SlideShare a Scribd company logo

מצגת זריחת הארץ

•Download as PPTX, PDF•
•
B
benyberk
Education
1 of 18
‫פעילות פתיחה‬ ‫על פי פיתוח היחידה: זאב קרקובר, המרכז הישראלי למצוינות בחינוך .‬ ‫מטרה‬ ‫יחידה זו נועדה לפתוח את שנת הלימודים בשעורי הפיזיקה בכתות עתודה מדעית טכנולוגית, על‬ ‫יד תופעה מפעימה ומאתגרת, המעוררת סדרה של פליאות. להראות שגם ללא רקע מוקדם רב‬ ‫אפשר להפעיל טיעונים מדעיים, להיות מסוגלים להסביר ולהבין. בחלקה האחרון היחידה מעלה‬ ‫דילמות חברתיות ואתיות.‬ ‫המתחילים את שנת הלימודים באיחור יצטרכו לשקול את דחיית היחידה הזאת, כדי לא ליצור‬ ‫פיגור בלמידה שוטפת בהמשך.‬ ‫מיומנויות: ניסוח שאלות, הסבר תופעות באמצעות טיעון מדעי, חיפוש מושכל באינטרנט.‬ ‫הרקע של התלמידים‬ ‫כאמור, אין צורך בידע מוקדם‬ ‫לוח זמנים אפשרי שיעור כפול‬ ‫מובהר ומודגש בזאת :‬ ‫מצגת זו הוכנה בהתבסס על החומרים וההנחיות פרי פיתוח מפתחי היחידה כפורט‬ ‫לעיל., ומכאן שלנכבדים אלה שמורה 'זכות היוצרים' והערכה הרבה לפועלם המבורך.‬ ‫המצגת מהווה 'כלי עזר' תומך שיעור הן בעבור המורה והן בעבור התלמיד ואינה אמורה‬ ‫בני ברקו‬ ‫להוות תחליף לו. בברכה ובהנאה לכל שימוש טוב ומפרה.‬
‫לקראת צפייה ב"זריחת הארץ" – רקע היסטורי ומדעי‬ ‫כוח המשיכה ( הכבידה ) מושך אותנו אל כדור הארץ‬ ‫הקדמונים ( היוונים ) יכלו לחשוב על פתרונות של כנפיים‬ ‫( איקרוס ודדלוס ) איקרוס הוא שמה של דמות מן המיתולוגיה היוונית‬ ‫איקרוס היה בנו היחיד של דדלוס.‬ ‫הסיפור מתוך המיתולוגיה היוונית‬ ‫אך לא יכלו אפילו לדמין מסע בין כוכבים.‬ ‫אלה נחשבו בלתי נגישים. כוכבי השמים שנראו מן הארץ, נתפשו ככוחות שמעבר‬ ‫ליכולתו של האדם.‬ ‫במובן זה, המצאת המטוס נחשבה לפריצת דרך עצומה של רוח האדם. אך גם לאחר‬ ‫מכן, היה ברור לנו כי יציאה אל מחוץ לאטמוספרה המקיפה את הארץ, אל ה"החלל‬ ‫החיצון" היא עניין שמעבר לדמיון. במחצית שנייה של המאה העשרים הצליח‬ ‫האדם גם לפרוץ את המחסום הבלתי נתפש הזה.‬
‫מלחמת העולם השנייה לימדה אותנו שאפשר לשגר טילים למרחקים‬ ‫ולגבהים עצומים )רקטות 1‪V‬ו— 2‪ V‬של הגרמניים‬ ‫עם סיום המלחמה התבקש לבחון‬ ‫אם אפשר יהיה לצאת אל מחוץ לאטמוספרה. זו‬ ‫הייתה משימה יקרה להחריד, ולכן קשה היה לראות‬ ‫כיצד עולם שאמור להחלים ממלחמה גדולה יוכל‬ ‫להפנות משאבים למטרה הזאת. אולם, התחרות בין‬ ‫המעצמות, ארצות הברית וברית המועצות, שהייתה‬ ‫מלווה משטמה, וכונתה "המלחמה הקרה", היה בה‬ ‫מספיק דחף כדי למצוא את המשאבים )אפשר‬ ‫להזכיר בקצרה את הדילמות המוסריות בהעסקת‬ ‫מדענים גרמנים, בראשות וורנר פון בראון, ובהקצאת‬ ‫תקציבים עצומים על חשבון עניינים חשובים אחרים.‬ ‫להיבטים מוסריים נחזור בהמשך(.‬
‫'אבני דרך' במרוץ לחלל‬ ‫ב-7591 ספוטניק 1,‬ ‫ברית המועצות הובילה.‬ ‫היא שיגרה לחלל את הלווין‬ ‫שהקיף את הארץ‬ ‫ספוטניק 2 הכלבה לייקה‬ ‫כחצי שנה מאוחר יותר שוגרה‬ ‫החללית, כאשר בתוכה היתה‬ ‫הכלבה לייקה,‬ ‫שלא שרדה את המסע.‬ ‫1691 ווסטוק 2. הקוסמונאוט ( טיס החלל )‬ ‫הראשון באנושות יורי גאגארין‬ ‫שיגרה בריתה מועצות את החללית המאוישת‬ ‫הראשונה – ווסטוק 2. הקוסמונאוט היה יורי‬ ‫גאגארין, שזכה לתהילת עולם – הראשון מבינינו‬ ‫שיצא מעבר לאטמוספרה, סב את הארץ וחזר.‬
‫האמריקאים לא יכלו להרשות לעצמם להישאר‬ ‫מאחור. ב-2691 הכריז הנשיא קנדי על מפעל ענק,‬ ‫שעתיד להביא את האמריקאים, עוד באותו עשור, אל‬ ‫הירח. נאום זה הוא בעל עניין רב, ונתייחס אליו‬ ‫בהמשך.‬ ‫8691 -הקפת הירח מאוישת - לראשונה בתולדות האנושות‬ ‫הסיפור שאנו מבקשים לספר פה – "זריחת הארץ" –‬ ‫מתייחס למראה רב הוד שנתגלה לעיני האסטרונאוטים בחללית‬ ‫המאוישת הראשונה שהקיפה את הירח .‬ ‫המראה ההוא, ותמונה מיוחדת מתוכו, הצליחו לעורר בבני אדם‬ ‫מחשבות רבות.‬ ‫זו הייתה הפעם הראשונה שבה בני האדם ראו את הארץ, כוכב‬ ‫הבית שלהם, כפי שנראית מבחוץ, ממרחק רב. ( השמש זורחת,‬ ‫הירח זורח, גם הארץ נראת זורחת ממקום אחר )‬ ‫כמשימת בית- התלמידים מתבקשים לחפש‬ ‫חומר מעניין שמרחיב בתחום זה‬ ‫ויקיפדיה‬ ‫גוגל ארץ‬ ‫‪Google Earth‬‬
‫תמונה זו, שצולמה ב-8691 מן החללית אפולו 8 כאשר טסה מעל פני הירח, נחשבת‬ ‫לאחת החשובות בתולדות המדע. כאשר החללית הגיעה לקרבת הירח, היא החלה‬ ‫להקיף אותו. בפרק זמן מסוים החללית הוסתרה מאחרי הירח והקשר בינה לבין‬ ‫הארץ ניתק )כדי שהאות יעבור חייב להיות "קשר אין בין שתי התחנות(. זהו פרק זמן‬ ‫של מתח, כאשר הכול ממתינים להתחדשות הקשר. במהלך הזמן הזה,‬ ‫האסטרונאוטים צילמו את פני הירח, שהיו מוארים על ידי השמש. זה נעשה במטרה לצלם את‬ ‫הצד הנסתר של הירח )שלעולם אינו נראה לנו מן הארץ – נתייחס לכך בהמשך(, כדי למצוא‬ ‫מקומות נחיתה עתידיים. סמוך לרגע חידוש הקשר הם סובבו את החללית כך שמבטם הופנה‬ ‫אל האופק )הקו המפריד בין הירח לשמים בתמונה(, וחזו בזריחה הדרגתית של הארץ, המגיחה‬ ‫מעבר לאופק. המראה היה מפעים. על רקע השמים החשוכים הופיע כוכב כחלחל (היחיד‬ ‫שהיה לו צבע). זו הייתה הארץ, כפי שלא נראתה מעולם.‬ ‫תחילה הארץ נראתה כדורית לחלוטין. בשלב מסוים, הארץ כולה עלתה מעל לאופק, ואז‬ ‫התברר כי רק חלק מן הארץ נראה לעין. במשך הזמן הזה עסקו האסטרונאוטים בצילום של‬ ‫המראה המפעים. ברגע מסוים צולמה התמונה שלפנינו. התברר כי כפי שהירח נראה חלקי‬ ‫מנקודת הראות של הארץ, כך הארץ נראית חלקית מנקודת הראות של הירח. תמונה‬ ‫זו זכתה לכינוי .‪ Earthrise‬כדי להיכנס לאווירה כדאי לצפות בסרטון מפעים שמתאר את‬ ‫הדברים ) עם תרגום לעברית לצפיה בסרט לחץ עלי אני הקישור‬ ‫התמונה הזו מעוררת פליאה. את הפליאה הזאת אנו מבקשים לרתום לפעילות אקדמה, שבה‬ ‫נכיר מן הרוח ומן הצבע של מדע בכלל ופיזיקה בפרט.‬ ‫העיסוק במערכת ארץ-ירח יתחבר בהמשך ליחידות המרחק והזמן שנסמכות על הקף‬ ‫הארץ הכדורית ועל זמני הסיבוב של מרכיבי המערכת שמש-ארץ-ירח‬
‫מצעד הפליאות‬ ‫לאחר צפייה בסרט התלמידים מתבקשים להכין רשימה של פליאות (וסתם שאלות)‬ ‫שעולות למראה הסרט. אפשר לעשות זאת במסגרת של קבוצות דיון, שירשמו שאלות,‬ ‫ולאחר מכן להציג את סך כל השאלות שהועלו. הנה דוגמאות לשאלות:‬ ‫ מדוע הארץ כחלחלה, בעוד יתר תמונת השמים היא שחור לבן?‬‫ מדוע השמיים נראים שחורים שעה שפני הירח מוארים על ידי השמש? זה נוגד את‬‫מה שאנו מכירים מן הארץ.‬ ‫ מדוע אנו משוכנעים שהכדור שאנו רואים הוא הארץ ?‬‫ מדוע הארץ אינה נראית בסרט ככדור שלם ?‬‫ הארץ נראית רק חלק של עיגול. זה מזכיר לנו את צורת הירח כפי שהוא נראה מן - -‬‫ הארץ –לעתים מלא, לעתים חצי מלא, לעתים חרמש. מדוע הארץ נראית כאילו היא‬‫ירח של הירח?‬ ‫ התמונות לא התקבלו מנקודת ראות של מי שעומד על הירח, אלא מנקודת ראות‬‫של מי שנע במהירות רבה (בחללית). האם יש תופעה דומה על פני הארץ?‬ ‫ האם אפשר לנוע כך שלא נראה זריחה או שקיעה( לעולם )כאן או שם ?‬‫ היכן נמצאת השמש ביחס לארץ ולירח, באירוע הזה? איך אנו מסיקים זאת?‬‫ האם יתכן שיש זמנים שבהם הארץ תיראה כדורית יותר בעת הזריחה?‬‫כיצד מתנהלת התקשורת עם החללית? מה קורה כאשר החללית נמצאת מאחרי‬ ‫הירח?‬
