Dr. Yaron Brook on TheMarker 12/2013

299 views

Published on

0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total views
299
On SlideShare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
2
Actions
Shares
0
Downloads
12
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

Dr. Yaron Brook on TheMarker 12/2013

  1. 1. ‫אובייקטיביזם שיפוטי‬ ‫מאת דפנה מאור ואיתן אבריאל‬ ‫"הכלכלנים הם‬ ‫אלה שמייצרים‬ ‫את המשברים"‬ ‫שכר מינימום? רע; רגולציה? רע מאוד; קפיטליזם?‬ ‫מעולה, במיוחד לעניים; והממשלה? מוטב שתתעסק‬ ‫בלתפוס פושעים ותניח לכלכלה. את הרעיונות האלה‬ ‫ועוד רבים מסוגם מקדם ירון ברוק, ישראלי־אמריקאי‬ ‫שעומד כיום בראש מכון איין ראנד. בראיון‬ ‫הוא מסביר למה האידאולוגיה‬ ‫למגזין‬ ‫הקיצונית שניסחה הסופרת השנויה במחלוקת בשנות‬ ‫ה־05 היא בדיוק מה שדרוש לאנושות כיום. בימין‬ ‫האמריקאי יש מי שמקשיב ומיישם‬ ‫ה‬ ‫סופרת איין ראנד הלכה לעולמה לפני 13 שנה, אולם המורשת שלה לא דעכה מעולם. הרומן‬ ‫הדרמטי, “מרד הנפילים”, שפרסמה ב־7591, עדיין נמכר מדי שנה במאות אלפי עותקים,‬ ‫למרות שהוא אחד הרומנים הארוכים ביותר שנכתבו אי פעם, ואף שעלילתו הנפתלת, שכורכת‬ ‫רומן אהבים משולש ומרובע, מתח ואלימות, תעלומות בלשיות והמון נאומים פוליטיים, נקראת‬ ‫כיום קצת כמו רומן למשרתות. בשנות ה־09 דורג “מרד הנפילים” במקום השני ברשימת הספרים‬ ‫המשפיעים ביותר בהיסטוריה, אחרי התנ”ך כמובן, בסקר שערכה ספריית הקונגרס של ארצות הברית.‬ ‫ראנד עצמה, ילידת רוסיה שנמלטה מארצה לאחר המהפכה הקומוניסטית, נהפכה באמריקה למנהיגתה‬ ‫של תנועה רוחנית חדשה ונחשבת כיום לאחד המאורות הגדולים של התנועה השמרנית בארצות הברית.‬ ‫הפילוסופיה שהגתה ראנד, ושאותה כינתה “אובייקטיביזם”, מעלה על נס את חופש הפרט ואת אי‬ ‫ההתערבות הממשלתית, ורואה באנוכיות ערך עליון. היא סחפה אחריה יזמים, אנשי עסקים, פוליטיקאים‬ ‫וכלכלנים - בהם, למשל, אחד האנשים המשפיעים ביותר על כלכלת העולם בעשורים האחרונים,‬ ‫יו”ר הבנק הפדרלי לשעבר, אלן גרינספאן. בשנים שלאחר המשבר של 8002, כאשר גברה ההתערבות‬ ‫הממשלתית בארצות הברית ובמדינות אחרות, נהנתה תורה זו מתנופה מחודשת.‬ ‫אחד הגופים העיקריים שמקדמים את פילוסופיית האובייקטיביזם של ראנד הוא מכון איין ראנד הפועל‬ ‫בארצות הברית ובמדינות אחרות בעולם, ושבראשו עומד כיום הכלכלן הישראלי ד”ר ירון ברוק. מאז‬ ‫הקמתו ב־5891, פועל המכון בדרכים שונות כדי להציג את רעיונותיה של ראנד לקהלים חדשים, בהם גם‬ ‫תלמידי בתי ספר תיכוניים בארצות הברית, להם מחלק המכון מדי שנה כ־004 אלף עותקים מספריה של‬ ‫ראנד. כמו כן מממן הארגון את הקמתם של מועדוני סטודנטים באוניברסיטאות בארצות הברית ותומך‬ ‫בפרופסורים שמקדמים את רעיונות האובייקטיביזם.