Your SlideShare is downloading. ×
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
03528411 idf prog
Upcoming SlideShare
Loading in...5
×

Thanks for flagging this SlideShare!

Oops! An error has occurred.

×
Saving this for later? Get the SlideShare app to save on your phone or tablet. Read anywhere, anytime – even offline.
Text the download link to your phone
Standard text messaging rates apply

03528411 idf prog

1,451

Published on

ריכוז מאמרים לקראת כנס קסריה

ריכוז מאמרים לקראת כנס קסריה

0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total Views
1,451
On Slideshare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
0
Actions
Shares
0
Downloads
5
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

Report content
Flagged as inappropriate Flag as inappropriate
Flag as inappropriate

Select your reason for flagging this presentation as inappropriate.

Cancel
No notes for slide

Transcript

  • 1. ‫91‬ ‫פורום‬ ‫קיסריה‬ ‫צעירים: גילאי 81-22‬ ‫‪ ‬הגיל הנשכח במגזר החרדי‬ ‫‪ ‬הגיל הנעלם במגזר הערבי‬ ‫‪ ‬מתגייסים במודל אחר‬‫להתוויית מדיניות‬‫כלכלית לאומית‬
  • 2. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫חרדים צעירים‬ ‫ראובן גל, גלעד מלאך‬ ‫א. רקע: החברה החרדית בישראל מקוּם המדינה ועד היום  ‬ ‫1. מבוא  ‬ ‫החברה החרדית התגבשה עוד באירופה בתגובה לרוחות מודרניות שסחפו את הדור הצעיר‬ ‫להשכלה, לציונות, לרפורמה ולסוציאליזם. כחלק מתהליך של התגוננות בנתה החברה החרדית‬ ‫מערכת חינוכית ותרבותית המתבססת על מאפיינים אחדים: )א( שמירה קפדנית על ההלכה‬ ‫1‬ ‫ונטייה להחמרה; )ב( התנגדות לתנועות המודרנה ולהשכלה כללית; )ג( התבדלות קהילתית.‬ ‫בניגוד לתחזיות, החברה החרדית המשיכה להתקיים לאחר האסון שפקד אותה בזמן השואה,‬ ‫ומתהליך של שיקום וגיבוש מחדש שנעשה בשנות החמישים והשישים היא עברה לתהליך של‬ ‫2‬ ‫ביסוס וצמיחה דמוגרפית מהירה משנות השבעים ואילך.‬ ‫בשנת 8002 מנתה האוכלוסייה החרדית בישראל 000,736 נפש, שהם כ-%8.8 מכלל‬ ‫האוכלוסייה בישראל.3 מתוכם, %4.36 הם מתחת לגיל 02. על פי דוח "ישראל 8202", אם מגמות‬ ‫דמוגרפיות קיימות לא ישתנו שינוי דרסטי, החרדים יהיו ב-8202 יותר מחמישית מהאוכלוסייה‬ ‫4‬ ‫היהודית בישראל.‬ ‫5‬ ‫במדינת ישראל נוצרה מתכונת קיום חרדית ייחודית. בשל אי-רצונם של החרדים לשרת‬ ‫בצה"ל, ולאחר שהתברר שהלימוד בישיבות הוא המתכונת הטובה ביותר לשמירה על אורח החיים‬ ‫החרדי, הפכה החברה החרדית הגברית ל"חברת לומדים".6 חברת הלומדים מתאפיינת בכך‬ ‫שבמוסדות החינוך שלה נלמדים כמעט אך ורק מקצועות קודש, בייחוד בגיל התיכון. לאחריו,‬ ‫7‬ ‫נשארים בוגרי מערכת החינוך שנים ארוכות בעולם הישיבות והכוללים.‬ ‫                                                             ‬ ‫פרידמן, מ )1991(. החברה החרדית: מקורות מגמות ותהליכים, ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, עמ 9-7.‬ ‫1‬ ‫רביצקי, א )7991(. דתיים וחילוניים בישראל: מלחמת תרבות?, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ 6-8;‬ ‫2‬ ‫מישר, י, לנסקי, צ )0002(. "קצבאות הילדים והילודה בישראל", בתוך: רבעון לכלכלה 74 )4(, עמ 535-565;‬ ‫הצמיחה הדמוגרפית קשורה בפריון גבוה אך גם בחזרה בתשובה, בעיקר בקרב הציבור המזרחי. ראו לאון, נ‬ ‫)9002(. חרדיות רכה: התחדשות דתית ביהדות המזרחית, ירושלים: יד יצחק בן צבי, עמ 14-44.‬ ‫על האומדנים השונים בדבר גודלה של האוכלוסייה ראו אצל פרידמן, י, ואח )1102(. "שיטות מדידה ואמידת‬ ‫3‬ ‫גודלה של האוכלוסייה החרדית בישראל", הלמ"ס: ‪http://cbs.gov.il/www/publications/tec25.pdf‬‬ ‫ברודט, ד )8002(. "ישראל 8202: חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי":‬ ‫4‬ ‫‪www.neaman.org.il/NeamanHeb/UpLoadFiles/DGallery/6321642156.pdf‬‬ ‫על קהילות חרדיות אחרות במדינות המערב ראו אצל גונן, ע )0002(. מהישיבה לעבודה: הניסיון האמריקני‬ ‫5‬ ‫ולקחים לישראל, ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, עמ 33-52; גונן, ע )5002(. בין לימוד תורה‬ ‫לפרנסה: חברת לומדים ומתפרנסים בלונדון, ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, עמ 62-8.‬ ‫פרידמן, מ )1991(. החברה החרדית: מקורות מגמות ותהליכים, ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, עמ 78-08.‬ ‫6‬ ‫הישיבות הגבוהות הן מוסדות להשכלה תורנית על-תיכונית, ולומדים בהן גם רווקים. ואילו הכוללים הם‬ ‫7‬ ‫מסגרות קטנות יותר המיועדות לגברים נשואים בלבד הנקראים "אברכים". בשנות ההיווצרות של "חברת‬ ‫הלומדים" פנו רוב האברכים למשרות תורניות ולמקצועות קודש )רבנים בישיבות, שוחטים, מוהלים, מלמדי‬ ‫תינוקות וסופרי סת"ם(. לאחר ששווקים אלו הוצפו בבוגרי הישיבות התגברה תופעת הלימוד במשך שנים‬ ‫ארוכות בכוללים תמורת מלגת מחיה המורכבת מקצבה של משרד הדתות ומתרומות פרטיות שכל מוסד מגייס‬ ‫.‬ ‫לעצמו.‬ ‫31‬
  • 3. ‫פורום קיסריה 1102‬‫המעבר לחברת לומדים בצד נורמות של יחס שלילי להשכלה גבוהה ולתעסוקה יצרו מצב חסר‬‫תקדים בעולם המערבי של חברה שבה רוב הגברים אינם שותפים במעגל העבודה. לעובדה זו יש‬‫כמובן השלכות גם על רמת החיים הממוצעת, באשר %85 מהמשפחות החרדיות חיות מתחת לקו‬‫העוני.8 בשל כך נאלצה החברה החרדית במשך שנים להסתמך על שלושה מקורות הכנסה‬‫עיקריים: )א( יציאת נשים לעבודה; )ב( תמיכת המדינה כחלק ממדיניות הרווחה הכללית, בצד‬ ‫כתמיכה ייחודית בחברת הלומדים; )ג( תרומות פרטיות מהארץ ומחו"ל.‬ ‫2. הצורך בשינויים  ‬‫בשנות השמונים והתשעים בלטו צמיחתה הדמוגרפית והתחזקותה הפוליטית של החברה‬‫החרדית. בעקבות כך נשמעו קולות גוברים בקרב מעצבי המדיניות הציבורית שטענו כי הישענותו‬‫של ציבור גדל והולך על תמיכת המדינה, בלי ליטול חלק פעיל במעגלי התעסוקה והשירות הלאומי‬‫והצבאי, עשויה להוביל למשבר כלכלי וחברתי.9 נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אהרון‬‫ברק, ניסח אתגר זה היטב כאשר התייחס לדחיית הגיוס של בחורי הישיבות במילים: "הכמות‬ ‫01‬ ‫)גידול מספר בחורי הישיבות( עושה איכות )צורך בשינוי מדיניות(".‬‫הקריאה לשינוי באה גם מתוך החברה החרדית. התגוונות החברה החרדית וצמצום‬‫מקורות ההכנסה הקשורים בתשלומי ההעברה הביאו ליוזמות פנים-חרדיות שמטרתן למצוא‬ ‫11‬ ‫פתרונות השכלה ותעסוקה לחרדים אשר אינם מעוניינים או יכולים להמשיך בלימודי הכולל.‬‫הגישה המועדפת בעינינו לקידום שינויים בחברה החרדית היא להאיץ את שילובה של‬‫האוכלוסייה החרדית במעגל התעסוקה הרחב ולשפר את מצבה הכלכלי – אך בלי לפגוע באופייה‬ ‫21‬ ‫המיוחד.‬ ‫                                                             ‬‫8 לוין, ח )9002(. "המגזר החרדי: העצמה תוך שילוב בתעסוקה", ירושלים: המועצה הלאומית לכלכלה:‬ ‫_‪www.pmo.gov.il/NR/rdonlyres/1A80BB40-DB3E-40C4-8B4D-0E9A2796988/0/UltraOrtodox‬‬ ‫‪Employment_NEC_final.pdf‬‬ ‫9 ראו בנק ישראל )8002(. דו"ח בנק ישראל 7002, ירושלים: בנק ישראל, עמ 803-503:‬‫8‪ .www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/doch07/heb/summ07h.htm#part‬כמו כן ראו מגוון מקורות‬‫שעוסקים בכך עוד בשלהי שנות התשעים ותחילת שנות ה-0002: שיפר, ו )8991(. מערכת החינוך החרדי‬‫בישראל: תקצוב, פיקוח ובקרה, ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות; מישר ולנסקי, לעיל הערה 2,‬‫שם; בן-דוד, ד )2002(. אי שוויון וצמיחה בישראל, תל אביב: המרכז לפיתוח ע"ש ספיר ליד אוניברסיטת‬ ‫תל-אביב.‬ ‫01 בג"ץ 019/68 רסלר נ שר הבטחון, פ"ד מב 144 )2(, עמ 305.‬‫11 לופו, י )3002(. מפנה בחברה החרדית: הכשרה מקצועית ולימודים אקדמיים, ירושלים: מכון פלורסהיימר‬‫למחקרי מדיניות, עמ 94-06; כהן, ב )5002(. מצוקה ותעסוקה בחברה החרדית: מבט מבפנים, ירושלים: מכון‬ ‫פלורסהיימר למחקרי מדיניות.  ‬‫21 גל, ר, זטקובצקי, א )0102(. מפת דרכים לתוכנית לאומית להאצת שילוב האוכלוסייה החרדית בכלכלה‬ ‫הישראלית, חיפה: מוסד שמואל נאמן והטכניון.‬ ‫41  ‬
