Your SlideShare is downloading. ×
A messiah who died
A messiah who died
A messiah who died
A messiah who died
A messiah who died
A messiah who died
A messiah who died
A messiah who died
Upcoming SlideShare
Loading in...5
×

Thanks for flagging this SlideShare!

Oops! An error has occurred.

×
Saving this for later? Get the SlideShare app to save on your phone or tablet. Read anywhere, anytime – even offline.
Text the download link to your phone
Standard text messaging rates apply

A messiah who died

162

Published on

0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total Views
162
On Slideshare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
0
Actions
Shares
0
Downloads
2
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

Report content
Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
No notes for slide

Transcript

  • 1. A Messiah who Died?‫תלמוד‬‫בבלי‬‫מסכת‬‫סנהדרין‬‫דף‬‫צח‬‫עמוד‬‫ב‬‫אמר‬‫רב‬‫גידל‬‫אמר‬‫רב‬:‫עתידין‬‫ישראל‬‫דאכלי‬‫שני‬‫משיח‬.‫אמר‬‫רב‬‫יוסף‬:‫פשיטא‬!‫ואלא‬‫מאן‬‫אכיל‬‫להו‬?‫חילק‬‫ובילק‬‫אכלי‬‫להו‬?-‫לאפוקי‬‫מדרבי‬‫הילל‬‫דאמר‬:‫אין‬‫משיח‬‫לישראל‬,‫שכבר‬‫אכלוהו‬‫בימי‬‫חזקיה‬.‫אמר‬‫רב‬:‫לא‬‫אברי‬‫עלמא‬‫אלא‬‫לדוד‬.‫ושמואל‬‫אמר‬:‫למשה‬.‫ורבי‬‫יוחנן‬‫אמר‬:‫למשיח‬.‫מה‬‫שמו‬?‫דבי‬‫רבי‬‫שילא‬‫אמרי‬:‫שילה‬‫שמו‬,‫שנאמר‬+‫בראשית‬‫מ‬"‫ט‬+‫עד‬‫כי‬‫יבא‬‫שילה‬.‫דבי‬‫רבי‬‫ינאי‬‫אמרי‬:‫ינון‬‫שמו‬,‫שנאמר‬+‫תהלים‬‫ע‬"‫ב‬+‫יהי‬‫שמו‬‫לעולם‬‫לפני‬‫שמש‬‫ינון‬‫שמו‬.‫דבי‬‫רבי‬‫חנינה‬‫אמר‬:‫חנינה‬‫שמו‬,‫שנאמר‬+‫ירמיהו‬‫ט‬"‫ז‬+‫אשר‬‫לא‬‫אתן‬‫לכם‬‫חנינה‬.‫ויש‬‫אומרים‬‫מנחם‬‫בן‬‫חזקיה‬‫שמו‬,‫שנאמר‬+‫איכה‬‫א‬+‫כי‬‫רחק‬‫ממני‬‫מנחם‬‫משיב‬‫נפשי‬.‫ורבנן‬‫אמרי‬:‫חיוורא‬‫דבי‬‫רבי‬‫שמו‬‫שנאמר‬+‫ישעיהו‬‫נ‬"‫ג‬+‫אכן‬‫חליינו‬‫הוא‬‫נשא‬‫ומכאבינו‬‫סבלם‬‫ואנחנו‬‫חשבנהו‬‫נגוע‬‫מכה‬‫אלהים‬‫ומענה‬.‫אמר‬‫רב‬‫נחמן‬:‫אי‬‫מן‬‫חייא‬‫הוא‬-‫כגון‬‫אנא‬,‫שנאמר‬+‫ירמיהו‬‫ל‬+‫והיה‬‫אדירו‬‫ממנו‬‫ומשלו‬‫מקרבו‬‫יצא‬.‫אמר‬‫רב‬:‫אי‬‫מן‬‫חייא‬‫הוא‬-‫כגון‬‫רבינו‬‫הקדוש‬,‫אי‬‫מן‬‫מתיא‬‫הוא‬-‫כגון‬‫דניאל‬‫איש‬‫חמודות‬.‫אמר‬‫רב‬‫יהודה‬‫אמר‬‫רב‬:‫עתיד‬‫הקדוש‬‫ברוך‬‫הוא‬‫להעמיד‬‫להם‬‫דוד‬‫אחר‬,‫שנאמר‬+‫ירמיהו‬‫ל‬+‫ועבדו‬‫את‬‫ה‬‫אלהיהם‬‫ואת‬‫דוד‬‫מלכם‬‫אשר‬‫אקים‬‫להם‬,‫הקים‬‫לא‬‫נאמר‬,‫אלא‬‫אקים‬.‫אמר‬‫ליה‬‫רב‬‫פפא‬‫לאביי‬:‫והכתיב‬+‫יחזקאל‬‫ל‬"‫ז‬+‫ודוד‬‫עבדי‬‫נשיא‬‫להם‬‫לעולם‬!-‫כגון‬‫קיסר‬‫ופלגי‬‫קיסר‬.R. Giddal said in Rabs name: The Jews are destined to eat [their fill] in thedays of the Messiah. R. Joseph demurred: is this not obvious; who else thenshould eat — Hilek and Bilek? — This was said in opposition to R. Hillel,who maintained that there will be no Messiah for Israel, since they havealready enjoyed him during the reign of Hezekiah.Rab said: The world was created only on Davids account .24 Samuel said:On Moses account;25 R. Johanan said: For the sake of the Messiah. What ishis [the Messiahs] name? — The School of R. Shila said: His name is Shiloh,for it is written, until Shiloh come.26 The School of R. Yannai said: His nameis Yinnon, for it is written, His name shall