Your SlideShare is downloading. ×
0
הנזק המצטבר של המלחמה בסמים
הנזק המצטבר של המלחמה בסמים
הנזק המצטבר של המלחמה בסמים
הנזק המצטבר של המלחמה בסמים
הנזק המצטבר של המלחמה בסמים
הנזק המצטבר של המלחמה בסמים
הנזק המצטבר של המלחמה בסמים
הנזק המצטבר של המלחמה בסמים
הנזק המצטבר של המלחמה בסמים
הנזק המצטבר של המלחמה בסמים
הנזק המצטבר של המלחמה בסמים
הנזק המצטבר של המלחמה בסמים
הנזק המצטבר של המלחמה בסמים
הנזק המצטבר של המלחמה בסמים
הנזק המצטבר של המלחמה בסמים
Upcoming SlideShare
Loading in...5
×

Thanks for flagging this SlideShare!

Oops! An error has occurred.

×
Saving this for later? Get the SlideShare app to save on your phone or tablet. Read anywhere, anytime – even offline.
Text the download link to your phone
Standard text messaging rates apply

הנזק המצטבר של המלחמה בסמים

1,694

Published on

עלה ירוק : התבוננות השוואתית על הנזק המצטבר של המלחמה בסמים

עלה ירוק : התבוננות השוואתית על הנזק המצטבר של המלחמה בסמים

Published in: Health & Medicine, Education
0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total Views
1,694
On Slideshare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
0
Actions
Shares
0
Downloads
27
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

Report content
Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
No notes for slide
  • Transcript

