Your SlideShare is downloading. ×
‫ב"ה‬‫התקשרוּת‬‫קונטרס שבועי לאנ"ש חסידי חב"ד לחיזוק ההתקשרות‬‫לכ"ק אדמו"ר רבי מנחם מענדל בהרה"ק רלו"י מליובאוויטש‬        ...
‫‹‚• –†‚• ‰‰†‹‚€ †‚‹† ~•‹~"Š‬                         ‫– ˆ "  ~ – ~ …   —– " }‬               ‫… " ƒ ~–~…   —– " }...
‫דבר מלכות‬‫לחיות עם החידוש‬ ‫שמתן־תורה פעל‬  ‫כיצד "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" מבטא יותר את עניין "אנכי ה‬  ‫אלוקיך"? • החיד...
‫אבל מהלשון "אנוכי גו אשר הוצאתיך" )שהלשון‬                   ‫פי זה מתחזקת השאלה מדוע לא כתוב "אנוכי ה‬‫"אשר" מורה על המש...
‫ועוד קודם לכן – אדם הראשון91(? ולהוסיף, ש"לא‬                 ‫מהבריאה )עד לגילוי אנוכי, עצמותו יתברך(, לכן‬‫יהיה לך אלוק...
‫יומשך ויחדור במציאות הנבראים; וכדי לפעול‬                  ‫הבריאה ואלוקות שלמעלה מהבריאה(: א( כפי‬‫זאת בשלימות צריכה להי...
‫הבנה ואינו כמו כל לאמור שבמקרא שפירושו, לאמור‬            ‫יתברך שלמעלה משניהם, המאחד את שניהם‬‫לזולתו, מה־שאין־כן בעשרת ...
‫אשר כל העולם )כל הנמצאים( קשורים עם "אינו‬                 ‫ממש" – אזי "יפול עליו אימה ופחד בעסק התורה‬‫מצוי", ואשר זמן ו...
‫משיח וגאולה בפרשה‬  ‫גילוי האוצרות כהכנה‬ ‫להתגלות פנימיות התורה‬                                                        ...
‫ניצוצי רבי‬   ‫מאת הרב מרדכי מנשה לאופר‬                ‫כקטן כגדול‬  ‫איגרת נדירה ובה הרבי שב ומפציר להוציא־לאור מהדורה ...
‫מי שהוא אחר אלא לטובתו הוא, וככל עניני תורה‬             ‫רבינוביץ ז"ל )שיצא לאור ע"י בנו יצחק רבינוביץ(‬‫ומצוה שהם לטובת...
‫בנוגע לבתו תי – הרי דתיות פטורות מגיוס )על־‬                  ‫הבעש"ט ורבי סעדיה גאון‬‫פי מה שנאמר דברים כב,ה ]"לא יהיה כ...
‫כאשר גזירת שרות לאומי מרחפת על כלל־‬                        ‫תועלת באם עושים אותה בשבת ויום הכיפורים,‬‫ישראל בא]רץ[ הק]וד...
‫ממעייני החסידות‬                         ‫פרשת יתרו‬                                                     ‫וישמע יתרו כהן ...
‫ויהי אלוקים עימך )יח,יט(‬‫בכל הפרשה הזאת )"ואתה תחזה"(, נזכר שם אלוקים בלבד, כי הפרשה מדברת על מינוי דיינים,‬            ...
‫לוח השבוע‬   ‫מאת הרב יוסף־שמחה גינזבורג‬‫הלכות ומנהגי חב"ד‬‫הפטרה: "בשנת מות... זרע קודש מצבתה"‬                        ...
Upcoming SlideShare
Loading in...5
×

התקשרות פ' יתרו

291

Published on

Published in: Education
0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total Views
291
On Slideshare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
0
Actions
Shares
0
Downloads
1
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

Transcript of "התקשרות פ' יתרו"

  1. 1. ‫ב"ה‬‫התקשרוּת‬‫קונטרס שבועי לאנ"ש חסידי חב"ד לחיזוק ההתקשרות‬‫לכ"ק אדמו"ר רבי מנחם מענדל בהרה"ק רלו"י מליובאוויטש‬ ‫זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‬‫שיחות • אגרות • פניני חסידות לפה"ש • הלכות, מנהגים וטעמיהם • ניצוצות • זמנים‬ ‫תתסא‬ ‫ערב שבת־קודש‬ ‫פרשת יתרו‬ ‫ט"ז בשבט התשע"א‬ ‫כל הלב לכל אחד‬ ‫יוצא־לאור על־ידי‬ ‫מכון ליובאוויטש שעל־יד‬ ‫צעירי־אגודת־חב"ד באה"ק ת"ו – המרכז‬
  2. 2. ‫‹‚• –†‚• ‰‰†‹‚€ †‚‹† ~•‹~"Š‬ ‫– ˆ "  ~ – ~ …  —– " }‬ ‫… " ƒ ~–~…  —– " }‬ ‫«®²- ž¨°ŸŸ´‬ ‫®²± š ¦£Ÿ§‬ ‫œ ®²±£§ ¦£Ÿ§‬ ‫£Ÿ§ ›¡Ÿ³‬ ‫£Ÿ§‬ ‫¨¦"´ ²‪.›ª‬‬ ‫ž¦ ®²ž šŸ¨ž ®²± Ÿ.‬ ‫ž¦ ¨¥£²ž ®²± ¥¡- ¦.‬ ‫¢"  ›³›¢‬ ‫Ÿ‬ ‫¨"¬ ²¨ž.‬ ‫®²±   .‬ ‫ž¦  ¥£ž Ÿ¨´‪.Ÿ¦š §£±²®› ..žª‬‬ ‫£"  ›³›¢‬ ‫³"±‬ ‫®²± š- œ.‬ ‫¨"¬ ²¨ž.‬ ‫®²± ¡.‬ ‫®²± - Ÿ.‬ ‫£"¡ ›³›¢‬ ‫š‬ ‫¨"¬ ²¨ž.‬ ‫®²± ¢.‬ ‫®²±  - ¢.‬ ‫£"¢ ›³›¢‬ ‫›‬ ‫¨"¬ ²¨ž.‬ ‫®²± £.‬ ‫®²± £- £›.‬ ‫¥ ›³›¢‬ ‫œ‬ ‫¨"¬ ²¦Ÿ .‬ ‫®²± £š .‬ ‫ž¦ ³¥‪±²® .Ÿ¦š §£±²®› ..§£ª‬‬ ‫¥"š ›³›¢‬ ‫‬ ‫š- œ .‬ ‫¨"¬ ²¦Ÿ .‬ ‫®²± £›.‬ ‫®²± - Ÿ.‬ ‫¥"› ›³›¢‬ ‫ž‬ ‫¨"¬ ²¦Ÿ .‬ ‫®²± £œ.‬ ‫®²±  - ¢.‬ ‫¥"œ ›³›¢‬ ‫Ÿ‬ ‫ƒ‹† –~‚*‬ ‫°š´‬ ‫³±£¬´‬ ‫¨‪ž¡ª‬‬ ‫¡°Ÿ´‬ ‫«Ÿ­‬ ‫ ²£¡´‬ ‫ ¨©‬ ‫¬¦Ÿ´ ž³¡²**‬‫ž¥Ÿ¥›£§‬ ‫ž¡¨ž***‬ ‫œŸ¦ž‬ ‫ž£Ÿ§‬ ‫ ¨© ±"³‬ ‫ž¡¨ž‬ ‫°£°£´‬ ‫27 ‬ ‫021 ‬ ‫´š²£¤‬ ‫Ÿž¦£¦ž‬ ‫Ÿ´®£¦£©‬ ‫¦®‪£ª‬‬ ‫¦®‪£ª‬‬ ‫ž ²£¡ž ž ²£¡ž‬ ‫92.5‬ ‫6.30.5‬ ‫22.21‬ ‫25.11‬ ‫41.9‬ ‫84.6‬ ‫74.5‬ ‫52.5‬ ‫73.4‬ ‫Ÿ, ¢"  ›³›¢‬ ‫03.5‬ ‫5.40.5‬ ‫22.21‬ ‫25.11‬ ‫41.9‬ ‫84.6‬ ‫74.5‬ ‫52.5‬ ‫73.4‬ ‫³"±, £"  ›³›¢‬ ‫13.5‬ ‫5.50.5‬ ‫32.21‬ ‫35.11‬ ‫41.9‬ ‫74.6‬ ‫64.5‬ ‫42.5‬ ‫73.4‬ ‫š, £"¡ ›³›¢‬ ‫23.5‬ ‫4.60.5‬ ‫32.21‬ ‫35.11‬ ‫41.9‬ ‫74.6‬ ‫64.5‬ ‫42.5‬ ‫73.4‬ ‫›, £"¢ ›³›¢‬ ‫33.5‬ ‫3.70.5‬ ‫32.21‬ ‫35.11‬ ‫41.9‬ ‫64.6‬ ‫64.5‬ ‫42.5‬ ‫63.4‬ ‫œ, ¥ ›³›¢‬ ‫43.5‬ ‫2.80.5‬ ‫32.21‬ ‫35.11‬ ‫41.9‬ ‫64.6‬ ‫54.5‬ ‫32.5‬ ‫63.4‬ ‫, ¥"š ›³›¢‬ ‫53.5‬ ‫2.90.5‬ ‫42.21‬ ‫45.11‬ ‫41.9‬ ‫54.6‬ ‫54.5‬ ‫32.5‬ ‫63.4‬ ‫ž, ¥"› ›³›¢‬ ‫63.5‬ ‫1.01.5‬ ‫42.21‬ ‫45.11‬ ‫41.9‬ ‫54.6‬ ‫54.5‬ ‫32.5‬ ‫53.4‬ ‫Ÿ, ¥"œ ›³›¢‬ ‫* ž ¨‪. ´Ÿ± ²®«¨¦ ¬£œž¦ §££Ÿ³¬³ §££Ÿª£³ ³£ §£±¨¬žŸ §£²žž ²Ÿ š› . ¥²¨ž ²Ÿ š¦ §£«¡££´¨ §£ª‬‬ ‫** ¦œ›£  ¨© ¬¦Ÿ´ ž³¡² ž‪´²¡Ÿš¨žŸ ²´Ÿ£› ´¨±Ÿ¨ž ž¬ž £®¦ §£ª¨ ž ´š Ÿªš›ž . ´Ÿ¬ ³Ÿ¦³ ´Ÿ¨££± "›¡› œŸžª‬‬ ‫›£Ÿ´², Ÿ²šŸ£ ¦ž¡¨£² ¦®£ ž¬‪.©££ª‬‬ ‫***  ¨‪,´£´£¨šž ž¬£±³› ²£¥¨ (´›³ ´«ª¥ž ²«) Ÿ²Ÿ£«›  "žš §¦Ÿš .´£š²ªž ž¬£±³ž £®¦ §ž ©š¥ ž¬£±³ž £ª‬‬ ‫ž¨šŸ¡²´ ¨¨‪.(žª³ž ´ŸªŸ¬›Ÿ §Ÿ±£¨› £Ÿ¦´ž ²Ÿ¬£³ .§³  "žš ©Ÿ³¦) "©£¢Ÿª£¨ ¬›²š Ÿ¨¥› " žª‬‬ ‫ƒ‹† €‰”— •‚— ‚“}— –~—‬ ‫›š²- ³›¬‬ ‫¡£®ž‬ ‫´¦- š›£›‬ ‫£²Ÿ³¦£§‬ ‫®²³´‬ ‫°ž"³‬ ‫žž"‪ª‬‬ ‫°ž"³‬ ‫žž"‪ª‬‬ ‫°ž"³‬ ‫žž"‪ª‬‬ ‫°ž"³‬ ‫žž"‪ª‬‬ ‫64:5‬ ‫64:4‬ ‫24:5‬ ‫13:4‬ ‫44:5‬ ‫24:4‬ ‫34:5‬ ‫72:4‬ ‫£´²Ÿ‬ ‫25:5‬ ‫25:4‬ ‫84:5‬ ‫83:4‬ ‫05:5‬ ‫84:4‬ ‫94:5‬ ‫43:4‬ ‫¨³®¢£§‬ ‫עורך ראשי: מנחם מענדל ברוד • עורך: נחמיה קפלון • הגהה: יוסף-יצחק אולידורט‬ ‫מו"ל: מכון ליובאוויטש שעל-יד צעירי-אגודת-חב"ד באה"ק ת"ו - המרכז‬ ‫יו"ר: הרב יוסף-יצחק הכהן אהרונוב‬ ‫כתובת: ת"ד 41 כפר-חב"ד 04806, טל 8857069-30, פקס: 9616069-30‬‫דואר אלקטרוני: ‪chabad@chabad.org.il‬‬ ‫אינטרנט: ‪www.chabad.org.il‬‬ ‫2‬ ‫4747-3970 ‪ISSN‬‬
