• Share
  • Email
  • Embed
  • Like
  • Save
  • Private Content
שבעתהמינים
 

שבעתהמינים

on

  • 4,102 views

Material académico en hebreo del área de Educación Judía - Campus Virtual Ort

Material académico en hebreo del área de Educación Judía - Campus Virtual Ort

Statistics

Views

Total Views
4,102
Views on SlideShare
3,325
Embed Views
777

Actions

Likes
0
Downloads
11
Comments
0

7 Embeds 777

http://campus.almagro.ort.edu.ar 521
http://campus.ort.edu.ar 250
http://www.slideshare.net 2
http://74.125.93.132 1
http://campus.belgrano.ort.edu.ar 1
http://131.253.14.98 1
http://translate.googleusercontent.com 1
More...

Accessibility

Categories

Upload Details

Uploaded via as Microsoft PowerPoint

Usage Rights

© All Rights Reserved

Report content

Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
  • Full Name Full Name Comment goes here.
    Are you sure you want to
    Your message goes here
    Processing…
Post Comment
Edit your comment

    שבעתהמינים שבעתהמינים Presentation Transcript

    • שבעת המינים
    • שבחה של ארץ ישראל בדברים פרק ח ' פסוק ח ' נאמר : " ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש ". ארץ ישראל נשתבחה במגון מענין של צמחיה . צמחיה שמתאפינת באיזורי אקלים שונים . אינו דומה האקלים הנדרש לחיטה ולשעורה לאקלים הנדרש ל " דבש " שהוא התמר . התמר צומח באיזור חמים יותר . יוצא שארץ ישראל נשתבחה בכל . סדר הופעת הפירות בפסוק שימש בסיס להלכה העוסקת באדם אשר התכבד במבחר כבודים החל מעוגות וכלה בפירות מגוונים . עליו לברך ולהתכבד תחילה במזונות שכן הפסוק פותח במילים " ארץ חיטה ושעורה ".                   
      •                          
      עבודת האדמה הייתה הבסיס לסדרי החיים והדת של עם ישראל בארץ - ישראל בימי בית ראשון ושני . פירות האילן ותבואות - השדה המבשילים ראשונה מצווה להביאם לבית - הבחירה . לחיוב זה שורשים בהשקפה שכל מתנות הטבע מאלוהים באו ואין אדם רשאי ליהנות מכל מה שזיכוהו מן השמים , אלא אם כן הקדיש את ראשיתו : " כבד את ה ' מהונך ומראשית כל תבואתך . וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו " ( משלי ג ', ט - י ). מביאים ביכורים רק משבעת - המינים , שבעת גידולי השדה והכרם , שבהם נשתבחה ארץ - ישראל לפי המפורט בספר דברים ח ', ח : " ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ - זית שמן ודבש ( תמרים )". שבעת המינים כתובים בסדר הבשלתם , מלבד החיטה שמפני כבודה וערכה נזכרה לפני השעורה המקדימה אותה בהבשלתה . במשנה מובא התיאור של הבאת ביכורים בימי בית שני : " כיצד מפרישין הבכורים ? יורד אדם בתוך שדהו , ורואה תאנה שבכרה , אשכול שבכר , רימון שבכר – קושרו בגמי ואומר : הרי אלו בכורים . כיצד מעלין את הבכורים ? - כל העירות שבמעמד מתכנסות לעירו של מעמד ולנין ברחובה של עיר , ולא היו נכנסין לבתים . ולמשכים היה הממנה אומר : ' קומו ונעלה ציון אל בית ה ' אלהינו '. הקרובים היו מביאים תאנים וענבים , והרחוקים מביאים גרוגרות ( דבלים ) וצמוקים והשור הולך לפניהם , וקרניו מצופות זהב ( שבולי פז ), ועטרה של זית בראשו , והחליל מכה לפניהם , עד שמגיעים קרוב לירושלים " ( בכורים ג ).
    • " וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים " ( שמות ל " ד , כב ). " אמר ר ' חנינא בן פזי : הקוצים הללו אינם לא מתנכשים ולא נזרעים - מאליהם הם יוצאים ומתמרים ועולים ; החטים הללו - כמה צער וכמה יגיעה עד שלא יעלו " ( בראשית רבה י ').
    • שיירת מביאי הביכורים מתקרבים לירושלים - העיר והמקדש נראים במבט ממזרח .
    • חיטה ושעורה
    • חיטה
      • " רבי יהודה דרש : עץ הדעת , חיטה היה , שאין התינוק יודע לקרות אבא ואימא , עד שיטעם טעם דגן ..." סנהדרין ע ". החיטה הייתה מקור למוצרים נלווים המוזכרים במקרא : קלי וכרמל " ולחם וקלי וכרמל , לא תאכלו עד עצם היום הזה ..." ויקרא כ " ג -14. כרמל - גרגירים לחים , את הגרגירים חממו על שא , וגרסו לקמח משובח , או שאכלו את הגרגירים חמים . " לחם שעורים , וכרמל בצקלונו ..." מלכים ב - פרק ד ". איכר מצרי כתב במערה לפני יותר מ -3000 שנה : " הלעולם לא נראה מנוחה , מזריעת הזרע , ודיש החיטה . הממגורות כבר מלאות , ועולות על גדותיהן מדגן . מלאו האסמים בר , וקורסים תחתיהם מכובד ..." במשנה :" חמישה מינין חייבין בחלה , החיטים , והשעורים ..." חלה א . מיני חיטין גדלו בארץ ישראל , בארץ בבנימין היו חיטים יפות , אך היפות ביותר היו בזנוחה , ומכמש ביהודה .
    • שעורה
      • ..." קודם שנולד נוח , לא כשהיו זורעין היו קוצרין , אלא היו זורעין חיטים ושעורים , וקוצרין קוצים ודרדרים ... כיון שנולד נוח , חזר העולם ליישובו , קצרו מה שזרעו , זורעין חיטים וקוצרין חיטים , זורעין שעורים , וקוצרין שעורים . נולד נוח התקין להם מחרשות , ומגלות , וקרדומות , וכל כלי מלאכה ..." ( מדרש תנחומא - בראשית ). השעורה הינה השניה בין שבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל . פרופסור יהודה פליקס טוען כי בשבעת המינים ישנה היררכיה של שלוש קבוצות , שסידרן הפנימי קובע את חשיבותן : חיטה ושעורה - מיני דגן , גפן תאנה ורימון - פירות , זית - שמן ודבש - תוצרתם של הזית והתמר . חיטה ושעורה נזכרות בד " כ יחד כיוון שהיוו " קציר חיטים " השעורה נזכרת 32 פעמים במקרא ... בתקופת המקרא הרבו לגדל שעורים , לחם השעורה היה מזון חשוב . בבית המקדש היו מניפים את העומר שהיה משעורים , בין פסח לשבועות ( במשך 7 שבועות ) כיוון שהיא הראשונה להבשיל מבין תבואות החורף . בתקופת המשנה והתלמוד נחשב לחם השעורה ללחם עניים .
    • גפן
    • גפן
      • הגפן , תוצריה , צורת גידולה וחלקיה מוזכרים מאות פעמים בתנ " ך ובספרות חז " ל , לעיתים רבות כמטפורות .. פעמים רבות מובאת הגפן כסמל לעם ישראל וגורלו . " המוכר והחזק שבהם הוא התיאור של המצב באחרית הימים בו ישבו " איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו ". בפעם הראשונה אנו פוגשים את הגפן כאשר נח ירד מן התיבה , נטע כרם ( התיבה נחתה בהרי אררט , שם גדלה הגפן כצמח - בר ) הכין יין והשתכר . המפרשים מסבירים כי נח הביא עימו זמורה לתיבה ... ז " א שהגפן ותוצרתה היתה כבר ידועה לו . הגפן היתה אלמנט קישוטי : מלכי בית חשמונאי , הטביעו את הגפן והתמר על מטבעותיהם , ובפתח של ההיכל בבית המקדש היתה קבועה גפן של זהב . הגפן מאריכה ימים , יש אומרים גם 100 שנים . קרוב ל 40 מונחים הקשורים לעיבוד הגפן נמצאים בספרות היהודית הקדומה . ( כולל איסורי כלאיים , בעיות הברכה , תרומות ומעשרות , שמיטה , הבאת ביכורים לבית המקדש " הרחוקים מביאים צימוקים ". הגפן זכתה ל ברכה מיוחדת " בורא פרי הגפן " בשולחן האוכל , יש לגפן " זכות קדימה " בברכה על פני שאר הפירות משבעת המינים .
    • תאנה
    • תאנה
