Your SlideShare is downloading. ×
0
שבעת המינים
שבחה של ארץ ישראל בדברים פרק ח '  פסוק ח '  נאמר : " ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש ". ארץ י...
<ul><li>                            </li></ul>עבודת האדמה הייתה הבסיס לסדרי החיים והדת של עם ישראל בארץ - ישראל בימי בית ר...
&quot; וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים &quot; ( שמות ל &quot; ד ,  כב ).  &quot; אמר ר '  חנינא בן פזי :  הקוצים הללו אינ...
שיירת מביאי הביכורים מתקרבים לירושלים  -  העיר והמקדש נראים במבט ממזרח .
חיטה ושעורה
חיטה <ul><li>&quot; רבי יהודה דרש :  עץ הדעת ,  חיטה היה ,  שאין התינוק יודע לקרות אבא ואימא , עד שיטעם טעם דגן ...&quot; ...
שעורה <ul><li>...&quot; קודם שנולד נוח ,  לא כשהיו זורעין היו קוצרין ,  אלא היו זורעין חיטים ושעורים ,  וקוצרין קוצים ודרד...
גפן
גפן <ul><li>הגפן ,  תוצריה ,  צורת גידולה וחלקיה מוזכרים מאות פעמים בתנ &quot; ך ובספרות חז &quot; ל ,  לעיתים רבות כמטפור...
תאנה
תאנה <ul><li>&quot; למה נמשלה התורה כתאנה ?  שרוב האילנות ..  נלקטים כאחת והתאנה נלקטת מעט מעט כך התורה ,..  לפי שאינה נלמ...
רימון רימון רימון
הרימון התברך בפרי עסיסי ,  טעים ומיוחד וכן בצורה וצבע  נאים ומיוחדים .  הרימון  מוזכר פעמים רבות בתנ &quot; ך ובמקורות ,  ...
זית
זית <ul><li>לזית נקשרו במקורות כתרים ושימושים רבים ומפוארים של :  יופי ,  בריאות ,  עצמה ויציבות ,  שם טוב ,  פולחן ,  משי...
תמר
תמר <ul><li>התמר שהינו אחד משבעת המינים וענף הצעיר  &quot; הלולב &quot;  שבו מארבעת המינים ,  נחשב לעץ אציל .  &quot; צדיק...
שבעת המינים :  חטה ,  שעורה ,  גפן , תאנה ,  רימון ,  זית ותמרים שימשו לעתים קרובות כמוטיבים בעיטור בתי כנסת וחפצי יום - י...
חרס מעוטר בזר ענפי זית  ( בשורה העליונה ),  בזמורות גפן  ( בשורה האמצעית ) ובענף עץ רימון  ( בשורה התחתונה ) תקופת המשנה  ...
גמה גנוסטית מאבן ציפחה ,  המתארת אדם קוצר שיבולים תקופת התלמוד  ( התקופה הביזנטית ) בימי קדם שימש הדגן מרכיב עקרי בתזונת ה...
ידית נר שמן מברונזה בדמות עלה גפן מאות א '  לפנה &quot; ס  -  מאה א '  לספירה הגפן סימלה את פוריות הארץ ועם ישראל נמשל לגפ...
אבן גיר מעוטרת בעלי תאנה בית הכנסת בכפר נחום ,  מאות ד '- ו '  לספירה
בקבוק זכוכית דמוי פרי התמר מאות ב '- ג '  לספירה התמר ,  מעצי הפרי הקדומים ביותר בארץ - ישראל ,  היה מרכזי בכלכלת תושבי הא...
כלי דמוי רימון בעל מסננת וחדק התקופה הישראלית  ( הברזל )  המאוחרת  הרימון ,  שנחשב חלק משרביט אשר שימש את כוהני בית המקדש ...
ויטראזים עם מוטיב שבעת המינים
בולי שבעת המינים
מנורת שבעת המינים ,  אליעזר ויסהוף , 1999 הוענקה לכנסת במלאות יובל לכינונה על - ידי קרן הקיימת לישראל
http :// research . haifa . ac . il / ~ hecht / Seven_H . htm http :// lib . cet . ac . il / Pages / item . asp?item = 858...
Upcoming SlideShare
Loading in...5
×

שבעתהמינים

3,014

Published on

Material académico en hebreo del área de Educación Judía - Campus Virtual Ort

Published in: Education
0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total Views
3,014
On Slideshare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
3
Actions
Shares
0
Downloads
13
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

Transcript of "שבעתהמינים"

