בעז ליבוביץ, סגן מנהל החטיבה לתכנון, תפעול ובקרה   בנק מזרחי טפחות
Upcoming SlideShare
Loading in...5
×
 

בעז ליבוביץ, סגן מנהל החטיבה לתכנון, תפעול ובקרה בנק מזרחי טפחות

on

  • 1,977 views

 

Statistics

Views

Total Views
1,977
Views on SlideShare
1,977
Embed Views
0

Actions

Likes
0
Downloads
11
Comments
0

0 Embeds 0

No embeds

Accessibility

Upload Details

Uploaded via as Adobe PDF

Usage Rights

© All Rights Reserved

Report content

Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
  • Full Name Full Name Comment goes here.
    Are you sure you want to
    Your message goes here
    Processing…
Post Comment
Edit your comment

בעז ליבוביץ, סגן מנהל החטיבה לתכנון, תפעול ובקרה   בנק מזרחי טפחות בעז ליבוביץ, סגן מנהל החטיבה לתכנון, תפעול ובקרה בנק מזרחי טפחות Presentation Transcript

  • ‫הוועידה לניהול סיכונים‬ ‫יולי 1102‬
  • ‫באזל ‪III‬‬ ‫עיקרי ההמלצות וההשלכות‬‫2‬
  • ‫רקע‬ ‫‪ ‬המשבר הפיננסי האחרון, חשף ליקויים משמעותיים בניהול‬ ‫הסיכונים בעולם, ובפרט, בהוראת באזל ‪.II‬‬ ‫‪ ‬כתוצאה מכך, הפך המגזר הפיננסי לגורם שסייע למשבר להתפתח‬ ‫ובאזל ‪ II‬הפכה להיות ה"אמפליפייר" של המשבר, למרות שהיא‬ ‫הייתה אמורה לפעול לצמצומו.‬ ‫‪ ‬המשבר התבטא בעיקר בבנקים הגדולים, אולם ההוראה המתקנת‬ ‫(באזל ‪ )III‬תופעל על כל הבנקים ברחבי העולם, כולל הבנקים‬ ‫הקטנים.‬ ‫‪ ‬הבנקים הגדולים (‪ )SIFI‬ליבו את מדורת המשבר, בגין הופעת‬ ‫הסיכון הסיסטמטי.‬‫3‬ View slide
  • ‫המשבר ובאזל ‪II‬‬ ‫עיקרי הליקויים המשמעותיים בניהול הסיכונים ובאזל ‪:II‬‬ ‫א. ההון‬ ‫יחסי הון נמוכים ה"נתמכים" ע"י הון ברמת איכות נמוכה – זה מאלץ את‬ ‫‪‬‬ ‫המדינות להתערב ולהזרים הון.‬ ‫יחסי ההון הנמוכים "נתמכים" גם ע"י כיסוי חלקי של הסיכון (ע"י נכסי‬ ‫‪‬‬ ‫הסיכון ) – בולט בעיקר בכל הקשור להקצאת ההון בגין התיק הסחיר‬ ‫ובפרט, במוצרים פיננסים שהקצאת ההון בגינם (במיוחד ב –‬ ‫‪ )STRESS‬איננה מתאימה (קורלציות).‬ ‫יכולת של הבנקים להציג יחסי הון גבוהים ביותר, תוך הגדלה מהותית‬ ‫‪‬‬ ‫במינוף. בעת משבר, המינוף הפך להיות כלי הרסני לפעילות הבנקים‬ ‫(סיכון סיסטמטי).‬‫4‬ View slide
