Your SlideShare is downloading. ×
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Upcoming SlideShare
Loading in...5
×

Thanks for flagging this SlideShare!

Oops! An error has occurred.

×

Saving this for later?

Get the SlideShare app to save on your phone or tablet. Read anywhere, anytime - even offline.

Text the download link to your phone

Standard text messaging rates apply

Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel

786
views

Published on


0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total Views
786
On Slideshare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
0
Actions
Shares
0
Downloads
19
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

Report content
Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
No notes for slide

Transcript

  • 1. ‫אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי-שחקים ומבנים גבוהים‬‫גל רינגל – ת.ז 2-6875956‬ ‫סמסטר א תש"ע 1102-0102‬ ‫תגית כלימור |‬ ‫|‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה‬
  • 2. ‫‪The Eco-Skyscraper‬‬ ‫אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים:‬ ‫מבוא‬ ‫1.‬ ‫רקע תאורטי:‬ ‫2.‬ ‫2.1 אסתטיקה באדריכלות‬ ‫2.1.1 מהי אסתטיקה‬ ‫2.1.2 השיפוט האסתטי‬ ‫2.1.3 אסתטיקה ואדריכלות אקולוגית‬ ‫2.1.4 יסודות לשינוי סגנון אדריכלי‬ ‫2.2 בנייה אקולוגית‬ ‫2.2.1 תכנון בר- קיימא‬ ‫2.2.2 תפיסת העולם של אדריכלות אקולוגית‬ ‫2.2.3 ההתפתחות היסטורית של אדריכלות אקולוגית‬ ‫2.2.4 יוזמות לשימור אנרגיה‬ ‫2.3 בנייה לגובה‬ ‫2.3.1 מהו גורד שחקים: הגדרות‬ ‫2.3.2 התפתחות מורפולוגית של בנייה לגובה‬ ‫2.3.3 ההשפעה הוויזואלית של גורדי שחקים בסביבה הבנויה‬ ‫זרמים עיצוביים בתכנון אקולוגי של גורדי- שחקים‬ ‫3.‬ ‫3.1 גורד השחקים הביו- אקלימי‬ ‫3.2 גורד השחקים כחיקוי של תהליכי טבע‬ ‫3.3 גורד השחקים כמערכת אקולוגית אורבאנית‬ ‫3.4 גורד השחקים כהמשך מורפולוגיה טכנולוגית- אקולוגית‬ ‫3.5 גורד השחקים העתידני‬ ‫אסתטיקה של גורדי שחקים ירוקים: תיאוריה ופרקטיקה‬ ‫4.‬ ‫ניתוח מקרי בוחן:‬ ‫5.‬ ‫5.1 ‪The Edit Tower- Singapore‬‬ ‫5.2 ‪BIDV Tower- Vietnam‬‬ ‫5.3 ‪ADIA Headquarters- Abu Dhabi‬‬ ‫5.4 ‪Eco-Bay Complex- Abu Dhabi‬‬ ‫5.5 ‪New York Times Headquarters- New York‬‬ ‫5.6 ‪CRP building- Indonesia‬‬ ‫5.7 ‪LO2P- Delhi recycling center- New Delhi‬‬ ‫דיון ומסקנות‬ ‫6.‬ ‫6.1 כיצד ייראה גורד השחקים של העתיד ?‬ ‫6.2 סיכום‬ ‫רשימה ביבליוגרפית‬ ‫7.‬ ‫רשימת תמונות‬ ‫8.‬‫2‬
  • 3. ‫1. מבוא‬‫בשנים האחרונות חלה התעניינות גוברת בבנייה אקולוגית וברת- קיימא על ביטוייה השונים ובפרט בבניין מסוג‬‫גורד- השחקים. המונח תכנון בר- קיימא נטמע בהדרגה בתרבות העכשווית של ארכיטקטורה ובנייה. אדריכלים‬ ‫מחויבים יותר חוזית, ערכית וחוקית לתכנון המתחשב במרכיבים סביבתיים. חדירתם של סט כלים וחומרים‬ ‫חדשים, דרישה לחיסכון אנרגטי, ואף רצון למראה "המשדר" כלפי חוץ את היותו של הבניין "בניין ירוק", מעלה‬ ‫את הצורך במציאת אסתטיקה חדשה, המשקפת את הערכים האקולוגיים המוטמעים בבניין.‬ ‫הבניין הגבוה בפרט הינו טיפולוגיה ייחודית המותאמת למציאות אורבאנית צפופה ונובעת מצמצום משאבי‬ ‫הקרקע הקיימים לרשותנו. האימפקט הוויזואלי של בניינים גבוהים בעיר היה נושא מרכזי שהעסיק אדריכלים,‬‫מעצבים ואת הציבור הרחב מאז מגדל בבל ועד היום. צורת הביטוי המודרנית של בניינים גבוהים עברה שלבים‬ ‫רבים והתפתחויות שונות מהופעתם של מבנים אלו בשיקאגו וניו- יורק ועד לדוגמאות העכשוויות באירופה‬ ‫ובאסיה. ייחודו של גורד השחקים הוא בעובדה כי הוא נחווה ביותר מנקודת מבט מרכזית אחת. השינוי‬ ‫התפיסתי והחושי של גורד השחקים מנקודת המבט ברחוב ועד למבט- על הוא הבסיס להחלטות התכנוניות‬ ‫והוויזואליות של הבניין. עבודה זו קושרת שלושת היבטים אלו: אסתטיקה והחוויה האסתטית, בנייה אקולוגית‬ ‫ומורפולוגית הבניין הגבוה על- מנת לנסות ולהגדיר את האסתטיקה של בנייה ירוקה לגובה כסגנון אדריכלי‬ ‫מתפתח וכמאפיין תרבותי של המאה ה- 12 .‬
  • 4. ‫עם זאת, ישנם פילוסופים השוללים את קיומה של‬ ‫2. רקע תיאורטי‬ ‫תורה אסתטית כללית. אלו טוענים כי התורה‬ ‫1.2 אסתטיקה באדריכלות‬ ‫האסתטית מניחה כי ישנן תכונות משותפות‬ ‫בהתנסות האומנותית וביופי הטבעי בין בני אדם,‬ ‫1.1.2 מהי אסתטיקה ?‬ ‫וכי קיים קנה מידה לשיפוטם. סוגיית השיפוט‬ ‫האסתטי ומקורותיו מוצגים בפרק זה.‬ ‫אסתטיקה היא ענף בפילוסופיה לצדן של תורת‬ ‫ההיגיון, מטאפיזיקה, תורת ההכרה ותורת המוסר.‬ ‫2.1.2 השיפוט האסתטי‬ ‫המונח אסתטיקה נטבע ע"י הפילוסוף הגרמני‬ ‫‪ Baumgarten‬לפני כ- 001 שנה, ומקורו במילה‬ ‫השם אסתטיקה מגיע ממקור יווני ומשמעותו‬ ‫היוונית ‪ Aesthesis‬שפירושה תפיסה חושית‬ ‫תפיסה חושית. אסתטיקה מורכבת משני תחומים‬ ‫(יורמסון, 7691).‬ ‫עיקריים: הפילוסופיה של האמנות והפילוסופיה של‬ ‫החוויה האסתטית - תיאור מאפייני החוויה‬ ‫הצורך בהגדרת המונח אסתטיקה נבע מתוך‬ ‫והאובייקט שאינם אמנות, כגון חוויות הקשורות‬ ‫העובדה כי בני-האדם נוטים לחרוץ משפט על‬ ‫לטבע ולאנושות. שני תחומים אלו מייצגים תפיסות‬ ‫מושגים טבעיים כמו גם על יצירות אמנות. מה‬ ‫עולם שונות. נק ודת המבט של הפילוסופיה של‬ ‫משותף למונחים כגון "יפה", "נשגב", "מכוער"‬‫האמנות רואה בבסיס ההערכה האסתטית- הערכה‬ ‫שאינו משותף להם עם מונחים כגון "מועיל", "ראוי"‬ ‫אמנותית, גם אם האובייקט אינו אמנות. כא שר אנו‬ ‫ו"צודק" ? במה נבדלת הערכה אסתטית מהערכות‬ ‫מתייחסים לאובייקט מסוים במובן האסתטי אנו‬ ‫מוסריות או כלכליות? אלו הן משאלות היסוד‬ ‫מתייחסים אליו כאילו היה פריט אמנות, וה וא‬ ‫העומדות בבסיס האסתטיקה הפילוסופית.‬ ‫מושפע על כן מידיעה ותפיסות קודמות של מהו‬ ‫היפה באמנות. הגישה השנייה לעומת זאת,‬ ‫הקבלה נפוצה בקרב החוקרים נערכת בין‬‫מתייחסת לחוויה האסתטית כחלק מחווי ית השיפוט‬ ‫אסתטיקה ובין תורת המידות. הגישה‬ ‫המיידית. באם קיים שיפוט האמנותי, הוא חלק‬ ‫הרלטיביסטית טוענת כי המוסר וכמוה האמנות‬‫משיפוט אסתטי כללי, המתרחש באופן אינטואיטיבי‬ ‫המוסרית קיימת רק עבור פרט או חברה מסוימים,‬ ‫בהיתקלות בכל אובייקט )8991 ,‪. (Budd‬‬ ‫ועל כן אין בנמצא קנה- מידה לטעם הטוב פרט לזה‬ ‫המקובל בחברה נתונה. השקפה אחרת תטען כי‬ ‫הגישה הראשונה מתייחסת להערכה האסתטית‬ ‫היופי הוא תכונה אובייקטיבית המוטמעת בנו‬ ‫של הטבע כזו הנובעת מערכים שמקורם בתחום‬ ‫מהיותנו יצורים השייכים לטבע.‬ ‫האמנות כגון סגנון ותקדימים. הגישה השנייה‬ ‫מתייחסת לחווי ית היפה כבעלת מאפיינים מולדים‬ ‫הדיון בעל ההשפעה הניכרת ביותר בתחומה של‬ ‫הקשורים להיותו של האדם חלק ממערכת הטבע.‬ ‫האסתטיקה היה זה של ‪ Kant‬בכתביו "ביקורת כוח‬ ‫גישה שלישית קושרת שני חלקים אלו של‬ ‫השיפוט". קאנט דן בשיפוט האסתטי ובאופיים‬‫הסובייקט למאפיינים המתפתחים בהתאם לאופנות‬ ‫הצורני של קני-מידה הקובעים את הרמה‬ ‫מתחלפות. לפיה, לא ניתן להפריד בין ההתייחסות‬ ‫האסתטית. דיון זה עומד מול הדיון המודרני‬ ‫לאובייקט אמנות וההתייחסות לאלמנטים אחרים‬ ‫באסתטיקה, לפי תורתו של ,‪Croce(Shelley‬‬‫בנפרד. אובייקטים אמנותיים ואחרים מאופיינים ע"י‬ ‫)9002 .‬ ‫מרכיבים אסתטיים כגון יופי וחן ,ו על-ידי מרכיבים‬ ‫‪ Croce‬טוען כי היצירה האמנותית היא אינטואיציה‬ ‫נוספים כגון גודל וצורה, אשר יהוו מושא לשיפוט.‬ ‫חושית של רגש הקיים לו מבע תואם, ולפיכך יגיעו‬ ‫מושג היופי נתפס כמושג יחסי- האם אובייקט‬ ‫בני האדם לאינטואיציה דומה. תפיסה זו משותפת‬ ‫מסוים מסוגל להשאיר רושם על אדם כלשהו. אך‬ ‫ל- ‪ Croce‬ולחוקרים נוספים כגון ‪ Langer‬ו-‬ ‫איזה אובייקט? ובאיזה אדם?. הפילוסוף הגרמני‬ ‫‪ Cassirer‬המתייחסים לחוויה האסתטית כהבעה או‬ ‫עמנואל קאנט טבע כי שיפוט אסתטי הוא שיפוט‬ ‫כהסמלה של הרגש (יורמסון, 7691).‬ ‫שיש לחוש כלפיו הנאה או חוסר הנאה. לפי קאנט,‬‫4‬
  • 5. ‫)0971(‪ Kant‬הכחיש שיש עקרונות כאלו בעוד ש-‬ ‫השיפוט האסתטי נעשה באופן שאינו מושפע‬ ‫‪ (1757)Hume‬ו- )5271( ‪ Hutcheson‬איששו כי‬ ‫מרעיונות או תנאים בהם נצפה האובייקט ,‪(Budd‬‬ ‫קיימים יסודות למושג יופי. הם שימרו את התפיסה‬ ‫)8991. השירה היא האמנות הגבוהה ביותר משום‬ ‫כי שיפוט אסתטי הינו שיפוט של טעם ולא של‬ ‫שהיא יכולה להכיל תוכן רפרזנטטיבי בביטוי של‬ ‫הגיון, וככזה הוא יכול להימדד בכלים‬ ‫"הרעיון האסתטי" ע"פ קאנט ‪(Kant, 1790 in‬‬ ‫אמפיריים)9002 ,‪.(Shelley‬‬ ‫)9002 ,‪ Hume .Shelley‬לעומתו טוען כי ביצירות‬ ‫רבות נדרש הגיון רב על- מנת ליצור את הרגש‬ ‫שניתיאורטיקנים נוספים שעסקו רבות בשאלה‬ ‫המתאים )9002 ,‪ .(Hume, 1751 inShelleys‬לפי‬ ‫האסתטית הם ‪ Edward Bullough‬ו- ‪Jerome‬‬ ‫‪ Hume‬תפיסת היופי אינה יכולה להצטמצם‬ ‫‪ . Stolnitz‬לפי )0691( ‪ Stolnitz‬גישה אסתטית‬ ‫לתכונות אובייקטיביות כאלו ואחרות. היופי הוא‬‫כלפי אובייקט נובעת מהזדהות עם ערכיו. לעומתו,‬ ‫התרחשות שמקורה בסובייקט, או תלויה בחוויה‬ ‫)5991( ‪ Bullough‬טוען כי אסתטיקה דורשת‬ ‫הסובייקטיבית.‬ ‫דווקא ריחוק מן האובייקט והבחנתו כתופעה‬ ‫ייחודית, שאינה ברת השגה ע"י הצופה. כאשר‬ ‫אסתטיקה נמדדת גם בהתאם למיקום ההיסטורי-‬‫הצופה הוא חיצוני, והיצירה האסתטית מצויה מחוץ‬ ‫תיאורטי של יצירת האמנות בזמן. אסתטיקה של‬ ‫לקונטקסט האישי שלו ולצרכיו, היא נתפסת בעיניו‬ ‫המאה ה- 81 שונה מן האסתטיקה של המאה ה-‬ ‫כאובייקטיבית, ורק זו יכולה להישפט במונחים‬ ‫12. במאמרו של )0791( ‪ Walton‬נטען כי ישנן‬ ‫אסתטיים)9002,‪.(Shelley‬‬ ‫שתי גישות עיקריות לאסתטיקה- האחת‬ ‫פסיכולוגית והשנייה פילוסופית. הגישה‬ ‫תחום הפנומנולוגיה מתייחס לאסתטיקה של‬ ‫הפסיכולוגית תטען כי אסתטיקה נמדדת ביחס‬ ‫החוויה. לפי ‪ Beardsley‬בספרו ‪Aesthetics‬‬ ‫לשדה האמנותי בו היא פועלת. לדוג ציור של‬ ‫)8591( לכל החוויות האסתטיות מכנה משותף‬ ‫פיקאסו יישפט במובנים האסתטיקה תחת‬ ‫במספר מאפיינים:‬ ‫הקטגוריה "ציור", ויותר מכך, תחת הקטגוריה "ציור‬ ‫א. פוקוס )‪ -(Focus‬החוויה האסתטית היא כזו‬ ‫בן זמנו של פיקאסו". האם ניתן לשפוט יצירה‬ ‫הלוכדת את תשומת ליבו של הצופה.‬ ‫מבחינה אסתטית בלי "להיכנס למחשבות" היוצר‬‫ב. אינטנסיביות )‪ -(Intensity‬החוויה האסתטית‬ ‫ורוח התקופה? האם קיימת אסתטיקה ללא‬ ‫היא עוצמתית ודחוסה.‬ ‫קונטקסט ?‬ ‫ג. אחדות- )‪ (Unity‬אחדות היא שילוב של‬ ‫)1891(‪ Carlson‬טוען כי התפיסה האסתטית‬ ‫בהירות )‪ (Coherence‬ושלמות‬ ‫טבועה בנו מהיות האדם יצור של הטבע. התפיסה‬ ‫)‪.(Completeness‬האובייקטים בחוויה‬ ‫האסתטית אינה נובעת בהכרח משיוך האובייקט‬‫האסתטית מחוברים זה לזה באופן שיוצר איזון‬ ‫לקטגוריה מוכרת מתחום האמנות, אלא שיוכו‬‫ביניהם, או כאלו המהווים ניגוד הכרחי זה לזה.‬ ‫לקטגוריות בטבע. באופן דומה, קטגוריות אמנותיות‬ ‫)9002 ,‪ Dickie (1965 in Shelley‬טוען כי יש‬ ‫משתייכות גם הן לקטגוריות המתייחסות לתפיסה‬ ‫להבחין בין מרכיבים אסתטיים הקשורים לאובייקט‬ ‫החושית של אובייקטים בטבע.‬ ‫עצמו ובין מרכיבים הקשורים לחוויה האסתטית.‬ ‫הדיון בין התיאורטיקנים והרציונליסטים של המאה‬ ‫לפיו, אלמנטים כמו המשכיות, רציפות, עלייה‬ ‫ה- 81 סובב סביב נושא "המיידיות". כלומר, האם‬‫לקראת שיא, וניגודיות הם מרכיבים המאפיינים את‬ ‫השיפוט האסתטי של אובייקט נובע מיישום‬‫החוויה האסתטית יותר מאשר את האובייקט עצמו.‬ ‫עקרונות מוסכמים של יופי, או שמא הוא שיפוט‬ ‫טיעון זה הוביל לגישה הפנומנולוגית כי יופיו של‬ ‫מיידי, אינטואיטיבי וראשוני. בשני המקרים הדיון לא‬ ‫אובייקט נובע מן הצורה בה אנו חווים אותו. כפי‬ ‫מעלה את השאלה האם קיימים מלכתחילה‬ ‫שניסח זאת )6002( ‪: Goldman‬‬ ‫עקרונות בסיסיים ליופי, אלא עוסק בשאלת אופן‬ ‫תפיסתם )9002 ,‪. (Shelley‬‬‫5‬
