האמנם חל איסור לשמוע מוזיקה בכל השנה

303
-1

Published on

0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total Views
303
On Slideshare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
2
Actions
Shares
0
Downloads
1
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

האמנם חל איסור לשמוע מוזיקה בכל השנה

  1. 1. ‫האמנם חל איסור לשמוע מוזיקה כל השנה?‬ ‫הרב ארי דוד קאהן‬ ‫1. תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מח עמוד א‬‫מתני. משבטלה סנהדרין - בטל השיר מבית המשתאות, שנאמר: +ישעיהו כד+ בַ שיר‬ ‫ִּׁ‬‫ֹלא יִּׁ שּתּו יָיִּׁ ן וגו [יֵמַ ר שכָ ר לְׁ שֹתָ יו.] משמתו נביאים הראשונים - בטלו אורים ותומים.‬ ‫ֵ‬ ‫ְׁ‬‫משחרב בהמ"ק - בטל השמיר, ונופת צופים, ופסקו אנשי אמנה מישראל, שנאמר:‬‫+תהלים יב+ הושיעה ה כי גמר חסיד וגו. רשב"ג אומר, העיד ר יהושע: מיום שחרב‬ ‫בהמ"ק - אין יום שאין בו קללה, ולא ירד הטל לברכה, וניטל טעם הפירות…‬ ‫2. תלמוד בבלי מסכת גיטין דף ז עמוד א‬‫שלחו ליה למר עוקבא: זמרא מנא לן דאסיר? שרטט וכתב להו: +הושע ט+ַאל ּתשמַ ח‬ ‫ִּׁ ְׁ‬‫יִּׁ שראֵ ל אֶ ל גִּׁ יל כָ עַ מים [כִּ י זָ נִּיתָ מֵ עַ ל אֱ ֹלהֶ יָך ָאהַ בְ ת אֶ תנָן עַ ל כָ ל גָרנוֹת דגָן:] ולישלח להו‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ָ ְ‬ ‫ִּׁ‬ ‫ְׁ ָ‬‫מהכא: +ישעיהו כ"ד+ בַ שיר ֹלא יִּשתּו ייִּן יֵמַ ר שכָ ר לְ שֹתָ יו! אי מההוא, הוה אמינא הני‬ ‫ֵ‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ִּ‬ ‫מילי זמרא דמנא, אבל דפומא שרי, קמ"ל.‬ ‫3. רש"י מסכת גיטין דף ז עמוד א‬ ‫זמרא - לשורר בבית המשתאות.‬ ‫4. תוספות מסכת גיטין דף ז עמוד א‬‫זמרא מנא לן דאסור - פי בקונטרס לשורר בבית המשתאות וכן משמע מדקאמר‬‫ולישלח ליה מהכא בשיר לא ישתו יין ובפרק בתרא דסוטה (דף מח.) תנן משבטלה‬‫סנהדרין בטל שיר בבית המשתאות שנאמר בשיר לא ישתו יין וראוי להחמיר בכיוצא‬‫דההוא בירושלמי דהוה קאים ודמיך בזמרא שמתענג ביותר ושיר של מצוה שרי כגון‬ ‫בשעת חופה שעושין לשמח חתן וכלה.‬ ‫5. תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מגילה פרק ג‬‫מהו מכתוב תרי תלת מילין מפסוקא מר עוקבא מישלח כתב לריש גלותא דהוה דמיך‬ ‫וקאים בזימרין [הושע ט א] ישראל אל תשמח בעמים אל גיל‬ ‫קרבן העדה מסכת מגילה פרק ג‬ ‫דהוה דמיך וקאים בזמרא. שהיו אומרין לפניו בשכבו ובקומו:‬‫ישראל אל תשמח בעמים אל גיל. וקרא כתיב אל תשמח ישראל אל גיל בעמים ש"מ תרי‬ ‫תיבות מותר תלת אסור למיכתב בלא שירטוט לכך היה מהפך וכתב:‬ ‫6. רי"ף מסכת ברכות דף כא עמוד ב‬‫גרסינן בגיטין בפרק קמא [גיטין ז ע"א] שלחו ליה למר עוקבא … פירש גאון הא‬‫דאמרינן זמרא בפומא אסיר ה"מ כגון נגינות של אהבת אדם לחבירו ולשבח יפה ביפיו‬‫כגון