שילוב פרטני
Upcoming SlideShare
Loading in...5
×
 

שילוב פרטני

on

  • 2,651 views

על מהות לקות האוטיזם ויתרונות השילוב במערכת החינוך הרגילה

על מהות לקות האוטיזם ויתרונות השילוב במערכת החינוך הרגילה

Statistics

Views

Total Views
2,651
Views on SlideShare
2,632
Embed Views
19

Actions

Likes
0
Downloads
3
Comments
0

1 Embed 19

http://www.slideshare.net 19

Accessibility

Categories

Upload Details

Uploaded via as Microsoft PowerPoint

Usage Rights

© All Rights Reserved

Report content

Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
  • Full Name Full Name Comment goes here.
    Are you sure you want to
    Your message goes here
    Processing…
Post Comment
Edit your comment

שילוב פרטני שילוב פרטני Presentation Transcript

  • The Autism Spectrum Disorders אוטיזם והלקויות בספקטרום מהות הלקות ד " ר דיצה צחור מנהלת המרכז לאבחון וטיפול באוטיזם מרכז רפואי אסף הרופא
  • אוטיזם – תסמונת התנהגותית ממקור נוירולוגי גורמת להפרעה התנהגותית חמורה מתבטאת בקשיי תפקוד והסתגלות קשי י ם בבית הספר ובקהילה
    • פגיעה בשלושה תחומי התפתחות :
    • תפקוד חברתי והדדיות חברתית
    • תקשורת מילולית ולא מילולית
    • טווחי התנהגות ועניין מצומצמים ומיוחדים
    • והתנהגות סטריאוטיפית
    • אוטיזם מוגדר כספקטרום
    • התסמינים שונים בין פרט לפרט בתלות ב :
    • חומרת הביטוי בכל תחום תפקודי
    • גיל הילד
    • הרמה הקוגניטיבית
    • רמת השפה
    קשר חברתי תקשורת עיסוק ברוטינות ותחומי עניין לא פונקציונאלים אינטנסיביים
    • Pervasive Developmental Disorders ההפרעה האוטיסטית מהווה מטריה אבחונית הכוללת תת קבוצות מבחינת הגורמים וההתבטאות ההתנהגותית
    • Autistic Disorders אוטיזם
    • Asperger Syndrome אספרגר
    • PDD - Not Otherwise Specified - PDD לא מוגדר
    • אוטיזם ________ אספרגר ________ PDD-NOS
    • Childhood Disintegrative Disorder- נסיגה
    • Rett’s Syndrome גנטי -
    • שכיחות :
    • גידול משמעותי באבחון אוטיזם ( כל הקבוצות ):
    • ילדים 50: 10,000 היום :
    • לפני 10 שנים : 4-10: 10,000 ילדים
    • מה הסיבה לעלייה בשכיחות ? האם על רקע סביבתי ?
    • מחקרים מראים :
    • תוצאה של שיפור באבחון
    • שינוי בהגדרות - הכללת מקרים קלים יותר בספקטרום האוטיסטי / PDD
    • שכיח יותר בבנים :
    • באוטיזם / PDDNOS יחס בנים / בנות של : 1:4
    • בתסמונת אספרגר : יחס בנים / בנות של : 1:4
  •  
  • חשיבות האבחון המוקדם
    • העלייה בשכיחות ההפרעה האוטיסטית
    • חומרת ההפרעה
    • הצורך בהתערבות מוקדמת ואינטנסיבית
    • ההשלכות לגבי תפקודו העתידי של הילד
    • מביאים לצורך באבחון מוקדם ומדויק ובהערכת חומרת האוטיזם לצורך בניית תוכנית טיפולית המותאמת לילד
  • אבחון אוטיזם - מורכב
    • אין סמן ביולוגי מובהק
    • התמונה הקלינית מורכבת ומשתנה
    • טווח החומרה רחב מאוד
    • טווח רחב של יכולות קוגניטיביות מפיגור ליכולות מעל לממוצע
    • יש לשלול בעיות רפואיות או נוירולוגיות
  • למה חשוב לבצע אבחון מקיף ?
    • אבחנה מבדלת האם מדובר ב ASD או בבעיה שאינה בספקטרום