  • 6. ‫ב. עוסקת בכוחות ובחומרים סביבתיים.‬ ‫‪“Aesthetic experience…aims first at‬‬ ‫ג. בוחנת מחדש את יחס האדם עם הטבע‬ ‫‪understanding and appreciation, at taking‬‬ ‫ומציעה דרכים חדשות לקיום משותף.‬ ‫.‪in the aesthetic properties of the object‬‬ ‫ד. עוסקת בשחזור ושיקום נזקים, בדרכים‬ ‫‪The object itself is valuable for providing‬‬ ‫אסתטיות.‬ ‫‪experience that could only be an‬‬ ‫‪experience of that object…Part of the value‬‬ ‫‪of aesthetic experience lies in experiencing‬‬ ‫‪the object in the right way, in a way true to‬‬ ‫‪its non-aesthetic properties, so that the aim‬‬ ‫‪of understanding and appreciation is‬‬ ‫.)6002 ,‪fulfilled” (Goldman‬‬ ‫3.1.2 אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית:‬ ‫"הטבע הוא הנותן לנו את המידות...ומא חר‬ ‫שתועלת רבה צומחת מהכרתן, יקדישו נא‬ ‫תמונה מס 1 : -‪Robert Smithson, Spiral Jetty‬‬ ‫השקדנים מאמצים ללימודן מן הטבע, וישקיעו נא‬ ‫0791 -‪Great Salt Lake- Utah‬‬ ‫עוון ועמל, כדי לשמר בזיכרונם את הידע ששאבו‬ ‫אדריכלות כיום כמעט ואינה עוסקת בשאלה‬ ‫ממנו...אחר- כן יש לדאוג, שכל איבר יהיה נמאן‬ ‫הרומנטית של "יופי", במובנים שעסקה בו בעבר.‬ ‫לייעודו ולתפקודו" (אלברטי, בתוך וופלין, 3791).‬ ‫השילוב בין אסתטיקה ואקולוגיה ניכר בעיקר‬ ‫זיקת האדם לטבע יצרה לאורך ההיסטוריה אין‬ ‫כשילוב אינטגרטיבי בין רעיונות, ביצועים והבנה‬ ‫ספור יצירות אמנות, ציורי נופים, מיניאטורות‬ ‫מרחבית. ניתן לומר כי תחום הארכיטקטורה חוו ה‬ ‫נטורליסטיות ועוד. במאה ה- 91 התחזקה הזיקה‬ ‫משבר עיצובי, כשלקוחות ויזמים החלו‬ ‫לטבע וביטוייה באמנות, כאשר האמנות הרומנטית‬ ‫לדרושמאדריכלים ליישם עקרונות של בנייה ירוקה‬ ‫הציבה את האידיאליזציה של הטבע במרכז. במאה‬ ‫בעדיפות עליונה, בעוד נראו במגזינים מבנים כגון‬ ‫ה- 02 הפך הטבע להיות מרכזי יותר בדיון‬ ‫אלו של זהה חדיד, רם קולהס ופרנק גרי,‬ ‫האמנותי והארכיטקטוני, בעיקר מתוך נקודת‬ ‫שהביצועים הטכניים והאנרגטיים של הבניין לא‬ ‫התייחסות ביקורתית אל התרבות והתעשייה, והחל‬ ‫עמדו בראש מעיינם )9002 ,‪. (Alter‬‬ ‫משנות ה- 06 החלו אמנים לעסוק במובהק בבעיות‬ ‫כיום הדיון על אסתטיקה ירוקה נמצא יותר ויותר‬ ‫שיצר האדם כגון זיהום אוויר וסביבה. טיפול‬ ‫במרכז השולחן. בבניין ירוק קיימת לרב דרישה‬ ‫בבעיות אלו הביא להתפתחות גישות חדשות‬ ‫לסט מסוים של כלים וחומרים. ישנן יותר מערכות‬ ‫באמנות, במקביל לעלייה במודעות הסביבתית.‬ ‫טכנולוגיות, דרישה לחסכון אנרגטי ואף רצון‬ ‫)6002 ,‪.(Bianco‬‬ ‫למראה מסוים- בניין ה"משדר" שהוא אכן בניין‬ ‫במשך השנים האחרונות, האתגר העיקרי של תכנון‬ ‫ירוק. סט הכלים החדש והקשר בין מראה הבניין‬ ‫בר- קיימא היה שינוי התנהגותי ותפיסתי של יזמים,‬ ‫ובין המרכיבים ברי-הקיימא בו מוביל באופן טבעי‬ ‫קבלנים ואדריכלים בכדי לקחת אחריות על המרחב‬ ‫לצורך באסתטיקה חדשה, המשקפת את הערכים‬ ‫ועל מרבית הבניינים החדשים שנבנים‬ ‫המוטמעים בבניין.‬ ‫)1002 ,‪. (Hawthorne‬‬ ‫המיומנות הנדרשת לפיתוח שפה אדריכלית, היא‬ ‫האדריכלות והאמנות הסביבתית: )6002 ,‪(Bianco‬‬ ‫מיומנות ארוכת שנים. הארכיטקטורה הירוקה‬ ‫מתגבשת עדיין אל מול נושאים אחרים ששלטו‬ ‫א. מפרשת את הטבע, תהליכיו והבעיות שאיתן‬ ‫בשיח האדריכלי במשך תקופה ארוכה כגון הדיון‬ ‫יש להתמודד.‬ ‫בחלל, באור ובפרופורציה. כזרם אדריכלי, עוברת‬‫6‬
  • 7. ‫לרוח התקופה ותפיסת העולם הפילוסופית של‬ ‫האדריכלות הירוקה תקופה של ניסיונות‬ ‫התקופה.‬ ‫והתגבשות, על- מנת לפתור סוגיות מעורפלות‬ ‫מבחינה עיצובית. )9002 ,‪(Yeang‬‬ ‫לפי וולפין ( 3791) יש לפסוק תחילה מה שיעורם‬ ‫של "תווי- קבע" הטבועים בסגנון אחד, עד‬ ‫האם זהו שלב ביניים בהתגבשות הזרם‬ ‫האפשרות לייחס לו מידה של סגנון לאומי או בין‬ ‫הארכיטקטוני הקרוי אדריכלות ירוקה? האם ניתן‬ ‫לאומי.‬ ‫לכנות את האדריכלות הירוקה זרם ארכיטקטוני?‬ ‫והאם זרם זה הוא חלק מן האסתטיקה המקובלת‬ ‫הערכים האסתטיים ואפיונם משתנים בין תנועות‬ ‫העתידה להגדיר את זמננו? על מנת לבחון את‬ ‫ארכיטקטוניות שונות, ומתקופה לתקופה. ערכים‬ ‫הופעתה של אסתטיקה אקולוגית כזרם אדריכלי,‬ ‫אלו בונים את קווי המתאר של הסג נונות‬ ‫יש לעמוד תחילה על המרכיבים המגדירים‬ ‫האדריכליים לאורך ההיסטוריה. ההבדלים בין‬ ‫מאפיינים אסתטיים כזרם, ו על ההבדלה הסגנונית‬ ‫זרמים שונים כמו המודרניזם, פוסט- מודרניזים,‬ ‫המתקיימת בין זרמים שונים. אלו נדונים בפרק‬‫דקונסטרוקטוביזם ונאו- קלאסיקה מתבטאים במגוון‬ ‫הבא.‬ ‫הערכים האסתטיים הקשורים אליהם, יחד עם‬ ‫ערכים אחרים והבסיס התיאורטי להיווצרותם של‬ ‫4.1.2 יסודות לשינוי סגנון אדריכלי:‬ ‫זרמים אלו.‬ ‫‪“Architecture is the will of an epoch‬‬ ‫הערכים האסתטיים משקפים לא פעם לא רק את‬ ‫,‪translated into space” (Mies Van Der Rohe‬‬‫ההתפתחויות החלות בקהילה האומנותית, אלא גם‬ ‫)0102 ,‪in Peters‬‬‫את ההתפתחויות הטכנולוגיות, והמציאות הכלכלית‬ ‫ההבחנה בין זרמים שונים מקורה בהתפתחות‬ ‫והפוליטית של התקופה. עם זאת, יכולים הביטויים‬ ‫ההיסטורית- תיאורטית של תולדות האמנות.‬ ‫האסתטיים להיות גם פרי יצירתם של יוצרים‬ ‫חלוקת תולדות האמנות לזרמים וסגנונות נובעת‬ ‫בודדים או קבוצת יוצרים וביטויים האישי, בהתאם‬ ‫מהנחת הבסיס כי הסגנון הוא כלי הביטוי של‬ ‫לנטיותיהם העיצוביות, שימוש בחומרים או פיתוח‬ ‫התקופה.‬ ‫אוצר- מילים אומנותי ייחודי להם. לכן, יכולים‬ ‫זרמים אומנותיים להתפתח באופן סינכרוני‬ ‫סגנון אדריכלי הינו שיטת סיווג הבוחנת את‬ ‫ודיאכרוני )4002 ,‪. (Flores‬‬ ‫הארכיטקטורה דרך מאפיינים כגון צורה, טכניקות‬ ‫בנייה, חומרים ותקופת הזמן והמקום בה היא‬‫מספר מאפיינים מרכזיים משפיעים על התפתחותה‬ ‫נוצרה. החלוקה הכרונולוגית לסגנונות אדריכליים‬ ‫של מציאות אסתטית מסוימת. יחסו של כל סגנון‬ ‫משתנה בין התפיסה המערבית- אירופאית ובין‬ ‫אדריכלי לערכים אלו קובע במידה רבה את‬ ‫החלוקות הקיימות במזרח)5991,‪.(Gelernter‬‬‫האסתטיקה הנגזרת ביחס אליהם. במילים אחרות,‬ ‫ניתן לומר כי אלו הם יסודות לבחינת שינוי‬ ‫חוקר האמנות וולפין ביטא בכתיבתו את המשך‬ ‫סגנוני )5991,‪ .(Gerlernter‬הטענה למעבר בין‬ ‫תפיסת העולם של האסתטיקה הרומנטית.‬ ‫סגנונות אדריכליים יכולה להיבחן ע"י היחס של‬ ‫במושגים "רוח העין" )‪ (Augengeist‬ו"רוח הצורה"‬ ‫המבנים המובילים בסגנון החדש לכל אחד‬ ‫)‪ (Formgeust‬הוא ניסה להראות את הקשר בין‬ ‫ממאפיינים אלו, והם:‬ ‫התפיסה האסתטית לבין התקופה בה היא נוצרה.‬ ‫לשם כך הוא פיתח מחקר השוואתי בין יצירות‬ ‫‪: Artistic Aspects & Self Expression‬‬ ‫‪‬‬ ‫אמנות שונות ע"י ניתוחן באמצעות "אופני ראייה"‬ ‫הביטוי האינדיבידואלי של יוצרים הכולל את‬ ‫הכוללים מושגים כגון קווי- ציורי, שטוח- עמוק,‬ ‫עולמם הפנימי, דמיונם, יכולותיהם‬ ‫ריבוי- ואחדות (וולפין, 3791). באמצעות אופני‬ ‫והאינטואיציה שלהם, משמש בסיס לתכנון‬ ‫הראייה עומד וולפין על היווצרותו של סגנון ושיוכו‬ ‫וליצירתו של זרם אדריכלי חדש. אלו קשורים‬ ‫באופן הדוק יותר עם תנועות כגון‬‫7‬
  • 8. ‫בין הבניין לסביבתו, כמו ג ם השגת המשכיות‬ ‫האקספרסיוניזם והאוונד- גארד. הביטוי‬‫תכנונית וטבעית באזור נתון. באופן דומה, ניתן‬ ‫האינדיבי דואלי מאפיין יותר זרמים המתירים‬ ‫לומר כי ערך זה דן בקשר בין צורות העבר‬ ‫חופש יצירתי אישי, אקספרסיביות ואליטיזם‬ ‫וההווה של המקום. בנוסף, משפיע מאפיין‬ ‫חברתי.‬‫זהעל יצירת ושמירת זהות אזורית ואידיאולוגיה‬ ‫‪ : The spirit of time‬רוח הזמן או רוח‬ ‫‪‬‬ ‫מדינית)7991 ,‪. (Abel‬‬ ‫התקופה הן סט הערכים המשותפים המופעלים‬ ‫על התכנון בסגנון נתון. רוח הזמן מכתיבה את‬ ‫מאפיינים אלו ואחרים תומכים בטענתו של וולפין,‬ ‫האופי התרבותי והאינטלקטואלי, הנקשר‬ ‫כי בכדי להעמיד את היסודות לשינוי סגנון, יש‬ ‫לתפיסת עולם, טעם או תובנות קולקטיביות.‬ ‫למצוא היכן השתנה יחס הפרט לעולמו. שינוי זה‬ ‫המודעות הקולקטיבית תורמת ליצירתה של‬ ‫ביחס להתפתחותה של אדריכלות אקולוגית, נובע‬ ‫אסתטיקה המבטאת את הייחודיות השייכת‬ ‫מתפיסת העולם של תכנון בר - קיימא, הנדונה‬ ‫לתקופה וקושרת אותה עם שאר ערכי התקופה‬ ‫בפרק הבא. באמצעות ניתוח מקרי הבוחן, תנסה‬ ‫ומיקומם בשדה החברתי- תרבותי.‬ ‫עבודה זו לקשור את מכלול הערכים המתקיימים‬ ‫בעת שינוי סגנון אדריכלי, יחד עם תפיסת העולם‬ ‫‪The structural, functional & material‬‬ ‫‪‬‬ ‫של האדריכלות האקולוגית ועם המאפיינים‬ ‫‪ : honesty‬יושר סטרוקטורלי מתייחס להבנה‬ ‫המורפולוגיים של התפתחות הבנייה לגובה.‬ ‫כי על חומרי ומעטפת הבניין לייצג את המטרות‬ ‫בשילוב מרכיבים אלו תדון הכותבת בניסיון להגדיר‬ ‫האמיתיות שלשמן הם נועדו. יושר פונקציונלי‬ ‫את האסתטיקה של הבנייה הירוקה בבניינים‬ ‫מתייחס לרעיון כי צורת הבניין צריכה לשקף‬ ‫גבוהים, כזרם אדריכלי מתפתח וכמאפיין תרבותי‬ ‫את מטרותיה הפונקציונליות. התפיסות השונות‬ ‫במאה ה-12 .‬ ‫כלפי חומר, צורה וסטרוקטורה משתנות בין‬ ‫סגנונות אדריכליים שונים ומהוות גורם מכריע‬ ‫בתפיסה העיצובית והאסתטית של התקופה.‬ ‫‪ : Simplicity & complexity‬היחס האסתטי‬ ‫‪‬‬ ‫כלפי פשטות ומורכבות צורנית, גאומטרי ת‬ ‫ואורנמנטלית מייצג את יחסה של‬ ‫הארכיטקטורה ותגובתה לפולקלור המקומי‬ ‫ולמרחב התרבותי בה היא מתקיימת. ככל‬ ‫שהמאפיינים יהיו כללי ים יותר, יהא הסגנון בין-‬ ‫לאומי יותר. כהכללה גסה, ניתן לומר שסגנון‬ ‫מקומי מתבטא במורכבות אסתטית גדולה יותר‬ ‫מאשר סגנון בין- לאומי, הפונה למכנה משותף‬ ‫רחב יותר.‬ ‫‪ : Natural & Organic‬ערך זה מייצג את‬ ‫‪‬‬ ‫היחס של האסתטיקה האדריכלית כלפי‬ ‫הסביבה, ומידת השפעתה והופעתה בתכנון.‬ ‫בראייה רחבה נוגע קריטריון זה לנושאים כגון‬ ‫חיקוי צורני של תהליכים טבעיים ועד‬ ‫להשתלבות או אי ההשתלבות של הסגנון‬ ‫האדריכלי בסביבה הטבעית והבנויה.‬ ‫‪ : Regionalism‬ערך זה נוגע בשאלת הבניין‬ ‫‪‬‬ ‫כאלמנט המתוכנן ביחס לאתר. בנוסף, הוא‬ ‫קשור למטרות כגון השגת הרמוניה ויזואלית‬‫8‬
  • 9. ‫2.2.2 תפיסת העולם של אדריכלות אקולוגית:‬ ‫על- מנת לבחון את ההשלכות התכנוניות של‬ ‫2.2 אדריכלות אקולוגית‬ ‫עקרונות אקולוגיים, יש לבחון את הסביבה הבנויה,‬ ‫1.2.2 תכנון בר- קיימא:‬ ‫תפקידה והשפעתה על העולם מנקודת מבטו של‬ ‫האקולוג. באופן מסורתי רואה הארכיטקט את‬ ‫המונח תכנון בר קיימא נטבע בתרבות העכשווית‬ ‫הבניין דרך מאפיינים אסתטיים, מרחביים, צורניים,‬ ‫של ארכיטקטורה ועולם הבנייה. אדריכלים מחויבים‬ ‫סטרוקטורליים ומאפיינים ארכיטקטוניים אחרים.‬ ‫יותר חוזית, ערכית וחוקית לתכנון המתחשב‬ ‫לעומתו, רואה האקולוג את הבניין כחלק מן‬ ‫במרכיבים סביבתיים.‬ ‫המערכות האקולוגיות הרחבות. ככזה, מהווה‬ ‫הבניין ישות חיה )‪ (Biotic‬המשתתפת בכלל‬ ‫לפי ה- ‪WCED: World Commission on‬‬ ‫התהליכים הסביבתיים הפועלים בביוספרה.‬ ‫‪ Environment & Development‬תכנון בר- קיימא‬ ‫האקולוג רואה גם את המשתמשים בבניין‬ ‫הינו פיתוח הממלא את צרכי ההווה בלי להתפשר‬ ‫כמשתתפים ביולוגיים במערכת אקולוגית רחבה.‬ ‫על צרכי העתיד. ,‪(WCED, 1987 in Yeang‬‬ ‫כאורגניזמים, אנשים צורכים אוכל ואנרגיה כחלק‬ ‫)2002.‬ ‫משרשרת המזון, וממשיכים את האיזון שנוצר‬ ‫‪“A development which meets the needs of‬‬‫בטבע בין כלל המערכות החיות. )5991 ,‪.(Yeang‬‬ ‫‪the present without compromising the‬‬ ‫ההבדל הניכר הוא שבעוד ובני האדם הם חלק מן‬ ‫‪ability of future generations to meet their‬‬ ‫המערכת האקולוגית כבעלי חיים, הם מחזיקים‬ ‫.”‪own needs‬‬ ‫בטכנולוגיות שהן מחוץ למעגל האקולוגי. בכך הם‬ ‫לפי הגדרה זו פיתוח בר- קיימא כולל שלושה‬ ‫מבדילים את עצמם משאר האורגניזמים בטבע.‬ ‫מרכיבים עיקריים:‬ ‫בני- האדם מרחיבים את פעילותיהם אל מעבר‬ ‫למשאבי וחומרי הטבע הקיימים לרשותם באופן‬ ‫1. מורשת לדורות הבאים ‪(Legacy that is left‬‬ ‫טבעי. בעקבות העצמה זו של היכולות הפיסיות,‬ ‫)‪.to future generations‬‬ ‫מתמודד האדם עם בעיות סביבתיות קשות.‬ ‫2. שימוש הוגן ושווה במשאבי ההווה & ‪(A fair‬‬ ‫)‪equitable use of present resources‬‬ ‫למרות ההשלכות הקשות של רעידות אדמה,‬ ‫3. אחריות העברת פסולת‬ ‫מחלות, הצפות ושאר תופעות הטבע על‬ ‫וזיהום)”‪– (“Transfrontier responsibility‬‬ ‫הביוספרה, הדאגה העיקרית של האדם נוגעות‬ ‫מחשבה גלובלית על המשך שרשרת הפסולת,‬ ‫לפרי יצירתו ולסביבתו הבנויה. הבעיות הסביבתיות‬ ‫הייצור וההשלכה שלה.‬ ‫והשינויים בתנאי המערכת האקולוגית נובעים‬ ‫מהתכלות המשאבים הטבעיים ומאופי הפעילות‬ ‫ההתיישבות האנושית צורכת משאבים מן הטווח‬ ‫האנושית. לכן, לכל פעולה בשדה הבנוי השלכה על‬ ‫הסביבתי המיידי ועד לקנה המידה הגדול. מוערך כי‬ ‫המערכת האקולוגית, בין אם בצורת הוספה, גריעה‬ ‫לפחות %52 מאוכלוסיית העולם מתגוררת בערים‬ ‫או שינוי של חומרים ומשאבים. מנקודת המבט‬ ‫אורבאניות צפופות וצורכת כ- %07 מצריכת‬‫האקולוגית, על האדם לשאוף לחזור ולהיות חלק מן‬ ‫האנרגיה העולמית. )2002 ,‪ .(Yeang‬הביטוי‬ ‫המערכת האקולוגית השלמה, למרות שפעולותיו‬ ‫לתכנון בר- קיימא יכול להתקיים ברמות שונות, מן‬‫לעיתים סותרות ויוצרות קונפליקטים עם מערכת זו.‬ ‫הרמה הגלובלית, דרך הרמה העירונית- מקומית‬ ‫על פעילות הבנייה לפי תפיסת עולמו של האקולוג‬ ‫ועד לרמה הבניינית, הנוגעת לשימוש היום –יומי‬ ‫להיות פעילות "חיה" )‪ .(Biotic‬נסכם ונאמר כי ע"פ‬ ‫שלנו כצרכנים בעיר.‬ ‫הגישה האקולוגית, יש לנתח את הסביבה הבנויה‬ ‫באמצעות ראייה רחבה יותר של הרעיון האקולוגי,‬ ‫הכולל בו ישויות דוממות וחיות, ואת האינטראקציות‬‫9‬