‬ ‫במסגרת ביקור שערך בישראל בחודש שעבר שוחח ברוק, המכהן כנשיא המכון מאז שנת 0002, עם‬ ‫מגזין ‪“ :TheMarker‬המטרה שלנו היא לקדם את הפילוסופיה של איין ראנד בתרבות האמריקאית‬ ‫ובתרבות העולמית”, הוא אומר. “יש לנו כ־003 פרופסורים שמלמדים את איין ראנד. זה ייקח זמן, אבל‬ ‫פסל אטלס‬ ‫במרכז רוקפלר בניו יורק‬ ‫84 ‪ 12.2013 TheMarker Magazine‬צילום: פליקר‬ ‫3102.21 ‪TheMarker Magazine‬‬ ‫94‬
  2. 2. ‫אובייקטיביזם שיפוטי‬ ‫בסופו של דבר נשפיע גם בעולם הפוליטי”.‬ ‫קשה להישאר שווה נפש מול ברוק. כאשר הוא מתאר את המבנה‬ ‫החברתי והפוליטי האידאלי לתפיסתו, או מסביר מדוע כל הכלכלנים‬ ‫טעו ביחס לגורמים למשבר של 8002, הוא נשמע מנותק מהמציאות;‬ ‫כשהוא מסביר מדוע הרגולציה היא שורש הרע, במיוחד כשהיא מוטלת‬ ‫על מערכת הבנקאות, וקובע כי הקפיטליזם טוב לעניים, מתלווה‬ ‫לדברים טעם לוואי מריר של פטרונות ותאוות בצע. ואולם למרות‬ ‫שדבריו צורמים לאוזן ומעוררים אי נוחות גדולה, חשוב להקשיב‬ ‫להם. אלה, אחרי הכל, הרעיונות שמפעפעים בשנים האחרונות לתוך‬ ‫המערכת הפוליטית האמריקאית, דרך גורמים שונים בימין הפוליטי‬ ‫שם - מהתנועה העממית “מסיבת התה” ועד למנהיגי הקונגרס.‬ ‫ביסוד הפילוסופיה של ראנד עומדת התפיסה שלפיה המציאות‬ ‫קיימת כמוחלט אובייקטיבי, ושהמוח האנושי, באמצעות ההיגיון, הוא‬ ‫האמצעי לתפוס את המציאות הזו. מוסר, על פי תפיסה זו, צריך‬ ‫להיות מבוסס על היגיון מוחלט ולא על אמונה, גחמה שרירותית או‬ ‫רגש. ראנד היתה מתנגדת נחרצת לאלטרואיזם - הרעיון שאנשים‬ ‫צריכים לפעול למען זולתם. לשיטתה, הקרבה עצמית למען‬ ‫אחרים היא שורש כל רע, ולאדם אסור לעבוד אלא‬ ‫רק למען עצמו ואושרו האישי. מודל מדינת‬ ‫הרווחה הוא אסון שמוביל את החברה המערבית‬ ‫לקולקטיביזם, אמרה ראנד, שהתנגדה למסים‬ ‫ולכל צורה של פיקוח, והטיפה להפרדה‬ ‫מוחלטת בין המדינה והכלכלה, ממש כמו‬ ‫הפרדת המדינה מהדת הנהוגה בארצות‬ ‫הברית.‬ ‫רעיונות פרובוקטיביים כאלה גררו‬ ‫בשנות ה־05 האשמות קשות נגד‬ ‫ראנד, בהן ניסיון לקעקע את אמונותיה‬ ‫הבסיסיות ביותר של החברה האמריקאית.‬ ‫איזה עולם הייתם רוצים לראות?‬ ‫“אנחנו רוצים לראות עולם שבו הפרט לוקח‬ ‫על עצמו את האחריות המוסרית לחיות את חייו‬ ‫בדרך הכי טובה שבה הוא יכול לחיות אותם. למצות‬ ‫את הפוטנציאל המלא שלו כבן אדם, כחיה אנושית. זה עולם‬ ‫שבו אנשים מקדמים את האושר העצמאי שלהם. המיקוד הוא על‬ ‫האינדיבידואל”.‬ ‫כמו שתאצ’ר אמרה שאין דבר כזה, חברה, אלא רק‬ ‫אינדיבידואלים?‬ ‫“נכון, יש רק אינדיבידואלים. ומה שאני רוצה הוא ליצור חברה‬ ‫שלא מכריחה אנשים לעשות דברים שהם לא רוצים לעשות, חברה‬ ‫שבה אין כפייה, אין כוח, לא משתמשים באקדחים ובכוח פיזי כדי‬ ‫למנוע מבני אדם לעשות מה שהם חושבים שטוב בשבילם. כמובן, כל‬ ‫עוד הם לא פוגעים באנשים”.