  1. 1. שבעת המינים
  2. 2. שבחה של ארץ ישראל בדברים פרק ח ' פסוק ח ' נאמר : &quot; ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש &quot;. ארץ ישראל נשתבחה במגון מענין של צמחיה . צמחיה שמתאפינת באיזורי אקלים שונים . אינו דומה האקלים הנדרש לחיטה ולשעורה לאקלים הנדרש ל &quot; דבש &quot; שהוא התמר . התמר צומח באיזור חמים יותר . יוצא שארץ ישראל נשתבחה בכל . סדר הופעת הפירות בפסוק שימש בסיס להלכה העוסקת באדם אשר התכבד במבחר כבודים החל מעוגות וכלה בפירות מגוונים . עליו לברך ולהתכבד תחילה במזונות שכן הפסוק פותח במילים &quot; ארץ חיטה ושעורה &quot;.                   
  3. 3. <ul><li>                          </li></ul>עבודת האדמה הייתה הבסיס לסדרי החיים והדת של עם ישראל בארץ - ישראל בימי בית ראשון ושני . פירות האילן ותבואות - השדה המבשילים ראשונה מצווה להביאם לבית - הבחירה . לחיוב זה שורשים בהשקפה שכל מתנות הטבע מאלוהים באו ואין אדם רשאי ליהנות מכל מה שזיכוהו מן השמים , אלא אם כן הקדיש את ראשיתו : &quot; כבד את ה ' מהונך ומראשית כל תבואתך . וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו &quot; ( משלי ג ', ט - י ). מביאים ביכורים רק משבעת - המינים , שבעת גידולי השדה והכרם , שבהם נשתבחה ארץ - ישראל לפי המפורט בספר דברים ח ', ח : &quot; ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ - זית שמן ודבש ( תמרים )&quot;. שבעת המינים כתובים בסדר הבשלתם , מלבד החיטה שמפני כבודה וערכה נזכרה לפני השעורה המקדימה אותה בהבשלתה . במשנה מובא התיאור של הבאת ביכורים בימי בית שני : &quot; כיצד מפרישין הבכורים ? יורד אדם בתוך שדהו , ורואה תאנה שבכרה , אשכול שבכר , רימון שבכר – קושרו בגמי ואומר : הרי אלו בכורים . כיצד מעלין את הבכורים ? - כל העירות שבמעמד מתכנסות לעירו של מעמד ולנין ברחובה של עיר , ולא היו נכנסין לבתים . ולמשכים היה הממנה אומר : ' קומו ונעלה ציון אל בית ה ' אלהינו '. הקרובים היו מביאים תאנים וענבים , והרחוקים מביאים גרוגרות ( דבלים ) וצמוקים והשור הולך לפניהם , וקרניו מצופות זהב ( שבולי פז ), ועטרה של זית בראשו , והחליל מכה לפניהם , עד שמגיעים קרוב לירושלים &quot; ( בכורים ג ).
  4. 4. &quot; וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים &quot; ( שמות ל &quot; ד , כב ). &quot; אמר ר ' חנינא בן פזי : הקוצים הללו אינם לא מתנכשים ולא נזרעים - מאליהם הם יוצאים ומתמרים ועולים ; החטים הללו - כמה צער וכמה יגיעה עד שלא יעלו &quot; ( בראשית רבה י ').
  5. 5. שיירת מביאי הביכורים מתקרבים לירושלים - העיר והמקדש נראים במבט ממזרח .
  6. 6. חיטה ושעורה
  7. 7. חיטה <ul><li>&quot; רבי יהודה דרש : עץ הדעת , חיטה היה , שאין התינוק יודע לקרות אבא ואימא , עד שיטעם טעם דגן ...&quot; סנהדרין ע &quot;. החיטה הייתה מקור למוצרים נלווים המוזכרים במקרא : קלי וכרמל &quot; ולחם וקלי וכרמל , לא תאכלו עד עצם היום הזה ...&quot; ויקרא כ &quot; ג -14. כרמל - גרגירים לחים , את הגרגירים חממו על שא , וגרסו לקמח משובח , או שאכלו את הגרגירים חמים . &quot; לחם שעורים , וכרמל בצקלונו ...&quot; מלכים ב - פרק ד &quot;. איכר מצרי כתב במערה לפני יותר מ -3000 שנה : &quot; הלעולם לא נראה מנוחה , מזריעת הזרע , ודיש החיטה . הממגורות כבר מלאות , ועולות על גדותיהן מדגן . מלאו האסמים בר , וקורסים תחתיהם מכובד ...&quot; במשנה :&quot; חמישה מינין חייבין בחלה , החיטים , והשעורים ...&quot; חלה א . מיני חיטין גדלו בארץ ישראל , בארץ בבנימין היו חיטים יפות , אך היפות ביותר היו בזנוחה , ומכמש ביהודה . </li></ul>
