• Share
  • Email
  • Embed
  • Like
  • Save
  • Private Content
תיאבון סיכון בדגש על סיכונים תפעוליים - כרמלה חרמש, יועצת לניהול סיכונים תפעוליים
 

תיאבון סיכון בדגש על סיכונים תפעוליים - כרמלה חרמש, יועצת לניהול סיכונים תפעוליים

on

  • 867 views

מתוך הועידה ה-6 לניהול סיכונים של מידע כנסים

מתוך הועידה ה-6 לניהול סיכונים של מידע כנסים

Statistics

Views

Total Views
867
Views on SlideShare
867
Embed Views
0

Actions

Likes
0
Downloads
2
Comments
0

0 Embeds 0

No embeds

Accessibility

Categories

Upload Details

Uploaded via as Adobe PDF

Usage Rights

© All Rights Reserved

Report content

Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
  • Full Name Full Name Comment goes here.
    Are you sure you want to
    Your message goes here
    Processing…
Post Comment
Edit your comment

    תיאבון סיכון בדגש על סיכונים תפעוליים - כרמלה חרמש, יועצת לניהול סיכונים תפעוליים תיאבון סיכון בדגש על סיכונים תפעוליים - כרמלה חרמש, יועצת לניהול סיכונים תפעוליים Presentation Transcript