    • בתוך ה ASD אבחנה מבדלת בין ההפרעות השונות ( Autism spectrum, Autism )
    • חשוב במקרים לא ברורים , גבוליים או מורכבים שאינם בקצוות של הספקטרום
    • שקילת אופי ההתערבות הטיפולית והאינטנסיביות הנדרשת לכל ילד
  • חשיבות האבחון המקיף - שימוש בכלי מדידה מתוקפים
    • טסטים מתוקפים מאפשרים לבדוק הן הופעת התנהגויות חריגות ( סטריאוטיפיות ) והן היעדר התנהגויות מצופות ( showing )
    • מאפשר בסיס אחיד לאבחנה ושימוש בטרמינולוגיה דומה בין אנשי מקצוע בתחום הנוירולוגי – התפתחותי
    • עוזר לקביעת מטרות הטיפול – כלי עזר לצוות הטיפולי
    • קביעת רמת בסיס בתחומים השונים –
    • מאפשרת מעקב טיפולי להערכת יעילות הטיפול
    • קביעת דרגת החומרה - מדד פרוגנוסטי חשוב
  • איך מאבחנים ?
    • ההורים :
    • היסטוריה רפואית נוירולוגית והתפתחותית
    • שימוש בראיון מובנה ( ADI )
    • הערכת יכולות ההסתגלות
    • הערכת הילד :
    • שימוש בתצפית מובנית ( ADOS )
    • הערכת היכולת השכלית - קוגניטיבית
    • הערכה רפואית נוירולוגית
  • ADI-R מבנה השאלון להורים Autism diagnostic Interview
    • 1. שאלות כלליות – משפחה , תיאור כללי
    • 2. היסטוריה התפתחותית
    • 3. תקשורת ושפה
    • 4. התפתחות חברתית ומשחק
    • 5. תחומי עניין והתנהגויות בלתי רגילות
    • 6. התנהגויות לא – ספציפיות ויכולות ייחודיות
  • – תצפית מובנית חלקית ADOS Autism Diagnostic Observation Schedule
    • התצפית כוללת מספר פעילויות סטנדרטיות
    • המצבים סטנדרטיים ומעודדים יזימות חברתיות ותקשורתיות שונות
    • התצפית מותאמת לנבדקים בטווח הרחב של
    • ה - PDD וכן לטווח יכולות שפה שונות
    • משך התצפית : 45 דקות עד שעה ומחצה בהתאם לרמת השפה של הילד
  • מה מאפיין אוטיזם ?
    • תפקוד חברתי :
    • לקות בשימוש בהתנהגויות לא מילוליות ( קשר עין , הבעות פנים , תנוחות הגוף ומחוות שנועדו לווסת אינטראקציה חברתית )
    • דוגמאות
    • קשר עין לקוי בבקשות , שיחה , בשיתוף בחוויה
    • היעדר חיוך חברתי
    • מיעוט הבעות פנים
  • תפקוד חברתי : כשל בפיתוח קשרים חברתיים עם בני - גיל בהתאם לרמה ההתפתחותית של הילד
    • התבטאות חמורה ומוקדמת :
    • חוסר תגובה לילדים בני גילו והיעדר עניין בילדים , היעדר חיקוי
    • אינו מתחיל קשר חברתי תואם , היעדר משחק עם חברים
    • מתבודד בקבוצת בני הגיל
    • חלק מהילדים יראו רצון לקשר חברתי :
    • הבנה חלקית של מצבים חברתיים
    • למרות רצון להתקרב לקבוצת השווים יש חוסר הבנה איך
    • להתחיל , להמשיך ולסיים קשר חברתי
    • הקשר החברתי חסר עומק , חזרתי ובעל אופי נוקשה ו בלתי גמיש
    • העדר יוזמה ספונטנית לשיתוף אחרים בהנאה , תחומי עניין , או בהישגים ( לא מראה , מציג , מביא או מצביע , על חפצים שמעניינים אותו )
    • קושי ב joint attention: קשב משותף
    • היעדר הצבעה ספונטנית על חפץ מאורע מחוץ לטווח ההשגה - חוסר היעדר תגובה כאשר מסבים את תשומת ליבו למשהו מרוחק
    • קושי בשיתוף בהנאה - :shared enjoyment
    • בשירי משחק , בחוויה שעבר , תוכנית שנהנה ממנה .....
    תפקוד חברתי
        • קושי להבין שלאחר יש רגשות ומחשבות
        • “ theory of mind”:
        • בילדים צעירים
        • שימוש ביד האחר ( הורה , מבוגר ) לתקשורת
    • קושי לנחם אחרים