  • 4. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫ב. האתגר הכלכלי-חברתי שקשור בגידול החברה החרדית:‬ ‫מוקד צעירים  ‬ ‫ככלל, סמוך לגיל 81 בחורים חרדים מתחילים ללמוד בישיבה גבוהה, לאחר שבגיל התיכון למדו‬ ‫בישיבה קטנה. לאחר הנישואין, המתרחשים בדרך כלל בשנות ה-02 המוקדמות לחייהם, עוברים‬ ‫האברכים החרדים ללמוד ב"כולל", ולימודים אלו עשויים להימשך שנים רבות. בניגוד לציבור‬ ‫הכללי, אין אצל החרדים צומת הדומה לסיום הצבא שמחייב את הצעיר החילוני או הדתי לבחון‬ ‫את המשך דרכו המקצועית. בשל כך, לטעמנו, המושג צעירים, בכל הקשור לחרדים, צריך לכלול‬ ‫קבוצה רחבה יותר מגילאי 81-22, ואנו נתייחס בהמשך לגילאים 02-92.‬ ‫הפערים בין החברה הכללית לחברה החרדית בולטים במיוחד בגיל "הצעירים". החברה‬ ‫החרדית מתאפיינת בשיעורים נמוכים של משרתים בצבא, של לומדים במוסדות אקדמיים ושל‬ ‫השייכים לכוח העבודה. הפערים בולטים ביותר בהשוואה בין הגברים, אך גם שיעור הנשים‬ ‫החרדיות בלימודים גבוהים ואף בתעסוקה נמוך מן המקובל בחברה הכללית.‬ ‫על פי הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 9002, שיעור החרדים בגילאים 02-92 ששירת‬ ‫בצבא עומד על %5, ואילו בקרב הציבור החילוני השיעור עומד על %88. כמו כן שיעור הלומדים‬ ‫במוסדות אקדמיים או בעלי השכלה גבוהה בציבור החרדי עומד על %11, לעומת %24 בקרב‬ ‫הציבור החילוני. הפער מתבטא גם בשיעור המשתתפים בכוח העבודה: %94 בלבד מן האוכלוסייה‬ ‫31‬ ‫החרדית, לעומת %07 בקרב הציבור החילוני.‬ ‫מוקד הפערים בתחום התעסוקה הוא בקרב הגברים. שיעור הנשים החרדיות בגילאי‬ ‫02-92 שאינן בכוח העבודה עומד על %82 לעומת %42 בקרב נשים שאינן חרדיות. לעומת זאת‬ ‫בקרב הגברים החרדים %27 אינם בכוח העבודה לעומת %53 בקרב גברים שאינם חרדים.‬ ‫הפערים באים לידי ביטוי גם בהיקף העבודה, תחומי התעסוקה וגובה השכר. %05‬ ‫מהעובדים החרדים בגילאי 02-92 עובדים פחות מ-53 שעות בשבוע. בקרב ציבור חילוני בגילאים‬ ‫אלו רק %62 עובדים בהיקף דומה. %08 מהעובדים בגילאים 02-92 במגזר החרדי מרוויחים עד‬ ‫000,5 ש"ח ברוטו, ואילו במגזר החילוני מרוויחים סכום זה %84 בלבד מן העובדים בגילאים אלו.‬ ‫אפשר גם לראות את התמקדותו של המגזר החרדי בתחום החינוך: %84 מקרב החרדים עוסקים‬ ‫בענף החינוך, לעומת %5 בלבד בקרב ציבור חילוני בגילאים אלו. העיסוק בחינוך בולט במיוחד‬ ‫אצל הנשים החרדיות: %5.75 מהן עוסקות בתחום זה, לעומת %01 מן הנשים שאינן חרדיות.‬ ‫ג. מסלולים חדשים בתחומי הצבא, ההשכלה והתעסוקה‬ ‫בשנות התשעים ובעשור הראשון של שנות ה-0002 נוצרו מגוון מסלולים ייעודיים עבור החברה‬ ‫החרדית בתחומי הצבא, ההשכלה האקדמית והתעסוקה. מסלולים אלו מבטאים "הסדריות‬ ‫חדשה" ביחסי המדינה והחרדים, שעניינה שילוב החרדים בתעסוקה בלי לפגוע באוטונומיה‬ ‫שלהם. בצד הסדרים אלו עודדה המדינה יציאה לעבודה גם באמצעות הפחתה בתשלומי ההעברה,‬ ‫והקיצוץ הבולט ביותר התרחש בתחום קצבאות הילדים. תוצאת ההסדרים החדשים היא שלפני‬ ‫                                                             ‬ ‫31 הנתונים הם עיבוד שלנו מתוך הסקר החברתי של הלמ"ס, 9002. כך גם הנתונים בהמשך סעיף זה:‬ ‫‪http://surveys.cbs.gov.il/Survey/survey.htm‬‬‫51  ‬
  • 5. ‫פורום קיסריה 1102‬‫בחור או אברך חרדי בתחילת שנות ה-02 לחייו עומדים כיום כמה מסלולים אפשריים נוסף על‬ ‫המסלול של לימוד ממושך בכולל.‬ ‫1. צבא ושירות אזרחי‬‫פסילת הסדר דחיית השירות של בחורי הישיבות הובילה להקמת "הוועדה לגיבוש ההסדר הראוי‬‫לגיוס בני ישיבות" )שנודעה כ"ועדת טל"(,41 ובהמשך – לחוק "דחיית שירות לבחורי ישיבות‬‫שתורתם אומנותם", התשס"ב, 2002. חוק זה אפשר הקמת מסלול לשירות אזרחי עבור המגזר‬ ‫ִ‬‫החרדי. עוד קודם לכן החל לפעול מסלול צבאי ייחודי שנקרא "הנח"ל החרדי". במסלול זה‬‫משרתים כיום קרוב ל-000,1 בחורים )חלקם נשרו מלימודיהם בישיבות(. לאחר שהוועדה לכינון‬‫שירות לאומי-אזרחי בישראל )שנודעה כ"ועדת עברי"( עסקה באופן שבו יקודם השירות האזרחי,‬‫ומשרד הרווחה חתם על התקנות הנדרשות, הוקמה ב-7002 מנהלת שאחראית על השירות‬‫האזרחי. צעד זה אפשר את יישומו של חוק טל.51 אברכים חרדים החלו להיכנס למסלול החל‬‫בראשית 8002, וכיום )תחילת 1102( משרתים בו יותר מ-006,1 חרדים. בד בבד, פתח צה"ל‬‫מסלולים מקצועיים המיועדים לחרדים נשואים, המכונים "מסלולי שח"ר" )שילוב חרדים(. ישנם‬‫מסלולים כאלו בחילות האוויר, המודיעין, הים, הלוגיסטיקה, התקשוב ובפיקוד העורף, ובסך‬ ‫הכול משרתים בהם כיום כ-000,1 חרדים.‬ ‫ ‬ ‫2. השכלה אקדמית‬‫למן שנת 8991 נעשו ניסיונות ראשונים לשלב סטודנטים חרדים במסגרות לימודים ייעודיות, ובהן‬‫תכנית מיוחדת לסטודנטים חרדים לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, תכניות ללימודי‬‫מנהל עסקים בטורו קולג, ותכניות לראיית חשבון ומקצועות טכנולוגיים במסגרת מכון נוה‬‫ומכללת לוסטיג כשלוחות של מכון לב. ניסיונות אלו קיבלו תמיכה כבדת משקל כאשר בשנת 9991‬‫קיבלה המועצה להשכלה גבוהה החלטה שלפיה תוקם מכללה חרדית שתתופעל על ידי עמותה‬‫חרדית ותכניה וההוראה בה יהיו באחריות מוסד אקדמי מוכר. החלטה זו הביאה בתוך שנים‬‫ספורות להקמת המכללה החרדית בבני ברק, המכללה החרדית בירושלים, הקמפוס החרדי של‬‫מכללת קרית אונו ומוסדות נוספים. מוסד נוסף המאפשר, בקלות יחסית, לימודים אקדמיים‬‫לחרדים הוא האוניברסיטה הפתוחה, על שלוחותיה. בסך הכול עומד כיום מספרם של החרדים‬ ‫61‬ ‫הלומדים במוסדות השכלה אקדמיים על כ-000,6 סטודנטים.‬ ‫                                                             ‬ ‫41 "דוח הוועדה לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות בראשותו של השופט צבי טל", 9991-0002:‬ ‫‪www.knesset.gov.il/docs/heb/tal.htm‬‬ ‫51 "דוח הוועדה לכינון שירות לאומי-אזרחי בישראל בראשותו של האלוף )במיל( דוד עברי":‬ ‫‪www.most.gov.il/Departments/NCS/Ivry2005.htm‬‬ ‫61   ראו בנק ישראל )1102(. דו"ח בנק ישראל 0102, ירושלים: בנק ישראל, עמ 191-881:‬ ‫‪www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/doch10/heb/p5.pdf‬‬ ‫ ‬ ‫61  ‬
  • 6. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫3. הכשרה מקצועית‬ ‫היוזמה הראשונה להכשרה מקצועית ייעודית לחרדים באה מתוך החברה החרדית עצמה, עם‬ ‫הקמת "המרכז החרדי להכשרה מקצועית" בירושלים, בשנת 6991. מרכז זה חרת על דגלו הכשרה‬ ‫מקצועית בתחומים כלליים ולא רק במקצועות המזוהים מסורתית עם הציבור החרדי.‬ ‫בד בבד עם הקמת המרכז החל משרד העבודה והרווחה )ובהמשך משרד התמ"ת( לבנות‬ ‫מסלולים נפרדים להכשרה מקצועית לחרדים. בשנת 0002 הצטרף ארגון הגוינט כגוף מפעיל של‬ ‫הקורסים הללו, ולאחר שנים אחדות )5002( הוקמה מסגרת משותפת למשרד התמ"ת ולגוינט‬ ‫בשם "תנופה בתעסוקה" )תב"ת(, שבמסגרתה מופעלות כמה תכניות ייעודיות לחרדים. תכניות‬ ‫אלו כוללות הכשרות חלופיות ללימודי הוראה בסמינרים לנשים, מרכזי השמה )מ.פ.ת.ח.( וסיוע‬ ‫ליזמות עסקית של חרדים )"ברכה בעסקים"(. בתכניות תב"ת השתתפו בשנים 5002-0102 יותר‬ ‫מ-000,02 חרדים.‬ ‫4. קיצוץ בקצבאות  ‬ ‫התכנית הכלכלית של ממשלת ישראל בשנת 3002 כללה קיצוץ נרחב בקצבאות הילדים. השינוי‬ ‫הבולט ביותר היה מעבר לקצבאות אוניברסליות )בשיעור דומה לכל ילד( וביטול הבחנה שלפיה‬ ‫הקצבה למן הילד הרביעי ואילך גבוהה במידה רבה מן הילד הראשון.‬ ‫משפחה עם 8 ילדים קיבלה בסוף שנות התשעים קצבה בגובה של 008,3 ש"ח. בעקבות‬ ‫תיקון בחוק ביוזמת ח"כ הלפרט בשנת 0002 עלתה הקצבה לזמן קצר ל-008,4 ש"ח, אך בשנת‬ ‫3002, כאמור, קוצצו הקצבאות בשיעור ניכר: נכון לשנת 1102, משפחה שכל 8 ילדיה נולדו לפני‬ ‫התיקון תקבל 056,2 ש"ח, אך אם ילדיה נולדו לאחר מאי 3002, היא תקבל 006,1 ש"ח בלבד.‬ ‫השינוי בולט אפוא במיוחד בכל הנוגע לזוגות צעירים חרדיים, שכן הקצבה לילדים שנולדו לאחר‬ ‫מאי 3002 נמוכה לאין ערוך. המשפחות החרדיות הצעירות כבר אינן יכולות להסתמך על קצבה‬ ‫גבוהה כפי שהייתה להוריהם או לאחיהם הגדולים.‬ ‫ד. התפתחויות חדשות: 0102-1102  ‬ ‫ממשלת ישראל הנוכחית, בדומה לממשלות קודמות, ממשיכה במהלכים לשילוב חרדים‬ ‫בתעסוקה. היא אף קבעה מתווה לפתרון בעיית תשלומי "הבטחת הכנסה" לחרדים, לאחר שבית‬ ‫המשפט העליון קבע שהם אינם חוקיים, ובמענה ללחץ ציבורי עיקש שלא להחזירם בדרכים‬ ‫אחרות. ממשלת ישראל נקטה בשנים 0102-1102 ארבעה צעדים עיקריים לשילוב חרדים בחברה‬ ‫71‬ ‫ובתעסוקה:‬ ‫1. הגבלת קצבת "הבטחת הכנסה". למן שנת 1102 אברכים חרדים יכולים לקבל את קצבת‬ ‫"הבטחת ההכנסה" במשך עד 5 שנים. כמו כן החליטה הממשלה שהסכום שיוקדש לקצבה זו‬ ‫לא יעלה אף אם יעלה מספר האברכים הזכאים לו.  ‬ ‫                                                             ‬ ‫71 להרחבה על מהלכים אלו ראו את נייר העמדה של מר חגי לוין, "מדיניות הממשלה בעניין שילוב המגזר החרדי‬ ‫בכלכלה ובחברה בישראל", בחוברת זו.‬‫71  ‬