      • " למה נמשלה התורה כתאנה ? שרוב האילנות .. נלקטים כאחת והתאנה נלקטת מעט מעט כך התורה ,.. לפי שאינה נלמדת לא בשנה ולא בשתיים ".( במדבר רבה יב ', ט ') התאנה היא עץ הפרי הראשון הנזכר בתנ " ך " ויתפרו עלי תאנה ויעשו להם חגורות " " עלי תאנה " משמשים כמטפורה למשהו שרוצים לכסות כי מתבישים בו ... אבל הוא לא ממש מכסה את הבושה . התאנה מוזכרת יחד עם הגפן עשרות פעמים בתנ " ך ובמקורות , והיא מסמלת שלום וביטחון : " וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו "...( מלכים א ', ה , ה ) פרי התאנה היה בימים ההם , טרם הסוכר , אחד מהממתיקים החשובים . התאנה נחשבת בין " הקרובים העניים " שבשבעת המינים , ויש אף ביטויי גנאי הקשורים לתאנה " גרגרת דרבי צדוק ".. היה כינוי לאדם רזה ושדוף ועוד .
    • רימון רימון רימון
    • הרימון התברך בפרי עסיסי , טעים ומיוחד וכן בצורה וצבע נאים ומיוחדים . הרימון מוזכר פעמים רבות בתנ " ך ובמקורות , בשימושיו כמזון ומיץ , כעיטור ארכיטקטוני : במקדש שלמה , במשכן ובפסיפסים שנמצאו ( בהם הרימון מזוהה כמו הפרי שלנו ), וכמטפורה ליופי ורומנטיקה , ולקיום מצוות . הביטוי " מלא כרימון " מבטא אדם עם ערכים תוכן ותורה . נהוג לאכול בראש השנה רימונים כדי שנקיים מצוות ככמות הגרגרים שברימון . בספר שיר השירים אומרת הנערה לנער : " אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי " ( שיר השירים ח ', ב ') יין הרמונים היה פופולרי בימי קדם כמו גם בשנים האחרונות כששבו וגילו את תכונותיו הטובות האנטיבקטריאליות ונוגדות החימצון . בשיר השירים מתאר הנער את אהובתו כך :" כפלח הרימון רקתך מבעד לצמתך " ..( ן ', ז הרימון היה מוטיב חוזר על עצמו בעיטור שולי המעיל של הכהן הגדול ובמקדש שלמה . " והרימונים מאתיים טרים סביב על הכותרות השנית "...( מלכים א ' ז ', כ ') לשיא הציוריות זכה הרימון כשהמרגלים נשאו אותו שניים במוט בחזרם ממשימת הריגול :.. וישאוהו במוט בשניים ומן הרימונים ומן התאנים ...( במדבר יג ', כג ')
    • זית
    • זית
      • לזית נקשרו במקורות כתרים ושימושים רבים ומפוארים של : יופי , בריאות , עצמה ויציבות , שם טוב , פולחן , משיחת מלכים . הוא אחד משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל , הוא מסמל כבוד ואצילות , במשל יותם היה הוא הראשון שנתבקש למלוך על העצים ועוד ועוד . נצטט כאן מעט משבחיה של הזית . היונה שיצאה מתיבת נח לבדוק " הקלו המים " חזרה " לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה " ( בראשית ח ', יא ') את פרי הזית אין אוכלים ללא טיפול ועל השמן שמפיקים ממנו יש לעמול עמל רב . לפיכך נמשלו ישראל לזית , ( ילקוט שמעוני ירמיהו רמז ' רפט ') " לומר לך מה זית אין מוציא שמנו אלא ע " י כתישה אף ישראל אין חוזרים למוטב אלא ע " י יסורים .
    • תמר
    • תמר
      • התמר שהינו אחד משבעת המינים וענף הצעיר " הלולב " שבו מארבעת המינים , נחשב לעץ אציל . " צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה "...( תהילים צ " ב יג ') בתקופה העתיקה היו מטעים גדולים של תמרים באזור ים המלח , אזורי הגליל התחתון , ואף בזמן התלמוד הרבו לעסוק בגידול תמר , על כך אנו לומדים ממונחים תלמודיים קיימים גם היום , בכל הקשור בגדול דקלים , למשל : יד אשכול , סנסנים - אלו גבעולים ארוכים הנושאים לאורכם את הפירות . אחרי כבוש ארץ ישראל על ידי הממלוכים הושחתו רבים מהמטעים , ורק במאה ה - י " ט החלו שוב בגידול מסחרי של תמרים . התמר ומוצריו מוזכרים עשרות פעמים במקורות ישראל , חלקם כמטפורות . בעניין הביכורים נאמר : " אין מביאים ביכורים תמרים , חוץ מן התמרים שביריחו " ( תוספתא ביכורים , א ' ה ') כנראה שביריחו היו הפירות הטריים משובחים ביותר . לקיום מצוות ארבעת המינים : נוטלים עלה סגור ממרכז העץ , יש להקפיד שהעלה האמצעי איננו מפוצל , אלא סגור לפחות עד אמצעו ובאורך של לפחות 40 ס " מ . אסור שהלולב יהיה יבש וגם לא מפוצל , עדיף שהלולב יהיה כמה שיותר זקוף .