    • 1. הנזק המצטבר של המלחמה בסמים במבט השוואתי בין לאומי יוני 2006
    • 2. סוגי נזקים
      • מוסריים
        • פגיעה בחופש הפרט
      • כלכליים
        • בריחת הון מהמדינה
      • ביטחוניים
        • תלות ביבוא בדרך של הברחה ממדינות שכנות
      • חינוכיים
        • מספקים לתלמידים בבתי הספר ולכלל הציבור מידע שקרי ומוטעה
    • 3. איך הכול התחיל ?
      • ממצאים ארכיאולוגים מגלים כי השימוש בקנביס החל בתקופה הפרה - היסטורית
      • במאה ה -18, בעקבות התפתחות הסחר והטכנולוגיה , צמחים פסיכו - אקטיביים מקומיים כמו טבק , מריחואנה , קוקה ופרג הפכו לנגישים וזמינים
      • עד תחילת המאה ה -20 לא היו הגבלות ממשלתיות בארה " ב על יצור , מסחר ושימוש בצמחים פסיכו - אקטיביים , ומספר המשתמשים לרעה בסמים קשים הלך ועלה . לחצים של הקהילה הרפואית , התקשורת ודעת הקהל , הובילו לחקיקה נוקשה במטרה להגביל את השימוש בסמים . השימוש במריחואנה לא היה נפוץ בקרב הקבוצה השלטת ( נוצרים לבנים ) וכתוצאה ממידע חסר , לא נעשתה הבחנה ברורה בין סמים קשים לסמים קלים .
    • 4.
      • מחשש לתחרות , חברות טכסטיל , פלסטיק ואחרות , ניצלו את האווירה נגד הסמים וחוסר הידע של הפוליטיקאים בנושא , וגרמו להעברת חוק ההיטל על המריחואנה ב -1937.
      • לאחר מלה " ע ה - II , המלחמה בסמים סייעה לארה " ב לממש את האינטרסים שלה בעולם . ביוזמת ארה " ב , ב -1961 התקבלה באו " ם אמנה בינ " ל המגדירה את המריחואנה כסם נרקוטי ומחייבת את הוצאתו מחוץ לחוקי המדינות החברות .
      • בעקבות המהפכה החברתית ( ההיפית ) משנות השישים , צעירים משכילים רבים במערב התנסו בשימוש בסמים והחלה מגמה של ערעור היסודות התיאורטיים של המלחמה בסמים .
    • 5. מגמות בעולם
      • למלחמה בסמים יש אלטרנטיבות , כמו ביטול האיסור על חלק מהסמים . אולם , המחויבות לאמנה הבי " ל אינה מאפשרת זאת למדינות המעוניינות בכך . על כן התפתחה גישה המכונה " מדיניות מזעור הנזק של הסמים ".
      • חלק מהמדינות , כדוגמת שבדיה , בחרו לנהל מלחמה בסמים , ע " פ המודל האמריקאי .
      • חלק מהמדינות , כדוגמת הולנד , בחרו במדיניות מזעור הנזק
      • אין הבדל מהותי באחוזי השימוש בסמים קשים בהולנד ובשבדיה .
      • נמצא כי השימוש בסמים קשים גבוהה בארה " ב באופן משמעותי מהולנד ושבדיה
    • 6. עיקרים תיאורטיים ביסוד המדיניות
      • הולנד / מדיניות מזעור הנזק
      • קנאביס אינו מהווה שער לסמים קשים .
      • הפחתת השימוש בסמים אינה יעד של הממשלה , ולכן אין צורך בטיפול כלשהו במשתמשים לא בעייתיים .
      • אין צורך בקמפיין הפחדה נגד סמים .
      • שבדיה / מלחמה בסמים
      • כל מי שמתנסה בסמים עלול להתמכר אליהם .
      • צריכת סמים שלא למטרות רפואיות הינה בעייתית .
      • צרכני סמים אינם שולטים בהתנהגותם .
      • סמים מהווים בעיה בפני עצמה , ועל כן אין צורך לטפל בסביבה החברתית בכדי לטפל בבעיית הסמים .
      • היצע יוצר ביקוש .
      • סמים מהווים בעיה דחופה , ויש צורך לטפל בהם באופן מיידי ונמרץ .
    • 7. ב -2002 אימצה ממשלת שבדיה תכנית למדיניות סמים , בה נכתב : " הסמים מסכנים את בריאותם , איכות חייהם וביטחונם של האזרחים , ובטווח הארוך גם את מדיניות הרווחה והדמוקרטיה ."
      • התפתחות מדיניות הסמים הנוקשה של שבדיה אינה מפתיעה בהתחשב באופי תרבותה המרוסנת מאז ומתמיד של החברה . זו חברה קונפורמיסטית התופסת ליברליות באופן שלילי . האזרחות הינה ערך מרכזי בתרבות זו ושימוש בסמים נתפס במדינה כאנטיתזה לאזרחות טובה
      שבדיה
    • 8. הולנד
      • מדיניות הסמים ההולנדית מבוססת על נורמליזציה : סמים נתפסים כבעיה שגרתית , ולא כסכנה בלתי מתקבלת לחברה .
      • בהולנד קיימת הבחנה ברורה בין סמים קשים וסמים קלים . סמים קשים , כגון קוקאין והרואים נתפסים כאיום בלתי מתקבל לחברה , בעוד שסמים קלים ( קנביס ותוצריו ) אינם נתפסים כאיום בלתי מתקבל לחברה .
      • מדיניותה סותרת את מדיניות האיסור המוחלט של ארה " ב , ולעיתים תכופות סנאטורים אמריקאיים מבקרים בחומרה את מדיניות הסמים ההולנדית .
      • הולנד שונה משאר אירופה בכך שהיא רואה את תופעת הסמים הלא חוקיים כנושא הנמצא באחריות רשויות הבריאות , כאשר בשאר אירופה הנושא נמצא באחריות רשויות אכיפת החוק והסדר .