‫יחסיות התנועה‬ ‫האם הארץ היא ירח של הירח? כאשר אנו נמצאים על הארץ, דומה עלינו שהירח סובב את‬ ‫הארץ.‬ ‫כאשר אנו נמצאים על הירח, דומה שהארץ סובבת את הירח. מי סובב את מי? הסימטריה‬ ‫שלפנינו‬ ‫מדגימה את יחסיות התנועה. אפשרית הדגמה נחמדה של שני תלמידים המצלמים בוידיאו‬ ‫)טלפון( אחד את השני.‬ ‫כדוריות הארץ‬ ‫זה שנים שמטפטפים לתלמיד את המידע שהארץ היא כדור. האומנם?‬ ‫קשה לראות זאת כאשר צמודים לפני הארץ. קל לראות זאת כאשר מתרחקים מן הארץ‬ ‫ורואים אותה ממרחק. זוהי הזדמנות לשאול כיצד ידעו זאת עוד קודם לעידן החלליות ?‬ ‫האונייה השוקעת מעבר לאופק.‬ ‫לפנינו תמונה משלב אחר של המסע, שבה הארץ נראית יותר כדורית.‬ ‫חללית יפנית ששוגרה כארבעים שנה מאוחר יותר (8002) צילמה תמונות‬ ‫שבהן הארץ נראתה כעיגול של ממש, ואפילו צילמה שקיעה של הארץ‬ ‫(מעל פני הירח). תמונות והסברים אפשר למצוא באתר הבא:‬
‫מופעי הארץ‬ ‫כאמור, הירח נראה מן הארץ לעיתים מלא ולעתים חלקי. אנו אומרים כי יש לו מופעים שונים.‬ ‫מתברר כי מן החוץ רואים רק חלק מכדור הארץ. מדוע?‬ ‫מהו הסבר המשותף למופעי ולמופעי הירח?‬ ‫מערכת שמש-ארץ-ירח‬ ‫הסבר התופעות מחייב את הכנסת השמש לדיון, ושיקולים אופטיים.‬ ‫התלמידים מתבקשים לזהות היכן הייתה השמש בעת הזריחה. אפשר לעשות את ההדגמה‬ ‫הקלאסית, עם פנס, ראש אדם (או כדור) וחדר חשוך.‬ ‫צבע הארץ‬ ‫מדוע הארץ נראית כחלחלה, בניגוד לכלל גרמי השמים?‬ ‫אם קודם ראינו כי הארץ והירח משחקות תפקיד סימטרי, עתה נראה כי לארץ יש ייחוד.‬ ‫הארץ היא גרם השמים הצבעוני היחיד. עוד שנתיים לפני אפולו 8‬ ‫צולמה תמונה של זריחת הארץ, על ידי חללית לא מאוישת, אך זה היה צילום שחור לבן, וכוח‬ ‫הריגוש שלו היה פחות. נראה כי האוקיינוסים, שמכסים את רוב פני הארץ, תורמים לתופעה.‬ ‫ּ‬
‫צבע השמים‬ ‫השאלה המקבילה המתעוררת היא מדוע השמים נראים כה שחורים, גם כאשר הירח מואר על ידי‬ ‫השמש. על פני הארץ הדברים שונים. כאשר הארץ מוארת, השמיים נראים כחולים.‬ ‫שתי הפליאות מביאות אותנו למסקנה ש- האטמוספרה אותה שכבת גז שמקיפה את הארץ, מגנה‬ ‫עלינו מפני גופים שנעים בחלל וקרינה מסוכנת ומספקת לנו אוויר לנשימה( המקיפה את הארץ היא‬ ‫כחולה )כלומר: נראית כחולה כאשר היא מוארת באור השמש ., כך היא נראית הן למי שנמצא מתחת‬ ‫לאטמוספרה, ובמידה מסוימת גם למי שנמצא מעליה. מדוע? נותיר את העניין הזה כהבטחה‬ ‫לעתיד – מן הדברים שנלמד בתוכנית העתודה במהלך השנים.‬ ‫אם כך, הארץ בכל זאת היא גרם שמים מיוחד – היחיד שנראה צבעוני. לא בהכרח. זו ההזמנות‬ ‫להיזכר בכך שהארץ היא כוכב לכת שאינו מאיר בכוחות עצמו (אם היתה עושה זאת היינו‬ ‫נמצאים באור גם בלילה) הארץ נראית רק כאשר מאירים עליה, באמצעים טבעיים השמש,‬ ‫ובמובן שונה גם הירח( ובאמצעים מלאכותיים (פנס רחוב, לדוגמה) הדבר יהיה נכון לכל כוכב דמוי‬ ‫ארץ (אם קיים כזה) שימצא סמוך לכוכב דמוי שמש. מדוע איננו רואים כוכב כזה? האם הדבר מעיד‬ ‫שאינו קיים? לא בהכרח, כוכבים שאינם מאירים מעצמם אינם נראים למרחוק.‬
‫הזריחה מנקודת ראותו של נוסע‬ ‫במקרה שלפנינו, זריחת הארץ התקבלה כאשר החללית נעה.‬ ‫מה יקרה עם החללית הייתה נעה מהר יותר?‬ ‫התלמידים אמורים להגיע לתשובה :‬ ‫שתהליך הזריחה היה מהיר יותר. זה נכון גם בעבור מטוסים שטסים מזרחה. בעבור אלה‬ ‫היממה קצרה יותר. אם המטוס ינוע כך שישלים הקפה של הארץ בדיוק ביממה, לא‬ ‫תהיה בעבורו שקיעה וזריחה. זה מזכיר לנו את הספר "מסביב לעולם בשמונים יום". זה‬ ‫מזכיר גם לוויין תקשורת. יש על מה לדבר‬ ‫תקשורת עם החללית‬ ‫כדי שהתשדורת תגיע מן הארץ אל החללית, ובכיוון ההפוך, אסור שמשהו יימצא‬ ‫ביניהן. כאשר החללית נכנסה במסלולה אל מאחרי לירח ניתק הקשר. במשך הזמן הזה אין‬ ‫תקשורת, ויש אי ודאות. כניסה אל אזור חוסר התקשורת, ויציאה ממנה, בזמן המתוכנן,‬ ‫מאשרות כי נעשתה עבודה נכונה. במקרה שלפנינו, הקשר היה אמור להתחדש כאשר נוצר‬ ‫"קשר עיין" עם תחנת הקרקע בעת "זריחת הארץ". זה לא התרחש, מפני שמראה הזריחה‬ ‫השכיח מן האסטרונאוטים את הצורך לכוון את האנטנה אל הארץ. רק לאחר זמן הם נזכרו‬ ‫לתקן את הדברים.‬
‫גודל הארץ‬ ‫בעת זריחתה, הארץ נראתה גדולה למדי, אך עדיין היה אפשר להסתיר אותה על ידי אגודל‬ ‫(או אגרוף) מה גודלה? איך אפשר למדוד זאת? התמונות מן הירח אינן מספקות מידע‬ ‫מספיק. קשה לדעת, אם הארץ קרובה וקטנה או רחוקה וגדולה. הטיסה הזאת משכנעת‬ ‫אותנו כי הארץ כדורית, אך איננו ידועים מהו ההיקף (או הקוטר) שלה. כיצד עושים זאת?‬ ‫כיצד עשו זאת? בכך נעסוק בהמשך לימודי העתודה. זוהי עוד הבטחה שנצטרך לממש. (‬ ‫כתה ח' )‬ ‫הצד "האפל" של הירח‬ ‫אין לירח צד שהוא אפל באופן קבוע. הצד האפל הוא זה שאינו מואר, והוא משתנה באופן רציף.‬ ‫לעומת זה, מתברר כי הירח מפנה אל הארץ תמיד צד מסוים שלו, בעוד הצד השני נסתר מאתנו.‬ ‫אפולו 8 עסקה בצילום שיטתי של הצד הנסתר, כדי להכיר את מה שאיננו מסוגלים לראות‬ ‫מכאן‬ ‫היבטים אקולוגיים‬ ‫הצפייה בתמונת הארץ הצבעונית, אך גם שברירית משהו, סייעה‬ ‫להבין שיש לדאוג לכוכב הזה.‬ ‫אולי האטמוספרה מגינה עליו מפני רעות מן החוץ, אך עלינו‬ ‫לשמור עליו ועליה מפני מעשה ידינו.‬ ‫תנועות ירוקות שאבו כהשראה מן הצילום הזה. זה כל מה שיש‬ ‫לנו. מושגים כמו אקולוגיה וקיימות נבטו מן הצילום הזה )בין‬ ‫היתר(. על ההיבט הזה, ועוד על אפולו, אפשר לקרוא כאן‬ ‫(בעברית)‬
‫אפולו 8 מנקודת ראות של למעלה מארבעים שנה – היבטים חברתיים ואתיים‬ ‫כידוע, הפזמונאי יעקב רוטבליט ניסח את ההבדל בין מה שנראה משתי נקודות ראות כך:‬ ‫"דברים שרואים משם לא רואים מכאן". כאשר מתבוננים מנקודת המבט של מי שנע על‬ ‫הירח מתקבלות הפתעות. חלק מן ההפתעות הוא דווקא בכך ששם אנו רואים דברים‬ ‫דומים למה שאנו רואים כאן )בניגוד לציפיותינו המוקדמות(, והדבר מעיד על סוג של‬ ‫אוניברסאליות בחוקיות הטבע. מאידך גיסא, ראינו גם שלפעמים הדברים נראים שונים,‬ ‫וגם מזה למדנו משהו. ריבוי נקודות ראות עשוי לבלבל, אך העושר הזה מאפשר לנו לבנות‬ ‫את הפסיפס המורכב שמביא לתמונה שהיא פשוטה בבסיסה. כאשר רוטבליט כתב את‬ ‫הדברים, הוא התייחס לפער בראיית הדברים דווקא מנקודת ראות של פערי זמן. יש עניין‬ ‫לבחון את הדברים מנקודת ראות של למעלה מארבעים שנה מאוחר יותר. מתברר כי יש‬ ‫לנו עדות מוקלטת של האופן שבו ראו האסטרונאוטים עצמם את הדברים מפרספקטיבה‬ ‫של ארבעים שנה.‬ ‫הסרט הזה מעלה אינסוף מחשבות, על מדע ומוטיבציות אנושיות‬ ‫סיכון חיי אדם – אז והיום זו הייתה משימה עם סיכון גבוה. האסטרונאוטים העריכו את‬ ‫סיכוייה כ-"05-05". דומה שמדובר בהרפתקנים, מן הסוג של מטפסי הרים, ואכן רבים מן‬ ‫האסטרונאוטים היו טייסי ניסוי )טייסים שמטיסים מטוס בשלבים הבנייה שלו(, כלומר: אנשים‬ ‫שהפחד אינו משתק אותם. האתוס המקובל הוא להעריץ את האנשים הראשונים שהעזו‬ ‫לטוס, או לחקור יבשות לא נודעות. נועזותם קידמה את האנושות. האם הדבר מוצדק? חשוב‬ ‫להציג כאן את הדילמה.‬ ‫אילן רמון ז"ל כמשל .‬