  • 10. ‫הציוויליזציה החקלאית שהחלה להתפתח בסביבות‬ ‫שלהן עם "השלם": חילוף האנרגיה ו החומר‬ ‫0008 לפנה"ס נולדה כתגובה לדרישה עבור‬ ‫בביוספרה . )5991 ,‪.(Yeang‬‬ ‫סחורות חדשות ומגוונות יותר, ובמיוחד עבור חומרי‬ ‫3.2.2 ההתפתחות ההיסטורית של אדריכלות‬ ‫בנייה עמידים וקבועים. במקביל חלה עלייה בבנייה‬ ‫אקולוגית:‬ ‫של ארכיטקטורה מונומנטלית אופיינית לציוויליזציה‬ ‫הכפרית- חקלאית. מתחילה הייתה הארכיטקטורה‬ ‫משחר ההיסטוריה חי האדם בקבוצות בהן נאגרו‬ ‫המונומנטלית הדתית מזוהה עם גישה מופרזת‬ ‫מזון וסחורה. על- מנת לספק לעצמם מזון ומחסה,‬ ‫כלפי משאבים ובזבזנות יתר. מיוון העתיקה, דרך‬ ‫הסתמכו הקבוצות האנושיות על ידע מעמיק של‬ ‫מצרים ורומא חלה היפרדות של הארכיטקטורה מן‬ ‫הסביבה המקומית בה הם חיו. כל אספקט של‬ ‫היום- יום והשגרה ובהתאם לכך השתנה היחס‬ ‫החיים סבב סביב שינויים עונתיים שה תבטאו גם‬ ‫כלפי הצורך במשאבים ויכולת כלכלית, על- מנת‬ ‫בארכיטקטורה המקומית שנוצרה. הארכיטקטורה‬ ‫ליצור ארכיטקטורה ייחודית. ארכיטקטורה זוהתה‬ ‫שיקפה את האקלים המקומי, נבנתה מחומרים‬‫לא רק עם יצירת מחסה אלא גם עם יצירת אומנות,‬ ‫מקומיים וישבה באורח הומוגני עם הנוף הסביבתי.‬ ‫בעלת אפקט ייחודי בנוף. הארכיטקטורה‬ ‫דוגמאות לבנייה מקומית אקולוגית קיימות בכל‬ ‫המונומנטלית הקלאסית נשענה על עבדות וניצול‬ ‫רחבי העולם. לדוגמא בניו - מקסיקו, במאות ה- 01‬ ‫משאבים. במקביל, בחיי היום- יום עלו והתפתחו‬ ‫וה- 11 לספירה הצמיחה הטופוגרפיה המקומית‬‫צרכים נוספים לחימום, בישול ובנייה, שהמשיכו את‬ ‫מבנים מוגנים משמש ומרוח )6991 ,‪. (Zeiher‬‬ ‫מגמת ניצול המשאבים הקיימים.‬ ‫‪th‬‬ ‫‪th‬‬ ‫תמונה מס 3 : ‪Uximal Yucatan-6 -10 century‬‬ ‫‪ –Mayan ruins‬דוגמא לארכיטקטורה מונומנטלית.‬ ‫תמונה מס 2 : ‪Pueblo Bonito- Chao Culture‬‬ ‫‪. Historical Park- New Mexico‬‬ ‫משאבים אנרגטיים מהווים כוח מניע או מכשיל‬ ‫בהתפתחות ההיסטוריה האנושית. כפי שציין‬ ‫השיטות המסורתיות יצרו מחסה המשתמש בנתוני‬ ‫)0891( ‪: Toffler‬‬ ‫וערכי הסביבה, אך אין בכך לומר כי לקבוצות‬ ‫הקדומות לא הייתה גם השפעה הרסנית על‬‫‪“The precondition of any civilization, old or‬‬ ‫סביבתם. באוסטרליה למשל, צייד בעלי- חיים‬‫‪new, is energy” (The Third Wave, Alvin‬‬ ‫הוביל לכך שכ- %08 מבעלי החיים הגדולים נכחדו.‬‫)6991 ,‪Toffler, 1980 in Zeilher‬‬ ‫במשך מאות אלפי שנים צורת ההתיישבות‬‫השימוש באנרגיה מתחדשת אפיינה את התפתחות‬ ‫המסורתית הייתה יציבה ולא השתנתה באופן ניכר,‬ ‫הציוויליזציה המוקדמת כגון שימוש בשמש,‬ ‫עד לשינוי שיטות איסוף המזון ויצירת המחסה לפני‬ ‫ובמקורות מים לאנרגיה. התעשייה היא שהביאה‬ ‫000,01 שנה. התפתחותן של מושבות קבועות‬ ‫עמה את ההתכלות המהירה במשאבי האנרגיה,‬ ‫וחקלאות שינתה את ההיסטוריה האנושית ואת‬ ‫החל מן המאות ה-11 וה- 21 באירופה , בעיקר‬ ‫ההתפתחות החברתית שלה.‬‫01‬
  • 11. ‫הוביל להקמתם של מאות בתים סולאריים במיוחד‬ ‫ע"י הפקת עצים מתועשים ופחם, שאת תוצאותיהם‬ ‫בארה"ב. ב- 6791 פרסם ‪ John Naar‬את ספרו‬ ‫אנו נושאים עד היום.‬ ‫”‪ “Design for a Limited Planet‬שעסק בבתים‬ ‫בשנות ה- 06 החל עניין מחודש בעתיד האנרגטי‬ ‫המבוססים על אנרגיה חלופית. ב- 4791 פרסם‬ ‫ובאפשרויות הנגזרות משימוש באנרגיות חלופיות.‬ ‫‪ E.R. Schumacher‬את ספרו ‪“Small is‬‬ ‫הארכיטקטורה של פרנק לוידרייט אימצה את‬‫”‪ ,Beautiful‬שעסק בפילוסופית האספקה העצמית‬ ‫העקרונות האקולוגיים של בנייה טבעית והציגה‬ ‫)6991 ,‪. (Zeiher‬‬ ‫עיצוב השואף לחיות עם סביבתו. רייט האמין‬ ‫התנועה האקולוגית תפסה תאוצה ויותר מבנים‬ ‫שמכיוון שהמבנה הוא יצור אורגאני, הבניין אינו יכול‬ ‫נבנו על-פי עקרונות אקולוגיים שכללו מחזור,‬ ‫"להסתיים". בספרו "הבית הטבעי" ‪(“The Natural‬‬ ‫חיסכון במים והתבססות על שמש ורוח כמקור‬ ‫)”‪ House‬ציין את חשיבות היושר פנימי של הבניין‬ ‫לאנרגיה. עיקר הבנייה הייתה עבור מבני מגורים‬ ‫והאינטגרציה בין הבית לסביבתו. בשנות ה- 04 וה-‬ ‫בקני- מידה שונים. התנועה המתקדמת ביותר‬ ‫05 פיתח ‪ Fuller‬את הכיפה הגאודזית אותה כינה‬ ‫שנגעה להיבטים הבריאותיים של הבניין הייתה‬ ‫”‪. “Self-Sustainable Design‬‬ ‫תנועת ה- ‪ Baubiologie‬או ‪Building Biology‬‬‫אותה הוביל ‪Pearson .David Pearson‬פיתח את‬ ‫הגישה ההוליסטית- בריאותית בין האדם לסביבה‬ ‫הבנויה. לפי גישה זו מתואר הבניין כאורגניזם,‬ ‫כשמעטפת הבניין מייצגת את העור האנושי המגן‬ ‫עלינו מנזקי החוץ. ב- 6791 הוקם המכון לבנייה‬ ‫אקולוגית וביולוגית בגרמניה. התנועה אימצה‬ ‫תיאוריות ושיטות בנייה מסורתיות, באופן שמחפש‬ ‫אחר הזיהוי הפנימי והחיצוני של הבניין עם סביבתו‬‫תוך שיפור רווחת המשתמשים. לכך נוספו מרכיבים‬ ‫רוחניים של תנועת הגאיה בשנות ה- 08. בשנות‬ ‫ה- 09 החלו להירקם הסכמים בין- לאומיים‬ ‫תמונה מס 4: -‪Falling Water- Frank Lloyd Wright‬‬ ‫הנוגעים להרס שכבת האוזון ובהמשך להם‬ ‫6391 .‬ ‫הסכמים עכשוויים יותר הנוגעים לעתיד כדור-‬ ‫הארץ והשימוש באנרגיה, כגון פרוטוקול קיוטו.‬ ‫בשנות ה- 06 אחד החלוצים הסולאריים היה .‪Dr‬‬ ‫‪ George Lof‬שחי באחד מתשעת הבתים‬ ‫בשנים האחרונות, נכנסו פתרונות אדריכליים‬ ‫הסולאריים שיצר. ‪ Lof‬טבע את המונח ”‪“Arcology‬‬ ‫מתוחכמים הנוגעים לאקולוגיה וחברה למיינסטרים‬ ‫המבטא את הרעיון כי ארכיטקטורה ואקולוגיה הן‬ ‫של התכנון האדריכלי בעולם כולו. אפשרויות‬ ‫תהליך אחד.אחת העבודות החשובות של התנועה‬ ‫טכנולוגיות, יצירתיות והמצאה , וההכרה כי‬ ‫האקולוגית הייתה ה- ‪ ,Silent Spring‬שפורסמה‬ ‫אקולוגיה יכולה להיות גם "עסק כלכלי" הן חלק‬ ‫בשנת 2691 ע"י ‪ .Rachel Carson‬כחוקרת,‬ ‫מהסיבות לעלייה בתכנון מודע אקולוגי. ההשפעה‬ ‫ביולוגית ואקולוגית מסבירה ‪ Carson‬בספרה את‬ ‫המכרעת של מבנים גבוהים בעיר, מקומם של‬ ‫ההרס הנגרם מן התעשייה ומקומה של‬ ‫מבנים אלו כסמל לכוח, קידמה וטכנולוגיה, והצור ך‬ ‫הציוויליזציה בשרשרת המזון והיכחדות הימנים.‬ ‫הממשי במציאת פתרונות אשר יטיבו עם הסביבה‬ ‫הפילוסוף הנורבגי ‪ Arne Naess‬עסק ב- 2791‬ ‫הטבעית והבנויה שמו טיפולוגית מבנים זאת‬ ‫בשאלות העמוקות שמעלה הגישה האקולוגית‬ ‫במרכז הדיון האקולוגי בתחום הבנייה. מרכיבי‬ ‫בתחומי החברה, החינוך, ההפרדה הקיצונית בין‬ ‫הבנייה לגובה, ההתפתחות המורפולוגית שלהם‬ ‫האדם לטבע והיחס של האדם לכדור-‬ ‫ומאפייניהם האסתטיים ידונו בפרק הבא.‬ ‫הארץ)6991 ,‪ .(Zeiher‬משבר הנפט ב- 3791‬‫11‬
  • 12. ‫ידיים ולחכות שאחרים יפעלו. גורלו של הכוכב‬ ‫4.2.2 יוזמות לשימור אנרגיה:‬ ‫שלנו, העובר בירושה לילדינו ונכדינו, הוא‬ ‫כחלק מן המאמץ העולמי בתחום האנרגיה קמו‬ ‫בידינו, וזוהי האחריות שלנו לעשות משהו‬ ‫יוזמות לשימור אנרגיה והפחתת פליטות גזי‬ ‫בנוגע למשבר הזה" (קלינטון בהשקת יוזמת‬ ‫החממה ברמה המדינית, העירונית והבניינית. כמו‬ ‫האקלים, 60.80.10). יוזמת קלינטון הושקה‬ ‫כן, חלה התייחסות רבה יותר לתחומי האנרגיה‬ ‫ב-6002 בין קרן קלינטון ומנהיגות הערים‬ ‫בתקינה ובמאמץ משותף של ראשי המדינות‬ ‫הגדולות בתחום האנרגיה במטרה לייעול‬ ‫השונות. יוזמות אלו משפיעות על התפתחות העיר‬ ‫השימוש באנרגיה והפחתת גזי החממה.‬ ‫והבניין ברמות השונות. יצירת תקנים וסטנדרטים‬ ‫שיתוף הפעולה חל בין מספר ערים גדולות‬ ‫שונים לבנייה חסכונית מבחינה אנרגטית משפיעה‬ ‫בארה"ב (ניו-יורק, לוס אנגלס, שיקאגו),‬ ‫גם על נראות הבניין ועל הצורך בפיתוח מודלים‬ ‫באירופה (לונדון, פאריז, מדריד) ובמזרח‬ ‫תכנוניים אשר עונים לדרישות החדשות.‬ ‫התיכון (איסטנבול, קהיר). שיתוף הפעולה‬ ‫כולל הקמת מערך חובק יבשות לרכישת‬ ‫להלן חלק מן היוזמות הקיימות כיום:‬ ‫אנרגיה ומוצרי אנרגיה. ‪(The Clinton‬‬ ‫)6002 ,‪Foundation‬‬ ‫ברמה המדינית:‬ ‫ברמה העירונית:‬ ‫פרוטוקול קיוטו: )7991 ,‪ (UNFCCC‬אמנה בין‬ ‫‪‬‬ ‫לאומית בנושא התחממות כדור הארץ, על פיה‬‫ארגון ה- ‪(International Council for :ICLEI‬‬ ‫‪‬‬ ‫מתחייבות המדינות החברות להפחתת פליטות‬ ‫)‪Local Environmental Initiatives‬ארגון‬ ‫גזי החממה והפחתת הפחמן הדו- חמצני. יעדי‬ ‫הכולל למעלה מ-0021 ערים ורשויות‬ ‫הפרוטוקול חוזים ירידה של כ- 20.0- 82.0‬ ‫מקומיות, ב- 07 מדינות שונות המחויבות‬ ‫מעלות בטמפרטורה הגלובלית עד שנת 0502.‬ ‫לפיתוח בר- קיימא. הארגון מספק ייעוץ טכני,‬ ‫פרוטוקול קיוטו הינו הסכם משפטי מחייב,‬ ‫הכשרה ומידע ותומך בממשל המקומי ליישום‬ ‫אשר נכנס לתוקף בפברואר 5002 , וכולל כ-‬ ‫פיתוח בר- קיימא ברמה העירונית והמחוזית.‬ ‫141 מדינות. תחת האמנה נקבע כי שיעור‬ ‫הארגון הוקם ב- 0991 כ"מועצה הבין- לאומית‬ ‫ההפחתה בגזי החממה יימדד עד לשנת‬ ‫ליוזמות סביבתיות מקומיות" שכללה בתחילה‬ ‫2102. לכל מדינה נקבעו יעדים משלה,‬ ‫כ- 002 ערים מ- 34 מדינות. הארגון עוסק‬ ‫בהתאם לרמת הזיהום בשטחה: לדוגמא‬ ‫בקידום יוזמות בתחומי המים, תחבורה, ניהול,‬ ‫הפחתת גזי החממה באיחוד האירופי נקבעה‬‫אקלים, סביבה ביולוגית ועוד. ,‪(ICLEI Global‬‬ ‫בשיעור של כ- %8, בארה"ב בשיעור של כ-‬ ‫)0991‬ ‫%7 , וביפן בשיעור של כ- %6.‬ ‫יוזמת ערי ‪ :Zero Carbon‬קמפיין של איגוד‬ ‫‪‬‬ ‫ועידת קופנהגן: ועידת האו"ם לשינוי אקלים‬ ‫‪‬‬ ‫המועצות הבריטיות לתרבות ‪(British‬‬ ‫שהתקיימה בקופנהגן, דנמרק, דצמבר 9002.‬ ‫)‪ Council‬הנועד להעלות מודעות לשינויי‬ ‫בעקבות הוועדה הושג הסכם בין ארה"ב לבין‬ ‫האקלים ולאתגרים האנרגטיים העומדים בפני‬ ‫מדינות הבסיס: סין, הודו, דרום- אפריקה‬ ‫ערי העולם. תכנית "אפס פליטות" פותחה‬ ‫וברזיל. כמו כן, ננקטו התחייבויות של המדינות‬ ‫כתוצאה ממחקר אינטנסיבי שנערך בבריטניה‬ ‫השונות להפחתת גזי החממה עד לשנת‬ ‫ומחוצה לה. הפרויקט החל בשנת 5002 וכולל‬ ‫0202, על- מנת לשמור על עליית טמפרטורה‬ ‫פעילויות כגון עירור דיון עולמי בנושא האקלים,‬ ‫מרבית של עד שתי מעלות צלזיוס. הסכם‬ ‫מעבדות, תערוכה נודדת ועוד. המשמעות של‬ ‫ועידת קופנהגן אינו הסכם מחייב משפטית.‬ ‫עיר ללא פליטות הינה עיר הנתמכת ע"י‬ ‫)9002 ,‪(UNCCC‬‬ ‫אנרגיה מתחדשת בלבד ושאינה מייצרת‬ ‫יוזמות האקלים של קלינטון: "אין טעם עבורנו‬ ‫‪‬‬ ‫פליטות גזי חממה. העיר הראשונה שנבנית‬ ‫לדון האם כדור הארץ מתחמם בקצב מעורר‬‫כמודל ל"אפס פליטות" הינה העיר ‪ Masdar‬ב-‬ ‫דאגה או לא, ואין טעם עבורנו לשבת בחיבוק‬‫21‬
  • 13. ‫בחורף ובקיץ. התקן ישים בעיקר בבנייה‬ ‫‪ .Abu Dhabi‬תחילת בנייתה ב- 8002, והיא‬ ‫למגורים, אך מעודד הפחתה בצריכה גם‬ ‫נשענת על אספקת אנרגיה ממקורות אנרגיה‬ ‫בבניינים מסחריים, תעשייתיים וציבוריים. התקן‬ ‫מתחדשת בלבד כגון אנרגיה סולארית.‬‫הוא מהסטנדרטים המחמירים הקיימים לצריכת‬ ‫)5002 ,‪(British Council Orgnization‬‬‫אנרגיה בהשוואה לתקנים אחרים בעולם. בנייני‬ ‫‪ :Cool Cities‬ארגון משותף ל- ‪Sierra Club‬‬ ‫‪‬‬ ‫מגורים שנבנים ע"פ הסטנדרטים של‬ ‫והמועצה האמריקאית לבנייה ירוקה ‪(US‬‬ ‫‪ Passivhaus‬הוכיחו חיסכון של כ- %09‬ ‫)‪ Green Building Council‬המעודד שיתוף‬ ‫מצריכת האנרגיה בהשוואה לבניינים דומים‬ ‫פעולה בין קהילות, ארגונים, בתי עסק‬ ‫אחרים. ישנם כ- 000,71 בניינים שנבנו לפי‬ ‫ומנהיגות מקומית ליישום אנרגיה "נקייה",‬‫עקרונות ה- ‪ Passivhaus‬בפריסה עולמית. בין‬ ‫יצירת הזדמנויות תעסוקה, והאטת תהליך‬ ‫העקרונות המנחים בתקן מוגדר תנאי סף של‬ ‫ההתחממות הגלובלית. משנת 5002, יותר מ-‬‫צריכת אנרגיה לחימום ולקירור הפחותה מ- 51‬ ‫0001 ראשי ערים ומועצות התחייבות‬ ‫קילוואט למטר רבוע לשנה. ‪(Passivehaus‬‬ ‫להפחתת טביעת הרגל האקולוגית בתחום‬ ‫)‪. Energy Standard‬‬ ‫שיפוטן. הארגון מקדם השקעות בבנייה ירוקה‬ ‫וחסכונית באנרגיה בערים החברות בארגון.‬ ‫)5002 ,‪(US Organization, Cool Cities‬‬ ‫ברמה הבניינית:‬ ‫‪ :US Green Building Council‬ארגון ללא‬ ‫‪‬‬ ‫מטרות רווח, הפועל לקידום בנייה ירוקה‬ ‫וחסכונית באנרגיה שבסיסו יושב בוושינגטון.‬ ‫הארגון פועל ביותר מ- 87 סניפים מקומיים,‬ ‫וכולל יותר מ- 000,81 חברות ויותר מ-‬ ‫000,041 בניינים .‪ -LEED‬הינו התקן‬ ‫האמריקאי לבנייה ירוקה שפותח ע"י הארגון.‬ ‫הארגון מורכב מוועדות שונות כגון וועדת הניקוד‬ ‫של ‪ ,LEED‬חינוך והטמעה, פיתוח מדיניות,‬ ‫וועדות שיפוט ועוד. )‪(USGBC‬‬ ‫0302‪ :Architecture‬ארגון עצמאי ללא מטרות‬ ‫‪‬‬ ‫רווח שהוקם בתגובה למשבר האקלים ע"י‬ ‫הארכיטקט ‪ Edward Mazria‬בשנת 2002 .‬ ‫מטרת הארגון היא לשנות באורח מהיר את ענף‬ ‫הבנייה בארה"ב וברחבי העולם מענף התורם‬ ‫לפליטת גזי החממה לענף שהוא חלק מפתרון‬ ‫בעיות האקלים, צריכת האנרגיה, והמשבר‬ ‫הכלכלי. ייעוד הארגון הוא הפחתה מיידית‬ ‫ודרמטית של פליטות גזי החממה הנוצרים ע"י‬ ‫סקטור הבנייה באמצעות שינוי תפיסת התכנון,‬ ‫העיצוב והבנייה בפועל. ,0302 ‪(Architecture‬‬ ‫)2002.‬ ‫‪ :Passivehaus‬תקן אירופאי לבנייה המתייחס‬ ‫‪‬‬ ‫לעמידה בתנאים מחמירים בצריכת האנרגיה‬ ‫בבניין, ולמצוינות בתנאי הנוחות של הבניין‬‫31‬
  • 14. ‫ברגל. גורד השחקים התפתח כטיפולוגית בניין‬ ‫3.2 בנייה לגובה‬ ‫ייחודית שהתאפשרההודות להתפתחות טכנולוגית‬ ‫1.3.2 מהו גורד שחקים: הגדרות‬ ‫יוצאת דופן, ולהלך הרוח שהתגבש‬ ‫סביבה)6991 ,‪. (Yeang‬‬ ‫ב- 0981 תיאר המונח גורד שחקים בניין מסוג‬ ‫"בניין משרדים רב קומות" שהחל להתפתח‬ ‫באופן פיזי, גורד השחקים יכול להיות מוגדר כבניין‬ ‫בארה"ב באזורים מרכזיים כגון שיקאגו וניו- יורק.‬ ‫רב קומות, הנבנה באמצעות מסגרת‬ ‫קונסטרוקטיבית, בעל מערכת מעליות מהירה,‬ ‫עד 3391 המילון האנגלי אוקספורד סיפק כשש‬ ‫המשלב גובה בלתי רגיל עם סידור חללים פתוחים,‬ ‫הגדרות שונות למונח גורד שחקים ורק בזמן‬ ‫שניתן לאתרם גם בבניינים נמוכי קומות.‬ ‫מלחמת העולם הראשונה, החל המונח להיטמע‬ ‫כשם למבנה גבוה. המונח "גורד שחקים" ‪(Sky‬‬‫המועצה לבניינים גבוהים ‪(CTBUH- Council on‬‬ ‫)‪ Scraper‬נמצא יותר בשימוש באשר "הבניין‬ ‫)‪ Tall Buildings & Urban Habitat‬החשיבה‬ ‫הגבוה" )‪ (Tall Building/ High Rise‬מכיוון שאינו‬ ‫בתחילה בניין גבוה כבניין בן 01 קומות ומעלה‬ ‫מצביע על יחסיות: כמה הבניין צריך להיות גבוה על‬ ‫מכיוון שזו הייתה נקודת החיתוך בה ניתן היה‬ ‫מנת שיוגדר ככזה? )6991 ,‪(Yeang‬‬‫להיאבק בשריפה ע"י טיפוס בסולמות חיצוניים בניו-‬ ‫יורק. למרות שהיום ניתן להגיע לגובה רב יותר,‬ ‫גורד השחקים נחשב ע"י מרבית החוק רים כהמצאה‬ ‫קריטריון זה נשאר ואליו נוספו פרמטרים אחרים.‬ ‫אמריקאית, יחד עם אולם הקולנוע ומסעדות האוכל‬ ‫המהיר. יש המתייחסים אליו כאחד ההמצאות‬ ‫ה- ‪ CTBUH‬מודד פרמטרים שונים במבנים‬ ‫הגדולות בהיסטוריה בשל השפעתו בצורת‬ ‫גבוהים ומדרג אותם ביחס לאלו. לפי ה- ‪CTBUH‬‬ ‫העולמית על הרגלי החיים בעיר העכשווית. עם‬ ‫קיימים ארבעה פרמטרים עיקריים להגדרת הבניין‬ ‫זאת, יש לזכור כי המין האנושי חיפש את הדרך‬ ‫כגבוה: )1891 ,‪(CTBUH‬‬ ‫לבנות בניינים גבוהים לכל אורך ההיסטוריה, מן‬ ‫גובה ארכיטקטוני- ‪(The Architectural‬‬ ‫א.‬ ‫הפגודות בסין, מקדשים בתאילנד, פירמידות‬‫)‪ Height‬נמדד מגובה המדרכה במפלס הרחוב‬ ‫במצריים ו עד למגדלים באיטליה. ברב חלקי העולם‬ ‫של הכניסה הראשית לבניין ועד לקצה הבניין‬ ‫סימל הבניין הגבוה שאפתנות ועליונות אנושית.‬ ‫כולל גג הבניין, אך לא כולל אנטנות, שילוט,‬ ‫דגלים וכ דומה.‬‫תפוסת קומה)‪ -(Occupied Floor‬הוא הגובה‬ ‫ב.‬ ‫ממפלס הרחוב ועד לקומה העיקרית האחרונה‬ ‫בבניין, ללא מערכות וקומות טכניות.‬ ‫קצה גג הבניין)‪ (Top of the Roof‬נמדד‬ ‫ג.‬ ‫ממפלס המדרכה בכניסה הראשית ועד לפני‬ ‫הגג העיקרי של הבניין.‬ ‫קצה הבניין)‪ -(Height of the Tip‬נמדד‬ ‫ד.‬ ‫ממפלס המדרכה בכניסה הראשית לבניין ועד‬ ‫לקצה העליון ביותר בבניין כולל אנטנות‬ ‫תמונה מס 5 : תיאור אפשרי למגדל בבל.‬ ‫ומרכיבים אחרים.‬ ‫מתחילת ההתיישבות האנושית, גובה הבניין היה‬ ‫הגדרה נוספת של ‪ASHRAE (American‬‬ ‫מוגבל ליכולתו של אדם לטפס במדרגות. במשך‬ ‫-‪Society of Heating, Refrigeration & Air‬‬ ‫מאות רבות, התייצבו הבניינים לאופטימום של 5-4‬ ‫)‪ Conditioning Engineers‬קובעת כי בניין גבוה‬ ‫קומות. גורד השחקים, אם כן, לא התפתח כהמשך‬ ‫הוא כזה שהגובה שלו )‪ (H‬הוא יותר מ- 3 פעמים‬ ‫מורפולוגי לבניין מסוג חמש הקומות שניתן לעלות‬ ‫הרוחב שלו )‪. (W‬‬‫41‬
