המדריך למאבק במאהל
Upcoming SlideShare
Loading in...5
×
 

המדריך למאבק במאהל

on

  • 950 views

 

Statistics

Views

Total Views
950
Views on SlideShare
950
Embed Views
0

Actions

Likes
0
Downloads
4
Comments
0

0 Embeds 0

No embeds

Accessibility

Categories

Upload Details

Uploaded via as Adobe PDF

Usage Rights

© All Rights Reserved

Report content

Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
  • Full Name Full Name Comment goes here.
    Are you sure you want to
    Your message goes here
    Processing…
Post Comment
Edit your comment

    המדריך למאבק במאהל המדריך למאבק במאהל Document Transcript

    • ‫שירותי תמיכה ויעוץ‬ ‫לקידום שינוי חברתי‬ ‫‪Shatil.org.il‬‬ ‫מייסודה של הקרן החדשה לישראל‬ ‫מדריך למאבק במאהל‬ ‫גרסה/טיוטה מתעדכנת, 81 אוגוסט 1102‬ ‫בשיתוף עם‬ ‫התנועה לחיים בכבוד | הקואליציה לדיור בר השגה | האגודה לזכויות האזרח בישראל | נציגי‬‫מאהלים וארגונים | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית | ידיד- מרכזי זכויות בקהילה‬ ‫מדריכים ומידע בנושאים:‬ ‫← התמודדות עם הטרדות מיניות‬ ‫← הקמת מאהל וניהולו‬ ‫← פורמט הודעה לעיתונות‬ ‫← עבודה עם התקשורת‬ ‫← רשימות כתבים‬ ‫← קבלת החלטות משותפות במאהל‬ ‫← טיפים לארגון הפגנה‬ ‫← תשתית טכנולוגית וכלי אינטרנט‬ ‫← ועוד‬ ‫← זכותון למפגינ/ה‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 1‬
    • ‫כמה מילים על המדריך‬‫המדריך הינו "סל כלים" אשר אספנו וערכנו עבורכם/ן – פעילי/ות השטח, מארגנים/ות לשינוי חברתי,‬ ‫נציגי/ות ארגונים, מנהיגי/ות מאהלים וכל הרוצים/ות לקדם שינוי חברתי בדגש על הקמת מאהל‬ ‫מחאה. אנו מקווים שכל אחד ואחת יוכלו למצוא כאן בין הפרקים מידע רלוונטי, טיפים טובים, צעדים‬ ‫ראשונים לקראת עשייה ועוד נקודות למחשבה.*‬‫בחודש האחרון, אנו עדים למאבק מרשים וחשוב באותנטיות הקול שהנאבקים- המייצגים את עצמם,‬ ‫משמיעים. אזרחים רבים מתעוררים ומתחילים לפעול למען עתידנו. המאהלים מהווים מאז תחילתה‬ ‫של המחאה הציבורית מרחב לשיח ציבורי חדש ומרענן. הם מפגישים קולות ואוכלוסיות שונות, וכן‬ ‫מגוון סוגיות מקומיות וארציות, ארגונים נוספים ופעילים מצטרפים כדי לקדם את המאבק לדיור בר‬ ‫השגה, מדינת רווחה הדואגת לזכויותיהם הבסיסיות של כלל תושביה וחברה צודקת יותר.‬‫חשוב לציין, שהנושאים מובאים כאן על קצה המזלג וכי ניתן למצוא חומר רב נוסף בכל תחום אצל כל‬ ‫אחד מהפעילים, אנשי הקשר, האתרים במרשתת, נציגי מאהלים וארגונים- שחלקם מופיעים‬ ‫במדריך. המאבק הינו דינאמי ודברים מתעדכנים ומשתנים מיום ליום ולכן חשוב להתחבר למקורות‬ ‫המידע הרלוונטיים ולהתעדכן באופן שוטף.‬ ‫השימוש במדריך- המדריך מחולק לפרקים ונושאים וכל אחד/ת יכול/ה לקרוא את החלק הרלוונטי.‬ ‫אם אתם קוראים את המדריך במחשב ניתן להגיע לכל נושא בעזרת תוכן העניינים )לוחצים על‬ ‫השורה של תוכן העניינים וזה מוביל אתכם ישירות לפרק(. גם בתוך הפרקים עצמם, מופיעים‬ ‫קישורים שניתן ללחוץ עליהם ולהגיע למקומות הרלוונטיים. בראש כל פרק מופיע הלוגו של הארגון‬‫שכתב אותו או סיפק את המידע הדרוש לצורך כתיבתו. בפרקים בהם מופיע הלוגו של שתיל, למותר‬ ‫לציין, שהמידע נאסף מפעילים ומאהלים בכל רחבי הארץ ומניסיון רב שנים של ארגונים לשינוי‬ ‫חברתי. בסוף המדריך מופיעים נספחים שחשבנו שיוכלו להיות לכם לעזר בפעילות, כגון: רשימות‬ ‫כתבים, דוגמא של כתיבת הודעה לעיתונות, טיפים לראיון בתקשורת ועוד.‬ ‫המדריך משלב ידע מהשטח וניסיון ממאבקים קודמים ובהזדמנות זו אנו רוצים להודות לכל העוסקים‬‫במלאכת השינוי החברתי- פעילים וארגונים כאחד. בנוסף, לכל מי שלקח חלק ותרם בהכנת המדריך:‬ ‫מובילי המאבק ואנשי המאהלים, האגודה לזכויות האזרח, הקואליציה לדיור בר השגה, התנועה‬‫לחיים בכבוד, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, ידיד ושתיל. תודה גם לכולכם/ן-‬ ‫פעילים ואקטיביסטים שניסיונכם הוא שלימד אותנו את רזי המאבק.‬ ‫המדריך ממשיך להתעדכן, אתם מוזמנים לחזור אלינו עם תיקונים, הצעות והוספות. ניתן למצוא‬ ‫‪U‬‬‫את המדריך המתעדכן גם באתר שתיל 4375112131/‪http://shatil.org.il/libraries/shatil‬‬ ‫‪U‬‬ ‫בהצלחה,‬ ‫עו"ס שירה איתן, מארגנת לשינוי חברתי, שתיל‬ ‫‪shirae@shatil.nif.org.il‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫*הערה: מכאן, לשון זכר רק בשל אופייה של השפה העברית ובכדי להימנע מסרבול.‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 2‬
    • ‫מה תימצאו במדריך?‬‫כמה מילים על המדריך ................................ ................................ ................................ ...2‬‫פרק א - הקמת מאהל וניהולו הלוגיסטי ................................ ................................ ............ 4‬‫החלטתי להקים מאהל – מה אני עושה? ................................ ................................ .......... 4‬‫איפה מתמקמים? שיקולים לבחירת מקום: ................................ ................................ ....... 4‬‫ציוד נדרש למאהל ................................ ................................ ................................ ....... 4‬‫פרק ב - מטרות ומסרים ................................ ................................ ................................ .7‬‫פרק ג - עבודה עם התקשורת ................................ ................................ ......................... 9‬‫מה עליכם לעשות ומהם הכלים לעבודה עם התקשורת? ................................ ................... 01‬‫פרק ד - קבלת החלטות במאהל- שותפים רבים למאבק, איך עובדים יחד? ......................... 21‬‫הצעות לכלים לבניית עבודה משותפת ואפקטיבית של שותפים שונים במאבק ....................... 31‬‫גיבוש הסכמות בקבוצה ................................ ................................ .............................. 41‬‫חגיגת הצלחות: ................................ ................................ ................................ ........ 51‬‫פרק ה - תשתית תקשורת חברתית למאהל ................................ ................................ ....61‬‫פתיחת תיבת דוא"ל ................................ ................................ ................................ ...61‬‫רשתות חברתיות ................................ ................................ ................................ ...... 61‬‫ניהול רשימת תפוצה ................................ ................................ ................................ ..71‬‫אתר ובלוג ................................ ................................ ................................ ............... 71‬‫פרק ו - פעולות יומיומיות במאהל ................................ ................................ .................. 81‬‫פרק ז - זכותון למפגין/ה ................................ ................................ .............................. 12‬‫מחאת אוהלים ................................ ................................ ................................ .......... 12‬‫האם הקמת מאהל מחאה היא חוקית? ................................ ................................ ....... 12‬‫האם נדרש רישיון להקמת מאהל? ................................ ................................ ............ 12‬‫האם מותר לעירייה להתנות תנאים באישור להקמת מאהל? ................................ .......... 12‬‫הפגנה ................................ ................................ ................................ .................... 22‬‫מתי נדרש רישיון להפגנה? ................................ ................................ ...................... 22‬‫כיצד מקבלים רישיון להפגנה? ................................ ................................ .................. 22‬‫מתי מותר למשטרה לפזר הפגנה? ................................ ................................ ............... 32‬‫המשטרה מפזרת הפגנה שלא נדרש לה רישיון. מה עושים? ................................ .......... 32‬‫האם ומתי מותר לשוטרים להשתמש בכוח נגד מפגינים? ................................ ............... 32‬‫האם מותר לצלם שוטר בפעולה? ................................ ................................ .............. 32‬‫עיכוב, מעצר וחקירה ................................ ................................ ................................ ..42‬‫נטילת אמצעי זיהוי ................................ ................................ ................................ ....52‬‫פרק ח - התמודדות עם הטרדות מיניות במאהל/ בהפגנה................................ ................. 72‬‫פרק ט מידע נוסף: אתרי המחאה, אנשי קשר וסיוע לוגיסטי ................................ .............. 82‬‫פעילות ברמה הארצית: ................................ ................................ .............................. 82‬‫מידע ואנשי קשר לסיוע לוגיסטי, סוציאלי וחומרי: ................................ ............................. 82‬‫דפי קהילות וקבוצות בפייסבוק: ................................ ................................ .................... 92‬‫נספחים................................ ................................ ................................ ...................... 03‬‫נספח 1 - פורמט הודעה לעיתונות................................ ................................ .................. 03‬‫נספח 2 - רשימת ריכוזי כתבים................................ ................................ ...................... 13‬‫נספח 3 - עשרה טיפים לארגון הפגנה/צעדת מחאה עם דוגמאות ................................ ........ 33‬‫נספח 4 - פוסטר של איגוד מרכזי הסיוע להדפסה ותלייה במאהל ................................ ....... 43‬‫נספח 5 - הצעות וטיפים לקראת ראיונות בתקשורת – רדיו, טלוויזיה עיתונות: ..................... 53‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 3‬
    • ‫פרק א - הקמת מאהל וניהולו הלוגיסטי‬ ‫החלטתי להקים מאהל – מה אני עושה?‬ ‫נקודת הפתיחה: כל אחד/ת יכול/ה להקים מאהל. ניסיון המחאה עד כה הוכיח שברגע שאדם אחד‬ ‫העיז והקים אוהל, הצטרפו אליו אנשים נוספים. לאחר הקמת האוהל הראשון, ניתן להפעיל את‬ ‫המאהל באופן שמכוון גם לגיוס שותפים. פעולות מחאה יומיומיות ועבודה עם התקשורת )כפי‬ ‫שיפורטו בהמשך( ימשכו תומכים ופעילים, אם לכמה שעות או לכמה לילות. הפעילים והתומכים‬ ‫יכולים להיות גם ממקומות וממאהלים אחרים ולאו דווקא מקומיים. בנוסף, ניתן לדבר עם חברים,‬ ‫מכרים, שכנים ולהציע להם להשתתף ולהצטרף. ההשתתפות יכולה להיות חלקית, כל אחד/ת יכולה‬ ‫לתרום את מה שהוא יכול/ה.‬‫מומלץ להגדיר מראש מה המטרה, למשל: הקמת מאהל בנושא הדיור בהרצליה, שיבטא את מצוקת‬ ‫הדיור המקומית. באופן זה המאהל יהווה ביטוי למצוקה: הוא ייתן ביטוי למגוון אנשים: משפחה‬‫מהדיור הציבורי, זוג צעיר בדירה שכורה, עולים, חד הוריות ועוד. לכל אחד יש את הסיפור שלו וכדאי‬ ‫לאפשר את הבמה לכמה שיותר סיפורים וקולות. מגוון סיפורים אישיים מושכים את התקשורת,‬ ‫שכאמור, יש לה את הכוח להגדיל את הנראות וההשפעה של המאהל. בנוסף, זה מגדיל את‬ ‫ההזדהות ומסייע לחבר שותפים נוספים וגם לגייס משאבים.‬ ‫איפה מתמקמים? שיקולים לבחירת מקום:‬‫מקום מרכזי ואסטרטגי שתהיה לו ניראות, למשל: ליד מרכז קניות הומה, רחוב ראשי או בכניסה‬ ‫•‬ ‫לעיר, מול העירייה/בית המשפט/משרד השיכון, כיכר מרכזי או גן וכד‬ ‫קירבה לעסקים/בתי מזון- המאהל מהווה מוקד משיכה למבקרים: תומכים ומתעניינים, עוברי‬ ‫•‬ ‫אורח מזדמנים וכד. המפגש בין המאהל והעסקים יוצר סביבה תוססת שמיטיבה עם בעלי‬‫העסקים ומגייסת אותם לתרום למאבק כפי יכולתם: לחמניות, רשת צל, בקבוקי מים, עיתון וכד.‬‫המפגש בין האנשים במאהל והפעילות יוצרת רעש )של קריאות, נגינה וכד( ומזמינה לעיתים גם‬ ‫אורחים לא קרואים, ועל כן מומלץ שלא להקים את המאהל בקרבת מגורים מתוך כבוד לתושבי‬ ‫המקום.‬ ‫קירבה לכביש מרכזי/ראשי- נהגים יכולים לראות ולצפור לאות הזדהות, עוברי אורח יכולים‬ ‫•‬ ‫להיכנס ולבקר. חשוב שיהיה מקום לעצור ולחנות )אם לביקור ואם לפריקת ציוד(, לשמור על‬ ‫בטיחות- בעיקר אם יש ילדים במאהל עדיף להתמקם במרחק סביר מהכביש.‬ ‫מומלץ לבחור מקום שיוכל לספק את התשתית למאהל: חיבור לחשמל )אפשר גם דרך בית‬ ‫•‬ ‫עסק(, ברזיה, צל, קירבה לשירותים ציבוריים וכד.‬ ‫אספלט או דשא? לא מאד משנה אבל אם יש ממטרות, ניתן לכסות עם דליים/פחים.‬ ‫•‬ ‫ציוד נדרש למאהל‬ ‫כל ריהוט הבית יכול להתאים גם למאהל וניתן להביא את הציוד למאהל בהדרגה. מומלץ לסדר את‬ ‫המאהל על פי הפונקציות השונות שהוא צריך למלא: אזור לאורחים ומבקרים- ה"סלון", אזור מגורים‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 4‬