    • תגובה לא מותאמת בסיטואציות שונות
    • בילדים גדולים :
    • חסר אמפתיה , תובנה
    • קושי בהבנת קודים חברתיים
      • הבנת ציניות , בדיחות , סרקזם
    קושי בהדדיות רגשית וחברתית :
    • איחור בהתחלת דיבור או חוסר דיבור מוחלט שאינו מפוצה על ידי התנהגות לא מילולית כמו הצבעה ג ' סטות או פנטומימה
    • ( הנהון , שלילה , הצבעה , ג ' סטות תיאוריות - גדול , קטן , תני לי )
    • בעתיד :
    • כ - 25% - לא יפתחו כלל שפה
    • רק 25% - יפתחו שפה מלאה ותקינה
    תקשורת מילולית ולא מילולית
  • בילדים עם יכולת דיבור תקינה -
    • לקות בשימוש בכישורים לשוניים לצרכים
    • חברתיים
    • ( שימוש בשפה לבקשות ולפטפוט חברתי )
    • קושי בולט ביכולת ליזום או לקיים שיחה
    • עם אחרים
    • גובה הקול , האינטונציה , הקצב וההדגשה -
    • חריגים
    • חוסר גמישות בשימוש בשפה
    • דיבור חזרתי
    • אקולליה מיידית – חזרה כמו תוכי
    • אקולליה מאוחרת –
    • משפטים שהילד זוכר מהיכרות קודמת או
    • מטקסט שלמד בעל פה ( דקלומים , ספרים , שיחות )
    • שנאמרים בהקשר או שלא בהקשר
    • דיבור תבניתי ( שימוש בתבניות שפה חוזרות )
    • שימוש בשפה אישית ייחודית - המובנת רק לדובר או למי שמכירים אותו היטב , היעדר הבנה שהשומע אינו יודע על מה אני מדבר
    תקשורת מילולית ולא מילולית
    • היעדר משחק חיקוי חברתי - ( שירי משחק , חיקוי תנועות )
    • חוסר הבנה במשמעות הסימבולית של צעצועים או חפצים ,
    • משחק חזרתי , היעדר משחק דמיוני ויצירתי
    • קושי ל " האניש " בובות - לדבר או לפעול בשמן
    • קושי בלקיחת תפקידים במשחק עם בני הגיל
    העדר משחק דמיוני , מגוון וספונטאני היעדר משחק תפקידים , או משחק חיקוי חברתי התואמים את הגיל ההתפתחותי שפתי תקשורת - המשך
    • התעסקות מוגברת בתחומי עניין מצומצמים ובאופן חריג מבחינת מידת העניין או הנושא :
    • משחק חזרתי - הסעת מכוניות , משחקי סיבה תוצאה , בניית מגדל ופירוקו שוב ושוב
    • התעניינות לא רגילה ואינטנסיבית בחפצים או התקשרות לחפצים לא רגילים : החזקת כפיסי עץ , חלקי פאזלים , סידור בשורות או בקטגוריות , הורדת מיים בשירותים ...
    • טווח עניין מוגבל לנושאים מסוימים ובעוצמה גבוהה לדוג ': לימוד לוחות נסיעה , התעניינות בגרמי השמיים , דגמי מכוניות , רכבות ועוד
    התנהגות סטריאוטיפית ותחומי עניין מצומצמים
    • היצמדות נוקשה לרוטינות וטקסים לא - פונקציונאלים , התנגדות לשינוי ברוטינה
    • התעקשות שבני הבית ייצאו בסדר מסוים
    • קיבעון בסוגי המזון , קושי עם שינויים
    • תנועות מנייריזם חוזרות וסטריאוטיפיות
    • נפנופי ידיים
    • תנועות ייחודיות עם האצבעות ( מנייריזם )
    • סיבובי ידיים
    • תנועות גוף מורכבות כמו :
    • הסתובבות סביב עצמו
    • ריצות מצד לצד במסלולים קבועים
    התנהגות סטריאוטיפית ותחומי עניין מצומצמים
  • התעסקות מוגברת בחלקים של חפצים
    • משחק עם צעצועים לא במובן המקובל :
    • סיבוב חפצים , הקשה במשטחים , נשיכת חפצים
    • עניין באספקטים הסנסוריים של חפצים : רגישות מוגזמת או עניין מוגבר בגירויים סנסורים כמו ריח , טעם , מגע
    • גרייה ויזואלית , שמיעתית או תחושתית : סיבובי עיניים , עניין במישוש שיער , אי סבילות לרעשים