  • 15. ‫נוספים כגון קנה מידה, פרופורציות, חלוקת הבניין,‬ ‫הגדרה חשובה נוספת היא כי בניין גבוה אינו מוגדר‬ ‫והתייחסות לפרמטרים תכנוניים שונים.‬ ‫בהכרח ע"פ הגובה או מספר הקומות הפיזי שלו‬ ‫אלא האם הוא מושפע מאספקטים מסוימים של‬ ‫2.3.2 התפתחות מורפולוגית של בנייה לגובה‬ ‫גובה )‪ .(Tallness‬בניין גבוה הוא בניין שעצם‬ ‫האימפקט הוויזואלי של בניינים גדולים בעיר היה‬ ‫הגובה שלו יוצר שיקולים אחרים בתכנון, בהנדסה‬ ‫תמיד נושא מרכזי שהעסיק אדריכלים, מעצבים‬ ‫ובהפעלת הבניין השונים מהותית ממערכת‬ ‫ואת הציבור הרחב. מבנים גבוהים במיוחד הם‬ ‫השיקולים המופעלת על בניינים אחרים באותו‬ ‫בעלי מקום ייחודי לעומת אחרים כיוון שהם יוצרים‬ ‫המחוז ואינם נובעים ישירות מגובה הבניין ,‪(Yeang‬‬ ‫קו רקיע נראה לעין הודות למאפייניהם‬ ‫)6991.‬ ‫המורפולוגיים, במיוחד ע"י צורתם וגובהם. מבנים‬ ‫בניין גבוה יכול להיות מוגדר כבניין בעל מאפיינים‬ ‫גבוהים מושכים באופן מיוחד והופכים לסמל‬ ‫ייחודיים של גובה בהתאם לגובה היחסי בסיטואציה‬ ‫אסתטי, טכנולוגי וביטוי אדריכלי בעיר. עם זאת,‬ ‫האורבאנית בה הוא ממוקם, פרופורציות הבניין‬ ‫מבנים רבים יוצרים קו רקיע אחיד של מבנים‬ ‫והטכנולוגיות המצויות בו. למשל, מבנה בעל 21‬ ‫הדומים זה לזה כפי שניתן לראות בערים רבות‬ ‫קומות לא ייחשב בניין גבוה בשיקאגו או ניו- יורק‬ ‫בעולם. )9002 ,‪ .(Sev‬פרק זה יעמוד על‬ ‫אך יהיה גבוה באופן יחסי לערים מסורתיות‬ ‫ההתפתחות המורפולוגית של בניינים גבוהים, על‬ ‫באירופה. פרמטר נוסף המשפיע על הגד רת הבניין‬ ‫מרכיביהם האסתטיים והתפתחותם לאורך‬ ‫כבניין גבוה הוא תמירות הבניין. ישנם מבנים‬ ‫ההיסטוריה, במטרה למקם את האסתטיקה של‬ ‫שאינם גבוהים אך דקיקותם יוצרת אשליה של‬ ‫בניינים ירוקים גבוהים ברצף זה.‬ ‫מבנה גבוה. לעומתם, מבנים גדולים וגבוהים בעלי‬ ‫הצורה והביטוי הארכיטקטוני של מבנים גבוהים‬ ‫שטח רצפה גדול יימנע מהם להיחשב כבניינים‬ ‫מודרניים עברו שלבים והתפתחויות רבות‬ ‫גבוהים בהגדרה הקלאסית. מבנה גבוה, ייחשב‬ ‫מהדוגמאות הראשונות בשיקאגו ובניו-יורק ועד‬ ‫ככזה רק אם יכיל טכנולוגיות הנובעות ישירות‬ ‫לדוגמאות העכשוויות באירופה ובאסיה. בכל‬ ‫מגובהו. )9002 ,‪(Sev‬‬ ‫תקופה, המצאות טכנולוגיות כמו גם אופנות‬ ‫מבחינה טכנולוגית, גורד השחקים הוא "השיא" של‬ ‫מתחלפות הובילו את אדריכלי התקופה בחיפוש‬ ‫מספר המצאות טכנולוגיות בתחום הבנייה כגון‬ ‫אחר סגנון חדש. פרק זה מציע קטוריזציה‬ ‫מבני מתיחה, שיטות ביסוס, מעליות מהירות,‬ ‫היסטורית של שבע תקופות עיקריות לבניינים‬ ‫מערכות מיזוג אוויר, זיגוג, טכנולוגיות‬ ‫הגבוהים והאופן שבו זרמים ארכיטקטוניים‬ ‫תאורה,אוורור ואף ניקיון.‬ ‫והתקדמות טכנולוגית השפיעו על עיצובם‬‫המורפולוגי של בניינים אלו. בכל תקופה מוצג הלך‬ ‫מבחינה מרחבית גורד השחקים יכול להיות מוגדר‬‫הרוח האדריכלי שהוביל אותה, כמו כן ניתנת סדרה‬ ‫כבניין המכיל שטחי בנייה גדולים המרוכזים מעל‬ ‫של קווי מתאר של הבניינים המייצגים לתקופה‬ ‫יחידת שטח קטנה באופן יחסי, המנצל בצורה‬ ‫באופן שמאפשר השוואה בין גבהי הבניינים דרך‬ ‫מיטבית את זכויות הבנייה, ובאופן שגובה כספים‬ ‫דוגמאות ומקרי בוחן מובילים.‬ ‫רבים יותר משכירותו.‬ ‫הבסיס לניתוח מורפולוגי של כל מבנה גבוה נובע‬ ‫כתוצאה מכך ובשל האופי המסחרי המובהק של‬‫מצורת ההתבוננות "הקלאסית" שנטבעה לעניין זה‬ ‫סוג בניין זה, היזם תמיד ישאף לניצול טוב יותר של‬‫ע"י ‪ Sullivan‬ב- 6981. ‪ Sullivan‬חלק את הבניין‬ ‫השטח ולבניין יעיל יותר פונקציונלית. במקרים‬ ‫הגבוה לשלושה מרכיבים עיקריים: ‪(Sullivan in‬‬ ‫רבים שיקולים אלו יובילו לכך שהיזם או החברה‬ ‫)7491 ,‪Wittenborn‬‬ ‫המנהלת מחליטה על סידור הקומה הרצוי ומותירה‬ ‫לאדריכל את הטיפול במעטפת הבניין. ההתפתחות‬ ‫בסיס )‪ : (Base‬הוא החלק הנראה מגובה הרחוב‬ ‫האסתטית- מורפולוגית של הבניין הגבוה קשורה‬‫וכולל קונוס של 04 מעלות בשדה הראייה. חלק זה‬ ‫באופן ישיר לאפיון המעטפת, כמו גם מרכיבים‬‫51‬
  • 16. ‫לפי )0991(‪ ,Kohn‬לבסיס הבניין החשיבות‬ ‫תלוי בעומק השטח הפנוי הקיים לפני הבניין‬ ‫הגבוהה ביותר שכן הוא "מבסס" את היחסים בין‬ ‫ממפלס הרחוב ומגיע לרב לגובה של בין 8-5‬ ‫הולך הרגל לבניין. הגוף- הוא תוצר ישיר של סגנון‬ ‫קומות. לחלק זה של הבניין האינטראקציה הרבה‬ ‫אדריכלי ובחירה סטרוקטורלית, ולכן יכיל את‬ ‫ביותר עם הסביבה האורבאנית המידית, וכן הוא‬ ‫המאפיינים העיקריים של הבניין כבניין גבוה, בעוד‬ ‫משפיע באופן ישיר על האיכות הארכיטקטונית‬ ‫שהקצה- הוא המרכיב החשוב ביותר של הבניין‬ ‫והאורבאנית של מפלס הרחוב. לחלק זה אין‬ ‫הגבוה מבחינת הרושם שהוא מותיר בסילואט‬ ‫השפעה רבה ברמה העירונית מבחינת אסתטיקה‬ ‫העירוני.‬ ‫ע"פ ‪ ,Sullivan‬אך הוא מהותי במובנים של קנה‬ ‫מידה, הגדרת הרחוב והמרכיבים האנושיים של‬ ‫המפתח להבנת התהליכים שהתרחשו בבניינים‬ ‫הבניין הגבוה. היחס לבסיס משתנה עם‬ ‫גבוהים מתקופה לתקופה קשורים בהבנה‬ ‫ההתפתחות בתקופות המורפולוגיות השונות.‬ ‫המורפולוגית של השינויים שהתרחשו בכל אחד‬ ‫מחלקי הבניין הללו, והיחס האדריכלי אליהם.‬ ‫גוף הבניין )‪: (Shaft‬גוף הבניין נמשך מקצה‬ ‫החוקים הגאומטריים נגזרים מן הקונטקסט‬ ‫הבסיס ועד לראש הבניין, ומהווה את חלקו העיקרי‬ ‫והתנאים הסביבתיים של הבניין. ככל שיותר‬ ‫של הבניין הגבוה. חלק זה מהותי בהתוויית‬ ‫מרכיבים סביבתיים ושיקולים קונטקסטואליים‬ ‫היחסים בין הבניין ותנאי הסביבה המקיפים אותו.‬ ‫נלקחו בחשבון, כ יהיה הבניין רגיש ומגיב יותר‬ ‫הוא קובע ומשפיע באופן ישיר על נתונים כמו‬ ‫לסביבתו. ייחודו של הבניין הגבוה ה יא בעובדה כי‬ ‫זרימת האוויר מסביב לבניין, הצללות, קנה המידה‬ ‫הוא נחווה מיותר מנקודת מבט מרכזית אחת .‬ ‫של הבניין והיחס בינו לבין בניינים אחרים‬‫השינוי בתפיסה הוויזואלית של קנה המידה- מרמת‬ ‫בסביבתו. האם הוא משתלב או מנוגד לסביבתו,‬‫הרחוב ועד מבט-על והדיון החוזר בתכנון האדריכלי‬ ‫יוצא דופן או דומה לאחרים. בערים מודרניות רבות‬ ‫בין שתי נקודות מבט אלו הן הבסיס להחלטות‬ ‫גוף הבניין הוא אחד מיני "עצים רבים ביער", ומכאן‬ ‫תכנוניות היוצרות את משמעות הבניין הגבוה‬ ‫נובעת חשיבותו של החלק השלישי בבניין- קצה‬ ‫מבחינה אסתטית וויזואלית.‬ ‫הבניין או הסיומת.‬ ‫ההתפתחות המורפולוגית של הבניין הגבוה יכולה‬ ‫סיומת הבניין )‪ : (Top‬קצה הבניין או סיומת הבניין‬ ‫להתחלק באופן גס לשבע תקופות המתחילות‬ ‫אינה משפיעה רבות מבחינת סביבתית, אך היא‬ ‫בהישגים ההנדסיים בשיקאגו של המאה ה-‬ ‫מרכיב מרכזי בקו הרקיע של העיר. לפי & ‪Ali‬‬ ‫91)9002 ,‪ .(Sev‬כל תקופה מתמודדת עם‬ ‫)5991(‪Armstrong‬קיים יחס דיאלקטי בין בסיס‬ ‫טכנולוגיות הבנייה הזמינות לה וכן משקפת את‬ ‫הבניין לקצה הבניין, הדומה לשיח בין שתי שפות:‬ ‫ההבדלים האידיאולוגיים בין אדריכלים, היחסים‬ ‫אינדיבידואליות בקצה וקונפורמיסטיות בבסיס.‬ ‫בינם לבין לקוחותיהם ובין תקופות התכנון השונות‬ ‫למבנים גבוהים גם תפקיד אייקוני בעירוככאלו‬ ‫לאור מאורעות היסטוריים ותרבותיים.‬ ‫יוצרים מהות תקופתית- תרבותית בעיצוב נראות‬ ‫העיר מלמעלה. החלק העליון של הבניין מאפשר‬ ‫התקופה הפונקציונלית- ‪The Functional‬‬ ‫ביטוי וחופש אדריכלי. בניין שאינו יוצר תדמית או‬ ‫‪: 1880-1900 Period‬‬ ‫זיהוי ייחודי בקצהו, יאבד לרב את האטרקטיביות‬ ‫השינויים החברתיים וההמצאות הטכנולוגיות בניו-‬ ‫שלו גם בחלקיו האחרים. ללא זהות, יהיה הבניין‬ ‫יורק ובשיקאגו הובילו להקמתם של מבנים גבוהים‬ ‫הגבוה "קומות צפות בחלל". בהתבסס על תאוריה‬ ‫ששיקפו בעיקר את ההתפתחות בהנדסת הבניין‬ ‫זו של‪ ,Sullivan‬מ- 6981 ואילך אדריכלים‬ ‫מבחינה סטרוקטורלית. לפני כניסת הפלדה כשלד‬ ‫מדגישים יותר ויותר את שלושת חלקים אלו של‬‫לבניין, הסתמכו אדריכלים על קירות נושאים. באופן‬ ‫הבניין וההבחנה ביניהם הולכת ונעשית ברורה‬ ‫מיוחד מציין את תקופה זו בניין ה- ‪Home‬‬ ‫יותר. גישה תכנונית זו בולטת בעיקר כשמדובר‬ ‫‪ )1885( Insurance Building‬בשיקאגו, שהיה‬ ‫בבניינים גבוהים במיוחד המגיעים לגבהים חריגים‬ ‫מבין הבניינים הראשונים שהשתמשו במסגרת‬ ‫בסביבה אורבאנית צפופה.‬‫61‬
  • 17. ‫התקופה האקלקטית- ‪The Eclectic‬‬ ‫הפלדה שאפיינה את בנייני התקופה. ‪Sullivan‬‬ ‫‪: 1900-1920Period‬‬ ‫היה הראשון שנתן ביטוי אדריכלי למסגרת הפלדה,‬ ‫כפי שבולט בשני בניינים מפורסמים- ‪The‬‬ ‫התקופה האקלקטית בבנייה הגבוהה מייצגת‬ ‫)1891( ‪ Wainwright Building‬וה- ‪Guaranty‬‬ ‫פתרונות אסתטיים דרך יישום של מודלים‬ ‫)5891( ‪ .Building‬בשני בניינים אלו קיימת‬ ‫היסטוריים. ארכיטקטים של תקופה זו אימצו את‬ ‫חזרתיות בחזיתות והבלטה של קומת הקרקע‬ ‫הוורטיקליות של הצורות הגותיות לגורדי השחקים‬ ‫בבסיס הבניין. הקומפוזיציה נחתמה ע"י קרניז‬ ‫כפי שמופיע למשל בבניין ה- ‪Metropolitan Life‬‬ ‫קישוטי אופייני ל- ‪ Sullivan‬בקומה העליונה.‬ ‫)9091( ‪ Tower‬וה- ‪Woolworth Building‬‬ ‫לעומתו בניין ה- )5981( ‪ Reliance Building‬של‬ ‫)3191(. שניהם טענו להיותם "הקתדרלה‬ ‫‪ Burnham & Root‬מבטא את סטרוקטורת‬ ‫המסחרית". אפליקציה של עקרונות קלאסיים‬ ‫המתכת ומכוסה כולו זכוכית. שקיפות הבניין‬ ‫וגותיים הובילו לצורות פיסוליות, שהושפעו גם‬ ‫ונוסחת התכנון לפי: בסיס, גוף וקצה "ייסדו" את‬ ‫מהביטוי הפיזי של שיטת הבנייה ובו בעת מטיפול‬ ‫הבניין כגורד השחקים הראשון. אחד הבניינים‬ ‫מודרני בחזיתות. הבניינים ש ילבו פונקציונליות יחד‬ ‫המעניינים של התקופה הוא בניין ה-‬ ‫עם תדמית מוסדית ועסקית. הדימויים נשאבו‬ ‫)9981( ‪ Montgomery Building‬המשלב בין‬‫מסגנונות שוני ם, בעיקר מדימויים קלאסיים וגותיים,‬ ‫הסגנון הפונקציונלי של שיקאגו ובין מוטיבים‬ ‫שצברו פופולריות. דוגמאות לבניינים אלו ניתן‬ ‫קישוטיים של רנסנס איטלקי. הניסיון לאמץ סוגי‬ ‫למצוא בתכנונם של ‪ Holabird& Roche‬החל מ-‬ ‫בניינים קיימים כגון ה- ‪ Palazzo‬ולהמיר אותם‬ ‫7091. הבניינים שילבו את הביטוי הישיר של‬ ‫לבניינים בעלי גובה חדש, הנגזר מהתפתחות‬ ‫המבנה הגבוה מבחינה סטרוקטורלית יחד עם‬ ‫המעלית בישרו את השלב הבא של התקופה‬ ‫סגנונות היסטוריים, ביניהם בניין ה- ‪Monroe‬‬ ‫הפונקציונלית- התקופה האקלקטית של הבנייה‬ ‫)0191( ‪ Building‬בשיקאגו.‬ ‫הגבוהה.‬ ‫הבניינים של התקופה הפונקציונלית היו גדולים‬ ‫ומונומנטליים בקנה המידה שלהם, ומוגבלים‬ ‫בגובהם ע"י התקנים לבנייה לגובה שהתפתחו‬ ‫באותה התקופה. בניינים אלו משמעותיים בדיון‬ ‫באסתטיקה של בנייה גבוהה משום שהם הטמיעו‬ ‫את החשיבה על הבניין הגבוה דרך שלושת‬ ‫תמונה מס 7 : בנייני התקופה האקלקטית 0291-0091‬ ‫המרכיבים שהוצגו. קצה הבניין היה לרב שטוח‬ ‫תקופת הארט- דקו-‪1920- Art- Deco Period‬‬ ‫ומושפע ממוטיבים רנסנסיים, שהדגישו את הקומה‬ ‫0491 :‬ ‫העליונה והפרידו אותה מן החלק המרכזי של‬ ‫הבניין.‬ ‫בסוף שנות ה- 02 ותחילת שנות ה- 03 החל‬ ‫המאבק לעלייה בגובה הבניין. כהמשך לתקופה‬ ‫האקלקטית, סגנון הארט- דקו מייצג כושר המצאה‬ ‫גדול יותר, דמיון וקישוטיות מוגזמת ושילוב בין‬ ‫מרכיבים קוביסטים, פוטוריסטים‬ ‫ואקספרסיוניסטים, כמו ג ם מוטיבים אסייתיים ומן‬ ‫תמונה מס 6 : בנייני התקופה הפונקציונלית -0881‬ ‫המזרח הרחוק. לאחר מלחמת העולם הראשונה,‬ ‫0091 .‬ ‫שיקאגו זנחה את הקווים הקלאסיים והגותיים‬ ‫בדוגמאותיהם של גראהם, אנדרסון והוד.‬ ‫הדוגמאות העיקריות של תקופה זו כוללות את ה-‬ ‫)7291( ‪ ,Palmolive Building‬ה- ‪Straus‬‬‫71‬