‫משימה לאומית‬ ‫מדוע האסטרונאוטים היו כה נלהבים למשימה, מעבר לעניין ההרפתקני? האם הם חשבו שמדובר‬ ‫בהישג מדעי ואנושי כביר, שמצדיק את הסיכונים? לטענתם, גם כעבור ארבעים שנה, כל האתגרים‬ ‫הנשגבים היו משניים. הדחף העיקרי, והכמעט בלעדי, היה להביס את הרוסים. האם זה הדבר‬ ‫הנכון? האם אנו מעודדים תחרות? האם אנו מעוניינים לדרג בין אומות? האם תחרות אינה עניין‬ ‫רע, שעלול להוביל לפורענות? האם אי אפשר לתעל את התחרות לקפיצה לרוחק, שהסיכונים בה‬ ‫נמוכים בהרבה מן הקפיצה הנחשונית של אפולו 8? האם זוהי רוח האדם בנשגבותה? מתברר כי‬ ‫עבור האסטרונאוטים, כמו עבור אמריקה כאומה, זו הייתה ההכרעה הערכית המתבקשת, שהרי‬ ‫הניצחון על רוסיה )פורמלית: ברית המועצות(, היה ניצחון הטוב על הרע. זוהי "המלחמה הקרה"‬ ‫בשיאה. המלחמה הקרה )ברוסיה הקומוניסטית(, כמו מלחמת העולם השנייה )בגרמניה הנאצית(,‬ ‫לא נתפשו כסכסוכים "שגרתיים" בין אומות, שבהן יתכן שעדיף להתפשר, על פני התכתשות‬ ‫אינסופית. המאבקים הגדולים ההם נתפשו באמריקה, כמאבקים של הטוב ברע המוחלט, שאין‬ ‫להתפשר עימו בשום פנים ואופן. אגב, גם בברית המועצות ראו את הדברים כך, מן הכיוון ההפוך‬ ‫)גם זה יחסי(. האסטרונאוטים ראו עצמם כחיילים במלחמה הזאת. לשיטתם, הייתה זו הכרעה‬ ‫ערכית. בשיחה שלהם לאחר ארבעים שנה, הביע מפקד החללית את דעתו, שהתהילה הגדולה‬ ‫שהם זכו לה, אינה הוגנת לגמרי, שהרי עמיתיהם הטייסים, שסיכנו חייהם במלחמת וייטנאם‬ ‫)שלא הייתה ממש מלחמה קרה(, לא זכו לתהילה שכזאת.‬ ‫כל פרויקט החלל האמריקאי, שהואץ מאוד בגלל המלחמה הקרה, הוצג על ידי הנשיא קנדי‬ ‫כמשימה לאומית, שמיועדת לייצר מטרה לאומית משותפת, שאליה הכול מתכווננים, במטרה‬ ‫ללכד את השורות, ולייצר אתוס לאומי וכלל אנושי.‬ ‫אפולו 8 שוגרה ממש בימים האחרונים של שנת 8691. זריחת הירח צולמה בליל חג המולד. זו‬ ‫הייתה שנה קשה לאמריקה. המלחמה בוויטנאם דשדשה. ויכוחים והפגנות העכירו את מצב‬ ‫הרוח. מרטין לותר קינג ובובי קנדי נרצחו. תמונות חג המולד סייעו לאמריקאים לסיים את השנה‬ ‫בהתרוממות רוח. טיים-מגזין הציג את האסטרונאוטים בתמונת השער לסיכום השנה. זה מעלה‬ ‫את השאלה, עד כמה המנהיגות רשאית לייצר משימות לאומיות, שיש בהן סיכון, כדי לרומם את‬ ‫הרוח, מתוך הנחה שהתוצאה כוללת תהיה חיובית. זהו דיון ערכי של ממש.‬
‫התלהבות אל מול בירוקרטיה בדברים שנאמרו אחרי ארבעים שנה, טען מפקד החללית,‬ ‫כי סוד ההצלחה של אפולו 8 היה בכך שהמערכת פעלה מתוך התלהבות )ומקצועיות( ללא‬ ‫בירוקרטיה מעכבת. בהמשך הדרך, זה לא היה אפשרי, שהרי המערכת משתכללת, עם‬ ‫מנגנוני בקרה, שמסרבלים את ההתנהלות. ויכוח ערכי זה מלווה אותנו בכל דרכינו, מן‬ ‫ההכרעה מתי לשחרר תרופה לרשות הציבור, ועד להחלטות על שחרור קרקעות לבנייה, או‬ ‫שחרור פרויקט חינוכי לפיתוח בזמן הנכון. פעולה מתוך התלהבות, גם כאשר שותפים לה‬ ‫טובי המומחים, עלולה לגרום לתקלות. מערכי הבקרה אמורים לצמצם את הסכנה הזאת.‬ ‫ככל שהם משתכללים, הם מערימים קשיים של זמן ומגבלות תקציביות, שבסופו של דבר‬ ‫עלולים לפוגע במטרה העיקרית. אין הכרעה חד משמעית כאן, אלא החלטות אד-הוק. עם‬ ‫זאת, עלינו להיות מודעים לדבר ולהכיר דרכי פעולה, בטרם נכריע ערכית במקרה מסוים.‬ ‫תכנון מוקדם עוד עניין שעלה בשיח המאוחר )ארבעים שנה( היה עניין התכנון המוקדם.‬ ‫מפקד החללית סיפר עד כמה הם התכוננו לכל תרחיש אפשרי. הם היו מתורגלים גם‬ ‫לקראת תרחישים בעלי הסתברות נמוכה. עם זאת, מיד עם השיגור התברר עד כמה הם‬ ‫טעו. כדי להוציא את החללית למסלול לדרך רחוקה, היה צורך להציבה בקצהו העליון של‬ ‫טיל ענק, שהחללית הייתה זעירה לעומתו. עם השיגור התברר כי כל תנודה קלה של הטיל,‬ ‫התבטאה בתנועה גדולה ומאיימת של החללית הזעירה שבקצהו, כאילו הייתה יצור זעיר‬ ‫שנמצא בקצה העליון של אנטנה גמישה שמזדקרת ממכונית שנוסעת במהירות עצומה.‬ ‫באותו זמן תהה מפקד החללית, מה עוד לא נלקח בחשבון. הלקח הראשוני הוא שיש לחשוב‬ ‫עוד ועוד על כל האפשרויות. הלקח החשוב ממנו הוא לפעול מתוך מידת הענווה. ההישגים‬ ‫המדעיים הכבירים עלולים לטעת בנו תחושה של כול-יכולים.‬ ‫היבריס עלול לגרום לקלות דעת שסופה אסון.‬
‫בעקבות השיעור‬ ‫כפעילות משלימה בבית, התלמידים מתבקשים לערוך חיפוש באינטרנט, אחרי כל מה‬ ‫שקשור בחללית אפולו 8. על מסלול החללית, על הצוות, על החללית והטיל הנושא‬ ‫וכיו"ב, הוא מידע מעניין.‬ ‫תלמידים יכינו משהו אותו יוכלו להציג בכיתה ( אפשר מן המחשב על הלוח.) בעקבות‬ ‫זה אפשר להפיק פוסטר נאה ולהציגו לראווה בבית הספר. העתודה המדעית‬ ‫הטכנולוגית ורוחה אמורים להימצא במסדרונות בית הספר מראשית שנה ועד אחרית‬ ‫שנה.‬ ‫בעתיד, נחקור במסגרת לימודי הפיזיקה בעתודה, שיגור של טיל ( בקבוק משקה קל,‬ ‫מלא חלקית במים, שדוחסים לתוכו אוויר באמצעות משאבה ) . זה יהיה קשור, בין‬ ‫היתר, לחוקי התנועה של ניוטון. באותה הזדמנות תלמידים גם יבנו טילים וישגרו‬ ‫אותם.‬
‫קנדי 2691‬ ‫נחזור עתה אל הנאום המכונן של הנשיא קנדי, שנישא ב-21 בספטמבר 2691, באצטדיון של‬ ‫אוניברסיטת רייס, ביוסטון, טקסס. בנאום הזה ביקש הנשיא להלהיב את עמו להצטרף לפרויקט‬ ‫ענק, בזבזני ביותר, לכאורה. קנדי מבקש לשרטט אתוס של אמריקה, על בסיס של מערכת ערכים.‬ ‫למודי ניסיון, יתכן שחלק מאיתנו יראו כאן מניפולציה בערכים, כפי שמנהיגים עושים מדי פעם.‬ ‫כדי לאפשר הכרעה בעניין זה, כדאי לדעת מה טען קנדי. נעשה זאת בקצרה.‬ ‫קנדי פתח בשאלה אם לא הגיע הזמן לנוח קצת מן המרוץ המדעי-טכנולוגי, שהקצב שלו רק הולך‬ ‫וגובר, אך ציין שהדבר נוגד את המזג הטקסני )והאמריקני בכלל(. מה שמכריע כאן, לטענתו, שאם‬ ‫אמריקה תנוח, האנושות בכללותה לא תנוח, ומוטב שהקדמה האנושית תובל על ידי מי שערכיו‬ ‫עדיפים:‬ ‫חקר החלל יתקדם, אתנו או בלעדנו... ושום אומה שאמורה להוביל אומות אחרות אינה יכולה‬ ‫להישאר מאחור במרוץ לחלל.‬ ‫לדעת קנדי, האומה המובילה בתחומים כה רבים אינה יכולה להימנע מן המרוץ לחלל:‬ ‫...שהרי עיני העולם נשואות עתה לחלל, אל הירח ואל כוכבי הלכת שמעבר לו, ואנו נדרנו שלא‬ ‫לראות אותו נכבש תחת דגל עוין, אלא תחת הנס של חופש ושלום. נדרנו לא לראות את החלל‬ ‫מתמלא בנשק של השמדה המונית, אלא במכשירים של ידע והבנה.‬ ‫עם זאת, נדריה של האומה יתממשו אם אומה זו תהיה הראשונה, ולכן, נהיה הראשונים. בקצרה,‬ ‫מנהיגותנו במדע ובתעשייה, תקוותנו לשלום ולביטחון, ההתחייבויות שנטלנו על עצמנו, אחרות,‬ ‫כל אלה דורשים מאיתנו את המאמץ הזה, לפתור את התעלומות האלה, לפתור אותן‬ ‫לטובת האנושות כולה, ולהיות האומה המובילה בחלל.‬
‫אנו מפליגים בים החדש הזה מפני שיש ידע חדש להשיג, וזכויות חדשות לזכות בהן, והן‬ ‫חייבות להיות מושגות ומנוצלות לקדמת כלל האנושות. שהרי חלל, כמו מדע הגרעין וכלל‬ ‫הטכנולוגיה, אין לו מצפון משל עצמו. האם יהיה לכוח של טוב או רע, תלוי באדם, ורק אם‬ ‫ארצות הברית מחזיקה במעמדה הרם, היא מסוגלת לסייע בהחלטה אם האוקיינוס החדש הזה‬ ‫יהיה ים של שלום או זירה מזוויעה חדשה של מלחמה...‬ ‫אין עימות, דעה קדומה, או סכסוך לאומי בחלל החיצון, לפי שעה. כיבושו מצריך את הטובים‬ ‫שבמין האנושי...‬ ‫אך מדוע, יש אומרים, מדוע הירח? מדוע לבחור בזה כמטרה?... אנו בוחרים ללכת לירח. אנו‬ ‫בוחרים ללכת לירח בעשור הזה, ולעשות דברים נוספים, לא בגלל שהם קלים, אלא בגלל שהם‬ ‫קשים, מפני שמטרה זו תשרת אותנו בארגון ובאומדן של האנרגיות והמיומנויות הטובות ביותר‬ ‫שבנו, מפני שהאתגר הזה הוא זה שאנו מוכנים לקבל, שאיננו מוכנים לדחות, כזה שאנו‬ ‫מתכוונים לזכות בו, וכך גם האחרים.‬ ‫קנדי פורש עולם של ערכים. על כל אחד אפשר לדון ולהתווכח‬