  3. 3. ‫דבר מלכות‬‫לחיות עם החידוש‬ ‫שמתן־תורה פעל‬ ‫כיצד "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" מבטא יותר את עניין "אנכי ה‬ ‫אלוקיך"? • החידוש במתן תורה הוא, שהתורה ואלוקות שלמעלה‬ ‫מהעולם יתחברו ויתאחדו עם דרגת התורה והאלוקות המלובשת‬ ‫בעולם • בלימודו ועבודתו של כל יהודי ניתן כוח העצמות, שיוכל‬‫להכיר בבריאה את האלוקות כפי שהיא למעלה • משיחת כ"ק אדמו"ר‬ ‫נשיא דורנו‬‫"לידע5 שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא‬ ‫א. בדיבור הראשון של עשרת הדברות )בפרשתנו1(‬‫וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו‬ ‫– "אנוכי ה אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים‬‫אלא מאמיתת הימצאו וכו" – "מצוות עשה שנאמר‬ ‫מבית עבדים" – ידועה שאלת המפרשים2 )הובא‬‫אנוכי ה אלוקיך"6. כלומר, ש"אנוכי ה אלוקיך"‬ ‫בכמה דרושי חסידות דרבותינו נשיאינו3 (: מדוע‬‫מורה על הידיעה שהקב"ה ברא שמים וארץ7. ועל־‬ ‫נאמר כאן "אנוכי ה אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ‬ ‫מצרים" ולא "אשר בראתי שמים וארץ", שהוא‬ ‫5( שם ה"א.‬ ‫פלא גדול יותר מיציאת מצרים ]נס יציאת מצרים‬‫6( וכ"ה בספר־המצוות להרמב"ם מ"ע א: נאמין שיש שם‬ ‫הוא שינוי מיש ליש, מה־שאין־כן בריאת שמים‬‫עילה וסיבה הוא פועל לכל הנמצאים, והוא אומרו אנוכי‬ ‫וארץ היא יש מאין[.‬‫ה אלוקיך. ובמניין המצוות בריש ספר היד: מצווה‬ ‫השאלה מתחזקת על־פי מה שכתב הרמב"ם‬‫ראשונה ממצוות עשה לידע שיש שם אלוקה שנאמר‬ ‫)בתחילת ספרו יד־החזקה4(, שידיעת דבר זה –‬‫אנוכי ה אלוקיך )אבל שם לא נאמר פרטים, שממנו‬‫נמצאו כל הנמצאים כו(. וראה זח"ג רנו,ב )ברע"מ(:‬ ‫פקודא קדמאה אנוכי ה אלוקיך.‬ ‫יתרו כ,ב.‬ ‫1(‬‫7( היינו ש"אנוכי ה אלוקיך" מורה על מציאות ה בכלל,‬ ‫ראב"ע שם ד"ה שאלני ר"י הלוי.‬ ‫2(‬‫שברא השמים והארץ )בלשון הרמב"ם: מצוי ראשון והוא‬ ‫סידור עם דא"ח ד"ה ששת ימים )רפד,ב(. ד"ה למען‬ ‫3(‬‫ממציא כל נמצא כו(. וראה "פירוש" להרמב"ם כאן:‬ ‫תזכור במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א עמ תא ואילך‬‫"מילת אנוכי מורה על המציאות, וה הוא השם המפורש‬ ‫)וראה בהנסמן שם בהערות(. אוה"ת פרשתנו עמ תתקג‬‫יהו"ה יתברך המורה על חייב המציאות, אלוקיך — אחר‬ ‫ואילך. תתקטו. ד"ה אנוכי ה אלוקיך תרכ"ו )עמ נ(.‬‫שיתאמת אצלנו מציאות הבורא ושהוא מחוייב המציאות,‬ ‫עטר"ת )עמ שס ואילך(. ד"ה החודש הש"ת )עמ 02‬‫ראוי לנו שנעשה אלוקה עלינו, כלומר שנעבוד אותו‬ ‫ואילך(. ועוד.‬‫כו". וראה עד"ז חינוך מצווה כה: ופירושו )דאנוכי ה‬ ‫הל יסוה"ת פ"א ה"ו.‬ ‫4(‬ ‫3‬
  4. 4. ‫אבל מהלשון "אנוכי גו אשר הוצאתיך" )שהלשון‬ ‫פי זה מתחזקת השאלה מדוע לא כתוב "אנוכי ה‬‫"אשר" מורה על המשך למה שכתוב לפני זה( משמע,‬ ‫אלוקיך אשר בראתי שמים וארץ"?‬‫שפירוש הפסוק הוא, "אנוכי הוא אשר הוצאתיך",‬‫"אשר הוצאתיך" מבאר את "אנוכי ה" )ולא עניין‬ ‫ב. רש"י על הפסוק )"אשר הוצאתיך מארץ‬‫נפרד – "כדאי היא ההוצאה, שתהיו משועבדים‬ ‫מצרים"( מפרש: "כדאי היא ההוצאה, שתהיו‬‫לי"(11. ויש לומר שזהו מהטעמים שהמפרשים‬ ‫משועבדים לי". כלומר, ש"אשר הוצאתיך מארץ‬‫הנ"ל אינם נוקטים כפירוש רש"י )ש"אשר הוצאתיך‬ ‫מצרים" הוא טעם על כך שבני־ישראל צריכים‬‫גו" מוסיף עניין שני( ולכן שואלים את השאלה‬ ‫לקבל את מלכותו יתברך ולהיות משועבדים‬‫)ומובאת בחסידות בכמה מקומות( מדוע לא נאמר‬ ‫להקב"ה8 )"אנוכי ה אלוקיך"(.‬‫"אשר בראתי שמים וארץ" במקום "אשר הוצאתיך‬ ‫על־פי זה מובן מדוע לא כתוב "בראתי שמים‬‫גו", כיוון שמפשטות לשון הכתוב משמע, ש"אשר‬ ‫וארץ" – כי זה בא בתור המשך וטעם על "אנוכי‬‫גו" בא לבאר ש"אנוכי ה" הוא זה "אשר הוצאתיך‬ ‫ה אלוקיך, שה הוא אלוקי בני־ישראל, מוכרחים‬‫מארץ מצרים". ובמילא נשאלת השאלה: מדוע לא‬ ‫לומר עניין )טעם( ששייך רק לעם־ישראל‬‫כתוב תואר נעלה יותר: "אשר בראתי שמים וארץ"‬ ‫)שלכן הם מחולקים מכל העולם כולו( – העניין‬‫]וזה שכתוב "אנוכי ה אלוקיך" הפירוש הוא: אלוקיך‬ ‫ד"הוצאתיך מארץ מצרים"9 )ולא "בראתי שמים‬‫שגם ברא אותך )נוסף על כך שהוציאך ממצרים(,‬ ‫וארץ" אשר שייך לכל הנבראים(01.‬‫הוי מלשון מהווה21 )את הבריאה(, באופן שהוא נהיה‬ ‫אלוקיך( כאלו אמר, תדעו ותאמינו שיש לעולם אלוקה,‬ ‫אלוקיך, כוחך וחיותך[.‬ ‫כי מילת אנוכי תורה על המציאות.‬ ‫וראה רמב"ן עה"פ אנוכי ה אלוקיך: "הדבר הזה מצוות‬‫ג. אחד הביאורים בדרושים31 על השאלה )מדוע‬ ‫עשה, אמר אנוכי ה יורה ויצווה אותם שיידעו ויאמינו‬‫כתוב "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ולא "בראתי‬ ‫בה, כי יש ה והוא אלוקים, כלומר הווה וקדמון מאיתו‬‫שמים וארץ"( – הוא, כי יציאת מצרים מצביעה על‬ ‫היה הכל בחפץ ויכולת, והוא אלוקים להם שחייבים‬‫דרגה גבוהה יותר באלוקות מבריאת שמים וארץ:‬ ‫לעבוד אותו". וממשיך: "אשר הוצאתיך מארץ מצרים"‬ ‫— "כי הוצאתם משם תורה על המציאות ועל החפץ כי‬‫בריאת שמים וארץ היא משם אלוקים )בראשית‬ ‫בידיעה ובהשגחה ממנו יצאו, וגם תורה על החידוש,‬‫ברא אלוקים גו( – אלוקים בגימטריא הטבע41,‬ ‫כי עם קדמות העולם לא ישתנו דבר מטבעו, ותורה על‬‫דרגה באלוקות הקשורה עם המדידה והגבלה של‬ ‫היכולת והיכולת תורה על הייחוד כו, וזה טעם אמר אשר‬‫טבע העולם; מה־שאין־כן יציאת מצרים היתה‬ ‫הוצאתיך כי הם היודעים ועדים בכל אלה".‬‫באופן ניסי )שידוד הטבע( – נגלה עליהם מלך‬ ‫ולהוסיף, אשר שם הוי, מלשון מהווה )זח"ג רנז, סע"ב.‬ ‫פרדס שער א פ"ב. שעהיוה"א פ"ד(. מורה על התהוות‬‫מלכי המלכים )בכבודו ובעצמו( וגאלם51, שזה בא‬ ‫הבריאה, וכן שם אלוקים )אלוקיך( — שע"י נברא העולם‬‫משם הוי, שהוא למעלה מ)טבע ה(בריאה, ולכן‬ ‫בפועל )בראשית ברא אלוקים( — ראה שעהיוה"א שם.‬‫בכוחו לשלול טבע. ומכיוון ש"אנוכי ה אלוקיך"‬ ‫8( וכמ"ש "כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים",‬‫במתן־תורה הוא גילוי משם הוי, שהוא למעלה‬ ‫"שטרי קודם" )בהר כה,מב; נה ובפרש"י. וראה פרש"י.‬ ‫וראה פרש"י משפטים כא,ו(.‬‫להיות באופן שהם "משועבדים לי" — הרי זה מפני שמובן‬ ‫9( והטעם שנאמר דווקא עניין זה ד"הוצאתיך מארץ מצרים"‬‫מעצמו )ממש"נ מהכתובים לפנ"ז( ש"אנוכי ה אלוקיך"‬ ‫— כי, זהו גאולת עם ישראל שהביא למעמד הר סיני‬ ‫הוא תוצאה מיצי"מ )שם ס"ג(. ועצ"ע.‬ ‫)בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר‬‫11( ומטעם זה י"ל — שרש"י אינו מסתפק בפירוש הא,‬ ‫הזה(.‬ ‫ומביא עוד ב פירושים )ראה לקו"ש שם עמ 031(.‬ ‫01( ראה רא"ם לפרש"י שם. לקו"ש חכ"ו עמ 421. ואף‬ ‫21( נסמן לעיל הערה 7.‬ ‫שנתבאר בלקו"ש שם )בהמשך העניין(, שדברי רש"י‬ ‫31( שבהערה 3.‬ ‫"כדאי היא ההוצאה שתהיו משועבדים לי" אינו טעם‬ ‫41( פרדס שי"ב פ"ב. של"ה פט,א. שעהיוה"א רפ"ו.‬ ‫וביאור על "אנוכי ה אלוקיך", אלא עניין בפני עצמו‬ ‫51( הגדה של פסח — פיסקא מצה זו.‬ ‫— שהעניין דקבלת מלכותו )"אנוכי ה אלוקיך"( צריך‬ ‫4‬