  • 7. ‫פורום קיסריה 1102‬‫2. הורדת גיל הפטור משירות צבאי. בתחילת 1102 הופנו כל בני הישיבות מעל לגיל 82, ואף‬‫הצעירים מהם – אם יש להם 3 ילדים ויותר – למערך המילואים. מהלך זה הוריד באופן ניכר‬ ‫את גיל הפטור בפועל משירות צבאי, שעמד עד אז על 53 )תלוי במספר הילדים(.  ‬‫3. הורדת גיל יכולת הפנייה לשירות אזרחי. מתחילת 1102 יכולים לפנות לשירות אזרחי‬ ‫)ביטחוני( גם צעירים בני 22 ויותר, ללא ילדים.  ‬‫4. יצירת מעמד של "חצי אברך". בהתאם להחלטת שר החינוך, למן שנת 1102 אפשר להמיר את‬‫מעמד האברך במעמד של "חצי אברך". מעמד זה מאפשר ללמוד בכולל 71 שעות בשבוע בלבד‬ ‫ולקבל מחצית מן ההקצבה החודשית לאברך.  ‬ ‫ ‬ ‫ה. הערכת התפתחויות  ‬‫שתי ועדות ציבוריות, האחת בשנת 8991 והשנייה בשנת 3002, ניסו להתמודד עם בעיות יסוד של‬‫החברה הישראלית הרב-תרבותית. האחת, ועדת טל, התמודדה עם אי-שירותם של בחורי ישיבות‬‫81‬ ‫בצה"ל והציעה פתרונות שנועדו להביא ליתר שוויון בחלוקת הנטל בין האוכלוסיות בישראל.‬‫הוועדה השנייה, ועדת דברת, ניסתה להביא לשוויון מהותי יותר ולרפורמה מקיפה בתחום‬‫החינוך.91 אחת ההמלצות החשובות ביותר שלה – הקריאה להכניס לבתי הספר החרדיים "לימודי‬ ‫ליבה" – נתקלה בהתנגדות עזה בקרב הציבור החרדי.‬‫כאמור לעיל )סעיף ג(, נכון לשנת 1102 מסלול השירות האזרחי שהומלץ על ידי ועדת טל‬‫התפתח למסלול שמשרתים בו יותר מ-005,1 חרדים ונוספו אליהם עוד כ-005,2 חרדים במסלולי‬‫שח"ר בצבא ובנח"ל החרדי. לעומת זאת בתחום לימודי הליבה שבהם עסקה ועדת דברת לא חלו‬‫שינויים. החידוש היחיד היה החרגה מפורשת בחוק של מוסדות חרדיים על-יסודיים מן הצורך‬ ‫בלימודי ליבה.‬‫להבנתנו, הניתוח של ועדת דברת היה מדויק: הקושי של גברים חרדים להשתלב בחברה‬‫ובמשק, ראשיתו בהיעדר לימודי היסוד בבית הספר ובתיכון. פתרונות התערבותיים בגיל מבוגר‬‫יותר לא יכולים להדביק את הפערים שנוצרו בין החרדים לקבוצות האחרות. אולם, לדעתנו,‬‫הפתרון שהציעה ועדת דברת לא היה פרקטי דיו, שכן הוא לא הביא בחשבון את מידת המסוגלות‬ ‫של החברה החרדית לעכל שינויים דרמטיים כל כך.‬‫התכניות שמנינו לעיל – צבא ושירות אזרחי, אקדמיה והכשרה מקצועית – הצליחו‬‫להתממש משום שהן אפשרו )ולא חייבו או נאכפו( לאוכלוסיית הצעירים החרדים ליטול חלק‬‫במסלולי השתלבות על פי בחירתם ובהתאם לקצב שלהם. גם תהליך פיתוחם של מסלולים אלו‬ ‫נעשה באורח הדרגתי ומתמשך ולא במהלך מהיר ורדיקלי.‬‫כך למשל, ההכשרות המקצועיות והקמת המוסדות האקדמיים המותאמים לחרדים‬‫נוצרו מתוך לחץ פנימי בחברה החרדית. גם מסלולי השירות האזרחי והצבאי, אשר באו כביכול‬‫ביוזמה מלמעלה, פגשו יותר ויותר תלמידים חרדים שאינם יכולים או מעוניינים להישאר‬ ‫                                                             ‬ ‫81 "דוח הוועדה לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות" )0002(.  ‬ ‫91 "התוכנית הלאומית לחינוך/ כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל", יו"ר שלמה דברת )5002(.‬ ‫ ‬ ‫81  ‬
  • 8. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫"בחברת הלומדים" וחיפשו ערוץ לגיטימי להשתחרר ממעמד "תורתם אומנותם". אף אחד מן‬ ‫הפתרונות הללו לא נקבע כחוק מחייב )אמנם השירות הצבאי והאזרחי מוסדרים על פי חוק טל,‬ ‫אך אין מדובר בחוק כופה, אלא כזה המאפשר למעוניינים בכך להשתלב בשירות במסלולים‬ ‫ייחודיים לחרדים(.‬ ‫גם את ההתפתחויות האחרונות שחלו בתחום המדיניות הציבורית בכל הנוגע לחרדים‬ ‫)0102-1102( יש לראות על רקע התפיסה ההסדרית החדשה, הדוגלת בשינוי מתון ותהליכי. קצבת‬ ‫הבטחת ההכנסה הומרה בקצבה של 5 שנים, שאמורה למתן את המעבר העתידי של התלמידים‬ ‫למעגל העבודה הכללי או התורני. הורדת גיל הפטור נועדה לאפשר לאברכים צעירים יחסית לצאת‬ ‫למעגל העבודה בלי שלצבא תהיה כל תביעה אליהם, ומעמד "חצי אברך" אמור להקל על הפונים‬ ‫לתעסוקה בלי שיצטרכו לבטל כליל את מעמדם כלומדי תורה.‬ ‫עניין נוסף שיש לייחס לו תשומת לב הוא הירידה העקבית בגיל הצעירים החרדים‬ ‫המבקשים להצטרף למסלולים ולהסדרים החדשים. אם בעת יצירת המסלולים גילם הממוצע של‬ ‫הפונים עמד על שלהי שנות ה-02, כיום הגיל הממוצע של הפונים לכל התכניות עומד על פחות מ-‬ ‫52. השינוי הגילאי מבטא את העובדה שיותר ויותר צעירים חרדים כיום מודעים כבר בגיל צעיר‬ ‫לאפשרויות השונות העומדות לפניהם וחושבים כבר בגיל 02-52 על עתידם הכלכלי והמקצועי.‬ ‫מגוון המסלולים יצר מצב שבו צעיר חרדי איננו ממשיך ללמוד בכולל לאורך שנים רבות מתוך‬ ‫ברירת מחדל, אלא ניצב זמן קצר לאחר חתונתו לפני החלטה לאן לנתב את עתידו המקצועי. חלק‬ ‫ניכר מן הצעירים בוחרים, ואף ימשיכו לבחור בעתיד, בלימוד בכולל כעיסוק בלעדי, אך חלק אחר‬ ‫פונה – ואף עשוי לפנות בשיעורים גבוהים יותר בעתיד – למסלולים אלטרנטיביים. יש להדגיש כי‬ ‫אלו האחרונים אינם זונחים, ככלל, את העיסוק בלימודי קודש, אך עיסוק זה חדל מלהיות עבורם‬ ‫מחסום לפני תעסוקה ופרנסה.‬ ‫ו. תרחישים לשנת 1202  ‬ ‫בעקבות גידולה המהיר של החברה החרדית שיעור החרדים בגילאים הצעירים גבוה יותר‬ ‫משיעורם בכלל האוכלוסייה. לפיכך לכניסה של צעירים חרדים בגילאי 02-92 תהיה השפעה גדולה‬ ‫על עתיד המשק. בשנת 9002 היו צעירים חרדים %5.31 מכלל האוכלוסייה היהודית בגיל זה,‬ ‫ואילו בשנת 1202 צפויים הצעירים החרדים להיות %22 מכלל אוכלוסייה זו.‬ ‫מבקרי "ההסדריות החדשה" טוענים שמספרי המצטרפים למסלולים החדשים אינם‬ ‫מדביקים את קצב הגידול של החברה החרדית. חברה זו גדלה בקצב של %5 בשנה, ולפיכך על אף‬ ‫כל המסלולים החדשים ממשיך שיעור החרדים שאינם משרתים בצבא לעלות, ושיעורי התעסוקה‬ ‫של חרדים גברים אינם עולים.‬ ‫לטעמנו, כאשר בוחנים הצלחה של מסלול חדש, יש לבחון בשנים הראשונות את מידת‬ ‫התפתחותו באופן מספרי ואיכותי, בלי קשר לשאלה עד כמה מספרים אלו יוצרים שינוי חברתי‬ ‫כולל. אולם כדי להעריך נכונה את מידת הצלחתם של המסלולים השונים גם בראייה הצופה פני‬ ‫עתיד, יש צורך להתייחס גם לשאלת גודלם באחוזים בקרב כלל החרדים בשנות ה-02 לחייהם.‬ ‫להלן נסרטט שלושה תרחישים אפשריים להתפתחות המסלולים בעשור הקרוב.‬‫91  ‬
  • 9. ‫פורום קיסריה 1102‬ ‫1. תחזית ל-1202: סטגנציה מספרית  ‬‫בתרחיש זה מספר הפונים למסלולים השונים לא יעלה באופן דרמטי. גם כיום רוב הפונים‬‫למסלולים אלו אינם שייכים ל"ליבה" החרדית, זו המאופיינת בהתנגדות פנימית לשינוי אורח‬‫החיים של חברת הלומדים. תמיכת המדינה בלומדי התורה מצד אחד ויכולת ההשתכרות הנמוכה‬‫מצד שני ימשיכו לגרום לכך שרוב מוחלט של הגברים החרדים ימשיכו ללמוד שנים ארוכות‬ ‫בישיבה ובכולל.‬‫בהתקיים תרחיש זה, שיעור הגברים החרדים הצעירים בגילאי 02-92 המשתתפים בכוח‬‫העבודה יוסיף לרדת ויגיע לשיעור של %71. בגלל משקלם הגובר של הצעירים החרדים שיעור‬ ‫המשתתפים בכוח העבודה של כלל הגברים הצעירים בישראל ירד ב-1202 מ-%06 ל-%5.45.‬‫להערכתנו מידת הסבירות של התקיימות תרחיש זה נמוכה, בעיקר בשל הלחץ הגובר‬‫בתוך החברה החרדית לכניסה למעגל העבודה, ובשל התפתחותם המהירה של המסלולים‬ ‫החדשים בשנים האחרונות.‬ ‫2. תחזית ל-1202: עלייה מתונה בהתאם לקצב הגידול של החברה החרדית  ‬‫בתרחיש זה מספר הפונים למסלולים השונים ימשיך לעלות בהתאם לקצב הגידול של החברה‬‫החרדית )%5 בשנה(. התפתחות זו תבטא מצב שבו בחלקים ה"פתוחים" יותר בחברה החרדית‬‫יתבססו המסלולים החדשים כלגיטימיים, לעומת חלקיה השמרנים שבהם היא עדיין תיתפס כלא‬ ‫רצויה וכפתרון של "בדיעבד".‬‫בהתקיים תרחיש זה שיעור הגברים החרדים בכוח העבודה לא ישתנה – %82. עם זאת‬‫בשל הגידול בשיעור הגברים החרדים בכלל האוכלוסייה ֵרד שיעור התעסוקה של כלל הגברים‬ ‫י‬ ‫הצעירים בישראל מ-%06 ל-%75.‬‫לדעתנו ישנה סבירות לא מבוטלת להתקיימות תרחיש זה. רוב התכניות החדשות עדיין‬‫לא פרצו לליבת החברה החרדית, וההתייחסות הרווחת כלפי גברים הפונים להשכלה או לתעסוקה‬‫עדיין אינה אוהדת. כמו כן קשיים בהשמה של בוגרי המסלולים החדשים עשויים לפגוע‬ ‫באטרקטיביות של מסלולים אלו.‬ ‫3. תחזית ל-1202: עלייה מהירה מעבר לקצב הגידול של החברה החרדית  ‬‫בתרחיש זה מספר הפונים למסלולים השונים ימשיך לעלות בקצב מהיר )כ-%01 בשנה במשך‬‫עשור(. תרחיש זה יתממש אם תתפתח לגיטימציה פנים-חרדית גבוהה לשירות אזרחי או צבאי‬‫וללימודים אקדמיים והכשרה מקצועית. בהינתן מצב זה, רוב בחורי הישיבות יפנו – לאחר כמה‬‫שנות לימודים בישיבה ובכולל – להשתלבות חברתית ותעסוקתית, ומיעוטם ימשיך ללמוד בכולל‬ ‫שנים רבות.‬‫בהתקיים תרחיש זה שיעור הגברים החרדים בכוח העבודה בגילאי 02-92 יעלה מ-%82‬‫ל-%15. כתוצאה מכך שיעור התעסוקה של כלל הגברים הצעירים בישראל ישמור על יציבות ואף‬ ‫יעלה במעט מ-%06 ל-%3.16.‬‫לדעתנו ישנה סבירות גבוהה לאפשרות זו, אם כי היא תלויה בכמה גורמים. היא עשויה‬‫להתממש רק אם השינויים ביחס של החברה החרדית לתעסוקת גברים יעמיקו. היא גם תלויה‬ ‫02  ‬
