Your SlideShare is downloading. ×
‫מי הזיז את הוויקי שלי ? / מאת גרגורי רשקביץ‬


                                                                ‫הווב 2 נכ...
‫רעיונות לא שייכים לאף אחד. כל רעיון הוא אבולוציה של רעיון שקדם לו .‬
  ‫אפילו ניוטון, לאחר שתואר כאדם הגדול ביותר בדורו, ...
‫5. מנהלים בכירים רבים מאמינים ששיתופיות בתהליך קבלת ההחלטות הצוותיות של עובדים אפקטיביות‬
        ‫פחות מאשר שיטות ה ‪- t...
‫שיתופי מסוג זה. יצירה של אזורים שונים בוויקי בתחומים שונים תבטיח שיח שוטף, פרודוקטיבי ורלוונטי בין‬
   ‫לקוחות שונים לספק...
‫אולי אנחנו צריכים לוודא שמתקיימים נהלים ושכולם מכירים אותם "אך גם" לבטוח באנשים שיעשו את הדבר‬
                          ...
Upcoming SlideShare
Loading in...5
×

מי הזיז את הוויקי שלי מאמר מערכת של וויט

364

Published on

bi 2010 - מי הזיז את הוויקי שלי מאמר מערכת של וויט

Published in: Technology
0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total Views
364
On Slideshare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
0
Actions
Shares
0
Downloads
0
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

Transcript of "מי הזיז את הוויקי שלי מאמר מערכת של וויט"

  1. 1. ‫מי הזיז את הוויקי שלי ? / מאת גרגורי רשקביץ‬ ‫הווב 2 נכנס לחיינו כמעט במפתיע. מאינטרנט‬ ‫סטטי עם תוכן קבוע בו היינו קוראים חדשות,‬ ‫מחפשים תוכן בגוגל וצופים בסרטים ביו-טיוב,‬ ‫פתאום גילינו שהאינטרנט הוא פלטפורמה בה ניתן‬ ‫לקיים שיחות ודיונים ולתקשר בצורה אינטרקטיבית‬ ‫עם אנשים שמעולם לא פגשנו. אם זה דרך בלוגים‬ ‫ופורומים שנותנים יותר את הפן האישי והפחות‬ ‫פורמאלי ואם דרך אתרים ו-וויקים בהם ניתן‬ ‫להשתמש בפלטפורמה זו כדי לקדם מטרות‬ ‫ארגוניות. מעבר להשפעה החברתית שמנחיל הווב‬ ‫0.2, קיים פן עסקי לא מבוטל שהשפעתו גדלה‬ ‫מידיי יום ביומו בארגונים בארץ ובעולם .‬ ‫כיום, השאלה שצריך לשאול בנוגע לכניסה לעולם זה היא לא "האם?" אלא "מתי?".‬ ‫מאמר זה דן בפלטפורמת הוויקי כשגרירה מרכזית של הווב 0.2 בכל הנוגע לפן העיסקי והארגוני ומצביע על ההכרח‬ ‫שבאימוץ פלטפורמה זו כחלק מתפיסת העולם הארגונית בהווה ובעתיד .‬ ‫אם כן, מהו וויקי?‬ ‫וויקי היא אחת השיטות הפשוטות והאינטואיטיביות ביותר לבניית מאגרי מידע טקסטואליים. השיטה מאפשרת‬ ‫בנייה שיתופית של מאגרי מידע אלה ע"י משתמשי המערכת. בנוסף הוויקי מאפשר מבנה מידע דינאמי (בשונה‬ ‫ממערכות ניהול מידע מסורתיות, בהם נדרש להגדיר היררכיה) ע"ב קישוריות היפרטקסטואלית, שמאפשרת לקשר‬ ‫מכל דף לכל דף אחר. רבים מבלבלים את הוויקי עם הוויקיפדיה, כאשר בעצם הוויקיפדיה הוא דוגמא אחת ממיני‬ ‫רבות ליישום וויקי .