  5. 5. ‫ועוד קודם לכן – אדם הראשון91(? ולהוסיף, ש"לא‬ ‫מהבריאה )עד לגילוי אנוכי, עצמותו יתברך(, לכן‬‫יהיה לך אלוקים אחרים" היא אחת המצוות שלפני‬ ‫כתוב אחר־כך "אשר הוצאתיך מארץ מצרים"‬‫מתן־תורה02, וגם הידיעה במציאות ה )"אנוכי ה‬ ‫– גילוי אלוקות שלמעלה מהבריאה.‬‫אלוקיך"( היתה לפני מתן־תורה )ובכל בני אדם – עד‬ ‫אבל צריך להבין: כיצד מתאים ביאור זה‬‫דור אנוש12(, ובפרט אצל האבות )החל מאברהם אבינו‬ ‫)ש"אשר הוצאתיך גו" מורה על כך ש"אנוכי‬ ‫שהכיר את בוראו22(.‬ ‫ה אלוקיך" הוא למעלה מהבריאה( עם הפירוש‬ ‫32‬‫והביאור בזה: "תכלית נתינת התורה" היא‬ ‫כמובא ברמב"ם הנ"ל, ש"אנוכי ה אלוקיך" מורה‬ ‫61‬‫"כדי להיות גילוי אור אין־ סוף ברוך־הוא ממש כו‬ ‫על "ידיעת דבר זה" שהקב"ה בורא שמים וארץ‬‫המלובש בתורה שהיא חכמתו יתברך והוא וחכמתו‬ ‫)"מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא כו"( – הרי‬ ‫ידועה השאלה, מהו החידוש והרעש דאמירת‬ ‫עשרת הדיברות במתן־תורה, ברעש וקולות וברקים‬ ‫– לכאורה, עשרת הדיברות הם דברים פשוטים?!‬‫אחד כי הוא המדע והוא היודע כו, להיות גילוי זה‬ ‫קשה לומר ש"אשר הוצאתיך מארץ מצרים" )משם‬‫למטה בדברים גשמיים דווקא, וזהו וידבר אלוקים‬ ‫הוי( שולל את הפירוש ב"אנוכי ה אלוקיך", שזה‬‫את כל הדברים האלה, כדי לאמר אנוכי ה אלוקיך‬ ‫מורה על בורא שמים וארץ71 )משם אלוקים(.‬‫דהיינו להיות אנוכי הוא מהותו ועצמותו יתברך ממש‬ ‫בבחינת גילוי עד שיהיה נקרא אלוקיך".‬ ‫ד. ויש לומר הביאור בזה – על־פי ביאור בחידוש‬‫כלומר, החידוש במתן־תורה )כשנתבטלה הגזירה‬ ‫של מתן־תורה בכלל:‬‫)וההבדלה( בין עליונים ותחתונים שעליונים לא יירדו‬ ‫ידועה השאלה: מהו החידוש והרעש של אמירת‬‫למטה ותחתונים לא יעלו למעלה42(, הוא, שאלוקיך‬ ‫עשרת הדברות במתן־תורה, ברעש וקולות וברקים‬‫שלמעלה מגדר הבריאה )ואדרבה – "אשר הוצאתיך‬ ‫– "לכאורה, עשרת הדברות הם דברים פשוטים‬‫מארץ מצרים"( יומשך ויתגלה למטה בדברים גשמיים‬ ‫– לא תרצח, לא תנאף כו"81, הן מצוות שכליות‬‫דווקא – בדברים פשוטים הקשורים עם קיום העולם‬ ‫הנוגעות לקיום ויישוב העולם, וקיימו אותן גם‬‫)"לא תרצח, לא תנאף כו"(, שנמשך מדרגת אלוקות‬ ‫קודם מתן־תורה )כחלק מהמצוות שנצטווה בהן נח,‬ ‫)"אנוכי ה אלוקיך"( אשר קשורה עם הבריאה52.‬ ‫עניין זה נתחדש על־ידי מתן־תורה:‬ ‫61( ובפרט ע"פ תורת הבעש"ט )שעהיוה"א פ"א(, שהתהוות‬‫בתורה ישנן )בכללות( שתי דרגות )בדוגמת‬ ‫הבריאה היא בכל רגע ורגע מחדש, ו"אילו היו מסתלקות‬‫שתי הדרגות כביכול בנותן התורה, אלוקות שבגדר‬ ‫ממנה כרגע ח"ו האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראת‬ ‫הארץ בששת ימי בראשית היתה חוזרת לאין ואפס ממש‬ ‫)ומוסיף:( כמו לפני ששת ימי בראשית ממש" )וכן לעיל‬ ‫91( ראה רמב"ם הל מלכים רפ"ט.‬ ‫שם "כמו קודם מאמר יהי רקיע כו ממש"(.‬ ‫02( רמב"ם שם.‬ ‫71( ועפ"ז יומתק השאלה והקס"ד של מפרשים הנ"ל.‬ ‫12( ראה רמב"ם ריש הל ע"ז.‬ ‫שהול"ל "אשר בראתי שמים וארץ" — כי ידוע שגם‬ ‫22( רמב"ם שם פ"א ה"ג.‬ ‫שאלה וקס"ד בתורה הוא תורה )תורת אמת(, ומזה מובן,‬ ‫32( לקו"ת שם.‬ ‫דקס"ד זה שהול"ל "אשר בראתי שמים וארץ" הוא גם‬ ‫42( תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.‬ ‫אליבא דאמת, כדלקמן בפנים. וראה ד"ה אנוכי ה"א‬‫52( ואדרבה — דווקא הפשיטות דאיש פשוט קשורה עם‬ ‫תשמ"ט.‬ ‫פשיטות העצמות )כתר־שם־טוב הוספות סקנ"ד(.‬ ‫81( לקו"ת במדבר טו,ג.‬ ‫5‬
  6. 6. ‫יומשך ויחדור במציאות הנבראים; וכדי לפעול‬ ‫הבריאה ואלוקות שלמעלה מהבריאה(: א( כפי‬‫זאת בשלימות צריכה להיות התאחדות ב הדרגות‬ ‫שהתורה "נסעה62 וירדה בסתר המדרגות ממדרגה‬‫באלוקות – שלמעלה מהבריאה ושבערך הבריאה:‬ ‫למדרגה בהשתלשלות העולמות עד שנתלבשה‬‫"אשר הוצאתיך מארץ מצרים" מגלה שעניין "אנוכי‬ ‫בדברים גשמיים וענייני עולם הזה" )עד בדברים‬‫ה אלוקיך" )גם כבורא שמים וארץ( הוא למעלה‬ ‫פשוטים כמו "לא תרצח" וכיוצא בזה( – תורה כמו‬ ‫מהבריאה;‬ ‫שקשורה ויש לה שייכות וערך לעולם. וגם אפילו‬‫בסגנון אחר: ב"אנוכי ה אלוקיך" )כמו שהוא בורא‬ ‫כמו שתורה "קדמה לעולם"72, הרי זה גופא מורה על‬‫שמים וארץ( מתגלה האלוקות שלא בערך להבריאה‬ ‫ערך ושייכות לעולם, ובפרט שמוסיפים72 "אלפיים‬ ‫)על־דרך הנ"ל בנוגע לב הדרגות בתורה(.‬ ‫שנה קדמה תורה לעולם", אלפיים )חכמה ובינה82(‬‫והכוח לחבר ולאחד שני עניינים הפכיים )תורה‬ ‫ולא אלפיים ואחד. ב( התורה כפי שהיא בשורשה‬‫ואלוקות שלמעלה מהבריאה ותורה ואלוקות‬ ‫ומקורה – חכמתו ורצונו של הקב"ה, והוא וחכמתו‬‫שבהתלבשות בבריאה( בא מעצמותו יתברך שלמעלה‬ ‫אחד, ובלשון חז"ל: "חמודה גנוזה, שגנוזה לך"92,‬‫משניהם )הן ממציאות העולם והן משלילת מציאות‬ ‫עד "שעשועים לפניו"03 – שלא בערך לגמרי מעולם‬‫העולם(, כפי שהכניס עצמו כביכול בתורה: מכיוון‬ ‫וסדר השתלשלות )אפילו עשר ספירות של עולם‬‫שאורייתא וקוב"ה כולא חד, דבר אחד עם עצמותו‬ ‫האצילות )ומכל־שכן מעולם הבריאה( דאיהו‬‫יתברך שלמעלה מכל העניינים, כולל גם – למעלה‬ ‫וחיוהי חד כו, ולמעלה גם מספירות אין קץ כו(.‬‫מתואר "כולא חד" ו"יחיד" וכו – מתחברים תורה‬ ‫וחידוש מתן־תורה הוא – ש"נתן לנו את תורתו"‬‫שלמעלה מעולם עם תורה כמו שנתלבשה למטה‬ ‫)כנוסח ברכת התורה(, ש"תורתו" )של הקב"ה(‬ ‫בעולם, עד בדברים פשוטים.