  • ‫המשבר ובאזל ‪ - II‬המשך‬ ‫ב. נזילות‬ ‫הזנחה של ניהול סיכון הנזילות – הוראה אחת של באזל ב – 51‬ ‫‪‬‬ ‫השנים האחרונות.‬ ‫אין יחסי נזילות גלובליים. בפרט, נכסים מתגלים בעת ‪STRESS‬‬ ‫‪‬‬ ‫כבלתי נזילים בעליל.‬ ‫מקורות המימון של הבנקים אינם מפוזרים היטב. הבנקים מסתמכים‬ ‫‪‬‬ ‫בין היתר על מקורות מימון מהמגזר העסקי "המתייבשים" בעת‬ ‫משבר.‬ ‫בעיות הנזילות פוגעות ב – ‪ SIFI‬ומעצימות את המשבר בשלוחות‬ ‫‪‬‬ ‫חו"ל בהן הם פועלים. אין דיווח שוטף לרגולטורים. קיים מחסור‬ ‫במערכות המסוגלות "לתאר" את מצב הנזילות הגלובלי.‬‫5‬
  • ‫המשבר ובאזל ‪ - II‬המשך‬ ‫ג. סיכון סיסטמטי‬ ‫מובל ע"י הבנקים הגדולים.‬ ‫‪‬‬ ‫הרגולציה לא מתמודדת עם סיכון זה.‬ ‫‪‬‬ ‫הסיכון מתעצם כתוצאה מכשלי ההון וכשלי הנזילות.‬ ‫‪‬‬ ‫ארביטרגים רגולטוריים מעצימים את הבעיה.‬ ‫‪‬‬ ‫לבנקים הגדולים חסר הרבה מאוד הון איכותי (מנפיקים הון באיכות‬ ‫‪‬‬ ‫ותנאים ירודים המוכר ע"י הרגולטורים).‬‫6‬
  • ‫המשבר ובאזל ‪ - II‬המשך‬ ‫ג. ניהול סיכונים לקוי‬ ‫‪ ‬מודלים לא מתאימים למצב של ‪.STRESS‬‬ ‫‪ ‬ממשל תאגידי לקוי.‬ ‫‪ ‬תמחור.‬ ‫‪ ‬כשלי ‪ IT‬וכשלים בדיווחים.‬ ‫‪ ‬כיסוי חלקי של ניהול הסיכונים (נדבך ‪.)II‬‬ ‫‪ ‬תכנון הון לקוי.‬ ‫‪ ‬תכנון נזילות לקוי.‬‫7‬
  • ‫באזל ‪ – III‬עיקרי הפיתרון‬ ‫שתי מטרות עיקריות:‬ ‫א. חיזוק ניהול הסיכונים בבנקים ברחבי העולם, כדי לעודד את‬ ‫יציבות הבנקים ויציבות הכלכלות.‬ ‫ב. הסדרת דרכים טובות יותר להתמודדות עם משברים פיננסים -‬ ‫התמודדות עם מצב ‪.STRESS‬‬‫8‬
  • ‫תוצאות ה - ‪QIS‬‬ ‫ועדת באזל ביצעה סקר השפעה כמותי מקיף על מנת לבחון את השפעת‬ ‫הדרישות החדשות על הבנקים. נבחנו:‬ ‫1. העלאת רמת ואיכות ההון.‬ ‫2. יחס המינוף.‬ ‫3. יחסי הנזילות החדשים.‬ ‫הסקר בוצע על 362 בנקים ל – 90.21.13:‬ ‫‪ 94 ‬בנקים השייכים ל – "קבוצה 1" – בקבוצה זו ישנם בנקים בעלי‬ ‫הון רובד 1 של לפחות 3 מיליארד אירו, עם פעילות מפוזרת היטב,‬ ‫ושפעילים בשוק הבינלאומי.‬ ‫‪ 169 ‬בנקים השייכים ל – "קבוצה 2" - שאר הבנקים.‬‫9‬
  • ‫תוצאות ה - ‪QIS‬‬ ‫קבוצה 2‬ ‫קבוצה 1‬ ‫331‬ ‫47‬ ‫מספר הבנקים שענו‬ ‫%7.01‬ ‫%1.11‬ ‫לפני‬ ‫יחס הון ליבה (מניות ורווחים)‬ ‫%8.7‬ ‫%7.5‬ ‫אחרי‬ ‫%8.21‬ ‫%0.41‬ ‫לפני‬ ‫יחס הון כולל‬ ‫%3.01‬ ‫%4.8‬ ‫אחרי‬‫01‬