  • 18. ‫התקופה הבין- לאומית – ‪The International‬‬ ‫)4291( ‪ Building‬וה- )5291( ‪.Tribune Tower‬‬ ‫‪: 1950-1970 Modern Period‬‬ ‫דוגמאות אלו הושלמו לפני המשבר הגדול של שנות‬ ‫ה- 03. חוקי התב"ע החדשים ותפיסת הביזור‬ ‫עם מלחמת העולם השנייה הייתה ירידה‬ ‫הפונקציונלי )‪ (Zoning‬שקיבלה ביטוי בחוק ב-‬ ‫משמעותית בבנייה של בניינים גבוהים עד שנות ה-‬ ‫6191 בניו- יורק וב- 3291 בשיקאגו, השפיעו‬ ‫05. לאחר מלחמת העולם השנייה, פיתוח‬ ‫באופן משמעותי על צורתם של הבניינים הגבוהים‬ ‫המחשבים ותעשיית הבנייה הובילו לפיתוח של‬ ‫באותה התקופה. החוק הניו- יורקי עודד את יצירת‬ ‫שיטות וצורות בנייה חדשות. כעת ניתן היה לחקור‬ ‫מבנה "עוגת החתונה", שאופיינה במגדל מרכזי‬ ‫ולנתח מערכות סטרוקטורליות ומרכיבים הנדסיים‬ ‫קטן למעלה. החוק בשיקאגו התיר בנייה בגובה‬ ‫באמצעות המחשב, באופן שלא היה ניתן לעשות‬ ‫שעולה על הגובה הקיים אך הגביל את הנפח‬ ‫קודם לכן. עד אז הבנייה הקונבנציונלית ששלטה‬ ‫הכולל של הבניין. שתי צורות עיצוביות עיקריות עלו‬ ‫בבניינים הגבוהים הייתה מסגרת הפלדה הקשיחה‬ ‫כתוצאה ממגבלות אלו: קומפוזיציה של בסיס רחב‬ ‫)‪ FazlurRahman Khan .(Rigid Frame‬פיתח‬ ‫עם מגדל צר, וסכמה של בסיס- מגדל אינטגרטיבי.‬‫את הרעיון המהפכני של "הבניין הצינורי" ‪(Tubular‬‬ ‫ככל שהבניינים לקחו יותר מאפיינים צורניים‬ ‫)‪ .Building‬מערכת עמודים אפשרה את הטיפול‬ ‫כתוצאה משימושי קרקע ומתקני התכנון, השתנה‬ ‫בכוחות האופקיים ושחררה את החזית לתכנון‬ ‫גם קו הרקיע של העיר באורח דומה. במבט מרוחק‬ ‫מחודש ובעל חופש ביטוי גדול יותר. וורסיות שונות‬ ‫נראתה מנהטן כמו גבעות ועליהן עצי מחט, בעוד‬ ‫של מבנה הצינור החלו להראות בשטח.‬ ‫ששיקאגו נראתה יותר כמו כמשטח שטוח ומגדלים‬ ‫ארכיטקטים של תקופה זו דחו את הקישוטיות‬ ‫מפוזרים בתוכו. דוגמא לתקופה זו הוא בניין ה-‬ ‫שאפיינה את התקופות הקודמות ואת הפנייה‬ ‫)0391( ‪ Chyrsler Building‬בניו- יורק. הבניין‬ ‫למקורות ההיסטוריים ואימצו ג ישה טכנולוגית‬ ‫המיוחס לתקופת הארט- דקו שלט בקו הרקיע של‬ ‫ורציונלית יותר כביטוי לבניין. בנייני תקופה זו‬ ‫העיר כחצי מאה. בניין חשוב נוסף הוא כמובן ה-‬ ‫מאופיינים בפשטות עיצובית, צורות בסיסיות,‬ ‫‪ Empire State Building‬שהפך להיות הבניין‬ ‫מעטפת שקופה וקלה ללא פרטים קישוטיים.‬ ‫המשפיע ביותר בעיר והדימוי החזק ביותר שלה.‬ ‫הבניינים היו פונקציונליים והכילו ביטוי ישיר של‬ ‫גוף הבניין מתנשא מעל 5 קומות בסיס, עם סיומת‬ ‫חומרים וטקסטורה. הסגנון הבין - לאומי נראה‬ ‫עגולה למעלה. הבניין נותר ריק ברובו במשך עשור‬ ‫כקופסאות מונומנטליות שהוגדרו בעיקר ע"י מניעים‬ ‫לאחר הפתיחה שלו ב- 1391, ולא הפיק רווחים עד‬ ‫כלכליים, מקסום שטחי הרצפה ויחסי גרעין- לקיר‬ ‫שנת 0591. המבנה המבודד, יוצא הדופן בגודלו‬ ‫חיצוני מוגדרים. )”‪ . (“Core to Exterior‬החלוקה‬ ‫ובנראותו ייצג את הסכימה הנדל"נית של התקופה‬ ‫הקיימת של בסיס- גוף- קצה נחלשה ולרב הבניינים‬ ‫בסיסמא ”‪. “Form follows finance‬‬ ‫אופיינו בכך שעלו ישירות עם מערכת עמודים‬ ‫מקומת הקרקע עד למעלה, כשקצה הבניין שטוח‬ ‫וחסר אפיון. דוגמאות לכך הן ה- ‪Lever House‬‬ ‫)2591(, ה- )9691( ‪ IBM Building‬ועוד. הצורות‬ ‫הסטראוטומיות וחזיתות הזכוכית הדגישו את‬ ‫הוורטיקליות של הבניינים, עם מעט וריאציות‬ ‫עליהן. ה- )0891( ‪ Xerox Center‬וה- ‪South‬‬ ‫)3891( ‪ Wacker Drive Building‬הן דוגמאות‬ ‫מאוחרות לתקופה זו וסמל למעבר לדור הבא של‬ ‫הבניינים הגבוהים.‬ ‫תמונה מס 8 : בנייני הארט- דקו 0491-0291‬‫81‬
  • 19. ‫התקופה הפוסט- מודרנית- ‪Post- Modern‬‬ ‫‪:....-1980 Period‬‬ ‫השעמום שהחל לנבוע מן הסגנון הבין- לאומי‬ ‫והדגשת גריד הזכוכית והמתכת, הוביל לגיבוש‬ ‫התנועה הפוסט- מודרניסטית בשנות ה- 07.‬ ‫לבניינים הקשורים עם זרם זה ישנם מאפיינים‬ ‫תמונה מס 9: בנייני התקופה המודרנית 0791-0591‬ ‫אחרים, זוויות, קיפולים וצורות גאומטריות חדשות.‬ ‫ארכיטקטורה זו הייתה תגובה לקופסאות הזכוכית‬ ‫התקופה הגבוהה במיוחד -‪Super High Period‬‬‫של הסגנון המודרני. בנייני הפוסט- מודרניזם תפסו‬ ‫0891-5691 :‬‫את תשומת לב הציבור הודות להיפרדות הרדיקלית‬ ‫בשנות ה- 06 החלה התעוררות בבניינים הגבוהים‬ ‫שלהם מן הארכיטקטורה המסורתית. אימוץ צורות‬ ‫כסמל למודעות כלכלית והכוח של החברות‬ ‫שונות ואיתגור המערכות ההנדסיות בלטו בקו‬ ‫התאגידיות. לאחר התקופה המודרנית בה‬ ‫הרקיע של העיר. הסיומות החדשות לבניין כללו‬ ‫השתכללו טכנולוגיות הבנייה, תקופה זו מתאפיינת‬‫כיפות, פירמידות, צורות א- סימטריות או שילוב של‬ ‫בבניינים גבוהים מאוד כגון ה- ‪John Hancock‬‬ ‫אלו. הבניינים הגבוהים של הפוסט מודרניזם חזרו‬ ‫)9691( ‪ Center‬ומגדלי התאומים בניו יורק‬ ‫במידה רבה לחלוקה של בסיס- גוף וקצה, שנטה‬ ‫)2791(. למרות שלמרבית הבניינים היו מאפיינים‬ ‫להיות מחודד. ע"י שימוש בחומרים מודרניים‬ ‫של הסגנון הבין- לאומי, הם היו חלוצים בביטוי‬ ‫וטכניקות בנייה חדשות חזר גזע הבניין להיות‬ ‫האקספרסיבי של צורת הבנייה החדשה. למשל‬ ‫מקושט בפרטים ובעל צבע שמקורו בבחירת‬ ‫דוגמת ה- ‪ X‬לאורך כל בניין ה- ‪John Hancock‬‬ ‫החומרים עצמם. הבניינים שילבו מוטיבים‬ ‫‪ . Building‬הפיתוח של בניין הצינור אפשר לעצב‬ ‫היסטוריים ועירוב סגנונות וצורות כגון ה- ‪AT+T‬‬ ‫את המסה בווריאציות שונות. הגליל נצער בגבהים‬‫)2891( ‪ Building‬וה- .‪190 South La Salle St‬‬ ‫שונים, מה שאפשר בניגוד לחלוק ת בסיס- גוף-‬ ‫)7891( ‪.Building‬‬ ‫קצה, ביטוי גדול יותר להיגיון ההנדסי של הבניין.‬ ‫לא רק ערים אמריקאיות ואירופאיות השתתפו‬ ‫הביטוי האקספרסיבי של הגובה והמבנה ההנדסי‬ ‫במרוץ לבניין הגבוה. גם ערים אסייתיות התחרו‬ ‫הפך להיות סגנון אדריכלי מנותק משאר‬ ‫אחת בשנייה ובמערב לבניית בניינים גבוהים‬ ‫הארכיטקטורה של התקופה.‬ ‫בשנות ה- 08. לפי )1002(‪ ,Binder‬מלבד כמה‬ ‫יוצאי דופן, לא נראתה בקו הרקיע האסייתי תקופה‬ ‫פוסט- מודרנית מקבילה לערים האמריקאיות.‬ ‫המבנים הגבוהים בערים כגון הונג- קונג, סינגפור,‬‫שנחאי, קואלה-למפור וטוקיו עוצבו לרב תוך שימוש‬ ‫באוצר מילים עכשווי הנשען על מסורת מקומית‬‫עמוקה. לפי )7002(‪ Ali & Moon‬ההבחנה הגדולה‬ ‫ביותר של בניינים גבוהים במזרח היא שהם‬ ‫השתמשו בארכיטקטורה המקומית ובמסורת‬ ‫תמונה מס 01: בנייני התקופה הגבוהה במיוחד -5691‬ ‫התרבותית שלהם כבסיס העיקרי לתכנון גורדי‬ ‫0891‬ ‫השחקים. הטרנדים השונים משתנים קלות וניתן‬‫להבחין בהם במבנים כגון ה- ‪Landmark Tower‬‬ ‫)3991( ביוקוהמה, וה- ‪Jin Mao Building‬‬ ‫)7991( בשנחאי. למשל, בניין ה- ‪ Jin Mao‬מכיל‬‫אזכורים של פגודה ובמבוקים ומעוצב סביב הספרה‬ ‫8 הנחשבת בסין לספרת מזל. בנוסף ל- 88‬‫91‬
  • 20. ‫מלמטה למעלה, כשקצה הבניין הוא "משיכה"‬ ‫הקומות בבניין, והמפתחים של 89/8/8 , הבניין‬ ‫נוספת של הגוף. המבנים מתוכננים בהתאם‬ ‫מחולק ל-8 חלקים. הבניינים הגבוהים באסיה‬ ‫למוטיבציה אדריכלית, השפעות סביבתיות,‬ ‫מקנים חשיבות רבה לתרבות המקומית ולסמליה.‬ ‫שיקולים כלכליים ופוליטיים ופרמטרים נוספים.‬ ‫הצורות הגאומטריות מבטאות ערכים אסלאמיים‬ ‫הדוגמאות מן התקופות הקודמות משמשות בסיס‬ ‫ומקומיים, ולמרות המאפיינים ה"הייטקיסטים"‬‫לדיון האדריכלי במבנים העכשוויים, המוכיחים עדיין‬ ‫והבין- לאומיים, הבניין מזוהה עם מסורת הבנייה‬‫את הימצאותם של קווים מודרניים ופוסט- מודרניים‬ ‫המקומית.‬ ‫בעיקר במזרח ובארצות ערביות.‬‫תמונה מס 31: בנייני התקופה הטכנולוגית 5891 ואילך‬ ‫הוויכוח על "הנכון והלא- נכון" בבניית בניין גבוה‬ ‫תפס תאוצה ב-02 השנה האחרונות בעקבות‬ ‫משברים כלכליים ואנרגטיים. העלייה במחירי‬ ‫הקרקע, הלחץ למקסום שטחי הבנייה, והתאוצה‬ ‫הטכנולוגית הובילו לכך כי גובה הבניין אינו נקבע‬ ‫יותר ע"י מגבלות פיזיות וקונסטרוקטיביות אלא‬ ‫תמונות מס 21-11 : בנייני התקופה הפוסט מודרנית מ-‬ ‫בהתאם לשיקולים פוליטיים, כלכליים, סביבתיים,‬ ‫0891 ואילך‬ ‫והתנגדות ציבורית.‬ ‫התקופה הטכנולוגית- ‪Ultimate Technology‬‬ ‫לכל בניין השפעה על נראות העיר בהתאם‬ ‫‪:...-1985 Period‬‬ ‫למאפייניו המורפולוגיים. הבניינים הגבוהים אינם‬ ‫כפי שהוצג, הבניינים הגבוהים התפתחו לצורותיהם‬ ‫רק סמל בעיר, אלא מכריעים את אופייה ואיכות‬ ‫הנוכחיות בעוד שהם עוברים דרך המצאות‬ ‫החיים בה. השלכות אורבאניות חשובות נוצרות‬ ‫טכנולוגיות ורציונליזם מודרני. אופנה וטכניקה שינו‬ ‫בהתאם לאופן שבו מתרומם הבניין הגבוה מן‬ ‫את התכנון המסורתי ואת הקונספציות הצורניות.‬ ‫הקרקע. הגישה הקונבנציונאלית לבנייה גבוהה‬ ‫גישה זו הלכה והתחזקה לאורך השנים. צורות‬ ‫מגבילה את צורניות הבניין לסכמות מקובלות. אין‬ ‫מתוחכמות, שימוש בטכנולוגיה חדשנית ואתגרים‬ ‫ספק כי האתגר הגדול של העתיד טמון ביצירת‬ ‫למציאת גאומטריות חדשות ה ם שהובילו את‬ ‫מבנים גבוהים המכווננים למשתמשים ולשיפור‬ ‫התכנון מ- 5891 ואילך. הדור הנוכחי של הבניינים‬ ‫הרקמה האורבאנית בצורה יעילה, נעימה, ברת-‬ ‫הסופר- גבוהים מתאפיין ע"י קלילות, הפחתה‬ ‫קיימא וחסכונית. חשוב לזהות את הבניינים‬ ‫במסת הבניין והכנסת פרמטרים נוספים לשיקולי‬ ‫הגבוהים כתהליך הוליסטי- תכנון הבניין תוך‬ ‫התכנון. מאפיינים אלו מאפשרים למתכננים ליצור‬ ‫התחשבות ביחסים הנרקמים בינו לבין קו הרקיע‬ ‫בניינים שונים זה מזה כגון ה- ‪MenaraMesiniaga‬‬‫וקו הקרקע של העיר. שאלות הנוג עות לקנה מידה,‬ ‫)2991( בקואלה- למפור, וה- ‪Swiss Re‬‬ ‫תרבות מקומית מול בין- לאומית, והצורך לראות‬ ‫)4002( ‪ Headquarters‬בלונדון. מרבית הבניינים‬ ‫בבניין ביטוי אדריכלי ייחודי, הובילו למספר‬ ‫המרהיבים של התקופה אינם יושבים עם הגדרות‬ ‫תאוריות וורטיקליות לתכנון העיר העתידית.‬ ‫הבסיס- גוף- קצה. צורת הבניינים מתוכננת כשלם‬‫02‬
  • 21. ‫האפיון המחודש של הבניין הגבוה דרך פרמטרים‬ ‫אקולוגיים וסביבתיים וההיבטים האסתטיים-‬ ‫מורפולוגיים שלו, יידונו בפרק הבא.‬ ‫3.3.2 ההשפעה הוויזואלית של גורדי שחקים על‬ ‫הסביבה הבנויה:‬ ‫הרושם הוויזואלי של בניינים גבוהים על קו הרקיע‬ ‫של העיר נקשר פעמים רבות עם מושגים של‬ ‫אסתטיקה ויופי, כוח, יוקרה ותדמית. כמו כן, קנה‬ ‫המידה ופרופיל הבניין משפיע באופן מכריע על‬ ‫הנראות הפיזית של הבניין וכיצד הוא נחווה מבחוץ.‬ ‫מראה בניין גבוה מרחוק והאופן שבו חווים אותו‬ ‫מקרוב יוצר תפיסות וויזואליות שונות. מרכיב נוסף‬ ‫שמשפיע על נראות הבניין הוא הסביבה הפיזית בה‬ ‫הוא ממוקם. האם הוא תואם או זר בסביבה הבנויה‬ ‫המידית שלו והרחוקה יותר. האם הוא מתיישב עם‬ ‫התפיסות האסתטיות הסביבתיות והחברתיות‬ ‫המובילות בתחומו. בערים גדולות, בהן קיימים‬ ‫מבנים רבים גבוהים, בניין גבוה הוא חלק מן‬ ‫התרבות העירונית והוא נתפס כחלק מתערובת של‬ ‫בניינים רבים. הנראות הכללית של סך הבניינים‬ ‫יחדיו חשובה יותר ומכרעת יותר בהשפעתה על פני‬ ‫העיר מאשר עיצובו של הבניין הבודד. מרכיבים כמו‬ ‫פרופורציות, קנה מידה, תמירות ובחירת החומרים‬ ‫ישפיעו יותר מאשר עיצובו האינדיבידואלי של בניין‬ ‫גבוה זה או אחר. )9002 ,‪.(Sev‬‬ ‫תמונה מס 41 : ‪New York Times Headquarters‬‬ ‫‪Building- New York‬‬‫12‬
  • 22. ‫סביבתיים יתרמו וישנו את ההבעה‬ ‫3.זרמים עיצוביים בתכנון אקולוגי של גורדי‬ ‫הארכיטקטונית של הבניין.‬ ‫שחקים:‬‫ניתן להגדיר את גורד השחקים הביו- אקלימי כבניין‬ ‫1.3 גורד השחקים הביו- אקלימי ‪The‬‬ ‫גבוה שצורתו מוכתבת מתכנון פאסיבי וטכניקות‬ ‫‪: Bioclimatic Skyscraper‬‬ ‫לחיסכון באנרגיה, המתייחסות לאקלים באתר‬ ‫מאמרו של ‪ Sullivan‬מ- 6981: ‪“The Tall‬‬ ‫ונתונים מטאורולוגיים , ויוצרת בניין גבוה פעיל‬ ‫”‪ Building, Artistically Considered‬הציע גישה‬‫מבחינה סביבתית, חסכן במהותו ובמערכותיו, ובעל‬ ‫להתמודדות עם שאלת האסתטיקה של הבניינים‬ ‫ביצועים איכותיים בתחום האנרגיה. ,‪(Yeang‬‬ ‫הגבוהים באמצעות תיאורית שלושת חלקי הבניין‬ ‫)6991.‬ ‫הגבוה. )”‪Sullivan.(“Three Part Sky Column‬‬ ‫התוצאה המתקבלת מן הבניין הביו- אקלימי היא‬ ‫ביסס את התאוריה שלו על האיכויות הפונקציונליות‬ ‫של בניין "באיכות גבוהה". בעבר ההתייחסות‬ ‫והאקספרסיביות של שלושת חלקי גורד השחקים:‬ ‫לארכיטקטורה מבוססת אקלים הייתה כאדריכלות‬ ‫בסיס, גוף וקצה. אלו מספקים מבנה אסתטי‬ ‫מקומית, דלת תקציב, המופיעה בעיקר באזורים‬ ‫ומתודולוגיה שימושית לבחינת ההתפתחויות‬ ‫טרופיים ובמדינות עולם שלישי. הגישה הביו-‬ ‫המורפולוגיות של הבניין הגובה כפי שנדונו בפרק‬ ‫אקלימית בגורדי שחקים חותרת להשגת ביצועי‬ ‫הקודם. עם זאת, תת החלוקה הפורמלית של‬ ‫בניין מעולים ואיכות בנייה גבוהה בכל אזורי‬ ‫הבניין אינה מציעה פתרונות נוספים באשר לאופן‬ ‫האקלים. ניתן לומר שהשלכות תכנון זה, המהוות‬ ‫שבו חלקים אלו צריכים להיראות. האלמנט החסר,‬ ‫מרכיב מרכזי בגורדי שחקים בעולם, יוצרות סגנון‬ ‫על- פי )6991(‪ Yeang‬הוא גישה מקומית,‬ ‫בנייה חדש בתחום הבנייה הגבוהה, המתבסס על‬ ‫שתאפשר למתכננים לשייך את גורד השחקים‬ ‫גישות תכנון קיימות תוך שימוש בטכנולוגיות‬ ‫לתרבויות שונות ומיקומים שונים. השאלה הנשאלת‬ ‫חדשות, היכולות להימצא בכל הערים הגדולות‬ ‫לעיתים קרובות היא מדוע חזיתות הבניין של גורד‬ ‫בעולם ברמות שונות.‬ ‫השחקים נראות אותו הדבר מכל הכיוונים, בעוד‬ ‫שהתנאים הסביבתיים- מטאורולוגים, גאוגרפיים‬ ‫ופיזיים, אינם זהים? הגישה הביו- אקלימית‬ ‫שפותחה ע"י ‪ ,Yeang‬הינה אפשרות התפתחותית‬ ‫לגורד השחקים באופן הדורש וורסטיליות לחזיתות‬ ‫בהתאם למיקום ומסלול השמש. הגישה הביו-‬ ‫אקלימית מחפשת נוחות תרמית לאורך כל השנה,‬ ‫תוך שימוש באמצעים פאסיביים והפחתה אפשרית‬ ‫בצריכת האנרגיה. לגישה הביו- אקלימית יש‬ ‫פוטנציאל להיהפך לאקולוגית וברת קיימא, באם‬ ‫ייכנסו למערכת השיקולים התכנונים קריטריונים‬ ‫נוספים כגון בחירת חומרים ומקורות אנרגיה‬ ‫מתאימים. ניתן להתייחס לגורד השחקים הביו-‬ ‫אקלימי כזאנר חדש לסוג המבנה הגבוה. ככזה,‬ ‫מהווה סגנון זה יישום של תיאוריות אקלימיות‬ ‫ועקרונות תכנון סביבתי בגורד השחקים, בדומה‬‫תמונה מס 51 : דוגמא למבנה ביו- אקלימי: ‪Shanghai‬‬ ‫ליישום תיאוריות היסטוריות, עיצוביות וצורניות‬ ‫‪. Armory Tower‬‬ ‫אחרות שהוצגו בפרקים הקודמים.‬ ‫ההנחה היסודית היא שהבנת מערכת היחסים‬ ‫הפנימית והחיצונית של הבניין עם אספקטים‬‫22‬