  8. 8. שעורה <ul><li>...&quot; קודם שנולד נוח , לא כשהיו זורעין היו קוצרין , אלא היו זורעין חיטים ושעורים , וקוצרין קוצים ודרדרים ... כיון שנולד נוח , חזר העולם ליישובו , קצרו מה שזרעו , זורעין חיטים וקוצרין חיטים , זורעין שעורים , וקוצרין שעורים . נולד נוח התקין להם מחרשות , ומגלות , וקרדומות , וכל כלי מלאכה ...&quot; ( מדרש תנחומא - בראשית ). השעורה הינה השניה בין שבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל . פרופסור יהודה פליקס טוען כי בשבעת המינים ישנה היררכיה של שלוש קבוצות , שסידרן הפנימי קובע את חשיבותן : חיטה ושעורה - מיני דגן , גפן תאנה ורימון - פירות , זית - שמן ודבש - תוצרתם של הזית והתמר . חיטה ושעורה נזכרות בד &quot; כ יחד כיוון שהיוו &quot; קציר חיטים &quot; השעורה נזכרת 32 פעמים במקרא ... בתקופת המקרא הרבו לגדל שעורים , לחם השעורה היה מזון חשוב . בבית המקדש היו מניפים את העומר שהיה משעורים , בין פסח לשבועות ( במשך 7 שבועות ) כיוון שהיא הראשונה להבשיל מבין תבואות החורף . בתקופת המשנה והתלמוד נחשב לחם השעורה ללחם עניים . </li></ul>
  9. 9. גפן
  10. 10. גפן <ul><li>הגפן , תוצריה , צורת גידולה וחלקיה מוזכרים מאות פעמים בתנ &quot; ך ובספרות חז &quot; ל , לעיתים רבות כמטפורות .. פעמים רבות מובאת הגפן כסמל לעם ישראל וגורלו . &quot; המוכר והחזק שבהם הוא התיאור של המצב באחרית הימים בו ישבו &quot; איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו &quot;. בפעם הראשונה אנו פוגשים את הגפן כאשר נח ירד מן התיבה , נטע כרם ( התיבה נחתה בהרי אררט , שם גדלה הגפן כצמח - בר ) הכין יין והשתכר . המפרשים מסבירים כי נח הביא עימו זמורה לתיבה ... ז &quot; א שהגפן ותוצרתה היתה כבר ידועה לו . הגפן היתה אלמנט קישוטי : מלכי בית חשמונאי , הטביעו את הגפן והתמר על מטבעותיהם , ובפתח של ההיכל בבית המקדש היתה קבועה גפן של זהב . הגפן מאריכה ימים , יש אומרים גם 100 שנים . קרוב ל 40 מונחים הקשורים לעיבוד הגפן נמצאים בספרות היהודית הקדומה . ( כולל איסורי כלאיים , בעיות הברכה , תרומות ומעשרות , שמיטה , הבאת ביכורים לבית המקדש &quot; הרחוקים מביאים צימוקים &quot;. הגפן זכתה ל ברכה מיוחדת &quot; בורא פרי הגפן &quot; בשולחן האוכל , יש לגפן &quot; זכות קדימה &quot; בברכה על פני שאר הפירות משבעת המינים . </li></ul>
  11. 11. תאנה
  12. 12. תאנה <ul><li>&quot; למה נמשלה התורה כתאנה ? שרוב האילנות .. נלקטים כאחת והתאנה נלקטת מעט מעט כך התורה ,.. לפי שאינה נלמדת לא בשנה ולא בשתיים &quot;.( במדבר רבה יב ', ט ') התאנה היא עץ הפרי הראשון הנזכר בתנ &quot; ך &quot; ויתפרו עלי תאנה ויעשו להם חגורות &quot; &quot; עלי תאנה &quot; משמשים כמטפורה למשהו שרוצים לכסות כי מתבישים בו ... אבל הוא לא ממש מכסה את הבושה . התאנה מוזכרת יחד עם הגפן עשרות פעמים בתנ &quot; ך ובמקורות , והיא מסמלת שלום וביטחון : &quot; וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו &quot;...( מלכים א ', ה , ה ) פרי התאנה היה בימים ההם , טרם הסוכר , אחד מהממתיקים החשובים . התאנה נחשבת בין &quot; הקרובים העניים &quot; שבשבעת המינים , ויש אף ביטויי גנאי הקשורים לתאנה &quot; גרגרת דרבי צדוק &quot;.. היה כינוי לאדם רזה ושדוף ועוד . </li></ul>
