3. פסיכיאטריה קהילתית II
• האחריות של העוזרים היא
לאוכלוסיה כולה, לא רק
לאלה שבהם הם מטפלים,
או לאלה שפנו לקבל עזרה.
• העזרה ניתנת גם לאנשים
שלא פנו או אינם מגלים
סימני תחלואה, וזאת כדי
למנוע תחלואה בטרם
התפתחותה.
3
4. פסיכיאטריה קהילתית :III
גורמי פגיעות וגורמי עמידות
• גורמים דמוגרפיים - מין, גיל, מצב משפחתי, מעמד
סוציו-אקונומי, קבוצה אתנית.
• גורמים אישיותיים - כוחות אגו, מיומנויות התמודדות,
סבילות לחרדה, תסכול, ואי-ודאות, הסטוריה קודמת
של משברים וטראומות.
• גורמים סביבתיים.
4
5. מניעת תחלואה כתוצאה ממשברים:
אספקה של צרכים חיוניים: •
פיסיים - מזון, מחסה, שינה, ביטחון, גריה חושית. •
פסיכו-סוציאליים - גריה קוגניטיבית ורגשית, יחסים •
בין-אישיים.
סוציו-תרבותית - קיומם של מנהגים וערכים •
תרבותיים, ושימורם של תפקידים חברתיים.
5
6. אוכלוסיות בסיכון:
• אוכלוסיות חלשות כמו
ילדים, חולים, זקנים,
מיעוטים וכד‘.
• אנשים מנותקים, בודדים,
פגועים רגשית, או עם
הסטוריה של משברים
וטראומות קודמות.
6
7. משבר
• הגדרה: משבר עשוי להתרחש כאשר מופיע מצב
חדש, שהוא משמעותי לפרט ו/או לקהילה, אשר אינו/
ם יודע להתמודד עימו באמצעות מנגנוני ההתמודדות
הקיימים.
• במשבר כרוך בדרך-כלל אובדן ממשי, מדומיין או
אפשרי, לחיים, לגוף, לכבוד או לערכים, לאדם עצמו,
ו/או לאנשים המשמעותיים לו.
• תוצאות המשבר נקבעות במידה רבה על-ידי ההתנהגות של
7 האדם, של האוכלוסיה, ושל העוזרים לו.
8. משבר: מסיכון לסיכוי
• משבר הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. משבר לכשעצמו
אינו סימן לחולי נפשי.
• משבר יכול להוביל לתחלואה נפשית, אם לא מוגשת
עזרה מידית, ואם נוצרת כרוניזציה שלו.
• משבר יכול להוביל להתפתחותו של אדם או של
החברה, באמצעות ההתארגנות מחדש הנחוצה לשם
התרתו.
8
10. שלבים בהתפתחות משבר
(על-פי סא“ל ד“ר שבתאי נוי(
• שלב מידי: חרדה חזקה, עם הסימנים האופיינים לה,
ונסיון להתמודד איתה.
• שלב אקוטי: נסיונות להתמודדות עם החרדה על-ידי
שימוש במנגנוני הגנה, כמו הדחקה, הכחשה, שיכחה,
סומטיזציה ועוד. מופיעים סימפטומים ותסמונות.
• שלב כרוני: התגבשות האישיות סביב ההתמודדות עם
הטראומה - כעסנות, רוגזנות, דכאונות, לביליות
רגשית, הפרעות בשינה, במין, וביב“א.
01
11. הערכת המשבר )(ASSESSMENT
תמונה סימפטומטית מאד מגוונת, שאינה זהה •
לתסמונת אחת, ואשר יכולה לכלול תסמונות שונות.
סימנים רגשיים - חרדה, דכאון, אשמה, בושה, •
השפלה, פגיעה, תסכול, כעס.
סימנים קוגניטיביים - בלבול, שיכחה, קשיי ריכוז. •
סימנים גופניים - כאבים, מחושים, שינויים בדופק, •
לחץ דם, יציאות, הפרעות בתיאבון ובשינה.
סימנים בין-אישיים -התבודדות, דברנות, ניכור, ניתוק •
11
12. מאפיינים של מצבי חירום המוניים,
קטסטרופות ומלחמות:
פגיעה בו זמנית במספר גדול של •
אנשים.
אובדן של חיים, בריאות ורכוש. •
איכות חירומית ברורה, הדורשת •
התערבות מידית.
מצבים של אי ודאות, מגבירים •
חרדה ומקשים על התארגנות
יעילה.
הפגיעה היא גם באנשים שלא •
נפגעו ישירות, ולכן צריך להגיש
גם להם עזרה.
21
13. כללי ההתערבות במשבר:
)על-פי סא“ל ד“ר שבתאי נוי(
עזרה מידית, קצרה ומהירה. •
מטרה - החזרה מהירה של המצב התפקודי לקדמותו. •
הורדה מקסימלית אפשרית של סכנות. •
סיפוק חסכים פיסיים )אוכל, שתיה, מחסה, שינה, ביטחון(. •
ביטוי חופשי של רגשות ומחשבות )ונטילציה ואבריאקציה(. •
חיזוק תחושה עצמית של בריאות ויכולת התמודדות, והמנעות •
מתוית של חולי ואי-נורמליות.
• חיזוק קבוצות תמיכה טבעיות.
31
15. מאפייני התערבות במשבר,
לעומת טיפול מקצועי:
משך קצר - דקות עד שעות. •
העוזרים אינם בהכרח מטפלים מקצועיים אלא האנשים •
בשטח, כולל צוות רפואי, אנשים בקהילה, משטרה וכד‘.
המיקום קרוב למקום הטבעי )בי“ס, בית, עבודה( ולא •
במרפאה מקצועית.
המטרה היא מוגבלת - החזרת מצב תפקודי לקדמותו, אוורור •
רגשות, הפחתת סיכונים, חיבור למקורות עזרה - ולא טיפול
באישיות.
51
16. כלל ליטמן:
• ככל שהמשבר חריף יותר, כך נחוץ עוזר שאינו איש
מקצוע.
• הסבר: המיומנויות הנדרשות בזמן משבר אינן דוקא
מקצועיות. אין צורך בידיעה של תיאוריות של אישיות,
פסיכופתולוגיה, או פסיכותיראפיה.
• ההתנהגויות הנדרשות אינן של איש מקצוע - אין צורך
בפירושים.
• לעומת זאת צריך גישה אנושית, אותנטית, חמימה, רגישה
ואמפאתית, אשר תדע לקבל, לנחם, להרגיע ולתמוך.
61
17. סיכום: מידדו לעצמכם את הדופק !
• העוזרים במצבי חירום
המוניים נמצאים באותה
קלחת כמו הנעזרים.
• אם תהיו רגועים ותאמינו
בעצמכם - תוכלו להרגיע
ולהעביר אופטימיות גם
לאוכלוסיה.
• שיהיה שלום לכולם!
71