    • עניין בחלק של החפץ ולא בשלמותו : גלגול גלגלים : העניין בתנועה ולא בפונקציה , פתיחה וסגירה של דלת , עניין בעיני הבובה ולא בבובה עצמה
  • יכולות ייחודיות
    • זיכרון פנומנלי למקומות , תאריכים , ידע סידרתי
    • היפרלקסיה ( קריאה ) בגיל צעיר
    • עניין באותיות ומספרים
    • יכולות מתמטיות גבוהות
    • יכולות מוסיקליות מעבר לגיל
    • יכולות ציור מעבר לגיל
    • ראייה מרחבית : פאזלים , זיהוי דרכים
  • בעיות נילוות
    • הפרעת קשב וריכוז
    • קושי בפיצול קשב לפעמים מיקוד יתר
    • היפראקטיביות
    • אגרסיביות כלפי הסביבה
    • פגיעה עצמית
    • תגובות תסכול
    • חרדות
    • אפטיות , חוסר מוטיבציה
    • הפרעות פסיכיאטריות שונות
  • Asperger Syndrome א . הפרעה בתפקוד החברתי – נדרשים 2 קריטריונים לפחות כמו באוטיזם ב . התנהגות חזרתית , סטריאוטיפית ותחומי עניין ועיסוק מצומצמים - נדרש קריטריון אחד כמו באוטיזם ג . ההפרעה משפיעה משמעותית על התפקוד החברתי , תעסוקה ושטחי תפקוד אחרים ד . אין איחור בהתפתחות השפה והשימוש בה ה . אין איחור משמעותי ביכולות הקוגניטיביות , כישורי חיים , הסתגלות לסביבה וסקרנות לסביבה בילדות
  • אספרגר ואוטיזם איתור / אבחנה אחרי גיל 3 שנים הרבה לפני גיל 3 ש ' תחומי עניין אופייני , שכיח ומבוסס על עובדות לא שכיח , מבוסס על עניין בחפצים יכולות מוטוריות סרבול , קואורדינציה לקויה תקינות בדרך כלל תקשורת / שפה תחום חוזק מדברים מוקדם ותקין חולשה בולטת איחור שפתי אופייני כישורים חברתיים פגועים פגועים תסמינים אספרגר אוטיזם
  • מהות פתרון בעיות לא מילוליות
    • הבנה ויצירת רעיון העבודה
    • יכולת להיבָּנות מביקורת
    • יכולת להשתמש בהומור
    • הבנת סיבה ותוצאה
    • יכולת להסתגל למצב חדש
    • יכולת לסגל התנהגות לסיטואציה
  • הקושי ב AS :
    • רמת אינטלגציה תקינה תת הבנה חברתית
    • ( ( SOCIAL COGNITION
    • העדר הבנת טקסט / העדר יכולת חשבון
    • נתפס כהיתממות / חוסר רצון להתאמץ / זלזול / טיפשות ...
    • רצון להחברות העדר יכולות טבעיות בסיסיות /
    • העדר TOM
    • נתפס כחוצפה / אנוכיות / התנשאות ...
  • THEORY OF MIND (TOM) " דברים שרואים מכאן לא רואים משם "
    • לאנשים שונים דעות שונות .
    • מחשבה על מחשבה / על מחשבה / על ... מחשבה .
    • נוכחות של TOM
    • בני ארבע מתחילים להראות .
    • בני חמש >90%.
    • בני שש כולם .
  • קשיים בהבנה כש TOM פגועה
    • שקר / שקר לבן / שקר כפוּל / דו משמעות - לשון נופל על לשון / כפל לשון / מְשָלים / דוגמא מייצגת / סלנג
    • התבדחות / חמדת לצון / רמז דק / מְסָרים / מטבע לשון
    • שכנוע / פיתוי / הדחה /' עבודה בעיניים '
    • רגשות מעורבים / אחד בפה ואחד בלב
    • אירוניה / סרקזם / דווקא / להכעיס / סתם
    • משחק חברתי
  • איך הקליניקה משפיעה על התפקוד ביום - יום
    • המאפיינים בתחום החברתי :
    • קושי במסגרות עם בני הגיל
    • קושי בפניות חברתיות , התנהלות בכיתה
    • יצירת קשרים חברתיים
    • השתתפות בפעילות בקבוצה
    • הבנה של מצבים חברתיים
    • הבנה של בדיחות , סרקזם , לעג
  • מאפיינים בתחום התקשורתי
    • מנגינת שפה שונה הופכת את הילד ל " מוזר " בחברה
    • קושי לנהל שיחה עם חברים
    • קושי להקשיב לאחרים
    • צמידות לנושאי שיחה קבועים - ישעמם את סביבתו