Recommended

0 מדידת מרחקים ז
0 מדידת מרחקים ז0 מדידת מרחקים ז
0 מדידת מרחקים זbenyberk
 
3 זמן ומדידתו
3 זמן ומדידתו3 זמן ומדידתו
3 זמן ומדידתוbenyberk
 
The solar system
The solar systemThe solar system
The solar systemAnnie Pau
 
The solar system multimedia slides
The solar system multimedia slidesThe solar system multimedia slides
The solar system multimedia slidesphilipb220
 
Trumpai apie astronomiją
Trumpai apie astronomijąTrumpai apie astronomiją
Trumpai apie astronomijąDarius Juknevičius
 
Solar system
Solar systemSolar system
Solar systemAbhey Goyal
 
CNaturais7-Instrumentos de pesquisa espacial
CNaturais7-Instrumentos de pesquisa espacialCNaturais7-Instrumentos de pesquisa espacial
CNaturais7-Instrumentos de pesquisa espacialRita Rainho
 
space
spacespace
spaceguesta431585
 

Recommended

0 מדידת מרחקים ז
0 מדידת מרחקים ז0 מדידת מרחקים ז
0 מדידת מרחקים זbenyberk
 
3 זמן ומדידתו
3 זמן ומדידתו3 זמן ומדידתו
3 זמן ומדידתוbenyberk
 
The solar system
The solar systemThe solar system
The solar systemAnnie Pau
 
The solar system multimedia slides
The solar system multimedia slidesThe solar system multimedia slides
The solar system multimedia slidesphilipb220
 
Trumpai apie astronomiją
Trumpai apie astronomijąTrumpai apie astronomiją
Trumpai apie astronomijąDarius Juknevičius
 
Solar system
Solar systemSolar system
Solar systemAbhey Goyal
 
CNaturais7-Instrumentos de pesquisa espacial
CNaturais7-Instrumentos de pesquisa espacialCNaturais7-Instrumentos de pesquisa espacial
CNaturais7-Instrumentos de pesquisa espacialRita Rainho
 
space
spacespace
spaceguesta431585
 
Sunce i Sunčev sistem: da li smo sami?
Sunce i Sunčev sistem: da li smo sami?Sunce i Sunčev sistem: da li smo sami?
Sunce i Sunčev sistem: da li smo sami?Milan Milošević
 
Red planet mars
Red planet marsRed planet mars
Red planet marsSelf-Employed
 
GEOGRAPHY YEAR 9: THE HISTORY OF SPACE EXPLORATION
GEOGRAPHY YEAR 9: THE HISTORY OF SPACE EXPLORATIONGEOGRAPHY YEAR 9: THE HISTORY OF SPACE EXPLORATION
GEOGRAPHY YEAR 9: THE HISTORY OF SPACE EXPLORATIONGeorge Dumitrache
 
Solar system
Solar systemSolar system
Solar systemGod Father Learning Center of Pagudpud
 
Júpiter
JúpiterJúpiter
Júpiterhohendorff
 
Origins of our solar system
Origins of our solar systemOrigins of our solar system
Origins of our solar systembrenzac15
 
Uranus ppt
Uranus pptUranus ppt
Uranus pptmj-willi
 
De Aarde Ppt
De Aarde PptDe Aarde Ppt
De Aarde PptjokeDU
 
The Moon
The MoonThe Moon
The Moonfaria afrin
 
Global Positioning System
Global Positioning SystemGlobal Positioning System
Global Positioning SystemGaurav Raj
 
STRING THEORY.pptx
STRING THEORY.pptxSTRING THEORY.pptx
STRING THEORY.pptxTHE CREATORS ACADEMY
 
Moon, Phases of the Moon, OREO cookie activity Lesson PowerPoint
Moon, Phases of the Moon, OREO cookie activity Lesson PowerPointMoon, Phases of the Moon, OREO cookie activity Lesson PowerPoint
Moon, Phases of the Moon, OREO cookie activity Lesson PowerPointwww.sciencepowerpoint.com
 
Buraco negro
Buraco negroBuraco negro
Buraco negroSandro Borges
 
The asteroid belt
The asteroid beltThe asteroid belt
The asteroid beltcchoy4
 
Outer Planets Part 4
Outer Planets Part 4Outer Planets Part 4
Outer Planets Part 4Chele Marceau-Burch
 
Sc ppt -jntuworld.com__jwfiles
Sc ppt -jntuworld.com__jwfilesSc ppt -jntuworld.com__jwfiles
Sc ppt -jntuworld.com__jwfilesBrem Kumar
 
Indian Satellite Program(2001-2020)
Indian Satellite Program(2001-2020)Indian Satellite Program(2001-2020)
Indian Satellite Program(2001-2020)Priyanka More
 
Fisico Quimica 7º ano
Fisico Quimica 7º anoFisico Quimica 7º ano
Fisico Quimica 7º anoJoão Felício
 
Mars ppt
Mars pptMars ppt
Mars pptPatoEva
 
Lunar Laser Ranging
Lunar Laser RangingLunar Laser Ranging
Lunar Laser RangingSaid Türksever
 