  • ‫תוצאות ה - ‪QIS‬‬ ‫קבוצה 2‬ ‫קבוצה 1‬ ‫631‬ ‫78‬ ‫מספר הבנקים שענו‬ ‫%2.3‬ ‫%3.7‬ ‫שינוי בנכסי סיכון‬ ‫%7.42-‬ ‫%3.14-‬ ‫שינוי בהון ליבה‬ ‫%6.61-‬ ‫%8.62-‬ ‫שינוי בסך ההון‬ ‫8‬ ‫כמה הון חסר ? (במיליארד אירו) ל – %5.4: 551‬ ‫52‬ ‫ל – %7: 775‬‫11‬
  • ‫תוצאות ה - ‪QIS‬‬ ‫‪ ‬יחס המינוף הממוצע המשוקלל תחת הגדרת הון רובד 1 החדשה‬ ‫עומד על:‬ ‫קבוצה 1 – %8.2.‬ ‫קבוצה 2 – %8.3.‬ ‫‪ ‬יחסי נזילות ‪ LCR‬ו – ‪ NSFR‬בהתאמה:‬ ‫קבוצה 1 – %38 , %39.‬ ‫קבוצה 2 – %89, %301.‬‫21‬
  • ‫לוח הזמנים ליישום‬‫31‬
  • ‫מקורות‬ ‫יו"ר ועדת באזל (פיקוח על הבנקים) מר נווט וולינק, 42 מאי 1102.‬ ‫מנכ"ל ‪ - BIS‬מר גים קרונה, 7 יולי 1102.‬ ‫מקור: אתר - ‪)www.bis.org( Bank For International Settlements‬‬‫41‬
  • ‫היכן היינו ?‬ ‫‪ ‬במבט לאחור לשנת 7002, מה היו הנושאים במחשבותיהם‬ ‫של בנקאים ומפקחים ? שמענו רבות על היתרונות של :‬ ‫‪ ‬רגולציה שאיננה "לוחצת".‬ ‫‪ ‬מודלים להפצה ישירה של מוצרים פיננסים "חכמים".‬ ‫‪ ‬יעילות ההון ואופטימיזציה של ההון.‬ ‫‪ ‬חדשנות פיננסית.‬‫51‬
  • ‫הסיכונים במערכת הבנקאית‬ ‫‪ ‬איגוח - סיכון "חדש" אריזת מוצרים מסוכנים לכאלה שאינם נחשבים מסוכנים.‬ ‫"הגאדגטים הפיננסים".‬ ‫‪ ‬חוסר בנזילות ובסיכונים המובנים בתיק הסחיר (ע"ב ‪.)MTM‬‬ ‫‪ ‬גידול בסיכון הריכוזיות (סיכון סיסטמטי).‬ ‫‪ ‬מינוף חוץ מאזני שעשוי ליצור בעתיד צורך בתמיכה של בנקים נותני חסות.‬ ‫‪ ‬מסחר מול צד נגדי שעלול להידרש בגינו מימון נוסף.‬ ‫‪ ‬בעיות במימון פיננסי (עלות הנזילות).‬ ‫‪ ‬אין מספיק הון כנגד הסיכונים.‬ ‫יש צורך ברגולציה טובה מגובה בפיקוח תדיר וחזק ותהליכי אכיפה.‬‫61‬
  • ‫באזל ‪III‬‬ ‫‪ ‬הוועדה, באמצעות שלושת הנדבכים של באזל ‪ ,II‬הקימה‬ ‫את המודל הרגולטורי שמקדם בנקים "זהירים". המסגרת‬ ‫שהוגדה נותרה תקפה גם היום. באזל ‪ III‬מהווה הרחבה‬ ‫לנושא, וכוללת תוספות קריטית כגון: יחסי מינוף, יציבות‬ ‫ברמת המאקרו, ומסגרת עבודה לנזילות.‬‫71‬
  • ‫לאן אנחנו הולכים ?‬ ‫‪ ‬באזל ‪ III‬מהווה צעד משמעותי בשיפור היציבות והאיתנות‬ ‫של ‪.G-SIFIs‬‬ ‫‪ ‬באזל ‪ III‬הציגה בנוסף גם מסגרת לדרישות בגין הנזילות‬ ‫מסגרת זו, מהווה הישג עיקרי של הוועדה.‬ ‫‪ ‬מידת האפקטיביות של באזל ‪ III‬יוצרת התפתחות של‬ ‫"בנקאות צל". המשמעות היא שמתווכי האשראי הפועלים‬ ‫מחוץ למערכת הבנקאית המסורתית, חשופים לסיכון‬ ‫נזילות וסיכונים אחרים. בנקאות הצל המתנהלת ביעילות‬ ‫עלולה אף היא, להיתקל במספר סיכונים במערכת‬ ‫הפיננסית הרחבה.‬‫81‬