  13. 13. רימון רימון רימון
  14. 14. הרימון התברך בפרי עסיסי , טעים ומיוחד וכן בצורה וצבע נאים ומיוחדים . הרימון מוזכר פעמים רבות בתנ &quot; ך ובמקורות , בשימושיו כמזון ומיץ , כעיטור ארכיטקטוני : במקדש שלמה , במשכן ובפסיפסים שנמצאו ( בהם הרימון מזוהה כמו הפרי שלנו ), וכמטפורה ליופי ורומנטיקה , ולקיום מצוות . הביטוי &quot; מלא כרימון &quot; מבטא אדם עם ערכים תוכן ותורה . נהוג לאכול בראש השנה רימונים כדי שנקיים מצוות ככמות הגרגרים שברימון . בספר שיר השירים אומרת הנערה לנער : &quot; אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי &quot; ( שיר השירים ח ', ב ') יין הרמונים היה פופולרי בימי קדם כמו גם בשנים האחרונות כששבו וגילו את תכונותיו הטובות האנטיבקטריאליות ונוגדות החימצון . בשיר השירים מתאר הנער את אהובתו כך :&quot; כפלח הרימון רקתך מבעד לצמתך &quot; ..( ן ', ז הרימון היה מוטיב חוזר על עצמו בעיטור שולי המעיל של הכהן הגדול ובמקדש שלמה . &quot; והרימונים מאתיים טרים סביב על הכותרות השנית &quot;...( מלכים א ' ז ', כ ') לשיא הציוריות זכה הרימון כשהמרגלים נשאו אותו שניים במוט בחזרם ממשימת הריגול :.. וישאוהו במוט בשניים ומן הרימונים ומן התאנים ...( במדבר יג ', כג ')
  15. 15. זית
  16. 16. זית <ul><li>לזית נקשרו במקורות כתרים ושימושים רבים ומפוארים של : יופי , בריאות , עצמה ויציבות , שם טוב , פולחן , משיחת מלכים . הוא אחד משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל , הוא מסמל כבוד ואצילות , במשל יותם היה הוא הראשון שנתבקש למלוך על העצים ועוד ועוד . נצטט כאן מעט משבחיה של הזית . היונה שיצאה מתיבת נח לבדוק &quot; הקלו המים &quot; חזרה &quot; לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה &quot; ( בראשית ח ', יא ') את פרי הזית אין אוכלים ללא טיפול ועל השמן שמפיקים ממנו יש לעמול עמל רב . לפיכך נמשלו ישראל לזית , ( ילקוט שמעוני ירמיהו רמז ' רפט ') &quot; לומר לך מה זית אין מוציא שמנו אלא ע &quot; י כתישה אף ישראל אין חוזרים למוטב אלא ע &quot; י יסורים . </li></ul>
  17. 17. תמר
  18. 18. תמר <ul><li>התמר שהינו אחד משבעת המינים וענף הצעיר &quot; הלולב &quot; שבו מארבעת המינים , נחשב לעץ אציל . &quot; צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה &quot;...( תהילים צ &quot; ב יג ') בתקופה העתיקה היו מטעים גדולים של תמרים באזור ים המלח , אזורי הגליל התחתון , ואף בזמן התלמוד הרבו לעסוק בגידול תמר , על כך אנו לומדים ממונחים תלמודיים קיימים גם היום , בכל הקשור בגדול דקלים , למשל : יד אשכול , סנסנים - אלו גבעולים ארוכים הנושאים לאורכם את הפירות . אחרי כבוש ארץ ישראל על ידי הממלוכים הושחתו רבים מהמטעים , ורק במאה ה - י &quot; ט החלו שוב בגידול מסחרי של תמרים . התמר ומוצריו מוזכרים עשרות פעמים במקורות ישראל , חלקם כמטפורות . בעניין הביכורים נאמר : &quot; אין מביאים ביכורים תמרים , חוץ מן התמרים שביריחו &quot; ( תוספתא ביכורים , א ' ה ') כנראה שביריחו היו הפירות הטריים משובחים ביותר . לקיום מצוות ארבעת המינים : נוטלים עלה סגור ממרכז העץ , יש להקפיד שהעלה האמצעי איננו מפוצל , אלא סגור לפחות עד אמצעו ובאורך של לפחות 40 ס &quot; מ . אסור שהלולב יהיה יבש וגם לא מפוצל , עדיף שהלולב יהיה כמה שיותר זקוף . </li></ul>