    • ‫ללינה ופרטיות, אזור לבישול ואכילה, אזור לשירותים וכד. ישנה חשיבות לשמירה על היגיינה:‬ ‫הקפידו להפריד את פינת השירותים מהמאהל, דאגו שיש כיור נגיש לשטיפת ידיים עם סבון. ניתן‬ ‫להביא למאהל ערכת עזרה ראשונה ליתר ביטחון.‬ ‫כורסאות/כסאות, שולחן, מחצלת/שטיח, וכד יוכלו לשמש כ"סלון" בו ניתן לקיים את דיונים, הופעות,‬ ‫ביקורים של אורחים ופעילים וכד. בסלון, או בכניסה למאהל ניתן להציב לוח עם רשימת לו"ז היומי‬ ‫ופעולות מתוכננות, הזמנה להירשם ברשימת קשר, רשימה של אחראים, רשימת הצרכים במאהל,‬‫הודעות למיניהן וכד. מקרר או צידנית, פינת אוכל, ארון וכד- יוכלו להוות את המטבח וחדר האוכל הן‬ ‫לדיירי האוהל והן לפעילים שבאים לבקר לכמה שעות. נסו להרחיק את פינת שטיפת הכלים‬ ‫מהמטבח.‬ ‫בימים חמים אלו מומלץ למתוח רשתות צל תחתן יהיה ניתן לשבת במהלך שעות היום, לאכול ולקבל‬ ‫את פניי האורחים. בכדי לייחד את המאהל ניתן לגדר/ לתחם את המקום בעזרת חבלים עם שקיות‬ ‫קשורות עליהם, יריעות יוטה, פלריגים ובזנטים. כמו כן, ניתן להדפיס חולצות, כובעים וכד.‬‫מומלץ לדאוג לציוד לפעילות, כגון: מגפון, מערכת הגברה, מצלמת סטילס, מצלמת וידאו, צבעי גואש‬ ‫ומברשות לשילוט, פוליגלים ובריסטולים, סטיקרים, פליירים, כלי נגינה )משרוקיות או כלי מטבח‬ ‫ממתכת(, בלונים, סרטים צבעוניים. זהו ציוד חיוני לפעילויות במאהל שיקדמו את מטרתו. כמו כן,‬ ‫אפשר לגייס ולהקים "מרכז תקשורת" שיהיה בו מחשב נייד או טלפונים עם אינטרנט, פקס וכד.‬ ‫השטח דינאמי וחשוב להתעדכן כל הזמן על מה שקורה כמו גם ליזום פעילויות ולהזמין את‬ ‫התקשורת לסקר, לעדכן על פעילות ברשתות חברתיות )פייסבוק( וכד.‬ ‫ניסיון המחאה עד היום מוכיח, שרוב הרשויות המקומיות תומכות במאהלים ומספקות להם את‬ ‫התשתית הנדרשת להפעלתו: ברזייה או מקור מים אחר, נגישות לשירותים או שירותים כימיים,‬ ‫חיבור לחשמל או גנרטור ודלק וכד. לרוב, ניתן לגייס את כל הציוד, כולל מזון ושתייה מהרשות‬‫המקומית, הקהילה ומעסקים. במקרה של תרומת מזון מבושל, הקפידו על טריות המזון וודאו שהמזון‬ ‫לא חומם ושהועבר בתנאי קירור. אם תנאים אלו לא מתקיימים, כדאי לוותר על התרומה.‬ ‫גיוס משאבים‬ ‫משאבים הם כל מה שיכול לסייע לקיום המאהל: קשרים, ציוד, מזון, חשמל, כסף, פעילות לילדים,‬ ‫ידע וכד. כפי שהוזכר להלן, לרוב, ניתן לגייס את כל המשאבים מהרשות המקומית, מארגונים,‬ ‫מהקהילה ומעסקים. התרומה מבטאת את השותפות שלהם במאבק ועל כן חשוב לקבל כל תרומה‬ ‫למעט במקרים שהתרומה ניתנת מתוך אינטרס שלא פוגש את המטרות שלכם.‬ ‫רגע לפני שמתחילים כדאי לבדוק מה אתם צריכים ולעשות מעין "רשימת מכולת" מפורטת ככל‬ ‫הניתן.את "רשימת המכולת" יש לחלק לשתי רשימות משנה –‬ ‫1. מוצרים או שירותים: משאבים ניתן לקבל כמוצרים בתרומה מעסקים ואנשים פרטיים )למשל‬ ‫ארוחות ממסעדות באזור, ציוד למאהל( או שירותים בהתנדבות – הפעלות ופעילויות שונות,‬ ‫סיוע של אנשי מקצוע מתחום החשמל ועוד(. כל דבר שאינו נכלל ברשימה הראשונה ואתם‬ ‫צריכים עבורו כסף – כדאי לעשות הערכת עלויות.‬‫2. כמה כסף אתם צריכים. לאחר שאתם יודעים מה אתם צריכים וכמה זה עולה, השלב הבא יהיה‬ ‫לזהות ממי ניתן לקבל את המשאבים השונים ומי יכול לסייע לכם להגיע אליהם – זה הזמן‬ ‫להפעיל קשרים אישיים, את הרשות המקומית, ארגונים, בני-נוער בחופש ועוד.‬ ‫הגדלת ההזדהות של הקהילה המקומית עם המאהל על ידי קיום של פעילויות משפרת את הסיכויים‬ ‫לקבלת תרומות. פניה ישירה למכרים ובעלי עסקים בבקשה לתרומות היא מתבקשת- אין מה‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 5‬
    • ‫להתבייש. אתרו את המשאבים המקומיים וגייסו אותם למאהל: אמנים מקומיים, עיסויים מבעלי‬ ‫מקצוע, הרקדות והפעלות של מדריכי תנועת נוער, סרטים והרצאות של חברי קהילה ועוד.‬ ‫זה הזמן להיות יצירתיים- חישבו על דרכים נוספות בכדי לגייס משאבים, למשל: "כובע קסמים"-‬ ‫מיכל כלשהו )מיכל מים ריק, קופסא גדולה( שמוצב במקום בולט וקבוע במאהל )אפשר גם לקבע(.‬ ‫נסו למצוא כלי שיהיה קשה לפתוח אותו במהלך היום ושיהיה קשה להזיזו. על הכלי, תלוי שלט‬‫המזמין את האורחים לתרום כפי יכולתם. תקבעו אחראי על הכסף וסיפרו את הכסף בנוכחות מספר‬ ‫אנשים בסוף כל יום.‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 6‬
    • ‫פרק ב - מטרות ומסרים‬ ‫כשאנחנו קובעים את מטרת המאבק, המאהל או אירוע המחאה אותו אנו מארגנים, כדאי להתייחס‬‫לשלושה מימדים: תוצאות, תהליכים ויחסים. בכל אחד מהמימדים האלו ניתן לשאול שאלות, שיעזרו‬ ‫לנו להגדיר את מה שאנחנו רוצים להשיג מהפעילות. תהליך מקדים זה הינו קריטי וחיוני להצלחת‬ ‫הפעילות כיון שהוא מסייע במיקוד של הפעולות ומגדיל את הסיכוי להשיג השפעה. בנוסף, התהליך‬ ‫המוצע, הופך את העבודה ליעילה יותר )חוסך באנרגיה( ומסייע להבהיר לכולם את התפקידים‬ ‫והסמכויות ובכך מקטין את הסיכוי לקונפליקטים. יתרה מזאת, תהליך החשיבה הנ"ל הינו קצר ואורך‬ ‫כמספר דקות ולרוב מאפשר להמשיך בעבודה משותפת לאורך זמן.‬ ‫תוצאות "מוחשיות" בטווח הקצר והארוך: מה התוצאה הרצויה אותה אנו רוצים להשיג? מה‬ ‫ההשפעה אותה אנו רוצים ליצור? כמה חברים אנו רוצים שיהיו במאהל? מה מספר הראיונות‬ ‫בתקשורת אליו אנחנו רוצים להגיע? איזה שינוי בעמדות דעת הקהל אנו רוצים להשיג? מהן‬ ‫החלופות שאנחנו מציעים למצב הקיים?‬ ‫תהליכים- הגדרה של התפקידים ושל השלבים בפעילות מסייעים לסביבה להבין כיצד ניתן להשתלב‬ ‫ולתרום ולמי ניתן לפנות כשיש בעיה. בנוסף, זה מאפשר חלוקה בנטל של הארגון והעשייה ומבטיח‬‫שמירה על כוחות למשך זמן רבה יותר. שאלו את עצמכם: מה היא דרך הפעולה שאנחנו רוצים לנקוט‬ ‫בה? מי אחראי על מה? עד כמה הדרך שבה אנחנו פועלים היא יעילה ומשתפת? איך לנהל את‬ ‫התקשורת במאהל, בין מאהלים ועם השותפים למחאה? איך יתקבלו ההחלטות? איך להעביר את‬ ‫המסרים שלנו?‬ ‫יחסים- מומלץ לשאוף לכך שאנשים ירגישו נוחות, שייכות, אמון ושותפות בפעולות בכדי שניתן יהיה‬ ‫להמשיך ולעבוד ביחד לאורך זמן. חישבו מה אפשר לעשות כדי להבטיח זאת: כיצד ניתן לפעול כך‬ ‫שהיחסים בין השותפים יאפשרו עבודה, תחושת מעורבות ותרומה משמעותית? מה ניתן לעשות כדי‬ ‫להגדיל את היכולת להשמיע דעות מגוונות? איך ליצור מסר של פתיחות כלפי כלל האוכלוסיות‬ ‫השותפות למחאה? איך לבנות את האמון בין השותפים? איך אפשר לפרגן/לחזק? כיצד לוודא‬ ‫הבנה של הדברים בדרך מכבדת? ועוד.‬ ‫הצלחה בכל אחד מהמימדים הללו קריטית ליכולת להחזיק את המחאה לאורך זמן.‬ ‫מיקוד מסרים- השאלה הציבורית של מי נאבק? לשם מה? ומול מה? היא שאלה מכרעת. פעמים‬ ‫רבות התשובה ניתנת באמצעות "הכותרת" התקשורתית לדיון הציבורי. האם זהו מאבק על דיור‬ ‫ציבורי? דיור בהישג יד? יוקר המחייה? חשוב שתנסחו לעצמכם על מה אתם נאבקים, מה מטרת‬ ‫הקמת המאהל? מה אתם מצפים להשיג ולאן אנו רוצים להגיע? מה הבעיה שאיתה אתם‬ ‫מתמודדים? ומה הפתרון הרצוי שאתם מציעים וכיצד ניתן להשיגו?‬ ‫אפשר להתייחס לפתרונות ברמה המקומית ולקשר אותם לרמה הארצית. לדוגמא: ברמה המקומית,‬ ‫הפתרון יכול להיות: הפשרת קרקע בעיר לבניית פרויקט לזוגות צעירים עם עדיפות ברורה לתושבי‬ ‫המקום. פתרון זה הינו חלק מהמטרה ברמה הארצית השואפת למציאת פתרון מקיף וכולל למצוקת‬ ‫הדיור. כדאי להבין מה זה "דיור בהישג יד" ובאיזה אופן הוא יכול לתת מענה לבעיה. חשוב לאסוף‬ ‫נתונים על הבעיה והפתרון, כדי שיהיה אפשר לפתח דיון אמיתי עם גורמים, כגון: ראש עיר או חבר‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 7‬
    • ‫כנסת. לשם כך, ניתן להיעזר באנשי מקצוע שיסייעו בחידוד והבניית הפתרונות המתאימים‬ ‫והרלוונטיים לבעיה שאיתה אתם מתמודדים.‬ ‫"קופסת מסרים"- זהו ביטוי לריכוז המסרים העיקריים שמאפשר הצגתם באופן עקבי ומאוחד. כדאי‬ ‫לרשום על דף ולחלק לפעילים במאהל, למבקרים ולמשתתפים בפעולות מחאה והפגנות. את‬‫המסרים האלה כדאי לשנן וללמוד להציג ב3-2 משפטים. מסרים ברורים ועקביים מגדילים את הסיכוי‬ ‫לגייס תומכים, משפחות ופעילים למאהל ומגדילים את הסיכוי להתראיין בתקשורת, וניתן לכתוב‬ ‫אותם כסיסמאות וכד.‬ ‫מיפוי שחקנים- כדי לדעת לאיזה כיוון לכוון את המסרים והפעולות חשוב להבין, מי השחקנים‬‫בזירה? מי נגדכם? בעדכם? ומי, ולעיתים זה החשוב ביותר, יושב על הגדר. מה מקורות הכוח של כל‬ ‫אחד מן הגורמים המרכזיים? תשובה על שאלות אלו יסייעו לכם לנסח את המסרים והסיסמאות‬ ‫באופן יעיל ולהפנות אותם לגורמים הרלוונטיים. למשל: האם ראש העיר בעדנו או נגדנו? מה‬ ‫האינטרס שלה לשיתוף פעולה? מה מאיים עליה? וכיו"ב‬ ‫הכנת שלטים- תליית שלטים על המאהל ובסביבתו היא כלי חשוב ואפקטיבי להעברת המסרים‬ ‫והדרישות שלכם. ניתן לעדכן ולהוסיף שלטים התאם למסרים שאתם רוצים להעביר. שלטים גדולים,‬ ‫ברורים ורבים- מגדילים את הנראות של המאהל ויכולים למשוך אורחים ודיירים חדשים לאוהל.‬ ‫הכיתוב על השלטים צריך להיות באותיות גדולות וברורות בצבע בולט בכדי שניתן יהיה לראותם‬ ‫•‬ ‫מרחוק וכדי ש"יצטלמו" טוב.‬ ‫השלטים יכולים להיות מוצבים על האוהל, בקרבת המאהל, במקומות חשובים בישוב וגם לשמש‬ ‫•‬ ‫להפגנות ואירועי מחאה שונים.‬ ‫מומלץ לכתוב את השלטים במספר שפות )למשל: רוסית, אנגלית(, על פי אוכלוסיות היעד‬ ‫•‬ ‫ה"סובלות מהבעיה" ובכדי להיות מוכנים במידה ותגיע תקשורת זרה.‬ ‫הסיסמאות יכולות לתאר את הבעיה או את הפתרון המוצע )מקומי או ארצי(, הן יכולות להתייחס‬ ‫באופן ישיר למצוקת הדיור או מסרים רחבים יותר המבטאים את ההקשרים לנושאים אחרים. ניתן‬ ‫לשאוב רעיונות ממידע במרשתת )באינטרנט( ומהתקשורת, מאנשי קשר במאהלים ברחבי הארץ‬ ‫וכמובן- מסיעור מוחות בין יושבי המאהל. להלן דוגמאות.‬ ‫הערה: הדוגמאות להלן, לקוחות משלטים התלויים במאהלים, שלטים שהונפו בהפגנות, ומתמונות‬ ‫שהופיעו בתקשורת ומטרתן היא להמחיש את סוג הסיסמא וחשיבות מיקוד המסר.‬‫דוגמאות לתיאור מצב טעון שינוי, למשל בתחום הדיור: בסוכות תשבו שבעה ימים ולא כל החיים;‬ ‫•‬ ‫אני עובד משרה מלאה- אבל אין לי אפשרות לרכוש דירה; כל הארץ אוהלים אוהלים- רק ל... יש‬ ‫בתים; אנחנו עבדים לשכר דירה; שיר: הווו איזה בלגן, הממשלה מכרה, מדינה שלמה, לאילי‬ ‫נדלן! 3,2,1, ושוב ושוב;‬ ‫דוגמאות לפתרונות ממוקדים או כלליים למצב: דיור ראוי- מחיר שפוי; להכניס דיור בר השגה‬ ‫•‬ ‫לחוק הוד"לים; דורשים בנייה לזוגות צעירים- עם עדיפות למקומיים; אנחנו בעד ... )להוסיף(;‬ ‫התשובה להפרטה- מדינת הרווחה; דורשות דיור ציבורי; העם דורש חינוך ציבורי לכולם;‬‫דוגמאות להרחבת המסרים מעבר לבעיה הממוקדת שציינתם ולאמירות עקרוניות: רוצים צדק לא‬ ‫•‬ ‫צדקה; מדינת רווחה היא זכות וגם חובה; העם דורש/החליט צדק חברתי; דורשים- בטחון‬ ‫תזונתי, דיור בר השגה וחינוך חינם; חמשת המ"מים: מעון, מזון, מרפא, מורה ומשלח יד; צדק‬ ‫ורווחה לפני רווח וצדקה; עינינו פקוחות לרווחה; דור שלם-דורש עתיד; נשארים כאן עד השינוי;‬ ‫רוצים לנשום לרווחה; הפרטה=הפקרה;‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 8‬