endure for ever:27 eer the sunwas, his name is Yinnon.28 The School of R. Haninah maintained: His nameis Haninah, as it is written, Where I will not give you Haninah.29 Others say:His name is Menahem the son of Hezekiah,for it is written, BecauseMenahem [‘the comforter’ ], that would relieve my soul, is far.30 TheRabbis said: His name is ‘the leper scholar,’ as it is written, Surely he hathborne our griefs, and carried our sorrows: yet we did esteem him a leper,smitten of God, and afflicted.31R. Nahman said: if he [the Messiah] is of those living [to day], it mightbe one like myself, as it is written, And their nobles shall be of themselves,and their governors shall proceed from the midst of them.32 Rab said: if heis of the living, it would be our holy Master;33 if of the dead, it would have
  • 2. been Daniel the most desirable man.34 Rab Judah said in Rabs name: TheHoly One, blessed be He, will raise up another David for us,35 as it iswritten, But they shall serve the Lord their God, and David their king, whomI will raise up unto them:36 not ‘I raised up’, but ‘I will raise up’ is said. R.Papa said to Abaye: But it is written, And my servant David shall be theirprince [nasi] for ever?37 — E.g., an emperor and a viceroy.38‫רש‬"‫י‬‫מסכת‬‫סנהדרין‬‫דף‬‫צח‬‫עמוד‬‫ב‬‫אין‬‫משיח‬‫לישראל‬-‫שחזקיה‬‫היה‬‫משיח‬‫ועליו‬‫נאמרו‬‫כל‬‫הנבואות‬‫אצמיח‬‫קרן‬‫לבית‬‫ישראל‬‫ועמד‬‫ורעה‬‫בעוז‬‫ה‬.‫אי‬‫מן‬‫חייא‬‫הוא‬‫כגון‬‫רבינו‬‫הקדוש‬-‫אם‬‫משיח‬‫מאותן‬‫שחיים‬‫עכשיו‬‫ודאי‬‫היינו‬‫רבינו‬‫הקדוש‬,‫דסובל‬‫תחלואים‬‫וחסיד‬‫גמור‬‫הוה‬,‫כדאמרינן‬‫בבבא‬‫מציעא‬(‫פה‬,‫א‬,)‫ואם‬‫היה‬‫מאותן‬‫שמתו‬‫כבר‬-‫היה‬‫דניאל‬‫איש‬‫חמודות‬‫שנדון‬‫ביסורין‬‫בגוב‬‫אריות‬‫וחסיד‬‫גמור‬‫היה‬,‫והאי‬‫כגון‬‫לאו‬‫דווקא‬,‫לישנא‬‫אחרינא‬:‫כגון‬‫רבינו‬‫הקדוש‬,‫כלומר‬,‫אם‬‫יש‬‫דוגמתו‬‫בחיים‬‫היינו‬‫רבינו‬‫הקדוש‬,‫ואם‬‫דוגמא‬‫הוא‬‫למתים‬,‫היינו‬‫כגון‬‫דניאל‬‫איש‬‫חמודות‬.The passage in Sanhedrin entertains the possibilities that messiah is NOTcoming – the opinion of Hillel that messiah was used up in the days ofHizkia, a few lines later we find an opinion: if among the living it is (kgon)LIKE Rebbi – among the dead (kgon) LIKE Daniel.Rashi gives two interpretations, the first is difficult – he ignores the wordLIKE says if messiah is among the living it IS Rebbi, if among the dead it WASDaniel.The second interpretation is: if we are looking for people whom can becompared to messiah among the living a good comparison would be Rebbi,among the dead a good comparison would be Daniel.Neither the Gemara nor Rashi says that messiah will live die and come back.In fact the very Rashi they think supports a resurrected messiah namedMMS – is contradicted by this Rashi, The first answer in Rashi says: if it isamong the dead it IS DANIEL – disproving the messianic claims of the yechiJews‫ספר‬‫ישועות‬‫משיחו‬‫חלק‬‫שני‬,‫העיון‬‫השני‬-‫פרק‬‫א‬‫בביאור‬‫הגדה‬‫אחת‬‫באיכה‬‫רבתי‬(‫פ‬"‫א‬‫נא‬)‫והיא‬‫ג‬"‫כ‬‫בירושלמי‬‫פ‬‫היה‬‫קורא‬(‫ברכות‬‫ב‬,‫ד‬)‫זה‬‫לשונה‬:‫עובדא‬‫הוה‬‫בחד‬‫יהודאי‬‫דהוי‬‫קא‬‫רדי‬‫תורא‬,‫עבר‬‫עליה‬‫חד‬‫ערבי‬‫געת‬‫תורתי‬.