  • 10. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫במידת התמיכה של המדינה במסלולים החדשים ובפיתוח מסלולים נוספים שעליהם נעמוד בפרק‬ ‫הבא.‬ ‫מעקב שנתי אחרי ההתפתחויות של התכניות יאפשר לבחון את הצלחתן במספרים לאורך זמן.‬ ‫התגשמות כל אחד מן התרחישים תחייב היערכות שונה לעידוד התכניות הקיימות, או לחלופין‬ ‫לעריכת שינויים והתאמות נדרשות.‬ ‫ ‬ ‫ז. המלצות הצוות  ‬ ‫1. בתחום החינוך העל-יסודי‬ ‫תיארנו לעיל את הניסיון של המדינה להטמיע לימודי ליבה במגזר החרדי. ניסיון זה, בייחוד בגיל‬ ‫התיכון, עורר התנגדות קשה בחברה החרדית והסתיים בשלב זה ללא תוצאות. למרות זאת,‬ ‫בייחוד לנוכח גידולה של החברה החרדית והתגוונותה, ישנן סיבות טובות לבחון ניסיון מחודש‬ ‫להוספת לימודי יסוד )אמ"מ – אנגלית, מתמטיקה, מחשבים( בגיל התיכון לצעירים חרדים‬ ‫המעוניינים בכך. על פי ניסיון העבר, אין לכפות לימודים אלו על כלל החברה החרדית.‬ ‫המלצות הצוות‬ ‫)א( יש למצוא דרכים לתמרוץ כספי של ישיבות תיכוניות חרדיות, קיימות וחדשות, שבשל עלות‬ ‫הלימודים הגבוהה רק חרדים ממעמד בינוני-גבוה יכולים ללמוד בהן.‬ ‫)ב( יש לפתוח מסלולים לא פורמליים להרחבת השכלה כללית או הכנה לבגרות, שיפעלו בקרב‬ ‫צעירים חרדים המעוניינים בכך ויתקיימו מעבר לשעות הלימודים בישיבות הקטנות, בשעות‬ ‫הערב ובחופשות.‬ ‫ ‬ ‫2. בתחום ההשכלה הגבוהה  ‬ ‫תכנית החומש של המל"ג בכל הקשור לחרדים חותרת להגדלה דרמטית של מספר הסטודנטים‬ ‫החרדים. הדרכים להשגת מטרה זו כוללות הורדת דרישות הסף ללימודים ותמיכה כספית גוברת‬ ‫באמצעות מלגות. לטעמנו, התכנית עשויה לפגוע ברמה של המכללות החרדיות ולהעמיק תחושה‬ ‫שקיימת כבר כיום שמדובר באקדמיה סוג ב. נוסף לשאיפה להגדיל את מספר התלמידים יש‬ ‫לחתור לשמירה על איכותן הגבוהה של המכללות ולפתיחת מסלולי לימוד איכותיים.‬ ‫המלצות הצוות‬ ‫)א( הקמת מכינה אקדמית כלל אוניברסיטאית.‬ ‫)ב( בניית תכניות המשך לתואר ראשון עבור נשים הלומדות תכניות חלופיות בסמינרים, או‬ ‫לחלופין פתיחת אפשרות לתחילת הלימודים לתואר ראשון במסגרת הסמינרים.‬ ‫)ג( יש לבחון אפשרויות לפתיחת האוניברסיטאות הרגילות )תל אביב, חיפה, ירושלים, באר שבע‬ ‫ועוד( לפני סטודנטים חרדים, באמצעות הקמת קמפוסים חרדיים אשר יהיו חלק‬ ‫מהאוניברסיטאות הקיימות.‬‫12  ‬
  • 11. ‫פורום קיסריה 1102‬‫)ד( יש לשים דגש על דרכים אלטרנטיביות למימון לימודים ובהן תכנית פר"ח ומתן הלוואות‬ ‫ארוכות טווח.‬ ‫3. בתחום התיאום והסנכרון  ‬‫המסלולים החדשים שנפתחו בשנים האחרונות יצרו נהירה של חרדים צעירים למגוון של‬‫אפשרויות תעסוקה. אחת הבעיות שאנו מזהים בשלב זה היא חוסר במידע בקרב צעירים בדבר‬‫האפשרויות העומדות לפניהם. השיטה שבה "חבר מביא חבר" טובה אמנם כאמצעי שיווק שקט,‬‫אך לא תמיד מאפשרת קבלת מידע אמין על מגוון האפשרויות הקיים. בנוסף, בולטת העובדה‬‫שמשרדי ממשלה שונים העוסקים בנושא )תמ"ת, ראש הממשלה, אוצר, חינוך, מל"ג/ות"ת ועוד(‬ ‫אינם פועלים תמיד בתיאום מלא.‬ ‫המלצת הצוות‬‫)א( ארגון המידע הקיים על אפשרויות הלימודים והתעסוקה תחת קורת גג אחת. באופן זה, יהפכו‬‫מרכזי התעסוקה לחרדים הקיימים היום למרכזים המעניקים את כלל המידע על שילוב‬ ‫בתעסוקה, ובכלל זה מידע על האפשרות וההיתכנות של לימודים גבוהים.‬‫)ב( אנו ממליצים על הקמת גוף ייעודי במשרד ראש הממשלה אשר יופקד על בחינה מתמדת של‬‫עניין שילוב החרדים בתעסוקה. יעדים לתעסוקה שנקבעו בהחלטות ממשלה וביצוען הוטל על‬‫משרדים שונים לא יבואו לידי מימוש בהיעדר גוף מרכזי שתפקידו לקדם אותן ולבחון הצעות‬ ‫ואפשרויות חדשות.‬‫מכלול הצעדים שאנו מציעים להפעיל באופן מבוקר ימשיכו את מכלול הפעולות שנעשות על ידי‬‫מעצבי המדיניות הציבורית באשר לחרדים, בלי ליצור עימות או התנגדות. התוצאה יכולה‬‫להועיל לצעירים חרדים רבים המעוניינים לשמור על השתייכותם למגזר החרדי, בלי לפגוע‬‫ביכולת השתלבותם בחברה הישראלית, ולהביא לשגשוגה של כלל החברה הישראלית והמשק‬ ‫בישראל.  ‬ ‫22  ‬
  • 12. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫מדיניות הממשלה בעניין שילוב המגזר החרדי‬ ‫בכלכלה ובחברה בישראל‬ ‫חגי לוין‬ ‫הגדלת השותפות והשוויון בין כל המגזרים היוצרים את המארג החברתי בישראל היא אחד‬ ‫היעדים המרכזיים המדריכים את מדיניות הממשלה. תפיסה זו, שבין היתר מעוגנת בהחלטת‬ ‫הממשלה מס 6851, מיום 7002.4.22, שכותרתה "אגנדה כלכלית חברתית למדינת ישראל", באה‬ ‫לידי ביטוי בשנים האחרונות במספר רב של צעדי מדיניות והחלטות ממשלה.‬ ‫בעניין שילובו של המגזר החרדי במיוחד התקבלו בשנה האחרונה כמה החלטות ממשלה‬ ‫חשובות. החלטות אלה מציבות, מצד אחד, תשתית עקרונית ויעדים ארוכי טווח למדיניות‬ ‫הממשלה בנושא זה, ומצד שני מציבות שורה של צעדי מדיניות פרטניים אשר יש בהם כדי לסייע‬ ‫להגיע ליעדים המוגדרים.‬ ‫להבנתי, המדיניות הממשלתית בנושא שילובו של המגזר החרדי מתבססת על התפיסה כי‬ ‫כיבוד ושימור צביונו הייחודי של המגזר החרדי אינם סותרים את שילובו בכלכלה ובחברה‬ ‫הישראלית, וכן כי שילוב כזה הוא צורך דחוף והזדמנות בעלת חשיבות גם למגזר החרדי וגם‬ ‫ליתר החברה בישראל.‬ ‫מתוך החלטות הממשלה העיקריות אפשר לציין את אלה:‬ ‫החלט ת הממשלה מס 4991 , מיום 0102.70.51 , בנושא " הצבת יעדי תעסוקה לשנים‬ ‫‪‬‬ ‫0102-0202", שבה מוגדר היעד ארוך הטווח של "הגעה לשיעור תעסוקה של‬ ‫האוכלוסייה   בגילאים שבין 02 לבין 46, הזהה לשיעור התעסוקה הממוצע של 51‬ ‫המדינות המפותחות  מבחינת תוצר לנפש, תוך המשך צמצום פערי התעסוקה בין כלל‬ ‫קבוצות האוכלוסייה בישראל".  ‬ ‫כן מוגדר בהחלטה יעד פרטני בדבר שיעורי התעסוקה במגזר החרדי לגברים ולנשים‬ ‫בגילים 52-46 – שיעור תעסוקה של %36 בשנת 0202.  ‬ ‫ ‬ ‫החלטת הממשלה מס 4162, מיום 0102.21.91, בנושא "מלגת לימודים ועידוד השתלבות‬ ‫‪‬‬ ‫אברכי כוללים בתעסוקה", שבה נכתב בפסקת הפתיחה:  ‬ ‫ממשלת ישראל רואה לה כיעד מרכזי את השתלבות המגזר החרדי  בתעסוקה, ככלי‬ ‫לפריצת מעגל העוני והתלות בקצבאות, ששיעורם גבוה במיוחד  באוכלוסייה זו;‬ ‫כמקדם שוויון בחלוקת הנטל הכלכלי במשק הישראלי, וכגורם המסייע בהשתלבות‬ ‫המגזר החרדי במארג החברתי בישראל. זאת לצד הכרה במאפייניה הייחודיים של‬ ‫האוכלוסייה החרדית ותמיכה בהמשך קיומו של עולם לימוד תורני, ולצד תמיכה  ‬ ‫באוכלוסיות לומדים נוספות במוסדות להשכלה גבוהה.‬ ‫נוסף לקביעה עקרונית זו, החלטת הממשלה מציבה שינויים ניכרים במערך התמיכות‬ ‫המיועדות למגזר. בפרט, הפיכת גמלת הבטחת הכנסה לחרדים למלגת לימודים מוגבלת בזמן‬ ‫ובהיקף התקציבי ובעלת מאפיינים ספציפיים המעודדים השתלבות בתעסוקה.‬‫32  ‬
  • 13. ‫פורום קיסריה 1102  ‬‫החלטת הממשלה מס 8962, מיום 1102.1.9, בנושא "קידום השירות הצבאי והאזרחי במגזר‬ ‫‪‬‬‫החרדי", המוסיפה נדבך חשוב למסגרת המדיניות הממשלתית בנושא. בדברי ההסבר‬ ‫להחלטה נכתב כי:‬ ‫תקומתו של המגזר החרדי ועולם הלימודים התורני בישראל, הינו רכיב מרכזי‬ ‫מתקומת העם היהודי אחרי השואה ומזהותה היהודית של מדינת ישראל. עם זאת,‬ ‫גידולו המהיר של מגזר זה, והפיכתו לחלק משמעותי מהאוכלוסייה בישראל )מוערך‬ ‫כי המגזר החרדי מהווה כיום כ%11 מכלל האוכלוסייה בישראל( מחייבים כיום‬ ‫לחזק הסדרים אשר מקדמים את שותפותו של המגזר החרדי בנשיאה בנטל‬ ‫הביטחוני והכלכלי, זאת תוך שמירה וכיבוד ייחודו התרבותי של מגזר זה.‬‫החלטת ממשלה זו מגדירה בצורה פרטנית את היקף ואופן השילוב של חרדים במסגרות‬‫השירות האזרחי והצבאי, במטרה לקדם באופן ניכר את השוויון בחלוקת הנטל, הביטחוני‬ ‫והכלכלי, בחברה הישראלית.‬‫בהתאם לעקרונות המוצבים בהחלטות ממשלה אלו, משרדי הממשלה השונים פעלו בעת‬‫האחרונה לקידום מספר רב של צעדי מדיניות נוספים אשר מאפשרים לשפר את שילובו של המגזר‬ ‫החרדי בחברה הישראלית, מתוך כיבוד ושמירה על צביונו הייחודי.‬ ‫מתוך מגוון צעדי המדיניות הנוספים אפשר למנות את אלה:‬‫מרכזי הכוון תעסוקתי והשמה מקצועית לחרדים. הקמת רשת של מרכזי הכוון והשמה‬ ‫‪‬‬‫מקצועית המותאמים למאפייני המגזר החרדי ומסייעים לחרדים המעוניינים להשתלב‬ ‫בתעסוקה.  ‬‫הקמת בתי ספר טכנולוגיים לנערים חרדים ומסלולים ללימודי תעודת הנדסאית מחשבים‬ ‫‪‬‬‫לבנות חרדיות בסמינרים. זאת בהתאם לביקוש הקיים במגזר החרדי ללימודי מקצוע אשר‬ ‫יאפשר להתפרנס בכבוד.  ‬‫לימודים אקדמיים – ייסוד מכינות ומלגות ייעודיות המאפשרות לחרדים המעוניינים בכך‬ ‫‪‬‬‫להשתלב בלימודים אקדמיים. על פי היעד שהציבה לעצמה הות"ת להגיע לכ-000,3 תלמידים‬ ‫חרדים במוסדות האקדמיים.  ‬‫ישיבות גבוהות וכוללים לאברכים. מצד אחד העמקה של הביקורות המוודאות קיום לימודי‬ ‫‪‬‬‫קודש, ומצד אחר מתן אפשרות לשלב לימודי קודש עם עבודה: לימוד "חצי יום" בלבד‬ ‫)בשעות מוגדרות(, ואפשרות לעבודה ביתרת הזמן.‬ ‫42  ‬