    • החזרתיות והציטוטים הופכים את הילד לחריג ונלעג
    • קושי לשחק משחקים חברתיים ל " המציא " לדמיין ועוד - לא יאפשר התנהלות חברתית מותאמת בהפסקות
  • מאפיינים התנהגותיים ותחומי עניין ייחודיים
    • נפנופים התעסקות סנסורית בדברים – יגרמו לחריגות קיצונית בכיתה
    • " קבעונות " – יפריעו להתנהלות חברתית , יכולים לגרום לעימותים בין הילדים
    • עיסוקים חזרתיים : יגרמו להתבודדות חוסר עניין במה שילדים עושים בכיתה או בחצר , חריגות בולטת ביחס ליתר הילדים
    • קשיי התנהגות ( אי שקט , פגיעה עצמית , חוסר קשב , חרדות , אובססיות ) – יגרמו להפרעה הסתגלותית בולטת ללא התערבות .
  • חשיבות השילוב של ילד עם אוטיזם
    • ד " ר דיצה ענתבי - צחור
    • מנהלת המרכז לאוטיזם
    • מרכז רפואי אסף הרופא
  • מהי המשמעות של “שילוב” ?
    • ילדים עם לקויות התפתחותיות שונות לומדים :
    • בכיתות עם מגוון רחב של ילדים בני גילם
    • בסביבה טבעית
    • התלמיד במרכז העניין
    • בבית הספר השכונתי של מקום מגוריו .
  • מה אינו נחשב “שילוב”
    • הכנסת תלמידים עם לקויות התפתחותיות שונות יחדיו לאותה מסגרת לימודית ( רגילה ) ללא סיוע , תוכנית מוגדרת והכנת הסביבה המשלבת
    • התעלמות מהצרכים הייחודים של כל תלמיד
    • התעלמות מחששות ההורים ומהידע שצברו על ילדם
    • תלמידים עם לקויות שונות הלומדים כקבוצה נפרדת בתוך בית הספר הרגיל ( אם כי לעיתים זו המסגרת המתאימה ביותר לצורכי הילד בשלב מסוים בתהליך השילוב )
  • למה שילוב טוב לכל הילדים ?
    • מלמד את כל הילדים להבין , לכבד ולקבל אנשים עם תכונות ויכולות שונות .
    • מעודד התפתחות של חברה אכפתית ותומכת .
    • מלמד ומפתח תמיכה הדדית בין הילדים .
    • מלמד כישורי תפקוד בחברה דמוקרטית – קבלת השונות
    • מחקרים הראו שרמתם האקדמית של כלל הילדים אינה נפגעת בכיתה עם ילדים משולבים
    • Kamp et al, 1995; Hunt & Goetz, 1994
  • למה לשלב תלמידים עם אוטיזם במסגרות רגילות ? מחקרים הראו ששילוב משפר את קידומם של הילדים האוטיסטים ושל הילדים ה”רגילים” Fryxel & Kennedy, 1995; Hunt et al, 1994
  • מה הן מטרות השילוב ?
    • להכין את כל הילדים לחיים מלאים , עצמאיים ותורמים בחברה מגוונת , המכילה את השונות באהבה
    • ילדים עם אוטיזם :
    • יפתחו יותר כישורים חברתיים ואינטראקציה חברתית
    • יקבלו תמיכה חברתית רבה יותר מהסביבה
    • ירחיבו את מעגל ההיכרויות והחברויות עם בני גילם
    • תוכנית הלימודים האקדמית ושל כישורי החיים תהיה יותר אישית ומותאמת לצורכיהם בהשוואה למסגרות של החינוך המיוחד
  • היתרונות בשילוב ילדים עם אוטיזם
    • שיפור כישורים חברתיים :
    • לילדים עם אוטיזם הפרעה בולטת בהתפתחות הכישורים החברתיים והתקשורתיים
    • ילד עם אוטיזם שאינו נחשף למודלים התנהגותיים תקינים יתקשה לשפר את הכישורים החברתיים והתקשורתיים שלו במסגרות עם ילדים אוטיסטים בלבד
    • שיפור ההתנהגות : התנהגות חריגה במצבים חברתיים שונים - עלולה לעורר רגשות דחייה על ידי חברים בני גילם
    • שיפור הלמידה :
    • קידום אקדמי ולמידת תכנים תואמי גיל התפתחותי
    • נמצא שאין יתרון ברכישת יכולות אקדמיות ושפתיות בכיתה מיוחדת לעומת במסגרת השילוב
    • Harris et al, 1990; Harrower, 1999
  • שילוב ילדים עם אוטיזם