More Related Content

What's hot

Sunce i Sunčev sistem: da li smo sami?
Sunce i Sunčev sistem: da li smo sami?Sunce i Sunčev sistem: da li smo sami?
Sunce i Sunčev sistem: da li smo sami?Milan Milošević
 
GEOGRAPHY YEAR 9: THE HISTORY OF SPACE EXPLORATION
GEOGRAPHY YEAR 9: THE HISTORY OF SPACE EXPLORATIONGEOGRAPHY YEAR 9: THE HISTORY OF SPACE EXPLORATION
GEOGRAPHY YEAR 9: THE HISTORY OF SPACE EXPLORATIONGeorge Dumitrache
 
Origins of our solar system
Origins of our solar systemOrigins of our solar system
Origins of our solar systembrenzac15
 
Uranus ppt
Uranus pptUranus ppt
Uranus pptmj-willi
 
De Aarde Ppt
De Aarde PptDe Aarde Ppt
De Aarde PptjokeDU
 
Global Positioning System
Global Positioning SystemGlobal Positioning System
Global Positioning SystemGaurav Raj
 
Moon, Phases of the Moon, OREO cookie activity Lesson PowerPoint
Moon, Phases of the Moon, OREO cookie activity Lesson PowerPointMoon, Phases of the Moon, OREO cookie activity Lesson PowerPoint
Moon, Phases of the Moon, OREO cookie activity Lesson PowerPointwww.sciencepowerpoint.com
 
The asteroid belt
The asteroid beltThe asteroid belt
The asteroid beltcchoy4
 
Sc ppt -jntuworld.com__jwfiles
Sc ppt -jntuworld.com__jwfilesSc ppt -jntuworld.com__jwfiles
Sc ppt -jntuworld.com__jwfilesBrem Kumar
 
Indian Satellite Program(2001-2020)
Indian Satellite Program(2001-2020)Indian Satellite Program(2001-2020)
Indian Satellite Program(2001-2020)Priyanka More
 
Fisico Quimica 7º ano
Fisico Quimica 7º anoFisico Quimica 7º ano
Fisico Quimica 7º anoJoão Felício
 
Mars ppt
Mars pptMars ppt
Mars pptPatoEva
 

What's hot (20)

Sunce i Sunčev sistem: da li smo sami?
Sunce i Sunčev sistem: da li smo sami?Sunce i Sunčev sistem: da li smo sami?
Sunce i Sunčev sistem: da li smo sami?
 
Red planet mars
Red planet marsRed planet mars
Red planet mars
 
GEOGRAPHY YEAR 9: THE HISTORY OF SPACE EXPLORATION
GEOGRAPHY YEAR 9: THE HISTORY OF SPACE EXPLORATIONGEOGRAPHY YEAR 9: THE HISTORY OF SPACE EXPLORATION
GEOGRAPHY YEAR 9: THE HISTORY OF SPACE EXPLORATION
 
Solar system
Solar systemSolar system
Solar system
 
Júpiter
JúpiterJúpiter
Júpiter
 
Origins of our solar system
Origins of our solar systemOrigins of our solar system
Origins of our solar system
 
Uranus ppt
Uranus pptUranus ppt
Uranus ppt
 
De Aarde Ppt
De Aarde PptDe Aarde Ppt
De Aarde Ppt
 
The Moon
The MoonThe Moon
The Moon
 
Global Positioning System
Global Positioning SystemGlobal Positioning System
Global Positioning System
 
STRING THEORY.pptx
STRING THEORY.pptxSTRING THEORY.pptx
STRING THEORY.pptx
 
Moon, Phases of the Moon, OREO cookie activity Lesson PowerPoint
Moon, Phases of the Moon, OREO cookie activity Lesson PowerPointMoon, Phases of the Moon, OREO cookie activity Lesson PowerPoint
Moon, Phases of the Moon, OREO cookie activity Lesson PowerPoint
 
Buraco negro
Buraco negroBuraco negro
Buraco negro
 
The asteroid belt
The asteroid beltThe asteroid belt
The asteroid belt
 
Outer Planets Part 4
Outer Planets Part 4Outer Planets Part 4
Outer Planets Part 4
 
Sc ppt -jntuworld.com__jwfiles
Sc ppt -jntuworld.com__jwfilesSc ppt -jntuworld.com__jwfiles
Sc ppt -jntuworld.com__jwfiles
 
Indian Satellite Program(2001-2020)
Indian Satellite Program(2001-2020)Indian Satellite Program(2001-2020)
Indian Satellite Program(2001-2020)
 
Fisico Quimica 7º ano
Fisico Quimica 7º anoFisico Quimica 7º ano
Fisico Quimica 7º ano
 