‬ ‫אבל זאת ההגדרה היבשה. האמת היא ש :‬ ‫וויקי הוא לא וויקיפדיה. הוא גם לא טכנולוגיה. וויקי הוא קונספט ,תפיסה. וויקי הוא מקום. מקום אליו אנשים באים‬ ‫לעבוד יחד כחלק מהאינטרקציה החברתית שכרוכה בעבודתם. במצב זה המקום הוא משני לתוכן והתוכן הוא זה‬ ‫שקובע. הפלטפורמה בה האנשים עובדים יחד לא משנה כהוא זה, כל עוד הפלטפורמה מאפשרת לקיים את‬ ‫האינטרקציה החברתית .‬ ‫תחשבו על המקום הזה כחדר. חדר שבו אנשים נפגשים, מדברים, חולקים ידע, מתארגנים ומתמצאים. כשאתם‬ ‫נכנסים פעם ראשונה לחדר עם אנשים שאתם לא מכירים, יש לכם חשש מסוים. כולנו יודעים שכאשר אנו נכנסים‬ ‫לתוך חדר עם אנשים ומתנהל דיון, קודם מתיישבים, מקשיבים ולא מדברים, עד אשר מרגישים מספיק נוח ואז‬ ‫נכנסים לדיון. ואז החדר הופך בסה"כ לכלי. כלי בעזרתו קומץ אנשים יכול ליצור מדיום שיתופי בו יש יתרון‬ ‫לאינטרקציה על פני עבודה אישית. זהו גם תיאור די מדויק של הוויקי .‬ ‫השיתופיות שמאפשר הוויקי היא מחולל של רעיונות מחויבות, חיבור בין אנשים והצלחות‬ ‫,‬
  2. 2. ‫רעיונות לא שייכים לאף אחד. כל רעיון הוא אבולוציה של רעיון שקדם לו .‬ ‫אפילו ניוטון, לאחר שתואר כאדם הגדול ביותר בדורו, אמר "שזה כך רק‬ ‫כי אני עומד על כתפיהם של ענקים ."‬ ‫התפיסה לפיה קבוצה – בית עסק, ארגון, קבוצת חברים וכד' – מתאגדים‬ ‫יחד סביב רעיון מאחד אחד מהווה קונספט חדש. בכך הקבוצה, כגוף‬ ‫קולקטיבי ,משקיעה את משאביה (העודפים) החשובים ביותר –זמנם‬ ‫וכשרונם של אנשיה – לטובת אותו נושא. כתוצאה מכך, הקבוצה גדלה‬ ‫בקצב גדול משמעותית מקבוצה דומה שמאורגנת ועובדת בצורה‬ ‫היררכית, כפי שנהוג בארגונים .‬ ‫לק בוצה זו ישנם נכסים גדולים יותר בצורה משמעותית מהם היא יכולה לינוק –קשרים חברתיים, משאבים,‬ ‫התלהבות, ציוד ותאי מוח. הקבוצה פשוט טובה יותר בארגון עצמי מאשר כל קבוצה אחרת שהייתה קיימת תחת‬ ‫ההיררכיה הארגונית. כאשר לקבוצה קיימת מחויבות רגשית, האנשים בתוך הקבוצה רואים ברעיון כשלהם ולכן‬ ‫מפתחים מחויבות אישית לקבוצה . הדבר גורם להתלהבות של כל אחד מהחברים והוא בתורו מהווה שגריר של‬ ‫הרעיון . הרעיון מתפשט ואנשים נוספים הופכים להיות מעורבים רגשית ברעיון וכך זה רץ ,כמו אש בשדה קוצים .