‬ ‫אבל הגדרת הפגיעה יכולה להיות שונה מאדם לאדם.‬ ‫“אנחנו מדברים על פגיעה פיזית ברכוש שלך ובעצמך - כוח פיזי‬ ‫או רמאות. זה שאני מפטר אותך זה לא פגיעה. זה שאני לא נותן‬ ‫מזון חינם, גם זה לא פגיעה. אם אני מונע ממך בכוח לקחת עבודה,‬ ‫זו פגיעה, וזה מה שממשלה עושה. הנה דוגמה קטנה: שכר מינימום‬ ‫זה מישהו שמחזיק אותך ומונע ממך לקבל עבודה. אני מוכן לעבוד‬ ‫תמורת 5 דולרים לשעה, ואני מכיר הרבה אנשים שהיו נותנים לי‬ ‫עבודה ב־5 דולרים לשעה, אבל הם לא ייתנו לי אותה כי אם יעשו‬ ‫זאת הם ילכו לכלא. הממשלה לוקחת אזיקים ומונעת ממני לקבל את‬ ‫העבודה הזו, ובכך היא מונעת ממני, בכוח, לעשות משהו שיקדם את‬ ‫האושר שלי, כי האנשים שיושבים בה חושבים שהם יודעים מה טוב‬ ‫בשבילי יותר טוב משאני יודע מה טוב בשבילי”.‬ ‫מה לגבי מקרה שבו חבורת עובדים מתאגדת ומנהלת משא‬ ‫ומתן עם מעסיק, אבל יש חוק שאוסר על משא ומתן קיבוצי לשכר,‬ ‫05 ‪ 12.2013 TheMarker Magazine‬צילום: מכון איין ראנד‬ ‫"שכר מינימום‬ ‫זה מישהו‬ ‫שמחזיק אותך‬ ‫ומונע ממך‬ ‫לקבל עבודה.‬ ‫אני מוכן לעבוד‬ ‫תמורת 5 דולרים‬ ‫לשעה, אבל‬ ‫הממשלה לוקחת‬ ‫אזיקים ומונעת‬ ‫ממני לקבל את‬ ‫העבודה הזו.‬ ‫בכך היא מונעת‬ ‫ממני, בכוח,‬ ‫לעשות משהו‬ ‫שיקדם את‬ ‫האושר שלי"‬ ‫כמו בוויסקונסין. האם זו אינה כפייה?‬ ‫“אני לא מגן על מה שיש בארצות‬ ‫הברית, אבל הנקודה היא כזו: אם אתם‬ ‫עובדים שלי ואתם מתארגנים ביחד‬ ‫בשביל זה, אז בכיף, אבל אני גם יכול‬ ‫לפטר אתכם וללכת למישהו שלא רוצה‬ ‫להתאגד. כיום בארצות הברית אי אפשר‬ ‫לעשות את זה על פי חוק. לתת כוח פיזי‬ ‫לאיגוד על פני המעביד, זה לא צודק”.‬ ‫ברוק יכול לשמוח, אולי: מאז שראנד‬ ‫פרסמה את ספריה ירד שיעור העובדים‬ ‫המאוגדים בארצות הברית מ־%53‬ ‫ל־%3.11 בסוף 2102. באירופה, הנוטה‬ ‫יותר לרווחה והגנה על עובדים, השיעור‬ ‫הוא %52 - נמוך יותר מאשר בישראל,‬ ‫שבה %82 מהשכירים מיוצגים בוועדי‬ ‫עובדים. ואולם המלחמה בהתאגדויות‬ ‫עובדים לא עומדת בראש סדר העדיפויות‬ ‫של ברוק והאובייקטיביסטים. יש להם‬ ‫מטרה נוספת, חשובה יותר: צמצום דרסטי‬ ‫של סמכויות הממשלה. “ממשלה שעושה‬ ‫דבר אחד בלבד”, מפרט ברוק. “מגינה על‬ ‫זכויות הפרט ופועלת נגד אנשים שרוצים‬ ‫להשתמש בכוח כלפי אחרים, כלומר‬ ‫פושעים. זהו. צריך צבא, משטרה ובתי‬ ‫משפט. לא צריך שום דבר אחר”.‬ ‫למה לעצור שם? דייוויד פרידמן, בנו‬ ‫של מילטון פרידמן, חושב שרק מי שיש לו‬ ‫כסף לקנות שירותי משטרה זכאי להגנה.‬ ‫“הבן של מילטון פרידמן הוא אנרכיסט.‬ ‫ירון‬ ‫ברוק‬ ‫אני לא אנרכיסט. לדעתי הממשלה לא חייבת‬ ‫להכריח אנשים לשלם”.‬ ‫האם הממשלה שאתה מציע יכולה להכריח אנשים‬ ‫לשלם מסים כדי לממן שירותי משטרה וצבא?