    • ‫המרכז לשינוי מדיניות בשתיל‬ ‫פרק ג - עבודה עם התקשורת‬ ‫הצטרפתם למאבק הזה לקידום מטרה/נושא וכל המאהלים יחד, גם אם לא באופן מתואם, עובדים‬ ‫למען המטרה הזאת. החשוב הוא, שהמסר והנושא שאתם מבקשים לקדם נמצא על סדר היום‬ ‫התקשורתי ועל כן, חשוב להבין איך עבודה עם התקשורת יכולה לסייע בקידום המאבק. העבודה עם‬ ‫התקשורת והחשיפה התקשורתית היא כלי לקידום מטרות המאבק והמסרים שלכם, היא אינה‬ ‫המטרה .‬ ‫לרוב מערכות התקשורת ישנם סניפים וכתבים מוניציפאליים בערים הגדולות, על כן קל יותר‬‫לתקשורת לסקר את המתרחש בשוטף בערים אילו וקיים קושי להגיע למאהלים בערים שונות ברחבי‬ ‫הארץ. יחד עם זאת, יש חשיבות לנוכחות המאהלים בערים נוספות ולהתפשטות המאהלים בערים‬ ‫חדשות. גם אם אין צוותי צילום שמגיעים לכל מאהל, מאהלים חדשים שקמים בשטח לרוב מדווחים‬ ‫במסגרת המבזקים והחדשות, ומעבר למצב הביטחוני, התקשורת עוקבת בעניין אחרי ההתפשטות‬‫של המאהלים ומדווחת עליהם. נוכחותכם בשטח והעבודה שלכם מול העיתונאים היא בעלת חשיבות‬ ‫גדולה והיא זו שיוצרת את התחושה שכוח המחאה קיים ואף הולך וגובר. סיקור תקשורתי מתמשך‬ ‫ונרחב יגביר את הלחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות, יגדיל את המודעות והתמיכה של הציבור הרחב‬ ‫למאבק, ולרוב אף ישפיע על יכולת גיוס המשאבים/ מתנדבים/ פעילים.‬ ‫בעבודתכם עם אמצעי התקשורת יש לעשות הבחנה בין תקשורת ארצית ותקשורת מקומית. כלי‬ ‫תקשורת ארציים הם אילו שקהל היעד שלהם הוא תושבי המדינה כולה, כלי תקשורת מקומיים, הם‬‫אילו שפונים לקהל יעד מצומצם המוגדר באזור גיאוגרפי מוגבל. בניגוד לתקשורת הארצית שמתקשה‬ ‫להגיע לכל מקום ולתת ביטוי לכל מאהל, התקשורת המקומית תתעניין מאוד בנעשה בתחומה,‬ ‫ובביטויי המחאה והתפשטותה בעיר או באזור הגיאוגרפי שאותו היא מסקרת. מומלץ לעבוד עם‬ ‫התקשורת המקומית, ליידע אותם על אירועים המתרחשים במאהל, ליזום פעולות מחאה מקומיות,‬ ‫וליידע אותם על כל התפתחות )למשל: תמיכה או אי תמיכה של ראש עיר או התגייסות אחרת מצד‬ ‫גופים מוניציפאליים אחרים ועוד(.‬ ‫כאמור, לאמצעי התקשורת אין את משאבי הזמן וכוח האדם לסקר את כל הנושאים שמוצעים,‬ ‫ומתוכם עליה לבחור מה לפרסם ומה לא. אז מה מעניין את התקשורת? כל מה שהוא בגדר חדש,‬‫מעניין,חשוב, מסקרן, מרגש, דרמטי, מעורר הזדהות, קונפליקטואלי או ביקורתי כלפי הממסד. בימים‬‫אילו, בהם נוצרה תנועת מחאה שטרם נראתה במדינה במימדים ורבדים כה רבים, התקשורת עוסקת‬ ‫רבות בנושאים, בבעיות, בהיבטים השונים, ולעיתים מביאה סיפורים אישיים הממחישים את‬ ‫התופעות והבעיות המדוברות. לרוב, בגלל הקושי להעביר מסרים מורכבים בתקשורת, יש העדפה‬ ‫לסיפורים אישיים ורגשיים על פני דיונים תיאורטיים אקדמיים. אם התבקשתם לספר את סיפורכם‬ ‫האישי, הדגישו לצד הסיפור הפרטני את המצוקה הכללית, את המסרים העקרוניים, ועשו את‬ ‫החיבור למדיניות הקיימת.‬ ‫עד כה המאבק זכה לחשיפה חסרת תקדים בתקשורת. אולם, אסור לנוח על זרי הדפנה, שכן‬ ‫התקשורת תמיד תחפש את ה"סיפור" הבא, וסבלנותה הולכת ופוקעת )ולו בשל משך הזמן שחלף‬ ‫מאז תחילת המחאה או עקב המצב הביטחוני(. ניתן לראות כי התקשורת מחפשת זוויות חדשות‬ ‫ומעניינות לסיקור המאבק הנמשך אבל גם את הקונפליקטים בקרב המוחים. על כן, צפים ועולים גם‬ ‫דברי הביקורת על המאבק, הדרישות והקונפליקטים בין ההנהגה והמאהלים.‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 9‬
    • ‫אחידות המסרים והשמירה האחד על השני, גם אם קיימים קונפליקטים היא חשובה עד מאוד משני‬ ‫טעמים: סיקור קונפליקט מסיט את הדיון והשיח התקשורתי מהנושא לשמו יצאתם למאבק, אך חשוב‬ ‫יותר- סיקור קונפליקט משדר לצד שמולכם, לראש הממשלה והצמרת הפוליטית, שהמאבק בדרך‬‫לכישלון, שכעת מה שנותר להם לעשות הוא לשבת על הגדר והמאבקים הפנימיים בתוך ההנהגה ובין‬ ‫המאהלים יכבו את אש המאבק. אל תצאו לתקשורת עם קונפליקטים פנימיים, היזהרו בדבריכם‬ ‫ליד עיתונאים, גם אם יש דילמה על הדרך או על ההנהגה, לטובת הנושא/המאבק, הגיעו להסכמות‬ ‫בחדרי חדרים ורק לאחר שהגעתם להסכמות שיקלו האם כדאי לצאת לתקשורת וכיצד.‬ ‫כחלק מהחיפוש אחר הסנסציה, התקשורת מבקשת ליצור שוב ושוב שיאים לפעילות המחאה. לכן,‬ ‫כדאי להשתדל להימנע מלהציב יעדים לגבי מספר משתתפים בפעילויות וכדומה, שכן אירוע שלא‬ ‫יעמוד ביעד שהוצב ופורסם – יהפוך במהירות בתקשורת לכישלון גדול המסמל את דעיכת גל‬ ‫המחאה וירידה בתמיכה הציבורית, גם אם אין לכך כל אחיזה במציאות.‬ ‫מה עליכם לעשות ומהם הכלים לעבודה עם התקשורת?‬‫עם הקמת המאהל חשוב לקבוע מיהו הדובר/ת- האיש/ה האחראי מטעם המאהל על הקשר השוטף‬ ‫עם עיתונאים ואמצעי התקשורת, חתום על ההודעות לעיתונות, מדבר עם העיתונאים, מיידע אותם‬ ‫על ההתפתחויות ומשמש כתובת עבור העיתונאים במקרים בהם הם מעוניינים להתעדכן ולקבל‬ ‫מידע. הדובר הוא לא המרואיין היחיד בתקשורת, אלא האדם שיהיה אחראי לעמוד בקשר עם‬ ‫התקשורת ולהפנות אותה לדוברים השונים, וכן לקיים שיחות רקע עם העיתונאים השונים.‬‫לפני היציאה לתקשורת הגדירו לעצמכם מהי המטרה מהו המסר אותו אתם מבקשים להעביר .לאור‬ ‫ההתרחשויות וההתפתחויות הרבות במאבק, ועל מנת להיות רלוונטיים, בחנו שאלה זאת בכל פנייה‬ ‫לתקשורת ועדכנו את המסרים לאור ההתפתחויות. בכדי לשמור על אחידות המסר בין יושבי‬ ‫מהמאהל, חשוב ליידע את כולם על המסרים ושתהיה הסכמה באשר למסר שאיתו יוצאים החוצה.‬‫הגדירו מי הם המרואיינים הפוטנציאליים )יותר מאחד(, מי הם האנשים שיתראיינו בתקשורת ויציגו‬ ‫את הבעיות, הדרישות, שיוכלו לספר את הסיפור האישי שלהם ולענות על שאלות. כדאי לעשות‬ ‫משחקי תפקידים ולנסות לחזות תגובות )מצד הציבור, מצד מקבלי החלטות והתקשורת(. הצעות‬ ‫וטיפים לקראת ראיונות בתקשורת ניתן למצוא בנספח 5.‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הפנייה לתקשורת‬ ‫ניתן לפנות לתקשורת במגוון דרכים, תלוי בזמן ובמשאבים שעומדים לרשותך: פניה טלפונית; ביפר‬‫או מסרון )‪ ;(SMS‬פקס או/ו דואר אלקטרוני; פניה בפייסבוק. ניתן להשתמש ביותר מדרך אחת. בכל‬ ‫מקרה, הפנייה צריכה לכלול מספר מרכיבים כמפורט להלן.‬ ‫הודעה לתקשורת‬ ‫הודעה לתקשורת היא מסמך כתוב המנוסח בפורמט קבוע שאנו מפיצים לעיתונות כאשר ברצונו‬ ‫לדווח על הקמת מאהל או על פעילות מתוכננת, להגיב על מסיבת עיתונאים או דיון שהיה בכנסת,‬ ‫להביע עמדה או לעניין עיתונאים באירוע מסוים. ההודעה היא כלי מיידי, היא יכולה לשמש אתכם על‬ ‫מנת להגיב באופן כמעט מיידי למסיבת עיתונאים של ראש הממשלה או ליידע על אירוע מחאה‬ ‫שמתוכנן למחר או מחרתיים. במידה ויש לכם אפשרות אל תחכו לדקה ה-09 על מנת ליידע את‬ ‫העיתונאים על אירוע מתוכנן, או הקמת מאהל חדש, תאפשרו להם להיערך בהתאם, כך תגבירו את‬ ‫הסיכויים לחשיפה גדולה יותר. חשוב לציין על גבי ההודעה את תאריך שליחתה )למעלה בפינה‬ ‫‪U‬‬‫השמאלית(. ראו פורמט הודעה לתקשורת בנספח מספר 1.‬ ‫‪U‬‬ ‫למי לשלוח? ההודעה מיועדת בד"כ להפצה כללית ונרחבת. אפשר לשלוח אותה לעורכים, רכזי‬ ‫כתבים במערכות, לכתבים עצמם, לכותבי טורים, עורכי מדורים או מפיקי תוכניות. בימים שבשגרה‬ ‫ישנם כתבי תחום אשר אמונים על הסיקור הנעשה בתחומם, למשל: כתב חינוך יסקר את הנעשה‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 01‬
    • ‫בתחום החינוך, כתב שיכון ונדל"ן את הנעשה בתחום הדיור. בשל התפשטות המחאה ומוקדיה‬ ‫הרבים, ההיערכות במערכות היא שונה, וכתבים רבים שאינם עוסקים בתחום הדיור מסקרים את‬ ‫המאבק. על כן, אנו ממליצים לשלוח את ההודעות לעיתונות לריכוזי הכתבים ואז לוודא מולם לאיזה‬ ‫כתב ההודעה הועברה. הכינו לכם רשימה שמית של הכתבים, עם פרטיהם ובעתיד שלחו גם לריכוז‬ ‫וגם לאותו כתב שבתחילה עבדתם מולו. ראו רשימת ריכוזי כתבים ותוכניות אקטואליה בנספח‬ ‫‪U‬‬ ‫מספר 2.‬ ‫‪U‬‬‫איך לשלוח? בפקס או ע"י דואר אלקטרוני במידה ואין לכם אפשרות לכתוב הודעה בשל אילוצים של‬‫זמן או אילוצים אחרים, ניתן להעביר הודעות קצרות בביפר או במסרון, אל תשכחו גם בהודעות אילו‬ ‫לציין את שמכם, מספר הטלפון הנייד אליו ניתן לחזור לצורך קבלת פרטים נוספים.‬ ‫תוכן ניסוח ושפה:‬‫ההודעה צריכה להיות קצרה )לא יותר מעמוד אחד(, כתובה בעברית, מודפסת לאחר עריכה והגהה.‬ ‫יש לשאוף שהתוכן יעביר את המסר שאתם רוצים להעביר באופן ברור. רצוי לחלק את ההודעה‬‫למספר פסקאות שפרט לראשונה בהן, במידה והודעה תעבור קיצוץ או עריכה, ניתן יהיה להשמיט כל‬ ‫פסקה מבלי לפגוע ברצף התוכני של הנאמר בהודעה כולה.‬ ‫הפסקה הראשונה של ההודעה היא הפסקה החשובה ביותר וצריכה לכלול 5 ממי"ם: מי, מה, מתי,‬ ‫מקום ומדוע. אלו הם הדברים החשובים ביותר בהודעה עבור העיתונאי. חמשת הממי"ם צריכים‬ ‫להופיע בכותרת וביתר פירוט בפתיח- שאר הפסקאות בהודעה הן הרחבה של חמשת הממי"ם.‬ ‫ההודעה צריכה להתמקד במידע ובעובדות. המידע חייב להיות חדש, מעניין, מאומת ומעודכן. ניתן‬ ‫ורצוי לצטט דברים בשם אומרם.‬ ‫סוף ההודעה צריך לכלול סיכום ברור לתוכן ומטרת ההודעה וכתובת לעיתונאי של אדם או שניים‬ ‫מהמאהל עם פרטי ההתקשרות שלהם )טלפונים ניידים( במידה והוא מעוניין בפרטים נוספים או‬ ‫בחיבור למרואיינים. לאחר משלוח ההודעה מומלץ לעקוב ולדבר עם העיתונאי שאליו הועברה‬ ‫ההודעה, להשלים להם פרטים, ו/או לחבר אותם למרואיינים.‬ ‫לסיוע בתחום התקשורת ניתן להתקשר לאסף רז משתיל 7395435-250‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 11‬
    • ‫פרק ד - קבלת החלטות במאהל- שותפים רבים למאבק, איך‬ ‫עובדים יחד?‬ ‫המחאה מצריכה שיתוף פעולה בין קבוצות או פעילים בתוך המאהל כדי לקדם את מטרותיי, אך‬ ‫לעיתים מתגלעים קונפליקטים בין יושביו או בין יושבי המאהל לבין אורחים חיצוניים. הצפיפות,‬ ‫הדוחק, הלחץ, התנאים ועוד מקשים על התנהלות נינוחה. במצב כזה, האתגר לבניית הסכמות‬ ‫וקבלת החלטות הוא של כל יושבי המאהל.‬‫הובלה של המאבק, כמו כל משימה אחרת, מחייבת שלושה מרכיבים: הסתכלות אסטרטגית מכוונת‬ ‫מטרה )זיהוי מתמיד של התנאים מסביב והאפשרויות להתקדמות(; יכולת להיות גמישים לשנות‬ ‫תוכניות, להקשיב לשינויים; ויכולת לשתף ולהיות שותפים: להשתתף בפעילויות ולשתף אחרים.‬ ‫שיתוף יושבי המאהל ויצירת במה להשמעת מגוון הקולות, מאפשרת דיאלוג ושיח פתוח המקטין את‬ ‫הסיכויים לקונפליקטים ומגדיל את האחידות במסרים. באופן זה, ניתנת במה לתרבויות, ערכים‬ ‫ושיטות שונות בקרב הפעילים המיוצגים בקבוצה.‬ ‫מה אפשר לעשות?‬ ‫כל הזמן להזכיר לכולם שלמרות השונות בדרישות וברצונות של השותפים, כרגע מתכנסים‬ ‫•‬ ‫למטרה משותפת, נסו לגרום לחברים להיזכר מדוע הוקם המאהל מלכתחילה‬ ‫להתעניין ולשאול מה חדש אצל חברים, לפרגן על עשייה ולעודד‬ ‫•‬ ‫לקיים ארוחות משותפות עם זמן "לקשקש" וליהנות סביב הארוחה‬ ‫•‬ ‫ליצור כמה משימות קצרות וממוקדות ששנים שלושה אנשים יכולים לבצען. ביצוע עבודה‬ ‫•‬ ‫אמיתית ביחד היא פעולה שמסייעת לבניית מערכות יחסים‬‫מומלץ לקיים בחירות לתפקידים או לחלק אותם ושיהיה ידוע לכל אחד במאהל מי אחראי על מה‬ ‫•‬ ‫במאהל, למשל:‬ ‫•‬ ‫"שרי החוץ" הנמצאים בקשר שוטף עם גורמים שמחוץ למאהל, לדוגמא:‬ ‫‪o‬‬ ‫נציגות המאהל, שתוכל להעביר את המסרים האחידים של המאהל בביקורים‬ ‫‪‬‬ ‫בנציגות האזורית או הארצית, שתהיה בקשר עם מובילי המאבק‬‫נציגות שתוכל לבטא את הצרכים והמסרים ברמה המקומית, מול תושבים ומול‬ ‫‪‬‬ ‫הרשות המקומית‬ ‫רכז תקשורת )ראו הרחבה בפרק ג(‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪‬‬ ‫"שרי הפנים"- אחראים על דברים המתרחשים בתוך המאהל, לדוגמא: אחראי‬ ‫‪o‬‬ ‫לוגיסטיקה ותחזוקת המאהל, אחראי מטבח/טבח, אחראי על מזון או/ו מים, אחראי‬ ‫הגיינה, "ועדת תרבות"/הפעלות לילדים שיוצר קשר גם עם ארגונים חיצוניים, כגון:‬‫אמנים וגם עם יושבי המאהל, צוות פעילות מחאה שמארגן פעולות )ראו הרחבה בפרק‬ ‫‪U‬‬ ‫ו(, אחראי על לוח המודעות ועוד‬ ‫‪U‬‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 21‬