  • 14. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫ ‬ ‫*‬ ‫"בן עשרים לרדוף"?‬ ‫על פוטנציאל ההשתלבות של בני החברה החרדית בגילאי 81-22‬ ‫**‬ ‫אביעד הכהן, לי כהנר‬ ‫א. מטרת נייר העמדה ורקעו‬ ‫מטרת נייר עמדה זה להציג את פוטנציאל ההשתלבות של בני החברה החרדית בגילאי 81-22‬ ‫בחברה הישראלית. עד כה נערכו ופורסמו עשרות מחקרים, בהקשרים שונים, על החברה‬ ‫החרדית.1 אולם ברובם ככולם של המחקרים אין התייחסות ספציפית לשכבת הגיל שבה דן נייר‬ ‫עמדה זה, על מאפייניה המיוחדים. אפשר שיהיה מי שיטען שאין כל ייחוד בקבוצת גיל זו, ואותן‬ ‫סוגיות ומסקנות שחלות על כלל החברה החרדית חלות גם עליה. לטעמנו, הגם שבחלק מגזרת‬ ‫המחקר הדברים נכונים, עדיין יש חשיבות לעיסוק בקבוצת גיל זו, בין לטוב בין למוטב.‬ ‫מחד גיסא, דווקא בקבוצת גיל זו קיים קושי גדול יותר בשילובה בחיי החברה והכלכלה,‬ ‫ומכמה סיבות שיפורטו להלן בהרחבה. מאידך גיסא, דווקא בקבוצת גיל זו יש פוטנציאל רב‬ ‫שעשוי אחר כך ללכת לאיבוד: בשנים אלה נמצאים רבים ממנה בשיא כושרם ויכולתם, הפיזי‬ ‫והאינטלקטואלי, ומנקודת מבטה של המדינה חבל להחמיץ את ההזדמנות לנצלו לצורך לימודים‬ ‫והשתלבות בעבודה; חלק מבני גיל זה, שטרם נישאו, עדיין אינם נתונים בעול פרנסת המשפחה,‬ ‫והדבר מאפשר להם יתר חופשיות וגמישות בלימוד מקצוע והשתלבות בשוק העבודה ללא תלות‬ ‫2‬ ‫בטיפול בילדים.‬ ‫נקודה נוספת שמייחדת נייר זה היא הרגישות להיותה של החברה החרדית פסיפס‬ ‫מגוון, המורכב מתת-קבוצות ומתת-מגזרים רבים. כל אלו מקשים על הסקת מסקנות חד-‬ ‫משמעיות בדבר יכולת השתלבותה של אוכלוסיית המחקר בחברה ובכלכלה הישראלית. הדברים‬ ‫נכתבו גם על רקע ומתוך השוואה למה שהיה נהוג בחברה החרדית עד שנות השמונים ולנהוג‬ ‫בקרב חבריה המתגוררים וחיים מחוץ לישראל. המסקנות שיובאו להלן הן פרי תובנות שנשענות‬ ‫במידה רבה הן על נתונים קיימים, הן על היכרות בלתי אמצעית של הכותבים עם רבדיה‬ ‫והמגוונים של החברה החרדית בארץ ובחו"ל, והן על שיחות וראיונות שנערכו עם אנשים המצויים‬ ‫בסוגיה זו.‬ ‫                                                             ‬ ‫משנה אבות ה, כא. ופירש רבי עובדיה מברטנורא: "בן עשרים לרדוף – אחר מזונותיו. לאחר שלמד מקרא משנה‬ ‫*‬ ‫וגמרא ונשא אשה והוליד בנים, צריך הוא לחזור ולבקש אחר מזונות".  ‬ ‫** תודתנו נתונה לפרופ צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, שיזם את כתיבת נייר העמדה; ליוסף קלמנוביץ‬ ‫על סיועו במחקר ובריכוז הנתונים; ולמעירים הרבים שטייבו את תוכנו ותרמו לשיפורו. האחריות לנאמר בנייר‬ ‫העמדה היא כמובן רק שלנו, והנאמר בו מייצג רק את עמדתנו.  ‬ ‫1 ראו קפלן ק )7002(. בסוד השיח החרדי, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, והביבליוגרפיה המקיפה‬ ‫בסופו, עמ 962-623. מאז נוספו עשרות מחקרים חדשים בתחום זה, שרבים מהם מצויים ברשת האינטרנט.  ‬ ‫2 פוטנציאל זה יוצר בדיוק את תגובת הנגד בחברה החרדית: דווקא בשל גודלו מבקשים רבים ממנהיגי חברה זו‬ ‫לתעלו לאפיקים תורניים ולשמרו לצורך הגשמת האידאל החרדי )אצל גברים, בעיקר תלמוד תורה; אצל נשים –‬ ‫הקמת משפחה וגידול ילדים(, ולא למטרות "חיצוניות".‬ ‫52‬
  • 15. ‫פורום קיסריה 1102‬‫למען הסר ספק, יודגש כי בכל האמור להלן אין כל כוונה לפגוע חס וחלילה או לגרוע‬‫מחשיבות העיסוק בלימוד תורה, בהקמת משפחה או באחד מהיסודות האידאולוגיים שעליהם‬‫מושתתת תפיסת העולם החרדית. נייר העמדה אינו מבקש לשפוט השקפת עולם זו, להתעמת עמה‬‫או לנסות ולשנות את אורחות חייה של החברה החרדית בדרך כופה. הוא נכתב מתוך נקודת מבט‬‫המכבדת את ערכי החברה החרדית ועם זאת מצביע על חסמים קיימים ועל פתח לשינויים‬‫מעשיים אפשריים, רחבים או מצומצמים, באורחות חייהם של בני המגזר החרדי, לפחות חלקם,‬‫בגילאי 81-22. כל זאת מתוך רצון להיטיב את מצבם שלהם, הכלכלי והחברתי, בטווח הארוך‬‫יותר של עתידם; ובראייה רחבה יותר, מתוך רצון לנצל את כישוריהם לטובת החברה, המשק‬‫והכלכלה בישראל בצורה מיטבית ולהגביר את שילובם בחברה הישראלית )לא כ"נטע זר" אלא‬ ‫כחלק אורגני שלה(.‬ ‫ב. צעירים בני 81-22 בישראל 1102: מבוא‬‫אלון וּבר, אבריימי ורבקי הם ילידי אותו שנתון, שנת 9791. ביתם נמצא במרחק של כמה מאות‬‫ָ‬‫מטרים זה מזה גאוגרפית, אך דומה שמנקודת מבט סוציולוגית ותרבותית הם מרוחקים זה מזה‬ ‫עשרות קילומטרים, ועולמות שלמים מפרידים ביניהם.‬‫את אלון ובר, זוג צעירים חילונים תושבי רמת גן, אין צורך להציג לפני הקוראים. הם, או‬‫בני דמותם, קרוב לוודאי מוכרים היטב לקוראי נייר זה. אולם לשם אילוסטרציה נתאר את‬‫תמונת עולמם של אבריימי ורבקי, בעל ואישה חרדים מבני ברק. תמונה זו, גם אם היא נגועה‬‫בסטראוטיפים, משקפת היטב את המציאות הקיימת של הצעירים החרדים – שבהם יבקש לעסוק‬ ‫נייר המדיניות שלפניכם.‬‫אבריימי ורבקי גרים במרכז בני ברק, עם בתם הבכורה מירי, תינוקת בת שנה, במחסן‬‫קטנטן, מתחת לבית הוריה של רבקי, שהוסב לדירת חדר וחצי. החדר חף מרהיטים, למעט שתי‬‫מיטות עץ פשוטות וארון פורמייקה שבו מאחסנים השניים את בגדיהם: חליפות וחולצות לבנות‬‫של אבריימי ושמלותיה של רבקי. על הארון מונחת קופסת ה"ספודיק" )כובע פרווה מהודר( של‬‫אבריימי ושני מעמדים מקלקר שעליהם מניחה רבקי את פאותיה. המסדרון שמוליך לחדר משמש‬‫כמטבח מאולתר, ובו ישנם מקרר ישן ומיקרוגל )אין מקום לתנור(. בצדם, ארון עמוס בספרי‬ ‫קודש, ומעליו תלויות תמונותיהם של רשב"י והאדמו"ר מגור, רבם של השניים.‬‫רבקי ואבריימי כבר חולמים על היום שבו יעברו לדירתם החדשה ביישוב מודיעין עילית‬‫)קרית ספר(, שאותה קנו עבורם הוריה של רבקי כחלק ממילוי ה"תנאים" לפני נישואיהם. עם‬‫המעבר מתכוון אבריימי להצטרף לכולל המקומי, ואילו רבקי מתכננת לנסות ולהתקבל למרכז‬‫התעסוקה שנפתח ביישוב. רבקי בחודש השישי להריונה. מרכז חייה מאז נולדה היה בבני ברק.‬‫לפני שלוש שנים סיימה את לימודיה בסמינר "בית יעקב", ומאז היא עובדת כמזכירה במרפאת‬‫קופת חולים הסמוכה. אבריימי גדל באשדוד והגיע כנער לישיבת גור בירושלים. עם נישואיו החל‬‫ללמוד בשני "כוללים": בבוקר, לאחר שהוא לוקח את מירי לבית אמו, הוא לומד בכולל "שפת‬‫אמת", ובערבים הוא לומד בכולל "אמרי פנחס". הפרנסה בדוחק, אבל ברוך ה אין על להתלונן.‬‫רבקי שמחה על שנפלה בחלקה הזכות לעזור לבעלה ולאפשר לו להקדיש את כל מרצו ללימוד‬‫תורה, בלי שטרדות הפרנסה וגידול הילדים יעכירו את שלוותו. יכול להיות, אגב, שאבריימי עצמו‬‫כבר לא כל כך בטוח שהוא יהיה יום אחד רב גדול או תלמיד חכם מפורסם. אבל גם אם במוחו‬ ‫62‬
  • 16. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫חולפת מדי פעם מחשבה כזו, מיד הוא מגרש אותה בהינף יד: הרי לא יעלה על הדעת לנטוש את‬ ‫ספסלי הישיבה הקדושה לטובת לימודים או עבודה בחוץ. אביו של אבריימי וכל בני משפחתו –‬ ‫כולם בני תורה, וכך גם רוצה אבריימי להישאר.‬ ‫אבריימי ורבקי לא יצאו מעולם את גבולות הארץ ואין ברשותם רישיון נהיגה. הם נמנעים‬ ‫מלצאת למסעדות, ואת השבתות הם עושים במחיצת ההורים, למעט השבתות שבהן הם נוסעים‬ ‫לירושלים לשהות במחיצת האדמו"ר. את ירח הדבש שלהם בילו במלון "אריסטון" בטבריה.‬ ‫"היה נפלא", מסכמת רבקי. "הצטרפנו לסיור מאורגן בקברי צדיקים בגליל ולקינוח הלכנו לטייל‬ ‫בנחל עמוד" )"לא היו לנו בגדים מיוחדים", צוחק אבריימי, "אז הלכתי עם החולצה הלבנה שלי‬ ‫ומכנסי הטרלין, וכל אחד סחב שני בקבוקי מים בשקית פלסטיק"(. השניים מדברים ביניהם‬ ‫ביידיש, אבל שולטים היטב גם בעברית )"אני יכולה לגמגם כמה מילים באנגלית", צוחקת רבקי,‬ ‫"שלמדתי כאשר עשיתי בייביסיטר לשכנים של הורי"(.‬ ‫כל הדמויות שהוזכרו לעיל הן פרי הדמיון. אבל הן מייצגות, גם אם בצורה חלקית‬ ‫וסטראוטיפית, ארבעה אנשים צעירים החיים בחברה הישראלית במאה ה-12. שניים המגדירים‬ ‫עצמם ישראלים, ציונים, בעלי השקפת עולם ליברלית-חילונית, המדברים עברית, אנגלית‬ ‫ו"ישראלית"; ושניים המגדירים עצמם יהודים החיים בארץ ישראל, בעלי השקפת עולם חרדית,‬ ‫המדברים עברית, יידיש ו"יהודית-חרדית". בר ואלון מייצגים באורחות חייהם את רוב‬ ‫האוכלוסייה בת גילם בישראל, רבקי ואבריימי מייצגים במובהק מיעוט שלה – המיעוט החרדי.