‬ ‫“לא. מי שלא רוצה, שלא ישלם. הוא עדיין יקבל את השירותים‬ ‫מפני שזה תפקידה של הממשלה. אולי יהיו שירותים שהממשלה לא‬ ‫תספק, אבל את השירותים הבסיסיים של הגנה מפני רוצחים, היא‬ ‫תספק. נגיד שאת חיה במקום שבו האנשים החליטו שהם רוצים לעבוד‬ ‫קשה כדי לשפר את החיים שלהם. חשוב להם מה קורה סביבם. אפשר‬ ‫לתאר בכלל מצב שאנשים חזקים כאלה לא ישלמו בשביל שתהיה‬ ‫משטרה וצבא וביטחון? ישראל היא מדינה שבה כולם מנסים לתחמן.‬ ‫אבל זה לא המצב הטבעי בחברה שבה יש אנשים נאורים. ארצות‬ ‫הברית היא הרבה יותר ייצוגית. כמה אנשים בחברה כזו היו הולכים‬ ‫למסעדה ומתחמקים מלשלם את החשבון? אנשים רוצים לשלם עבור‬ ‫השירות שקיבלו”.‬ ‫הדברים שאתה אומר עומדים בניגוד לרעיונות של תורת‬ ‫המשחקים ולמה שלימדה אותנו הכלכלה ההתנהגותית בשנים‬ ‫האחרונות, למשל בעבודותיהם של דניאל כהנמן ודן אריאלי.‬ ‫“תורת המשחקים היא בולשיט. היא לא עובדת במציאות. אם שמים‬ ‫אנשים במשחק, היא עובדת. במציאות, אין תורת המשחקים. את‬ ‫מוטרדת מזה ש־%09 מהאנשים ישלמו ו־%01 לא ישלמו. ואז ה־%09‬ ‫יפסיקו לשלם, ובאיזשהו שלב הכל יתמוטט. אבל זה מבוסס על הנחה‬ ‫שאנשים רוצים לתחמן ולא רוצים לשלם על מה שהם מקבלים, שהם‬ ‫לא רציונליים. אין שום עדות לזה.‬ ‫“אפשר להקדיש שיחה שלמה לדן אריאלי. קראתי את הספרים‬ ‫שלו. לא יודע איך להגיד את זה בצורה נימוסית: המחקרים שלו כל‬ ‫כך מנותקים מהמציאות, שאין להם שום רלוונטיות. יש לו מחקר שלם‬
  3. 3. ‫אובייקטיביזם שיפוטי‬ ‫שמראה שאם משלמים לאנשים בונוסים זה מוריד את רמת הביצועים‬ ‫שלהם. אם משלמים למנכ”ל בונוס, הוא עובד פחות טוב, כי הוא לחוץ‬ ‫מהבונוסים. איך הוא מדד את זה? הוא הלך להודו כי בארצות הברית‬ ‫זה יקר מדי, לקח אנשים מהרחוב, ונתן להם הרבה כסף בשביל לשחק‬ ‫משחקים. הם נכשלו כי הוא נתן להם משכורת של חודש, והם רעדו‬ ‫ונלחצו. חבל על הזמן עם השטויות האלה. להשוות מנכ”ל למישהו‬ ‫ברחוב? מנכ”ל מגיע לעמדתו בתהליך אבולוציוני, בתהליך שבו הוא‬ ‫עבד תחת לחץ והוא יודע להתעסק עם זה, אז מה מבלבל לי את המוח‬ ‫עם הודים? ההנחה שלי היא שבני אדם יכולים להיות רציונליים”.‬ ‫מה לגבי ההטיות הקוגניטיביות שעליהן מדבר כהנמן, שלעתים‬ ‫משבשות את החשיבה הרציונלית?‬ ‫“יש כלכלנים שמגיעים למסקנות הפוכות מכהנמן. אנשים הם‬ ‫רציונליים מאוד אם נותנים להם את הנתונים ויוצרים את הקונטקסט‬ ‫הנכון. אנשים סובלים מהטיות? בוודאי. אנשים גם עושים טעויות.‬ ‫אבל אם יוצרים סביבה שבה אפשר ללמוד מהטעויות, הם יודעים‬ ‫ללמוד מהן מהר מאוד, ושוק חופשי זה שוק שבנוי לתקן טעויות. שוק‬ ‫ממשלתי הוא שוק שבנוי כך שאף פעם לא תלמד מהטעויות.‬ ‫אם אתה בנקאי כיום, מה למדת מהמשבר? למדת שלא‬ ‫חשוב מה שאתה עושה, הממשלה תציל אותך. אז‬ ‫יאללה, תמשיך עם הבלגן. הבנקאות באמריקה‬ ‫היא דוגמה מעולה לתהליך הזה. למה לדאוג?