    • ‫1‬ ‫תאבון סיכון‬ ‫בדגש על סיכונים תפעוליים‬ ‫הועידה השנתית ה – 6 לניהול סיכונים,‬ ‫אוקטובר 3102‬ ‫כרמלה חרמש‬ ‫יועצת לניהול סיכונים תפעוליים‬ ‫‪carmelahermesh@gmail.com‬‬ ‫780915-6050‬
    • ‫2‬ ‫כרמלה חרמש –‬ ‫תחומים עיקריים שבהם ניתנים שירותי יעוץ‬ ‫• בניית מפת הסיכונים התפעוליים של הארגון‬ ‫• הערכת סיכונים, וחישובי הון עבור סיכונים תפעוליים בגישות המתקדמות‬ ‫• מסמך מדיניות לניהול סיכונים תפעוליים‬ ‫• תיאבון סיכון‬ ‫• אינדיקטורים לסיכון )‪)KRI‬‬ ‫• תרחישי קיצון‬ ‫• ‪ICAAP‬‬ ‫• רגולציה – ניתוח פערים‬
    • ‫3‬ ‫מהו תאבון סיכון ?‬
    • ‫4‬ ‫הגדרת תאבון / סובלנות סיכון‬ ‫תאבון סיכון :‬ ‫רמת הסיכון‬ ‫שהארגון מוכן לקחת/ לקבל‬ ‫ברדיפתו אחר יעדיו האסטרטגיים‬ ‫סיכונים תפעוליים, בניגוד לסיכונים אקטיביים (כגון סיכוני אשראי וסיכוני שוק):‬ ‫• אינם נלקחים בכוונה‬ ‫• אין להם קשר ישיר ליצירת תשואה / הכנסה‬ ‫• אין עידוד להתקרב למגבלת הסיכון‬ ‫ניהול סיכונים תפעוליים עוסק בסובלנות לסיכון תפעולי :‬ ‫רמת הסיכון‬ ‫שהארגון מוכן לסבול‬ ‫ברדיפתו אחר יעדיו האסטרטגיים‬
    • ‫5‬ ‫‪bottom - up‬‬ ‫‪Top - down‬‬ ‫• חילוקי דעות לגבי הסוגיה. פתרון – גישה משולבת.‬ ‫התחלה:‬ ‫• – ‪Top down‬‬ ‫יתרונות:‬ ‫‪ o‬פרספקטיבה כלל ארגונית‬ ‫‪ o‬בסיס לפיקוח ולמשילות )‪(Governance‬‬ ‫‪ o‬מאפשר קישור לאסטרטגיה הארגונית‬
    • ‫6‬ ‫).‪bottom – up (con‬‬ ‫•‬ ‫‪Top - down‬‬ ‫–‪Bottom-up‬‬ ‫משמעות – מגבלות נקבעות ברמות נמוכות יותר -‬ ‫‪ o‬יחידות ארגוניות‬ ‫‪ o‬מוצרים / פעילויות‬ ‫יתרונות:‬ ‫‪ o‬קישור לעסקים‬ ‫‪ o‬מעורבות הנהלה בכל הרמות‬ ‫‪ o‬הפיכת "תאבון סיכון" לכלי יותר ראלי‬ ‫מגבלות ה ”‪“bottom-up‬‬ ‫לעולם אינן מסתכמות‬ ‫למגבלות ה ”‪“top-down‬‬
    • ‫7‬ ‫דבר הרגולטור‬ ‫• הוראת ניהול בנקאי 013 – ניהול סיכונים:‬ ‫• @41 : "תאבון הסיכון של התאגיד הבנקאי יהיה עקבי עם האסטרטגיה‬ ‫העסקית, תכנון הנזילות ומקורות מימון, ותכנון ההון".‬ ‫• הוראת ניהול בנקאי 053 – ניהול סיכונים תפעוליים:‬ ‫•‬ ‫@31: "מסגרת ניהול הסיכון התפעולי תעוגן במסמך שיכלול ... :‬ ‫• תיאור התאבון והסיבולת לסיכון תפעולי שהתאגיד קיבל על עצמו, ספי‬ ‫חשיפה מותרים ... , ואסטרטגיות ומכשירים שאושרו להפחתת הסיכון,‬ ‫•‬ ‫תיאור גישת התאגיד לקביעה וניטור של מגבלות לחשיפה ".‬ ‫• @71 : "הדירקטוריון יסקור לפחות אחת לשנה את נאותות המגבלות ואת‬ ‫התאבון והסיבולת הכוללים לסיכון תפעולי ".‬
    • ‫8‬ ‫רכיבי ניהול תאבון סיכון‬ ‫•הגדרה‬ ‫*‬ ‫•תקשור‬ ‫*‬ ‫•ניטור‬ ‫*‬
    • ‫9‬ ‫כמותי‬ ‫איכותי‬ ‫איכותי –‬ ‫• מדגיש את הקשר:‬ ‫עסקים‬ ‫סיכון‬ ‫• דרך טובה לתאר את העמדות וההליכות של הפירמה בכללותה – תרבות הסיכון (‪)risk culture‬‬ ‫• דוגמאות:‬ ‫‪ o‬ההתנהגויות הבאות אינן מקובלות:‬ ‫‪ o‬הפרת החוק‬ ‫‪ o‬פעילויות הגורמות לפגיעה באיכות הסביבה‬ ‫‪ o‬בפעילויות המהותיות תהיה הפרדת תפקידים בין היחידה נוטלת הסיכון לבין יחידה המבצעת‬ ‫בקרה על הסיכון‬
    • ‫01‬ ‫איכותי‬ ‫כמותי (המשך)‬ ‫כמותי –‬ ‫• בדרך כלל מלווה בהגדרת מגבלות, כך שיהיה ברור באופן‬ ‫מיידי מתי הן נפרצו או עומדות להיפרץ‬ ‫• דורש עירוב נתונים קשים, הנובעים ממערכות המידע של‬ ‫הארגון‬
    • ‫11‬ ‫סוגים של מדדים כמותיים לתאבון‬ ‫רמת הפירמה‬ ‫• הון כלכלי – משקף את ההון, שהפירמה מוכנה לסכן,‬ ‫ברדיפתה אחר השגת יעדיה העסקיים, כך שהפירמה תישאר‬ ‫בת פרעון.‬ ‫• עבור סיכונים תפעוליים, דרך פרקטית להסתכל על כך, היא‬ ‫לראות בהון הכלכלי כגבול של אירוע קטסטרופלי ספציפי‬ ‫(למשל – רעידת אדמה).‬