‬ ‫וכך הרעיון הוא פשוט: קבוצה מתגבשת סביב רעיון, משקיעה את נכסיה בו, מגלה אכפתיות ומערבת רגש, מצליחה‬ ‫בגלל התלהבותה ואז מספרת לאחרים על הצלחתה. ואז התהליך חוזר על עצמו בקבוצות נוספות. זהו תהליך‬ ‫מחזורי - הקבוצה משיגה את מטרתה, בהדרגה מתרחבים מהגרעין המקורי שהחל עם הרעיון וסוחפת אנשים‬ ‫נוספים שבתורם עושים את אותו הדבר וחוזר חלילה .‬ ‫אז למה בעצם וויקי?‬ ‫קיימות דעות רבות ומגוונות בהקשר לשימושיות העסקית של הוויקי. אנסה להביא את הטיעונים המרכזיים .‬ ‫טיעונים בעד:‬ ‫היכולת לשיתופיות של אנשים בקהילה עסקית-חברתית מאפשרת להם לערוך דיונים מתמשכים על‬ ‫1.‬ ‫נושאים יחד עם מספר רב של אנשים. דיונים אלה גורמים לידע האישי של האנשים להפוך לידע קבוצתי,‬ ‫מה שגורם לידע להיות יותר איכותי, מדויק, אמין ורלוונטי. סכום החלקים גדול מהשלם .‬ ‫לשיתופיות בוויקי אין אילוצי זמן או מקום. אפשר לשתף ידע מתי שמתחשק ומכל מקום .‬ ‫2.‬ ‫הוויקי מספק גמישות מירבית בכל הנוגע לניהול הזמן האישי של כל אחד – ניתן לכתוב בוויקי ב-5 הדקות‬ ‫3.‬ ‫הפנויות היחידות שיש לך ביום מסוים מחד ובמשך חצי יום עבודה ביום אחר מאידך. בעולם הדינאמי שלנו‬ ‫– זמן הוא המשאב היחיד שאין ממנו מספיק .‬ ‫השקיפות בשיתופיות שהוויקי מספק לקהילה עסקית-חברתית מסירה מחסומים ארגוניים-תרבותיים‬ ‫4.‬ ‫ומאפשרת קבלה טריוויאלית של גישות ותהליכים חדשים. במצב זה פקטור ה ‪- NIH - Not Invented‬‬ ‫‪ Here‬לא משחק תפקיד יותר וכך נוצרת הבנה ושותפות גדולה מאוד בין גופים שונים בתוך הארגון ובין‬ ‫הארגון לגורמי חוץ .‬ ‫טיעונים נגד:‬ ‫לבני אדם קשה לקבל בדרך כלל שינויים. לכן, כל מתודולוגיה ו/או טכנולוגיה חדשה שנרצה להכניס לארגון‬ ‫1.‬ ‫תידרוש השקעה ניכרת, אם במשאבים ואם בתהליך ההטמעה והשכנוע של האנשים .‬ ‫נהוג לחשוב שהשיתופיות עם אחרים היא בלתי אפשרית ולא נדרשת כאשר מטפלים במידע רגיש וסודי .‬ ‫2.‬ ‫שיטות מסורתיות של ניהול בארגונים יוצרות מחסומים טבעיים שלא מאפשרות שיתופיות. "הגדלת ראש"‬ ‫3.‬ ‫מתוגמלת לעיתים רחוקות בלבד, מה שלא מאפשר לפרוץ מחסומים אלה .‬ ‫מנהלים חוששים שידע שיווצר בסביבת וויקי לא יהיה איכותי כי הוא לא עובר תיקוף .‬ ‫4.‬
  3. 3. ‫5. מנהלים בכירים רבים מאמינים ששיתופיות בתהליך קבלת ההחלטות הצוותיות של עובדים אפקטיביות‬ ‫פחות מאשר שיטות ה ‪- top-down‬הניהוליות הנהוגות (בעוד שישנן הוכחות שההיפך הוא הנכון).