‬ ‫כשהכל מסתדר טוב, אנחנו עושים המון כסף‬ ‫ומקבלים בונוסים, כשמשהו לא מסתדר‬ ‫טוב, הממשלה נכנסת ומצילה אותנו, מה‬ ‫הבעיה?”.‬ ‫כל מה שקרה בבנקים הוא באשמת‬ ‫הממשלה? גם ג’יי.פי מורגן צ’ייס שרימה‬ ‫בעיקולי בתים, הפסיד בפרשת הלווייתן‬ ‫מלונדון ומכר משכנתאות רעילות?‬ ‫“בואי נדבר על ג’יי.פי מורגן צ’ייס. אחד‬ ‫הבנקים הכי טובים בארצות הברית שנוהל‬ ‫בצורה מעולה לתוך המשבר, ולא היה צריך את‬ ‫‪( TARP‬תוכנית הייצוב הכלכלית שהפעילה ממשלת‬ ‫ארצות הברית ב־8002 - ד”מ). היו”ר, ג’יימי דיימון, אמר לשר‬ ‫האוצר אז שהוא לא רוצה חילוץ, שיעזוב אותו בשקט. אם הוא היה‬ ‫מוכר זבל, מה היה קורה לשווי הנכסים שלו? סיטיבנק מכרו זבל, ומה‬ ‫קרה להם? ליהמן ברדרס באמת מכרו זבל, ומה קרה להם? הם פשטו‬ ‫רגל. ג’יי.פי מורגן לא פשטו רגל, היה להם מספיק הון, לא היה צורך‬ ‫בעזרה ממשלתית.‬ ‫“אף אחד לא הוכיח שג’יי.פי מורגן הטעה, זה בולשיט. מה שכל‬ ‫הבנקים החליטו, והרבה אנשי עסקים החליטו בארצות הברית, היה‬ ‫שהם יודו באשמה כדי לחסוך לעצמם מאבק משפטי שיעלה הרבה כסף.‬ ‫יש סיכוי שהיו מפסידים במשפט, במיוחד בהתחשב באווירה האנטי־‬ ‫בנקאית כיום. למה להם להתעסק עם זה? ג’יימי דיימון היה אחד‬ ‫האנשים שהרימו את קולם נגד דוד־פרנק, חוק הרגולציה הפיננסית,‬ ‫נגד אובמה, הוא אמר שהחוק הוא אנטי־עסקים ואנטי־בנקים, ועכשיו‬ ‫מתכסחים אתו. זה עניין אישי. זה לא חדש בעולם המערבי. כל פעם‬ ‫שיש משבר כלכלי, מאשימים את הבנקאים”.‬ ‫אז כל מה שהכלכלנים אומרים שגרם למשבר, כל זה פשוט שגוי?‬ ‫“הרבה כלכלנים כבר חושבים אחרת. תוך עשר שנים כולם יודו‬ ‫בכך. היו שלושה גורמים עיקריים למשבר: הראשון הוא אלן גרינספאן,‬ ‫שהוריד את הריבית ב־2002 ל־%1. הוא עודד אנשים - כשמשלמים‬ ‫לאנשים לקחת כסף, הם לוקחים כסף, כי הריבית הריאלית שלילית.‬ ‫לא מפתיע שאנשים לקחו על עצמם הרבה חובות; השני הוא הממשלה,‬ ‫שבמשך 05 שנה, ובמיוחד ב־51 השנים האחרונות, מסבסדת בצורה‬ ‫מסיבית את שוק הדיור בארצות הברית. פרדי ופאני הם חלק מזה. אבל‬ ‫יש גם דברים אחרים - למשל האפשרות לקבל זיכוי במס הכנסה על‬ ‫25 ‪ 12.2013 TheMarker Magazine‬צילום: ‪ASSOCIATED PRESS‬‬ ‫"קחו את מה‬ ‫שברננקי אמר‬ ‫ב־7002 וב־8002‬ ‫ותשוו למציאות.‬ ‫כל מה שהוא‬ ‫אמר היה לא‬ ‫נכון: שפרדי‬ ‫ופאני לא יפשטו‬ ‫רגל, שאף‬ ‫פעם לא היה‬ ‫משבר כשמחירי‬ ‫הנדל"ן קרסו; אז‬ ‫יש לו היסטוריה‬ ‫של כלכלן דגול,‬ ‫אז אני עכשיו‬ ‫צריך לקבל את‬ ‫ההסברים שלו?"‬ ‫ריבית משכנתא, ולא על שום דבר אחר;‬ ‫גורם שלישי הוא התפיסה של ‘גדולים‬ ‫מכדי ליפול’. זה מגוחך. ליהמן לא היה‬ ‫גדול מכדי ליפול. לא הכל קרס בגללו.‬ ‫זו פרשנות לא נכונה. אם ג’יי.פי מורגן‬ ‫יפשוט רגל, לא יקרה כלום.‬ ‫“אלה אותם כלכלנים שהכניסו אותנו‬ ‫לבלגן הזה, שלא הצליחו לחזות את‬ ‫המשבר. למשל ברננקי, כלכלן גדול,‬ ‫ראש הפדרל ריזרב. קחו את מה שהוא‬ ‫אמר ב־7002 וב־8002 ותשוו למציאות.