה אנרגיה נחסכה היום על ידי המשתמש או על‬ ‫ידי הבניין כולו.‬ ‫31‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  14. 14. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫פתחים דבר שמאפשר לקבוצת אנשים למחזר‬ ‫יחד.‬ ‫3. הבלטת החשיבה האקולוגית- מתקן‬ ‫אמת החומר כמחולל עיצוב ואמירה חברתית‬ ‫האיסוף הינו שקוף לחלוטין והעיצוב בו‬ ‫‪Smithdon High School Alison and‬‬ ‫מבליט את המהות שלשמה הוא הוקם.‬ ‫, ‪Norfolk, HunstantonPeter Smithson‬‬ ‫4591-9491‬ ‫פעולת המיחזור מונצחת והיא מהדהדת‬ ‫ומשפיעה על הסביבה. ישנו שימוש חכם‬ ‫באסטטיקה שטמונה באשפה.‬ ‫21. בחינת התקדימים על בסיס הקריטריונים‬ ‫2.21 גן הילדים ‪:Fuji kindergarten‬‬ ‫שהוגדרו :‬ ‫1. אקטיביזם אקולוגי- כמעט בכל פינה בגן‬ ‫הילדים ניתן למצוא כיצד רעיון אקולוגי נלמד או‬ ‫1.21 מתקני איסוף הבקבוקים :‬ ‫מתאפשר בעזרת כלים עיצוביים וכיצד העיצוב‬ ‫מעודד את הילדים לאקטיביזם אקולוגי.‬ ‫1. אקטיביזם אקולוגי- המתקנים הופכים‬ ‫התהליך שאותו ביקשו האדריכלים לייצר הם‬ ‫את האדם לחלק בלתי נפרד מן התהליכים‬ ‫תהליכים של סיבה ותוצאה זאת אומרת‬ ‫הסביבתיים אשר מתרחשים בעולמנו‬ ‫שהילדים לומדים כי כל פעולה שהם יבצעו תהיה‬ ‫והופכים אותו ממשתמש צרכן פסיבי ליצרן‬ ‫ברת השפעה על הסביבה.‬ ‫חומר גלם אקטיבי. הפעולה הפשוטה‬ ‫שטמונה במיחזור הבקבוק יש בה אלמנט‬ ‫מספר דוגמאות לכך בפרויקט‬ ‫חינוכי מובהק אשר מעודד חיקוי חיובי של‬ ‫- הפעלת תאורה באופן אישי – בימים בהם יש‬ ‫התושבים.‬ ‫צורך להדליק אור מלאכותי אין הגננות אלו‬ ‫שעושות זאת אלה הילדים. מעל לפינתו של כל‬ ‫2. שקיפות, נראות ונגישות- ההחלטה למקם‬ ‫ילד ישנה מנורה עם חוט, כך שכל ילד אחראי‬ ‫את מתקני המיחזור כחלק אינטגראלי מן‬ ‫להדליק ולכבות את האור.‬ ‫הרחוב היא גם זאת אשר תרמה באופן‬ ‫- שטיפת הכלים – באזור החצר ישנם ברזיות‬ ‫החשוב ביותר לשינוי התפיסתי האקולוגי‬ ‫קטנות אשר מאפשרות לילדים לקחת חלק פעיל‬ ‫ולשינוי הרגלי הרתיעה שלנו משימוש‬ ‫בתהליך שטיפת הכלים.‬ ‫בחומרים ממוחזרים וממיחזור. המתקן הופך‬ ‫- קוביות משחק – קוביות העץ משמשות למשחק,‬ ‫את פעולת המחזור לפשוטה ויעילה. ישנם‬ ‫לאיחסון וליצירת חללים פנימיים. גם כאן‬ ‫מספר רב של מקנים ובכל אחד מהם מספר‬ ‫41‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  15. 15. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫שונים בכל רחבי הארץ. דוגמא לכך לא ניתן‬ ‫למצוא בבניינה החדש. הבניין מציג אומנם‬ ‫נתונים מרשימים בחיסכון אנרגיה ומים אך הוא‬ ‫- גג משופע – הגג המשופע מעט, הנראה כמסלול‬ ‫אינו מעודד שום הליך של אקטיביות אקולוגית.