‬ ‫החשיבות שבשיתוף מידע‬ ‫מנהלים רבים חוששים מאוד מכך שמידע ארגוני ממודר יהפוך לנחלת הכלל, אם עבור מעגל העובדים בארגון ואם‬ ‫עבור מעגל הלקוחות. ובכן, הנחת היסוד של יחסי הציבור של כל ארגון היא שבמוקדם או במאוחר מידע ידלוף‬ ‫החוצה, ולכן עדיף להיות שקופים ככל האפשר מההתחלה על מנת לא לכבות שריפות במועד מאוחר יותר. חברה‬ ‫שמסתירה על בסיס קבוע מידע רלוונטי מעובדיה ומלקוחותיה פוגעת בדבר הבסיסי ביותר הנדרש על מנת לעבוד‬ ‫יחד – אמון .‬ ‫על כן, במטרה להישאר תחרותיות, חברות חייבות לאמץ גישה פרו-אקטיבית שתאפשר להם להישאר שקופים ככל‬ ‫האפשר כלפי העובדים והלקוחות שלהם. גישה זו חייבת לכלול סט כלים, בחלקן טכנולוגיים, שיספקו פלטפורמה‬ ‫נוחה לשתף ידע בתוך הארגון ומחוצה לו שתתרום לביצועי הארגון בטווח הארוך .‬ ‫הוויקי, שבבסיסו הוא כלי טכנולוגי, מאפשר גישה פרו-אקטיבית זו . בבסיסו, ארגון שמשתמש בוויקי הוא ארגון‬ ‫שיתופי – פתוח, שקוף, ללא גבולות – ארגון שמאפשר תקשורת ברמה הגבוהה ביותר. שיתופיות זו תדיר שינה‬ ‫מעיני מנהלים רבים. שיתופיות שתיצור תקשורת שלא הייתה יכולה להיווצר בארגונים של פעם – שבקרוב יהפכו‬ ‫לדינוזאורים .‬ ‫נחיצות שיתוף הלקוח במוצר‬ ‫פיתוח ומכירה של פתרונות ושירותים שונים לעסקים מבוססים על ההבנה של הצורך היומיומי והעתידי של נתח‬ ‫השוק אליו מיועדים אותם הפתרונות והשירותים. מכיוון שהצרכן והמשתמש הסופי של הפיתרון/השירות הוא‬ ‫הלקוח , ברור שעולם הבעיה (קרי הצורך) והדרכים להתמודד עם עולם הבעיה צריכים להיות מרוכזים אצלו ולהגיע‬ ‫ממנו. ספקים משקיעים הון עתק במטרה להשיג נתונים לגבי לקוחותיהם הפוטנציאליים, לעבד נתונים אלה ולהבין‬ ‫אילו פתרונות/שירותים נדרשים, איך אותם פתרונות/שירותים צריכים להיות מפותחים, האם צריך להשקיע לטובתם‬ ‫במחקר, איך צריך לשווק אותם ובכמה כסף אפשר למכור אותם .‬ ‫האיסוף, העיבוד ומיצוי המידע שנעשה בתהליך זה נועד לספק כיוון אליו הספק צריך לפנות במטרה לפתח, לשווק‬ ‫ולמכור. גישה זו היא גישה טיפוסית בה מתקיים תהליך טורי בו לכל תחום בארגון החלק שלו במחזור חיי הפרויקט‬ ‫והרעיון הוא שכלל החלקים יוכלו, בתקווה, לייצר את הפתרון שיוכל לספק את הלקוח. לשיטה זו היו את היתרונות‬ ‫שלה בעבר, אך כיום, בעידן בו רלוונטיות המידע היא הכל ולפתרונות סטטיים אין שום ערך, שיטה זו נועדה לכישלון .‬ ‫כיום, שיתופיות היא שם המשחק. שיתופיות בין ספקים ללקוחותיהם.‬ ‫שיתופיות בין תחומים שונים בתוך החברות (לדוגמא בין שירות לקוחות‬ ‫לשיווק). הספק לא צריך לצפות מה יהיו צרכי לקוחותיו. ההפך הוא הנכון‬ ‫– הלקוחות מכתיבים את הצורך יחד עם הספקים על מנת לקבל את‬ ‫הפתרונות הטובים ביותר והמתאימים ביותר לצרכיהם. חלק מהסיבה‬ ‫לשינוי היא הנגישות שיש היום למידע בתחומים שונים, מה שגורם‬ ‫ללקוחות להיות חכמים יותר מאי-פעם ולהבין טוב יותר את צרכיהם. שינוי‬ ‫חשוב זה חייב להתלוות בשיתופיות, גמישות ויכולת הסתגלות גבוהה של‬ ‫הספקים שהופכים להיות חלק מעולם דינאמי זה .