‬ ‫שבאין־ערוך לגמרי מעולם )"חמודה גנוזה, שגנוזה‬‫כלומר, שחידוש מתן־תורה )לגבי תורה ומצוות‬ ‫לך"( – "נתן לנו" בתורה כמו ש"נסעה וירדה כו‬ ‫שהיו אצל האבות לפני מתן־תורה( הוא בשנים:‬ ‫עד שנתלבשה בדברים גשמיים", כלומר, שבתורה‬‫תורה )ומצוות( לפני מתן־תורה היו א( דרגת‬ ‫כמו שהיא בהתלבשות וקשורה עם ענייני העולם,‬‫התורה כפי שקשורה עם העולם, ולכן ב( קיום‬ ‫ישנה התורה כמו שהיא חד עם קוב"ה ]כמודגש‬‫התורה והמצוות היה בעיקר ברוחניות, ולא חדר‬ ‫גם בכך שהתורה היא "דיפתראות ופינקסאות" של‬‫וזיכך את התחתון33, לעשות מגשמיות העולם חפצא‬ ‫העולם, "היה הקב"ה )בחינת "מצוי ראשון"( מביט‬ ‫של קדושה43;‬ ‫בתורה ובורא את העולם"13, ובלשון הזוהר23: קוב"ה‬‫מה־שאין־כן במתן־תורה א( ניתנה התורה כפי‬ ‫אסתכל באורייתא וברא עלמא[.‬‫שהיא בשורשה ומקורה – תורתו של הקב"ה, עד כפי‬ ‫ועל־פי זה מובן כיצד הביאור ב"אשר הוצאתיך‬‫שהיא מושרשת ודבר אחד עם עצמותו יתברך, באין־‬ ‫מארץ מצרים", המורה על אלוקות שלמעלה‬‫ערוך לגמרי מהעולם, ולכן ב( יש בה הכוח להיות‬ ‫מהבריאה )איננו שולל, אלא אדרבה( מתאים עם‬‫נמשך ולהפך גם את גשמיות העולם, שכל הנמצאים‬ ‫הפירוש ש"אנוכי ה אלוקיך" קאי על בורא שמים‬‫שבעולם בתוך גדריהם, ייעשו לחפצא של קדושה, עד‬ ‫וארץ )אלוקות שבערך הבריאה( – כי הכוונה במתן־‬ ‫שיתאחדו עם אלוקות ותורה שלמעלה מהבריאה33.‬ ‫תורה היא, שגילוי האלוקות שלמעלה מהבריאה‬‫ה. ויש לומר, שג עניינים אלו: א( בורא שמים‬ ‫62( תניא פ"ד.‬ ‫72( ראה מדרש תהילים צ,ג. ב"ר פ"ח, ב. תנחומא וישב ד.‬‫וארץ, ב( אלוקות שלמעלה מהבריאה, ג( עצמותו‬ ‫זח"ב מט,א.‬ ‫82( ראה סה"מ תש"ח עמ 372. ובכ"מ.‬ ‫33( ראה תו"א פרשתנו ד"ה משה ידבר.‬ ‫92( שבת פח,ב.‬‫43( מלבד מצוות מילה. ולכן אמר אברהם "שים נא ידך תחת‬ ‫03( משלי ח,ל. וראה לקו"ת במדבר ד"ה ואהיה אצלו אמון.‬‫ירכי", כדי שתהיה שבועה בנקיטת חפץ )חיי שרה כד,ב‬ ‫13( ב"ר בתחלתו.‬ ‫ובפרש"י שם. משבועות לח,ב(.‬ ‫23( ח"א קלד, סע"א. ח"ב קסא. ריש ע"ב. ח"ג קעח,א.‬ ‫6‬
  7. 7. ‫הבנה ואינו כמו כל לאמור שבמקרא שפירושו, לאמור‬ ‫יתברך שלמעלה משניהם, המאחד את שניהם‬‫לזולתו, מה־שאין־כן בעשרת הדברות אי־אפשר‬ ‫– מרומזים בהקדמת והתחלת עשרת הדברות‬‫לפרש כך, שהרי כל ישראל שמעו ופנים בפנים דיבר‬ ‫– "וידבר אלוקים את כל הדברים האלה לאמור,‬‫ה כו, אך פירושו הוא לאמור ולדבר את כל דברי‬ ‫אנוכי הוי אלוקיך גו":‬‫התורה כו, וכעניין דבריי אשר שמתי בפיך, וכוח זה‬ ‫עוד קודם אמירת עשרת הדברות )כל הדברים‬‫ניתן לישראל להיות הלכה היוצאת מפיהם דבר ה‬ ‫האלה( – ישנו "אלוקים", כפי שהוא קודם ולמעלה‬‫ממש שנאמרה למשה מסיני כו, כמו שכתוב83, תען‬ ‫מ"וידבר גו את כל הדברים האלה". ויש לומר‬‫לשוני אמרתך, שהתורה היא אמרתך אלא שלשוני‬ ‫שקאי על עצמותו יתברך53, שלמעלה מכל העניינים;‬ ‫תען כעונה אחר האומר".‬ ‫ומ"אלוקים" נעשה אחר־כך הגילוי ד"וידבר"‬‫ואחר־כך הרי זה בא ונמשך בעשרת הדברות,‬ ‫)דיבור(, אבל אין זה גילוי שלמטה מעצמותו יתברך,‬‫החל מ"אנוכי ולא יהיה לך, מפי הגבורה שמענום"‬ ‫אלא "וידבר אלוקים": ש"אנוכי" )כלומר "אלוקים",‬‫– ששתי דברות אלו הן "כללות כל התורה, כי דיבור‬ ‫עצמותו יתברך, אומר, שאני – אנוכי( פועל ש"הוי"‬‫אנוכי כולל כל רמ"ח מצוות עשה, ולא יהיה לך כולל‬ ‫– אלוקות שלמעלה מהבריאה יהיה דבר אחד עם‬ ‫כל שס"ה מצוות לא תעשה"93.‬ ‫"אלוקיך" – כוחך וחיותך, אלוקות שבהתלבשות‬‫ולאחרי זה – בפרטיות יותר בהדברות שלאחרי‬ ‫ובערך הבריאה63.‬‫זה, שהם "דברים פשוטים" קשורים עם קיום העולם‬‫]כולל לאחרי זה גם "ואלה המשפטים גו )מה‬ ‫***‬‫הראשונים מסיני אף אלו מסיני04( – משפטי ודיני‬‫התורה הקשורים עם מציאות התחתונים14, עד למטה‬ ‫ו. עניין הנ"ל מרומז עוד בפרטיות יותר, בפרטי‬‫מטה, החל מ"עבד עברי" הנמכר בגניבתו, ודיני‬ ‫הפסוק "וידבר אלוקים את כל הדברים האלה‬‫נזיקין וכו[, כל פרטי הנמצאים מתאחדים עם דרגת‬ ‫לאמור", ובעשרת הדברות:‬ ‫האלוקות שלמעלה ממציאות העולם.‬ ‫גילוי "וידבר" )מ"אלוקים"( הוא – "את כל‬‫החל כפי שזהו במצוות ידיעת ה – "אנוכי ה‬ ‫הדברים האלה", "כל הדברים" לשון רבים – פרטים‬‫אלוקיך": שיהודי יידע ויבין )"לידע"( בשכלו הגשמי‬ ‫ופרטי־פרטים ]עשרת הדברות, שכוללים כל תורה‬‫הן "שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא כו",‬ ‫שבכתב, כל התורה כולה, גם תורה שבעל־פה, גם‬‫ויתירה מזו – "יעלה על הדעת )דעת דווקא, לא רק‬ ‫כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש[, ובאופן גלוי‬‫אמונה( שהוא אינו )בגדר( מצוי כו". ויתירה מזו:‬ ‫)"האלה"(;‬‫מתאחדים בו שתי הידיעות ש"אנוכי ה אלוקיך"‬ ‫וכל זה – באופן של "לאמור", כמבואר בתורה־‬‫)כפי שהוא "מצוי ראשון כו"( הוא "אינו )בגדר(‬ ‫אור )פרשתנו73(, ש"לכאורה מילת לאמור אין לה‬‫מצוי" – שזה בא מעצמותו יתברך )שלמעלה מגדר‬ ‫"מצוי" וגדר "אינו מצוי"(.‬ ‫53( וראה אוה"ת פרשתנו עמ תתקט. סה"מ עטר"ת עמ‬ ‫רטו. תרפ"ח עמ קלה, ששם אלוקים כאן קאי על אלוקים‬ ‫דשם הוי דלעילא )שנתגלה בעת מ"ת(, שאינו מעלים‬‫ז. מכאן ישנו לימוד נפלא בעבודת האדם – כמבואר‬ ‫ומסתיר, אלא אדרבה — הוא בחי תגבורת האור מבחי‬‫בתורה־אור שם73 )בהמשך הביאור ב"לאמר"(,‬ ‫הפנימי דווקא שמגלה עצם ופנימיות הוי דלעילא בבחי‬‫שבשעה שיהודי מתבונן, שבלומדו עניין בתורה‬ ‫אור פנימי כו, בחי גילוי ממש דבחי פנימיות ועצמות‬‫הרי זה באופן של "לאמר" – הוא חוזר "דבר ה‬ ‫א"ס כו. ועפ"ז יש לומר שכן הוא גם לפי הפירוש כאן‬ ‫)ש"אלוקים" קאי על עצמותו ית(, שזה מורה על החיבור‬ ‫83( תהילים קיט,קעב.‬ ‫ויחוד )באופן פנימי( דמציאות הנמצאים )מבחי מצוי‬ ‫93( תניא רפ"כ.‬ ‫ראשון( עם "אינו מצוי", ע"י עצמותו ית. ועצ"ע.‬ ‫04( פרש"י ר"פ משפטים.‬ ‫63( ראה לקו"ת במדבר שם. אוה"ת פרשתנו עמ תתצח‬‫14( נוסף על זה שמשפטים הם מצוות שכליות, המובנות‬ ‫ואילך. עמ תתקטו.‬ ‫בשכל הנברא.‬ ‫73( סז,ב.‬ ‫7‬