‬ ‫כל מה שהוא אמר היה לא נכון - שפרדי‬ ‫ופאני לא יפשטו רגל, שהכל בסדר גמור;‬ ‫שאף פעם לא היה משבר כשמחירי הנדל”ן‬ ‫קרסו, אז למה שיקרה הפעם; שגם אם כן‬ ‫יהיה משבר, זה לא אסון. אז יש לו רקורד‬ ‫של כלכלן דגול, אז אני צריך לקבל את‬ ‫ההסברים שלו?”.‬ ‫בספריה, ראנד האלילה את התעשיינים,‬ ‫המדענים, הממציאים ואנשי העשייה.‬ ‫הגיבורים שלה הם האנשים שממציאים‬ ‫פלדה מסוג חדש, בונים מכונות‬ ‫מתוחכמות, מתכננים בניינים ורכבות,‬ ‫ויוצרים מוזיקה, אבל היא גם דיברה‬ ‫בשבחם של בעלי מכרות ובנקאים אוגרי‬ ‫זהב. במובנים מסוימים, ראנד הוקיעה‬ ‫את הקפיטליזם כפי שאנחנו מכירים‬ ‫אותו: זה שמחובר לעטיני הממשלה,‬ ‫שמאפשר יצירת מונופולים, שמגן על‬ ‫איין‬ ‫בנקים סוררים. תחת חופש כלכלי אמיתי לא‬ ‫ראנד‬ ‫תיתכן היווצרותו של מונופול, אמרה ב־9591‬ ‫בראיון טלוויזיוני מרתק לעיתונאי מייק ואלאס,‬ ‫שניתן לצפות בו ביוטיוב. “כשהתחרות חופשית אף אחד‬ ‫לא יכול להשתלט על שוק למוצר שיש לו ביקוש”.‬ ‫האם אתה סבור שראנד, שכתבה על תעשיינים שממציאים‬ ‫דברים, שבונים דברים במו ידיהם, היתה רואה בבנקאים של ימינו‬ ‫את אבירי השוק החופשי? הם אלה שמייצרים את הערך הכלכלי?‬ ‫“כתבתי הרבה על למה בנקאות היא תחום עיסוק יצרני יותר מכל‬ ‫תחום אחר. כי זה התחום שיוצר את היצרנים. אין יצרנים בלי בנקים.‬ ‫אם הכלכלה זה הגוף והאיברים, הבנקים הם העורקים שלה”.‬ ‫זה מה שהם אמורים להיות.‬ ‫“אבל את העיוות בשוק יצרה הרגולציה הממשלתית ולא הבנקים.‬ ‫בשום עסק אחר הממשלה לא היתה מתערבת. אם אינטל תפתח שבב‬ ‫חדש והוא יהיה כישלון מוחץ והם יפסידו 9 מיליארד דולר, אף אחד לא‬ ‫יגיד שום דבר. למה שזה יהיה עניין של הממשלה? במקרה של הבנקים‬ ‫אלה לא בעלי המניות שתבעו את הבנקים, אלא הממשלה שהתערבה”.‬ ‫אבל הבנק מקבל ביטוח מהממשלה. והוא מסכן את המפקידים‬ ‫כשהוא מהמר כבנק השקעות.‬ ‫“עכשיו את מדברת על הבעיה הרצינית. אני חושב שצריך לפצל‬ ‫אותם. אני לא רוצה שהממשלה תיתן ביטחון למפקידים”.‬ ‫ואם נסלק את ההתערבות הממשלתית הזו - וזה לא שמישהו‬ ‫טען שהפיקוח היה טוב - אתה טוען שהשוק יתנהג באופן מוסרי‬ ‫ורציונלי?‬ ‫“זה לא אומר שלא יהיו משברים וטעויות. אבל הם יהיו הרבה פחות‬ ‫סיסטמתיים וקטסטרופליים מהמשבר הזה”.‬ ‫איזה כלכלות אי פעם תפקדו ככה?‬ ‫“היו כלכלות שהתקרבו לזה. ארצות הברית במאה ה־91 ובתחילת‬