‬ ‫אכן מיעוט זה גדל והולך בקצב מסחרר, בטור הנדסי, ולפי נתונים דמוגרפיים אפשר שבעוד כמה‬ ‫3‬ ‫עשרות שנים יהיו לרוב.‬ ‫מה הם סיכוייהם של רבקי, אבריימי וחבריהם החרדים להשתלב בחיי החברה והכלכלה‬ ‫בישראל? האם הם דומים או נבדלים, ובמה, מבני גילם החרדים החיים בחו"ל?‬ ‫ג. גודל האוכלוסייה החרדית ואוכלוסיית המחקר – גילאי 81-22‬ ‫השימוש בשיטות שונות לזיהוי האוכלוסייה החרדית עלול להניב אומדנים שונים על מאפייניו של‬ ‫4‬ ‫המגזר החרדי. לפי אומדנים אלה, המגזר החרדי הוא כ-%8-%11 מכלל האוכלוסייה הישראלית.‬ ‫לפי נתון אחד, נכון לסוף העשור הראשון של המאה העשרים ואחת, מונה האוכלוסייה החרדית‬ ‫כ-000,007 איש, שהם כ-%9 מכלל האוכלוסייה בישראל ו-%21 מכלל האוכלוסייה היהודית. קצב‬ ‫הגידול השנתי הטבעי של האוכלוסייה החרדית עומד על כ-%7 )לעומת %7.1 בכלל האוכלוסייה‬ ‫היהודית(,5 ומשקלה היחסי באוכלוסיית המדינה עולה בהתמדה. בהתאם לקצב הגידול הנוכחי,‬ ‫6‬ ‫בשנת 8202 יותר מחמישית מהאוכלוסייה היהודית בישראל תהיה חרדית.‬ ‫                                                             ‬ ‫3 תאורטית בוודאי ייתכן שהפיכת מיעוט לרוב, כשלעצמה, תשנה את אורחותיו, בלי צורך בהתערבות "חיצונית".‬ ‫דוגמה לכך ניתן להביא מהמצב בעיר הבירה ירושלים, שלראשונה בתולדותיה, זה עשרות שנים, כיהן בה ראש עיר‬ ‫חרדי, ורוב התלמידים בכיתות א במגזר היהודי בה הם חרדים.  ‬ ‫4 לוין )1102( מציג אומדנים המבוססים על עיבוד סקר כוח אדם ועיבוד נתונים המוצגים במחקרו של דניאל גוטליב‬ ‫)7002(. "העוני והתנהגות בשוק העבודה בחברה החרדית". ראו לוין, ח. )9002(. המגזר החרדי בישראל העצמה‬ ‫תוך שילוב. ירושלים: המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה, עמ 01.‬ ‫5 מקורות: כהנר, ל. )9002(. התפתחות המבנה ההיררכי והמרחבי של האוכלוסייה החרדית בישראל, עבודת‬ ‫דוקטור. אוניברסיטת חיפה. לוין, ח. )9002(. המגזר החרדי בישראל העצמה תוך שילוב. ירושלים: המועצה‬ ‫הלאומית הכלכלית משרד ראש הממשלה. מלחי, א. )9002(. החרדים בישראל: דיוקן האוכלוסייה ומאפייני‬‫72  ‬
  • 17. ‫פורום קיסריה 1102‬‫לוחות 1-2 מתייחסים לקבוצת הגיל נושא מחקר זה, גילאי 81-22, ולשיעורה בכלל‬ ‫האוכלוסייה היהודית בישראל:‬ ‫לוח 1 התפלגות אוכלוסיית הצעירים בגילאי 81-22 לפי מגזרים )באחוזים ובמספרים מוחלטים(‬ ‫8‬ ‫7‬ ‫סך הכול‬ ‫יהודים‬ ‫חרדים‬ ‫0.001‬ ‫4.78‬ ‫6.21‬ ‫גילאי 81-22‬ ‫)973,493(‬ ‫)536,443(  ‬ ‫)347,94(‬ ‫0.001‬ ‫3.88‬ ‫7.11‬ ‫גברים בגילאי 81-22‬ ‫)526,391(‬ ‫)159,071(‬ ‫)376,22(‬ ‫0.001‬ ‫5.68‬ ‫5.31‬ ‫נשים בגילאי 81-22‬ ‫)457,002(‬ ‫)486,371(  ‬ ‫)070,72(‬ ‫מקור: עיבוד המחברים לסקר החברתי של הלמ"ס )0102(.‬ ‫לוח 2 משקל אוכלוסיית הצעירים בתוך כל מגזר )באחוזים(‬ ‫כלל היהודים‬ ‫יהודים‬ ‫חרדים‬ ‫)חרדים+יהודים(‬ ‫2.9‬ ‫7.8  ‬ ‫6.41‬ ‫כלל הצעירים מתוך כל המגזר‬ ‫3.9‬ ‫1.9‬ ‫2.21‬ ‫צעירים מתוך כלל הגברים במגזר‬ ‫1.9‬ ‫5.8  ‬ ‫4.71‬ ‫צעירות מתוך כלל הנשים במגזר‬ ‫מקור: עיבוד המחברים לסקר החברתי של הלמ"ס )0102(.‬ ‫ד. פילוח, מיון וסיווג‬‫ככל חברה אחרת, גם החברה החרדית אינה עשויה מקשה אחת. יש בה גוונים ובני גוונים, ולכל‬‫אחד מהם קווי אופי ייחודיים משלו. בצד המכנה המשותף הרחב של רוב בני האוכלוסייה‬ ‫                                                             ‬‫תעסוקה 2002-7002. ירושלים: מנהל, מחקר וכלכלה, התמ"ת, תעסוקה במגזר החרדי – מאפיינים, חסמים‬ ‫ ‬ ‫ופתרונות מוצעים )0102.5.61( מינהל מחקר וכלכלה, משרד התמ"ת.‬ ‫ברודט, ד. )עורך( )8002(. "ישראל 8202 – חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי".  ‬ ‫6‬‫לצורך הכנת הלוח נעשה שימוש בהגדרות המפורטות במסמך המתודולוגי של המועצה הלאומית לכלכלה: חרדי‬ ‫7‬‫הוא כל מי שהוא או אחד מבני ביתו למד בישיבה גבוהה, ובנוסף מתגורר בישובים שמזוהים כחרדים באופן‬ ‫מסורתי.  ‬ ‫כל מי שהוא יהודי אבל לא חרדי.  ‬ ‫8‬ ‫82‬
  • 18. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫החרדית )דוגמת הדגשת מקומו של לימוד התורה, הקפדה יתירה על שמירת מצוות(,9 יש הכרח‬ ‫"לחלק" את החברה החרדית לכמה חלוקות משנה כדי למקד את הסוגיות הטעונות שיפור לכל‬ ‫פלח. קונקרטית, יש לתת את הדעת על החלוקות שלהלן.‬ ‫א. חלוקה סוציולוגית. חרדים אשכנזים-חסידים )%33(, חרדים אשכנזים-ליטאים )%92( וחרדים‬ ‫מזרחים )%12(.01 החלוקה בין חסידים לליטאים רלוונטית בכמה מישורים: )א( במישור‬ ‫האידאולוגי – חלק ניכר מראשי הישיבות הליטאיות מעודדים את תלמידיהם לשבת ב"אוהלה של‬ ‫תורה", בישיבה וב"כולל" עד גיל מאוחר ביותר, לעתים עד גיל ארבעים ולמעלה, בעוד שחלק ניכר‬ ‫מאדמו"רי החסידויות מעודדים את מרבית תלמידיהם לצאת לשוק העבודה בגיל צעיר הרבה‬ ‫יותר, כבר בראשית שנות העשרים לחייהם; )ב( במישור הסוציולוגי: בדרך כלל גיל הנישואין אצל‬ ‫החסידים צעיר יותר מאשר בחברה ה"ליטאית" )גיל 91 לעומת גיל 12-22, בהתאמה(; )ג( אצל‬ ‫חלק מבני המגזר הליטאי )כגון ישיבות "חברון", "עטרת ישראל" ובנותיה( יש פתיחות יתר‬ ‫ללימודי השכלה גבוהה והרחבת אופקים, בעוד שאצל החסידים הנטייה היא יותר לפנות למסחר‬ ‫ולאו דווקא ללימודי השכלה גבוהה; )ד( נורמות הצניעות )כלומר, ההקפדה על הפרדה בין נשים‬ ‫לגברים בכל תחומי החיים( מחמירות יותר בקרב חלקים גדולים של החסידויות מאשר בקרב‬ ‫הליטאים.‬ ‫11‬ ‫באשר לחרדיות המזרחית, מטבע הדברים היא אינה מחויבת בבסיסה למסורת המזרח‬ ‫אירופית ונעדרת סממני הטראומה ההיסטורית של התמודדות עם המודרנה, החילון והרפורמה‬ ‫שחוותה היהדות האשכנזית. אולי משום כך אופייה מתון יותר. חשוב לציין גם כי חלק ממאפייני‬ ‫החרדיות המזרחית הם חידוש של העשורים האחרונים, ומדובר בתופעה אשר איננה מושרשת‬ ‫באופן עמוק במסורת התרבותית של בני עדות המזרח. להבנתנו, תופעת החרדיות המזרחית צמחה‬ ‫על רקע החלל שהותירה מדיניות הקליטה של עולי המזרח בשנות החמישים והשישים, אשר‬ ‫שיברה את תרבותם המסורתית המקורית.‬ ‫החלוקה לשלוש הקבוצות העיקריות המרכיבות את החברה החרדית )ליטאים-חסידים-‬ ‫ספרדים( אינה די חדה ואינה מאבחנת את כל המגוון של תת-קבוצות בחברה האמורה. בשנים‬ ‫האחרונות, עם התרחבות העניין הציבורי והמחקרי בחברה החרדית, מתפתחות הבחנות נוספות‬ ‫למגוון הסוציולוגי שקיים בחברה החרדית, למשל אלו שבין "חרדים מקוריים" ל"בעלי תשובה",‬ ‫בין "מתונים" ל"קנאים", בין "חוצניקים" ל"חרדים צברים" ובין "סגורים" ל"פתוחים"‬ ‫)"מודרנים"(. לכל הבחנה והבדלה שכזו ישנה גם משמעות בנוגע לנושא הנידון אשר צריכה‬ ‫להיבדק לעומק, שכן ייתכן שבחלק מתת-קבוצות אלה יימצא הפוטנציאל הגבוה ביותר‬ ‫להשתלבות בחברה הישראלית.‬ ‫                                                             ‬ ‫9 זו מתבטאת כאמור בהיבטים שונים, למן אורחות הלבוש וההפרדה בין המינים, דרך הקפדה על "הכשרים"‬ ‫מהודרים, ועד להטלת מגבלות ואיסורים שונים כגון אי צפייה בטלוויזיה והחזקתה בבית, שימוש ב"טלפון כשר",‬ ‫איסור על קריאת "ספרות חולין" ועיתונים שאינם חרדיים, וכיו"ב. למותר לציין שבהקשר זה קיים לא אחת פער‬ ‫בין הרטוריקה והאידיאל לבין המציאות, וקיימים הבדלים בין מגזריה השונים של החברה החרדית.‬ ‫01 בני המגזרים השונים נבדלים בלבושם, באורח חייהם, בשפתם, ועוד. לתיאור "חי" של הזרמים ראו: אמנון לוי,‬ ‫החרדים. רוטנברג נ. ואחרים )0102(. החרדים בישראל מסמך רקע לפדרציה היהודית. מכון ון ליר. כהן, ב.‬ ‫)5002(. מצוקה בחברה החרדית: מבט מבפנים. ירושלים: מכון פלורסהיימר.‬ ‫11 לדיון רחב בחרדיות המזרחית ראו לאון, נ )9002(. חרדיות רכה – התחדשות דתית ביהדות המזרחית, ירושלים:‬ ‫יד יצחק בן צבי.‬‫92  ‬