  8. 8. ‫אשר כל העולם )כל הנמצאים( קשורים עם "אינו‬ ‫ממש" – אזי "יפול עליו אימה ופחד בעסק התורה‬‫מצוי", ואשר זמן ומקום44 נעשים למעלה מזמן‬ ‫בשומו ללבו כי דבר ה הוא ממש שנאמר למשה‬ ‫ומקום!‬ ‫מסיני" באופן ד"מה24 להלן באימה וביראה וברתת‬‫ואדרבה – כך מתחילים עשרת הדברות, ולאחר־‬ ‫ובזיע אף כאן כו", ב"עסק התורה של כל אדם"‬‫מכן הרי זה נמשך בפרטים, בכל הדברות ובכל התורה‬ ‫]אנשים ונשים, שכל אחד מהם מחוייב בלימוד‬ ‫כולה.‬ ‫התורה[, כי לימודו עתה )"אפילו כשלומד בפני‬‫ועל־אחת־כמה־וכמה בעומדנו בשבת פרשת‬ ‫עצמו"( הוא "כאילו קבלה היום מהר סיני" כמאמר‬‫יתרו, כשקוראים בציבור פרשת מתן־תורה, בברכה‬ ‫חז"ל34, בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, עד חדשים‬‫לפניה ולאחריה – ויש לומר, שזהו בדוגמת "זמן מתן‬ ‫ממש.‬‫תורתנו" שהוא "אחת בשנה", שאז מתחדש מתן־‬ ‫ובפרט על־פי הנאמר לעיל, ש"לאמר" הוא‬‫תורה מחדש )ובאופן נעלה יותר מהשנים שלפני זה(,‬ ‫בדוגמת "וידבר אלוקים", מבחינת "אינו מצוי",‬ ‫ומזה נמשך בכל השנה כולה.‬ ‫ועד – מעצמותו יתברך, כלומר, שכל יהודי בחיי‬‫ובפרט על־פי תורת רבנו הזקן54, שצריך לחיות‬ ‫היום־יום יש בכוחו )ובפרט על־ידי לימוד התורה(‬‫עם הזמן, עם פרשת השבוע – הרי בשבת זו צריך‬ ‫להרגיש ולידע ולהכיר "אלוקים" שלמעלה מכל‬‫לחיות – עם מתן־תורה, כולל – אלוקות שלמעלה‬ ‫הדרגות, למעלה גם מ"אנוכי ה אלוקיך"; היינו,‬ ‫מהבריאה שמתגלה בעולם.‬ ‫בחייו הפשוטים )ומכל־שכן בחיי הנשמה( הוא‬‫)קטעים מהתוועדות שבת־קודש פרשת יתרו,‬ ‫מכיר )לידע( את הקב"ה – לא רק כפי שהוא "מצוי‬‫כ"ב בשבט התש"נ – תרגום מיידיש.‬ ‫ראשון וממנו נמצאו כל הנמצאים כו" – אלא כפי‬‫התוועדויות התש"נ כרך ב, עמ 472־182(‬ ‫שהוא )גם כ"מצוי ראשון"( "אינו מצוי", שלגביו‬ ‫"אין דבר אחר יכול להמצאות", כך שמרגיש ויודע‬‫44( ראה ד"ה בחודש השלישי תשל"ח )קונטרס כ"ב שבט‬ ‫התש"נ( ס"ג ואילך.‬ ‫24( ברכות כב,א.‬ ‫54( "היום יום" ב חשוון.‬ ‫34( ראה פרש"י פרשתנו יט,א.‬ ‫מינוי להתקשרות‬ ‫אפשר לקבל את גיליון התקשרות‬ ‫ישירות הביתה באמצעות הדואר‬ ‫מינוי לשנה: 771 ש"ח )ב-4 תשלומים(‬ ‫מינוי לחצי שנה: 88 ש"ח )ב-2 תשלומים(‬ ‫את השם, הכתובת והתשלום יש להעביר לפי הכתובת:‬ ‫התקשרות, מחלקת המנויים, ת"ד 41 כפר-חב"ד 04806.‬ ‫כמו-כן אפשר להירשם בטלפון ולשלם בכרטיס אשראי, בטל 0310772-270‬ ‫8‬
  9. 9. ‫משיח וגאולה בפרשה‬ ‫גילוי האוצרות כהכנה‬ ‫להתגלות פנימיות התורה‬ ‫לא רק התגלות פרט מן הכלל‬‫]...[ בהמשך למדובר לעיל אודות גילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא, הרי, ככל שהולכים ומתקרבים‬‫לביאת המשיח, הולך ומיתוסף יותר בגילוי פנימיות התורה, ועד שלאחרונה – כפי שכותב כ"ק מו"ח‬‫אדמו"ר בהמשך באתי לגני – מגלים גם את האוצרות הכמוסים וחתומים מדור דור, בתור הכנה להתגלות‬ ‫פנימיות התורה, טעמי תורה, לעתיד לבוא.‬ ‫ובפרטיות יותר:‬‫ידוע שבמתן־תורה ניתנו כל עניני התורה, גם אלה שנתגלו לאחרי זה, כמאמר רז"ל כל מה שתלמיד ותיק‬ ‫עתיד לחדש ניתן למשה מסיני, ועד שגם טעמי תורה שיתגלו לעתיד לבוא ניתנו למשה מסיני.‬‫אבל אף־על־פי־כן, אינו דומה החידוש שתלמיד ותיק עתיד לחדש לטעמי תורה שיתגלו לעתיד לבוא‬‫– כי, החידוש של תלמיד ותיק הוא מן הכלל אל הפרט, היינו, שבמתן תורה ניתן בדרך כלל, והתלמיד‬‫ותיק מגלה )מפרט( את הפרט מן הכלל, מה שאין כן טעמי תורה שיתגלו לעתיד לבוא אינם התגלות הפרט‬‫מן הכלל, אלא על דרך ובדוגמת המבואר במאמרו של כ"ק מו"ח אדמו"ר בעניין עילה ועלול שהוא בדרך‬ ‫שינוי ממהות למהות.‬‫ועל דרך זה בנוגע לגילוי פנימיות התורה עכשיו בתור הכנה להתגלות טעמי תורה לעתיד לבוא – שאין‬ ‫זה כמו חידוש של תלמיד ותיק בדרך גילוי פרט מן הכלל, אלא בדרך שינוי ממהות למהות.‬‫)תורת מנחם התשי"ב, כרך ה עמ קמג־ד(‬ ‫שלב האחרון בהכנת העולם לגאולה‬‫...אחד מהטעמים להשתדלותו המיוחדת של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בחינוך והדרכה דנשי ובנות‬‫ישראל, בכל ענייני היהדות, תורה ומצוותיה, כולל – בלימוד תורת החסידות והפצת המעיינות חוצה – כי‬‫להיותו דור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, נוגע אז ביותר עבודתן של נשי ובנות ישראל, שבזכותן‬ ‫תבוא הגאולה.‬‫אם הדברים אמורים בנוגע לכל נשי ובנות ישראל, על אחת כמה וכמה בנוגע לבתו של נשיא דורנו עצמו,‬‫שנתחנכה על־ידי נשיא דורנו וכו. ואף לאחרי הסתלקותה, השפעתה ממשיכה, ובפרט שכמה וכמה מבנות‬‫ישראל, נקראות על שמה, ועל־ידי הנהגתן משמשות דוגמא חיה, כנשמות חיים בגופים חיים, שהן התחנכו‬ ‫לפי רוחה ועל־פי הוראותיה, ובדוגמתה )כבתו של נשיא דורנו(.‬‫על־פי זה יש לומר הטעם לכך שאחרי כ"ב שבט )יום הסתלקותה של בתו( נפעל השלב האחרון בהכנת‬‫העולם )כדירה לו יתברך בתחתונים( להגאולה, כי שלימות עניין זה נעשה על־ידי ובשכר נשי ובנות‬ ‫ישראל.‬‫)משיחות ש"פ יתרו, כ וכ"ב שבט תשנ"ב. התוועדויות תשנ"ב כרך ב, עמ 052(‬ ‫9‬
  10. 10. ‫ניצוצי רבי‬ ‫מאת הרב מרדכי מנשה לאופר‬ ‫כקטן כגדול‬ ‫איגרת נדירה ובה הרבי שב ומפציר להוציא־לאור מהדורה מושלמת‬ ‫של התלמוד הירושלמי • מהן התוצאות ל"משתחרר" משיעור תורה?‬ ‫• הפצת חסידות מכתבי רבותינו המוגהים, ולא משיחות שאינן‬ ‫מוגהות • מהו ההסבר לציון מקור הדברים כשמדובר ברס"ג? • מענה‬ ‫חד משמעי באשר לגיוס בנות לצבא, ומה מוצע כתחליף למי שרוצה‬ ‫לשרת את המולדת? • רשימת השלמות‬‫הרמב"ם והש"ס בבלי וכו, ובהידור פנימי – בתוספת‬‫הערות והארות של גדולי־ישראל, נוסף על ההידור‬ ‫הדפסת הירושלמי בהידור‬ ‫החיצוני שגם זה מהוראת תורתנו תורת חיים.‬ ‫– צורך וזכות!‬‫כאן הוסיף הרבי שורת ספרים שהדפיסו בהידור‬ ‫בגיליונות תתכה־ו, ותתכח עסקנו בתלמוד‬‫)"תורה שבכתב, נ"ך מקראות גדולות, תלמוד בבלי‬ ‫הירושלמי. איגרת מיוחדת, נדירה למדיי‬‫.. רמב"ם, שולחן ערוך יורה דעה וכו"(, אולם על‬ ‫באריכותה ובהתבטאויות שבה, כתב הרבי בכ"ה‬ ‫התלמוד הירושלמי דילגו!‬ ‫בטבת תשל"ב )אגרות קודש כרך ז"ך עמ שח־שי(‬‫אמנם האחים שולזינגר הדפיסו מהדורת תלמוד‬ ‫אל "כבוד האחים הנכבדים העוסקים בצרכי־ציבור‬‫ירושלמי צילום דפוס קראטאשין, אך הרבי היה‬ ‫משכילים על דבר טוב ומזכי הרבים מר מיכל‬‫סבור שמהדורה זו אינה שימושית דיה ללומדי‬ ‫יהושע ומר שמואל שיחיו שולזינגר", בעלי הוצאה‬‫הירושלמי והיא מדעית בלבד )"שדפוס זה יש לו‬ ‫לאור. במכתב אישר הרבי את קבלת סידור דרך‬‫ערך יותר בבחינה ביבליוגרפית, או לכל היותר‬ ‫החיים עבודת ישראל בשני כרכים )נ.י. תשל"א(,‬‫בתור השוואה עם הדפוסים שלאחריו בשינוי‬ ‫והוסיף:‬‫הנוסחאות וכדומה"(, "אבל בוודאי שבתור ספר‬ ‫שזה נותן לי התקוה שלמרות ההפסק יחזירו‬‫לימוד לכל איש מעוניין בתורת ה ללמדה וללמדה,‬ ‫עטרה ליושנה, כוונתי למסורת בית הדפוס שלהם‬‫הרי כל הדפוסים שלאחריו עולים על הנ"ל על־ידי‬ ‫שיהיה באופן של "עוסק במלאכת הקודש", זאת‬‫המפרשים והביאורים שנתוספו בהם, ועד לדפוס‬ ‫אומרת, להמשיך להדפיס ולהוציא־לאור ספרי‬ ‫וילנא עם כל ההוספות".‬ ‫קודש, וליתר דיוק בביאור תורתנו תורת חיים תורת‬‫הרבי ממשיך ומפרט אשר עיקר כוונתו בנאמר־‬ ‫אמת,‬‫לעיל הוא לכל ההוספות, ומציע )"ואולי אפשר"(‬ ‫הרבי ממשיך ומבהיר את כוונתו:‬‫לצרף גם כן במילואו 1( פירוש "אהבת ציון‬ ‫במיוחד להוציא־לאור תלמוד הירושלמי, שיש‬‫וירושלים" להרב בער ראטנער, ירושלים תשכ"ז,‬ ‫בזה הכרח הן מצד הרבים, קהל הלומדים, והן מצדם‬‫וכן 2( שערי תורת ארץ־ישראל )כולל פירושים‬ ‫ולזכותם.‬‫והגהות על הירושלמי( מאת הרב זאב וואלף‬ ‫ולהוציא לאור בהידור על־דרך שהוציאו־לאור‬ ‫01‬