    • ‫יש חברים בעלי מוטיבציה גבוהה שמשקיעים זמן רב ומאמץ ואילו אחרים עושים פחות. בכל‬ ‫•‬‫מקרה, חשוב לזכור ולהזכיר לכל הנוכחים: שעלינו לגלות הבנה ולקבל שכל אחד/ת תורמים את‬ ‫מה שהוא יכול וזה יכול להיות דברים שונים: אחד יכול לישון בלילה במאהל והשני לא יכול כי‬ ‫הילד שלו חולה, אחד יוכל לשמור על המאהל בשעות היום והאחר לא יכול כי הוא חייב ללכת‬ ‫לעבודה וכד. זה בסדר שכל אחד תורם משהו אחר: אחד הסעה, שני רעיון, שלישי אוהל נוסף‬ ‫וכד. זה המפתח להצלחת המאהל ולשיתוף פעולה פורה‬ ‫מומלץ להסכים מראש על כמה כללי יסוד לשיחה, למשל: לקיים שיחה יומית בתחילת או בסוף‬ ‫•‬‫כל יום ולקבוע כללים לשיחה: כמה זמן לכל דובר, להקשיב עד שיגיע תורך, רק מי שמחזיק במקל‬ ‫מדבר וכד. כדאי להודיע על כך במאהל, ניתן ליצור לוח מודעות עם לוח הזמנים של הפעילות‬ ‫ולהזמין את כולם לשיחה‬ ‫במהלך המאבק אנחנו נתקלים ברגעים של בלבול, מרגישים תקועים והולכים במעגלים. רגעים‬ ‫•‬ ‫אלו מצריכים הסתכלות מנקודת מבט חיצונית: ללכת צעד אחורה כדי לראות את מכלול‬ ‫הדברים ולשאול את עצמנו 3 שאלות:‬ ‫היכן אנחנו "כאן ועכשיו"? )מה השגנו, מה אין לנו, מה אנחנו יודעים(‬ ‫‪o‬‬ ‫לאן אנחנו רוצים להגיע? )להיזכר לרגע במטרה שהצבנו לעצמנו(‬ ‫‪o‬‬ ‫ומתוך אלו לבחון מה האפשרויות העומדות בפנינו להגיע מ"כאן" ל"שם".‬ ‫‪o‬‬ ‫לעיתים קרובות, במהלך דיונים באוהל או באסיפות שונות, השיחה סוטה לכיוונים ונושאים‬ ‫•‬‫שמתרחקים מהמטרה של הדיון. גם כאן, אפשר לחשוב בקול רם יחד עם הקבוצה: "הזמן קצר,‬ ‫יש לנו עוד שתי החלטות לקבל, אם לא נתמקד כרגע, נצטרך לוותר על חלק ממטרת הפגישה-‬ ‫מה אנחנו בוחרים לעשות?"‬ ‫הצעות לכלים לבניית עבודה משותפת ואפקטיבית של שותפים שונים‬ ‫במאבק‬‫לרוב, ככל שלאדם יש יותר יכולת להשפיע על קבלת החלטה, כך הוא יהיה יותר מחובר ומחויב לקדם‬ ‫את יישומה ולכן נשאף לשיתוף מרבי. מצד שני, אסור להפוך את הרציונל של שיתוף לחזות הכול‬ ‫ובכך ל"מקל בגלגלים". ולכן הפתרון הוא למצוא את רמת המעורבות המתאימה לשותף ולסיטואציה.‬ ‫שלבים בתהליך קבלת החלטות:‬ ‫א. חדדו מהי ההחלטה שצריכה להתקבל עכשיו: האם לתאם ראיונות עם התקשורת יחד עם‬ ‫מאהלים נוספים? האם לפנות לרשות המקומית ואיך? האם להזמין גורמים מחוץ למאהל‬ ‫לישיבה של היושבים בו או לא?‬‫ב. זהו מיהם השותפים הרלוונטיים לקבלת ההחלטה לא רק תומכים פוטנציאליים אלא גם מי‬ ‫שעלול להתנגד ולסכל אותה.‬ ‫ג. כיצד תתקבל ההחלטה? הסכימו מראש לא רק על מה צריך להחליט, אלא על הדרך בה‬‫תתקבל ההחלטה: אפשרות אחת היא הסכמה מלאה, כדי לא להיתקע, אפשר להסכים שאם‬ ‫לא מגיעים לקונצנזוס, מכריעים על פי החלטת רוב.‬‫שימו לב, לפעמים, ההחלטה היא לא בידכם, היא צריכה להתקבל במסגרת אחרת ותפקידכם הוא רק‬ ‫להמליץ או לנקוט עמדה. חשוב לשים לב לזה ולהימנע מבזבוז אנרגיה על החלטות שיתקבלו במקום‬ ‫אחר.‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 31‬
    • ‫גיבוש הסכמות בקבוצה‬ ‫אחרי שחידדנו מה ההחלטה שצריכה להתקבל, מי ישתתף בקבלת ההחלטה ובאיזה אופן היא‬ ‫תתקבל, אפשר להתחיל בגיבוש ההסכמות. הסכמות רחבות נשענות על הסכמות קטנות שנבנות‬‫לאורך הדרך. כדאי לבסס הסכמות "קטנות" ברמה של תוכן ההסכמה ותהליך קבלתה: ברמת התוכן-‬ ‫על מה אנחנו צריכים להסכים )האם להכניס דרישה לדיור ציבורי או לא(. ברמת התהליך- איך נגבש‬ ‫את ההסכמה )מי ישתתף בדיון, איך תתקבל החלטה, מה נעשה אם לא נצליח להגיע להסכמה(.‬ ‫רעיון נוסף המסייע בגיבוש הסכמה הוא לקיים שיחה שיש בה 3 שלבים: 1. לייצר מרחב להעלות‬ ‫רעיונות, סיעור מוחות ללא שיפוטיות )כלומר, כל אחד יכול לעלות רעיון( ולתת לאנשים זמן להבהיר‬ ‫ולשאול שאלות; 2. לנסח רשימת אפשרויות ברורה ולצמצם את האפשרויות בעזרת הצבעה, ביטול‬ ‫של אפשרויות לא רלוונטיות; 3. לבחור את הפתרון המועדף.‬‫מה שחשוב בגיבוש ההסכמה הוא לוודא שלפני שנדרשת מאנשים הסכמתם להצעה זו או אחרת, הם‬ ‫הבינו את ההצעה והייתה להם הזדמנות לברר מה שאינו מובן. כך להימנע ממצבים בהם אנשים‬ ‫מושכים את תמיכתם מהחלטה כי "הם לא הבינו כך את ההצעה".‬ ‫גיבוש ההסכמה יכול להיות תהליך דמוקרטי, שיתופי, הנותן ביטוי למגוון הקולות והרעיונות של‬ ‫האנשים בקבוצה. אחד מהכלים שמאפשרים השתתפות מרבית של אנשים הוא "אסיפה עממית".‬ ‫אסיפה עממית היא גוף קבלת החלטות שיתופי השואף להגיע לקונצנזוס )להחלטה שכולם יכולים‬ ‫לחיות איתה בשלום(. התהליך נעשה באמצעות חיפוש אחר הצעה שממזגת את כלל הדעות‬‫הקיימות. לא מדובר בבחירה בין עמדות מנוגדות. התהליך מתנהל באופן שליו, תוך נתינת כבוד לכל‬ ‫הדעות המושמעות. חשוב להשאיר את הדעות הקדומות והאידיאולוגיות בבית. אסיפה עממית לא‬ ‫אמורה לסוב סביב שיח אידיאולוגי, אלא סביב שאלות פרקטיות - “מה נדרש לנו? איך נשיג זאת?”.‬‫האסיפה מבוססת על התאגדות חופשית. אם אינך מסכימ/ה עם מה שהוחלט, אינך מחוייב/ת לעשות‬ ‫זאת. כל אדם הינו חופשי לעשות כראות עיניו. האסיפה שואפת לייצר חוכמה קולקטיבית, ולהגדיר‬ ‫קווי פעולה משותפים. האסיפה מקדמת את הדיאלוג ומאפשרת לנו להכיר אחד את השנייה )מתוך:‬ ‫‪ (.www.activism.org.il‬מידע מפורט על מריבי האסיפה וניהולה ניתן למצוא ב מדריך מהיר לניהול‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫אסיפות עממיות - 669/‪. http://activism.org.il/node‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫כחלק מהמחאה המתפתחת מתפתחים גם מנגנוני שיתוף לקבלת החלטות במאהל וברמה‬ ‫הארצית. בכל יום מתקיימים מעגלי שיח של מומחים במאהלים, פאנלים לגיבוש הרעיונות‬‫מתקיימים בכל הארץ ומועברים בשידורים ישירים, למשל ב‪ YNET‬ועוד. תוכלו להתעדכן באתרים‬ ‫הבאים:‬ ‫‪ – http://ohel.org.il‬אתר שיתוף הציבור במאבק החברתי. באתר זה תוכלו לשתף ולהשתתף‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫בעיצוב הרעיונות והמטרות שהמחאה רוצה להשיג ולהציע רעיונות משלכם, תוכלו למצוא טיוטה‬ ‫‪U‬‬ ‫לחזון והתייחסות לתכנים של מיסוי, חינוך, רווחה, בריאות ועוד‬ ‫‪U‬‬ ‫חכמת העם חשיבה וקבלת החלטות בנושאי המאבק‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫‪http://www.facebook.com/PeopleWisdom‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫א זה אסטרטגיה: נייר העמדה - ‪http://www.facebook.com/astrategia‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫ב זה אוהל - דף המטה בפייסבוק‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫צוות החשיבה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בראשות פרופסור מנואל טרכטנברג שהודיע‬ ‫•‬ ‫שיקשיב לרחשי הציבור. אתר הצוות: ‪ , /http://www.teammanuel2011.org.il‬דף בפייסבוק:‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫1102‪ http://www.facebook.com/teammanuel‬בו אפשר לשאול שאלות ולהעלות הצעות.‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 41‬
    • ‫בהמשך לאמור, יש לכם אפשרות לשיתוף בקבצים/ מסמכים הנערכים במסגרת פעילות המאהל,‬‫כגון: רשימת פעילים, משימות, רשימות קשר וכיו"ב. ישנם מספר כלים לשיתוף בקבצים, למשל: גוגל‬ ‫דוקס, דרופבוקס, ‪ wikia‬ועוד.‬ ‫טופס בגוגל הוא כלי טוב להרשמה, הרצת שאלונים, איסוף מידע, ועוד. למשל: מאהל ירושלים‬ ‫השתמשו בטופס גוגל לתיאום הסעות לב"ש והטמיעו את הטופס בדף שלהם‬ ‫בפייסבוק:691333445223091_‪.https://www.facebook.com/JlmTent#!/JlmTent?sk=app‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬‫היו נוכחים ושותפים בעוד מקומות חוץ מהדף שלכם בפייסבוק והאתר שלכם! באותן פלטפורמות‬ ‫לשיתוף הציבור ומעורבות בהחלטות )להלן(, שניתן להיכנס אליהם באופן פתוח ולהשפיע.‬ ‫חגיגת הצלחות:‬‫הדלק להמשיך את המחאה טבוע בתחושה שאנחנו מצליחים. כבר הרגשנו את זה קורה: מאהל אחרי‬ ‫מאהל, הפגנה אחרי הפגנה, צעדה אחרי צעדה- המספרים גדלים וההשפעה מתרחבת. לראות את‬ ‫כל אלה מביאים את כולנו להתרגש, ולרצות ללכת עד הסוף. לקום מהכסא ולרדת למאהל, לעזוב את‬ ‫הטלוויזיה ולצאת להפגנה. אבל ההצלחות הן בכל מקום, לא רק במוצאי שבת. לשים לב לכל אחת‬ ‫ואחת מהן ולטרוח לציין שראינו אותה, גדולה כקטנה, משמעו להמשיך לטפטף את הבנזין לתוך‬ ‫המנוע הזה של המחאה החברתית הגדולה בהיסטוריה.‬ ‫אז ארוחת ערב מוצלחת במאהל, עוד משפחה שהצטרפה, עוד פעילות מעשירה לילדים, עוד מוביל‬ ‫דעה שהביע את תמיכתו במאבק, כתבה מפרגנת בעיתונות... הרבה הצלחות קטנות שמזינות את‬‫המחאה שתוביל לשינוי אמיתי. פרגנו לעצמכם וציינו את ההצלחות האלו באירועים של המאהל, בפני‬ ‫אורחים הבאים לבקר וכמובן- בפני התקשורת...‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 51‬
    • ‫פרק ה - תשתית תקשורת חברתית למאהל‬ ‫להלן, מובאים כלים פרקטיים לניהול התקשורת בין המאהל לבין פעילים, קהילה, מקבלי החלטות,‬ ‫הנהגה ארצית וכד. חשיבות הקמת תשתית תקשורת חברתית במאהל טמונה ביכולת לגייס תמיכה‬ ‫ומשאבים, להעביר את המסרים והדרישות של המאהל בצורה טובה יותר ובכך להשפיע באופן‬ ‫ממוקד יותר על השגת מטרות המחאה.‬ ‫פתיחת תיבת דוא"ל‬‫תיבת דוא"ל ייעודית למאהל תאפשר לכם לנהל תקשורת באימייל עם מתעניינים ובין הפעילים. תוכלו‬ ‫לפתוח תיבת דואר בחינם ב-‪ gmail.com‬מומלץ לבחור שם משמעותי וקצר שלאנשים יהיה קל לזכור‬ ‫ושלכם יהיה קל גם לבטא בעל פה. למשל ‪ohel_natanya@gmail.com‬‬ ‫אם פתחתם תיבת דוא"ל ואתם נותנים את כתובתה לאנשים – חשוב להיכנס, לקרוא את מה‬ ‫שמקבלים ולענות לפונים. תוכלו לחלק את פרטי המשתמש לכמה חברי צוות ומתנדבים ולחלק את‬ ‫העומס ביניכם.‬ ‫רשתות חברתיות‬ ‫פייסבוק היא כיום הרשת החברתית הפופולארית ביותר בקרב גולשי אינטרנט בישראל, וכנראה‬‫בעולם. פייסבוק משמשת ככר שוק הומה לרישות, פרסום מידע והחלפת דעות במחאה הנוכחית. כדי‬ ‫להיות חלק מהשיחה, כדאי להקים נוכחות בפייסבוק.‬ ‫מומלץ לפתוח דף - ‪ . https://www.facebook.com/pages/create.php‬צרו דף מסוג "קהילה או‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מטרה".‬‫פרטו מידע על המאהל: שם המאהל, מיקום, מידע על החברים / מטרות המאבק, פרטים ליצירת‬ ‫•‬ ‫קשר )אנשי קשר, מספרי טלפון, כתובת דוא"ל(.‬ ‫קשרו את הדף לדפי מאהלים אחרים לפי איזור גיאוגרפי או אוכלוסיות, כמו גם לדפי קהילות,‬ ‫•‬ ‫עסקים וארגונים באזור המאהל שלכם.‬ ‫הקפידו לעדכן את הדף ולפרסם עדכונים על הנעשה: עדכוני סטטוס )טקסט(, תמונות, קישורים‬ ‫•‬ ‫לכתבות ומאמרים שמתפרסמים בנושאים שמעסיקים אתכם.‬ ‫הקפידו להגיב לפניות ותגובות בדף.‬ ‫•‬ ‫אפשר שכמה משתמשים ינהלו את הדף. תוכלו לנצל זאת כדי להפעיל מתנדבים. עם זאת,‬ ‫•‬ ‫מפעילי הדף בפייסבוק צריכים להיות בקשר עם הנהגת המאהל, מעודכנים בתכניות ובפעילויות‬ ‫– כדי שיוכלו לכתוב בדף בשם המאהל.‬ ‫פרסום אירועים‬ ‫כשאתם עורכים אירועים )ישיבות מליאה, מפגשי צוותים מקצועיים, הרצאות, פעילויות אחרות( –‬ ‫פתחו אירוע בפייסבוק ופרסמו בדף המאהל בפייסבוק. כך אנשים שתומכים בכם יכולים לסמן שהם‬‫באים, תוכלו לעדכן בקלות כשיש שינויים בתכניות, משתתפים יוכלו לשתף עם חברים שלהם ולהזמין‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 61‬