  • 19. ‫פורום קיסריה 1102‬‫ב. חלוקה גאוגרפית. עיקר האוכלוסייה החרדית )כ-%78( מתרכזת באזור מרכז מדינת ישראל‬‫סביב המרחב המכונה "המשולש החרדי", שקודקודיו הם הריכוזים החרדיים הגדולים בירושלים,‬‫בני ברק ואשדוד. זהו גם האזור שבו נמצאות כלל הערים החרדיות ההומוגניות והסגורות )רמת‬‫בית שמש, ביתר עילית, מודיעין עילית ואלעד(. בפריפריה הצפונית של מדינת ישראל, המתפרשׂת‬‫מחדרה ועד קריית שמונה, מתרכזים כ-%7 מכלל האוכלוסייה החרדית ובפריפריה הדרומית של‬‫מדינת ישראל, מקריית מלאכי ועד ירוחם )להוציא את אשדוד(, מתרכזים כ-%6 מכלל אוכלוסייה‬‫זו.21 משמעות חלוקה גאוגרפית זו כפולה: מחד גיסא, בשל היעדר משרות "חרדיות" בפריפריה‬‫ישנה נטייה גבוהה יותר להשתלבות באוכלוסייה הכללית באזורים אלה, אך מאידך גיסא‬‫האוכלוסייה החזקה יותר היא זו שבמרכז, וכאשר יש להניע תהליכים חברתיים, בדרך כלל‬ ‫האוכלוסייה החלשה יותר היא זו הנושאת את עיניה אל החזקה והולכת בעקבותיה.  ‬ ‫ג. חלוקה כלכלית. בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה לעומת בעלי מעמד נמוך.‬‫ד. חלוקה מגדרית. לאחר גיל 81 ממשיכים רוב הגברים ללמוד במוסדות תורניים )ישיבה גדולה‬‫וכולל(, ואילו הנשים בגיל זה עוברות ל"סמינרים למורות", שהם המוסדות העל-תיכוניים שבהם‬‫נלמדים תכנים מקצועיים יותר, בעיקר בתחומי ההוראה והחינוך )אך כיום גם להנדסאיות,‬‫טכנאיות ומקצועות משרדיים נוספים(, מתוך התפיסה הרואה באישה את העוגן הכלכלי‬ ‫המשפחתי של משק הבית החרדי. להלן נרחיב יותר על הבחנה זו.‬ ‫ה. הרקע למצב הקיים – צעירים חרדים )גילאי 81-22(‬ ‫בישראל ובחו"ל‬‫מבחינה היסטורית ראשיתה של האידאולוגיה החרדית היא בתגובות האורתודוקסיות‬‫המתגוננות, שקמו כנגד מגמות של התבוללות, פשרנות דתית והשפעות המודרנה במרכז ובמזרח‬‫אירופה במאות ה-81 וה-91. התרבות היהודית במחוזות אלו, והמוטיב ההיסטורי של התגוננות‬‫מפני כל ניסיון לשינוי, הפכו לבעלי נוכחות בולטת בהוויה החרדית. רקע זה הוא שהביא לגיבוש‬‫מדיניות ה"סטטוס קוו" שנהוגה מאז קום המדינה. בעשור הראשון להקמת מדינת ישראל מדובר‬‫היה בהסדרים אזרחיים-פוליטיים זמניים בלבד, בין שלטון תנועת העבודה למנהיגות הזרם‬‫החרדי בישראל, סביב שאלת גיוס בני תורה חרדים לצבא. אולם עלייתו של הליכוד בראשות‬‫חירות לשלטון ב-7791 הפכה את ההסדרים למנגנון פוליטי קבוע, המתוחזק מתוך אילוצי‬‫המערכת הקואליציונית הישראלית, מתוך בניית מערך יחסים תלותי של המפלגות החילוניות‬ ‫בכוחן הפוליטי של המפלגות החרדיות.‬‫בשנות השמונים, הסדר מכסות הלומדים פינה את מקומו לדחיית שירות גורפת לתלמידי‬‫הישיבות. התוצאה הייתה טרנספורמציה של החברה החרדית כולה: לא עוד חברה יהודית‬‫אולטרה-אורתודוקסית המתקיימת ב"גלות בין היהודים", אלא מה שמנחם פרידמן מכנה "חברת‬‫לומדים".31 כלומר, חברה שבה לימוד התורה הגברי )קרי הלימוד הישיבתי( הופך לתשתית‬ ‫                                                             ‬‫21 כהנר, ל )9002(. התפתחות המבנה ההיררכי והמרחבי של האוכלוסייה החרדית בישראל, עבודת דוקטור,‬ ‫אוניברסיטת חיפה.‬‫31 פרידמן, מ )1991(. החברה החרדית: מקורות, מגמות ותהליכים. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל. עמ‬ ‫08-78.  ‬ ‫03‬
  • 20. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫הקיום, ההגדרה העצמית והתקן לקיום יהודי נכון. הוא גם הגוזר את חלוקת התפקידים‬ ‫המגדרית בחברה )שבה על הנשים לפרנס את בעליהן הלומדים(, והוא הגוזר את גבולותיה של‬ ‫החברה כלפי פנים וחוץ.‬ ‫כל האמור לעיל מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בקבוצת האוכלוסייה החרדית בגילאים‬ ‫81-22. אלו הגילאים שבהם מסיימים הצעירים החרדים את תהליך החינוך, והנישואין, מוסד‬ ‫מפוקח מאוד בפני עצמו בחברה החרדית, משמשים לו מעין אקט נעילה. זהו השלב שבו מתחיל‬ ‫הצעיר החרדי "לעמוד בזכות עצמו", וכך הופך המיקוד בקבוצת גיל זו למשמעותי במיוחד.‬ ‫באופן כללי, אפשר לומר שרובם המכריע של בני האוכלוסייה החרדית בישראל, בגילאי‬ ‫81-22, אינם משולבים בחברה ובכלכלה הישראלית. לתופעה זו יש מחיר גבוה הן מנקודת המבט‬ ‫החרדית-הפנימית הן מנקודת המבט הישראלית-חיצונית, שעליו נרחיב להלן. קודם לכן נבקש‬ ‫להציג באופן תמציתי "תמונת מצב חברתית" אשר תמחיש את המצב בקרב צעירים חרדים‬ ‫בגילאים אלו ואת הבעייתיות הכרוכה בכך.‬ ‫במגזר הגברי. רובם המכריע של הצעירים החרדים נמצא עדיין במסגרות חינוך‬ ‫ישיבתיות. יצוין כי רבים מתוך אלה שבפועל אינם לומדים רוב היום בישיבה שייכים בכל זאת‬ ‫מבחינה פורמלית )דהיינו רשומים( למוסד חינוכי כזה או אחר, ומטרת הרישום הזה היא להיפטר‬ ‫מחובת השירות בצבא )"תורתו אומנותו"(. רק מתי מעט מן הגברים בגילאים אלה משרתים‬ ‫בצבא, לומדים מקצוע או עובדים לפרנסתם.‬ ‫במגזר הנשי. חשוב להבחין בין גילאי 81-02 לבין גילאי 02-22. רבות מבנות הקבוצה‬ ‫הראשונה עדיין אינן נשואות וממשיכות את לימודיהן בסמינרים השונים או במסגרות הכשרה‬ ‫מקצועיות וחינוכיות בתר-סמינר. בגיל 02 רבות מהבנות החרדיות כבר נכנסות בברית הנישואין‬ ‫)בעיקר בציבור הליטאי והספרדי, שכן בציבור החסידי חלקן הגדול מתחתנות עוד קודם לכן(.‬ ‫בשלב זה רבות מהן עסוקות בפרנסת המשפחה )שמדרך הטבע, מצומצמת בדרך כלל בהיקפה(,‬ ‫או – אם יש להן כבר ילדים – טרודות בגידולם, בעוד הבעל נמצא בכולל.‬ ‫לוחות 3-4 מסכמים את המאפיינים הדמוגרפיים המרכזיים של בני החברה החרדית:‬ ‫לוח 3 מאפיינים דמוגרפיים – המגזר החרדי לעומת כלל האוכלוסייה היהודית )באחוזים(‬ ‫כלל האוכלוסייה היהודית‬ ‫האוכלוסייה החרדית‬ ‫7.1‬ ‫7‬ ‫אחוז גידול )ילודה והגירה(‬ ‫6.2‬ ‫7.7‬ ‫מספר ילדים ממוצע לאישה‬ ‫8.42‬ ‫9.91‬ ‫גיל נישואין ממוצע )נשים(‬ ‫2.72‬ ‫3.12‬ ‫גיל נישואין ממוצע )גברים(‬ ‫1.03‬ ‫51‬ ‫גיל חציוני‬ ‫8.2‬ ‫7.91‬ ‫אחוז הנשואים בגילאי 81-22‬ ‫4.4‬ ‫4.62‬ ‫אחוז הנשואים בגילאי 81-22 )נשים(‬ ‫1.1‬ ‫6.11‬ ‫אחוז הנשואים בגילאי 81-22 )גברים(‬‫מקור: לוין, 9002; כנען, ש, ושטרן, א, צורכי הדיור על המגזר החרדי, משרד השיכון, 6002; סקר כוח אדם, הלמ"ס, 9002.‬‫13  ‬
  • 21. ‫פורום קיסריה 1102‬ ‫לוח 4 מספר הלומדים – צעירים חרדים )במספרים מוחלטים(‬ ‫גודל הקבוצה‬ ‫003,63‬ ‫בחורים תלמידי ישיבות גדולות )גיל 61 עד נישואין(‬ ‫005,27‬ ‫אברכי כולל )תלמיד נשוי(‬ ‫004,23‬ ‫בנות הלומדות בסמינר כיתות ט-י"ד‬‫מקור: האגף למוסדות חינוך תורניים במשרד החינוך )נתונים על הכוללים(, 1002; מאגר המידע של משרד החינוך‬ ‫)נתונים על גברים ונשים בכיתות ט-י"ב(, 1002.‬‫הנתונים המשתקפים בלוחות אלו – שיעור הגידול השנתי של האוכלוסייה החרדית, גיל הנישואין‬‫הנמוך והלחץ החברתי להוליד ילד כבר בשנה הראשונה לנישואין – יוצרים מרווח בין-דורי קצר‬‫מאוד בין ההורים לבנים בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. תופעה זו מעצימה את העוני ואת הנטל‬ ‫הכלכלי על המשפחה המורחבת.‬‫לשם השוואה נזכיר כאן על קצה המזלג כמה ממצאים הנוגעים להשתלבות בתעסוקה של‬‫הקהילות החרדיות בארצות הברית, לונדון וקנדה. קהילות אלו הן בעלות מאפיינים תרבותיים‬‫ודתיים דומים מאוד לאוכלוסייה החרדית בישראל, אולם נבדלות ממנה בכל הקשור לסוגיית‬ ‫41‬ ‫ההשתלבות בתעסוקה.‬‫הקהילה החרדית בלונדון דומה, במובנים רבים, לקהילה החרדית בישראל. בבריטניה אף‬‫קיימת מערכת קצבאות המעודדת ריבוי ילודה בדומה לישראל. עם זאת שיעור הגברים הנשואים‬‫בגילאי 02-42 שנשארים ללמוד במסגרת הכולל ואינם יוצאים לעבוד – נמוך מאוד מזו בישראל,‬ ‫ועומד על %63 בלבד )לעומת %58 בישראל(.‬‫מגמה דומה ניכרת בהשוואה בין הקהילות החרדיות בישראל ובמונטריאול )קנדה(. בעוד‬‫שבישראל שיעור הגברים החרדים בגילאי 52-92 הלומדים בישיבה ומוגדרים כתורתם אומנותם‬ ‫עמד על %4.77, ביהדות החרדית-חסידית במונטריאול עמד שיעורם על כ-%6 בלבד.‬‫בארצות הברית, כך נראה, התמונה קיצונית אף יותר, וישנו מיעוט מוחלט בקרב החרדים‬‫שנשאר ללמוד בכולל לאחר גיל 03:51 החסידים משתלבים במעגל העבודה בתחילת שנות העשרים‬‫לחייהם; הליטאים המשתייכים לזרם הישיבות המשלב לימודי חול יוצאים לעבוד באמצע שנות‬‫העשרים )42-62(; והליטאים המשתייכים לזרם הישיבות שאינו משלב לימודי חול עוזבים את‬ ‫הכולל בשנות העשרים המאוחרות )62-03(.‬‫כאמור, ממצאי המחקרים הללו אינם מתייחסים לשכבת הגיל הנמוכה )81-02(, אלא רק‬‫לשכבות הגיל הגבוהות יותר )02 ומעלה(. להערכתנו, בשכבת הגיל הנמוכה המצב בחו"ל דומה‬‫למדי למצב בישראל, כלומר: רוב מוחלט של הגברים החרדים שקוע בלימוד תורה ואיננו פונה‬ ‫                                                             ‬‫41 גונן, ע )0002(. מהישיבה לעבודה; גונן,עמירם )5002( "בין לימוד תורה לפרנסה, חברת לומדים ומתפרנסים‬‫בלונדון" , ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות; לוין, המגזר החרדי בישראל, עמ 05-84; ‪Berman, Eli‬‬‫‪(1998), “An Economists View of the Ultra Orthodox Jew,” Massachusetts: National Bureau of‬‬‫‪ .Economic Research‬בכתיבת חלק זה של נייר המדיניות נעזרנו רבות בידע ובעצותיו הטובות של צבי שרייבר,‬ ‫ועל כך תודתנו.  ‬ ‫51 גונן, מהישיבה לעבודה – הניסיון האמריקני ולקחים לישראל, עמ 25.‬ ‫23‬