  11. 11. ‫מי שהוא אחר אלא לטובתו הוא, וככל עניני תורה‬ ‫רבינוביץ ז"ל )שיצא לאור ע"י בנו יצחק רבינוביץ(‬‫ומצוה שהם לטובת אדם הלומד ומקיים המצוה,‬ ‫בירושלים הש"ת.‬‫ומזה מובן ששחרור משמירת השיעורים "משחרר"‬ ‫הרבי ממשיך וכותב:‬‫גם כן מתוצאות הטובות הבאות על־ידי שיעורים‬ ‫על הספק שאפשר תועיל בקשתי עוד־הפעם‬ ‫אלו.‬ ‫בנוגע לההוצאה־לאור דהירושלמי, הנני כופל‬ ‫וממשיך שם:‬ ‫בקשתי עוד־הפעם ויש לי הברייטקייט לבקש בזה,‬‫ובמה שכתב אודות קוצר הזמן, ניצול הזמן‬ ‫כיון שלדעתי ברורה הרי זה זכות הרבים והכרח‬‫תלוי כשאר ענייני האדם בהצלחה וסיוע מלמעלה,‬ ‫הרבים, ובפרט בשנים הכי אחרונות – שהוסיפו‬‫וכנראה במוחש אשר לפעמים נקלטות הסברות‬ ‫בלימוד תלמוד ש"ס זה.‬‫וענינים הנלמדים בקל וטוב ולפעמים צריכים יגיעה‬ ‫ויהי רצון – מסיים הרבי את תוקף האיגרת‬‫רבה וריבוי זמן, וגם לאחרי זה אין ההבנה ברורה‬ ‫– שאתבשר טוב אשר נגשו בפועל לההוצאה־לאור‬‫כדי צרכה, אף שהמדובר הוא באדם אחד, אלא‬ ‫דהנזכר־לעיל ובזריזות המתאימה לגודל המפעל‬‫שבזמנים שונים. וסגולת כל מצוה )והשיעורים בכלל‬ ‫ותוכנו, ואין לך דבר העומד בפני הרצון, וזכות הרבים‬‫זה( כמאמר המשנה מצוה גוררת מצוה, זאת אומרת‬ ‫מסייעתם.‬‫שעל־ידי קיומה בנקל יותר לקיים מצוה אחרת,‬ ‫בכבוד ובברכה בכלל, בברכת הצלחה בהאמור‬‫שבזה גם כן שבנקל יותר להבין ענינים הנלמדים‬ ‫במיוחד מתוך בריאות הנכונה.‬ ‫ובטוב, ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור.‬ ‫חתימת יד קדשו.‬ ‫לא הסתפק הרבי בכך, וב"נ.ב." הוסיף להעיר‬ ‫הערות על הספרים שקיבל, אך בסיומם כתב:‬ ‫ייסוד "ועד להפצת שיחות"‬ ‫יש עוד להוסיף על דרך זה, אבל כיון שתקוותי‬ ‫שסוף־סוף יוציאו לאור את הירושלמי הרי לא זו‬‫גיליונות תתמט־תתנ הוקדשו לתורתו של הרבי‬ ‫הדרך כלל להאריך בפרטים שאין בהם כדי להוסיף‬‫ולהנחות בלתי מוגהות. בחודש ניסן תשכ"ז כתב‬ ‫ביחס טוב לבקשתי והפצרתי האמורה.‬‫הרבי אל השד"ר מו"ה בן ציון שם־טוב )אגרות‬ ‫שלוח המכתב מהיר דחוף – בכדי להדגיש ביתר‬‫קודש כרך כד עמ שכו – במקור יש השמטות‬ ‫שאת עד כמה הנני מחשיב ענין ההוצאה–לאור‬ ‫וטעויות־דפוס, ונדפס כאן מחדש עם הוספה(:‬ ‫דהירושלמי שגם הוא מהיר דחוף, ויפה שעה אחת‬‫אין לייסד משרד כי ישנם די והותר. להפיץ‬ ‫קודם.‬‫השיחות שאינן מוגהות ומחוץ לת]למידי[ תו]מכי[‬‫ת]מימים[, יכולות השגיאות שייחס]ו[ם אלי למרות‬ ‫ניצול הזמן‬‫כל ההצהרות ]בנוסח אחר: ההזהרות[ בזה – להביא‬‫לתוצאות בלתי רצויות, ודי־למבין. מה־שאין־כן‬ ‫תלוי בסייעתא דשמיא‬‫לספרי רבותינו שמוציאם לאור שנוסף על קדושתם‬ ‫מהראוי להביא את הדברים הבאים כתוספת‬‫ואמיתתם באמת לאמיתו שזהו סוף־סוף העיקר הרי‬ ‫לנושא שיעורי תורה, שבו עסקנו בכמה גיליונות.‬‫הם גם מוגהים וכו. ועל־דרך־זה בנוגע להג"ה על־‬ ‫כותב הרבי בכ טבת תשי"ז )אגרות קודש עמ‬‫דרך השמועסן ]=שיחות לנוער[, טאלקס, אידישע‬ ‫רפח־ט(:‬ ‫היים וכו.‬ ‫במענה על מכתבו מ 61/21 בו כותב אשר מפני‬‫בעקבות זאת כתב הרב שם־טוב מה שאמר לו‬ ‫שעמוס הוא בלימודים שומר רק על שיעור דחומש‬‫הרב חודוקוב שי שהעיקר תלוי באדם הלומד,‬ ‫עם פירוש רש"י אבל אינו שומר שיעור תהילים‬‫ואם הלומד הוא אחראי וכו הרי אפשא וכו )ועוד‬ ‫חודשי וכן השיעור בתניא, ומבקש אם אפשר‬ ‫פרטים נוספים(, ועל כך השיב לו הרבי:‬ ‫לשחררו משני השיעורים האחרונים.‬ ‫אזכיר־על־הציון בכל־הנזכר־לעיל.‬ ‫ותמהני עליו כי אין שמירת השיעורים לטובת‬ ‫11‬
  12. 12. ‫בנוגע לבתו תי – הרי דתיות פטורות מגיוס )על־‬ ‫הבעש"ט ורבי סעדיה גאון‬‫פי מה שנאמר דברים כב,ה ]"לא יהיה כלי גבר על‬‫אשה.. כי תועבת ה אלוקיך כל עושה אלה"[. שם‬ ‫בגליון תתלט פרסמנו רשימה חלקית על רבי‬‫כג, י ]"כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר‬ ‫סעדיה גאון. הנה הוספה חשובה:‬‫רע" )וברש"י: שהשטן מקטרג בשעת הסכנה, וראה‬ ‫במאמר חסידות דיבור־המתחיל "הוא אהרן‬‫משכיל לדוד([. טו ]"כי ה אלקיך מתהלך בקרב‬ ‫ומשה" משנת תשד"מ )התוועדויות תשד"מ כרך ב‬‫מחנך להצילך ולתת אויבך לפניך והיה מחניך קדוש‬ ‫עמ 967( הובאו דברי הבעש"ט בשם הרב סעדיה‬ ‫ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך"[(.‬ ‫גאון, כי עיקר בריאת האדם בעולם הזה הוא לשבר‬‫והאומרות שאף־על־פי־כן כיון שרוצות הן לעזור‬ ‫את המידות הטבעיות שלו.‬‫לארצנו הקדושה – לכן תתגייסנה, הנה על־פי מה־‬ ‫והרבי העיר:‬‫שנאמר כנזכר לעיל – הוא בדוגמת הרוצה לכבות‬ ‫והוא דבר פלא שלא מצינו דוגמתו בחסידות,‬‫שריפה, רחמנא־ליצלן, על־ידי שפיכת נפט, מכיון‬ ‫דבדרך כלל אין רגילים בחסידות לציין מקורות‬ ‫שגם זה ...נוזל כמים. ודי למבין.‬ ‫הדברים )דבר בשם אומרו(, ורק במקומות אחדים‬‫דברי הסברה בהירים עוד יותר כתב הרבי בשנת‬ ‫מציינים מקור הדברים, ובעיקר מובאים כמה דברים‬‫תשח"י במכתב המתפרסם כאן )מתוך אגרות‬ ‫בשם הרס"ג. ואולי יש לקשר זה עם המובא בכמה‬ ‫ומענות הרליג עמ 42(:‬ ‫מקומות )ועדיין לא מצאתי מקורו( שהבעל שם טוב‬ ‫ב"ה, כ שבט תשי"ח‬ ‫היה גלגול הרס"ג.‬ ‫ברוקלין, שלום וברכה!‬‫במענה למכתבו מי"ג שבט, בו כותב ראשי פרקים‬ ‫רבי עקיבא ותורת הלחימה‬‫מאשר עבר עליו וביחוד בהנוגע לבתו הבכורה נחמה‬ ‫תחי.‬ ‫את גליון תתמג הקדשנו ל"התנא האלוקי רבי‬‫ומובן וגם פשוט אשר על בת ישראל, שכל‬ ‫עקיבא".