    • כיתה רגילה באופן תיאורטי יכולה להציע הזדמנויות רבות לקשר חברתי עם ילדים “טיפוסיים”
    • השמה בלבד בכיתה רגילה אינה מבטיחה הצלחה ואינה מספקת לילד האוטיסט ( Roeyers, 96; Laushey, 2000 )
    • שילוב טוב :
    • מתן תמיכה מתאימה לילד עם האוטיזם בכיתה המשלבת
    • הקניית ידע למחנכים ולמטפלים על אוטיזם
    • נגישות לאסטרטגיות למידה וחיברות שהוכחו כיעילות
    • Hunt & Goetz, 1997; Kohler et al, 1996
    • לכל ילד בכיתה הרגילה יש צרכים אישיים ומסוימים השונים מילד לילד
    • לא ניתן להכין תוכנית שילוב אחת שתתאים לכל הילדים עם אוטיזם
    • יש גישות ודרכי עבודה ספציפיים וייחודיים לאוכלוסייה זו שהשימוש בהם יכול לקדם באופן בולט את הילד ולגרום לו להצלחות בשטחי התפתחות שונים
    • כאשר כל הצוות לומד ומפנים גישות ואמצעי הוראה אלו , ניתן להשיג אווירת שילוב חיובית
    איך יתבצע השילוב ?
  • הערכה מקדימה לפני תכנון השילוב
    • הערכת חומרת האוטיזם בתחומי השונים :
    • חברתי , תקשורתי והתנהגותי
    • רצוי על ידי טסטים מתוקפים כמו ה ADOS
    • אשר ממפים את החזקות והחולשות בתוך הספקטרום
    • על פי הממצאים ניתן להתייחס לחסרים בתכנון צרכי הילד בשילוב ולהיעזר ביכולות הגבוהות או היותר שמורות של הילד
    • הערכה קוגניטיבית
    • נורמה , מעל לנורמה , גבולי , פיגור ?
    • האם יש תחומי חוזק קוגניטיביים / תחומים מאחרים
    • ביצוע : טסטים קוגניטיביים ( IQ ) : רמת היכולות הורבליות והלא - ורבליות
    • הערכה שפתית :
    • הבנה , הבעה , יכולת פרגמטית
    • ביצוע : מבחני שפה
    • הערכה הסתגלותית ( מיומנויות יום - יום )
    • ביצוע : מבחן וינלנד
    • הידע שמצטבר מהכלים להערכת תפקוד הילד :
    • חומרת האוטיזם
    • קוגניציה
    • יכולות ההסתגלות
    • יכולות שפה
    • ישמש למיקוד תוכנית השילוב והלמידה
    • לקביעת הצרכים
  • שלב I : הגדרה של החזקות והחולשות של התלמיד ?
    • א . אקדמית
    • האם הילד ברמת הכיתה
    • האם המוטוריקה העדינה תקינה ( אחיזת עיפרון )?
    • האם יזדקק להתאמות מיוחדות במערכת הלימודים ?
    • כמה זמן ביום יבלה התלמיד במסגרת הרגילה ?
    • האם הוא מבין ומבצע הוראות מילוליות ?
    • האם הוא מסוגל לעבוד עצמאית בכיתה ?
  • ב . יכולות חברתיות
    • איך התלמיד מגיב לילדים אחרים ?
    • האם הוא יכול לעבוד קרוב לילדים אחרים ?
    • האם הוא מתחלק ברצון עם אחרים ?
    • איך קשר העין עם מבוגרים ועם ילדים ?
    • האם הוא מבקש עזרה ?
    • האם הוא מתחיל שיחה עם ילדים אחרים ?
    • האם הוא מבחין ברגשות של עצמו ושל אחרים סביבו
    • איך כישורי המשחק שלו ?
  • התנהגות
    • איך התלמיד מגיב כשהוא מתוסכל ?
    • האם הוא יודע להרגיע את עצמו ?
    • האם הוא אגרסיבי כלפי ילדים אחרים ? מבוגרים ?
    • האם הוא מסוגל להתרכז ולגמור מטלות ?
    • איך הוא מסתדר כשיש זמנים חופשיים לא מובנים ?
    • האם הוא יכול לשבת בכיסא לאורך זמן ?
    • האם הוא מפגין התנהגות מפריעה או חריגה ?
    • האם הוא סובל את הרעש בכיתה ?
  • שלב II : צפייה בכיתה הרגילה שתקלוט את התלמיד
    • לזהות זמנים בהם התלמיד יוכל להיות עצמאי ומצליח במשימותיו
    • לזהות אותם זמנים שהתלמיד יצטרך עזרה