Mars ppt
Mars pptMars ppt
Mars ppt
 
Lunar Laser Ranging
Lunar Laser RangingLunar Laser Ranging
Lunar Laser Ranging
 

מצגת זריחת הארץ

  • 1. ‫פעילות פתיחה‬ ‫על פי פיתוח היחידה: זאב קרקובר, המרכז הישראלי למצוינות בחינוך .‬ ‫מטרה‬ ‫יחידה זו נועדה לפתוח את שנת הלימודים בשעורי הפיזיקה בכתות עתודה מדעית טכנולוגית, על‬ ‫יד תופעה מפעימה ומאתגרת, המעוררת סדרה של פליאות. להראות שגם ללא רקע מוקדם רב‬ ‫אפשר להפעיל טיעונים מדעיים, להיות מסוגלים להסביר ולהבין. בחלקה האחרון היחידה מעלה‬ ‫דילמות חברתיות ואתיות.‬ ‫המתחילים את שנת הלימודים באיחור יצטרכו לשקול את דחיית היחידה הזאת, כדי לא ליצור‬ ‫פיגור בלמידה שוטפת בהמשך.‬ ‫מיומנויות: ניסוח שאלות, הסבר תופעות באמצעות טיעון מדעי, חיפוש מושכל באינטרנט.‬ ‫הרקע של התלמידים‬ ‫כאמור, אין צורך בידע מוקדם‬ ‫לוח זמנים אפשרי שיעור כפול‬ ‫מובהר ומודגש בזאת :‬ ‫מצגת זו הוכנה בהתבסס על החומרים וההנחיות פרי פיתוח מפתחי היחידה כפורט‬ ‫לעיל., ומכאן שלנכבדים אלה שמורה 'זכות היוצרים' והערכה הרבה לפועלם המבורך.‬ ‫המצגת מהווה 'כלי עזר' תומך שיעור הן בעבור המורה והן בעבור התלמיד ואינה אמורה‬ ‫בני ברקו‬ ‫להוות תחליף לו. בברכה ובהנאה לכל שימוש טוב ומפרה.‬
  • 2. ‫לקראת צפייה ב"זריחת הארץ" – רקע היסטורי ומדעי‬ ‫כוח המשיכה ( הכבידה ) מושך אותנו אל כדור הארץ‬ ‫הקדמונים ( היוונים ) יכלו לחשוב על פתרונות של כנפיים‬ ‫( איקרוס ודדלוס ) איקרוס הוא שמה של דמות מן המיתולוגיה היוונית‬ ‫איקרוס היה בנו היחיד של דדלוס.‬ ‫הסיפור מתוך המיתולוגיה היוונית‬ ‫אך לא יכלו אפילו לדמין מסע בין כוכבים.‬ ‫אלה נחשבו בלתי נגישים. כוכבי השמים שנראו מן הארץ, נתפשו ככוחות שמעבר‬ ‫ליכולתו של האדם.‬ ‫במובן זה, המצאת המטוס נחשבה לפריצת דרך עצומה של רוח האדם. אך גם לאחר‬ ‫מכן, היה ברור לנו כי יציאה אל מחוץ לאטמוספרה המקיפה את הארץ, אל ה"החלל‬ ‫החיצון" היא עניין שמעבר לדמיון. במחצית שנייה של המאה העשרים הצליח‬ ‫האדם גם לפרוץ את המחסום הבלתי נתפש הזה.‬
  • 3. ‫מלחמת העולם השנייה לימדה אותנו שאפשר לשגר טילים למרחקים‬ ‫ולגבהים עצומים )רקטות 1‪V‬ו— 2‪ V‬של הגרמניים‬ ‫עם סיום המלחמה התבקש לבחון‬ ‫אם אפשר יהיה לצאת אל מחוץ לאטמוספרה. זו‬ ‫הייתה משימה יקרה להחריד, ולכן קשה היה לראות‬ ‫כיצד עולם שאמור להחלים ממלחמה גדולה יוכל‬ ‫להפנות משאבים למטרה הזאת. אולם, התחרות בין‬ ‫המעצמות, ארצות הברית וברית המועצות, שהייתה‬ ‫מלווה משטמה, וכונתה "המלחמה הקרה", היה בה‬ ‫מספיק דחף כדי למצוא את המשאבים )אפשר‬ ‫להזכיר בקצרה את הדילמות המוסריות בהעסקת‬ ‫מדענים גרמנים, בראשות וורנר פון בראון, ובהקצאת‬ ‫תקציבים עצומים על חשבון עניינים חשובים אחרים.‬ ‫להיבטים מוסריים נחזור בהמשך(.‬
  • 4. ‫'אבני דרך' במרוץ לחלל‬ ‫ב-7591 ספוטניק 1,‬ ‫ברית המועצות הובילה.‬ ‫היא שיגרה לחלל את הלווין‬ ‫שהקיף את הארץ‬ ‫ספוטניק 2 הכלבה לייקה‬ ‫כחצי שנה מאוחר יותר שוגרה‬ ‫החללית, כאשר בתוכה היתה‬ ‫הכלבה לייקה,‬ ‫שלא שרדה את המסע.‬ ‫1691 ווסטוק 2. הקוסמונאוט ( טיס החלל )‬ ‫הראשון באנושות יורי גאגארין‬ ‫שיגרה בריתה מועצות את החללית המאוישת‬ ‫הראשונה – ווסטוק 2. הקוסמונאוט היה יורי‬ ‫גאגארין, שזכה לתהילת עולם – הראשון מבינינו‬ ‫שיצא מעבר לאטמוספרה, סב את הארץ וחזר.‬
  • 5. ‫האמריקאים לא יכלו להרשות לעצמם להישאר‬ ‫מאחור. ב-2691 הכריז הנשיא קנדי על מפעל ענק,‬ ‫שעתיד להביא את האמריקאים, עוד באותו עשור, אל‬ ‫הירח. נאום זה הוא בעל עניין רב, ונתייחס אליו‬ ‫בהמשך.‬ ‫8691 -הקפת הירח מאוישת - לראשונה בתולדות האנושות‬ ‫הסיפור שאנו מבקשים לספר פה – "זריחת הארץ" –‬ ‫מתייחס למראה רב הוד שנתגלה לעיני האסטרונאוטים בחללית‬ ‫המאוישת הראשונה שהקיפה את הירח .‬ ‫המראה ההוא, ותמונה מיוחדת מתוכו, הצליחו לעורר בבני אדם‬ ‫מחשבות רבות.‬ ‫זו הייתה הפעם הראשונה שבה בני האדם ראו את הארץ, כוכב‬ ‫הבית שלהם, כפי שנראית מבחוץ, ממרחק רב. ( השמש זורחת,‬ ‫הירח זורח, גם הארץ נראת זורחת ממקום אחר )‬ ‫כמשימת בית- התלמידים מתבקשים לחפש‬ ‫חומר מעניין שמרחיב בתחום זה‬ ‫ויקיפדיה‬ ‫גוגל ארץ‬ ‫‪Google Earth‬‬
  • 6. ‫תמונה זו, שצולמה ב-8691 מן החללית אפולו 8 כאשר טסה מעל פני הירח, נחשבת‬ ‫לאחת החשובות בתולדות המדע. כאשר החללית הגיעה לקרבת הירח, היא החלה‬ ‫להקיף אותו. בפרק זמן מסוים החללית הוסתרה מאחרי הירח והקשר בינה לבין‬ ‫הארץ ניתק )כדי שהאות יעבור חייב להיות "קשר אין בין שתי התחנות(. זהו פרק זמן‬ ‫של מתח, כאשר הכול ממתינים להתחדשות הקשר. במהלך הזמן הזה,‬ ‫האסטרונאוטים צילמו את פני הירח, שהיו מוארים על ידי השמש. זה נעשה במטרה לצלם את‬ ‫הצד הנסתר של הירח )שלעולם אינו נראה לנו מן הארץ – נתייחס לכך בהמשך(, כדי למצוא‬ ‫מקומות נחיתה עתידיים. סמוך לרגע חידוש הקשר הם סובבו את החללית כך שמבטם הופנה‬ ‫אל האופק )הקו המפריד בין הירח לשמים בתמונה(, וחזו בזריחה הדרגתית של הארץ, המגיחה‬ ‫מעבר לאופק. המראה היה מפעים. על רקע השמים החשוכים הופיע כוכב כחלחל (היחיד‬ ‫שהיה לו צבע). זו הייתה הארץ, כפי שלא נראתה מעולם.‬ ‫תחילה הארץ נראתה כדורית לחלוטין. בשלב מסוים, הארץ כולה עלתה מעל לאופק, ואז‬ ‫התברר כי רק חלק מן הארץ נראה לעין. במשך הזמן הזה עסקו האסטרונאוטים בצילום של‬ ‫המראה המפעים. ברגע מסוים צולמה התמונה שלפנינו. התברר כי כפי שהירח נראה חלקי‬ ‫מנקודת הראות של הארץ, כך הארץ נראית חלקית מנקודת הראות של הירח. תמונה‬ ‫זו זכתה לכינוי .‪ Earthrise‬כדי להיכנס לאווירה כדאי לצפות בסרטון מפעים שמתאר את‬ ‫הדברים ) עם תרגום לעברית לצפיה בסרט לחץ עלי אני הקישור‬ ‫התמונה הזו מעוררת פליאה. את הפליאה הזאת אנו מבקשים לרתום לפעילות אקדמה, שבה‬ ‫נכיר מן הרוח ומן הצבע של מדע בכלל ופיזיקה בפרט.‬ ‫העיסוק במערכת ארץ-ירח יתחבר בהמשך ליחידות המרחק והזמן שנסמכות על הקף‬ ‫הארץ הכדורית ועל זמני הסיבוב של מרכיבי המערכת שמש-ארץ-ירח‬
  • 7. ‫מצעד הפליאות‬ ‫לאחר צפייה בסרט התלמידים מתבקשים להכין רשימה של פליאות (וסתם שאלות)‬ ‫שעולות למראה הסרט. אפשר לעשות זאת במסגרת של קבוצות דיון, שירשמו שאלות,‬ ‫ולאחר מכן להציג את סך כל השאלות שהועלו. הנה דוגמאות לשאלות:‬ ‫ מדוע הארץ כחלחלה, בעוד יתר תמונת השמים היא שחור לבן?‬‫ מדוע השמיים נראים שחורים שעה שפני הירח מוארים על ידי השמש? זה נוגד את‬‫מה שאנו מכירים מן הארץ.‬ ‫ מדוע אנו משוכנעים שהכדור שאנו רואים הוא הארץ ?‬‫ מדוע הארץ אינה נראית בסרט ככדור שלם ?‬‫ הארץ נראית רק חלק של עיגול. זה מזכיר לנו את צורת הירח כפי שהוא נראה מן - -‬‫ הארץ –לעתים מלא, לעתים חצי מלא, לעתים חרמש. מדוע הארץ נראית כאילו היא‬‫ירח של הירח?‬ ‫ התמונות לא התקבלו מנקודת ראות של מי שעומד על הירח, אלא מנקודת ראות‬‫של מי שנע במהירות רבה (בחללית). האם יש תופעה דומה על פני הארץ?‬ ‫ האם אפשר לנוע כך שלא נראה זריחה או שקיעה( לעולם )כאן או שם ?‬‫ היכן נמצאת השמש ביחס לארץ ולירח, באירוע הזה? איך אנו מסיקים זאת?‬‫ האם יתכן שיש זמנים שבהם הארץ תיראה כדורית יותר בעת הזריחה?‬‫כיצד מתנהלת התקשורת עם החללית? מה קורה כאשר החללית נמצאת מאחרי‬ ‫הירח?‬