‬‫אחת מהן מכונה בשם בת שרה רבקה רחל ולאה,‬ ‫במאמר מוסגר ציין הרבי במכתב משנת‬‫עליה נאמר כל כבודה בת מלך פנימה, זאת אומרת‬ ‫תשמ"ב, לרב שטען נגד שימוש במונחים צבאיים‬‫שככל התלוי בו ובאלו שיכולים להשפיע עליה יש‬ ‫במבצע ארגון "צבאות השם" )מורה לדור נבוך‬‫להשתדל שתסתדר באופן הכי מתאים מהנקודה‬ ‫כרך ב עמ 922(:‬ ‫דכבודה פנימה,‬ ‫עם כל ההדגשה על הצורך לשים קץ למלחמות,‬‫ופשיטא שאין אפשרי להיות היפך דיני תורתנו‬ ‫התורה )מלשון הוראה( מספקת הדרכה גם במצבים‬‫תורת חיים, וכיון שכל בני־ישראל הם קומה אחת‬ ‫שבהם נחוצה פעילות צבאית, וקובעת את הלכות‬‫שלימה וערבים זה בזה, הרי באם באמת רוצה לשרת‬ ‫הלחימה, כפי שאתה בוודאי יודע. ויובהר בזה:‬‫ולהביא טובה לעמנו בני־ישראל הן ברוחניות והן‬ ‫פרסומו של רבי עקיבא נעוץ בתרומה הרוחנית שלו,‬‫בגשמיות, עליה להתנהג ולסדר חייה דווקא באופן‬ ‫אבל היה זמן שבו הוא מצא לנכון להיות "נושא כליו‬‫האמור כי כל עבירה על ציווי התורה הרי זה היזק‬ ‫של בר כוכבא", כפי שהרמב"ם מציין בספר ההלכה‬ ‫והירוס לא רק להעובר עבירה, אלא לכל העם כולו,‬ ‫שלו )הלכות מלכים פי"א ה"ב(.‬‫ומה שישנן טועים והולכים בדרך הפכית מפני‬‫שנדמה להם שמביאים הם תועלת לעצמם או גם‬ ‫לכבות שריפה – בנפט!...‬‫לזולתם על־ידי עברם על חוקי התורה, זהו בדוגמת‬‫דבר העובד עבודה בשבת ויום הכיפורים, עבודה כזו‬ ‫בנושא גיוס בנות לצבא עסקנו בגיליון תתל"ח.‬‫שבימות החול מביאה היא תועלת, ואומר בשכלו‬ ‫הנה כמה השלמות:‬‫)שכל הבהמי של היצר הרע שבו(, שכיון שעבודה‬ ‫"במענה לשאלותיו" – כותב הרבי ליהודי בז‬‫זו מועלת בימות החול, אין סיבה לומר שלא תביא‬ ‫שבט תשכ"ד )אגרות קודש כרך כג עמ פט־צ(:‬ ‫21‬
  13. 13. ‫כאשר גזירת שרות לאומי מרחפת על כלל־‬ ‫תועלת באם עושים אותה בשבת ויום הכיפורים,‬‫ישראל בא]רץ[ הק]ודש[, ושוב הביאו הגזירה הנ"ל‬ ‫וגילה לנו בורא עולם ומנהיגו, אשר חילול שבת‬‫על שולחנם, וברצונם לבצע זאת בכל מחיר ח]ס[‬ ‫ויום הכיפורים, מזיק את האדם העושה כן ומזיק‬ ‫ו]שלום[.‬ ‫את כל העם כולו, ולו היתה יד ישראל תקיפה, צריך‬‫והגזירה הנ"ל היא גזירת כליה לטהרת ישראל‬ ‫היה למנוע איש הישראלי מלחלל את השבת – כמו‬‫ח]ס[ ו]שלום[, שלא הי]תה[ כזאת מיום היות ישראל‬ ‫שמונעים את האדם הרוצה לאבד את עצמו לדעת‬ ‫לגוי.‬ ‫רחמנא־ליצלן.‬‫ע]ל[ כ]ן[ בקשתנו מכ"ק הדרג"ה שליט"א אנא‬ ‫ועל דרך זו היא כל עבירה איזה שתהיה, שאפילו‬‫לעשות כל מה שביכולתכם לביטולה שלא תגיע‬ ‫אם בעיני בשר ובהנוגע לנכרים יש בזה תועלת,‬ ‫ח]ס[ ו]שלום[ גזירת שמד זו לפועל ח"ו.‬ ‫הרי בנוגע לבני־ישראל מה שהוא היפך התורה לא‬‫עתירתינו מלפני אבינו שבשמים שיתן בלב‬ ‫לבד שאין בזה תועלת אלא שמביא גם היזק וחורבן‬ ‫האחראים שלא יעשו כזאת ח"ו.‬ ‫ברור, ואם באמת – כנ"ל – חפצה בתו תחיה לשרת‬‫הכ]ותבים[ וח]ותמים[ בהדרת הכבוד מול הוכ"ק‬ ‫את ארץ מולדתה ולהביא טובה לעם־ישראל כולו‬‫שליט"א בצפיה לרחמי שמים המרובים. הבד"ץ‬ ‫ולא חס־ושלום להרע לו, תעזוב לגמרי את הרעיון‬ ‫דפעיה"ק ת"ו.‬ ‫דלהתגייס בצבא, אשר אסור הוא על־פי התורה‬ ‫נאם דוד הלוי יונגרייז אב"ד‬ ‫וכמבואר בפוסקים, ותוכל להתעסק בשטח החינוך‬ ‫נאם יצחק יעקב ווייס סגן ראב"ד‬ ‫על טהרת הקדש וכיוצא־בזה או בענייני בית, וכמה‬ ‫דרכים לבת־ישראל להתנהג על־פי התורה ולהיות‬‫בתגובה כתב להם הרבי )נדפס באגרות קודש‬ ‫מאושרה באמת וביחד עם זה לעשות חלקה לטובת‬ ‫כרך ז"ך עמ קעח(:‬ ‫עם־ישראל כולו.‬‫כבוד הרה"ג והרה"ח וו"ח אי"א צמ"ס יושבי על‬ ‫מובן שיכול הוא להראות מכתבי גם לבתו תחיה‬ ‫מדין‬ ‫ויהי רצון שיוכל לבשר טוב בתוכנו ובקרוב ממש.‬ ‫חברי בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים‬ ‫בירושלים עיה"ק תובב"א‬ ‫לגדור פרצות‬ ‫שלום וברכה!‬ ‫מאשר אני קבלת מכתבם מכ"ט באייר.‬ ‫ומעניין לעניין – בנושא שירות לאומי לבנות‬‫והנה האיש המאיים בגזירה עליה כותבים – היה‬ ‫דתיות:‬‫לא תהיה – לא נפגשתי עמו, אבל לדעתי אין נפקא־‬ ‫בביטאון אור ישראל )מאנסי נ.י. תשרי תשע"א(‬‫מינה כל־כך, כי השפעה ממשית עליו ועל חבריו‬ ‫התפרסם צילום מכתבם של חברי בית דין צדק של‬‫אפשר להפעיל רק על־ידי לחץ ורעש של הציבור,‬ ‫העדה החרדית, עליו חתומים הגאונים רבי דוד‬‫על־ידי עתונות מודעות וכרוזים עצרת עם וכיוצא‬ ‫הלוי יונגרייז ורבי יצחק יעקב ויס זצ"ל, שפנו‬ ‫בזה, והלוואי שעל כל פנים זה יצליח.‬ ‫לרבי בדברים הבאים )שם עמ ח־ט(:‬‫ויהי רצון מהשם יתברך הגודר פרצות עמו ישראל‬ ‫פ]ה[ עי]ר[ הק]ודש[ ירושלים ת"ו יום כט לחודש‬‫שיחוס וירחם על שארית הפליטה, בפרט בדורנו דור‬ ‫אייר תשל"א הו]ד[ כ]בוד[ ק]דושת[ הגאון הצדיק‬‫יתום זה, ובחסד וברחמים יגדור כל הפרצות ויערה‬ ‫האדמו"ר המפורסם בפעליו הכבירים להצלתן של‬‫רוח ממרום על כל אחד ואחת מאחינו בני־ישראל‬ ‫ישראל בר]וחניות[ וג]שמיות[ כ]בוד[ ק]דושת[‬‫בכל מקום שהם ללכת בדרך התורה והמצוה בחיי‬ ‫ש]בת[ ת]חכמוני[ רבי מנחם מענדל שנייאורסאן‬‫היום־יום, וימהר קץ גלותנו חושך כפול ומכופל,‬ ‫מליובאוויטש‬‫בקרוב ממש על־ידי משיח צדקנו יבוא ויגאלנו‬ ‫אח]רי[ ד]רישת[ ש]לום[ ת]ורתו[ הדר]ת[ ג]אונו[‬ ‫קוממיות לארצנו.‬ ‫ה]רמה[ כ"ק שליט"א בהדרת הכבוד‬ ‫31‬
  14. 14. ‫ממעייני החסידות‬ ‫פרשת יתרו‬ ‫וישמע יתרו כהן מדין חותן משה )יח,א(‬‫הפרשה פותחת בשבחו של יתרו, ומובן מדוע היא מציינת את עובדת היותו "חותן משה". אבל איזה שבח‬ ‫יש בכך שהיה "כוהן מדין", כוהן לעבודה־זרה?‬‫אלא דווקא בשילוב שני הדברים גם יחד נרמז יתרון האור מן החושך כיתרון החכמה מן הסכלות, אשר‬ ‫יתרון זה היה הכנה מתאימה למתן־תורה, שבו היה גילוי אלוקות בבחינת "ישת חושך סתרו":‬‫"כוהן מדין" – הקליפה שהיא תכלית הישות, וממנה נובעים המדון והמריבה – הופכת לתכלית העילוי,‬‫ועל־ידי זה נעשה "חותן משה". יתרו פעל במשה ירידה )"חות דרגה"( שהודות לה היה משה יכול, על־אף‬ ‫רוממותו, לשמש ממוצע בין הקב"ה לישראל ובין ישראל לתורה ולהיות מקבל התורה.‬‫)ממאמר ד"ה "וישמע יתרו" תשמ"ה. התוועדויות תשמ"ה כרך ב, עמ 5811(‬ ‫עתה ידעתי כי גדול ה מכל האלוקים )יח,יא(‬ ‫"אלוקים" – רמז למידת הדין והצמצום.‬ ‫"כל האלוקים" – רמז לריבוי ההעלמות וההסתרים שעל־ידי שם אלוקים.‬ ‫"גדול הוי" – שם הוי גדול מכל בחינות אלו, ומושל בכולם.‬‫בהתגלות בחינת שם הוי, מתבטל ההעלם וההסתר שבשם אלוקים. ככתוב )ישעיהו מ(, "ונגלה כבוד הוי‬‫)ועל־ידי זה( וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי דיבר", דהיינו שעל־ידי גילוי שם הוי יתבטלו כל ההעלמות,‬ ‫עד שגם הבשר הגשמי, ואפילו אומות העולם, יראו אלוקות.‬‫וזהו שאמר יתרו "עתה ידעתי כי גדול הוי מכל האלוקים". לאחר ששמע את ניסי יציאת מצרים הגיע‬‫להכרה זו, ש"גדול הוי", כי על־ידי האותות והמופתים שביציאת מצרים נתגלה ששם הוי מושל ושולט על‬ ‫כל ההעלמות וההסתרים שמקורם )כנ"ל( בשם אלוקים.‬‫)סידור עם דא"ח, דף רעא עמ ג(‬ ‫ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם )יח, יג(‬ ‫מוצאי יום־הכיפורים היה... למחרת רדתו מן ההר )רש"י(‬‫היום שלמחרת יום־הכיפורים מורה שבעבודת ה נדרשת הוספה מתמדת. גם לאחר שמשיגים מצב נעלה‬‫כל־כך, כמעמדם של ישראל ביום־הכיפורים, יש מה להוסיף, כפתגם כ"ק אדמו"ר מהורש"ב על יום זה‬ ‫– "איצטער דארף מען ערשט תשובה טאן" ]=רק עכשיו צריך להתחיל לעשות תשובה[.‬ ‫ָ‬ ‫ַ‬‫הוראה זו יש ללמוד גם משמה )ותוכנה( של כל הפרשה – יתרו, "על־שם שייתר )והוסיף( פרשה‬ ‫בתורה" וגם היה גר שהתווסף לישראל כקטן שנולד, ובלידתו באה לעולם מציאות נוספת חדשה.‬‫)מהתוועדות ט"ו בשבט תשמ"ב.התוועדויות תשמ"ב כרך ב, עמ 178(‬ ‫41‬