    • ‫21‬ ‫סוגים של מדדים כמותיים לתאבון (המשך)‬ ‫רמת המוצר - דוגמאות‬ ‫• הפסדים/ נזקים -‬ ‫‪ o‬לא יותר מאשר $‪ X‬באירוע נזק בודד‬ ‫‪ o‬לא יותר מאשר $‪ Y‬לסך אירועי נזק בתקופת זמן מסויימת (כגון שנה)‬ ‫• סמכויות – מגבלות בסמכויות, אשר מעבר להן על העובדים לפנות לסמכות גבוהה יותר‬ ‫לאישור‬ ‫• זמנים – מערכת המסחר בבורסה לא תושבת ליותר מאשר ‪ Z‬שעות באופן רצוף‬ ‫• יחסים -‬ ‫‪ o‬יחס רווח / הון‬ ‫‪ o‬יחס תלונות לקוחות / מספר לקוחות‬ ‫‪ o‬יחס של חריגה בלוח זמנים של פרוייקט / הזמן שתוכנן לפרוייקט‬
    • ‫31‬ ‫קביעת מגבלות‬ ‫על המגבלות :‬ ‫• לא להיות גבוהות מדי,‬ ‫עד כדי מצב שלעולם לא נפרצות‬ ‫• לא להיות נמוכות מדי,‬ ‫עד כדי מצב, שחריגה מהן תהפוך לדבר שבשגרה‬ ‫רגישות‬ ‫רגישות גבוהה‬ ‫רגישות נמוכה‬
    • ‫41‬ ‫רמות להגדרת תאבון סיכון - סיכום‬ ‫3 רמות:‬ ‫• הצהרות איכותיות‬ ‫• הצהרות כמותיות – רמת הארגון‬ ‫• הצהרות כמותיות – רמת המוצר‬
    • ‫51‬ ‫רכיבי ניהול תאבון סיכון‬ ‫•הגדרה‬ ‫*‬ ‫•תקשור‬ ‫*‬ ‫•ניטור‬ ‫*‬
    • ‫61‬ ‫תקשור תאבון סיכון‬ ‫• איך – מתוקשר לאורך הארגון בדרך, שתבטיח כי התפעול עקבי‬ ‫איתו.‬ ‫• הדבר חשוב במיוחד עבור אותם עובדים, העוסקים באופן שוטף‬ ‫בתפעול הקשור ליעדי הארגון, כגון אנשי מכירות, המנהלים את‬ ‫העסקים היומיומיים.‬ ‫• דרכים לתקשור:‬ ‫• הצהרת תאבון סיכון (‪ –)Risk Appetite statement‬עליה‬ ‫להיות רחבה, ובה בעת מפורטת מספיק, כך שתהווה הנחיית‬ ‫פעילות לאורך הארגון‬ ‫• הטמעת ההצהרה בכל הנהלים הרלוונטיים, והתאמת הבקרות‬ ‫בהתאם (דגש מיוחד – התרעות מיכוניות)‬
    • ‫71‬ ‫רכיבי ניהול תאבון סיכון‬ ‫•הגדרה‬ ‫*‬ ‫•תקשור‬ ‫*‬ ‫•ניטור‬ ‫*‬
    • ‫81‬ ‫מה לנטר?‬ ‫• בדיקת המציאות התפעולית כנגד הסובלנות שהוגדרה‬ ‫• בחינת ההצהרות והמגבלות לנוכח הדברים הבאים:‬ ‫• שינויים בסביבה החיצונית‬ ‫• גידול משמעותי בהיקפי פעילות‬ ‫• אירועי נזק‬ ‫• חריגה מהמגבלות – תדירות, היקף ואופי‬ ‫מתי לנטר?‬ ‫• כשמגבלה נפרצת‬ ‫• כשחלים שינויים בסביבה העסקית‬ ‫• בתדירות קבועה מוסכמת מראש (למשל רבעוני, שנתי)‬
    • ‫91‬ ‫מגבלות תאבון סיכון וניטורן‬
    • ‫02‬ ‫מה לעשות כאשר המגבלה נפרצת ?‬ ‫• לקבל את הפירצה‬ ‫• לבצע צעדים להקטנת הנזק, כגון:‬ ‫• להוסיף בקרות‬ ‫• להעביר את הסיכון לגורם אחר (כגון ביטוח)‬ ‫• להקטין הפעילות‬ ‫• להעמיק את הניטור‬ ‫• בחינה מחדש של המגבלות, ושינויין במקרה הצורך, ולאחר אישור ברמות גבוהות‬ ‫של הנהלה / דירקטוריון‬
    • ‫12‬ ‫מטרות ושימושים – למי זה טוב ?‬ ‫• לדירקטוריון – מאפשר לו לבצע פיקוח הולם יותר על העסקים, מאחר והוא יגדיר אילו‬ ‫סוגי סיכונים, וכמה, שהוא מוכן לקבל.‬ ‫• להנהלה בכירה - אמצעי לבטא את עמדתה לסיכון, ויישומה בתהליכי העבודה, בנהלים‬ ‫ובמערכות המידע.‬ ‫• ליחידות העסקיות –‬ ‫‪ o‬מאפשר פעילות יומיומית של ביצוע עסקים למול סיכונים‬ ‫‪ o‬מאפשר החלטה נבונה על תעדוף השקעה בבקרות.‬ ‫• למנהל הסיכונים -‬ ‫‪ o‬מאפשר הספקת "אזהרות מוקדמות" (‪ ,)early warnings‬שיעודדו התערבות בזמן,‬ ‫למניעת סיכונים מתהווים וגוברים‬ ‫‪ o‬משפר הקצאת המשאבים לניהול סיכונים‬ ‫‪ o‬מאפשר לתעדף נושאים הקשורים לסיכונים, להסלמה ולהתמודדות.‬
    • ‫22‬ ‫סיכום‬ ‫ניהול תאבון / סובלנות סיכון:‬ ‫• הוא פעילות אסטרטגית, הקשורה להשגת יעדי הארגון‬ ‫• משקף את פילוסופית ניהול הסיכונים של הארגון‬ ‫• מהווה מחויבות של הארגון לניהול אפקטיבי של סיכונים‬ ‫יש להתחשב בו כאשר:‬ ‫• מגדירים יעדים עסקיים‬ ‫• מנסחים את אסטרטגית הארגון‬ ‫• מאשרים תקציב‬ ‫• מאשרים מדיניות תגמול – בחינה אם התמריצים עומדים בקנה אחד עם תאבון הסיכון‬ ‫• מאשרים מוצרים חדשים, שירותים או שווקים חדשים‬ ‫• ... וכמובן בפעילות העסקית היומיומית‬
    • ‫32‬ ‫תאבון / סיכון ?‬ ‫אשמח להשיב על שאלות במהלך ההפסקה ...‬