מצגת פתיחה - מפגש למידה ביטחון לאומי

Editor's Notes

1. גידי – פתיחה; שלומות; ראותהיגיון – השראה (גדול) - וביטחון (ברור לאנשים מה הם עושים)הייחודיות של התהליך הזדמנות לקראת 75 (עת רצון)[צריך להסביר מה זה בכלל קיר הברזל, מה היה טוב בו ולמה כבר לא. ]מה יש היום?RMA, עראק אפגניסטן, מלחמה בין אנשים, COIN – counter insurgancyההקשר של ישראל (פנימי – שינוי במעמד הצבא, איזור – העדר כתובות; דור חדש, גלובאלי, מפת האיומים, ישראל מרתיעה אך כבר לא מכריעה)הפער – בין קיר הברזל להיום:ההזדמנות חזון: מידל אוף דה איסטמערכות בק טו בנגוריון
2. שקף מענים!הסמינר של בן גוריון הוא מונח המתאר את מאמציו של בן גוריון לנסח קווים מנחים לתפיסת הביטחון הלאומית של מדינת ישראל, בשלבי המעבר מיישוב למדינה. לפי האתוס של הסמינר בקרב יודעי חן, בן גוריון ניתק עצמו משגרת הנהגת היישוב למשך כשלושה חודשים באביב-קיץ 47'. במהלך תקופת זמן זו קרא בן גוריון חומר רב ונפגש בין השאר עם בכירים מהנהגת הישוב ובוגרי מלחמת העולם השנייה. התובנות שעלו מהסמינר היוו מהפכה תפיסתית, היו קשות לעיכול עבור גורמי הביטחון בישוב ושימשו כבסיס לתפיסת הביטחון בפועל של מדינת ישראל. סמינר 1.0 נערך על ידי בן גוריון בתהליך המעבר מיישוב למדינה, נסמך על הנחות היסוד לפיהן:האחריות הבלעדית על בניינה ובטחונה של האומה מצויה בידי המדינה ומוסדותיה;מדינת ישראל כמדינת העם היהודי היא מרכז הלאום;האתגר הפנימי המרכזי של ישראל הוא היתוך האומה;המדינה תעמוד בפני איום קיומי הנובע מ:מיעוט משאבי המדינה (בקרקע, במשאבי טבע ובהון כלכלי);מציאות של מעטים מול רבים.אל מול הנחות אלו, התאים בן גוריון מענה משולב. מענה זה כלל את המרכיבים הבאים: הקמת ובניית צה"ל כצבא העם המעלה על נס את כור ההיתוך, ומבוסס על שירות חובה קצר ושירות מילואים ממושך; תפיסת הפעלה צבאית הגורסת הכרעה מהירה והעברת הלחימה לשטח האויב; חוזה בלתי כתוב עם יהדות העולם לתמיכה כלכלית ופוליטית במדינה; ברית עם מעצמה עולמית וברית פריפריותבאזור.
3. תמונה של המיליםפי סמינר 2.0, המציאות השתנתה, והנחות היסוד האמורות הולכות ומתערערות ועימן הרלוונטיות של המענים שפותחו לאורן. הנחת היסוד הבסיסית של סמינר 2.0 גורסת כי המענה לסוגיה הנוגעת לכלל האזרחים מחייב מעורבות (אקטיבית) של כלל האזרחים והמוסדות, רגם אם ברמות תרומה משתנות.מטרות סמינר 2.0 הן לגוון ולהרחיב מעגל המשתתפים הנוטלים חלק אקטיבי ומתמשך בשיח הביטחון, ותוך היזון חוזר להרחיב את תכני השיח. אחת המשמעויות המרכזיות העולות מהחלת חשיבה רשתית בהקשר של הביטחון הלאומי היא התייחסות אל הצבא כאל רכזת (hub) ברשת הביטחון הלאומי בישראל משמעויות נוספות של חשיבה רשתית בהקשר הביטחון הלאומי הן: פעולה כרשת מייצרת עוצמה וחוסן בטווח הארוך לצד מחיר המרה גבוה בטווח הקצר;הרשת מאפשרת מגוון פתרונות לבעיות כרוניות על ידי יצירת מעקפים מרובים;עצמתה של רכזת בביטחון הלאומי נובעת מיחסי הגומלין שלה עם סביבתה (המסונפות);בתחרות המתקיימת על משאבי הרשת מי שאיננו מרושת אינו יכול להשפיע על משאביו ועל סביבתו;גבולות החדירה לרשת (גבולות המערכת) רופפים, אך קיימים דפוסים וגבולות סמויים ובעלי עוצמה רבה.