  • 23. Features Benefits  Passive low- energy features  Contribute to a sustainable future  Low energy performance  Achieved through the building configuration  Solar and wind- related orientation  Singular or combined climatic- responsive solution  Naturally sunlit spaces with views out  More human building, better awareness of from lift lobbies, staircases, toilets. place  Natural ventilation of lift, cores,  Healthier built environment toilets, staircases  Other natural ventilation and wind  Lower in energy to operate energy opportunities  Sky courts as private communal  Greater user satisfaction spaces  Sky courts as wind- controlled zones  Natural ventilation and landscaping opportunities  Sky courts as sun- receiving spaces  User satisfaction and lower energy  Interstitial spaces  Bioclimatic applications, flexible allowance for future expansion  Clear- glazing  Better light quality  Solar- control through passive devices  Reduced solar consumption  Vertical landscaping, planting and  More human environment and healthier gardens in the sky micro- climate  Lift- cores as solar and wind buffers  Reduced energy consumption  Environmentally interactive external-  Responsiveness to variable seasonal changes wall  Greater user comfort and amenities  Greater user satisfaction through bioclimatic responses  Greater inter- floor connectivity  Greater accessibility  High quality building as a  Greater user comfort consequence of bioclimatic approach . (Yeang, 1996) ‫תמונה מס 61 : מאפיינים תכנוניים ויתרונותיהם של גורד השחקים הביו- אקלימי‬Features and benefits of the bio- climatic skyscraper design approach, The Skyscraper- Bio-climaticallyConsidered, K. Yeang, Academy Editions, 1996.23
  • 24. ‫מהשוואה ישירה למערכות טבעיות, הן בחיקוי‬ ‫ההשפעה האסתטית של תכנון אקלימי מצטרפת‬ ‫תפקודן והן בחיקוי הצורני שלהם. בטבלה מטה‬ ‫לשאר שיקולי תכנון קיימים כגון שיקולים תרבותיים,‬‫מוצגים האלמנטים העיקריים המשפיעים על נראות‬ ‫כלכליים, פרוגרמטיים ופיזיים. עם זאת המרכיבים‬ ‫הבניין לפי תיאוריה זו וביניהם, בחירת חומרי‬ ‫האקלימיים הם לרב שיקולים "קשיחים", יחד עם‬‫הבניין, מגוון אקולוגי ואיזון פונקציונלי בבניין, יעילות‬ ‫מיקום וגבולות האתר. כאלמנט קשיח, האקלים‬‫מרחבית, סידור רשתי של חברות וקהילות ומנגנוני‬ ‫מספק למתכנן נקודת מוצא לביטוי האדריכלי ויחסו‬ ‫שליטה ובקרה. )2002 ,‪.(Yeang‬‬ ‫למקום, מכיוון שאקלים הוא לרב מאפיין מקומי‬ ‫המשפיע על כל אורחות החיים של המשתמשים‬ ‫ועל התרבות המקומית. ברמה העירונית, מספק‬ ‫המבנה הביו- אקלימי מענה למבנה גבוה בעל‬ ‫אחריות סביבתית, המתקיים בד בבד עם בנייה‬ ‫אינטנסיבית וברת- קיימא. מבחינה תרבותית-‬ ‫קהילתית מספקת הגישה הביו- אקלימית אפשרות‬ ‫ללוקאליות בתכנון, אופי מקומי ושייכות פיזית,‬ ‫בניגוד לגורדי השחקים הגנריים שאפיינו את‬ ‫הבנייה הגבוהה משנות ה- 05 ועד שנות ה- 09 .‬ ‫ברמה האקולוגית, גורד השחקים הביו- אקלימי‬ ‫מספק חיסכון באנרגיה ומודעות אקולוגית, היכולה‬ ‫להיות מושגת באמצעים פאסיביים. בו זמנית,‬ ‫מספקת גישה זו הגשמה אסתטית, ביטוי אדריכלי‬ ‫הומאני ובטוח יותר למשתמשים.‬‫תמונה מס 71 : דוגמא לגורד שחקים כחיקוי של תהליכי‬ ‫טבע- ‪The Editt Tower Singapore‬‬ ‫2.3 גורד השחקים כחיקוי של תהליכי טבע:‬ ‫דוגמא ל מבנה מסוג זה הוא מבנה ה- ‪EDITT‬‬ ‫תיאוריה נוספת לעיצוב כגורדי שחקים אקולוגיים‬ ‫‪ Tower‬בסינגפור )7991( שתוכנן ע"י ‪T.R‬‬ ‫רואה את הבניין כחלק ממערכת אקולוגית רחבה‬ ‫‪ .Hamzah&Yeang‬ויוצג בפרק ניתוח מקרי‬ ‫יותר. גורד השחקים מחקה ומטמיע ערכים‬ ‫הבוחן.‬ ‫השאובים מן המערכות האקולוגיות הטבעיות אל‬ ‫תוך השדה האורבאני, המתפקד גם הוא כישות‬ ‫חיה, נושמת ומתפתחת. ‪(SkySkraper as a‬‬ ‫)‪ .Mimetix Urban Ecosystem‬מרכיבים‬ ‫המשפיעים על האסתטיקה של מבנים אלו, לקוחים‬‫42‬
  • 25. Natural Ecosystem Man-Made EcosystemEnergy & materials  Reduced gross  Reduced energy, hig photosynthetic efficiency  Recycling of nutrients  Recycling of nutrients and materialsEconomic diversity  Balance of producers,  Balance of producers, consumers, decomposers manufactures and services and integrative species  High functional diversity  Many functional niches- specialistsSpatial efficiency  High spatial efficiency-  High spatial efficiency- compact compact  High structural diversity-  High structural diversity- small and large, lateral and small and large, lateral and vertical, large variety vertical, large varietyInformation &  High species and  High communityorganization community diversity organization- many  High community networks organization- much interconnectionEnvironmental control  High environmental  Strong protection from control- resources environmental availability controlled perturbations- resources within biotic system, tightly managed, more able climate buffered to buffer and cope with  System stability changes  System stability ‫מאפיינים עיצוביים של גורד השחקים כחיקוי של תהליכי טבע‬Mimetic skyscraper design features, Rethinking the Skyscraper: a vertical theory of urban design, K.Yeang, Academy Press, 2002.25
  • 26. ‫5.3גורד השחקים העתידני:‬ ‫3.3גורד השחקים כמערכת אורבאנית- אקולוגית:‬ ‫התפיסה המחקרית- עתידנית לגורדי השחקים‬ ‫כתגובה למאמצים האקולוגיים ולמען עתיד בר-‬ ‫נובעת משילוב החזון הטכנולוגי והאקולוגי לכדי‬ ‫קיימא גורדי השחקים יצטרכו להשתנות מישויות‬ ‫ארכיטקטורה דמיונית, שיישומה אינו בר ביצוע‬ ‫מזהמות ומערכות פתוחות למערכות אורבאניות-‬ ‫בכלים העומדים לרשות האדריכלים כיום.‬ ‫אקולוגיות הפועלות בקונטקסט סביבתי.‬ ‫ארכיטקטורה זו מושפעת מדימויים ממוחשבים‬ ‫על- מנת להפוך בניין גורד שחקים ל"ירוק", יש‬ ‫ומכושר המצאה וייחודיות האופייני ים לתחרויות,‬ ‫להתעלות מעבר לתפיסות השטחים הפתוחים‬ ‫מגזינים וניסיונות עיצוביים. להתפתחויות אלו‬ ‫המרחפים והפארקים שבשמיים. נצטרך להראות‬ ‫ולדמיון האדריכלי חשיבות רבה בהכרעת ומיסוד‬ ‫כיצד פועל גורד השחקים כמערכת -‪Impute‬‬ ‫הסגנון העתידי שי קבע את דמותן של הערים‬ ‫‪ Output‬התורמת לעיר כשלם. )2002 ,‪.(Yeang‬‬‫במאות הבאות. הארכיטקטורה הויזיונרית מטמיעה‬ ‫ערכים תכנוניים ועיצוביים הבאים לידי ביטוי‬‫בצורותיהן הפשוטות יותר בארכיטקטורה הממשית.‬ ‫זרם זה מאופיין לרב בהיפרדות מן המוסכמות‬ ‫הארכיטקטוניות והחלוקה המורפולוגית הקלאסית‬ ‫של גורד השחקים לטובת שכלול האמצעים‬ ‫הטכנולוגיים ואיתגור הגרביטציה והמערכת‬ ‫הקונסטרוקטיבית של הבניין. גורדי השחקים‬ ‫הירוקים של העתיד חוברים עם אגנדות חברתיות,‬ ‫פוליטיות וסביבתיות ומהווים מעין "הצהרת כוונות"‬ ‫להמשך.‬ ‫תמונה מס 81 : ‪The Green Water City – Quingpu‬‬ ‫.‪in Shanghai, China, Alban Mannisi Arch‬‬ ‫4.3 גורד השחקים כהמשך מורפולוגיה‬ ‫טכנולוגית- אקולוגית:‬ ‫זרם זה מאופיין בהמשך פיתוח גורד השחקים‬ ‫האקולוגי דרך המצאות טכנולוגיות ורציונליזם‬ ‫מודרני. עקרונות המורפולוגיה הטכנולוגית נשמרים‬ ‫ומשתכללים גם כאן. אלו כוללים הפחתה במסת‬ ‫הבניין, שקלול פרמטרים אנרגטיים ותפקודיים,‬ ‫ניסיון להשגת קלילות חזותית וניקיון בשפה‬ ‫האדריכלית. חלק ממבנים אלו תואמים את הגדרות‬ ‫החלוקה לבסיס- גוף- וקצה. קטגוריה זו תכלול‬ ‫מבנים מתוחכמים, אלגנטיים וגדולים בממדיהם,‬ ‫המתוכננים לרב ע"י אדריכלים מפורסמים מן‬ ‫השורה הראשונה. ההתמקדות הטכנולוגית היא‬ ‫במציאת פתרונות אנרגטיים ואפיונן באמצעות‬ ‫תמונה מס 91 : ‪Green Architecture Now! Philip‬‬ ‫סימולציות מתקדמות, תוך ניסיון לעמוד‬ ‫9002 ,‪JodidioTschen ,France‬‬ ‫בסטנדרטים גבוהים ובתקנים לבנייה ירוקה, כגון ה-‬ ‫‪. LEED‬‬‫62‬
  • 27. ‫בהסתכל על הכלכלה העולמית כיום, יש להיות‬ ‫4 . אסתטיקה של גורדי שחקים ירוקים: תיאוריה‬ ‫מודעים יותר ויותר לאנרגיה כמשאב מתכלה. כאן‬ ‫ופרקטיקה:‬ ‫טמון הפוטנציאל של הארכיטקטורהלהיהפך‬ ‫התפתחות הארכיטקטורה דורשת מחקר כבסיס‬ ‫מאמנות למדע מדויק, מפרקטיקה ניסיונית‬ ‫לעיצוב, לתכנון, וליישום פיזי של רעיונות כמצע‬‫לתאוריה מבוססת. עם זאת, משוואת האנרגיה היא‬ ‫לפרשנות הפואטית שלהם. בשנים האחרונות גישה‬ ‫חלק מעיצוב סביבתי רחב יותר מן הבניין‬ ‫זו ולימוד של התפתחות הבנייה לגובה הובילו‬ ‫עצמו.ברמת הבניין ישנם שלושה ערוצים עיקריים‬ ‫ליצירת סוג בניין חדש- הבניין הגבוה האקולוגי,‬ ‫לצריכת אנרגיה מועטה:‬ ‫שמוצא לו ביטויים רבים בספרות ובמגזינים של‬ ‫א. בחירת מרכיבים וחומרים חסכוניים באנרגיה.‬ ‫אדריכלות עכשווית. סוג בניין זה מהווה תחליף‬ ‫ב. בחירת ספקי אנרגיה חסכוניים.‬ ‫תיאורטי בעיקרו לבניינים רבי הקומות הבנויים‬ ‫ג. שינוי העיצוב הבסיסי של הבניין.‬ ‫הנראים ברחבי העולם. השאלות העולות באופן‬ ‫מיידי קשורות להגדרת הבניין הגבוה ומה עליו‬ ‫הערוץ האחרון מהווה נקודת בסיס לתכנון ומחקר‬ ‫להכיל. האם ישנו בניין גבוה אקולוגי "נכון"? האם‬ ‫במרבית המקרים )4991 ,‪.(Yeang‬‬ ‫קיימת נוס חה לתכנון בניין כזה, והאם יכולה להיות‬ ‫כיום אין מספיק מחקרים העוסקים באופן ישיר‬ ‫תיאוריה אדריכלית הפוגשת את הפרקטיקה בכלל?‬ ‫בתכנון אקלימי ואנרגטי של מבנים גבוהים, למרות‬ ‫שמחקרים כאלו קיימים באופן נרחב בבנייה נמוכה‬ ‫ובינונית. המודלים המחקריים המשמשים לבנייה‬ ‫נמוכה אינם יכולים לשמש עבור בנייה גבוהה בשל‬ ‫ההבדלים הניכרים בקנה המידה ומורכבות הבניין.‬ ‫הבניין הגבוה המודרני- הוא טיפולוגיה חדשה‬ ‫יחסית, שאינה נשענת על טיפולוגיות בנייה‬ ‫מסורתיות, ועל- כן הוא דורש הנחות יסוד אחרות,‬ ‫אפילו בעקרונות הבסיסיים של התכנון.‬ ‫באופן היסטורי, בניינים גבוהים סימלו כוח דתי או‬ ‫אימפריאלי. גורד השחקים המודרני, החליף את‬ ‫הסמליות הדתית בזו המסחרית. כסמל, הפך גורד‬ ‫השחקים למוצר נחשק ברחבי העולם. כיצד ניתן‬ ‫לקרב את הטכנולוגיה הבין לאומית ולאפשר לה‬ ‫ביטוי מקומי, הקשור לקונטקסט הגאוגרפי, שהוא‬ ‫הבסיס לתכנון אנרגטי?‬ ‫על- מנת שבניין יהיה יעיל מבחינה כלכלית‬ ‫תמונה מס 02: סקיצה רעיונית של גורד שחקים,‬ ‫ואנרגטית, עליו לעמוד מבחינה פרקטית במספר‬ ‫4991 ,‪. K.Yeang‬‬ ‫קריטריונים וביניהם: מינימום עובי קיר, מינימום‬ ‫אלמנטים לתמיכה ורטיקלית, מינימום אזורי שירות‬ ‫הארכיטקטורה משאילה טכניקות מ ן המדען ומ ן‬‫וגרעינים, ניצול מקסימלי של השטח הבנוי ועוד. אך‬ ‫הפילוסוף כאחד. למרות שתחומים אלו מרחיבים‬‫קריטריונים אלו אינם מספקים בסיס תאורטי לעיצוב‬ ‫את הדיון האדריכלי, לארכיטקטורה מאפיינים‬ ‫הבניין, אלא מובילים לתכנון מהיר וידוע מראש.‬ ‫משותפים מעטים עם שדות אלו. בפועל, תכנון‬‫ההיבטים התאורטיים של בנייה ירוקה, כגון: הקשר‬ ‫אדריכלי הוא מיומנות אמנו תית. וככזה הוא ניסיוני‬‫בין מערכות אורגאניות ומערכות אנאורגניות בבניין,‬ ‫במהותו.‬ ‫פרסונליזציה של גנים ותכנון נוף באוויר, פיתוח‬‫72‬
  • 28. ‫צורות חדשות ליצירת חללים פנימיים בבניין, אפיון‬ ‫פרוגרמטי של חללים שאינם מתאפשרים בקומת‬ ‫הקרקע, וחקירה מעמיקה יותר של עובי הקיר‬ ‫באופן שיתאים עצמו לשינויי האקלים ודרישות‬ ‫החלל, אינם נותנים מענה לאופן היישום שלהם‬ ‫בעולם הפרקטיקה.‬‫82‬
  • 29. ‫חשובים המשפיעים על נראות הבניין: מערכת‬‫איסוף מים מתפת לת וחזית בצורת צדפה שתורמת‬ ‫5. ניתוח מקרי בוחן:‬ ‫לאיסוף המים ומערכת המחזור. באופן דומה,‬ ‫קיימת השפעה גם לשילוב תאים פוטוולטאים‬ ‫1.5 &‪Editt Tower- Singapore- K. Yeang‬‬ ‫בחזית המזרחית של הבניין.‬ ‫‪Eco-Mimesis Skyscraper : R. Powell‬‬ ‫התכנון האקולוגי של הבניין החל עם לימוד וניתוח‬ ‫עיצוב המגדל בסינגפור, בפינה אורבאנית בעיר הוא‬ ‫מעמיק של התנאים האקולוגיים באתר. הניתוח‬ ‫הגשמה היברידית של רצונות הקליינט למבנה‬‫הראה כי לאתר זה אין זיקה תרבותית עם המערכת‬ ‫תערוכה מתקדם. הפרוגרמה כוללת שימושים כגון‬ ‫האקולוגית הרחבה יותר. לא קיים קשר בין האתר‬ ‫אזורי מסחר, תערוכות, אודיטוריום וחללים פתוחים‬ ‫האורבאני לפני השטח המקוריים שלו, לצמחייה‬ ‫)‪ (Open- space‬בקומות העליונות, באופן‬ ‫ולבעלי החיים המקומיים. עובדה זו מיקדה את‬ ‫שיאפשר בעתיד את הפיכתם למשרדים או לדירות.‬ ‫גישת התכנון לשיקום והחזרה של מסה‬ ‫הבניין בן 62 הקומות מקדם את רעיון האורבניזציה‬ ‫אורגאנית, המחקה את המערכת הטבעית באופן‬ ‫הוורטיקלית- המשכיות מודעת של חיי הרחוב‬ ‫שזו תאפשר יצירת חיים אקולוגיים ותחליף את‬ ‫לקומות העליונות של גורד השחקים. יותר מכך,‬ ‫האופי האנאורגאני של האתר. המשטחים‬ ‫הבניין חוקר ומדגים את הגישה האקולוגית לתכנון.‬ ‫ההמשכיים של צמחייה וגידולים מהווים כמחצית‬ ‫עיצוב הבניין וגאומטריית הבניין נובעים‬ ‫משטחי הברוטו של הבניין: יחס גבוה בין החלקים‬ ‫מקומפוזיציה אורגאנית- הקשורה מצד אחד לאופי‬ ‫הביוטים)‪ (Biotic‬והא-ביוטים )‪ (Abiotic‬במערכת‬ ‫השטחים הציבוריים ומצד שני למערכות התנועה‬ ‫האקולוגית הבנויה.‬ ‫בבניין. אלו יוצרים יחדיו אסתטיקה אקולוגית‬ ‫ייחודית. סידור התכנית מכיל מספר מאפיינים‬ ‫שהפכו להיות סימן ההיכר של ה מתכננים. אלו‬ ‫כוללים תכנון נוף ורטיקלי, ‪Sky- , Sky-Courts‬‬ ‫‪ Plazas‬והגנה מסיבית מפני השמש במזרח‬ ‫באמצעות גרעין מדרגות ומעליות )7002 ,‪.(Yeang‬‬ ‫הצורה הארכיטקטונית השלמה ומקורותיה, יחד עם‬ ‫תכנון הבניין כמערכת אקולוגית עצמאית הם שני‬ ‫המרכיבים העיקריים המבטאים את התפיסה‬ ‫האקולוגית של הבניין ואת הסגנון החדש.‬ ‫תמונה מס 12 : תכנית גורד השחקים -‪Editt Tower‬‬ ‫אחת הבעיות המרכזיות בגורד השחקים כיום היא‬ ‫‪ .Singapore- K.Yeang& R. Powell‬צורתה‬ ‫חוסר ההמשכיות של חיי הרחוב אל הבניין, שנובע‬‫האורגאנית של התכנית מדגימה את רעיון גורד השחקים‬ ‫מהעובדה כי הבניין מתוכנן כמערכת קומות‬ ‫כחיקוי של תהליכי טבע.‬ ‫החוזרות על עצמן בתוך מעטפת קבועה. התכנון‬ ‫המוצע בבניין זה מגדיר מחדש את היחסים בין‬ ‫הגישה האקולוגית בתכנון מאפשרת גמישות‬ ‫הרחוב לבניין ע"י יצירת חללים ו ורטיקל יים‬ ‫פרוגרמטית ונגישות גבוהה למערכות הבניין. כמו‬ ‫שמקושרים למפלס הרחוב באמצעות רמפות‬ ‫כן, מכיל הבניין מערכות פאסיביות שונות לשיפור‬ ‫רחבות, הממשיכות את פעילות הרחוב כגון בתי-‬ ‫הנוחות התרמית לאורך השנה. למרות שטכניקות‬ ‫קפה, חנויות, נקודות תצפית ועוד עד לקומה‬ ‫אלו אינן חדשות לכשעצמן, השילוב ביניהן לבין‬ ‫השישית של הבניין. הרמפות יוצרות תנועה טבעית‬ ‫הראייה הכוללת של הבניין כמערכת אקולוגית‬ ‫בין אזורים ציבוריים וציבוריים פחות של הבניין,‬ ‫עצמאית, משמש כבסיס לאסתטיקה של בניינים‬ ‫והמשכיות ורטיקלית לרחוב. מלבד התכנון הנופי‬ ‫והכנסת צמחייה לבניין קיימים שני אלמנטים נוספים‬‫92‬