  • שלב III : להעריך את מטרות השלוב והמטרות האחרות בתוכנית האישית של התלמיד
    • לבחון איך ניתן ללמד מטרות אלו בכיתה ?
    • באיזה שטחים התלמיד יזדקק לתמיכה מוגברת ?
    • איזה מטרות ניתן להשיג במהלך פעילויות טבעיות ורגילות במשך היום ?
    • מי יהיה אחראי ליישום כל מטרה ?
    • לאיזה מטרות ניתן יהיה להיעזר בתלמיד - חבר Peer- mediated
    • לאיזה מטרות יש צורך בלימוד 1:1 ?
  • שלב VI : הגדרת בעיות ההתנהגות או קשיים שעלולים לעלות במהלך השילוב
    • עריכת רשימת התנהגויות בעייתיות
    • הגדרת השינויים הסביבתיים שניתן לבצע על מנת
    • להוריד את שכיחות בעיות אלו
    • יש להגדיר מראש מה יהיו התגובות כאשר
    • התנהגויות מסוימות מופיעות
    • יש להחליט מי יהיה אחראי על ההתערבות במקרה
    • שההתנהגות החריגה מופיעה : מורה רגילה , חינוך
    • מיוחד , סייעת , קלינאית תקשורת , מרפאה בעיסוק ,
    • מורה למוסיקה , אמנות או אחר
  • - “ אם לא אוהבים את ההתנהגות “ ...
    • אם ההתנהגות שהילד משתמש כדי לתקשר אינה מקובלת יש לקבוע מה ההתנהגות הרצויה
    • ההתנהגות שהתלמיד מציג נועדה עבורו למטרות ברורות ולגיטימיות לפי הבנתו
    • אם לתלמידים עם האוטיזם היו דרכים והתנהגויות טובות יותר באמתחתם הם היו משתמשים בהם כדי לתקשר
    • צריך לספק לתלמיד דרכים אחרות לבקש את רצונם
    • צריך להתייחס לבעיות ההתנהגות כאל עוד “שטח לימוד “ שצריך ללמד את התלמיד .
  • - איך מלמדים את התלמיד לבצע את כל ההתנהגויות הדרושות הרצויות ?
    • השינוי בגישה
    • לא מתרכזים בהתנהגות החריגה אלא מתמקדים בהתנהגות החליפית שהיא תחליף מקובל יותר בחברה על ידי :
    • הדגמה Demonstrating
    • ילדים עם אוטיזם צריכים ללמוד מהי ההתנהגות החליפית הנדרשת מהם .
    • לרוב הם אינם מבינים למה ההתנהגות החדשה טובה מהישנה
    • מודל חיקוי Modeling
    • תגמול Reinforcement
    • חיזוק יעיל יעודד את הילד לשנות את התנהגותו
  • שלב V - הגדרת הכישורים חברתיים עליהם רוצים לעבוד בכיתה
    • יש לעשות הערכה מובנית של הכישורים החברתיים
    • לבנות מטרות קצרות טווח וארוכות טווח
    • איזה שיטות התערבות שהוכחו במחקרים יהיו בשימוש ובאלו מצבים :
      • קבוצה גדולה קבוצה קטנה
      • משחקים , תאטרון בובות , משחקי תפקידים , סיפורים חברתיים
      • ( Social stories ).
    • לקבוע מי יהיה האחראי לניתוח המטרות .
    • לקבוע מי יהיה אחראי להכללת הכישורים הנלמדים במהלך היום .
  • שלב VI - קביעת החיזוקים שמעלים מוטיבציה לבצע פעולות אצל הילד המשולב
    • להכין מראש רשימת חפצים / דברים פעילויות שמשמשים כחיזוק יעיל לילד וודאו שכל הצוות יודע עליהם
    • יש לשנות את הרשימה תקופתית , כדי לשמור על יעילות החיזוקים
  • שלב VII - פגישה שבועית עם כל המטפלים / מורים של הילד במערך הבית ספרי
    • הפגישה תיערך בזמן מנוחה , ארוחה , פעילות ספורט או אמנות לפני או אחרי בית הספר . לא בזמן פעילות שדורשת את השתתפות אחד מהצוות
    • דיון על הצלחות , אתגרים , דברים שעובדים ( ואינם עובדים )
    • חשוב מאוד לשתף את ההורים מדי פעם בפגישות אלו ולקבל את רעיונותיהם ואת דעתם
  • שלב VIII - מסקנות :
    • א . האם הילד אכן יכול להשתלב בכיתה רגילה במשך כל היום מיד .
    • ב . אם לא , איזה שלבי מעבר יידרשו ולכמה זמן .