  19. 19. שבעת המינים : חטה , שעורה , גפן , תאנה , רימון , זית ותמרים שימשו לעתים קרובות כמוטיבים בעיטור בתי כנסת וחפצי יום - יום באמנות היהודית הקדומה . הם מופיעים על מטבעות , חותמות , טבעות , נרות , תכשיטים , כלי זכוכית ועוד .
  20. 20. חרס מעוטר בזר ענפי זית ( בשורה העליונה ), בזמורות גפן ( בשורה האמצעית ) ובענף עץ רימון ( בשורה התחתונה ) תקופת המשנה ( התקופה הרומית המאוחרת )
  21. 21. גמה גנוסטית מאבן ציפחה , המתארת אדם קוצר שיבולים תקופת התלמוד ( התקופה הביזנטית ) בימי קדם שימש הדגן מרכיב עקרי בתזונת האדם . עובדה זו נוסף על התופעה של נביטת זרעי הדגן היבשים באדמה , עשתה אותו לסמל של שפע חקלאי ותחייה . העיטורים בדגם השיבולים היו שכיחים באמנות היהודית בתקופה של מלחמות היהודים ברומאים והם ביטאו תקווה לתחייה לאומית .
  22. 22. ידית נר שמן מברונזה בדמות עלה גפן מאות א ' לפנה &quot; ס - מאה א ' לספירה הגפן סימלה את פוריות הארץ ועם ישראל נמשל לגפן שניטע על - ידי האל .  הגפן , האשכול , העלים והקנוקנות היו שכיחים כדגמי עיטור . הענבים שסימלו שמחה וחיי נצח , עיטרו את מטבעות החשמונאים ובר - כוכבא , וכן עוטרו המטבעות במנורות שמן . העיטורים נועדו להזכיר את בית המקדש , שבו ניצבה גפן עשויה זהב , שהתקין הורדוס בפתח קודש הקדשים . דגם הגפן מופיע בעיטורי בתי כנסת קדומים ,  על ארונות קבורה ועוד .
  23. 23. אבן גיר מעוטרת בעלי תאנה בית הכנסת בכפר נחום , מאות ד '- ו ' לספירה
  24. 24. בקבוק זכוכית דמוי פרי התמר מאות ב '- ג ' לספירה התמר , מעצי הפרי הקדומים ביותר בארץ - ישראל , היה מרכזי בכלכלת תושבי האזור . ענפי התמר מסמלים את תנובת הארץ השופעת , אך גם את נדודי עם ישראל במדבר , מכוח העובדה שהלולב נמנה עם ארבעת המינים המשמשים בחג הסוכות . פיתוחים בדמות מקלעות של ענפי תמר נמנו עם עיטורי הכתלים במקדש שלמה . התמר שימש השראה לעיצוב כותרת עמוד בתקופה הישראלית ( הברזל ) המאוחרת הנקראת ' כותרת התימורה ', שעיטרה ארמונות ומבני ציבור . י י
  25. 25. כלי דמוי רימון בעל מסננת וחדק התקופה הישראלית ( הברזל ) המאוחרת הרימון , שנחשב חלק משרביט אשר שימש את כוהני בית המקדש הראשון מסוף תקופת הברונזה ( המאה ה -14-13 לפני הספירה ). פרי הרימון הגדוש בעסיס ומרובה בגרעינים היה סמל מקובל לפריון האדם , החי והצומח , משום כך עוצבו כלי פולחן , כגון כדים , תליונים ושרביטים בדמות פרי הרימון . כך למשל עיטורים בצורת רימון קישטו את שולי בגדו של הכוהן הגדול , ורימוני נחושת עיטרו את יכין ובועז – העמודים שניצבו בחזית המקדש .
  26. 26. ויטראזים עם מוטיב שבעת המינים
  27. 27. בולי שבעת המינים
  28. 28. מנורת שבעת המינים , אליעזר ויסהוף , 1999 הוענקה לכנסת במלאות יובל לכינונה על - ידי קרן הקיימת לישראל
  29. 29. http :// research . haifa . ac . il / ~ hecht / Seven_H . htm http :// lib . cet . ac . il / Pages / item . asp?item = 858 http :// www . talpiot . macam98 . ac . il / edu / shiva . html מקורות : ערך : אסף פלר
  1. A particular slide catching your eye?

    Clipping is a handy way to collect important slides you want to go back to later.

×