‫א‬"‫ל‬‫בר‬‫יהודאי‬‫שרי‬‫תורך‬‫שרי‬‫נירך‬‫שרי‬‫אפדנך‬‫דחרב‬‫בית‬‫מקדשכם‬,‫שרא‬‫תוריה‬‫שרא‬‫אפדניה‬‫שרא‬‫קנקניה‬‫עד‬‫דהוה‬‫יתבן‬‫ונסבן‬‫געת‬‫תורתה‬,‫א‬"‫ל‬‫בר‬‫יהודאי‬‫אסור‬‫תורך‬‫אסור‬‫קנקנך‬‫אסור‬‫אפדנך‬‫דהא‬‫אתילד‬‫משיחכון‬,‫א‬"‫ל‬‫אן‬‫אתילד‬,‫א‬"‫ל‬‫בבית‬‫לחם‬‫יהודה‬,‫א‬"‫ל‬‫מה‬‫שמיה‬,‫א‬"‫ל‬‫מנחם‬,‫א‬"‫ל‬‫בריה‬‫דמאן‬,‫א‬"‫ל‬‫בריה‬‫דחזקיהו‬.‫זבין‬‫תורויי‬‫זבין‬‫קנקנויי‬‫ועביד‬‫גרמיה‬‫מזבון‬‫לבדין‬‫למניקייא‬,‫הוה‬‫עליל‬‫קרייה‬‫ונפק‬‫קרייה‬‫עד‬‫דאתא‬‫לבית‬‫לחם‬‫יהודה‬.‫אתכנשין‬‫לגביה‬‫כל‬‫נשיא‬‫דתמן‬‫בעון‬‫דיזבין‬‫לבדיהון‬‫למניקייהון‬,‫אמר‬‫להון‬‫הדא‬‫מנכון‬‫אמיה‬‫דמנחם‬,‫אמרה‬‫ליה‬‫דא‬,‫והוה‬‫כל‬‫נשייא‬‫מזבנין‬
  • 3. ‫לבדין‬‫למניקייהון‬‫והיא‬‫לא‬‫זבנה‬,‫א‬"‫ל‬‫למה‬‫לית‬‫את‬‫זבנת‬‫לבדין‬‫למנחם‬‫בריך‬,‫א‬"‫ל‬‫דהוה‬‫נחשיה‬‫קשיא‬‫דביומן‬‫דאתיליד‬‫חרב‬‫בהמ‬"‫ק‬,‫א‬"‫ל‬‫רחיצן‬‫אנן‬‫דברגלוי‬‫חרב‬‫וברגליה‬‫יתבני‬,‫א‬"‫ל‬‫סב‬‫לך‬‫לבדין‬‫ואי‬‫לית‬‫לך‬‫פריטין‬‫אנא‬‫טעין‬‫לך‬.‫עבדא‬‫כדין‬.‫בתר‬‫יומין‬‫עבר‬‫בההוא‬‫מחוזא‬‫א‬"‫ל‬‫לית‬‫אנא‬‫אזל‬‫חמי‬‫מה‬‫אמיה‬‫דמנחם‬‫עבדה‬,‫אזיל‬‫גבה‬‫א‬"‫ל‬‫מה‬‫מנחם‬‫בריך‬‫עביד‬,‫א‬"‫ל‬‫ולאו‬‫מן‬‫זימנא‬‫דאתת‬‫להכא‬‫אמרת‬‫לך‬‫דהוה‬‫נחשיה‬‫קשיא‬‫אפילו‬‫על‬‫נפשי‬‫הוה‬‫קשיא‬,‫אתא‬‫עלוי‬‫רוחין‬‫ועלעולין‬‫וקפליניה‬‫מנאי‬‫ולית‬‫אנא‬‫ידעי‬‫אן‬‫יהביניה‬,‫לקיים‬‫מה‬‫שנאמר‬(‫איכה‬‫א‬,‫טז‬" )‫כי‬‫רחק‬‫ממני‬‫מנחם‬‫משיב‬‫נפשי‬."‫א‬"‫ר‬‫אבין‬‫מה‬‫לנו‬‫ללמוד‬‫מן‬‫הערבי‬‫הזה‬‫מקרא‬‫מלא‬‫הוא‬(‫שם‬‫יא‬,‫יא‬" )‫והלבנון‬‫באדיר‬‫יפול‬,"‫מה‬‫כתיב‬‫אחריו‬"‫ויצא‬‫חוטר‬‫מגזע‬‫ישי‬"‫ע‬"‫כ‬.‫ומה‬‫שנראה‬‫לי‬‫בענין‬‫הלז‬‫הוא‬‫באחד‬‫משלשה‬‫דרכים‬.‫הדרך‬‫הראשון‬‫הוא‬‫על‬‫דרך‬‫פשטיי‬‫בלתי‬‫מספיק‬‫ובלתי‬‫נכון‬‫אצלי‬,‫אבל‬‫הוא‬‫כפי‬‫דרך‬‫האשכנזים‬‫בהבנת‬‫האגדות‬‫ונודע‬‫א‬"‫כ‬‫שכך‬‫היה‬‫הענין‬‫ושהוא‬‫חי‬‫חיים‬‫ארוכים‬‫מאז‬‫ועד‬‫עתה‬‫כימי‬‫הראשונים‬‫ויותר‬,‫ושעוד‬‫הוא‬‫ישיבתו‬‫בגן‬‫עדן‬.‫ויסכים‬‫זה‬‫למה‬‫שאמרו‬‫במסכת‬‫דרך‬‫ארץ‬‫זוטא‬(‫א‬)‫והוא‬‫ג‬"‫כ‬‫בפסיקתא‬‫תשעה‬‫נכנסו‬‫בג‬"‫ע‬‫בחיים‬‫ומנו‬‫בכללם‬‫חנוך‬‫בן‬‫ירד‬‫ואליהו‬‫ו‬‫משיח‬,‫כי‬‫להיות‬‫המשיח‬‫פטור‬‫מחטאו‬‫של‬‫אדם‬‫הראשון‬‫זכה‬‫אל‬‫המקום‬‫אשר‬‫גורש‬‫אדם‬‫ממנו‬.‫והדרך‬‫הזה‬‫לקח‬‫לו‬‫הרמב‬"‫ן‬‫ג‬"‫כ‬‫בויכוחו‬‫לפי‬‫דעת‬‫בעל‬‫ההגדה‬.‫והנך‬‫רואה‬‫בעיניך‬‫שלא‬‫ימלט‬‫מהספק‬‫והזריות‬‫שזכרתי‬‫בראש‬‫ההגדה‬,‫ואם‬‫באתי‬‫לפרשה‬‫לפי‬‫פשוטה‬‫יותר‬‫הייתי‬‫בוחר‬‫לומר‬‫שמת‬‫המשיח‬‫ההוא‬‫בעון‬‫הדור‬‫ההוא‬,‫ונבדל‬‫מתוך‬‫העדה‬‫הרעה‬‫ההיא‬‫והושמה‬‫נפשו‬‫בג‬"‫ע‬‫של‬‫מעלה‬‫כגיבורים‬‫אשר‬‫מעולם‬‫אנשי‬‫שם‬.‫ושיהיה‬‫זה‬‫ג‬"‫כ‬‫פירוש‬‫אמרם‬‫תשעה‬‫נכנסו‬‫בג‬"‫ע‬‫בחייהם‬‫ונכנסו‬‫לעוה‬"‫ב‬‫בקצור‬‫ימים‬‫קודם‬‫עתם‬‫להבדילם‬‫מבני‬‫דורם‬.‫ולכן‬‫זכר‬‫חנוך‬‫כי‬‫לקח‬‫אותו‬‫אלקים‬‫לפני‬‫יומו‬‫מפני‬‫שהיה‬‫מקנא‬‫בעון‬‫הדור‬‫המושחת‬‫שהיה‬‫בו‬,‫ושכן‬‫היה‬‫ענינו‬‫של‬‫משיח‬‫שמת‬‫בנערותו‬‫להבדילו‬‫הש‬"‫י‬‫מהפסד‬‫דורו‬.‫וכך‬‫אמרו‬‫חז‬"‫ל‬‫אצל‬‫אותו‬‫מאמר‬‫מאותם‬‫שנכנסו‬‫בג‬"‫ע‬"‫ומשיח‬‫למה‬‫להשיבו‬‫מפני‬‫שראה‬‫אבותיו‬‫עובדי‬‫ע‬"‫ז‬‫ופירש‬‫מדרכם‬‫ועבד‬‫להקב‬"‫ה‬‫גנזו‬‫בג‬"‫ע‬."‫וכפי‬‫זה‬‫בשוב‬‫ה‬‫את‬‫שיבת‬‫ציון‬‫יהיה‬‫אז‬‫מלך‬‫המשיח‬‫וימלוך‬‫על‬‫עמו‬.