‬ ‫אחד המנגנונים איתם ניתן לממש גישה זו הוא הוויקי. הוויקי מאפשר ללקוחות להיכנס למערכת וליצור שיח אמיתי‬ ‫עם הספקים. מנגנון ההרשאות יבטיח שכל מי שירצה להשתתף בשיח, מוכן לחשוף את זהותו ואכן מעוניין במנגנון‬
  4. 4. ‫שיתופי מסוג זה. יצירה של אזורים שונים בוויקי בתחומים שונים תבטיח שיח שוטף, פרודוקטיבי ורלוונטי בין‬ ‫לקוחות שונים לספקי השירותים השונים כך שיווצר בסיס לשיתופיות מידע שתאפשר ייעול תהליכים וחסכון אדיר‬ ‫במשאבים המוקצים לחקרי שוק, סקרים וכיוב .'‬ ‫וויקי שיאפשר שיחה בין לקוחות שונים ייתן גם את ההזדמנות לדבר על המוצרים והשירותים של הספק בין‬ ‫הלקוחות לבין עצמם, מה שיאפשר להם לדבר בצורה חופשית על המוצר/השירות ובכך לספק משובים חשובים‬ ‫לספק. הדבר יאפשר שיפור מתמיד של המוצר/השירות והסתגלות מתמדת לצורכי הלקוחות. כאשר ספק שם את‬ ‫עצמו באינטרנט, הדבר החשוב ביותר שהוא צריך לעשות הוא לייצר מנגנון שיחה דו-כיווני עם הלקוח. במצב זה‬ ‫יישאלו שאלות והספק יצטרך לספק תשובות .עם הזמן, איכות הספקים תיקבע יותר על פי התשובות שהם נותנים‬ ‫מאשר על פי איכות המוצרים והפתרונות שלהם !‬ ‫הוויקי ככלי ליצירת חדשנות‬ ‫כיום, חדשנות מהווה מפתח חשוב מאוד בהצלחתה העסקית של ארגון, במיוחד אם הארגון שואף לבדל את עצמו‬ ‫ממתחריו בשוק. מצד אחד, לאור הבנה זו, הצורך בחדשנות בארגונים גדל, אך מצד שני אין היום תהליך ארגוני‬ ‫שמבוסס על כלי טגנולוגי שיכול לתמוך ביצירת חדשנות. עפ"י סקר של חברת ‪ STKI‬מתגלה כי הדרך של רוב‬ ‫הארגונים לייצר חדשנות היא ע"י עידוד פגישות עבודה ...‬ ‫הוויקי מאפשר לארגון ולאנשים בו להסתכל על העשייה מכל כיוון אפשרי –מלמטה למעלה, מלמעלה למטה ובצורה‬ ‫רוחבית. הוויקי מאפשר לחלוק רעיונות עם אנשים שחושבים אחרת, ולא רק עם האנשים שנמצאים איתם על בסיס‬ ‫יומיומי במשרד. הדבר גורם לאתגר חשיבתי מתמיד אצל כל אחד ואחד מהאנשים המהווים חלק מאותה פלטפורמה‬ ‫שיתופית. הוויקי יכול לפתוח את הארגון, לחבר אותו ללקוחות ולעובדים ולייצר חדשנות בקצב גבוה .‬ ‫אחת הסיבות שוויקי גורם ליצירת חדשנות היא כי פלטפורמת הוויקי היא פלטפורמה מאפשרת, בניגוד לשאר‬ ‫הפלטפורמות שהן פלטפורמות מגבילות .