  4. 4. ‫אובייקטיביזם שיפוטי‬ ‫המאה ה־02. הונג קונג. אין הרבה כלכלות כאלה”.‬ ‫אתה רואה כמודל לרוחך את ארצות הברית של תחילת המאה‬ ‫ה־02?‬ ‫“את ארצות הברית של התקופה שבין מלחמת האזרחים לבין‬ ‫3191־4191”‬ ‫שנשלטה על ידי בן אדם אחד, ג’יי.פי מורגן. זה לא בעייתי‬ ‫בעיניך?‬ ‫“איזו בעיה זה יצר?”‬ ‫זה פגע בתחרות.‬ ‫“אין שום הוכחה או עדות לכך שלא היתה תחרות. מהי התוצאה‬ ‫של חוסר תחרות? המחירים עולים והאיכות יורדת. זה מה שמלמדים‬ ‫בחוגים לכלכלה. תסתכלו על כל השווקים האלה שטוענים שיש בהם‬ ‫מונופולים, ותראו שהמחירים ירדו והאיכות עלתה. זה מעיד שיש‬ ‫תחרות בשוק חופשי. מה אכפת לי שהם לא מתחרים אם הם מורידים‬ ‫את המחירים?”‬ ‫וחוץ מארצות הברית באותה תקופה?‬ ‫“במידה מסוימת, כל העולם המערבי. בגלל זה הוא הצליח כל כך,‬ ‫כי הוא יישם את הקפיטליזם ברמות שונות. אנגליה יותר מצרפת.‬ ‫שוודיה מסוף המאה ה־91 ועד שנות ה־05 היתה קפיטליסטית מאוד.‬ ‫הכלכלות הסקנדינביות נחשבות לתחרותיות מאוד,‬ ‫עם שביעות רצון רבה, למרות שיש בהן מידה‬ ‫גדולה של מעורבות ממשלתית.‬ ‫“שוודיה היתה חופשית מאוד עד תחילת‬ ‫שנות ה־06, כשעברו שם למודל סוציאליסטי‬ ‫יותר. מאז ועד שנות ה־09 היא היתה‬ ‫מודל לסוציאל־דמוקרטיה. הבעיה היתה‬ ‫שבתחילת שנות ה־09 היא עמדה בפני‬ ‫פשיטת רגל. הבנקים והכלכלה היו בצרות.‬ ‫בתחילת שנות ה־09 התחילו במגמה הפוכה‬ ‫של דה רגולציה, של הפחתת הרווחה, מתן‬ ‫אפשרות לבחור בתי ספר. משנות ה־09 הם‬ ‫עובדים בכיוון של שוק חופשי”.‬ ‫בתי הספר מפוקחים מאוד, והמיסוי גבוה‬ ‫מאוד. לשיטתך, זו התערבות ממשלתית.‬ ‫“המיסוי גבוה אבל הרגולציה נמוכה הרבה יותר.‬ ‫בדירוג החופש הכלכלי ארצות הברית היתה מדורגת‬ ‫שלישית בשנת 0002 וכיום היא במקום ה־81 (הערה: לפי הדירוג של‬ ‫מכון קאטו הליברטריאני. בדירוג אחר, של מכון הריטג’ והעיתון “וול‬ ‫סטריט ג’ורנל”, מדורגת ארצות הברית במקום ה־01). דנמרק, שוודיה‬ ‫וקנדה נמצאות מעליה, ובאמת יש להן יותר חופש כלכלי. יש בהן‬ ‫מסים גבוהים יותר ופחות רגולציה”.‬ ‫האם חופש כלכלי נמדד רק בהתערבות ממשלתית?‬ ‫“כן. הם עושים את הרגולציה בצורה הרבה יותר חכמה ובמידה‬ ‫פחותה. אתם לא קולטים עד כמה אין חופש כיום בארצות הברית. כדי‬ ‫לייצר שמפו בקליפורניה צריך אישור מהממשלה. צריך לקחת קורס‬ ‫בשמפואים. הממשלה האמריקאית בכל דרגיה מעורבת בצורה מסיבית‬ ‫בכלכלה, ובצורה לא יעילה. בשוודיה הם מעורבים פחות”.‬ ‫זה לא קורה רק בחמש השנים שבהן אובמה הוא נשיא.‬ ‫“אני לא האשמתי את אובמה בשום צורה. אני מאשים את בוש הרבה‬ ‫יותר מאשר את אובמה”.‬ ‫איך אתה מסביר את העובדה שמדינות קפיטליסטיות בחרו‬ ‫במודע במפלגות שכן רוצות להגביר את המעורבות?‬ ‫“כי מה שמניע אנשים זה לא עניינים כלכליים. הם לא מצביעים‬ ‫לכסף, הם לא מצביעים לרמת חיים. הם מצביעים לפי מה שהם חושבים‬ ‫שהוא צודק והוגן ונכון. הם מצביעים לפי מוסר ורעיונות. בתחילת‬ ‫המאה ה־02 היתה מהפכה רעיונית בארצות הברית. פילוסופיה‬ ‫אירופית נכנסה לארצות הברית, ואנשים החליטו שהקפיטליזם לא‬ ‫45‬ ‫‪TheMarker Magazine‬‬ ‫3102.21 ‬ ‫ישראל היא‬ ‫מדינה שבה‬ ‫כולם מנסים‬ ‫לתחמן. אבל‬ ‫זה לא המצב‬ ‫הטבעי בחברה‬ ‫שבה יש אנשים‬ ‫נאורים. ארצות‬ ‫הברית היא‬ ‫הרבה יותר‬ ‫ייצוגית. כמה‬ ‫אנשים בחברה‬ ‫כזו היו הולכים‬ ‫למסעדה‬ ‫ומתחמקים‬ ‫מלשלם את‬ ‫החשבון? אנשים‬ ‫רוצים לשלם‬ ‫עבור השירות‬ ‫שקיבלו"‬ ‫הוגן ולא ישר. זה עניין של ערכים, לא‬ ‫של כסף.