‫ואל‬‫יקשה‬‫עליך‬‫שיהיה‬‫מלך‬‫המשיח‬‫מן‬‫הקמים‬‫בתחייה‬,‫כי‬‫כבר‬‫נסתפקו‬‫על‬‫זה‬‫בפ‬‫חלק‬(‫צח‬,‫ע‬"‫ב‬)‫ואמר‬‫רב‬‫אסי‬‫אם‬‫מן‬‫חייא‬‫הוא‬‫כגון‬‫רבינו‬‫הקדוש‬‫אם‬‫מן‬‫מתייא‬‫הוא‬‫כגון‬‫דניאל‬‫איש‬‫חמודות‬:The abarbranel says he doesn’t like the pshat:He says according to this approach messiah is not dead rather was taken togan eden (like Elijah who never died) and then will be brought back to“life”, but he specifically says he did not DIE. He is trying to explain amidrash which he says should NOT be taken literally.‫מאמר‬‫הויכוח‬‫לרמב‬"‫ן‬‫ז‬"‫ל‬(‫הנקרא‬‫מלחמות‬‫ה‬)‫ו‬.‫וענו‬‫כלם‬‫ואמרו‬-‫יפה‬‫אמרת‬.‫ובכן‬‫הסכמנו‬‫לדבר‬‫תחלה‬‫בענין‬‫המשיח‬‫אם‬‫כבר‬‫בא‬‫כפי‬‫אמונת‬‫הנוצרים‬‫או‬‫אם‬‫הוא‬‫עתיד‬‫לבא‬‫כאמונת‬‫היהודים‬.‫ואחרי‬‫כן‬‫נדבר‬‫אם‬‫המשיח‬‫הוא‬‫האלוה‬‫ממש‬‫או‬‫אם‬‫הוא‬‫איש‬‫גמור‬‫נולד‬‫מאיש‬‫ואשה‬.‫ואחר‬‫כך‬‫נדבר‬‫אם‬‫היהודים‬‫מחזיקים‬‫בתורה‬‫האמתית‬‫או‬‫הנוצרים‬‫עושים‬‫אותה‬:‫ז‬.‫ואז‬‫פתח‬‫פראי‬‫פול‬‫ואמר‬‫שהוא‬‫יוכיח‬‫מן‬‫התלמוד‬‫שלנו‬‫שכבר‬‫בא‬‫המשיח‬‫אשר‬‫הנביאים‬‫מעידים‬‫עליו‬:
  • 4. ‫ח‬.‫עניתי‬‫ואמרתי‬-‫אבל‬‫קודם‬‫שנתוכח‬‫בזה‬‫אני‬‫מבקש‬‫שיורני‬‫ויאמר‬‫לי‬‫היאך‬‫זה‬‫באפשר‬.‫כי‬‫מאז‬‫שהמלך‬‫בפרבינצה‬‫ובמקומות‬‫רבים‬‫שמעתי‬‫שאמר‬‫כדבר‬‫הזה‬‫ליהודים‬‫רבים‬,‫ואני‬‫תמה‬‫בו‬‫מאד‬.‫ויענני‬‫בזה‬‫הירצה‬‫לומר‬‫כי‬‫חכמי‬‫התלמוד‬‫מאמינים‬‫בישו‬‫שהוא‬‫המשיח‬‫והאמינו‬‫שהוא‬‫איש‬‫גמור‬‫ואלוה‬‫באמת‬‫כפי‬‫מחשבת‬‫הנוצרים‬.‫והלא‬‫דבר‬‫ידוע‬‫הוא‬‫באמת‬‫כי‬‫ענין‬‫ישו‬‫היה‬‫בבית‬‫שני‬‫וקודם‬‫חרבן‬‫הבית‬‫נולד‬‫ונהרג‬.‫וחכמי‬‫התלמוד‬‫היו‬‫אחר‬‫החרבן‬,‫כגון‬‫ר‬‫עקיבא‬‫וחביריו‬.‫ואותם‬‫ששנו‬‫המשנה‬‫רבי‬‫ור‬‫נתן‬,‫היו‬‫ימים‬‫רבים‬‫אחר‬‫החרבן‬,‫וכל‬‫שכן‬‫רב‬‫אשי‬‫שחבר‬‫התלמוד‬‫וכתבו‬,‫שהיה‬‫אחר‬‫החרבן‬‫כד‬‫מאות‬‫שנה‬.‫ואם‬‫היו‬‫החכמים‬‫האלה‬‫מאמינים‬‫במשיחות‬‫ישו‬‫ושהוא‬‫אמת‬‫ואמונתו‬‫ודתו‬‫אמת‬,‫ואם‬‫היו‬‫הם‬‫כותבים‬‫הדברים‬‫האלה‬‫אשר‬‫פראי‬‫פול‬‫אומר‬‫שיוכיח‬‫מהם‬‫כך‬,‫אם‬‫כן‬‫היאך‬‫עמדו‬‫בדת‬‫היהודים‬‫ומנהגם‬‫הראשון‬,‫כי‬‫הם‬‫היו‬‫יהודים‬‫ועמדו‬‫בדת‬‫היהודים‬‫כל‬‫ימיהם‬‫ומתו‬‫יהודים‬,‫הם‬‫ובניהם‬‫ותלמידיהם‬‫השומעים‬‫כל‬‫דבריהם‬‫מפיהם‬(‫ולמה‬‫לא‬‫נשתמדו‬‫וחזרו‬‫לדת‬‫ישו‬‫כאשר‬‫עשה‬‫פראי‬‫פול‬‫והבין‬‫מדבריהם‬‫כי‬‫אמ‬‫ונת‬‫הנוצרים‬‫היא‬‫האמיתית‬‫חלילה‬,‫והלך‬‫ונשתמד‬‫על‬‫פי‬‫דבריהם‬.‫והם‬‫ותלמידיהם‬‫הלוקחים‬‫תורה‬‫מפיהם‬)‫חיו‬‫ומתו‬‫יהודים‬‫כמונו‬‫היום‬.‫והם‬‫אשר‬‫למדו‬‫אותנו‬‫דת‬‫משה‬‫ויהודית‬,‫כי‬‫כל‬‫מעשינו‬‫היום‬‫על‬‫פי‬‫התלמוד‬‫ועל‬‫פי‬‫מה‬‫שראינו‬‫לחכמי‬‫התלמוד‬‫שהיו‬‫נוהגים‬‫ועושים‬‫מן‬‫היום‬‫אשר‬‫חובר‬‫ועד‬‫הנה‬.‫כי‬‫כל‬‫התלמוד‬‫אינו‬‫אלא‬‫ללמדנו‬‫מנהגי‬‫התורה‬‫והמצוה‬,‫והיאך‬‫נהגו‬‫בה‬‫האבות‬‫במקדש‬‫מפי‬‫הנביאים‬‫ומפי‬‫משה‬‫רבינו‬‫ע‬"‫ה‬.‫ואם‬‫האמינו‬‫בישו‬‫ודתו‬‫היאך‬‫לא‬‫עשו‬‫הם‬‫כאשר‬‫עשה‬‫פראי‬‫פול‬‫המבין‬‫דבריהם‬‫יותר‬‫מהם‬‫עצמם‬:‫ט‬.‫ענה‬‫פראי‬‫פול‬(‫ואמר‬)-‫אלו‬‫דברי‬‫אריכות‬‫לבטל‬‫הויכוח‬.‫אבל‬‫על‬‫כל‬‫פנים‬‫תשמע‬‫מה‬‫שאומר‬:‫י‬.‫ואומר‬‫אליהם‬-‫אבל‬‫זה‬[‫לי‬]‫ראיה‬(‫גמורה‬)‫ברורה‬‫שלא‬‫יאמר‬‫דברים‬‫שיהיה‬‫בהם‬‫ממש‬.‫ואשמע‬‫אותם‬‫מפני‬‫שרצון‬‫אדוננו‬‫המלך‬‫בכך‬:‫יט‬.