  • 30. ‫וסמינרים לאומיים ובין- לאומיים, קומות 93-7 הן‬ ‫מסוג אקו- מימזיס, המחקים את המערכת הטבעית‬‫קומות משרדים. אזורי מחייה, מסעדות וגן נמצאים‬ ‫הן בצורה והן בתפקוד )7002 ,‪. (Yeang‬‬ ‫בקומת הגג. הבניין מאוורר באמצעים פאסיביים‬ ‫מבחינה מורפולוגית בניין זה חותר תחת הגדרות‬ ‫כגון ארובות אוורור. אור טבעי מוחדר לכל קומות‬ ‫החלוקה הקלאסית לבסיס- גוף וקצה: הבסיס נמשך‬ ‫הבניין כולל קומות המרתף. שטחים פתוחים‬ ‫ומתארך עד לקומה השישית באמצעות מערכת‬ ‫בקומות העליונות מאפשרים קשר עם החוץ ועם‬ ‫הרמפות הטיוליות. גוף הבניין אינו גוף קלאסי‬ ‫אזורים ירוקים ציבוריים, המשמשים גם כשיטה‬ ‫חזרתי, אלא מערכת חצי פתוחה של שטחים ירוקים‬ ‫יעילה לקירור פאסיבי של הבניין. בניגוד לדוגמא‬ ‫וציבוריים, המחזקים את הסידור האורגאני של‬ ‫הקודמת, ניתן לראות כי הבניין מגיב לסביבתו‬ ‫הקומות. הבניין שומר על עקרון הסיומת של הבניין‬ ‫מבחינה אקולוגית ומשתמש באמצעים פאסיביים‬ ‫כאייקון אדריכלי בנוף האורבאני. עם זאת, הסיומת‬‫בעיקרם כבסיס לתכנון אך אינו מחקה תהליכי טבע‬ ‫גם היא מתארכת וחולשת על כמעט שליש מן‬ ‫בצורתו או באופן תפקודו )7002 ,‪. (Yeang‬‬ ‫הבניין. החלוקה הקלאסית נשברת ובמקומה קיימת‬ ‫הבניין מהווה דוגמא למבנה ביו- אקלימי‬ ‫מערכת אורגאנית וחופשית יותר מבחינה צורנית,‬ ‫המתחשב בתנאי הסביבה המקומית, ומשתמש‬ ‫שמבדילה אותה מסגנונות אחרים בבנייה הגבוהה‬‫באמצעים פאסיביים לשיפור היעילות האנרגטית‬ ‫ומחזקת את הביטוי שלה כמחקה תהליכי טבע.‬ ‫בבניין, באופן היוצר זהות מקומית, וקשר בי ן‬ ‫הבניין לסביבתו האורבאנית המיידית.‬ ‫תמונה מס 22: הדמיה של בניין ה- ‪Editt Tower‬‬ ‫בסינגפור.‬ ‫2.5 ‪The Bio-Climatic Skyscraper: BIDV‬‬ ‫‪: Tower- Vietnam- K. Yeang‬‬ ‫בניין ה- & ‪BIDV (Bank of Investment‬‬ ‫)‪ Development Vietnam‬ממוקם בשדרות‬ ‫‪ Nguyen‬בעיר ‪Ho Chi Minh City‬בוויאטנם.‬ ‫תמונה מס 32 : הדמיה של בניין ה- ‪.BIDV-Vietnam‬‬ ‫התכנון שואף לחבר את השדרה המרכזית בעיר‬ ‫יחד עם הבניין הגבוה באופן פיזי וחברתי. השדרה‬ ‫מבחינה מורפולוגית קיימת המשכיות מובהקת‬ ‫מתרוממת אל תוך הבניין יחד עם צמחייה ופארקים‬ ‫לחלוקה של הבניין לפי עקרון הבסיס- גוף- וקצה.‬ ‫שחודרים פנימה. הבניין בן 04 הקומות משרת‬ ‫בסיס הבניין הוא הרחבה של חיי הרחוב ומשיכה‬ ‫פונקציות שונות: קומת הקרקע עד לקומה הרביעית‬ ‫שלהן לתוך הבניין בקומת הקרקע.הגוף מפקד‬ ‫הן לשימוש הבנק, קומות 6-5 משמשות לכנסים‬‫03‬
  • 31. ‫דמוי מפרש בחזית הצפונית. המעטפת משתנה‬ ‫כמסה העיקרית של הבניין ומאופיין בחזרתיות‬ ‫בהתאם להפניות השונות. הארכיטקט תיאר את‬ ‫בקומות המשרדים, בעוד שהסיומת תוספת תפנית‬ ‫הבניין כמחשבה מחודשת על בנייני משרדים‬ ‫מסמל עיצובי בלבד לאזור פונקציונלי- אקולוגי‬ ‫גבוהים במציאות תרבותית, חברתית וסביבתית‬ ‫המכיל את החיים הפתוחים, הציבוריים ואזורי‬ ‫משתנה. השילוב בין הגישה הפיסולית- אורגאנית‬ ‫הפנאי של הבניין.‬ ‫לבניין יחד עם המערכת הסביבתית- אקולוגית היא‬ ‫שמקנה לו את סימן ההיכר של כגורד ביו- אקלימי‬ ‫)9002 ,‪ .(Marbles‬עם זאת,מוכחת כאן גישה‬ ‫3.5 -‪Adia Headquarters: Kohn Pederson‬‬ ‫מעודנת יותר כלפי שילוב הצמחייה בבניין‬ ‫‪: Fox International- Abu Dhabi‬‬ ‫והזהות "הירוקה" שלו, שמבדילה סגנון זה‬ ‫מסגנונות אחרים השואפים לזיהוי מיידי עם‬ ‫אקולוגיה מצד אחד, או ניתוק והתמקדות‬ ‫במאפיינים טכנולוגיים מצד שני. לכן, נבחר בניין‬ ‫זה כמקרה בוחן נוסף לבניין הביו- אקלימי.‬ ‫מבחינה מורפולוגית, הבניין חותר תחת הגדרות‬ ‫בסיס- גוף- קצה, שכן הוא פועל כמערכת אחת‬ ‫בחזית המתפתלת לאורכו.‬ ‫4.5 -‪The Skyscraper as an Urban Eco‬‬ ‫-‪System: Eco Bay Complex- Abu Dhabi‬‬ ‫‪: K. Yeang‬‬ ‫ההצעה התכנונית לקומפלקס ‪ Eco-Bay‬הינה‬ ‫הצעה "לנווה מדבר אקולוגי" ‪(“Green Oasis of‬‬ ‫)”‪ .Ecological Living‬הקומפלקס מורכב מרשת‬ ‫של גנים וחללים ציבוריים המתחילים בכיכר‬ ‫ציבורית גדולה בקומת הקרקע שמתפתחת ועולה‬ ‫לגינות כיס צפות בקומות העליונות, בכל אחד‬ ‫תמונה מס 42 : בניין ‪. Adia- Abu Dhabi‬‬‫מחמשת הבניינים. בהתחשב בעובדה שברב חודשי‬ ‫דוגמא נוספת לבניין ביו- אקלימי הינו הבניין המיועד‬ ‫השנה, מזג האוויר באבו- דאהבי חם מידי לפעילות‬ ‫עבור ‪ADIA (Abu Dhabi Investment‬‬ ‫חוץ ממושכת, התכנון מציע סביבה מותאמת‬ ‫)‪ .Authority‬הבניין משתמש באוצר מילים‬ ‫לתנאים האקלימיים של המקום. עירוב השימושים‬ ‫ארכיטקטוני מורכב יחד עם אסטרטגיות לחיסכון‬ ‫בבניין נעשה בהתבסס על שתי טיפולוגיות מקומיות‬ ‫באנרגיה המתאימות לאקלים המזרח התיכון. קיר‬ ‫עיקריות: החזית המסחרית ומרכזי- קניות סגורים.‬ ‫מסך משתנה ומתפתל לאורך החזיתות מלמעלה‬ ‫באמצעותם יצרו המתכננים טיפולוגיה שלישית של‬ ‫עד למטה, והופך ממעטפת חיצונית בחוץ לאטריום‬ ‫רחוב מסחרי עם חצרות/ אטריום, סביבן מאורגנות‬ ‫פנימי. הבניין נפתח כלפי הים מכיוון מערב,‬ ‫הפונקציות העיקריות של הבניין. ההשראה‬ ‫כשהמערכות הטכניות, מעליות ושאר אזורי השירות‬ ‫התכנונית נובעת מטיפולוגיות מסורתיות של‬ ‫פונים כלפי מזרח. הבניין מכיל שתי "כנפיים"‬ ‫שטחים ציבוריים כגון השוק והכיכר המקומית. אלו‬ ‫הקשורות ביניהן ע"י גרעין מעליות מרכזי‬ ‫מתורגמים לחללים מסחריים ורחובות עליונים‬ ‫)9002 ,‪.(Marbles‬‬ ‫מוצלים בגבהים שונים בבניין )7002 ,‪. (Yeang‬‬ ‫מסת הבניין מסוות ע"י משטחים המורכבים‬ ‫מרצועות הנעות כגל לאורך הבניין ויוצרות מראה‬‫13‬
  • 32. ‫אך שומר על אחדות בנראות ובתפקוד לאורכו,‬ ‫המטרה האקולוגית של התכנון הייתה יצירת‬ ‫ובגג- מקבל סיומת ברורה של גג ירוק וקצה פעיל,‬ ‫קומפלקס המהווה אלטרנטיבה לסגנון חיים‬ ‫הנראה ממבט על. עם זאת מערכת הקשרים‬ ‫הוליסטי ובריא. התכנון הביו- אקלימי בבניינים‬ ‫המורכבת יותר בין הבניינים השונים, כפי שנראה‬ ‫עצמם מתמקד במערכות פאסיביות וחסכוניות‬ ‫בסכמה הרעיונית, חותרת תחת הגדרות אלו‬ ‫באנרגיה, ובתרגום ליטרלי של המושג "ירוק"‬ ‫ופותחת את הדיון למשמעות הרחבה יותר של‬ ‫למערכת צמחייה מפותחת בבניין.‬ ‫ה"עיר האקולוגית באוויר", הנדונה רבות בכתביו‬ ‫של ‪. Yeang‬‬ ‫תמונה מס 52 : הדמיה של מתחם ‪Eco-Bay- Abu‬‬ ‫‪.Dhabi‬‬ ‫התכנון שואף ליצור אייקון ויזואלי לצורת חיים‬ ‫תמונה מס 62 : סכמה רעיונית של בניין בקומפלקס‬ ‫ברת- קיימא, באופן שמשלב את הצרכים‬ ‫‪. Eco-Bay- Abu Dhabi‬‬ ‫האקולוגיים והאקלימיים יחד עם מערכת חיים‬ ‫5.5 ‪Ultimate Technology- Ecology: The‬‬ ‫חברתית- מודרנית, המספקת תרבות פנאי‬‫:‪New York Times Headquarters Building‬‬ ‫ואינטראקציה לתושבים. הקומפלקס פועל‬ ‫‪: Renzo Piano: New- York‬‬ ‫מערכת אורבאנית שלמה, שמחוברת מצד אחד‬ ‫למערכת התחבורה הציבורית בעיר ולהמשכיות‬‫בניין הניו- יורק טיימס ממוקם בין רחובות ה- -‪40th‬‬ ‫חיי הרחוב, ומצד שני פועלת כמערכת אקולוגית-‬ ‫‪ 41st streets‬בניו- יורק. הבניין מורכב ממעטפת‬ ‫אורבאנית עצמאית בעלת מחזור חיים חסכוני‬ ‫חכמה המשתנה בהתאם לאור היום, ומתאימה‬ ‫באנרגיה.‬ ‫עצמה לאור השמש בשעות השונות. קומת הלובי‬ ‫הפתוחה מייצרת קשר בין פנים לחוץ הבניין,‬ ‫מבחינה מורפולוגית הקומפלקס הוא הרחבה של‬ ‫המחוזק ע"י הגן הפתוח בקומת הקרקע. קצה‬ ‫מושג גורד השחקים הבודד למתחם הפועל כיחידה‬ ‫הבניין ממשיך עם אלמנטי ההצללה על- גבי קיר‬ ‫אינטגרטיבית אחת. המחשבה על העיר‬ ‫המסך מעל לגג הבניין באופן שיוצר לו סיומת של‬ ‫הוורטיקלית והמשמעות האורבאנית שלה מופיעה‬ ‫"כתר לבן".‬ ‫כאן בדוגמא במוקטנת של רעיון זה.‬ ‫באם נתייחס לקומפלקס כסדרה של בניינים‬ ‫בודדים, ניתן יהיה לנתח אותם מורפולוגית בהתאם‬ ‫לעיקרון הבסיס- גוף- קצה באורח ברור, כאשר כל‬ ‫אחד מאלמנטים אלו מקבל וריאציה קצת שונה‬ ‫לדמותו הבסיסית. הבסיס-כהמשך חיי הרחוב‬ ‫וכקשר ישיר לשאר הבניינים בקומפלקס, הגוף-‬ ‫מקבל "חירור" ע"י גינות הכיס והשטחים הפתוחים,‬‫23‬
  • 33. ‫המערכות הטכנולוגיות והפונקציונליות בבניין‬ ‫יותר משאר את אלו האקולוגיות.‬ ‫6.5 ‪Visionary Skyscraper: The CRP‬‬ ‫0102 ‪Building –Indonesia: Evolo‬‬ ‫‪: winners: second place‬‬ ‫‪(RezzaRahdian, Erwin Setiawan, AyuDiah‬‬ ‫)‪Shanti, LeonardusChrisnantyo‬‬ ‫פרויקט שמטרתו לאסוף את הפסולת בגדת הנהר‬ ‫באינדונזיה ולטהר את המים דרך מערכת‬ ‫מתוחכמת של מגה- פילטרים הפועלת בשלושה‬‫שלבים שונים. השלב הראשון מפריד את סוגי הזבל‬ ‫השונים ומשתמש בזבל האורגאני להזנת האדמה.‬‫השלב השני מטהר את המים ע"י הפרדת כימיקלים‬ ‫מסוכנים והוספת מינרלים. המים עוברים לנה ר‬ ‫ולהשקיית שטחים חקלאיים פתוחים. השלב‬ ‫השלישי כולל מחזור של הפסולת הנותרה. אחד‬ ‫המרכיבים החשובים בהצעה הוא פינוי ושיקום‬ ‫שכונות העוני לאורך גדת הנהר. מרבית התושבים‬ ‫יחיו ויעבדו במתחם ה- ‪CRP‬שיאופיין כמערכת‬ ‫תמונה מס 72 : -‪New York Times Headquarters‬‬‫אורבאנית אקולוגית בתוך ‪ .Jakarta‬בניין ה- ‪CRP‬‬ ‫יהיה בניין בר- קיימא, המייצר אנרגיה באמצעות‬ ‫הבניין תוכנן כבניין ירוק, אך אין לו הסמכה של‬ ‫רוח, שמש ומערכות הידרואלקטריות ,‪(Evolo‬‬ ‫‪ .LEED‬קירות המסך ממקסמים את כניסת אור‬ ‫)0102.‬ ‫היום לבניין באמצעות אלמנטים קרמיים שמונעים‬ ‫חדירת אור ישיר לבניין ומפחיתים בעומסי הקירור.‬ ‫מערכת מתוחכמת של סנסורים ובקרת שליטה‬ ‫מכוונים יותר מ- 000,81 רגשים על חזית הבניין,‬ ‫המתאימים את אור היום הנכנס מבחוץ לדרישות‬ ‫התאורה של הפנים ומשנים את עוצמת התאורה‬ ‫החשמלית. מצויין כי הבניין חוסך ע"י מערכות אלו‬ ‫כ- %03 מן האנרגיה בבניין .‬ ‫)‪.(NYT official website‬‬ ‫כהמשך לתקופה הטכנולוגית, הבניין מייצג קידמה‬ ‫טכנולוגית המופנית אל נושאים אקולוגיים‬ ‫תמונה מס 82 : ‪CRP building concept- Evolo‬‬ ‫ואנרגטיים. מבחינה מורפולוגית לבניין חלוקה‬ ‫0102.‬ ‫ברורה לבסיס- גוף וקצה. בניין זה מייצג בניינים‬ ‫נוספים רבים המתחשבים בתנאים הסביבתיים‬ ‫הבניין מוכיח אינטגרציה בין מערכות אקולוגיות,‬ ‫ושואפים לעמוד בסטנדרטים גבוהים של בנייה,‬ ‫טכנולוגיה מתקדמת וזהות מקומית. מבחינה‬ ‫תוך שימוש במערכות מתוחכמות וסימולציות‬ ‫מורפולוגית הוא יוצ א מן ההגדרות הקונבנציונליות‬ ‫אנרגטיות בתהליך התכנון. עם זאת, בניינים אלו‬‫של גורד השחקים בחלקיו. הבניי נים העצמאיים עם‬ ‫פחות מאופיינים בסממנים חיצוניים לבנייה‬ ‫ירוקה, ולרב יאופיינו ע"י אסתטיקה התואמת את‬‫33‬
  • 34. ‫זאת, קרובים יותר לטיפולוגיה מוכרת של גורד‬ ‫שחקים, ושל קומפלקסים אורבאניים.‬ ‫7.5 ‪LO2P: Delhi Recycling Center: Evolo‬‬ ‫‪: 2011 Winners: First Place‬‬ ‫-‪(Atelier CMJN, JulienCombes, Gael Brule‬‬ ‫)‪France‬‬ ‫גורד השחקים הוא טורבינה ענקית הממוקמת בניו-‬ ‫דלהי, אחת הערים המזהמות ביותר בעולם הודות‬ ‫לכמות האוכלוסייה הגדולה והשימוש הכבד‬ ‫במכוניות מזהות. מוערך כי כמות המכוניות בניו-‬ ‫דלהי גדלה כל שנה ב- 0001. הרעיון העומד‬ ‫מאחורי גורד השחקים הוא מחזור המכוניות‬ ‫הישנות ושימוש מחדש בהן כחומר הבנייה לגורד‬ ‫השחקים. גורד השחקים מתוכנן "כריאה" ענקית‬ ‫שתנקה את האוויר המזוהם בעיר ע"י סדרת‬ ‫חממות גדולות שישמשו כפילטרים. סדרה נוספת‬ ‫של פילטרים יחד עם שילוב צמחייה תלכוד את‬ ‫החלקיקים המזהמים באוויר ותתרום לתהליך‬ ‫הטיהור )1102,‪. (Evolo‬‬ ‫מבחינה מורפולוגית, דוגמא זו היא הדוגמא‬ ‫הקיצונית ביותר להיפרדות מן המושגים הקלאסיים‬ ‫של גורד השחקים ובנייה לגובה ככלל.‬ ‫הארכיטקטורה הדמיונית חותרת למציאת‬ ‫פתרונות אקולוגיים למצוקות מקומיות ע"י‬ ‫שימוש בטכנולוגיה מתקדמת. כזאנר היא‬ ‫מאופיינת בכושר המצאה ואקספרסיביות‬ ‫אינדיבידואלית, וכניסיון לפריצת המוסכמות‬ ‫התכנוניות הקיימות.‬ ‫תמונה מס 92 : ‪LO2P building concept- Evolo‬‬ ‫1102 .‬‫43‬