שהישמעאלים קורים להם אשעא"ר אבל דברי שירות ותשבחות וזכרון חסדיו של‬‫הקדוש ברוך הוא אין אדם מישראל נמנע מזאת ומנהג כל ישראל לאמרן בבתי חתנים‬ ‫ובבתי משתאות בקול נגינות ובקול שמחה ולא ראינו מי שמיחה בזאת‬ ‫7. חידושי הר"ן מסכת גיטין דף ז עמוד א‬‫… ומ"מ ראוי להחמיר שלא להתענג בשיר ביותר אפילו שלא בבית המשתה כדאמרינן‬‫בירושלמי מר עוקבא שלח כתב לריש גלותא דהוא קאים ודמיך והוו מזמרין בזמרא אל‬‫תשמח בעמים אל גיל כלומר כשהיה שוכב וקם היו מזמרין לפניו ושלח לו שאין לעשות‬‫כן ומ"מ כתבו הגאונים שאינו אסור אלא כגון נגינות של אהבת אדם לחבירו ולשבח‬ ‫1‬
  2. 2. ‫יפה ביופיו. אבל שירות ותשבחות וזכרון חסדיו של הקדוש ברוך הוא שרי ומשמע נמי‬ ‫בשיר של מצוה שרי כשיר של חופה הנעשה לשמח חתן וכלה.‬ ‫8. בית הבחירה למאירי מסכת גיטין דף ז עמוד א‬‫כל מיני זמר העשויין לשמחת הוללות ושלא לכוין בהם לשבח הבורא יתברך או לצד‬‫מצוה אלא דרך קלות ראש ותענוג במיני מאכל ומשתה אסור לשמעו ולהשתעשע בו בין‬‫שנעשה הזמר בכלי בין שירה על פה וכל שכן במקום שהנשים מצויות שם והדבר בא‬‫לידי הרגל עבירה ומכל מקום כל שיש בו שבח ותהלה לשם כגון מיני פיוטים ומזמורים‬‫מותר אף בבית חתנים ומשתאות וכן הדין לשמח חתן וכלה שכל שאין בו צד פריצות‬‫מותר ואין לו לדיין באלו אלא מה שעיניו רואות לפי מקומם ושעתם ואף המקראות‬‫מלמדים שלא נאמר אלא דרך פריצות והוא שאמר כעמים כלומר כמנהג העמים וכן‬‫בשיר לא ישתו יין שכל אלו דרך פריצות וקלות ראש ובמסכת סוטה מ"ח א נראה כן‬ ‫בהדיא כמו שביארנו שם:‬ ‫9. רמב"ם הלכות תעניות פרק ה הלכה יד‬‫וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר אסור לשמוח בהן‬‫ואסור לשמען מפני החורבן, ואפילו שירה בפה על היין אסורה שנאמר +ישעיהו כ"ד+‬‫בשיר לא ישתו יין, וכבר נהגו כל ישראל לומר דברי תושבחות או שיר של הודאות לאל‬ ‫וכיוצא בהן על היין.‬ ‫11. שו"ת הרמב"ם סימן רכד‬ ‫שאלה שאלה מארם צובא. המותר לשמוע שירה עם שירי האזורב הערביים וזמר?‬‫התשובה ידוע, שעצם הזמר והניגונים כלם אסורים, אפילו אין אומרים עליהם מלים‬‫כלל, לאומרם ז"ל אודנא דשמעא זמרא תעקר. וכבר באר התלמוד שאין הבדל בין‬‫שמיעת הזמר או ניגון על מיתרים או השמעת הנעימות בלא [מלים], אלא כל מה שמביא‬‫לידי שמחת הנפש והתרגשותה, (הוא) אסור, כמו שאמרו, וסמכו דבריהם אל איסור‬‫הנביא, (שאמר)ה אל תשמח ישראל אל גיל כעמים. וטעם זה (הדבר) ברור מאד, לפי‬‫שכוח תאוה זה צריך לכובשו ולמונעו ולמשוך ברסנו, ולא שיפעל ויחיה מתוו ואין‬‫משגיחים באחד היוצא מן הכלל שמעטים כמותו, אשר (זה) מביאו לידי שמירת הנפש‬‫ומהירות התפעלות להשגת מושכל או כניעה לדברים האלהיים, לפי שדיני התורה לא‬‫נכתבו אלא לפי הרוב והרגיל, שדברו חכמים בהווהז וכבר בארו לנו הנביאים זאת‬‫ואמרו בגנותם