‬ ‫ריצה, גורם לכך שילדי הגן ירוצו כמעט פי שלושה‬ ‫כאן אנו לא רואים ולא מרגישים את העידוד‬ ‫מילדי גן רגיל.‬ ‫לחשיבה האקולוגית שיוצר המבנה.‬ ‫- עצים וטבע – העצים אשר שומרו הפכו להיות‬ ‫אלמנט מחולל בתכנון האדריכלי , ייתרה מכך הם‬ ‫2. שקיפות, נראות ונגישות- הבניין ממוקם על‬ ‫מאפשרים לילדים שהייה ומשחק עליהם ואיתם.‬ ‫עורק תחבורה ראשי באזור חשוב ומרכזי בעיר‬ ‫חיפה. כמעט לכל מי שמגיע אל העיר הייתה‬ ‫ההזדמנות לראות ולהפנים מהי אותה רוח בנייה‬ ‫אקולוגית. לצערי, האדם הרגיל אינו מסוגל‬ ‫להבחין במהומה אקולוגית כיוון שזו לא באה‬ ‫לידי ביטוי בשום אופן בעיצוב הבניין והוא נדמה‬ ‫כבניין משרדים ישראלי רגיל.‬ ‫3. הבלטת החשיבה האקולוגית- כמופיע בסעיף‬ ‫2. שקיפות, נראות ונג סיבה -ותוצאה כמחולללמעשה‬ ‫ישות המבנה הוא עיצוב‬ ‫הקודם אין בדיוק אמירה חזקה בכל הנוגע‬ ‫גג משופע על עמודים כאשר כל הקירות מסביב‬ ‫לתכנון ה"ירוק" לכאורה שעל פי בנוי המבנה.‬ ‫עשויים מזכוכית. מצב זה מאפשר שקיפות כמעט‬ ‫מלאה לכל התהליכים אשר מתרחשים בגן.‬ ‫הילדים מודעים ומבינים וחווים את הרעיונות‬ ‫4.21 שכונת ‪ OPEN‬כפר סבא‬ ‫האקולוגים אשר הופכים להיות חלק מחייהם בגן‬ ‫ולא רק דרך מערך שיעור או פלאקט.‬ ‫1. אקטיביזם אקולוגי- מתוך ההדמיות ותוכניות‬ ‫הפרויקט נדמה כי המתכננים השאירו הרבה שטח‬ ‫3. הבלטת החשיבה האקולוגית- העץ שנשמר על‬ ‫בעל פיתוח נופי. בנוסף מתעתדת העירייה להוסיף‬ ‫צמרתו, ענפיו וגזעו הפך להיות אלמנט מרכזי‬ ‫בשכונה גם מסלול לרכיבת אופניים ועמדות‬ ‫וחשוב. הילדים משחקים עליו , הוא יוצר מערכת‬ ‫לטעינת כלי רכב חשמליים. לשטח, למסלול‬ ‫אקלימית נוחה יותר, הוא משמש לאזור מעבר של‬ ‫ולעמדות הטעינה יש פוטציאל להיהפך לאקט של‬ ‫רוח וסביבו מאורגנת גם החצר הפנימית. אזורי‬ ‫אקטיביות אקולוגית אך זאת טרם הוצגה בעיצוב‬ ‫ניקוז המים מהגג נשפכים לתוך אדניות עם‬ ‫הפרויקט. לצערי לא הוצגה אג'נדה עיצובית‬ ‫צמחים , תלולית של אדמה משמשת למשחק כמו‬ ‫כוללת אשר מעודדת לחשיבה אקולוגית, אך‬ ‫גם למעבר מן הגג. העיצוב האדריכלי מדגיש את‬ ‫ישנה הפרדה מפלסית בין התנועה הרכבית לבין‬ ‫ההתייחסות אל הגן כחלק מן מערכת אקולוגית‬ ‫התנועה הרגלית ולכך ערך אקולוגי מסוים.‬ ‫גדולה ומעביר רעיון זה אל כל המשתמשים.‬ ‫2. שקיפות, נראות ונגישות- ההדמיות מראות‬ ‫3.21 בית אינטל‬ ‫מבנה מגורים סטאנדרטי ולא נראו אלמנטים‬ ‫אשר מצביעים על חשיבה אקולוגית ועידודה.