‫חזר‬‫פראי‬‫פול‬‫וטען‬‫כי‬‫בתלמוד‬‫אמרו‬‫שכבר‬‫בא‬‫המשיח‬,‫והביא‬‫אותה‬‫הגדה‬‫שבמדרש‬‫איכה‬‫בההוא‬‫גברא‬‫דהוא‬(‫רדי‬)‫וגעת‬‫תורתיה‬‫עבר‬‫חד‬‫ערבי‬‫ואמר‬‫ליה‬,‫בר‬‫יהודאי‬‫בר‬‫יהודאי‬,‫שרי‬‫תורתך‬‫שרי‬‫פדנך‬‫שרי‬‫קנקנך‬,‫דאיתחרב‬‫בית‬‫המקדש‬.‫שרא‬‫תורתיה‬‫שרא‬‫פדניה‬‫שרא‬‫קנקניה‬.‫געת‬‫זמן‬‫תנינית‬.‫אמר‬‫ליה‬,‫אסור‬‫תורתך‬‫אסור‬‫פדנך‬‫אסור‬‫קנקנך‬,‫דאיתיליד‬‫משיחכון‬:‫כ‬.‫ואען‬‫ו‬‫אומר‬-‫איני‬‫מאמין‬‫בהגדה‬‫זו‬[‫כלל‬]‫אבל‬‫ראיה‬‫היא‬‫לדברי‬:‫כא‬.‫אז‬‫זעק‬‫אותו‬‫האיש‬(‫ואמר‬)-‫ראו‬‫שהוא‬‫מכחיש‬‫בספרים‬‫שלהם‬:‫כב‬.‫אמרתי‬-‫באמת‬‫שאיני‬‫מאמין‬‫שנולד‬‫המשיח‬‫ביום‬‫החרבן‬,‫וההגדה‬‫הזאת‬‫או‬‫שאינה‬‫אמת‬‫או‬‫שיש‬‫לה‬‫פירוש‬‫אחר‬‫מסתרי‬‫החכמים‬.‫אבל‬‫אקבל‬‫אותה‬‫כפשטה‬‫כאשר‬‫אמרת‬,‫כי‬‫ראיה‬‫היא‬‫לי‬.‫הנה‬‫היא‬‫אומרת‬‫כי‬‫ביום‬‫החרבן‬‫אחרי‬‫שנחרב‬(‫הבית‬)‫בו‬‫ביום‬‫נולד‬‫המשיח‬.‫אם‬‫כן‬‫אין‬‫ישו‬‫משיח‬‫כאשר‬‫אמרתם‬,‫שהוא‬‫קודם‬‫החרבן‬‫נולד‬‫ונהרג‬,‫ולידתו‬‫קרוב‬‫למאתים‬‫שנה‬‫קודם‬‫החרבן‬‫לפי‬‫האמת‬,‫ולפי‬‫חשבוניכם‬‫ע‬"‫ג‬‫שנה‬.‫אז‬‫נשתתק‬‫האיש‬:‫כג‬.‫ענה‬‫מאישטרי‬‫גיליס‬,‫השופט‬‫אשר‬‫למלך‬( ,‫ואמר‬)-‫אין‬‫עתה‬‫הויכוח‬‫בישו‬‫אבל‬‫השאלה‬‫היא‬‫אם‬‫בא‬‫המשיח‬‫אם‬‫לא‬.‫ואתה‬‫אמרת‬‫שלא‬‫בא‬,‫והספר‬‫הזה‬‫שלכם‬‫אומר‬‫שבא‬:‫כד‬.‫אמרתי‬‫לו‬-‫אתה‬‫בוחר‬‫כמנהגכם‬‫לענות‬‫במרמה‬‫בדינין‬,‫ועל‬‫כל‬‫פנים‬‫אענה‬‫אתכם‬‫בכאן‬.‫לא‬‫אמרו‬‫חכמים‬‫שבא‬,‫אבל‬[‫אמרו‬]‫שנולד‬,‫כי‬‫היום‬‫שנולד‬‫משה‬‫רבינו‬‫ע‬"‫ה‬‫לא‬‫בא‬‫ולא‬‫היה‬‫גואל‬,‫אבל‬‫כשבא‬‫לפרעה‬‫במצותו‬‫של‬‫הקב‬"‫ה‬‫ואמר‬‫לו‬‫כה‬‫אמר‬‫ה‬‫שלח‬‫עמי‬‫וכו‬,‫אז‬‫בא‬.‫וכן‬‫המשיח‬‫כשיבא‬‫לאפיפיור‬‫ויאמר‬‫לו‬‫במצות‬‫האלהים‬‫שלח‬‫עמי‬,‫אז‬‫יהיה‬‫בא‬.‫ועד‬‫היום‬‫לא‬‫בא‬,‫וגם‬‫איננו‬‫משיח‬‫כלל‬.‫כי‬‫דוד‬‫המלך‬‫ביום‬‫שנולד‬‫לא‬‫היה‬[‫מלך‬‫ולא‬]‫משיח‬,‫אבל‬‫כשמשחו‬‫שמואל‬‫היה‬‫משיח‬,‫וביום‬‫שימשח‬‫אליהו‬‫למשיח‬‫במצות‬‫האל‬,‫יקרא‬‫משיח‬.‫וביום‬‫שיבא‬‫אחרי‬‫כן‬‫לאפיפיור‬‫לגאול‬‫אותנו‬‫אז‬‫יקרא‬[‫גואל‬]‫בא‬:
  • 5. ‫א‬ ‫פרשה‬ )‫(וילנא‬ ‫רבה‬ ‫איכה‬‫:נא‬‫געת‬ ,‫רדי‬ ‫קא‬ ‫דהוה‬ ‫נש‬ ‫בר‬ ‫בחד‬ ‫הוה‬ ‫עובדא‬ ,‫איבו‬ ‫ר‬ ‫בשם‬ ‫יודן‬ ‫דר‬ ‫להדא‬ ‫מסייע‬ ‫הדא‬‫ושרי‬ ‫תורך‬ ‫שרי‬ ‫א"ל‬ ‫אנא‬ ‫יהודאי‬ ‫א"ל‬ ‫את‬ ‫מה‬ ‫א"ל‬ ‫ערבי‬ ‫חד‬ ‫עלוי‬ ‫עבר‬ ‫תורתיה‬ ‫חדא‬‫מ‬ ‫א"ל‬ ,‫חרב‬ ‫דיהודאי‬ ‫מקדשון‬ ‫דבית‬ ‫א"ל‬ ‫למה‬ ‫א"ל‬ ,‫פדנך‬‫געייתא‬ ‫מן‬ ‫ידעית‬ ‫א"ל‬ ‫ידעת‬ ‫נא‬‫פדנך‬ ‫אסר‬ ‫תורך‬ ‫אסר‬ ‫לו‬ ‫אמר‬ ,‫אחריתי‬ ‫זימנא‬ ‫געת‬ ‫עמיה‬ ‫עסיק‬ ‫דהוה‬ ‫עד‬ ,‫דתורך‬‫מה‬ ‫ואבוי‬ ,‫שמיה‬ ‫מנחם‬ ‫לו‬ ‫אמר‬ ,‫שמיה‬ ‫ומה‬ ‫ליה‬ ‫אמר‬ ,‫דיהודאי‬ ‫פריקהון‬ ‫דאתייליד‬‫לחם‬ ‫בדבית‬ ‫ערבא‬ ‫בבירת‬ ‫ליה‬ ‫אמר‬ ‫שריין‬ ‫והיכן‬ ‫ליה‬ ‫אמר‬ ,‫חזקיה‬ ‫ליה‬ ‫אמר‬ ,‫שמיה‬‫גב‬ ‫ההוא‬ ‫זבין‬ ,‫יהודה‬‫ונפק‬ ‫לקרתא‬ ‫עלל‬ ,‫דינוקין‬ ‫לבידין‬ ‫מזבין‬ ‫והוה‬ ‫פדניה‬ ‫זבין‬ ‫תורוי‬ ‫רא‬‫מיניה‬ ‫למיזבן‬ ‫כפריא‬ ‫כל‬ ‫אתיין‬ ‫לתמן‬ ‫דמטא‬ ‫עד‬ ,‫למדינה‬ ‫ונפק‬ ‫למדינה‬ ‫עלל‬ ‫לקרתא‬‫לבידין‬ ‫זבנת‬ ‫את‬ ‫לית‬ ‫למה‬ ‫לה‬ ‫אמר‬ ,‫מיניה‬ ‫זבנת‬ ‫לא‬ ‫ינוקא‬ ‫דההוא‬ ‫אימיה‬ ‫איתתא‬ ‫וההיא‬,‫למה‬ ‫לה‬ ‫אמר‬ ,‫לינוקי‬ ‫קשיי‬ ‫דחשייה‬ ‫ליה‬ ‫אמרה‬ ‫דינוקין‬‫בית‬ ‫חרב‬ ‫ריגלוי‬ ‫דעל‬ ‫ליה‬ ‫אמרה‬‫לה‬ ‫אמר‬ ,‫מיתבני‬ ‫ריגלוי‬ ‫ועל‬ ‫חרב‬ ‫ריגלוי‬ ‫דעל‬ ‫עלמא‬ ‫במריה‬ ‫אנן‬ ‫רחיצין‬ ‫לה‬ ‫אמר‬ ,‫מקדשא‬,‫פריעיך‬ ‫ונסב‬ ‫לביתך‬ ‫אתי‬ ‫אנא‬ ‫יומין‬ ‫ולבתר‬ ‫דינוקיך‬ ‫לבידין‬ ‫אילין‬ ‫מן‬ ‫ליך‬ ‫נסיבא‬ ‫הוי‬ ‫את‬‫עביד‬ ‫קא‬ ‫מאי‬ ‫ינוקא‬ ‫ההוא‬ ‫ואיחמי‬ ‫איזיל‬ ‫גברא‬ ‫האי‬ ‫אמר‬ ‫יומין‬ ‫לבתר‬ ,‫אזלה‬ ‫נסבה‬‫אתא‬‫על‬ ‫אפי‬ ‫קשיי‬ ‫דחשיה‬ ‫לך‬ ‫אמרית‬ ‫לא‬ ‫ליה‬ ‫אמרה‬ ,‫עביד‬ ‫קא‬ ‫מאי‬ ‫ינוקא‬ ‫ההוא‬ ‫א"ל‬ ‫לגבה‬‫לה‬ ‫אמר‬ ,‫להון‬ ‫ואזלין‬ ‫טענוניה‬ ‫ועלעולין‬ ‫רוחין‬ ‫אתיין‬ ‫שעתא‬ ‫ההיא‬ ‫דמן‬ ,‫נחשיה‬ ‫רגליה‬‫ערביי‬ ‫מן‬ ‫ללמוד‬ ‫לי‬ ‫למה‬ ‫אבון‬ ‫א"ר‬ ,‫מתבני‬ ‫רגלוי‬ ‫ועל‬ ‫חרב‬ ‫ריגלוי‬ ‫דעל‬ ‫לך‬ ‫אמרית‬ ‫כך‬ ‫ולא‬‫דכתיב‬ ‫הוא‬ ‫מלא‬ ‫מקרא‬ ‫ולא‬‫(שם‬ ‫בתריה‬ ‫וכתיב‬ ,‫יפול‬ ‫באדיר‬ ‫והלבנון‬ )‫י‬ ‫(ישעיה‬‫יפרה‬ ‫משרשיו‬ ‫ונצר‬ ‫ישי‬ ‫מגזע‬ ‫חטר‬ ‫ויצא‬ )‫י"א‬ /‫/ישעיהו‬,The following story supports what R. Judan said in the name of R. Aibu: Ithappened that a man was plowing, when one of his oxen lowed. An Arabpassed by and asked, ‘What are you?’ He answered, ‘I am a Jew.’ He said tohim, ‘Unharness your ox and untie your plough’ [as a mark of mourning]. Why? he asked. Because the Temple of the Jews is destroyed.’ Heinquired, ‘From where do you know this?’ He answered, ‘I know it from thelowing of your ox.’ While he was conversing with him, the ox lowed again.The Arab said to him, ‘Harness your ox and tie up your plough, because thedeliverer of the Jews is born.’ ‘What is his name?’ he asked; and heanswered, ‘His name is "Comforter".’ ‘What is his fathers name?’ Heanswered, Hezekiah.’ Where do they live? He answered, ‘In Birath ‘Arbain Bethlehem of Judah.’The man sold his oxen and plough and bought felt garments for children.He journeyed from one city to another and from one province to anotheruntil he reached that place. All the villagers came to buy garments fromhim, but the mother of that child made no purchase of him. He asked her,‘Why do you not buy childrens felt garments?’ She answered, Because ahard fate is in store for my child.’ ‘Why?’ he asked; and she answered,‘Because close on his coming the Temple was destroyed.’ He said to her,‘We trust in the Lord of the Universe that as close on his coming it wasdestroyed so close on his coming it will be rebuilt.’ He continued, ‘Take
  • 6. some of these felt garments for your child and after some days I will cometo your house to collect the money.’ She took some and departed. Aftersome days the man said, ‘I will go and see how the child is getting on.’ Hecame to the woman and asked, How is the child? She answered, Did Inot tell you that a hard fate is in store for him? Misfortune has dogged him.From the time [you left] there have been strong winds and a whirlwindcame and carried him off.’ He said to her, Did I not tell you at his coming[the Temple] was destroyed and at his coming it will be rebuilt?’ R. Abunsaid: Why should I learn this from an Arab when there is an explicit textwherein it is stated, And Lebanon shall fall by a mighty one (Isa. X, 34),which is followed by, And there shall come forth a shoot out of the stock ofJesse, and a twig shall grow forth out of his roots (ib. XI, 1)?5Claims 770 is building the beit hamikdashhttp://www.torah4blind.org/hebrew/k770h.htmFor example, Maimonides writes that before being confirmed Moshiach, "he will build the Temple in itsplace." In one of his lectures, the Rebbe makes a clever wordplay on the Hebrew which can also be read"in his place" -- in the location of the contending Moshiach. By reading the clause this way, the Rebbemakes a reference to his father-in-laws establishment of a central synagogue which he felt can becompared with the Temple. The author makes no case that this reading should be considered any lessliteral than his own reading -- that it refers to the place of the actual Holy-Temple."We actually see how the [ruling of Maimonides that Moshiach] will wagethe war of Hashem has been fulfilled and [the second part of that rulingabout the certain Moshiach] and he will be victorious has also been andis being fulfilled in many respects."(Shabbos Chayei Soroh, 5752, ch. 13--November 2, 1991)". . . the Rebbe, my father-in-law, should come, in a physical body, andtake us out of exile!"Although in chronological order, the advent of Moshiach will precedetechiyas hamaisim [the Resurrection], special individuals will nonethelessbe resurrected prior to Moshiachs coming."And first and foremost, the Rebbe, my father-in-law, will once againenclothe himself in [his] body, and return. (In reality, it makes nodifference how he comes, whether through the door, through the window, orthrough the roof . . .) He will then gather all the Jewish people togetherand proclaim, The time has come to leave exile! Come, let us go to ourHoly Land! " (2nd day of Shavuos, 5710, unedited--May 23, 1950)Question:How can Lubavitch Chassidim continue to believe that the Rebbe is Moshiach
  • 7. after the tragic event of 3 Tammuz? And, isnt that a non-Jewish belief?Answer:Many Torah sources refer to Moshiach rising from the dead, starting withthe Talmud (Sanhedrin 98b): "Rav said If he [Moshiach] is from the living,[then he is] like Rabbeinu Hakadosh [Rabbi Yehuda Hanassi]; if he is fromthe dead, [then he is] like Daniel, the delightful one. "RaShI, the basic Talmudic commentary, explains: "If Moshiach is from thosewho are alive now, [then] surely he is Rabbeinu Hakadosh [Rabbi YehudaHaNassi], who suffers sicknesses and is an absolute saint . . . If he isfrom those who have already died, [then] he is Daniel, the delightful one,who was condemned to suffer in the lions den and was an absolute saint."In other words, according to RaShI, the conditions for one to becomeMoshiach, besides descent from King David, are a) that he has experiencedphysical suffering (based on the passage in the Talmud immediatelypreceding the above one, quoting Isaiah 53:4, that Moshiach "has borne oursickness and suffered our pain"), and b) that he be a perfect saint. Bothconditions were fulfilled in Rabbi Yehuda HaNassi and