השימוש בכלי השיר על דרך הפולחן ע"י שמיעתם, וזה אומרם הפורטים‬‫על פי הנבל כדוד חשבו להם כלי שיר. וכבר בארנו בפרוש אבות שאין הבדל בין‬‫הדיבורים העבריים לדיבורים הערביים, ואין זה אסור או מותר אלא לפי העניין הכלול‬‫באותם הדיבורים. ואליבא דאמת אסור לשמוע דבר טפשות, אפילו נאמר שלא בשירה,‬‫ואם מנגנים אותו על כלים, יש כאן שלשה איסורים, איסור שמיעת דבר טפשות ונבלות‬‫הפה איסור שמיעת שירה, ר"ל זמרא בפומא, ואיסור שמיעת (כלי) מיתרים. ואם זה‬‫במקום שתיית יין, יש איסור רביעי, והוא אומרויא יתעלה והיה כנור ונבל תוף וחליל‬‫ויין משתיהם. ואם המזמרת אשה, יש שם איסור חמישי, לאומרם ז"ל קול באשה‬‫ערוה, ומכל שכן אם היא מזמרת. (וכבר) התבארה האמת במופת, והיא, שהכוונה בנו,‬‫שנהיה גוי קדוש ולא יהיה לנו מעשה ולא דיבור אלא בשלמות או במה שמביא אל‬‫השלמות, ולא שנעורר הכחות המונעים מן כל טוב, ולא שנפקיר (עצמנו) בהוללות‬‫ושחוק. וכבר בארנו בזה הענין במורה בחלק האחרוןיג שבו, מה שיש בו מספיק,‬‫בדברים (שהם) מופתיים לאנשי מעלה. ומה שאמרו הגאוניםיד ז"ל הוא זמר דברי‬‫שירות ותושבחות, כמו שכתב בעל ההלכות ז"ל.טו אבל חס ושלום להזכיר שירי (החול)‬‫בהם, לא נשמעה זאת בישראל לא מן גאון ולא מן הדיוט. והתימה על אומרכםטז‬‫במעמד כשרים, והכשרים לפי דעתי אינם מצויים במקומות שתית משקה משכר. וכבר‬ ‫2‬
  3. 3. ‫בארנו גם בזה במורהיז מה שיש בו מספיק. ומכל שכן (אינם כשרים), אם יוסיפו על זה‬ ‫ע"י שמיעת כלי שיר. ושלום. וכתב משה:‬ ‫11. בית יוסף אורח חיים סימן תקס‬‫ג ואסרו כל מיני שיר בין בכלי בין בפה. בסוף סוטה (מח.) תנן משבטלה סנהדרין בטל‬‫השיר מבית המשתאות שנאמר (ישעיה כד ט) בשיר לא ישתו יין ובפרק קמא דגיטין (ז.)‬‫שלחו ליה למר עוקבא זמרא מנא לן דאסיר שירטט וכתב להו אל תשמח ישראל אל גיל‬‫כעמים (הושע ט א) ולישלח להו מהכא בשיר לא ישתו יין אי מההוא הוה אמינא הני‬‫מילי זמרא דמנא אבל דפומא שרי קמ"ל ופירש רש"י זמרא. לשורר בבית המשתאות:‬‫וכתבו התוספות (ד"ה זמרא) כן משמע מדקאמר ולישלח להו מהכא בשיר לא ישתו יין‬‫וראוי להחמיר בכיוצא דההוא דירושלמי (מגילה פ"ג ה"ב) דהוה קאים ודמיך בזמרא‬‫שמתענג ביותר ושיר של מצות שרי כגון בשעת חופה שעושין לשמח חתן וכלה. וגם‬‫סמ"ג כתב בהלכות תשעה באב (עשין דרבנן ג רמט ע"ג) דלשמח חתן וכלה שהוא שיר‬‫של מצוה מותר ורבינו כתב בסימן של"ח (קיב:) בשם אבי העזרי (סי תשצו) שמותר‬‫לומר לגוי בשבת לנגן בכלי שיר בחופות דאמירה לגוי במקום מצוה שרי (עיי עירובין‬ ‫סז:) ואין שמחת חתן וכלה בלא כלי שיר עד כאן:‬‫ומ"ש רבינו ומלשון הרמב"ם משמע דבכלי אסור בכל ענין ובפה דוקא על היין. כן‬‫משמע ממ"ש בסוף הלכות תענית (פ"ה הי"ד) וזה לשונו וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר‬‫וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר אסור לשמוח בהן ואסור לשמען מפני החורבן‬‫ואפילו שירה בפה על היין אסורה שנאמר בשיר לא ישתו יין וכבר נהגו כל ישראל לומר‬ ‫דברי תושבחות או שיר של הודאות לאל וכיוצא בהן על היין:‬‫ומ"ש רבינו שמותר לומר שירות ותושבחות על היין בבית המשתה. כן כתבו הרי"ף‬‫(ברכות כא:) והרא"ש (שם סי א) בפרק אין עומדין בשם גאון (עי תשובת הגאונים‬‫מהדו הרכבי עמ 27 סי ס) וכן כתב הרב המגיד (שם) בשם גאון ג"כ וכך הם דברי‬ ‫הרמב"ם שכתבתי בסמוך: …‬ ‫21. שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקס סעיף ג‬‫וכן גזרו (יא) שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם;‬‫הגה: ויש אומרים דוקא מי שרגיל בהם, כגון המלכים שעומדים ושוכבים בכלי שיר (יב)‬‫ח או בבית המשתה (טור), ואסור לשומעם מפני החורבן; (יג) ואפילו שיר ט בפה על‬‫היין, אסורה שנאמר: בשיר לא ישתו יין (ישעיה כד, ט) וכבר נהגו כל ישראל לומר (יד) י‬‫דברי תשבחות או שיר של הודאות (טו) וזכרון חסדי הקדוש ברוך הוא, על היין. הגה:‬‫וכן לצורך מצוה, כגון, בבית יא >ה< חתן וכלה, (טז) הכל שרי (תוספות וסמ"ג והגהות‬ ‫מיימוני).‬ ‫31. משנה ברורה סימן תקס ס"ק יב‬‫(יב) או בבית המשתה - ר"ל לפי שהוא על היין אסרו בזה [כא] ואפילו למי שאינו רגיל‬‫בזה ודע דאפילו בפה [כב] אסור על היין לכו"ע. וע"כ יש למחות באותן שיושבין [כג]‬‫לאכול סעודתן ובחוץ עומדים ומנגנים ובכל יום עושין כן דזהו ודאי איסור גמור‬ ‫[פמ"ג]:‬ ‫41. שער הציון סימן תקס ס"ק כג‬‫(כג) רוצה לומר, על היין. אמנם לפי מה שכתב במסכת גטין בהגהות רמ"א שבמרדכי‬‫בשם מ"י דדוקא במשתה בלא אכילה הוא דאסור שכן דרך עכו"מ, אבל במשתה של‬ ‫אכילה מותר, אפשר דאין למחות בם אף על גב דרגילי בזה:‬ ‫51. שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן פז ד"ה הנה באחד‬‫הנה באחד שרוצה ללמד לשורר בכלי זמר, אם הוא לפרנסה מותר אף בימי ספירה‬‫דלדידיה אין זה ענין שמחה. ואם הוא להנאתו אסור אף ללמד דגם זה הוא הנאה‬ ‫3‬
  4. 4. ‫ואסור בימי ספירה בעניני שמחה לפי המנהג. וגם בכל השנה הא אסור להרמב"ם פ"ה‬‫מתעניות הי"ד ופסק כן המחבר בש"ע סימן תק"ס סעיף ג בזמרא דכלי שיר וראוי‬‫להחמיר כמותם, אף שהרמ"א בשם י"א מתיר שלא במשתה כדבארתי בספרי על או"ח‬‫סימן קס"ו עיין שם, אבל אין למחות ביד המקילין מאחר שרמ"א מתיר שלא במשתה‬ ‫ואין רגילין. וכן הוא הדין לשמוע זמרא דמנא. ובימי ספירה אסור לכו"ע.‬ ‫61. שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן קסו‬ ‫בענין איסור זמרא בזה"ז ד תמוז תשי"ח. מע"כ ידידי הנכבד מר מלך פרעס שליט"א.