‬ ‫1. אקטיביזם אקולוגי- בפועל אינטל היא חברה‬ ‫בנוסף לא תוכננה שום התייחסות אל כיווני‬ ‫אשר כן מארגנת ומפעילה מייזמים חברתיים‬ ‫51‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  16. 16. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫כך שהשימוש בכלי רכב הפך להיות שולי או‬ ‫באמצעות "מועדוני רכב" אשר משאילים רכבים‬ ‫בעת הצורך. מתקני מיחזור וייצור קומפוסט‬ ‫נמצאים כחלק אינטגראלי מעיצוב השכונה.‬ ‫2. שקיפות, נראות ונגישות-כמעט וכל חומרי‬ ‫ישנה חשיבה מסוימת על הפרדת המפלסים‬ ‫הבנייה אשר שימשו לבנייתו של המבנה הם‬ ‫בין התנועה הרכבית לתנועה של הולכי‬ ‫הרגל‬ ‫תוצרי מיחזור, כל אלמנט מחולל אנרגיה נראה‬ ‫3. הבלטת החשיבה האקולוגית- כיוון שאין‬ ‫גלוי, מערכות מחזור וסינון המים כמו גם מיכלי‬ ‫הבדלים בן החזיתות השונות וכיוון שלא הוצגו‬ ‫המחזור הם נגישים ומשמשים באופן מהיר ויעיל‬ ‫אלמנטי המחזור קשה להבין מה הופך את‬ ‫את התושבים.‬ ‫הפרויקט לפרויקט אקולוגי ושונה מפרויקט בינוי‬ ‫"רגיל". לציון חיובי אולי ניתן לראות בהפרדת‬ ‫3. הבלטת החשיבה האקולוגית- שכונה זו היא‬ ‫מפלס הרכבים ממפלס הולכי הרגל התחלה של‬ ‫בהחלט עוף מוזר במרקם העירוני העולמי‬ ‫פיתוח בר- קיימא וחשיבה על הצורך בקיומן של‬ ‫ולעיתים היא נתפסת כסוג של קריקטורת מבנה‬ ‫מספר שכבות יחד.‬ ‫אקולוגי. בפרויקט כל מה שהוא "ירוק" ואקולוגי‬ ‫מקבל משנה תוקף ומשמעות חזקה אשר משפיעה‬ ‫5.21 שכונת ‪BedZED‬‬ ‫ישירות על החזית, החללים הפנימיים והחוץ‬ ‫הציבורי. אפקט המוזיאון בבילבאו, ספרד‬ ‫1. אקטיביזם אקולוגי- כמו בכפר סבא גם‬ ‫מתרחש גם כאן ואלפי אנשים "עולים לרגל" כדי‬ ‫פרויקט זה נוצר על טהרת השכונה האקולוגית.‬ ‫לצפות במבנה שכל כולו מוקדש לעידוד החשיבה‬ ‫הפרויקט אוכלס ברובו על ידי אנשים אשר‬ ‫האקולוגית.‬ ‫רואים את האג'נדה האקולוגית כדרך חיים.‬ ‫עיצובו של האדריכל תורמות רבות לרוח‬ ‫אקטיבית כאשר הוא יוצר וזאת כחלק‬ ‫מהפרוגראמה מספר רב של חממות ואיזורי גידול‬ ‫ירקות, בשכונה ישנו גם סטודיו אשר בו מועברות‬ ‫סדנאות לאנשי המקום בנוגע לאורח חיים‬ ‫אקולוגי ובו ישנה פעילות משותפת בין התושבים.‬ ‫בשכונה ישנם מספר רב של שבילים להולכי רגל‬ ‫ולאופנים וחיבורים אל מערכת תחבורה ציבורית‬ ‫61‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  17. 17. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫. 