  • 35. ‫האורבניזציה והמש ך הצורך הפונקציונלי של גורדי‬ ‫השחקים כספקי מקום עבודה ומגורים.‬ ‫6. דיון ומסקנות:‬ ‫גישה אחת טוענת כי גורד השחקים של העתיד‬ ‫1.6 כיצד ייראה גורד השחקים של העתיד?‬ ‫ייראה יותר כמו בית- מלון הכולל אלמנטים‬ ‫שירותיים, עמדות עבודה, חדרי ישיבות ועסקים‬ ‫האם גורד השחקים יראה בעתיד טיפולוגיה‬ ‫וכדומה. המשרדים יכללו:‬ ‫מיושנת? בהתחשב במהירות ההתפתחות‬ ‫הטכנולוגית העולמית, שאלה זו מטרידה מתכננים‬ ‫בחירה מרובה יותר ביחסים עם הסביבה‬ ‫-‬ ‫רבים ברחבי העולם. המהפכה הטכנולוגית שינתה‬ ‫החיצונית .‬ ‫את פני העולם באופן שעשתה זו רק המהפכה‬ ‫חללים מסורתיים בין פנים לחוץ.‬ ‫-‬ ‫התעשייתית. הפוקוס הטכנולוגי החל לעצב מחדש‬ ‫אזורים משותפים כהזדמנויות למפגשים‬ ‫-‬ ‫את האורבאניות הפיזית, הכלכלית והחברתית.‬ ‫חברתיים ועסקיים.‬ ‫היכולת לעבוד מכל מקום ובכל מקום שינה את‬ ‫אזורי אוכל, הסעדה, כושר ופנאי.‬ ‫-‬ ‫מקומם של מבני המשרדים כטיפולוגיה אורבאנית.‬ ‫חדירת אור יום ואוורור טבעי גדולים יותר.‬ ‫-‬ ‫תנאי תאורה קרובים יותר לחוץ.‬ ‫-‬ ‫יש הטוענים כי השינויים בסביבת העבודה‬ ‫חללים פתוחים וציבוריים, לא רק במפלס‬ ‫-‬ ‫והתקשורת העולמית יגרמו לכך שמשרדים ייראו‬ ‫הקרקע.‬ ‫כצורך שעבר זמנו. תפקיד המשרד יהיה יותר‬ ‫כמתחם שיתופי ופחות כמקום עבודה קונבנציונאלי.‬‫גורדי השחקים של בנייני המג ורים י ראו גם הם יותר‬ ‫המשרד יהיה "מועדון" ומקום מפגש לעובדים, בו‬ ‫כמו בתי מלון, בעלי חללים ציבוריים מתוכננים טוב‬ ‫תוחלף אינפורמציה. על כן לגורד השחקים ולמבני‬ ‫יותר, חללים פרטיים נוחים יותר, חדרי שירות‬ ‫המשרדים ככלל יהי אופי "מארח" יותר ,‪(Yeang‬‬ ‫ומערכות שירות. ניהול הבניין יהיה דומה יותר‬ ‫)6991 .‬ ‫לניהול של בית מלון וינוהל ע"י חברות ניהול‬ ‫שיספקו ארוחות מוזמנות ושירותים נוספים. באופן‬ ‫יחסי זמן- מרחב ישתנו שכן מהירות התקשורת‬ ‫סותר בתי המלון העתידיים יהיו יותר כמו משרדים‬ ‫הופכת את המיקום הפיזי לפחות רלוונטי בעוד‬ ‫המתאפיינים בחדשנות עיצובית וטכנולוגית.‬ ‫שהמיקום הגלובלי הולך וגובר. חברות יארגנו את‬ ‫בחדרים יהיו עמדות עבודה אינטראקטיביות‬ ‫הרגלי העבודה מחדש כל שיתאימו לפעול בו-‬ ‫ורשתות השולטות בכל האספקטים של הבניין,‬ ‫זמנית במרכזי עולם שונים ובעיקר בשלושת‬ ‫ומחוברות לתשתיות שמחוצה לו.‬ ‫המרכזים העיקריים: ארה"ב, מזרח אסיה ואירופה.‬ ‫ההחלטה על מיקום עסק שנבעה בעבר בעיקר‬‫עם העלייה בכמות הבניינים הגבוהים וההשפעה‬ ‫מגישה לתחבורה, נמלים, רכבות ודרכים נקבעת‬ ‫הסביבתית שלהם, יהיה יותר צורך בפיתוח‬ ‫עתה ע"י המיקום האפשרי לחיבור למשאבים‬‫תאוריות לתכנון ורטיקלי. כל התיאוריות הקיימות‬ ‫אנושיים ותקשורת. אין בכך לומר שהמיקום אינו‬ ‫על תכנון אורבאני ומתייחסות לעיר בצורה‬ ‫חשוב. להיפך, האפשרות לעבוד מכל מקום מעלה‬ ‫אופקית יעברו אדפטציה מחודשת לתאוריות‬ ‫את הדרישה למיקום טוב יותר ביחס לרמת איכות‬ ‫ורטיקליות, כולל השטחים הפתוחים וההיבטים‬ ‫החיים העולה.‬ ‫הציבוריים של העיר.‬ ‫עם זאת, הנהירה לערים במיוחד במזרח הרחוק‬ ‫צורתו של גורד השחקים העתידי תיקבע בהתאם‬ ‫מעלה תמונה אחרת. גורד השחקים נולד כתוצאה‬‫לאימוץ תאוריות ורטיקליות שונות בתכנון האורבאני‬ ‫של גדילת האוכלוסייה והצורך בניצול טוב יותר של‬ ‫שישפיעו לא רק על האסתטיקה והטיפולוגיה של‬ ‫הקרקע. המשאבים המוגבלים של כדור הארץ‬ ‫גורדי השחקים עצמם אלא על תפיסת העיר כולה.‬ ‫והאוכלוסייה הצומחת במהירות ייגרמו להמשך‬‫53‬
  • 36. ‫טיעון נוסף הוא כי גורדי השחקים יהפכו להיות‬ ‫העיר עצמה ויכילו את כל האלמנטים הקיימים‬ ‫במפלס הרחוב כי שציין ‪(In : Akira Suzuki‬‬ ‫)6991 ,‪Yeang‬‬ ‫‪“No one knows where the future of the‬‬ ‫‪soaring towers is heading. Who knows if‬‬ ‫‪the towers themselves secretly aspire to‬‬ ‫”?‪become cities‬‬ ‫גורד השחקים יהיה בצורתו היברידי וישלב‬ ‫פרוגרמות, שיטות בנייה ופרטי בנייה חדשים. הוא‬ ‫יאפשר ביטוי פואטי יותר לסיטואציות ציבוריות‬ ‫ולחללים הפתוחים. נראה בהדרגה הרחקה של‬ ‫פונקציונליות נוקשה שגורד השחקים סובל ממנה‬ ‫כיום, הנובעת מההתעלמות של גורד השחקים מן‬ ‫המורכבות העירונית המתרחשת במפלס הרחוב.‬ ‫שינויים אלו ינבעו משלושה מרכיבים‬ ‫עיקריים: )2002 ,‪(Yeang‬‬ ‫א. שינוי בתפיסה התרבותית- ארגונית ביחס‬ ‫לעבודה ופנאי.‬ ‫ב. שינוי בתפיסת הנוחות של הבניין- גורד‬ ‫השחקים ייהפך להיות אנושי יותר והרמוני יותר‬ ‫עם הסביבה.‬ ‫ג. שינוי בתפיסה הכלכלית של הבניין- ויישום‬ ‫הגדרות חדשות לעלות - תועלת הבניין לטווח‬ ‫הארוך.‬‫63‬
  • 37. ‫2.6 סיכום:‬ ‫בעבודה זו הוצגו התיאוריות המרכזיות הנוגעות לשילוב בין שלושה תחומים עיקריים: אסתטיקה והשיפוט‬ ‫האסתטי, תכנון בר- קיימא ואדריכלות אקולוגית, ומורפולוגית הבניין הגבוה על הגדרותיו השונות. הערכים‬‫האסתטיים האופייניים לכל תקופה היסטורית משקפים את ההתפתחויות החלות בקהילה המקצועית- אמנותית,‬ ‫כמו גם את ההתפתחויות הטכנולוגיות והמציאות הפוליטית- כלכלית. סגנונות אדריכליים משנים את יחסם‬ ‫למרכיבים עיצוביים כגון רוח הזמן והתקופה, יושר ארכיטקטוני, יחס לסביבה ומורכבות צורנית. אפשרויות‬ ‫טכנולוגיות, יצירתיות וכושר המצאה אשר חברו יחד עם אידיאולוגיה אקולוגית ומודעות גוברת להתכלותם של‬ ‫משאבים אנרגטיים, הן חלק מן הסיבות לעלייה בתכנון מודע אקולוגית. ההשפעה המכרעת של מבנים גבוהים‬ ‫בעיר, מקומם של מבנים אלו כסמל לכוח, קידמה וטכנולוגיה, והצורך הממשי במציאת פתרונות אשר יטיבו עם‬ ‫הסביבה שמו את טיפולוגית מבנים אלו במרכז הדיון האדריכלי.‬ ‫בעבודה זו הוצגה ההתפתחות המורפולוגית של גורד השחקים באמצעות חלוקתו לשלושה מרכיבים עיקריים:‬ ‫בסיס, גוף וקצה. חלוקה הנובעת מתורתו הקלאסית לאפיון גורד השחקים של ‪ L. Sullivan‬מ- 6981 . כמו כן,‬ ‫הוצגה ההתפתחות ההיסטורית של הבניין הגבוה דרך חלוקה לשבע תקופות בנייה בהתאם להישגיים‬ ‫ההנדסיים והערכים האידיאולוגיים האופייניים של כל תקופה, ולאור מאורעות היסטוריים. הניתוח המורפולוגי‬ ‫אפשר לראות את ההצעות התכנוניות לגורדי שחקים אקולוגיים בתוך הרצף ההיסטורי- תיאורטי של בנייה‬ ‫לגובה, וכחלק מתפיסת העולם של אדריכלות ברת- קיימא. מתוך כך, זוהו חמישה זרמים עיצוביים עיקריים‬ ‫בתכנון אקולוגי של גורדי שחקים: גורד השחקים הביו- אקלימי, גורד השחקים כחיקוי של תהליכי טבע, גורד‬‫השחקים כמערכת אורבאנית- אקולוגית, גורד השחקים כהמשך התקופה הטכנולוגית- אקולוגית, וגורד השחקים‬ ‫העתידני. עבור כל אחד מסגנונות אדריכליים אלו הוצגו מקרי בוחן התואמים את הערכים הנלווים לסגנון‬ ‫האדריכלי, ותוארו מאפייניהם הוויזואליים בהתאם לעקרונות התכנון של הבנייה הגבוהה.‬ ‫גורד השחקים האקולוגי הינו טיפולוגיה ייחודית המוצאת ביטוייה בתיאוריה ובפרקטיקה. ככזו, היא מהווה אתגר‬ ‫אמיתי- תכנוני, קונסטרוקטיבי ועיצובי. בחלקה דמיונית ובחלקה יישומית, ארכיטקטורה זו הינה מקום לביטוי,‬ ‫יוזמה ואינטגרציה בין מערכות שיקולים סבוכות ומאתגרות.‬ ‫אין ספק כי התפתחותה של ארכיטקטורה זו תלויה מצד אחד בפיתוח תיאוריות ורטיקליות, הקוראות את העיר‬ ‫והמרחב בצורה שונה, שלא נידונה עד היום בספרות. מצד שני, תלויה התפתחותה ברוח צעירה, אידאליסטית‬ ‫ופתוחה שתביא להישגים ארכיטקטוניים יוצאי דופן ותשנה את פני המרחב העתידי של העיר.‬‫73‬
  • 38. :‫7. רשימה ביבליוגרפית‬ . ‫1. וולפלין, ה . 3791. מושגי יסוד בתולדות האמנות , דפוס אופסט, גרוזלם פוסט, ירושלים‬ .‫2. יורמסון. ג. או.(פרופ). 7691.אסתטיקה, ש. פרידמן בע"מ הוצאה לאור‬ 3. Abel. C. 1997. Architecture & Identity: Towards AGlobal Eco- Culture, oxford architectural press. 4. Ali M.M. Moon K.S. 2007. Structural Developments in Tall Buildings: Current Trends and Future Prospects, Architectural Science Review. 5. Alter L. 2009.Why Is So Much Green So Ugly?,TreeHugger, Toronto. 6. Architecture 2030. 2002. in http://architecture2030.org 7. Armstrong P.J. Ali M.M.1995. Multi-Functional Characteristic of Tall Buildings: A Transitional Perspective, Fifth World Congress of Habitat and the High-Rise, Tradition and Innovation, Amsterdam. 8. Bianco A. 2006. Ecological Art and Ethics, NohraCorredor. 9. Binder G. 2001. Tall Buildings of Asia and Australia, Images Publishing, Hong Kong. 10. British Council Organization. 2005. ZeroCarbonCity, in http://www.britishcouncil.org. 11. Budd. M. 1998. Aesthetics. In E. Craig (ed.) Routledge Encyclopedia of Philosophy, London: Routledge. 12. Carlson A.1981. Nature, Aesthetic Judgment and Objectivity, TheJournal of Aesthetics and Art Criticism, 40. 13. CMJN A. Combes J. Brule. G. 2011 Evolo competition. 14. CTBUH Group PC. 1981.Planning and Design of Tall Buildings, ASCE, New York. 15. Flores. C.A.H. 2004. Symbolism, in sennott R.S (ed.) Encyclopedia of 20 th century architecture, new-york, Fitzroy Dearborn. 16. Gelernter. M. 1995.Sources of Architectural Form: A Critical History of Western Design Theory, Manchester university press. 17. Goldman A.H. 2006. The Experiential Account of Aesthetic Value, Journal of Aesthetics and Art Criticism, 64. 18. Hawthorne C. 2001.The Case for a Green Aesthetic, Metropolis Magazine. 19. ICLEI Global. 1990. International Council for Local Environmental Initiatives in http://www.iclei.org. 20. Kohn E.1990. The Tall Building, Proceedings of 4thWorld Congress on Tall Buildings: Tall Buildings2000 and Beyond, Hong Kong. 21. Marbles R. 2009. The World’s Top Five Ecological Skyscrapers in www.bukisa.com/articles. 22. New York Times Headquarters Building Official Site in www.newyorktimesbuilding.com 23. PassivHaus Energy Standard, in http://www.passivhaus.org.uk. 24. Peters. T. 2010.The Philosophy of Ecological Architecture, CEPHAD, The Danish Design School, Copenhagen. 25. Rahdian R.Setiawan E. Shanti A.D.Chrisnantyo L .2010-Evolo competition.38
  • 39. 26. Riba, A.W., Green or Grey? The Aesthetics of Tall Building Sustainability, CTBUH 8th World Congress, 2008. 27. Sev A. 2009.Typology for the Aesthetics and Top Design of Tall Buildings, G.U. Journal of science. 28. Shelley J. 2009. The Concept of Aesthetic, in Zalta N.E. (ed.), The Stanford Encyclopedia of Philosophy. Stanford. 29. Sullivan L.H.1947. The Tall Office Building Artistically Considered, in George Wittenborn, New York, 15-32. 30. The Clint on Foundation.2006. Clinton Climate Initiative. 31. UNFCCC- United Nations Framework Convention on Climate Change. 1997. Kyoto Protocol. 32. UNCCC. 2009. United Nations Climate Change Conference. 33. USGBC- US Green Building Council, in www.usgbc.org official site. 34. US Organization. 2005. Cool Cities in http://coolcities.us. 35. Walton, K.L. 1970. Categories of Art,The Philosophical Review, 79 (3). 36. Yeang. K. 1994. Bioclimatic Skyscrapers, Artemis, London. 37. Yeang. K. 1995. Designing with Nature: The Ecological Basis for Architectural Design, McGraw-Hill, Inc. 38. Yeang. K. 1996. The Skyscraper Bioclimatically Considered, Academy Editions, London. 39. Yeang. K. 2000. The Green Skyscraper: The Basis for Designing Sustainable Intensive Buildings, Prestel, London. 40. Yeang. K. 2002. Rethinking the Skyscraper: A Vertical Theory of Urban Design, Willey Academy Press. 41. Yeang K. 2007.Designing the Eco Sky- Scraper: Premises for Tall Building Design, Wiley Inter-science. 42. Yeang, K. 2009.How Green Buildings Should Look ?TreeHugger, New- York. 43. Zeiher C.L. 1996. The Ecology of Architecture, Whitney Library of Design, New- York.39
  • 40. :‫8.רשימת מקורות לתמונות‬  Picture no.1:Robert Smithson, Spiral Jetty- Great Salt Lake- Utah- 1970  Picture no.2: www.marilynbridges.com  Picture no.3: www.latinamericastudies.com  Picture no.4: www.pitt.edu  Picture no.5: www.anatheist.net  Picture no.6-13:Sev A. 2009. Typology for the Aesthetics and Top Design of Tall Buildings, G.U. Journal of science.  Picture no.14: www.architecture.about.com  Picture no.15: www.flicker.com  Picture no.16:Yeang K. 1996. The Skyscraper- Bio-climatically Considered, Academy Editions.  Picture no.17:Yeang K. 2007. Designing the Eco sky- scraper: premises for tall building design, Wiley Inter-science.  Picture no.18:The Green Water City – Quingpu in Shanghai, Alban Mannisi Arch.  Picture no.19:Green Architecture Now! Philip JodidioTschen ,France, 2009.  Picture no.20:Yeang. K. 1994. Bioclimatic Skyscrapers, Artemis, London.  Picture no.21-23:Yeang K. 2007. Designing the Eco sky- scraper: premises for tall building design, Wiley Inter-science.  Picture no.24: www.e-architect.co.uk  Picture no.25-26:Yeang K. 2007. Designing the Eco sky- scraper: premises for tall building design, Wiley Inter-science.  Picture no.27: architecture.about.com  Picture no.28: www.evolo.com  Picture no.29: www.evolo.com40