    • ‫אותם ביתר קלות. את הלינק לאירוע תוכלו לפרסם בדפים נוספים בפייסבוק, כמו גם לשלוח בדוא"ל‬ ‫לרשימת התפוצה שלכם.‬ ‫ניהול רשימת תפוצה‬ ‫עם כל הפופולאריות של פייסבוק, דוא"ל )מייל( הוא עדיין אמצעי תקשורת חשוב ושימושי. בל נשכח‬ ‫שיש אנשים שלא חברים בפייסבוק, כמו גם אנשים שמשתמשים במייל יותר מאשר בפייסבוק.‬ ‫בנו רשימת תפוצה! הקפידו לאסוף פרטים של תומכים ומבקרים במאהל, תוך הסכמה שלהם‬ ‫לקבלת עדכונים מכם בעתיד. אפשר להדפיס טבלה ולבקש להירשם בכתב יד. זה דורש עדכון ידני‬ ‫באופן שוטף בחשבון הדוא"ל.‬ ‫אם יש לכם מחשב נייד או טלפון נייד מתקדם במאהל – השתמשו בו כדי להזין פרטי קשר של‬ ‫תומכים.‬‫אפשרות נוספת היא פתיחת קבוצת דיוור, למשל ב-‪ .google groups‬בקשו מתומכים את הסכמתם‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫וצרפו אותם לקבוצה. כל קבוצה בגוגל מקבלת כתובת דוא"ל. למשל:‬ ‫‪ . mygroup@groups.google.com‬כל חבר בקבוצה )שמקבל הרשאות לכך( יכול לשלוח מייל‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫לכתובת זו והמכתב יגיע לכל חברי הקבוצה. כמובן שאפשר להגדיר שרק מנהלי הקבוצה רשאים‬ ‫לשלוח מיילים חדשים, ושאר חברי הקבוצה יכולים רק לענות. הגיוון באפשרויות ההגדרות של‬ ‫הקבוצות, מאפשר שימוש לקבוצות תפוצה או עבודה שונות. למשל: רשימת דיוור לתומכים, קבוצה‬ ‫עבודה בנושא מסוים, ועוד.‬ ‫אתר ובלוג‬ ‫אמנם אפשר לפרסם )כמעט( הכל בפייסבוק, אבל דף בפייסבוק הוא לא תחליף לאתר אינטרנט.‬ ‫פייסבוק טובה בהצגת תכנים עכשוויים, אבל פחות בחיפוש חומר לפי נושאים, פחות מתאימה‬ ‫לטקסטים מורכבים וארוכים יותר מפסקה, העיצוב בה מוגבל ונוקשה, ובכלל – פייסבוק היא חברה‬‫פרטית, שיכולה לשנות את תנאי השימוש )והפרטיות( ללא התראה או לחסום אתכם משימוש אם הם‬‫חושדים במניעיכם. לכן, מומלץ מאוד להקים אתר אינטרנט למאהל שבו אפשר לפרסם דעות, תשתית‬ ‫לאתר קהילתי או אישי, בסיס לשמירה על קשר אחרי המאבק.‬‫בלוג יכול להיות כלי פשוט ושימושי לעדכון מידע, בסיס לאתר קהילתי, מדורת שבט להתכנס סביבה‬ ‫- ולא בפייסבוק. דוגמאות:‬ ‫בלוג קהילתי ביהוד- מונוסון: ‪http://kehilaym.wordpress.com‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬‫אתר המאהל הירושלמי בבלוג ‪ - zedek.tk‬מספק מידע על המאהל: צוות המטה, ומהווה דוגמא‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫לבנייה של בלוג שמאפשר פרסום של מאמרי דעה, תגובות, מידע על פעילות ועדכונים וכד‬ ‫איך מקימים בלוג/ אתר קטן?‬ ‫באתר ‪ wordpress.com‬אפשר לפתוח בחינם בלוג, אשר יכול לשמש אתר קטן וטוב. יש אפשרות‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫להתאמת עיצוב, פרסום דפים קבועים, פרסום חדשות, חיבור לדף בפייסבוק, ועוד.‬ ‫היכרות ראשונה עם ‪http://he.support.wordpress.com/introduction :wordpress.com‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫איך להתחיל עם ‪http://he.support.wordpress.com/getting-started :wordpress.com‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫עוד פלטפורמה טובה להקמת אתרים קטנים בחינם היא ‪ .google sites‬זאת פלטפורמה פחות‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫דינמית ומתאימה יותר לניהול ידע משותף.‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 71‬
    • ‫פרק ו - פעולות יומיומיות במאהל‬ ‫המאהל הוא מוקד פעילות בכדי לקדם את המחאה הכללית והמטרות שלשמו קם. המאהל מהווה‬ ‫אמצעי חשוב כדי להנכיח את הקולות של האוכלוסיות המוחלשות כמו גם, הזדמנות לקרוא לגורמים‬ ‫נוספים בקהילות להתגייס למאבק. על כן, העיקרון המנחה לפעילות הוא- יצירתיות: להשתמש‬ ‫בגימיקים ולייצר עניין בכדי להשאיר את הנושא על סדר היום הציבורי ולהוציא כמה שיותר אנשים‬ ‫מהבתים אל הרחובות.‬ ‫יש חשיבות לארגון אירועי המחאה גם כי הם דרך להשמיע ולהגיע לאוכלוסיות נוספות וסוגיות‬ ‫נוספות. לדוגמא: מאהל שמארגן עצרת מחאה ליד עמידר ודיור ציבורי, מאהל שמארגן הפגנות עם‬ ‫חד הוריות, בריאות, חינוך וכד - זה מחזק ומרחיב את מעגלי הסולידריות. הפעילות מגבירה את‬ ‫הנראות של המאהל ומעוררת שיח במפגש עם הציבור שמגיע להפגנה או לצעדה, להרצאה או‬ ‫להרקדה. תכנון הפעילות וקיומה מסייעת לגיבוש וחיזוק הקשרים בין יושבי המאהל, נותנת תחושה‬ ‫של כוח ועוצמה ובונה את הכוח של המאהל ושל המחאה. היא מגבירה תמיכה והזדהות גם של‬ ‫גורמים חיצוניים, למשל: בעלי עסקים ונהגים שצופרים לאות תמיכה.‬ ‫להלן כמה דוגמאות לפעילויות אפשריות:‬‫1. מחאה ישירה היא אחת מהדרכים העיקריות להגדיל את העוצמה וההשפעה של המחאה, להפיץ‬ ‫את המסרים, לגייס פעילים/ות ולהגדיל את ההשפעה של המאהל. דוגמאות לפעילות מחאה‬ ‫ישירה: הפגנות, מצעדים וצעדות ברחובות עם שלטים; הליכה איטית )שקטה או רועשת( על‬ ‫מדרכות ובמעברים עם שלטים; משמרות מחאה במקומות/צמתים מרכזיים, כגון: משרד השיכון‬ ‫ובאתרי בנייה. ראו נספח מס 3 - טיפים לארגון הפגנה/צעדה.‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬‫הערה: במידה שעוכבת או נעצרת ע"י המשטרה בגין פעילות כלשהיא, מומלץ לא לחתום על‬ ‫כתב התחייבות או הגבלה כלשהו ללא נוכחות עו"ד.‬ ‫2. פרסום והסברה: כדי לגייס את הקהילה המקומית לפעילות ולשיח וכדי להפיץ את המסרים‬ ‫שלכם ניתן לפרסם את הפעילות בדף בפייסבוק, לפנות לתקשורת מקומית וארצית, להסתובב‬‫ברכב עם מגפון, לתלות שילוט בכל העיר ובעיקר בכניסה לעיר, לחלק פלאיירים, לעלות סרטונים‬ ‫ביוטיוב או במקומות אחרים. מדי ערב מוקרן סרט תעודה קצר )כ5 דקות( על מקום אחר‬ ‫במסגרת מחאת יוקר המחיה את הסרטונים הקצרים ניתן לראות ב:‬ ‫3587/2=‪. http://yes.walla.co.il/?w‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫3. "ביקורי העברת מסרים"- להגיע עם משלחת צנועה או גדולה לביקור/השתתפות בכנסים של‬ ‫אנשי ציבור, התכנסויות של מקבלי החלטות, ישיבות מועצה, סיור של חה"כ או שר באתר/ישוב‬ ‫מסוים וכד. ניתן לבצע לעשות כל אחת מפעילויות ההסברה להלן לפני האירוע )סיור/ישיבה‬‫וכיו"ב(, במהלכו או אחריו, ברחבת האירוע או בקרבת מקום. ניתן להודיע לתקשורת על כוונתכם‬ ‫לביצוע הביקור.‬‫4. רישות וחיבור לפעולות ארציות: יש חשיבות לקשר בין המאהלים, בעיקר אם הם באותו ישוב או‬ ‫בקרבת מקום. החיבור יכול להיות בכדי להחליף מילים, דעות ומשאבים" לחבר בין צרכים של‬ ‫אוהל אחד למענים שאולי קיימים באוהל השני, למטרת סולידריות ועוד. דוגמאות: מפגש בין‬ ‫מאהלים, ביקורי הזדהות ותמיכה, שיחות בין מאהלים בעזרת סקייפ במחשבים ניידים, שיחות‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 81‬
    • ‫התייעצות ועוד. רשימה של כל פרטי הקשר במאהלים ניתן לראות במידע המופיע בפרק ז‬ ‫ובעיקר ברשימה המתפרסמת באתר: אחד העם - ריכוז המאהלים‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫5. מעגלי שיח ודיון: מאפשר לחדד מסרים ולבנות מסר אחיד, מחזק את הכוח של הקבוצה ועוד.‬ ‫מומלץ לתת במה לכל השותפים ולקבוע כללים לשיחה, למשל: "נרשמים" אצל המנחה ואז‬‫מדברים בתורות. חשוב לתת הקדמה שיש לגיטימציה לכל הדעות כל עוד לא פוגעים באף אחד,‬ ‫שההקשבה היא חשובה. הגדרת זמן לכל דובר מסייעת לאנשים להמתין בסבלנות לתורם,‬ ‫למשל: 3 דקות. ראו הרחבה בפרק ד על קבלת החלטות ועבודה עם שותפים.‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫6. קבלות פנים: במהלך היום מגיעים אורחים ותחלופה של אנשים למאהל, כדאי למנות תורן‬ ‫במאהל ש"יכניס אורחים/ות" יסביר להם על המאהל, יושביו, המסרים שלו, יעשה סיור במאהל,‬ ‫יזמין אותם/ן לשבת, יציע כוס מים וכד. אפשר לבקש מה"אורחים" פרטי התקשרות ולרכזם‬ ‫ברשימה וכך כשהמאהל מקיים פעילות/ דיון, הפגנה וכד יש רשימת תפוצה של תומכים‬ ‫7. טקסים/ אירועים/ הפעלות לילדים, המאהל הינו מרחב המזמין גם עוברי אורח להזדהות‬‫ולהשתתף. פעילויות מסוג זה "יוצקות תוכן" למאבק, מסייעות בחיבור בין האנשים, "ממלאות את‬ ‫הזמן" בתחושה של עשייה ומזמינות את הקהילה/הסביבה להצטרף למאבק. פעילויות לילדים‬ ‫מאפשרות לפנות את ההורים לשיח של "גדולים" ומסייעות לילדים להתמודד עם העשייה‬ ‫במאהל. דוגמאות: קבלת שבת, הצגות קהילתיות ופלייבק, שירה בציבור )להביא כלי נגינה(,‬ ‫הופעות של אמנים תומכים, הרקדות, סדנאות יצירה ועוד‬ ‫8. הרצאות וסדנאות: ניתן להזמין מרצים ודוברים על פי עניין וצורך לקיים סדנאות והרצאות‬‫במאהל. הפעילות יכולה להיות במגוון נושאים החל מאיכות סביבה ועד פיתוח הקשבה. ראו כמה‬ ‫רעיונות להלן.‬ ‫הערה: קיימים אנשים וארגונים רבים שמעורבים במחאה ומקיימים הרצאות וסדנאות ברחבי‬ ‫הארץ. הרשימה להלן הינה חלקית.‬ ‫ההרצאות שמארגנת המכללה החברתית כלכלית במאהלים ברחבי הארץ, בנושאים: הקשר‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫בין צדק חברתי לצדק סביבתי, הון ושלטון והמצב החברתי, כלכלה, חברה וסביבה,‬‫מדיניות ציבורית, נשים במדינת רווחה ועוד, לתיאום ניתן לפנות לטלפון: 4446037-30 מייל:‬ ‫‪manager@sea.org.il‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מרכז ישראלי לקידום צדק חברתי ‪ -www.socialjustice.org.il‬מעבירים הרצאות באזור‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫המרכז וירושלים, בנושאים: האיזון הנכון בין המגזר הציבורי, העסקי והאזרחי, מדיניות‬ ‫החברתית כלכלית של הממשלה כלפי: חינוך, עוני, אוכלוסיית הנכים והמוגבלים, ילדים‬ ‫בסיכון, תעסוקה נכונה; מדיניות מיסוי מצמצמת פערים; שיתוף הציבור בתהליך עיצוב‬ ‫המדיניות החברתית-כלכלית ועוד. לתיאום ניתן לפנות לדוא"ל: ‪,elinor_m@hotmail.com‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫נייד: 3116254-250‬ ‫התנועה לחיים בכבוד- מתמחה בליווי פעילות אקטיביסטית, סיוע למתקשים בהחזרי‬ ‫•‬ ‫משכנתאות, סיוע בפנייה לרשויות ומניעת פינוי ביתם באמצעים חוקיים ופעולה ישירה בלתי‬ ‫אלימה, פעילות לשינוי חברתי בזירה הציבורית והפוליטית ועוד, לפרטים: חיים בר יעקב-‬ ‫1833736-250‬ ‫עובדים סוציאליים קהילתיים מדברים בכל הארץ על מדינת רווחה, הפרטה ועוני, לפרטים‬ ‫•‬ ‫והזמנות: קבוצת עתידנו בפייסבוק, דוא"ל ‪ maavakos.tchai@gmail.com‬או בטלפון:‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫ענבר מדני 8353377-450, מעיין לוי 9927457-450, דרור גביש 0749878-250‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 91‬
    • ‫הקואליציה לדיור בר השגה: עוסק בעיקר בקידום מדיניות דיור חברתית בישראל‬ ‫•‬ ‫‪ : http://israelaffordablehousing.blogspot.com‬רונה פרי, רכזת הקואליציה לדיור‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫בהישג יד 6865994-450 תשמח לתאם מרצה ולייעץ‬ ‫ידיד- מרכז זכויות בקהילה )ע"ר(- יכול להעביר בכל הארץ, הרצאות בנושאי החברה‬ ‫•‬‫בישראל: זכויות חברתיות וחוקי היסוד, חינוך, מדיניות דיור לישראל, מערכת הבריאות וחוק‬ ‫ביטוח בריאות ממלכתי, ממשל ואתיקה, שלטון מקומי ועוד ובנוסף גם סדנאות בנושאים:‬ ‫מיומנויות וכלים למנהיגות וניהול חברתי, לדוגמא:‬ ‫כלים לניהול פעילויות אזרחיות: תכנון מאבק ציבורי, גיוס תמיכה, בניית קואליציות,‬ ‫•‬ ‫קביעת קווים אסטרטגיים‬‫עבודה עם התקשורת: העברת מסרים, בניית תכנית תקשורתית, הכנת דוברים אמינים‬ ‫•‬ ‫ו"עוברי מסך"‬ ‫גיוס משאבים לפעולות מחאה‬ ‫•‬ ‫מערכת המשפט ככלי לניצחון במאבק ציבור‬ ‫•‬ ‫פעילות פרלמנטרית ובניית לובי‬ ‫•‬ ‫ניתן לפנות לרן מלמד, סמנכ"ל מדיניות חברתית והסברה, בטל. 0170976-20 פקס. -545-351‬ ‫690209, נייד. 690209-5450, דוא"ל ‪ ran@yedid.org.il‬אתר. ‪www.yedid.org.il‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 02‬