  • 8. ‫יחסיות התנועה‬ ‫האם הארץ היא ירח של הירח? כאשר אנו נמצאים על הארץ, דומה עלינו שהירח סובב את‬ ‫הארץ.‬ ‫כאשר אנו נמצאים על הירח, דומה שהארץ סובבת את הירח. מי סובב את מי? הסימטריה‬ ‫שלפנינו‬ ‫מדגימה את יחסיות התנועה. אפשרית הדגמה נחמדה של שני תלמידים המצלמים בוידיאו‬ ‫)טלפון( אחד את השני.‬ ‫כדוריות הארץ‬ ‫זה שנים שמטפטפים לתלמיד את המידע שהארץ היא כדור. האומנם?‬ ‫קשה לראות זאת כאשר צמודים לפני הארץ. קל לראות זאת כאשר מתרחקים מן הארץ‬ ‫ורואים אותה ממרחק. זוהי הזדמנות לשאול כיצד ידעו זאת עוד קודם לעידן החלליות ?‬ ‫האונייה השוקעת מעבר לאופק.‬ ‫לפנינו תמונה משלב אחר של המסע, שבה הארץ נראית יותר כדורית.‬ ‫חללית יפנית ששוגרה כארבעים שנה מאוחר יותר (8002) צילמה תמונות‬ ‫שבהן הארץ נראתה כעיגול של ממש, ואפילו צילמה שקיעה של הארץ‬ ‫(מעל פני הירח). תמונות והסברים אפשר למצוא באתר הבא:‬
  • 9. ‫מופעי הארץ‬ ‫כאמור, הירח נראה מן הארץ לעיתים מלא ולעתים חלקי. אנו אומרים כי יש לו מופעים שונים.‬ ‫מתברר כי מן החוץ רואים רק חלק מכדור הארץ. מדוע?‬ ‫מהו הסבר המשותף למופעי ולמופעי הירח?‬ ‫מערכת שמש-ארץ-ירח‬ ‫הסבר התופעות מחייב את הכנסת השמש לדיון, ושיקולים אופטיים.‬ ‫התלמידים מתבקשים לזהות היכן הייתה השמש בעת הזריחה. אפשר לעשות את ההדגמה‬ ‫הקלאסית, עם פנס, ראש אדם (או כדור) וחדר חשוך.‬ ‫צבע הארץ‬ ‫מדוע הארץ נראית כחלחלה, בניגוד לכלל גרמי השמים?‬ ‫אם קודם ראינו כי הארץ והירח משחקות תפקיד סימטרי, עתה נראה כי לארץ יש ייחוד.‬ ‫הארץ היא גרם השמים הצבעוני היחיד. עוד שנתיים לפני אפולו 8‬ ‫צולמה תמונה של זריחת הארץ, על ידי חללית לא מאוישת, אך זה היה צילום שחור לבן, וכוח‬ ‫הריגוש שלו היה פחות. נראה כי האוקיינוסים, שמכסים את רוב פני הארץ, תורמים לתופעה.‬ ‫ּ‬
  • 10. ‫צבע השמים‬ ‫השאלה המקבילה המתעוררת היא מדוע השמים נראים כה שחורים, גם כאשר הירח מואר על ידי‬ ‫השמש. על פני הארץ הדברים שונים. כאשר הארץ מוארת, השמיים נראים כחולים.‬ ‫שתי הפליאות מביאות אותנו למסקנה ש- האטמוספרה אותה שכבת גז שמקיפה את הארץ, מגנה‬ ‫עלינו מפני גופים שנעים בחלל וקרינה מסוכנת ומספקת לנו אוויר לנשימה( המקיפה את הארץ היא‬ ‫כחולה )כלומר: נראית כחולה כאשר היא מוארת באור השמש ., כך היא נראית הן למי שנמצא מתחת‬ ‫לאטמוספרה, ובמידה מסוימת גם למי שנמצא מעליה. מדוע? נותיר את העניין הזה כהבטחה‬ ‫לעתיד – מן הדברים שנלמד בתוכנית העתודה במהלך השנים.‬ ‫אם כך, הארץ בכל זאת היא גרם שמים מיוחד – היחיד שנראה צבעוני. לא בהכרח. זו ההזמנות‬ ‫להיזכר בכך שהארץ היא כוכב לכת שאינו מאיר בכוחות עצמו (אם היתה עושה זאת היינו‬ ‫נמצאים באור גם בלילה) הארץ נראית רק כאשר מאירים עליה, באמצעים טבעיים השמש,‬ ‫ובמובן שונה גם הירח( ובאמצעים מלאכותיים (פנס רחוב, לדוגמה) הדבר יהיה נכון לכל כוכב דמוי‬ ‫ארץ (אם קיים כזה) שימצא סמוך לכוכב דמוי שמש. מדוע איננו רואים כוכב כזה? האם הדבר מעיד‬ ‫שאינו קיים? לא בהכרח, כוכבים שאינם מאירים מעצמם אינם נראים למרחוק.‬
  • 11. ‫הזריחה מנקודת ראותו של נוסע‬ ‫במקרה שלפנינו, זריחת הארץ התקבלה כאשר החללית נעה.‬ ‫מה יקרה עם החללית הייתה נעה מהר יותר?‬ ‫התלמידים אמורים להגיע לתשובה :‬ ‫שתהליך הזריחה היה מהיר יותר. זה נכון גם בעבור מטוסים שטסים מזרחה. בעבור אלה‬ ‫היממה קצרה יותר. אם המטוס ינוע כך שישלים הקפה של הארץ בדיוק ביממה, לא‬ ‫תהיה בעבורו שקיעה וזריחה. זה מזכיר לנו את הספר "מסביב לעולם בשמונים יום". זה‬ ‫מזכיר גם לוויין תקשורת. יש על מה לדבר‬ ‫תקשורת עם החללית‬ ‫כדי שהתשדורת תגיע מן הארץ אל החללית, ובכיוון ההפוך, אסור שמשהו יימצא‬ ‫ביניהן. כאשר החללית נכנסה במסלולה אל מאחרי לירח ניתק הקשר. במשך הזמן הזה אין‬ ‫תקשורת, ויש אי ודאות. כניסה אל אזור חוסר התקשורת, ויציאה ממנה, בזמן המתוכנן,‬ ‫מאשרות כי נעשתה עבודה נכונה. במקרה שלפנינו, הקשר היה אמור להתחדש כאשר נוצר‬ ‫"קשר עיין" עם תחנת הקרקע בעת "זריחת הארץ". זה לא התרחש, מפני שמראה הזריחה‬ ‫השכיח מן האסטרונאוטים את הצורך לכוון את האנטנה אל הארץ. רק לאחר זמן הם נזכרו‬ ‫לתקן את הדברים.‬
  • 12. ‫גודל הארץ‬ ‫בעת זריחתה, הארץ נראתה גדולה למדי, אך עדיין היה אפשר להסתיר אותה על ידי אגודל‬ ‫(או אגרוף) מה גודלה? איך אפשר למדוד זאת? התמונות מן הירח אינן מספקות מידע‬ ‫מספיק. קשה לדעת, אם הארץ קרובה וקטנה או רחוקה וגדולה. הטיסה הזאת משכנעת‬ ‫אותנו כי הארץ כדורית, אך איננו ידועים מהו ההיקף (או הקוטר) שלה. כיצד עושים זאת?‬ ‫כיצד עשו זאת? בכך נעסוק בהמשך לימודי העתודה. זוהי עוד הבטחה שנצטרך לממש. (‬ ‫כתה ח' )‬ ‫הצד "האפל" של הירח‬ ‫אין לירח צד שהוא אפל באופן קבוע. הצד האפל הוא זה שאינו מואר, והוא משתנה באופן רציף.‬ ‫לעומת זה, מתברר כי הירח מפנה אל הארץ תמיד צד מסוים שלו, בעוד הצד השני נסתר מאתנו.‬ ‫אפולו 8 עסקה בצילום שיטתי של הצד הנסתר, כדי להכיר את מה שאיננו מסוגלים לראות‬ ‫מכאן‬ ‫היבטים אקולוגיים‬ ‫הצפייה בתמונת הארץ הצבעונית, אך גם שברירית משהו, סייעה‬ ‫להבין שיש לדאוג לכוכב הזה.‬ ‫אולי האטמוספרה מגינה עליו מפני רעות מן החוץ, אך עלינו‬ ‫לשמור עליו ועליה מפני מעשה ידינו.‬ ‫תנועות ירוקות שאבו כהשראה מן הצילום הזה. זה כל מה שיש‬ ‫לנו. מושגים כמו אקולוגיה וקיימות נבטו מן הצילום הזה )בין‬ ‫היתר(. על ההיבט הזה, ועוד על אפולו, אפשר לקרוא כאן‬ ‫(בעברית)‬
  • 13. ‫אפולו 8 מנקודת ראות של למעלה מארבעים שנה – היבטים חברתיים ואתיים‬ ‫כידוע, הפזמונאי יעקב רוטבליט ניסח את ההבדל בין מה שנראה משתי נקודות ראות כך:‬ ‫"דברים שרואים משם לא רואים מכאן". כאשר מתבוננים מנקודת המבט של מי שנע על‬ ‫הירח מתקבלות הפתעות. חלק מן ההפתעות הוא דווקא בכך ששם אנו רואים דברים‬ ‫דומים למה שאנו רואים כאן )בניגוד לציפיותינו המוקדמות(, והדבר מעיד על סוג של‬ ‫אוניברסאליות בחוקיות הטבע. מאידך גיסא, ראינו גם שלפעמים הדברים נראים שונים,‬ ‫וגם מזה למדנו משהו. ריבוי נקודות ראות עשוי לבלבל, אך העושר הזה מאפשר לנו לבנות‬ ‫את הפסיפס המורכב שמביא לתמונה שהיא פשוטה בבסיסה. כאשר רוטבליט כתב את‬ ‫הדברים, הוא התייחס לפער בראיית הדברים דווקא מנקודת ראות של פערי זמן. יש עניין‬ ‫לבחון את הדברים מנקודת ראות של למעלה מארבעים שנה מאוחר יותר. מתברר כי יש‬ ‫לנו עדות מוקלטת של האופן שבו ראו האסטרונאוטים עצמם את הדברים מפרספקטיבה‬ ‫של ארבעים שנה.‬ ‫הסרט הזה מעלה אינסוף מחשבות, על מדע ומוטיבציות אנושיות‬ ‫סיכון חיי אדם – אז והיום זו הייתה משימה עם סיכון גבוה. האסטרונאוטים העריכו את‬ ‫סיכוייה כ-"05-05". דומה שמדובר בהרפתקנים, מן הסוג של מטפסי הרים, ואכן רבים מן‬ ‫האסטרונאוטים היו טייסי ניסוי )טייסים שמטיסים מטוס בשלבים הבנייה שלו(, כלומר: אנשים‬ ‫שהפחד אינו משתק אותם. האתוס המקובל הוא להעריץ את האנשים הראשונים שהעזו‬ ‫לטוס, או לחקור יבשות לא נודעות. נועזותם קידמה את האנושות. האם הדבר מוצדק? חשוב‬ ‫להציג כאן את הדילמה.‬ ‫אילן רמון ז"ל כמשל .‬