31 השוואה כוללת של התקדימים‬ ‫מכיוון שהמחקר הנ"ל מחפש להוסיף ביטוי בתקנים השונים עבור עיצוב אקולוגי‬ ‫"מתן הציון" לא נקבע על ידי החיסכון המספרי באנרגיה אלא על פי רמת עידודו‬ ‫של העיצוב האדריכלי בקידום לחשיבה אקולוגית.‬ ‫טבלה* הבוחנת את מידת קיומם של‬ ‫הקריטריונים החדשים בפרויקטים השונים *‬ ‫גרף ההשוואה‬ ‫71‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  18. 18. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫לעצמו מבחינה כלכלית לפתח אב טיפוס חדיש‬ ‫למבנה ארגוני, עיצובי ואקולוגי של שכונה.‬ ‫השכונה הכפר סבאית נבנתה על ידי יזם פרטי‬ ‫אשר ללא עזרה משמעותית מן הרגולטורים לא‬ ‫יוכל להרשות לעצמו לפתח מודליי שכונה לא‬ ‫מוכרים וחדשניים. כל מה שהיזם יכול לעשות‬ ‫הוא לבנות ולהקים מבנים ושכונות אשר אותם‬ ‫הוא יודע לתכנן ועם אופן בנייתן הוא מסוגל‬ ‫להתמודד. כרגע הבנייה הירוקה בכפר סבא היא‬ ‫בגדר מס שפתיים והיא למעשה נתפסת יותר‬ ‫כאקט שיווקי גרידא. לא נמצא קשר ישיר בין‬ ‫המילים אשר מתארות את הפרויקט לבין האופי‬ ‫העיצובי שלו ולכן זוהי האכזבה הגדולה ביותר.‬ ‫עד 9 כאשר 9 הוא מידת קיום גבוהה ו1 נמוכה‬ ‫41. ניתוח ההשוואה‬ ‫2.41 השקט והצנוע אל מול הרועש והיומרני‬ ‫1.41 הבדלי קיצון בין השכונות‬ ‫כמעט ללא יומרה, בתקציב דל יחסית וצניעות‬ ‫שתי השכונות שהובאו כתקדים הם למעשה‬ ‫מרובה ניצב לו גן הילדים בתוך העיר הסואנת‬ ‫קיצוניות ברורות אחת אל השנייה, אך לשתיהן‬ ‫ומהווה למעשה מעין היזון חוזר לעיר הגדולה על‬ ‫דמיון משותף אשר חורג מעבר לחשיבה‬ ‫כל מרכיביה המזהמים והרועשים. ניתן לראות‬ ‫האקולוגית שהן שואפות אליו, בהצלחה זו או‬ ‫שבעזרת עיצוב מתוחכם וחשיבה שאינה‬ ‫אחרת. הדמיון הוא בהבנה של היזמים את הכח‬ ‫קונבנציונאלית ניתן להגיע לאיכויות עיצוביות –‬ ‫השיוקי שיש לבנייה הירוקה ושתי חברות היזמות‬ ‫מרחיקות לכת אשר‬ ‫לימודיות - אקולוגיות‬ ‫של שתי הפרויקטים מקדמות אתר אינטרנט‬ ‫מהוות מקור עלייה לרגל לכל אלו שחינוך‬ ‫מפותח אשר סוקר את כל פעילות השכונה,‬ ‫,ארכיטקטורה ואקולוגיה הם לחם חוקם. הבניין‬ ‫יתרונותיה ומעלותיה. ברור שהאתר של השכונה‬ ‫של אינטל חיפה יכל להיות כזה ולהוות מקור‬ ‫האנגלית הוא יותר מפותח ומושקע כיוון שזו כבר‬ ‫הסתכלות והתבוננות חשוב מעין כמותו. הבניין‬ ‫קיימת מספר שנים בעוד השכונה הכפר סבאית‬ ‫ממוקם לצידו של עורק תנועה ראשי ובדיוק‬ ‫אינה קיימת כלל, אך כבר בגלישה הראשונה ניתן‬ ‫בכניסה אל העיר כך שפעולה אקולוגית נכונה‬ ‫לזהות הבדלים מהותיים בין גישותיהם של‬ ‫יותר הייתה מעלה וחושפת את הציבור