    • ‫פרק ז - זכותון למפגין/ה‬ ‫"זכות ההפגנה והתהלוכה היא מרכיב בלתי נפרד מהזכות לחופש הביטוי. היא מהווה מכשיר מרכזי‬ ‫להבעת דעות, ולהעלאת סוגיות חברתיות על סדר היום הציבורי"‬ ‫בג"צ 60/7552 מטה הרוב נ משטרת ישראל‬ ‫מחאת אוהלים‬ ‫האם הקמת מאהל מחאה היא חוקית?‬ ‫הקמת מאהל מחאה היא חלק מזכות היסוד לחופש הביטוי. עם זאת, גם חופש הביטוי הוא זכות‬ ‫שאפשר להגביל, אם מתקיים חשש ממשי וקרוב לוודאי לפגיעה בשלום הציבור. אין איסור בחוק על‬ ‫הקמת מאהל מחאה בשטחי ציבור, ובהחלטה האם מאהל כלשהו הוא חוקי או לא אמורות הרשויות‬‫לשקול מצד אחד את הזכות לחופש הביטוי ומצד שני את הפגיעה שהמאהל גורם. בית המשפט קבע‬ ‫פרמטרים לבחינת איזון זה, ובהם משך המחאה ומידת הפגיעה שנגרמת לציבור הרחב. ככל‬‫שהמחאה תהיה ארוכה יותר, כך ייטה בית המשפט להתיר לעירייה לפנות את המאהל. מחאת "כיכר‬ ‫הלחם" נמשכה שמונה חודשים עד לפינויה, במקרים אחרים קבע בית המשפט כי חודשיים הופכים‬ ‫את המאהל למגורי קבע, ועל כן ניתן לפנותו.‬ ‫האם נדרש רישיון להקמת מאהל?‬ ‫המצב המשפטי אינו חד-משמעי. הקמת מאהל יכולה לעמוד בניגוד לחוקים שונים ולתקנות עירוניות‬ ‫העוסקות בתכנון ובניה ובשמירה על הסדר והניקיון בשטחים ציבוריים. חוקים אלה מסמיכים את‬ ‫העירייה לפנות אוהלי מחאה או לפנות למשטרה בבקשה שתפנה אותם. עם זאת, הם גם מסמיכים‬ ‫אותה להתיר חריגה מהכללים ולאפשר את מאהלי המחאה.‬ ‫האם מותר לעירייה להתנות תנאים באישור להקמת מאהל?‬‫לעירייה מותר להתנות תנאים להקמת המאהל, אך הם אמורים להיות סבירים ולא לסכל את המחאה.‬‫תנאים סבירים הם למשל דרישה שהמאהל ימוקם במקום שלא יסכן את יושביו או את הציבור, דרישה‬ ‫כי יישמרו תנאי סניטציה הולמים במאהל והתחייבות מהמפגינים להשיב את הסדר על כנו בתום‬ ‫תקופת המחאה. לעמדת האגודה לזכויות האזרח תנאים הנובעים אך ורק מנוחות העירייה, כמו‬ ‫הדרישה שכל מאהלי המחאה ירוכזו במיקום אחד בעיר, אינם סבירים.‬ ‫כיצד אפשר לערער על סירוב העירייה לאשר הקמת מאהל או על דרישות לא סבירות שהעלתה‬ ‫כתנאי להקמתו או להמשך קיומו?‬ ‫אפשר לנסות לנהל משא ומתן מנומס עם הגורם בעירייה המופקד על התחום ולהזכיר לו כי חופש‬ ‫המחאה הוא עקרון יסוד במשפט ובחברה בישראל, וכי בתי המשפט התירו פינוי מאהלי מחאה רק‬ ‫לאחר חודשים של פעילות. אם הדבר לא יועיל, יש לתקוף את שיקול הדעת של העירייה בבית‬ ‫המשפט.‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 12‬
    • ‫הפגנה‬ ‫מתי נדרש רישיון להפגנה?‬‫רישיון נדרש רק אם מתקיימים כל שלושת התנאים הבאים: משתתפים בהפגנה 05 איש או יותר, היא‬ ‫נערכת תחת כיפת השמיים והיא כוללת תהלוכה ו/או נאומים מדיניים או פוליטיים. החוק אינו מגדיר‬ ‫מהם "נאומים פוליטיים".‬ ‫לא נדרש רישיון להפגנה המתקיימת תחת כיפת השמיים אשר אין בה נאומים או צעדה גם אם‬ ‫משתתפים בה למעלה מחמישים אנשים.‬ ‫באזור משכן הכנסת נדרש רישיון להפגנה מכל סוג שהוא.‬ ‫כיצד מקבלים רישיון להפגנה?‬ ‫אפשר להגיש בקשת רישיון להפגנה בכל תחנת משטרה, באמצעות מילוי טופס הנמצא בתחנות‬ ‫המשטרה ובאתר האינטרנט: ‪) www.police.gov.il‬תחנת משטרה מקוונת< טפסים(. את הבקשות‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫יש להגיש עד חמישה ימים לפני קיום ההפגנה. אם ההפגנה דחופה, ניתן לבקש לזרז את הליך‬ ‫האישור.‬ ‫מי יכול לסרב לתת רישיון להפגנה ולמה?‬‫מפקד המחוז במשטרה רשאי לדחות בקשה לרישיון במקרים שבהם קיים חשש ממשי לפגיעה בסדר‬ ‫הציבורי ובביטחון הציבור. עם זאת, עליו לעשות כל שביכולתו כדי שההפגנה תוכל לצאת לפועל, אף‬ ‫אם הדבר כרוך בהצבת תנאים לאופן התנהלות ההפגנה. מפקד המחוז אינו רשאי לסרב לבקשת‬ ‫רישיון רק עקב מחסור במשאבים או עקב חשש להתנגדות מצד ציבור אחר או להפגנות שכנגד.‬ ‫האם המשטרה מוסמכת להתנות תנאים ברישיון ההפגנה?‬ ‫המשטרה רשאית לדרוש שינויים במסלול ההפגנה, להגביל את מספר משתתפיה ולהתנות תנאים‬ ‫לקיומה רק כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות. החוק אינו מפרט מהם תנאים אלה אולם הפסיקה‬ ‫אישרה כי המשטרה רשאית לבקש הצגת אישור ממכבי אש וממד"א, ובמקרים שבהם מוקמת במה‬ ‫אף אישור מהנדס קונסטרוקציה וחשמל. תנאי מקובל נוסף הוא מינוי סדרנים מטעם המארגנים.‬ ‫בנוסף, המשטרה מבקשת בדרך כלל אישור של מהנדס בטיחות, אולם היא אינה רשאית להטיל על‬ ‫מפגינים את עלויות עבודתו של מהנדס בטיחות או של השוטרים שיאבטחו את ההפגנה.‬‫לעתים נדרשים המארגנים להתחייב שלא יוצגו או יושמעו בהפגנה מסרים מסוג מסוים. בדרך כלל אין‬ ‫לדרישה זו בסיס ומומלץ שלא לקבלה. כמו כן, למארגנים אין אפשרות לערוב להתנהגותם של כל‬ ‫משתתפי ההפגנה, ועל מנת להימנע ממצב שבו התחייבות כזו תשמש עילה לפיזור ההפגנה כדאי‬ ‫לסרב לתנאי כזה.‬ ‫האם וכיצד ניתן לערער על תנאים שקבעה המשטרה לקיום ההפגנה?‬ ‫הניסיון מלמד כי ניתן לשאת ולתת עם המשטרה על תנאי הרישיון. אם אין הסכמה אפשר לעתור‬ ‫לבג"ץ.‬ ‫כיצד מתנהלת הפגנה ברישיון?‬ ‫בהפגנה שקיבלה רישיון מותר למפגינים לעמוד או ללכת במקומות ציבוריים, גם אם הדבר מפריע‬ ‫לתנועתם של הולכי רגל או כלי רכב. חובת המשטרה היא לאבטח את ההפגנה, לשמור על בטחון‬‫המפגינים ולסייע למימוש הזכות להפגין. המארגנים והמפגינים נדרשים לשמור על קיום תנאי הרישיון‬ ‫ועל הסדר.‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 22‬
    • ‫מתי מותר למשטרה לפזר הפגנה?‬ ‫קציני משטרה רשאים להורות על פיזור הפגנה רק במקרים הבאים:‬ ‫הפגנה שחייבת רישיון מתנהלת ללא רישיון.‬ ‫‪‬‬ ‫המפגינים מפרים את תנאי הרישיון.‬ ‫‪‬‬ ‫ההפגנה מסכנת את הציבור.‬ ‫‪‬‬ ‫משתתפי ההפגנה נוהגים באלימות.‬ ‫‪‬‬ ‫התנהגות אלימה של מתנגדים להפגנה אינה עילה לפיזורה, אלא אם יש חשש ממשי של סכנה‬ ‫לשלום הציבור.‬ ‫המשטרה מפזרת הפגנה שלא נדרש לה רישיון. מה עושים?‬ ‫הוראה לפיזור הפגנה שאינה טעונה רישיון רק בשל העדר רישיון אינה חוקית. גם חשש לא מבוסס‬ ‫להפרת הסדר הציבורי, במיוחד אם הוא מתמקד בתגובות עוינות של עוברים ושבים, אינו מהווה‬ ‫בסיס חוקי להוראת פיזור. יחד עם זאת מפקד משטרה שסובר בטעות שהוראת הפיזור ניתנה כדין,‬‫עלול להפעיל כוח על מנת לפזר את המפגינים. מומלץ ליצור קשר עם מפקד המשטרה בשטח ולנהל‬ ‫איתו דיאלוג מנומס בניסיון להעמידו על חוסר החוקיות של ההוראה להתפזר.‬ ‫האם ומתי מותר לשוטרים להשתמש בכוח נגד מפגינים?‬ ‫לשוטר מותר להפעיל כוח בהפגנות במקרים הבאים:‬ ‫לצורך ביצוע מעצר כשהמפגין מתנגד או מנסה לחמוק;‬ ‫•‬ ‫לצורך פיזור התקהלות פרועה המסכנת את הציבור;‬ ‫•‬ ‫כשהשוטר מותקף או כשהוא מנסה למנוע פשע.‬ ‫•‬ ‫בכל מקרה הכוח שמפעילה המשטרה חייב להיות מידתי ומוגבל להשגת המטרה שבגינה הופעל.‬ ‫על אלימות משטרתית אפשר להתלונן במחלקה לחקירת שוטרים )מח"ש(. לשם כך יש לתעד את‬ ‫פרטיו של השוטר האלים ולערוך מהר ככל האפשר תרשומת של האירועים.‬ ‫מה עושים כששוטר מסרב להזדהות?‬‫שוטרים אמורים לענוד תגי זיהוי. סירוב של שוטר להזדהות, לרבות אי ענידת התג, מהווה התנהגות‬ ‫בלתי נאותה, ואפשר להתלונן על כך במחלקת תלונות הציבור במשטרה. לצורך תלונה כזו כדאי‬ ‫לתעד כמה שיותר פרטים על הופעתו של השוטר וכן את המקום והשעה המדויקים שבהם נתקלתם‬ ‫בו.‬ ‫האם מותר לצלם שוטר בפעולה?‬‫צילום והסרטה שמבצעים מפגינים במקרה של היתקלות בין שוטרים לבין מפגינים הוא חוקי. דרישת‬ ‫המשטרה להפסיק לצלם, או בקשה למסור לידי השוטרים את המצלמה, נעשים במרבית המקרים‬ ‫בחוסר סמכות.‬ ‫האם מותר להשתמש במגפון בהפגנות?‬ ‫בניגוד לטענה הנשמעת לא אחת מצד שוטרים, שימוש במגפון בהפגנות אינו טעון רישיון מראש.‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 32‬
    • ‫כיצד מתלוננים על יחס לא ראוי של שוטר בעת פיזור ההפגנה?‬ ‫כל אדם יכול להגיש תלונה על שימוש מופרז בכוח על-ידי שוטרים למח"ש, הכפופה למשרד‬ ‫המשפטים . את התלונה ניתן להגיש ישירות במשרדי מח"ש השונים בתיאום מראש, בדואר, בפקס‬ ‫או בדואר אלקטרוני.‬ ‫על התנהגות לא נאותה של שוטר, כמו אי ענידת תג זיהוי או כל שימוש אחר לרעה בסמכות שעלול‬ ‫להוות עבירת משמעת, אפשר להגיש תלונה ליחידת תלונות הציבור במשטרה.‬ ‫מידע על דרכי הפנייה למח"ש וליחידת תלונות הציבור במשטרה מצוי בזכותון המפורסם באתר‬ ‫האגודה לזכויות האזרח ‪www.acri.org.il‬‬ ‫עיכוב, מעצר וחקירה‬ ‫מהו עיכוב ומתי מותר לעכב?‬ ‫עיכוב הוא אמצעי להגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי, הנובע מחשד שבוצעה עבירה או כדי‬ ‫למנוע ביצוע עבירה. שוטר רשאי לעכב אדם שיכול למסור לו מידע לגבי עבירה כדי לברר את זהותו‬ ‫וכתובתו וכדי לחקור אותו, וכן לזמנו לתחנת המשטרה למועד אחר. שוטר המעכב אדם חייב‬ ‫להזדהות, להודיע לאדם שהוא מעוכב ולהסביר את הסיבה לכך. אסור לעכב אדם או כלי רכב ליותר‬‫משלוש שעות. בעיכוב מספר רב של אנשים רשאי הקצין הממונה להאריך את משך העיכוב לפרק זמן‬ ‫נוסף שלא יעלה על שלוש שעות נוספות, מנימוקים שיירשמו.‬ ‫מה ההבדל בין עיכוב למעצר?‬ ‫עיכוב יכול להתבצע בשטח, אולם כשאדם נעצר על השוטר לקחתו מיד לתחנת המשטרה, למעט‬ ‫במקרים חריגים. עיכוב יכול להימשך עד 3 שעות )או כפול במקרים מסוימים(; מעצר יכול להימשך‬ ‫עד 03 יום. תוך 42 שעות מרגע המעצר חובה על המשטרה לשחרר את העצור או להביאו בפני‬ ‫שופט אם היא רוצה להאריך את מעצרו )למעט במקרים חריגים שאינם רלבנטיים בדרך כלל לעצורי‬ ‫הפגנות(.‬ ‫מתי מותר לעצור מפגין?‬ ‫אדם הנחשד בביצוע עבירה נהנה מחזקת החפות כל עוד לא הוכחה אשמתו במשפט פלילי. על כן,‬ ‫מעצר אינו אמור לשמש עונש אלא אמצעי הננקט במקרים חריגים, שבהם החשוד מסכן את ביטחון‬‫הציבור או עלול לשבש את החקירה. על פי החוק, שוטר יכול לעצור מפגין ללא צו במקרים שבהם יש‬ ‫לו חשד סביר לכך שהוא עבר עבירה ומתקיימים כל התנאים הבאים:‬ ‫המפגין עלול לסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;‬ ‫יש יסוד סביר לחשש שהמפגין לא יופיע לחקירה שיזומן אליה;‬ ‫יש יסוד סביר לחשש שאי-מעצרו יגרום לשיבוש הליכי משפט ובכלל זה השפעה על עדים או פגיעה‬ ‫בראיות.‬‫כמו כן, מותר לעצור אדם אם הוא עוכב על פי דין ואינו מציית להוראות שנתן לו השוטר על פי סמכות‬ ‫העיכוב.‬ ‫על פי החוק אין לעצור אדם אם אפשר להסתפק בעיכובו.‬ ‫מי מוסמך לבצע מעצר?‬ ‫כל שוטר, אם מתקיימים התנאים בסעיף הקודם.‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 42‬
    • ‫מה הן זכויותיי כעציר וכמעוכב?‬ ‫שוטר המבצע מעצר חייב להזדהות ולהודיע לאדם מיד מהי סיבת המעצר, לקחת אותו מיד‬ ‫•‬ ‫לתחנת המשטרה ולהביאו בפני הקצין הממונה בתחנה .‬ ‫לעצור יש זכות שתימסר הודעה על מעצרו לאדם קרוב לו ולעורך דין, ולמעט בנסיבות חריגות‬ ‫•‬ ‫המשטרה חייבת לאפשר לו להיפגש עם עורך דין ללא דיחוי .‬ ‫עצור יכול להיות מיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית במימון המדינה לאחר בדיקת זכאות כלכלית.‬ ‫•‬ ‫חובה להביא עצור בפני שופט בתוך 42 שעות מרגע מעצרו, למעט במקרים חריגים שאינם‬ ‫•‬ ‫רלבנטיים בדרך כלל לעצורי הפגנות.‬ ‫עצור הזקוק לטיפול רפואי זכאי לקבלו.‬ ‫•‬‫לעמדת האגודה לזכויות האזרח הזכות להיפגש עם עורך דין חלה גם כשאדם מעוכב, ולכן כבר בשלב‬ ‫העיכוב מותר לדרוש מהשוטר להודיע על כך לעורך דין, ולדרוש שבקשה זו תירשם.‬ ‫האם המשטרה חייבת לספק תרגום בהליכי חקירת מפגין שאינו דובר עברית?‬ ‫החוק קובע כי חקירת חשוד תתנהל בשפתו או בשפה שהוא מבין ודובר, לרבות שפת סימנים.‬ ‫האם מותר להתנות שחרור ממעצר בתנאים, ומה הם?‬ ‫המשטרה יכולה להתנות את שחרורו של אדם ממעצר בהסכמתו לתנאים מגבילים שונים, ובהם‬‫תשלום ערבות, חובת הודעה על שינוי מען המגורים או העבודה, איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון‬ ‫לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים, איסור כניסה לאזור או ליישוב או חובת הימצאות או מגורים‬‫באזור מסוים לתקופה שלא תעלה על 51 יום, איסור לקיים קשר עם אדם לתקופה שלא תעלה על 03‬ ‫ימים ומעצר בית לתקופה שלא תעלה על 5 ימים.‬ ‫אם אדם אינו מסכים לתנאי הערובה המשטרה מוסמכת להמשיך לעצרו ולהביאו בפני שופט כדי‬‫לקבוע תנאים לשחרורו. בית המשפט מוסמך להטיל מגבלות לתקופות ארוכות יותר מאלה שמוסמכת‬‫המשטרה. אפשר להגיש ערר על תנאי השחרור שנקבעו בידי המשטרה לבית משפט שלום, וערר על‬ ‫תנאים שקבע בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי.‬ ‫לעמדת האגודה לזכויות האזרח, תנאי מגביל הכולל איסור על השתתפות בהפגנות פוגע שלא כדין‬ ‫בזכות למחאה.‬ ‫נטילת אמצעי זיהוי‬ ‫נעצרתי בהפגנה. אילו אמצעי זיהוי מוסמכת המשטרה לקחת ממני?‬ ‫אמצעי זיהוי כוללים טביעות אצבעות, דגימת דנ"א )דגימת תאי לחי, דגימת שיער, או דגימת דם‬‫מזערית( ותצלום. לשוטר מותר לקחת אמצעי זיהוי ממפגין רק אם הוא נחקר באזהרה כחשוד, לאחר‬ ‫שנמסר לו כי נתוני הזיהוי יישמרו במאגרי מידע משטרתיים. לפני נטילת אמצעי זיהוי על המשטרה‬ ‫לבקש את הסכמת החשוד. אם לא ניתנה הסכמתו, שוטר מוסמך ליטול בכוח סביר רק טביעות‬ ‫אצבעות ותצלום. לעניין דגימת הדנ"א – כאשר חשוד מסרב לתת דגימת דם מזערית, תתבקש‬ ‫הסכמתו למסירת דגימת שיער או דגימת תאי לחי. במקרה של סירוב, קצין משטרה יכול לאשר‬ ‫נטילת דגימת שיער תוך שימוש בכוח סביר.‬ ‫סירוב למתן אמצעי זיהוי עלול להיחשב לעבירה שדינה שישה חודשי מאסר, אך סירוב לתת דגימת‬ ‫דם מזערית תיחשב עבירה רק אם החשוד סירב גם לדגימת שיער או תאי לחי.‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 52‬