  • 14. ‫משימה לאומית‬ ‫מדוע האסטרונאוטים היו כה נלהבים למשימה, מעבר לעניין ההרפתקני? האם הם חשבו שמדובר‬ ‫בהישג מדעי ואנושי כביר, שמצדיק את הסיכונים? לטענתם, גם כעבור ארבעים שנה, כל האתגרים‬ ‫הנשגבים היו משניים. הדחף העיקרי, והכמעט בלעדי, היה להביס את הרוסים. האם זה הדבר‬ ‫הנכון? האם אנו מעודדים תחרות? האם אנו מעוניינים לדרג בין אומות? האם תחרות אינה עניין‬ ‫רע, שעלול להוביל לפורענות? האם אי אפשר לתעל את התחרות לקפיצה לרוחק, שהסיכונים בה‬ ‫נמוכים בהרבה מן הקפיצה הנחשונית של אפולו 8? האם זוהי רוח האדם בנשגבותה? מתברר כי‬ ‫עבור האסטרונאוטים, כמו עבור אמריקה כאומה, זו הייתה ההכרעה הערכית המתבקשת, שהרי‬ ‫הניצחון על רוסיה )פורמלית: ברית המועצות(, היה ניצחון הטוב על הרע. זוהי "המלחמה הקרה"‬ ‫בשיאה. המלחמה הקרה )ברוסיה הקומוניסטית(, כמו מלחמת העולם השנייה )בגרמניה הנאצית(,‬ ‫לא נתפשו כסכסוכים "שגרתיים" בין אומות, שבהן יתכן שעדיף להתפשר, על פני התכתשות‬ ‫אינסופית. המאבקים הגדולים ההם נתפשו באמריקה, כמאבקים של הטוב ברע המוחלט, שאין‬ ‫להתפשר עימו בשום פנים ואופן. אגב, גם בברית המועצות ראו את הדברים כך, מן הכיוון ההפוך‬ ‫)גם זה יחסי(. האסטרונאוטים ראו עצמם כחיילים במלחמה הזאת. לשיטתם, הייתה זו הכרעה‬ ‫ערכית. בשיחה שלהם לאחר ארבעים שנה, הביע מפקד החללית את דעתו, שהתהילה הגדולה‬ ‫שהם זכו לה, אינה הוגנת לגמרי, שהרי עמיתיהם הטייסים, שסיכנו חייהם במלחמת וייטנאם‬ ‫)שלא הייתה ממש מלחמה קרה(, לא זכו לתהילה שכזאת.‬ ‫כל פרויקט החלל האמריקאי, שהואץ מאוד בגלל המלחמה הקרה, הוצג על ידי הנשיא קנדי‬ ‫כמשימה לאומית, שמיועדת לייצר מטרה לאומית משותפת, שאליה הכול מתכווננים, במטרה‬ ‫ללכד את השורות, ולייצר אתוס לאומי וכלל אנושי.‬ ‫אפולו 8 שוגרה ממש בימים האחרונים של שנת 8691. זריחת הירח צולמה בליל חג המולד. זו‬ ‫הייתה שנה קשה לאמריקה. המלחמה בוויטנאם דשדשה. ויכוחים והפגנות העכירו את מצב‬ ‫הרוח. מרטין לותר קינג ובובי קנדי נרצחו. תמונות חג המולד סייעו לאמריקאים לסיים את השנה‬ ‫בהתרוממות רוח. טיים-מגזין הציג את האסטרונאוטים בתמונת השער לסיכום השנה. זה מעלה‬ ‫את השאלה, עד כמה המנהיגות רשאית לייצר משימות לאומיות, שיש בהן סיכון, כדי לרומם את‬ ‫הרוח, מתוך הנחה שהתוצאה כוללת תהיה חיובית. זהו דיון ערכי של ממש.‬
  • 15. ‫התלהבות אל מול בירוקרטיה בדברים שנאמרו אחרי ארבעים שנה, טען מפקד החללית,‬ ‫כי סוד ההצלחה של אפולו 8 היה בכך שהמערכת פעלה מתוך התלהבות )ומקצועיות( ללא‬ ‫בירוקרטיה מעכבת. בהמשך הדרך, זה לא היה אפשרי, שהרי המערכת משתכללת, עם‬ ‫מנגנוני בקרה, שמסרבלים את ההתנהלות. ויכוח ערכי זה מלווה אותנו בכל דרכינו, מן‬ ‫ההכרעה מתי לשחרר תרופה לרשות הציבור, ועד להחלטות על שחרור קרקעות לבנייה, או‬ ‫שחרור פרויקט חינוכי לפיתוח בזמן הנכון. פעולה מתוך התלהבות, גם כאשר שותפים לה‬ ‫טובי המומחים, עלולה לגרום לתקלות. מערכי הבקרה אמורים לצמצם את הסכנה הזאת.‬ ‫ככל שהם משתכללים, הם מערימים קשיים של זמן ומגבלות תקציביות, שבסופו של דבר‬ ‫עלולים לפוגע במטרה העיקרית. אין הכרעה חד משמעית כאן, אלא החלטות אד-הוק. עם‬ ‫זאת, עלינו להיות מודעים לדבר ולהכיר דרכי פעולה, בטרם נכריע ערכית במקרה מסוים.‬ ‫תכנון מוקדם עוד עניין שעלה בשיח המאוחר )ארבעים שנה( היה עניין התכנון המוקדם.‬ ‫מפקד החללית סיפר עד כמה הם התכוננו לכל תרחיש אפשרי. הם היו מתורגלים גם‬ ‫לקראת תרחישים בעלי הסתברות נמוכה. עם זאת, מיד עם השיגור התברר עד כמה הם‬ ‫טעו. כדי להוציא את החללית למסלול לדרך רחוקה, היה צורך להציבה בקצהו העליון של‬ ‫טיל ענק, שהחללית הייתה זעירה לעומתו. עם השיגור התברר כי כל תנודה קלה של הטיל,‬ ‫התבטאה בתנועה גדולה ומאיימת של החללית הזעירה שבקצהו, כאילו הייתה יצור זעיר‬ ‫שנמצא בקצה העליון של אנטנה גמישה שמזדקרת ממכונית שנוסעת במהירות עצומה.‬ ‫באותו זמן תהה מפקד החללית, מה עוד לא נלקח בחשבון. הלקח הראשוני הוא שיש לחשוב‬ ‫עוד ועוד על כל האפשרויות. הלקח החשוב ממנו הוא לפעול מתוך מידת הענווה. ההישגים‬ ‫המדעיים הכבירים עלולים לטעת בנו תחושה של כול-יכולים.‬ ‫היבריס עלול לגרום לקלות דעת שסופה אסון.‬
  • 16. ‫בעקבות השיעור‬ ‫כפעילות משלימה בבית, התלמידים מתבקשים לערוך חיפוש באינטרנט, אחרי כל מה‬ ‫שקשור בחללית אפולו 8. על מסלול החללית, על הצוות, על החללית והטיל הנושא‬ ‫וכיו"ב, הוא מידע מעניין.‬ ‫תלמידים יכינו משהו אותו יוכלו להציג בכיתה ( אפשר מן המחשב על הלוח.) בעקבות‬ ‫זה אפשר להפיק פוסטר נאה ולהציגו לראווה בבית הספר. העתודה המדעית‬ ‫הטכנולוגית ורוחה אמורים להימצא במסדרונות בית הספר מראשית שנה ועד אחרית‬ ‫שנה.‬ ‫בעתיד, נחקור במסגרת לימודי הפיזיקה בעתודה, שיגור של טיל ( בקבוק משקה קל,‬ ‫מלא חלקית במים, שדוחסים לתוכו אוויר באמצעות משאבה ) . זה יהיה קשור, בין‬ ‫היתר, לחוקי התנועה של ניוטון. באותה הזדמנות תלמידים גם יבנו טילים וישגרו‬ ‫אותם.‬
  • 17. ‫קנדי 2691‬ ‫נחזור עתה אל הנאום המכונן של הנשיא קנדי, שנישא ב-21 בספטמבר 2691, באצטדיון של‬ ‫אוניברסיטת רייס, ביוסטון, טקסס. בנאום הזה ביקש הנשיא להלהיב את עמו להצטרף לפרויקט‬ ‫ענק, בזבזני ביותר, לכאורה. קנדי מבקש לשרטט אתוס של אמריקה, על בסיס של מערכת ערכים.‬ ‫למודי ניסיון, יתכן שחלק מאיתנו יראו כאן מניפולציה בערכים, כפי שמנהיגים עושים מדי פעם.‬ ‫כדי לאפשר הכרעה בעניין זה, כדאי לדעת מה טען קנדי. נעשה זאת בקצרה.‬ ‫קנדי פתח בשאלה אם לא הגיע הזמן לנוח קצת מן המרוץ המדעי-טכנולוגי, שהקצב שלו רק הולך‬ ‫וגובר, אך ציין שהדבר נוגד את המזג הטקסני )והאמריקני בכלל(. מה שמכריע כאן, לטענתו, שאם‬ ‫אמריקה תנוח, האנושות בכללותה לא תנוח, ומוטב שהקדמה האנושית תובל על ידי מי שערכיו‬ ‫עדיפים:‬ ‫חקר החלל יתקדם, אתנו או בלעדנו... ושום אומה שאמורה להוביל אומות אחרות אינה יכולה‬ ‫להישאר מאחור במרוץ לחלל.‬ ‫לדעת קנדי, האומה המובילה בתחומים כה רבים אינה יכולה להימנע מן המרוץ לחלל:‬ ‫...שהרי עיני העולם נשואות עתה לחלל, אל הירח ואל כוכבי הלכת שמעבר לו, ואנו נדרנו שלא‬ ‫לראות אותו נכבש תחת דגל עוין, אלא תחת הנס של חופש ושלום. נדרנו לא לראות את החלל‬ ‫מתמלא בנשק של השמדה המונית, אלא במכשירים של ידע והבנה.‬ ‫עם זאת, נדריה של האומה יתממשו אם אומה זו תהיה הראשונה, ולכן, נהיה הראשונים. בקצרה,‬ ‫מנהיגותנו במדע ובתעשייה, תקוותנו לשלום ולביטחון, ההתחייבויות שנטלנו על עצמנו, אחרות,‬ ‫כל אלה דורשים מאיתנו את המאמץ הזה, לפתור את התעלומות האלה, לפתור אותן‬ ‫לטובת האנושות כולה, ולהיות האומה המובילה בחלל.‬
  • 18. ‫אנו מפליגים בים החדש הזה מפני שיש ידע חדש להשיג, וזכויות חדשות לזכות בהן, והן‬ ‫חייבות להיות מושגות ומנוצלות לקדמת כלל האנושות. שהרי חלל, כמו מדע הגרעין וכלל‬ ‫הטכנולוגיה, אין לו מצפון משל עצמו. האם יהיה לכוח של טוב או רע, תלוי באדם, ורק אם‬ ‫ארצות הברית מחזיקה במעמדה הרם, היא מסוגלת לסייע בהחלטה אם האוקיינוס החדש הזה‬ ‫יהיה ים של שלום או זירה מזוויעה חדשה של מלחמה...‬ ‫אין עימות, דעה קדומה, או סכסוך לאומי בחלל החיצון, לפי שעה. כיבושו מצריך את הטובים‬ ‫שבמין האנושי...‬ ‫אך מדוע, יש אומרים, מדוע הירח? מדוע לבחור בזה כמטרה?... אנו בוחרים ללכת לירח. אנו‬ ‫בוחרים ללכת לירח בעשור הזה, ולעשות דברים נוספים, לא בגלל שהם קלים, אלא בגלל שהם‬ ‫קשים, מפני שמטרה זו תשרת אותנו בארגון ובאומדן של האנרגיות והמיומנויות הטובות ביותר‬ ‫שבנו, מפני שהאתגר הזה הוא זה שאנו מוכנים לקבל, שאיננו מוכנים לדחות, כזה שאנו‬ ‫מתכוונים לזכות בו, וכך גם האחרים.‬ ‫קנדי פורש עולם של ערכים. על כל אחד אפשר לדון ולהתווכח‬