‬‫בדבר איסור שמיעת קול זמר משחרב ביהמ"ק, הנה בגיטין דף ז משמע דאין חלוק בין‬‫זמרא דמנא לזמרא דפומא, אבל האיסור פרש"י שהוא לשורר בבית המשתאות, וכן‬‫כתבו התוס שם /גיטין ז/ מטעם דכן משמע בגמ שם מדקאמר ולישלח ליה מהכא‬‫בשיר לא ישתו וכן הוא לשון המשנה בסוטה דף מ"ח משבטלה סנהדרין בטל שיר בבית‬‫המשתאות. אך הוסיפו דראוי להחמיר בכיוצא דההוא בירושלמי דהוה קאים ודמיך‬‫בזמרא שמתענג ביותר, וזהו כוונת הטור או"ח סי תק"ס שכתב ופרש"י כגון לשורר‬‫בבית המשתה והתוס מפרשים דאפילו בלא משתה נמי ודוקא למי שרגיל בכך. ונראה‬‫פשוט שלא פליגי דכן משמע לשון התוס דראוי להחמיר בכיוצא כוונתם בכה"ג, דלמי‬‫שרגיל בכך שמתענג ביותר דמי לבית המשתאות לכל אדם אף שאינם רגילין דג"כ הוא‬‫תענוג ביותר. וכן איתא ברמ"א סעי ג שכתב ויש אומרים דוקא מי שרגיל בהם כגון‬‫המלכים שעומדים ושוכבים בכלי שיר או בבית המשתה ופי במג"א /או"ח תק"ס/‬‫סק"ח דבבית המשתה אסור אפילו למי שאינו רגיל בהם, והוא משום דטעם אחד להם‬ ‫וחזינן שמפרש שלא פליגי רש"י ותוס.‬ ‫71. שו"ת יחוה דעת חלק א סימן מה‬‫ולכן שירות ותשבחות להשי"ת בליווי כלי נגינה, הנאמרים ברדיו או ברשם קול, אין‬‫איסור לשומעם, שיש כעין ספק ספיקא, שמא הלכה כרוב הפוסקים שלא נאסר לשמוע‬‫כלי שיר אלא על היין, ואם תמצא לומר כדעת הרמב"ם, שמא גם הוא יודה לרוב‬‫הפוסקים, שאין לאסור שמיעת כלי שיר אלא על היין (כדברי הכנה"ג והפרי הארץ),‬‫ואם תמצא לומר כפירוש הטור והבית יוסף, שמא ברדיו וברשם קול שאינם נראים לעין‬‫יש להקל כששומעם שלא על היין. ועל כל פנים נראה שמכיון שלדעת רוב הפוסקים אין‬‫לאסור שמיעת כלי שיר אלא על היין, ויש שמפרשים כך בדברי הרמב"ם, אין למחות‬‫במקילים, כיון דהוי מילתא דרבנן והמחמיר תע"ב =תבא עליו ברכה=. ודע שמותר‬‫לשורר שירות ותשבחות בפה אפילו על היין, וכדמוכח בהרי"ף והרא"ש (ר"פ אין‬‫עומדין), וכן מתבאר מדברי רבינו האי גאון, ושאר הפוסקים הנ"ל שהביאוהו להלכה.‬‫ולאפוקי ממה שהעלה ממעשה רוקח לאסור בזה. וכבר השיג עליו לנכון הגאון הראש"ל‬‫בספר פרי האדמה ח"ג (דף כ"ג ע"ג), וכתב, שחלילה לאסור בזה ע"ש וכן עיקר.+‬‫ולצורך מצוה כגון לשמח חתן וכלה, או מילה או פדיון הבן, או סיום מסכתא, מותר‬‫לכתחילה, ומצוה נמי איכא. וכן בחול המועד שיש מצוה לשמוח ברגל, וכן בפורים‬‫שהוא יום משתה ושמחה, מותר לנגן בכלי שיר. והשי"ת יחיש לגאלינו גאולה שלמה, אז‬ ‫ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אמן.‬ ‫81. רמב"ם פירוש המשניות - שמנה פרקים להרמב"ם - פרק ה‬‫וכן מי שהתעוררה עליו מרה שחורה - יסירה בשמיעת הנגונים, במיני זמר, בטיול‬‫הגנות, בבנינים הנאים, חברת הצורות היפות וכיוצא בהם ממה שירחיב הנפש ויסיר‬‫חולי המרה השחורה ממנו. והכונה בכל זה שיבריא גופו ותכלית הכונה בבריאות גופו‬‫לקנות חכמה, וכן כשיתעסק לקנות ממון, תהיה תכלית כונתו בקבוצו שיוציאו במעלות‬‫ושימציאהו לחושי גופו ולהמשיך מציאותו עד שישיג וידע מהשם יתברך מה שאפשר‬ ‫לדעתו:‬ ‫4‬

×