    • ‫דגימת דנ"א תילקח רק ממי שחשוד בשורת עבירות המנויות בחוק ובהן, בין השאר, עבירות אלימות‬ ‫ועבירות רכוש שונות.‬ ‫האם ניתן לבקש למחוק מהמאגר המשטרתי את אמצעי הזיהוי שנלקחו ממני?‬ ‫אם ניטלו מחשוד אמצעי זיהוי ביולוגיים וטרם הוגש נגדו כתב אישום הוא רשאי להגיש בקשה לעיון‬ ‫חוזר אם הוא חושב שלא היה כל בסיס סביר מלכתחילה לחקור אותו באזהרה. אמצעי זיהוי גנטיים‬ ‫שניטלו מאדם יימחקו מהמאגר בתוך 7 שנים מיום נטילתם אם לא הוגש נגדו כתב אישום, או בתוך‬ ‫06 יום מיום שהסתיים ההליך הפלילי נגדו ללא הרשעה, לכל המאוחר.‬ ‫מידע נוסף ניתן למצוא באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל ‪www.acri.org.il‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫פרטי הקשר לפניות למח"ש‬‫פירוט שלוחות מח"ש ברחבי הארץ, כולל כתובות, טלפונים וכתובות דוא"ל ניתן למצוא באתר משרד‬ ‫המשפטים: ‪http://www.justice.gov.il‬‬ ‫פרטי הקשר לפניות למערך התלונות במשטרה‬ ‫במטה הארצי פועלת היחידה הארצית לתלונות הציבור:‬ ‫כתובת: המטה הארצי, דרך חיים בר לב, טלפון: 0728245-20; פקס: 9628245-20‬ ‫שעות פתיחה: ראשון עד חמישי בשעות 03:70- 00:71‬‫בכל אחד ממחוזות המשטרה פועל קצין ביקורת ותלונות הציבור ובכל אחד ממרחבי המשטרה פועל‬ ‫קצין תלונות ציבור המטפל ברוב התלונות.‬ ‫הסנגוריה הציבורית‬ ‫טלפונים במחלקות המעצרים בסנגוריה הציבורית:‬ ‫תל-אביב: טלפון: 0762396-30, פקס: 9662396-30‬ ‫ירושלים: טלפון: 2116965-20‬ ‫מחוז דרום- באר שבע: טלפון: 3944046-80, פקס: 1207646-20‬ ‫מחוז חיפה: טלפון: 20/7273368-40‬ ‫מחוז צפון: טלפון: 7019206-40, פקס: 5863106-40‬ ‫כל המחלקות מאיישות את הקווים עד 00:32 או 00:42.‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 62‬
    • ‫פרק ח - התמודדות עם הטרדות מיניות במאהל/ בהפגנה‬ ‫מאז תחילת המחאה הגיעו למרכזי הסיוע מספר פניות של נשים שדיווחו על פגיעה מינית בשטחי‬‫המאהלים ברחבי הארץ. בעקבות הפניות שהתקבלו במרכזי הסיוע בנושא ביקשנו להביא בפני ציבור‬ ‫המפגינים והמפגינות מידע חשוב בנושא:‬ ‫ידוע, שבתקופות של התגייסות כללית סביב מטרה חברתית או פוליטית, נוטים א/נשים שלא לדבר‬ ‫על מה שעובר עליהן/ם ברמה האישית ומתגייסות/ים למאבק הכללי. נטייה זו נובעת לעיתים מחשש‬ ‫שהמאבק "האישי" יפגע במאבק "הגדול" ומתפיסה מוטעית שנושא הפגיעה המינית אינו רלבנטי‬ ‫לנושא המחאה. אך בניגוד לאמור, חשוב לדעת שהדיווח והשיח על פגיעות מיניות אינם מנותקים‬ ‫מנושאי המחאה החברתית. המאבק באלימות מינית אינו מאבק אישי של נפגע או נפגעת אלא‬‫משקף תופעה רחבת היקף, המתקיימת בכל מקום, בכל חברה ובכל שכבות האוכלוסייה. אנו, באיגוד‬‫מרכזי הסיוע, סבורות כי מיגור תופעת האלימות המינית הינה חלק בלתי נפרד מהרצון להביא לשינוי‬ ‫חברתי ומהשאיפה לכינונה של חברה המבוססת על ערכי השוויון והדמוקרטיה. לפיכך, יש להבטיח‬‫טיפול הולם במקרים בהם עולה חשש לפגיעה מינית, גם במקום ממנו יוצאת קריאה לצדק חברתי.‬ ‫מהי תקיפה מינית?‬‫תקיפה מינית היא כל התנהגות ו/או מעשה מיני הנכפה על אישה, גבר או ילד ללא הסכמתם. תקיפה‬ ‫מינית כוללת פגיעה באישה, בילד ובגבר על ידי גבר, אישה או ילד. תקיפה מינית היא אלימות‬ ‫המתבטאת במין, ולא דחף מיני בלתי נשלט. זהו פשע שמטרתו להשפיל ולשלוט בקרבן.‬ ‫תקיפה מינית יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים רבות: אונס )החדרת אבר מאברי הגוף או חפץ לאבר‬‫המין של אישה ללא הסכמה(, מעשה מגונה )כל תקיפה מינית שאיננה כוללת חדירה אך נועדה לשם‬ ‫גירוי, סיפוק או ביזוי מיני(, הטרדה מינית )אקט בעל אופי מיני שאחד הצדדים איננו מסכים לו, כגון‬ ‫חיזורים מיניים בלתי רצויים, בקשות לחסדי מין וכל התנהגות מילולית או פיזית בעלת אופי מיני(.‬ ‫מה אפשר לעשות במאהל?‬ ‫אפשר וצריך לדבר על חשיבות יצירת סביבה בטוחה מתקיפות מיניות במסגרת השיחות והדיונים‬ ‫המתקיימים במאהל. איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית יכול לסייע בתכנון הדיונים‬ ‫ובקיום הרצאות וסדנאות בנושא. לתיאום, אנו פנו אלינו בטלפונים: 442/1423107-370.‬ ‫מאחר ולא ניתן להצביע על "טיפוס" אחד של תוקף, שיש להיזהר ממנו )התוקף יכול להיות עובר‬ ‫אורח או שותף למאבק שזה עתה ישב בחבורה( חשוב לעלות את המודעות והנראות של הנושא.‬‫מומלץ לתלות שלטים באזור המאהל המציינים את מספרי החירום של מרכזי הסיוע. דוגמא מצורפת‬ ‫בנספח 4 - ניתן להדפיס ולתלות במאהל.‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬‫אם עברת תקיפה מינית במאהל או בהפגנה, או אם ידוע לך על קורבן של תקיפה מינית חשוב לדעת‬ ‫שאת/ה לא לבד! ניתן לפנות למרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. הסיוע ניתן ללא‬ ‫תשלום, ללא צורך בהזדהות, 42 שעות ביממה, 563 ימים בשנה, בכל אזורי הארץ. התקשרי‬ ‫2021 )קו החירום לנשים( או התקשר 3021 )קו החירום לגברים(. הסיוע ניתן בשעת המשבר‬ ‫ולאחריו באופן גמיש המותאם לכל נפגע/ת על פי צרכיה/ו ורצונה/ו כפי שהיא/הוא מגדיר/ה אותם.‬ ‫זכרו: הפנייה למרכזי הסיוע או הגשת תלונה על התקיפה המינית שעברת אינם בגדר פגיעה‬ ‫במאבק החברתי ואינם מהווים פעולה של אי סולידאריות! חומר נוסף בנושא ניתן למצוא באתר‬ ‫האיגוד: ‪http://www.1202.org.il‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 72‬
    • ‫פרק ט מידע נוסף: אתרי המחאה, אנשי קשר וסיוע לוגיסטי‬ ‫עקב הדינמיות של המאבק, חשוב להיות מעודכנים ומחוברים למהלכים המקומיים והארציים של‬ ‫המחאה. בנוסף, החיבורים הללו הם דלת פתוחה עבור כל אחד ואחת להיות מעורבים ולהשפיע על‬ ‫המהלך לגיבוש פתרונות. להלן מספר הפניות:‬ ‫פעילות ברמה הארצית:‬ ‫האתר הרשמי של המחאה: ‪ - http://j14.org.il‬מידע על פעילות ברמה הארצית: הפגנות‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬‫מקומיות, עצרות מחאה אזוריות ועוד, כתבות וסרטוני וידאו, מאמרים, תקציבי הפעילות, עדכונים‬ ‫ועוד קישורים לקולות המאבק: בלוג מאהל ירושלים, בלוג מאהל התקווה, בלוג מאהל קרית‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫שמונה, בלוג הדרום – מאהלי דרום תל אביב ויפו, בלוג מאהל מודיעין, בלוג מאהל רוטשילד,‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫אתר מאהל חיפה ועוד‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫אחד העם - ריכוז המאהלים מפה ורשימת המאהלים בכל הארץ, אירועי מחאה ודרכים‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫להשתתפות גם מהבית, קישורים לאתרים של רוב המאהלים בארץ‬ ‫ב זה אוהל - הדף הרשמי בפייסבוק- מפרט צרכים שונים במאהלים, אפשרות לתיאומים- אתם‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫יכולים לפרסם צרכים שלכם או להתחבר כמענה לצרכים של מאהלים אחרים‬ ‫הצעות טרמפים ולוגיסטיקה - 193135998286501/‪http://www.facebook.com/pages‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬‫לכל מאהל ולכל ארגון שרוצה להיות מעורב יש משאבים שהוא יכול לתרום )כגון: רעיון, ניסיון, הרצאה‬ ‫וכד( ולכל מאהל יש צרכים שהוא צריך למלא )כגון: איך לעבוד עם התקשורת? איך מארגנים‬ ‫הפגנה?(- החכמה היא לחבר בין הצרכים לבין המשאבים. להלן מידע שיכול לסייע:‬ ‫מידע ואנשי קשר לסיוע לוגיסטי, סוציאלי וחומרי:‬ ‫מאהל רוטשילד: נדב עמית 6980138-250; מור הובר 5981785-450‬ ‫•‬ ‫התארגנות בשטח, מאבק בונה )התנגדות לא אלימה( ופתרון קונפליקטים )גישור(: חיים בר‬ ‫•‬ ‫יעקב, התנועה לחיים בכבוד- 1833736-250‬ ‫לוגיסטיקה והערכות, תיווך לקבלת ייעוץ כיצד לעבוד עם התקשורת וסיוע בהתארגנות,‬ ‫•‬ ‫קשרים עם מאהלים וגורמים נוספים: אסף רז- שתיל, 6540196-250 7395435-250‬ ‫מידע על חופש המחאה: שירלי נדב, רכזת שטח האגודה לזכויות האזרח: 0870302-450 וגם‬ ‫•‬ ‫5818065-30, ‪www.acri.org.il‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫קבוצת עובדים סוציאליים קהילתיים מקשרים עובדים סוציאליים למאהלים על פי צורך ומסייעים‬ ‫•‬ ‫בגיוס משאבים: מיה חסקל מרכזת את בקשות הציוד ‪maiahipo@gmail.com‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מ זה מתנדבים למחאה- דף מתנדבים ארצי בפייסבוק לתיאום בין הצרכים במאהלים לאנשים‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫שיכולים לעזור‬ ‫ליאור מ"ו זה ואן" מסתובב בין המאהלים ויש לו מידע רב על הצרכים של המאהלים ועל מגוון‬ ‫•‬ ‫מענים שהוא מצא. ליאור במספר 1283208-250‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 82‬
    • ‫דפי קהילות וקבוצות בפייסבוק:‬ ‫ב זה בבושקה- הקול של דוברי הרוסית בישראל‬‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫ח זה חינוך‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫‪U‬‬ ‫נ זה נוער- הדף החיפאי‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫‪U‬‬ ‫ס זה ספטמבר‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫ע זה )לא( עבדות- למען שוק עבודה מכבד ומקיים‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫ק זה קווירים במהפכה- קהילת הלהט"ב‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫‪U‬‬ ‫ש זה שקט לשכנים‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫נייר הלקמוס- הקמת מדינת רווחה-צמצום אי השוויון‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫המאבק נגד הריכוזיות במשק‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫מפת הדרכים לחברה טובה יותר- של פורום פעולה אזרחית‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬ ‫בדפים הנ"ל תוכלו למצוא קישורים לדפים וקבוצות נוספים.‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 92‬
    • ‫נספחים‬ ‫נספח 1 - פורמט הודעה לעיתונות‬ ‫)נייר לוגו של הארגון(‬ ‫יום, חודש, שנה‬ ‫)תאריך שליחת ההודעה(‬ ‫הודעה לעיתונות‬ ‫כותרת______________________________________________‬ ‫1. פסקה ראשונה: מי, מה, מתי, מדוע ומקום ______________________________‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫2.___________________________________________________________‬ ‫3.___________________________________________________________‬ ‫4. ___________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________!‬ ‫5. )פסקה אחרונה: מידע על הארגון, קישורים לאתר ו/או דף בפייסבוק(‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________!‬ ‫לפרטים נוספים:‬ ‫שם, תפקיד, מס טלפון, פקס, דוא"ל‬ ‫______________‬ ‫_______________‬ ‫_______________‬ ‫______________‬ ‫______________‬ ‫______________‬ ‫______________‬ ‫______________‬ ‫_______________‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 03‬