    • ג . האם יש צורך בתמיכה פארה - רפואית / מקצועית כדי לשמר את ההצלחות
    • ד . באיזה מהירות ניתן להקטין את התמיכה
    • ה . איזה תמיכה חלקית נצטרך על בסיס קבוע
    • ו . האם יש צורך בהתערבות רפואית - תרופות ? לשיפור השילוב הלימודי והחברתי
  • אסטרטגיות לשילוב ילדים עם אוטיזם ( הוכחו במחקרים )
    • א . תהליך הכנה מוקדם : Antecedent procedures
    • להורדת שכיחות בעיות התנהגותיות לפני הופעתן
    • תירגול מוקדם – Priming - Wild & Koegel, 1992
    • Zonollis et al, 1996
    • שימוש ברמזים ( prompts )
    • Sainato et al, 1987 , Taylor & Levin , 1998
    • שימוש בלוח חזותי עם תמונות - Picture scheduling
    • Hall, McLannahan, Krantz, (PCDI), 1995
    • התאמת הסביבה / דרכי הוראה
  • אסטרטגיות לשילוב ילדים עם אוטיזם
    • ג . למידה מחבר –
    • Peer Tutoring
    • Social skills Training
    • Peer Support
    • Peer Mediated
    • Cooperative Learning
    • Self management skills
    • שימוש בגישות משולבות
    • References:
    • Haring &Breen, 92; Odom & Strain, 86; Brady & al, 87
    • DuPaul &Eckert, 1998; DuPaul &Hennington, 1993;
    • Locke &Fuchs, 1995; Kamp et al, 1994, Koleret, 95;
    • Kamps et al’ 92; Dugan et al, 95 , Kamp et al’ 92 , Kamp et al, 98,
    • Dunlap et al 1991, Koegel et al,92, 99; Reid, 96,
    • Strain et al 94, Pierce & Shreibman, 1994.
  • מה דרוש שהתערבות טיפולית דרך חברים בני אותו הגיל תצליח ?
    • לגבש תוכנית מובנית מראש
    • להדריך את התלמידים החונכים מראש
    • להקפיד שמבוגר יפקח , יעודד ויקדם מגעים חברתיים
  • שילוב יכול להיות אלמנט חשוב בטיפול בכל גווני הספקטרום האוטיסטי ( חמור וקל ) – כלומר חומרת האוטיזם אינה גורם לפסול שילוב
    • מתי שילוב אינו מתאים ?
    • קשיי התנהגות בלתי נשלטים על ידי עיצוב התנהגות או טיפול תרופתי שיכולים לסכן את בריאות הילד או את קבוצת הילדים בכיתה המשלבת
    • ילדים שלא יתרמו מהשילוב
    • כבודו של הילד עלול להיפגע
    • פגיעה אפשרית בילדים בסביבתו
    • פגיעה עצמית
  • נקודות חשובות בכיתה המשלבת
    • ילדים בתפקוד גבוה ( רמה קוגניטיבית גבוהה ) זקוקים להרבה תיווך וסיוע אישי בתחום החברתי והתקשורתי
    • המורה המחנכת משפיעה על אווירת השילוב והתמיכה הניתנת לילד –
    • צריכה להבין את הלקות לעומק
    • לקבל הדרכה מקצועית מאנשי מקצוע בתחום
    • להיות מעורבת בכל שלבי השילוב והסיוע
    • הדרכה צריכה להינתן רק על ידי אנשי מקצוע הבונים תוכנית התערבות עם מטרות ברורות להשגה
    • ( למשלבת האישית , למורים וצוות החינוכי )
  • סיכום
    • שילוב על פי המחקרים - דרך יעילה להקנות כישורים אקדמיים וחברתיים לקבוצה של ילדים עם אוטיזם
    • תכנון מוקדם שימוש בטכניקות מגוונות שהוכחו מחקרית וביצוע המטרות באופן מובנה ומושכל - יבטיח הצלחה
    • התחשבות בשונות הרבה בטווח האוטיסטי - קוגניציה , שפה , התנהגות , סביבה
    • שילוב בני הגיל בתהליך - חיוני
    • בשילוב יש אתגרים רבים , רצוי שמערכת החינוך תהיה גמישה ופתוחה לאנשי מקצוע בתחום האוטיזם והשילוב ולרעיונות שהוכחו במחקרים – שיתוף פעולה ו " סיעור " מוחות - הכרחי
    • התלהבות צריכה להמשיך למרות הבעיות והאכזבות