in Daniel.AbarbanelThe great Torah commentator and philosopher, Don Yitzchak Abarbanel(1437-1508), who wrote three lengthy works about the Scriptural propheciesand our Sages sayings concerning Moshiach and the Geula, writes in YeshuosMeshicho (Jerusalem, 5753, p.104) that it is possible that Moshiach will betaken from this world and brought into the heavenly "Garden of Eden,"continuing: "You should not find it difficult [to understand] that the KingMoshiach will be among those who arise in the Resurrection," quoting theabove Talmudic passage (Sanhedrin 98b) as proof that this can be so. Herewe see the same three stages of revelation, concealment and revelation.Note that Abarbanel (whom the Tzemach Tzedek, 1789-1866, called "the greatsage who is perfect in his opinions"--Derech Mitzvosecha, p. 88) wrote thislong after RaMBaMs aforementioned ruling concerning the identity and riseof the Moshiach, proving that he did not see that ruling as anycontradiction to the possibility of the Moshiach rising "from the dead."THE REBBES OWN WORDS . . .However, it is crucial to note that Chassidim do not propound their ownbeliefs. As Chassidim--devoted disciples of their Rebbe--their beliefs arebased firmly upon the Rebbes own words:Starting immediately after the previous Rebbes passing on 10 Shevat, 1950,and often repeated over the following 42 years, the Rebbe emphasized thatthe previous Rebbe is still with us and will arise and take us out ofexile.A prime example of this is the Rebbes first Maamar (official discourse),upon accepting leadership of Chabad-Lubavitch on 10 Shevat, 1951. After
  • 8. explaining at length how his task as the seventh Rebbe is to bringMoshiach, he concludes: ". . . As it says about Moshiach . . . and myfather-in-law, the Rebbe, who "has borne our sicknesses and suffered ourpains, and he was wounded by our sins and crushed by our misdeeds" [Isaiah53:4, which refers to Moshiach--see Sanhedrin 98b] . . . Speedily in ourdays . . . he will redeem his flock from both spiritual and material exile. . . and may we be privileged to see and meet the Rebbe down here in aphysical body, and he will redeem us!"From here and many other places in the Rebbes works, including many thathe edited for publication, it is clear that he considered the previousRebbe, despite his physical passing from this world, to be the Moshiach.The following are some of the clearest instances:1. a) The Rebbe often said that "the leader of the generation is theMoshiach of the generation" (see above).b) The Rebbe left no doubt as to whom he meant with the words "the leaderof the generation." The Rebbe said clearly that "we should study "LikkuteiSichos of the leader of the generation." (Shabbos Tazria-Metzora5751--April 20, 1991.) This is in reference to the Rebbes Likkutei Sichosof which 33 volumes to date have been published many times; no other workis known under that name!

×