כולו‬ ‫מקימיי השכונה והאתר. השכונה האנגלית‬ ‫לנקודת המבט הירוקה. הבניין עצמו נבנה‬ ‫פותחה וקודמה על ידי אירגון רווחה אשר עוסק‬ ‫ביומרה גדולה עם תקציב רב ומסיבת השקה‬ ‫כבר כמאתיים שנה בקידום פרויקטיי בנייה‬ ‫שכללה פוליטיקאים רבים ואנשי תעשייה‬ ‫המונית. הארגון הוא בין הארגונים הוותיקים‬ ‫מכובדים. לו רק היה מרים האדריכל את הכפפה‬ ‫באנגליה בנושא הדיור ולכן הוא יכל להרשות‬ ‫אשר נזרקה לו וחושב קצת מעבר לעיצוב שאותו‬ ‫81‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  19. 19. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫3.41 מתקן איסוף הבקבוקים כנקודת אור‬ ‫תוך מספר שנים הוצפה המדינה במתקני רשת‬ ‫ברזל גדולים הצבועים בירוק ואדום ומקושטים‬ ‫בפרחים. במספר מועט של שנים הם יחשפו את‬ ‫עולם המיחזור למדינה שלמה ויהפכו אותו‬ ‫לנושא רלוונטי. האם כל מה שאנו צריכים הוא‬ ‫בסה"כ ציור של פרח על החזית ? מעניינת‬ ‫ההשוואה בין פרויקט לאומי יותר כמו פיזור‬ ‫מתקני האיסוף לבין פרויקטים פרטיים כמו בניין‬ ‫אינטל ושכונת ‪ . OPEN‬האם המדינה והמשרד‬ ‫לאיכות הסביבה הם אירגונים יותר יצירתיים ?‬ ‫התשובה היא כמובן שלילית, ההבדל המהותי‬ ‫ביותר ביניהם היא העובדה שהמשרד לאיכות‬ ‫הסביבה הבין כי הוא חייב ליצור ולקדם מודעות‬ ‫חברתית חדשה לכן הוא התקין את מיכלי‬ ‫המיחזור ברחוב, חשופים ונגישים לכל. לכן הוא‬ ‫גם צבע אותם בצבעים ילדותיים ועיטר אותם‬ ‫בפרחים ודשא. הרעיון הוא למשוך את העין לשדר‬ ‫פתיחות אל העולם האקולוגי ולהבהיר כי הוא‬ ‫חייב להיות באחריות של כל האוכלוסיה‬ ‫מהילדים עד המבוגרים. היזם הפרטי אינו עוסק‬ ‫בחינוך אלא במיקסום רווחיו האישיים לכן אנו‬ ‫רואים ואף מרגישים את ההבדל המהותי באופן‬ ‫עיצובם של הדברים.‬ ‫91‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  20. 20. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫51. סיכום ומבט לעתיד‬ ‫וועדת התכנון אשר התכנסה על מנת לקבוע את אמות המידה הדרושות לפיתוח בר קיימא לא‬ ‫זיהתה את הפוטנציאל אשר טמון בקשר שבין ארכיטקטורה היוצרת את הנוף האורבאני לבין‬ ‫עידוד החשיבה האקולוגית. יש אמת רבה באמירה הכללית של הוועדה אך היא ממשיכה קו‬ ‫הססני ואולי אף בנאלי וצפוי בכל הנוגע לפיתוח בר קיימא. אין העבודה מנסה לסתור את‬ ‫התקינה הקיימת להיפך, היא מציעה לשכללה ולהופכה לכלי חזק יותר אשר יוביל ליצירתם של‬ ‫מרחבים אקולוגיים אמיתיים ונכונים יותר. היווצרותם של מרחבים אלה תלויה רבות ביכולת‬ ‫שלנו להקנות ידע באמצעות עיצוב ארכיטקטוני.