      • הביטוי הבולט ביותר למדיניות הסמים ההולנדית הינו קיומן של ה " קופי - שופס ", בתי קפה אשר לצד מוצרים רגילים , מוכרים גם כמויות קטנות של חשיש ומריחואנה לשימוש עצמי .
      • הולנד משתייכת לקבוצת מדינות אשר מקיימות מדיניות פחות מחמירה בנוגע לסמים . המדיניות הינה לא להפליל משתמשים , צרכנים וקמעונאים של סמים קלים . אי ההפללה מהווה חלק מאסטרטגיית מזעור הנזק הנגרם מסמים ונועדה למנוע מצעירים לבוא במגע עם עבריינים וסוחרי סמים קשים .
    • 9. המלחמה בסמים מזיקה ליחסי החוץ של שבדיה
      • מאז הצטרפותה של שבדיה לאיחוד האירופי ב -1995, ועד שנות ה -2000, שבדיה השתדלה באופן נמרץ להפיץ באיחוד את מדיניות הסמים הנוקשה שלה . כמה מהמדינות החברות האחרות הגיבו לכך באופן שלילי . הן ראו בניסיונותיה של שבדיה איום כלפי מדיניות הסמים שלהן ומכשול לגיבוש מדיניות משותפת .
    • 10. המלחמה בסמים מזיקה לחברה בהולנד
      • קיימת תיירות והגירה של משתמשי סמים להולנד ממדינות המנהלות מלחמה בסמים . כתוצאה מכך , אוכלוסיית הנרקומנים שאינם ממוצא הולנדי הולכת וגדלה .
      • מדיניות הגבולות הפתוחים באיחוד האירופי מאפשרת יצוא קל של סמים לאירופה תורמת לתדמיתה של הולנד כאסם הסמים של אירופה
    • 11. מגמות באיחוד האירופי
      • ארגון ה - EMCDDA ( מרכז אירופי לניטור סמים והתמכרות לסמים ), נוסד ב -1995 ומקום מושבו בליסבון . הארגון עוסק באיסוף וניתוח מידע בנוגע לסמים באיחוד האירופי . הארגון הינו אחת מהסוכנויות המבוזרות של האיחוד האירופי .
      • באיחוד האירופי מתקיימים דיונים בנוגע למדיניות מזעור הנזק , ויוזמות ברוח זו , הנתמכות על ידי הנציבות וננקטות על ידי יותר ויותר מדינות חברות , באות לידי ביטוי בתכניות להחלפת מחטים , טיפול בתחליפי סמים ( דוגמת מתדון ) ועוד .
      • שת " פ בענייני ביטחון פנים מושתת על ניסיון בין - ממשלתי קודם להסרת בקרת גבולות באירופה .
      • מדיניות אירופאית משותפת אינה מתיישבת עם מדיניות הסמים של הולנד . הפסקה השנייה בסעיף 71 של אמנת שנגן מחייבת את המדינות החתומות להיאבק בסחר , הפצה ואספקה של סמים . בכדי לפתור התנגשות זו , הולנד דרשה לקבל סעיף נוסף , המאפשר למדינות החתומות לקבוע אסטרטגיה עצמאית להפחתת התפוצה של סמים לא חוקיים . ראשי המדינות האחרות נענו לדרישה ההולנדית ובכך נתנו תוקף למדיניות הסמים ההולנדית . מדינות אלו נאלצו לנקוט במאמצים נוספים בכדי לבלום את הסחר בסמים בתחומיהן ( עקב הסרת ביקורת הגבולות ).
      • מדיניות סמים נפרדת אינה אפשרית בטווח הרחוק , כיוון שמדיניות הגבולות הפתוחים יוצרת מצב בו יישום מדיניות סמים שונה באחת מהמדינות , או בקבוצה קטנה של מדינות , ייפגע בה .
    • 12. קנביס בחברה הערבית
      • מוטי ארגמן מציין בספרו (" כאנאביס מריחואנה וחשיש ") כי צריכת הכאנאביס העממית במדינות המזרח וברוב ארצות האיסלאם נפוצה ומושרשת כבר אלפי שנים , לא מעט בשל האיסור על צריכת משקאות אלכוהוליים בחברות אלו . בעוד שהכאנאביס מהווה עוד משחר ההיסטוריה חלק בלתי נפרד ממורשתם ומתרבותם של עמי המזרח , נרשמה במרבית מדינות ערב תנופת השימוש המשמעותית ביותר רק החל מימי הביניים .
    • 13. נזקי המלחמה בסמים בישראל
      • מספר תיקי הסמים שפותחת המשטרה עולה משנה לשנה , כאשר האחוז הגבוה ביותר של התיקים שנפתחים הוא נגד " עבריינים " שהואשמו בשימוש בסמים מסוכנים או בהחזקת סם לצריכה עצמית .
      • כיוון שניתן לרכוש מריחואנה או חשיש רק מסוחרי סמים אשר עשויים להציע גם סמים קשים , נחשפים בני נוער לחומרים ממכרים .
      • ישראל ממנת את פעילות החיזבאללה בלבנון .
      • המדינה מאבדת מיליארדי שקלים בשנה , בהם בוחרים האזרחים לרכוש סמים .
    • 14. הסיבות ללגליזציה
      • המדיניות הנוכחית נכשלה .
      • המדיניות הנוכחית יקרה , גורמת לעליית השימוש בסמים קשים ומהווה בעצמה את בעיית הסמים החמורה ביותר .
      • ישנן סיבות טובות להאמין כי ביטול האיסור לא יוביל להגברת השימוש לרעה בסמים .
    • 15. אסטרטגיות לגליזציה שונות
      • החזון הליברטרי , על פיו לא צריכה להיות הגבלה ממשלתית כלל ( מלבד בשולי הנושא , כמו ממכר סמים לילדים ).
      • פיקוח טוטאלי של הממשלה על יצור והפצת הסמים .
      • גישת ביניים על פיה הממשלה תפסיק את האיסור על השימוש ברוב הסמים ותהיה אחראית על קביעת רגולציה נוקשה בנושאי היצור וההפצה , תפעיל תכניות גמילה ותספק חינוך מהימן בנושא .

    ×