  • ‫העלאת כמות ההון‬ ‫‪ ‬באזל ‪ III‬פועלת להעלאת רמת ואיכות ההון במערכת.‬ ‫כאשר באזל ‪ III‬ייושם, נדרש כי, הון הליבה לא יפחת מ –‬ ‫%7 וזאת, בהשוואה ל – %2 שנדרשו בבאזל ‪ ,II‬וזאת‬ ‫לפני שלוקחים בחשבון את השינויים בהגדרות ההון‬ ‫ובנכסי הסיכון.‬ ‫‪ ‬יחס של %7 כולל באפר שמרנות בגובה %5.2 שישמש‬ ‫את הבנק בתקופות כלכליות קשות.‬‫91‬
  • ‫העלאת כמות ההון‬ ‫‪ ‬מכשירי הון השייכים לרובד 2 (בעיקר כתבי‬ ‫התחייבות נדחים) ומוצרי הון נוספים השייכים להון‬ ‫רובד 1 לא שימשו לספיגת הפסדים שהבנק נחשף‬ ‫אליהם, והביאו לסיכון לנפילתם, לולא הזרמה של‬ ‫הון מהמגזר הציבורי.‬‫02‬
  • ‫סיכום‬ ‫‪ ‬המגזר הפרטי יתרום להשגת איזון חדש, מערכת פיננסית יציבה יותר המסוגלת‬ ‫להתמודד טוב יותר בעת משבר ולספוג זעזועים מבלי להעצים אותם. לצורך כך, נדרשת‬ ‫רמת ניהול סיכונים גבוהה יותר, ממשל תאגידי ויצירת תוכניות תגמול מתאימה,‬ ‫במקביל, לפיתוח גישה לנטילת סיכונים המזהה אי וודאות, פערי ידע ומורכבות הסיכון‬ ‫הסיסטמטי, הדבר עלול לדוגמה, לגרום למשקיעים לדרוש החזר נמוך יותר על‬ ‫ההשקעה שלהם. גישה זהירה לסיכון מהווה את מדיניות הביטוח הטובה ביותר כנגד‬ ‫סיכוני "הזנב". הרווחים יהיו צנועים יותר ויציבים בזמנים טובים אך עם זאת, ההפסדים‬ ‫מהותיים יקטנו באופן משמעותי בעת משבר.‬ ‫‪ ‬על הבנקים ליישם את כל האלמנטים שהוזכרו במלואם באופן יעיל בכל העולם, מתוך‬ ‫מטרה להפחית את רמת הסיכון במשבר הבא באופן בלתי תלוי במידת הנזק שנגרם‬ ‫במדינה מסוימת במשבר האחרון. לא קיים לרשויות יתרון ביישום איטי או חלש, מצב‬ ‫זה, חושף את הכלכלה לסיכונים מהותיים, במיוחד במידה וקיימת פעילות מסוכנת‬ ‫וממונפת.‬‫12‬
  • ‫סיכום‬ ‫‪ ‬יישום ההמלצות מהווה מטרה קריטית עבור הרשויות/‬ ‫המדינות אשר חלקן נמצאות עדיין בהתאוששות מהמשבר‬ ‫האחרון. תהליך זה, מהווה רק חלק באתגר רחב יותר‬ ‫לספק מסגרת לשיפור היציבות ברמת המאקרו יחד עם‬ ‫הורדת החוב לרמה יציבה ונרמול המדיניות המוניטרית.‬ ‫כל שלושת האלמנטים: המדיניות הפיסקלית, המונטירית‬ ‫והמדיניות ליציבות יפעלו יחד כדי ליצור צמיחה גלובלית‬ ‫חזקה ויציבה.‬‫22‬