  15. 15. ‫ויהי אלוקים עימך )יח,יט(‬‫בכל הפרשה הזאת )"ואתה תחזה"(, נזכר שם אלוקים בלבד, כי הפרשה מדברת על מינוי דיינים,‬ ‫שתפקידם לפסוק פסקי־דין, והם שייכים לשם אלוקים המורה על מידת הדין.‬‫)תורת לוי־יצחק עמ קפז(‬ ‫ואתה תחזה )יח,כא(‬ ‫על־דרך הרמז יש לומר:‬‫דברי יתרו "ואתה תחזה" )ולא "ואתה תראה" וכיוצא בו( רומזים לנאמר "לכו חזו מפעלות ה" )תהילים‬‫מו(. שהרי דייני ישראל היו שבעה ריבוא ושמונת אלפים ושש־מאות )סנהדרין יח(, וזהו "חזו" – ראשי‬ ‫תיבות ז רבוא, ח אלפים, ו מאות.‬‫)תורת לוי־יצחק(‬ ‫ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי )יט,ד(‬‫בשעת מתן־תורה נתעלו ישראל לתכלית העילוי, כדכתיב )דברים ה(, "פנים בפנים דיבר ה עמכם", אף־‬‫על־פי שזמן קצר בלבד קודם לכן היו בתכלית השפלות – משועבדים בחומר ובלבנים במצרים. עלייה כזו‬ ‫לא היתה אפשרית אלא על־ידי רחמיו הגדולים של השם יתברך.‬‫זהו שרמז הכתוב: העלייה של "ואביא אתכם אלי" בשעת מתן־תורה, בחינת פנים בפנים, הייתה‬ ‫אפשרית רק על־ידי "כנפי נשרים" – מידת הרחמים שלמעלה )כי הנשר רחמני, כפירוש רש"י כאן(.‬‫)סידור עם דא"ח(‬ ‫ואתם תהיו לי ממלכת כהנים )יט,ו(‬ ‫כאן נרמזו כל שלוש המעלות )כתרים( שניתנו לישראל בשעת מתן־תורה – תורה, מלכות וכהונה:‬ ‫"ואתם תהיו לי" – רומז לתורה, על־פי פירוש המכילתא: "שתהיו פנויין לי ועוסקים בתורה";‬ ‫"ממלכת" – למלכות;‬ ‫"כוהנים" – לכהונה.‬‫בשעת מתן־תורה היו לכל אחד ואחד מישראל כל שלוש המעלות האמורות – כל אחד מהם היה פנוי לה‬ ‫ועוסק בתורה; שני כתרים בראשו )שבת פח( – כמלך; והיה ראוי לאכול בקדשים )מכילתא( – כהונה.‬‫)ליקוטי־שיחות כרך ח עמ 442(‬ ‫והר סיני עשן כולו )יט,יח(‬‫כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, מסביר את משמעות העש"ן שבמתן תורה כלפי חיוב לימוד התורה המוטל על‬ ‫כל אחד ואחד:‬ ‫עולם – מקום, ללמוד תורה בכל בית ובכל מקום;‬ ‫שנה – זמן, להרבות בכמות הזמן המוקדש ללימוד התורה;‬ ‫נפש – חיות, להוסיף באיכות הלימוד, שהלימוד יהיה בחיות יותר וממילא ידע וישיג בעומק יותר.‬‫)לקוטי שיחות, חלק יג, עמ 151(‬ ‫51‬
  16. 16. ‫לוח השבוע‬ ‫מאת הרב יוסף־שמחה גינזבורג‬‫הלכות ומנהגי חב"ד‬‫הפטרה: "בשנת מות... זרע קודש מצבתה"‬ ‫שבת־קודש, פרשת יתרו‬ ‫)ישעיה ו(4.‬ ‫י"ז בשבט‬ ‫יום חמישי‬ ‫שחרית: בקריאת־התורה1 קוראים את עשרת־‬ ‫כ"ב בשבט‬ ‫הדיברות בטעם העליון2. בשעת הקריאה עומד הקהל,‬ ‫ופניו אל ספר־התורה3.‬‫יום השנה להסתלקות הרבנית הצדקנית מרת‬‫חיה־מושקא5 ע"ה )תשמ"ח(, בת כ"ק אדמו"ר‬ ‫1( אדה"ז היה קורא בתורה את עשרת־הדיברות דפרשה זו‬ ‫מהוריי"צ נ"ע, ואשת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו6.‬ ‫בנוסח־טעמים השונה מהנוסח דקרה"ת כל השנה, וגם מהנוסח‬ ‫דעשרת־הדיברות דפרשת ואתחנן, וכן נהגו גם כל בניו. הוא‬ ‫לימד זאת להרה"ק הרב"ש בן אדמו"ר הצמח־צדק, שלימד‬ ‫זאת להרה"ק הרז"א אחי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע )לקוטי־‬‫ובשו"ת אגרות־משה )או"ח ד,כב בשם בנו הג"ר דוד( כתב‬ ‫דיבורים ח"ב עמ 954, וראה גם תולדות אדה"ז ח"ד עמ‬‫שכיוון שעומדים גם בשירת הים ובחזק אין מקום לטעות.‬ ‫0701(.‬‫והחיד"א )בס לדוד־אמת סי ז אות ה(, כתב שעל־פי האר"י‬ ‫המנהג לקרוא את המרא־דאתרא לעלייה זו )מג"א סי תכח‬‫ז"ל אין עומדין בקריאה זו. וראה בעניין זה שערי־אפרים שער‬ ‫ס"ק ח( אינו מנהג חב"ד )אלא אם כן יש המנסים לערער על‬‫ז סעיף לז ובפתחי־שערים ושערי־רחמים שם. המועדים־בהלכה‬ ‫תוקפם של הרבנים — תורת־מנחם — התוועדויות תשמ"ז ח"ב‬ ‫עמ שכו. שו"ת יחווה־דעת ח"א סי כט ועוד.‬ ‫עמ 094, עיי"ש(.‬‫הרבי הפנה את פניו לס"ת )ובשנים שהיה יושב בקרה"ת – גם‬ ‫2( לוח כולל־חב"ד, כדעה האחרונה בשו"ע אדה"ז סי תצד‬ ‫עמד ממקומו( כמה תיבות לפני התחלת עשרת־הדיברות.‬ ‫סי"א. ובשו"ע שם פסק, שגם לדעה זו היחיד קורא לעצמו‬ ‫4( ספר־המנהגים עמ 33. לוח כולל־חב"ד.‬ ‫)שניים מקרא ואחד תרגום וכד( בטעם התחתון )ומתרגם‬‫5( רגילים היו לקרוא לרבנית מוסיא וכך גם היתה רגילה‬ ‫פסוק בפסוק, כבכל התורה(.‬‫לחתום, גם כאשר היתה חותמת בשפות אחרות. הרבי כתב‬ ‫בטעם העליון, בין השאר, הדיברות אנכי ולא יהיה לך‬‫שלפעמים קראו לה גם מושקא בשי"ן ימנית ]וכן רגילים‬ ‫נקראים כפסוק אחד; כל הדיבר זכור נקרא כפסוק אחד; כל‬‫כיום לקרוא לרובן ככולן של הבנות שנקראו ע"ש הרבנית‬ ‫אחד מהדיברות: לא תרצח )כאן הצד"י בקמץ(, לא תנאף,‬ ‫ָ‬‫— המערכת[, אך מעולם לא שמע שיבטאו מוסקא )עבודת‬ ‫לא תגנוב )שבכולן התי"ו דגושה, ותיבת לא בטעם טיפחא(‬‫הקודש... להרה"ח ר שלום־דובער שי לוין עמ קנח־קס,‬ ‫– נקראים כפסוק נפרד.‬ ‫עיי"ש(.‬ ‫3( ספר־המנהגים עמ 13. לוח כולל־חב"ד. זאת למרות שבשו"ע‬‫6( מתולדותיה – בס עטרת מלכות )חיפה, תנש"א( עמ 942.‬ ‫אדה"ז סי תצד לא הובא המנהג, אם כי בלבוש שם הביאו;‬‫וראה רמזים בשמה והוראות מזה בקונטרס בך יברך ישראל,‬ ‫ושלל החשש )בתשובת הרמב"ם, מהדורת בלאו סי רסג( מפני‬‫ספר־השיחות התשנ"ב ח"ב עמ 443, ועוד. צילום המצבה‬ ‫תרעומת הצדוקים, שיאמרו שרק עשרת־הדברות כתובות‬ ‫– ימי חב"ד עמ 521.‬ ‫בתורה )על־פי ברכות יב,א( — כיוון שאינם מצויים בינינו.‬ ‫לזכות‬ ‫אנשי החסד הדגולים‬ ‫הרה"ח ר אברהם משה דייטש והרה"ח ר גבריאל גופין שיחיו‬ ‫ולע"נ האחים הרה"ח ר זלמן יודא ור יוסף יצחק,‬ ‫בני הרה"ח ר שלום ישעי ע"ה דייטש‬ ‫61‬

×