‬ ‫“אם מסתכלים על רמת החיים של‬ ‫אנשים לפני ואחרי הקפיטליזם, הרי ששום‬ ‫דבר טוב יותר מהקפיטליזם לא נוצר‬ ‫מעולם. מה עשה יותר טוב לעניים ביותר‬ ‫מלבד הקפיטליזם מבחינת רמת החיים,‬ ‫אורח החיים, הבריאות? 0081־0091 היו‬ ‫שנים נהדרות לעניים. האינטלקטואלים‬ ‫מסבירים לעניים שזה רע להם, אבל מה‬ ‫שקורה כיום זה הדבר הכי רע שיכול‬ ‫לקרות לעניים. אין מישהו שסובל יותר‬ ‫מההתערבות הממשלתית מאשר עניים‬ ‫עם קצת אמביציה. ומי שאשם בזה הם‬ ‫האינטלקטואלים שמספרים להם בדותות‬ ‫היסטוריות, שמלמדים אותם מערכות‬ ‫ערכים שגויות ונותנים להם הסברים‬ ‫כלכליים שגויים. הכלכלנים הם אלה‬ ‫שיוצרים את המשברים שאנחנו רואים‬ ‫כיום.‬ ‫“מה אנחנו עושים כשכלכלנים לא‬ ‫חוזים את העתיד ומייצגים את המציאות‬ ‫בצורה שלילית? מקדמים אותם הלאה‬ ‫ונותנים להם העלאה בשכר. זה מה שעושים‬ ‫לג’נט ילן וזה מה שעשו לבן ברננקי. במקום‬ ‫לקחת את הכלכלנים שראו את המשבר‬ ‫מגיע, שראו שיש בעיות יסודיות בכלכלה‬ ‫האמריקאית, ולתת להם מקום מרכזי -‬ ‫מבטלים אותם וחושבים שהם משוגעים”.‬ ‫אם כך מי יכול להיות יו”ר הבנק‬ ‫"מרד‬ ‫הנפילים". הפדרלי, לארי סאמרס?‬ ‫עדיין רב מכר “סאמרס היה יכול להיות טוב יותר‬ ‫מג’נט ילן, אבל בסך הכל הוא דומה לה. אין‬ ‫הבדל פילוסופי ביניהם. שניהם אותו זבל כלכלי‬ ‫לדעתי. אלה אותם כלכלנים שלא יכולים להסביר‬ ‫את הכלכלה האמריקאית אתמול ולא לפני עשר שנים.‬ ‫אותם כלכלנים שאמרו לאובמה תשקיע 009 מיליארד דולר בכלכלה‬ ‫האמריקאית והיא תשגשג. אז לוקחים ממישהו 009 מיליארד דולר‬ ‫ונותנים למישהו אחר וחושבים שיצרו משהו כלכלי. אני לא מבין‬ ‫איך אפשר להצדיק רעיון של תמריצים כלכליים. אתה לוקח מאנשים‬ ‫שהיו משקיעים את הכסף הזה, ונותן לאנשים אחרים שמבזבזים אותו.‬ ‫זה לא עושה כלום”.‬ ‫אז מי כן?‬ ‫“יכלו לקחת מישהו מאסכולת שיקגו. התלמידים של מילטון‬ ‫פרידמן”.‬ ‫ולעניין אחר: האם לדעתך איין ראנד היתה מרוצה מאנשי‬ ‫מסיבת התה כיום?‬ ‫“אלה האנשים שאיין ראנד אמרה שהם מייצגים את הרוח‬ ‫האמריקאית. אנשים שאמרו בשלב מסוים די, מספיק, נשבר לנו.‬ ‫הם ידעו למה? לא. גם לא ידעו מה הם רוצים במקום. הם הרגישו‬ ‫את הרגש הנכון בלי הסברים. היא כתבה בחיוב על זה, ועל כמה‬ ‫שחסר להם הבסיס האינטלקטואלי. היא אמרה שזה התפקיד שלנו‬ ‫כאינטלקטואלים - התפקיד שלה ושלי - לעזור להם למצוא את‬ ‫הבסיס הפילוסופי לרגש החיובי של מספיק עם הממשלה. הם לא‬ ‫מבינים מה זה אומר, אז צריך לעזור להם”. ‪‬‬ ‫‪dafna.maor@themarker.com‬‬

×