    • שבעת המינים : חטה , שעורה , גפן , תאנה , רימון , זית ותמרים שימשו לעתים קרובות כמוטיבים בעיטור בתי כנסת וחפצי יום - יום באמנות היהודית הקדומה . הם מופיעים על מטבעות , חותמות , טבעות , נרות , תכשיטים , כלי זכוכית ועוד .
    • חרס מעוטר בזר ענפי זית ( בשורה העליונה ), בזמורות גפן ( בשורה האמצעית ) ובענף עץ רימון ( בשורה התחתונה ) תקופת המשנה ( התקופה הרומית המאוחרת )
    • גמה גנוסטית מאבן ציפחה , המתארת אדם קוצר שיבולים תקופת התלמוד ( התקופה הביזנטית ) בימי קדם שימש הדגן מרכיב עקרי בתזונת האדם . עובדה זו נוסף על התופעה של נביטת זרעי הדגן היבשים באדמה , עשתה אותו לסמל של שפע חקלאי ותחייה . העיטורים בדגם השיבולים היו שכיחים באמנות היהודית בתקופה של מלחמות היהודים ברומאים והם ביטאו תקווה לתחייה לאומית .
    • ידית נר שמן מברונזה בדמות עלה גפן מאות א ' לפנה " ס - מאה א ' לספירה הגפן סימלה את פוריות הארץ ועם ישראל נמשל לגפן שניטע על - ידי האל .  הגפן , האשכול , העלים והקנוקנות היו שכיחים כדגמי עיטור . הענבים שסימלו שמחה וחיי נצח , עיטרו את מטבעות החשמונאים ובר - כוכבא , וכן עוטרו המטבעות במנורות שמן . העיטורים נועדו להזכיר את בית המקדש , שבו ניצבה גפן עשויה זהב , שהתקין הורדוס בפתח קודש הקדשים . דגם הגפן מופיע בעיטורי בתי כנסת קדומים ,  על ארונות קבורה ועוד .
    • אבן גיר מעוטרת בעלי תאנה בית הכנסת בכפר נחום , מאות ד '- ו ' לספירה
    • בקבוק זכוכית דמוי פרי התמר מאות ב '- ג ' לספירה התמר , מעצי הפרי הקדומים ביותר בארץ - ישראל , היה מרכזי בכלכלת תושבי האזור . ענפי התמר מסמלים את תנובת הארץ השופעת , אך גם את נדודי עם ישראל במדבר , מכוח העובדה שהלולב נמנה עם ארבעת המינים המשמשים בחג הסוכות . פיתוחים בדמות מקלעות של ענפי תמר נמנו עם עיטורי הכתלים במקדש שלמה . התמר שימש השראה לעיצוב כותרת עמוד בתקופה הישראלית ( הברזל ) המאוחרת הנקראת ' כותרת התימורה ', שעיטרה ארמונות ומבני ציבור . י י
    • כלי דמוי רימון בעל מסננת וחדק התקופה הישראלית ( הברזל ) המאוחרת הרימון , שנחשב חלק משרביט אשר שימש את כוהני בית המקדש הראשון מסוף תקופת הברונזה ( המאה ה -14-13 לפני הספירה ). פרי הרימון הגדוש בעסיס ומרובה בגרעינים היה סמל מקובל לפריון האדם , החי והצומח , משום כך עוצבו כלי פולחן , כגון כדים , תליונים ושרביטים בדמות פרי הרימון . כך למשל עיטורים בצורת רימון קישטו את שולי בגדו של הכוהן הגדול , ורימוני נחושת עיטרו את יכין ובועז – העמודים שניצבו בחזית המקדש .
    • ויטראזים עם מוטיב שבעת המינים
    • בולי שבעת המינים
    • מנורת שבעת המינים , אליעזר ויסהוף , 1999 הוענקה לכנסת במלאות יובל לכינונה על - ידי קרן הקיימת לישראל
    • http :// research . haifa . ac . il / ~ hecht / Seven_H . htm http :// lib . cet . ac . il / Pages / item . asp?item = 858 http :// www . talpiot . macam98 . ac . il / edu / shiva . html מקורות : ערך : אסף פלר