‬ ‫ביניין אינטל אשר נבחן בעבודה אינו מהווה שום מקור של השראה מבחינה עיצובית אקולוגית‬ ‫וזאת למרות שישנם מספר רב ביותר של תקדימים מן העולם המעוררים בהחלט את החשיבה‬ ‫והעידוד לקיומו של אורח חיים אקולוגי, מבלי להוציא ולהשקיע סכומי כסף גדולים. מתוך‬ ‫העבודה נוכחנו לראות כי במצבים שבהם הרגולטורים הממשלתיים והמקומיים מתערבים‬ ‫בנעשה תוך כדי רצון להכוונה אקולוגית של האוכלוסיה כולה נוצרים תקדימים איכותיים וברי‬ ‫השפעה. המחקר למעשה מכוון להוספת הממשק שבין החינך לארכיטקטורה וזאת יכול‬ ‫להתרחש ולהתבצע על ידי המחוקקים עצמם. הרשויות חייבות לקחת חלק ביוזמה שהחלה‬ ‫בהצהרת ריו ובאג'נדה 12 ולעודד יזמים להשקיע בארכיטקטורה ברת קיימא. כרגע‬ ‫ארכיטקטורה זו היא לרוב בגדר מהשפה ולחוץ ואין היא באמת יוצרת סביבות אשר משתלבות‬ ‫באופן טבעי ובר קיימא עם הסביבה. כל יוזמה לפיתוח אקולוגי היא מבורכת וישראל אשר‬ ‫קישתה את גגותיה בדודי שמש בהחלט מסוגלת לבצע שינויים והתאמות לרוח האקולוגית כל‬ ‫מה שצריך הוא נורמות עיצוב שיצליחו להשתמש באדריכלות ככלי המבטא בצורה הטובה‬ ‫ביותר את החשיבה האקולוגית ומעודד אותה.‬ ‫02‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  21. 21. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫ספרותיים –‬ ‫ריינר בנהם, ארכיטקטורה בעידן המכונה הראשון הלכה ועיצוב, בית דביר, תל אביב, 8791‬ ‫ד"ר תמר אחירון-פרומקין, ד"ר רון פרומקין , אג'נדה 12 והצהרת ריו, רקע תקצירים והיבטים‬ ‫ישראלים, ירושלים, המשרד לאיכות הסביבה, 2002‬ ‫פרו"פ ערן פייטלסטון, לקראת אסקרטגיה לפיתוח בר-קיימא, המשרד לאיכות הסביבה, ירושלים, 3002‬ ‫עורך אלכסנדר ברזל, עתידנו המשותף, ארולוגיה ועולם המחר, הנציבות העולמית של האו"ם לסביבה‬ ‫ופיתוח, עקד מוסד נאמן, טכניון מכון טכנולוגי לישראל, חיפה , 0991 , מקור מאנגלית 7891‬ ‫‪Ecological Education in Everyday Life, Edited by Jean-Paul Hautecoeur, UNESCO‬‬ ‫2002 , ‪Institute for Education and university of Toronto, Toronto, Canada‬‬ ‫,‪Green design from theory to practice, Jerusalem seminar in architecture, publication book‬‬ ‫9002‬ ‫אלקטרונים –‬ ‫‪http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=HomePage‬‬ ‫‪http://www.bioregional.com/what-we-do/our-work/bedzed‬‬ ‫‪http://www.tashtiot.co.il‬‬ ‫12‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬ ‫‪http://www.tezuka-arch.com/english/index.html‬‬

×