מערכות קלאסיות לניהול ידע, מערכות ,‪ CRM‬מערכות ‪ ERP‬וכד' לא‬ ‫מאפשרות הזנה חופשית של מידע בקוטקסטים שונים. מערכות אלו מגבילות אותך למבנה מסוים ,לתוכן מסוים‬ ‫ולקונטקסט מסוים. לעומת זאת, הוויקי נותן לך את החופש לכתוב מה שאתה רוצה, כמה שאתה רוצה ולחלוק את‬ ‫זה עם מי שאתה רוצה. גרייס הופר , אחת מחלוצי המחשב, אמרה פעם ש"אם זה רעיון טוב, פשוט תלך ותממש‬ ‫אותו. קל הרבה יותר להתנצל מאשר לקבל רשות ."‬ ‫צריך להבין – מי שרוצה לעסוק בחדשנות, חייב להיות מסוגל לוותר קצת על שליטה ולתת למידה מסוימת של אי-‬ ‫סדר להיכנס לארגון. "לכל מערכת פתוחה יש יכולת להגיב לשינויים ולהשתנות ע"י סידור מחודש של עצמה ברמה‬ ‫ארגונית גבוהה יותר. במצב זה, אי-סדר הופך לשחקן משמעותי, שותף שיכול לעורר מערכת לארגון עצמי מחודש‬ ‫לצורות חדשות של קיום...כאוס הוא מחויב המציאות אם רוצים ליצור סדר חדש ."מרגרט וויטלי, מעיתון‬ ‫‪Leadership and the New Science‬‬ ‫הוויקי הוא חלק מהשלם‬ ‫יכול להיות שהוויקי לא יידע לספק את כל הצרכים שלכם. ייתכן ומערכת ה ‪ -ERP‬שלכם תישאר אותה מערכת ישנה‬ ‫וטובה והיא תמלא את כלל הצרכים שלכם בנושא .‪ ERP‬ייתכן שהוויקי ישתלב בצורה טבעית ונכונה כחלק משלל‬ ‫הכלים הארגוניים שלכם .‬ ‫אבל מנהלים רבים חוששים שהמעבר לוויקי ידרוש לעבוד רק בסביבת הוויקי. אולי הפיתרון טמון ב"אך גם ?"‬ ‫אולי חלק מהמידע הוא מידע רגיש "אך גם" יכול להיות ערכי יותר בעזרת שיתופיות ?‬ ‫אולי מחויבות למתן דין וחשבון ושקיפות היא הכרחית "אך גם" ניתן למנף מחויבות ושקיפות אלה על מנת להפוך‬ ‫תהליכים מסוימים לדמוקרטיים ולאפשר לאנשים להיות חלק מתהליך קבלת ההחלטות ?‬
  5. 5. ‫אולי אנחנו צריכים לוודא שמתקיימים נהלים ושכולם מכירים אותם "אך גם" לבטוח באנשים שיעשו את הדבר‬ ‫הנכון, כאשר הם מכירים את הנהלים ?‬ ‫אולי השאלה היא לא "האם אנחנו ארגון שצריך להשתמש בוויקי?" אלא "מתי אנחנו משתמשים בוויקי ולצורך איזו‬ ‫מטרה "?‬ ‫לסיכום‬ ‫הוויקי היא דרך מהירה, זולה ומאוד אפקטיבית לנהל תהליכים רבים בארגון . ניתן להשתמש בו כאינטרא-נט,‬ ‫כמערכת לשירות לקוחות, כאתר חברה או כפלטפורמה לניהול פרויקטים. לא משנה איך מיישמים אותו, הוויקי יידע‬ ‫לספק לארגון את הגמישות מצד אחד ואת השיתופיות מצד שני שיאפשרו לשרוד בשוק התחרותי של היום .‬ ‫כאשר ארגונך יתחיל לאמץ וויקי הוא יתחיל להשתנות, איתך או בלעדיך . הוא ישתנה כי הוא יהיה חזק יותר, מהיר‬ ‫יותר, סתגלן יותר וחכם יותר מכל ארגון בו אין וויקי. אז תהיה מחויבות רבה יותר, רצון גדול יותר לקדם נושאים‬ ‫והתלהבות גדולה. אך אתה לא חייב להסכים. כמו שאמר סת גודין ."‪: "Survival is not mandatory‬‬

×