    • ‫נספח 2 - רשימת ריכוזי כתבים‬ ‫תוכניות רדיו בוקר‬ ‫טלפונים ופקס‬ ‫ערוץ התקשורת‬ ‫שם התוכנית‬ ‫מרכזיה קול ישראל )י-ם(:‬ ‫רשת ב, יומי‬ ‫יומן הבוקר‬ ‫טל: 0023135/20‬ ‫00:8-00:6‬ ‫אריה גולן‬ ‫פקס: 5133135/20‬ ‫מרכזיה קול ישראל )ת"א(‬ ‫רשת ב יומי,‬ ‫סדר יום‬ ‫‪Seder.yom1@gmail.com‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫00:01-00:8‬ ‫קרן נויבך‬ ‫7774496/30‬ ‫פקס: 3421596/30‬ ‫קול ישראל‬ ‫רשת ב יומי,‬ ‫הכל דיבורים‬ ‫023/7774496-30‬ ‫00:21-00:01‬ ‫ירון דקל‬ ‫פקס: 9074496/30‬ ‫‪hakoldiburim@gmail.com‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מרכזיה קול ישראל )י-ם(‬ ‫רשת ב יומי,‬ ‫בחצי היום )אקטואליה(‬ ‫טל: 03/0023135-20‬ ‫00:41-00:21‬ ‫ענת דוידוב‬ ‫פקס: 5133135/20‬ ‫מרכזיה קול ישראל )י-ם(‬ ‫רשת ב,‬ ‫1133835/20,0023135/20‬ ‫עם מיקי מירו‬ ‫פקס: 5133135/20‬ ‫666/9996215-30‬ ‫גלי צה"ל‬ ‫)שש בבוקר‬ ‫פקס: 0276215/30‬ ‫ימים א-ו 00:7-00:6‬ ‫מגישים("יוצאים לאור"‬ ‫מרכזיה גל"צ: 6666215/30‬ ‫גלי צה"ל, יומי‬ ‫בוקר טוב ישראל‬ ‫פקס: 5176215/30‬ ‫00:80-50:70‬ ‫מיכה פרידמן‬ ‫מרכזיה גל"צ:6666215/30‬ ‫גלי צה"ל, יומי‬ ‫נכון להבוקר‬ ‫טל: 2575396/050‬ ‫00:9-00:8‬ ‫פקס: 5476215/30‬ ‫מרכזיה גל"צ: 6666215/30‬ ‫גלי צה"ל יומי,‬ ‫מה בוער‬ ‫5475396/050,טל: 1826215/30‬ ‫50:11-50:9‬ ‫רזי ברקאי‬ ‫פקס:5476215/30‬ ‫‪Maboer.glz@gmail.com‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫רינו צרור )יום ה(‬ ‫מרכזיה גל"צ: 6666215/30‬ ‫גלי צה"ל יומי,‬ ‫המילה האחרונה‬ ‫טל: 1826215/30‬ ‫50:21-50:11‬ ‫פקס: 0276215/30‬ ‫מרכזיה גל"צ: 6666215/30‬ ‫גלי צה"ל, א-ד‬ ‫עושים צהריים‬ ‫טל:8/6966215/30‬ ‫00:41-00:21‬ ‫עם יעל דן‬ ‫פקס: 5476215/30‬ ‫‪Yael_dan@galatz.co.il‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫רשימת תוכניות אקטואליה טלוויזיה‬ ‫שם התוכנית‬ ‫ערוץ‬ ‫טלפון‬ ‫‪Email‬‬ ‫היום בחדשות‬ ‫ערוץ 1‬ ‫2511035-20‬ ‫מהיום למחר‬ ‫ערוץ 1‬ ‫8611035-20‬ ‫‪helem@iba.org.il‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫ערב חדש‬ ‫ערוץ 1, 32‬ ‫5566646-30‬ ‫‪erevh@ietv.gov.il‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫פוליטיקה‬ ‫ערוץ 1‬ ‫3711035-20‬‫מה קורה ‪Ma core‬‬ ‫ערוץ 2‬ ‫0099335-20‬ ‫יום חדש‬ ‫ערוץ 2‬ ‫0022169-90‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 13‬
    • ‫)מבט בשניים(‬ ‫ערוץ 2, 32‬ ‫3376646-30‬ ‫‪mabatb2@ietv.gov.il‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הוחלף ל:"אי זוגי"‬ ‫שש עם ...‬ ‫ערוץ 2‬ ‫2199335-20‬ ‫‪shesh@ch2news.tv‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫עובדה )קשת(‬ ‫ערוץ 2‬ ‫4516767-30‬ ‫יומן‬ ‫ערוץ 1‬ ‫1611035-20‬ ‫‪yoman@iba.org.il‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫כל בוקר‬ ‫ערוץ 01‬ ‫0605275-30‬ ‫‪boker@10.tv‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫לונדון את קירשנבאום‬ ‫ערוץ 01‬ ‫3605275-30,6405275/30‬ ‫‪l&k@10.tv‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬‫חמש בערב עם רפי רשף‬ ‫ערוץ 01‬ ‫5805275-30‬ ‫‪reshef@10.tv‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫אולפן פתוח‬ ‫ערוץ הכנסת‬ ‫5020946-20‬ ‫‪desk@kneset.tv‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫רכזת מערכת גלית: 4463625-250‬ ‫רשימת ריכוזי כתבים - תקשורת ארצית‬ ‫פקס‬ ‫טלפון‬ ‫אמצעי התקשורת‬ ‫2569426/20‬ ‫1511526/20‬ ‫מעריב – י-ם‬ ‫4160165/30‬ ‫1112365/30‬ ‫מעריב – ת"א‬ ‫5529926/20‬ ‫2229926/20‬ ‫ידיעות אחרונות – ירושלים‬ ‫4429926/20‬ ‫1029926/20‬ ‫7352806/30‬ ‫2222806/30‬ ‫ידיעות אחרונות - ת"א‬ ‫7259835/20‬ ‫8565135/20‬ ‫גרוזלם פוסט‬ ‫9021215/30‬ ‫2121215/30‬ ‫הארץ‬ ‫3197156/20‬ ‫6157156/20‬ ‫9089335/20‬ ‫0099335/20‬ ‫ערוץ 2‬ ‫3799335/20‬ ‫6351035/20‬ ‫5511035/20‬ ‫ערוץ 1‬ ‫4411035/20‬ ‫0611035/20‬ ‫6661337/30‬ ‫0061337/30‬ ‫ערוץ 01‬ ‫5476215/30‬ ‫7676215/30‬ ‫גל"צ‬ ‫5133135/20‬ ‫0023135/20‬ ‫קול ישראל, רשת ב -‬ ‫9223135/20‬ ‫ירושלים‬ ‫3421596/30‬ ‫7274496/30‬ ‫קול ישראל, רשת ב - ת"א‬ ‫‪web@haaretz.co.il‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫5331215/30‬ ‫הארץ )אתר(‬ ‫2270106-30‬ ‫7060106-30‬ ‫‪walla‬‬ ‫‪newsdesk@walla.net.il‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫3342396/30 ‪News@y-i.co.il‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫4242396/30‬ ‫‪YNET‬‬ ‫4578365/30‬ ‫5282865/30‬ ‫‪NRG‬‬ ‫‪internews@nrg.co.il‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫0665439/30 ‪nfc@nfc.co.il‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫6665439/30‬ ‫‪NFC‬‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 23‬
    • ‫נספח 3 - עשרה טיפים לארגון הפגנה/צעדת מחאה עם דוגמאות‬ ‫1. אישור משטרה- יש צורך באישור משטרה אם מתקיימים 3 תנאים: מעל 05 איש, פעילות תחת‬ ‫כיפת השמיים, שיהיו נאומים פוליטיים. למידע נוסף ומדויק נא לראות בפרק ז.‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫2. חידוד מסרים ומסגור- מה המסרים שרוצים להעביר? ואיך רוצים להעביר אותם? מה מטרת‬ ‫האירוע? איך הוא יראה? מה אני רוצה שאנשים יחשבו כשיראו אותנו? מי ידבר? באיזה סדר?‬ ‫כמה זמן לכל דובר? אם רוצים- אז אילו אמנים אני יכולה לגייס? אילו סיסמאות לכתוב על‬‫השלטים? אילו שירים/סיסמאות ניתן לקרוא? וכד. חשוב שהמסרים שיעברו באירוע יתייחסו למי‬ ‫נאבק? לשם מה? ומול מה?‬ ‫3. מקום ושעה- יבחרו בהתאם למסרים/למטרה שאתם רוצים להעביר. חשוב למצוא את חלון‬ ‫ההזדמנויות שיאפשר לכם מקסימום חשיפה, למשל: אם יש אירוע שמתקיים בעיר, או דיון‬ ‫רלוונטי בכנסת. דוגמאות: עצרת מחאה מול בית של מקבל החלטות, צעדת עגלות בשעות‬ ‫אחה"צ, צעדה ברחובות המרכזיים של העיר לגיוס סולידריות של התושבים, מול בית העירייה‬ ‫בזמן ישיבת מועצה, מול הכנסת כאשר יש הצבעה על חוק רלוונטי או שמתקיים דיון בנושא‬ ‫4. צרכים חומריים וטכניים בהתאם לאופי הפעילות: הגברה, תאורה, במה, חולצות מאבק, מגפון,‬ ‫כלי נגינה, שלטים קטנים/גדולים. כדאי למצוא אנשים מהמאהל שכל אחד יהיה אחראי על משהו‬‫5. תקשורת- כחלק מהיערכות כדאי למנות איש קשר שאחראי על סיוע לעיתונאים תוך כדי האירוע:‬ ‫מאתר עיתונאים, מציג את המאהל, הדרישות, מחבר למרואיינים וכו. הימנעו מהצבת יעד של‬ ‫‪U‬‬ ‫מספר האנשים שיגיעו. מידע נוסף בפרק ג.‬ ‫‪U‬‬ ‫6. פרסום וגיוס משתתפים- בכל הדרכים האפשריות: פייסבוק ורשתות, פליירים ומודעות, נסיעה‬ ‫בעיר עם מגפון, פרסום ברדיו המקומי, באירועים קהילתיים, תליית שלטים בכניסה למאהל‬ ‫במקום בולט גם לנהגים ועוברי אורח, שיחות טלפון לדמויות משפיעות בעיר, פניה לארגוני נוער‬ ‫7. גיוס משאבים- לפני האירוע: כסף ושווי כסף מהקהילה ומעסקים מקומיים, ארגונים ומאהלים‬‫אחרים. במהלך האירוע: להודיע לכולם מעל הבימה שמסתובבים אנשים עם סימן זיהוי כל שהוא‬ ‫)צמיד/סטיקלייט/חצאית אדומה וכד( שמתרימים לכיסוי ההוצאות; מכירה של חולצות המחאה‬‫8. רכז אחד והרבה אחראים: התנהלות המאהל לקראת האירוע היא מפתח להצלחתו: במידה שיש‬ ‫משיהו שיש לו יכולת לרכז/לתאם אז כדאי שיהיה רכז אחד ולחלק תפקידים בין יושבי המאהל‬ ‫)לפזר את המשימות(. תחומי אחריות אפשריים: אחראי שילוט שיפעיל אנשים בכתיבה וחיבור‬ ‫למוטות, תקשורת והכנת דוברים, במה, גיוס הכספים, מנחה, חולצות, פרסום, אישור משטרה.‬‫סיכוי טוב שככל שיהיו יותר מעורבים, כך ההשתתפות תהיה גדולה יותר וכך יהיה ניתן לבצע את‬ ‫האירוע תוך שמירה על הכוחות של המאהל ומניעת שחיקה ועייפות‬ ‫9. תיעוד – אם הצלחתם להביא תקשורת וגם אם לא... בכל מקרה, יש צורך בתיעוד: צילום‬ ‫במצלמה, בטלפון הנייד, בוידיאו. מה ניתן לעשות עם המידע? להעביר לתקשורת על שהיה,‬ ‫לעלות את התמונות לאתר של המאהל וכד‬ ‫01. גימיקים- חישבו יצירתית בהתאם למסרים שאתם רוצים להעביר- מה יכול להביא עוד אנשים?‬ ‫עוד תקשורת? מה יכול להיות מעניין? מוסיקה או ריקודים/ אנשים הולכים על קביים/ חבישת‬ ‫מסכות לבנות על הפנים/ ללכת עם בגדים תחתונים "המחאה מתפשטת"/ חולצות באותו הצבע/‬ ‫סחיבת אוהל בצעדה/ הליכה בטור לאט ובשקט/ יצירת מעגל ידיים סביב בניין ועוד‬ ‫הערה: במידה שעוכבת או נעצרת ע"י המשטרה בגין פעילות כלשהיא, מומלץ לא לחתום על‬ ‫כתב התחייבות או הגבלה כלשהו ללא נוכחות עו"ד.‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 33‬
    • ‫נספח 4 - פוסטר של איגוד מרכזי הסיוע להדפסה ותלייה במאהל‬ ‫השירות ניתן בשפות: עברית, אנגלית ורוסית‬ ‫3186656-40‬ ‫בשפה הערבית )לנשים(‬ ‫לנשים דתיות‬ ‫2000376-20‬ ‫ובשפה האמהרית‬ ‫0008235-20‬ ‫לנערים וגברים דתיים‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 43‬
    • ‫נספח 5 - הצעות וטיפים לקראת ראיונות בתקשורת – רדיו,‬ ‫טלוויזיה עיתונות:‬ ‫חשוב להתכונן מראש לראיון לערוך סימולציה עם חבר/ה, פעיל, או איש מקצוע בתחום.‬ ‫•‬‫כתבו לכם בקצרה מהם המסרים העיקריים שחשוב לכם להעביר, הגדירו לעצמכם מסר או שניים‬ ‫•‬ ‫עיקריים, וחזרו עליו מספר פעמים תוך כדי הראיון. ניסיון להעביר מסרים מרובים, יוצר ראיונות‬ ‫מתפזרים ללא שורה תחתונה- תפסת מרובה לא תפסת !‬ ‫כאשר אתם מנסחים את המסר:התייחסו לבעיה )מסגור: מי מושפע, על מה באמת הדיון,‬ ‫•‬ ‫השלכות(, לפתרון )ערכים, מה אתם רוצים, מה אתם מייצגים( ולפעולה הנדרשת )מה אתם‬ ‫רוצים שקהל היעד שלכם יעשה?(‬ ‫היו קצרים, עניינים ועובדתיים. העבירו את המסר שלכם בשלושה עד ארבעה משפטים קצרים.‬ ‫•‬ ‫דברו לאט וברור, במיוחד כאשר אתם מתראיינים ברדיו, כיוון שאינכם נראים, קשה יותר להבין‬ ‫את הדברים הנאמרים.‬ ‫השתמשו בהתנסויות אישיות דוגמאות על-מנת לחדד את המסרים שלכם – למשל חזרו לסיפור‬ ‫•‬ ‫שלכם או של חברכם, מדוע הוא הצטרף למאבק, לאוטנטיות של המאבק המקומי תוך חיבור‬ ‫לתופעה הארצית‬ ‫אל תמציאו מספרים, סטטיסטיקות וכו – כל שימוש בנתונים ומידע צריך להיות לאחר אימות‬ ‫•‬ ‫המידע‬ ‫היו גם "בעד" משהו, לא רק "נגד" משהו‬ ‫•‬ ‫כאשר עיתונאי שואל אתכם שאלה שמסיתה את הדיון מהעניין המרכזי, או שאלה שאתם מתקשים‬ ‫למצוא את התשובה השתמשו בטכניקת ההסתעפות, ההסתעפות פירושה להתחיל במתן תשובה‬ ‫ובאמצעות משפט חיבור להעביר את השיחה לנושא עליו אתם מבקשים לדבר‬ ‫משפטי הסתעפות בהם ניתן להשתמש: נכון, אך הדבר הכי חשוב הוא...; הנקודה העיקרית היא...;‬ ‫לא זו השאלה, אלא...; מיד אשיב על שאלתך, אבל לפני כן אציין כי...; מה שבאמת עומד על סדר‬‫היום...; אני כבר מתייחס...; בהמשך דברי אפרט...; הנקודה שבעיני חשובה היא ש...; הנושא העיקרי‬ ‫הוא...; לפני הכל חושב לי לומר ש...‬ ‫דוגמא לשימוש בטכניקת ההסתעפות: קבוצות רבות נשאלות לעניין המימון, חסויות‬ ‫פוליטיות/מפלגתיות, מימון של קרנות וגופים כאלו ואחרים‬ ‫תשובה לשאלות מהסוג הזה המשתמשת בטכניקת ההסתעפות: סוגיית המימון היא לא מוקד‬ ‫העניין, המוקד היא בעיית הדיור הקשה במדינת ישראל, המאבק הוא מאבק אמיתי, הוא מאבק על‬ ‫סוגייה, על סוגיית הדיור והזכות לקרות גג, אין כאן מאבק של ימין או שמאל, מדובר כאן על מאבק,‬ ‫אכן פוליטי אך לא מפלגתי, שמטרתו לשנות מדיניות ולמצוא פתרונות דיור עבור צעירים ומשפחות‬ ‫רבות במדינת ישראל בפריפריה ובמרכז שאין להם פתרונות ואפשרויות לדיור הולם.‬ ‫תשובה נוספת: לא זו השאלה אך אענה בקצרה, ואז אעבור לעניין המהותי, המאבק הוא מאבק‬ ‫אותנטי ואמיתי שהחל מיזומות של אנשים פרטיים שסובלים מהבעיה, קמו בבוקר ונקטו בפעולה.‬ ‫לעניין התמיכה, כל מי שמעוניין לתמוך במאבק הזה, אנחנו נשמח לקבל את תמיכתו, בין אם מדובר‬ ‫בתמיכת אנשים פרטיים, גופים או קרנות, ללא קשר להשתייכותם הפוליטית או המפלגתית, וכל זאת‬ ‫על מנת לקדם את הנושא ולהגיע לפתרונות אמיתיים בתחום הדיור. העובדה שהמאבק התפשט‬ ‫ברחבי הארץ מעידה על האקוטיות של הבעיה ועל מימדיה, הגיע הזמן שממשלות ישראל,‬ ‫שלדורותיהן נעדרו ממדיניות ברורה בנושא ינקטו בצעדים מידיים ונחושים לתיקון העיוותים הקיימים‬ ‫בשוק הדירות והנדל"ן במדינת ישראל.‬‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 3, 22 באוגוסט 1102‬ ‫עמוד 53‬