  • 22. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫לרכישת השכלה והכשרה מקצועית. כמו כן, יש להתייחס לממצאים אלו בזהירות מסוימת, שכן‬ ‫גודל האוכלוסייה החרדית מחוץ לישראל הוא זניח )בהשוואה לאוכלוסייה הכללית שם(, ולכן יש‬ ‫קושי בביצוע מחקרים המספקים נתונים מבוססים על אוכלוסייה זו. עם זאת, ככלל, המגמה‬ ‫המצטיירת מנתונים אלו היא ברורה: בחו"ל, בניגוד לישראל, מיעוט קטן מקרב הצעירים החרדים‬ ‫בגילאי 02-22 עדיין נמצא במסגרות לימוד חינוכיות, ורובם המכריע משתלב בשוק העבודה או‬ ‫עוסק בלימוד והכשרה מקצועיים.‬ ‫ו. הבעייתיות במצב הקיים – הצורך בשינוי‬ ‫כפי שהובהר בפרק הקודם, אפשר לקבוע כי רובם המכריע של בני האוכלוסייה החרדית בישראל‬ ‫בגילאי 81-22 אינם משולבים בחברה ובכלכלה הישראלית. לתופעה זו יש מחיר גבוה הן מנקודת‬ ‫המבט החרדית-הפנימית הן מנקודת המבט הישראלית-חיצונית.‬ ‫מנקודת המבט החרדית. ככל שעוברות השנים ובני המגזר החרדי אינם משתלבים בשוק‬ ‫העבודה, כך קשה להם יותר להדביק את הפער בשנים מאוחרות. לנתון זה יש כמה הסברים‬ ‫אפשריים:‬ ‫א. מחקרים מצביעים על כך שבגיל צעיר יותר קל יותר לרכוש ידע ומיומנויות בתחומים שונים‬ ‫כגון מתמטיקה ומדעי הטבע ורכישת שפות )וכך גם במקצועות עתירי השכלה וארוכי טווח כגון‬ ‫רפואה(.‬ ‫ב. ככל שעוברות השנים כך גדל בדרך כלל הצורך המידי של בן המגזר החרדי לכלכל את משפחתו.‬ ‫מכיוון שמדובר במגזר שבו הנישואין הם בגיל צעיר ביותר, ובמשפחות ברוכות ילדים, ככל‬ ‫שעוברות השנים לחצי הפרנסה גוברים והיכולת להתגמש ולבחור את המקצוע הראוי ולאו‬ ‫דווקא את המקצוע שיאפשר ניצול מיטבי של כישורי האדם הולך וקטן. נימוק זה נכון במיוחד‬ ‫בעניין נשים, שהריונות תכופים והטיפול בילדים אינם מאפשרים להן את המרחב ההכרחי‬ ‫לרכישת מקצוע הדורש מרחב זמן גדול יותר.  ‬ ‫ג. מבחינה חברתית, ככל שאדם משתלב בחיי ההשכלה הגבוהה, המשק והכלכלה בגיל מבוגר‬ ‫יותר, כך קשה לו יותר: הוא נאלץ ללמוד )בהנחה שאינו לומד במוסד ייחודי וייעודי לבני‬ ‫המגזר שלו( בחברת אנשים צעירים בהרבה ממנו ולהשתלב במקום עבודה שבו הוא עושה את‬ ‫צעדיו הראשונים כ"טירון", בעוד אנשים צעירים ממנו, שאינם בני המגזר שלו, כבר נמצאים‬ ‫בעמדות בכירות וגבוהות יחסית.‬ ‫מנקודת המבט הישראלית-משקית. מדובר בבני ארבעה "מחזורים", בני 81-22, שנמצאים בשיא‬ ‫כוחם, הפיזי והאינטלקטואלי, אך זה אינו מנוצל לרכישת מקצוע שימקסם את כישוריהם או‬ ‫לתועלת המשק, אלא מתועל לתחום שמועיל לפרט או למגזר מצומצם ביותר ולא לכלל החברה.‬ ‫ ‬ ‫ז. חסמים להשתלבות בחברה ובכלכלה הישראלית‬ ‫כדי לבחון את הסיבות לתיאור שנפרש לעיל, הן באשר למצב הקיים הן באשר לשוני בין המצב‬ ‫בישראל למצב בחו"ל, יש לנסות ולאתר את החסמים המונעים מהחרדים להשתלב בחיי החברה‬‫33  ‬
  • 23. ‫פורום קיסריה 1102‬‫והכלכלה.61 נתמקד בהצגת החסמים הסובייקטיביים, אשר נובעים מאורח חייה ואמונותיה של‬‫הקהילה החרדית. לאחר מכן נציג בקצרה את החסמים האובייקטיביים, אשר נובעים מגורמים‬ ‫חיצוניים לחברה החרדית.‬ ‫א. חסמים סובייקטיביים‬‫1. טעמים אידאולוגיים. כוונתנו לתפיסה הרווחת בציבור החרדי, שלפיה ה"יציאה מהחממה"‬‫החרדית היא מעשה המנוגד לצו התורה ולהוראות ההנהגה הרוחנית. ההתנגדות האידאולוגית‬‫עשויה להישען על נימוקים שונים. כשמדובר בגברים, הבסיס הרעיוני מושתת על "ביטול‬‫תורה": כל עוד אדם יכול לשבת וללמוד ברוב שעות היום, עליו להגות בתורה ביום ובלילה ולא‬‫לפנות לבו ל"דברים בטלים", כגון עבודה ולימוד מקצוע. כשמדובר בנשים, היציאה מן הבית‬‫נתפסת כמכשול פוטנציאלי המבטא סטייה מן הדרך וחוסר צניעות )בניגוד לכלל הנוהג של "כל‬‫כבודה בת מלך פנימה"( והעדפת אידאל חיצוני, זר, "חילוני", של "קריירה ומימוש עצמי" על‬ ‫פני הערכים המקודשים של לימוד תורה )לגברים( ובניין בית ומשפחה )לנשים(.‬‫2. טעמים פסיכולוגיים. בהקשר זה אפשר למנות את החשש לצאת מה"חממה", בשל הפחד מן‬‫החברה החילונית ומפני "מה שעלול לקרות". בנוסף ישנו החשש מפני פערי הכוחות והידע,‬‫ורגשי נחיתות ביחס ללומדים/מועסקים אחרים, שאינם חרדים, שהבסיס והרקע ההשכלתי‬ ‫שלהם טוב בהרבה.‬‫3. לחץ חברתי. אחד החסמים המרכזיים להשתלבות בחברה ובכלכלה נעוץ בנוהג שהשתרש‬‫בחברה חרדית לגווניה, שלפיו יציאה מהישיבה )לגברים( והשתלבות בלימודי מקצוע או‬‫בעבודה )לגברים ונשים כאחד( "אינם ראויים" ו"אינם יאים". בעקבות זאת נוצר לחץ חברתי‬‫עצום וחשש אמיתי )המעוגן גם במציאות( מ"נידוי" חברתי, ובעיקר מפגיעה אפשרית ביכולת‬‫למצוא שידוך הולם. גם כאשר הצעיר עצמו אמיץ דיו ואינו חושש מכך, מופעל עליו לחץ חברתי‬‫אדיר מצד בני משפחתו, חבריו וידידיו, להימנע מעשיית צעד כזה שעשוי ל"קלקל לו את‬‫השידוך" ולמעשה להדירו כליל ולהוציאו אל "מחוץ למחנה". כל אלה יוצרים בקרב העובדים‬‫הפוטנציאליים חוסר מוטיבציה ולמעשה כמעט אי-יכולת להשתלב בחברה ובכלכלה‬ ‫הישראלית.‬ ‫ב. חסמים אובייקטיביים‬‫1. חובת גיוס לצבא. כל הנשים החרדיות "מצהירות" ונפטרות משירות צבאי. בכל הקשור‬‫לגברים, לפי המצב החוקי הקיים )ראו חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם,‬‫התשס"ב-2002(, בגילאי 81-22 הגברים חבים בשירות צבאי. האופציה של "שנת הכרעה"‬‫נפתחת רק לאחר גיל 22 )סעיף 5 לחוק(. משכך, ומכיוון שהגברים החרדים אינם מעוניינים‬‫לשרת בצבא בגיל כה צעיר, אפילו לא במסגרות "חרדיות" מובהקות )כגון הנח"ל החרדי,‬ ‫                                                             ‬‫61 דיון נרחב בסוגיית חסמי ההשתלבות של החברה החרדית בשוק העבודה ניתן לראות אצל: כהן, ב. )5002(.‬‫מצוקה ותעסוקה בחברה החרדית – מבט מבפנים. ירושלים: מכון פלורסהיימר. לוין, ח. )9002(. המגזר החרדי‬‫בישראל העצמה תוך שילוב. ירושלים: המועצה הלאומית הכלכלית משרד ראש הממשלה. עמ 05-33, כהן, ב.,‬‫חקק, י, מלר, א. )5002(. קידום תעסוקה במגזר החרדי – תוכנית עבודה. ירושלים: גוינט ישראל; : מלחי, א.‬‫בצלאל, כ. וקאופמן, ד. )8002(. חרדים לעתידם – עמדות וחסמים ביחס ללימודים גבוהים במגזר החרדי.‬ ‫ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל.‬ ‫43‬
  • 24. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫שח"ר וכיו"ב(, רובם ככולם נותרים בישיבות בחסות פטור "תורתו אומנותו". אי-יציאתו של‬ ‫הגבר החרדי למעגל העבודה בגיל צעיר עשויה למנוע לצמיתות את יציאתו לשוק העבודה‬ ‫בשנים מאוחרות יותר, שבהן כבר ישיג פטור מלא משירות בצה"ל.‬ ‫2. היעדר השכלה וכישורי תעסוקה. גם אם ירצה האברך החרדי להשתלב במעגל העבודה, הוא‬ ‫עלול להיתקל בקשיים רבים הנובעים מחוסר ידע והכשרה בסיסית. בתלמודי התורה ממעטים‬ ‫בלימוד מקצועות חול ובישיבות לומדים אך ורק לימודי קודש, כך שלרוב בוגרי הישיבות אין‬ ‫ידע מינימלי באנגלית, במתמטיקה, בלשון ובעוד מקצועות חיוניים. דרך החשיבה של בחורי‬ ‫הישיבה – המפותחת בעיקר מלימוד הגמרא – איננה מתאימה במקרים רבים לחשיבה‬ ‫הנדרשת בעולם המעשה. מלבד זאת ישנם הבדלים רבים במנטליות ובאורח החיים של בחורי‬ ‫הישיבה, המקשים במידה רבה על השתלבותם בשוק העבודה הישראלי: סדר יום שונה, קשיי‬ ‫הסתגלות למסגרת זמן מחייבת, חוסר היכרות עם תרבות ארגונית עסקית כלשהי, חוסר של‬ ‫גורם מקורב העשוי הן לעדכן בדבר קיומה של משרה מתאימה והן לעזור לחרדי המחפש‬ ‫עבודה לעצב את תפיסתו בעניין העבודה המתאימה לו וכדאיותה, ועוד.‬ ‫3. מחסור במקומות עבודה מותאמים לאוכלוסייה החרדית. היציאה למעגל העבודה עלולה‬ ‫לחשוף את הצעיר החרדי לאורח חיים שונה לגמרי מאורח החיים שבו גדל עד עתה. חשיפה זו‬ ‫היא משום סכנה ממשית לאמונתו ולדתיותו של הצעיר החרדי, ועל כן נעשים כל המאמצים‬ ‫להשאירו בסביבה חרדית מובהקת. מטבע הדברים, מספר מקומות העבודה בתוך המרחב‬ ‫החרדי מוגבל ביותר, והדבר מקשה מאוד על מציאת עבודה "כשרה" לצעיר החרדי המעוניין‬ ‫להשתלב בעולם המעשה. בעיה זו מצויה מאוד גם אצל הנשים החרדיות, המחפשות מקום‬ ‫עבודה "כשר" לאחר תקופת לימודיהם בסמינר.‬ ‫תמריץ שלילי. המדינה מאפשרת )ולעתים אף מעודדת, באמצעות הענקת "לגיטימיות" חוקית‬ ‫4.‬ ‫ותמריצים כלכליים( לחרדים בני 81-22 להימנע מחובת ההשתתפות בנטל. היא עושה זאת‬ ‫באופן פסיבי – על ידי הענקת פטור לא רק משירות צבאי אלא גם משירות לאומי, ובאופן‬ ‫אקטיבי – על ידי הענקת תמיכות ומענקים כספיים )או פטור מתשלומי ארנונה/מסים(‬ ‫לישיבות ולסמינרים.‬ ‫טעמים כלכליים. חוסר יכולת לממן את הלימודים/מסגרות ההכשרה ולשאת בעול פרנסת‬ ‫5.‬ ‫המשפחה בד בבד.‬ ‫חסמי תעסוקה. אי-הכרה בבחינות מכון סולד כשוות ערך לבגרות; אי-הכרה בתעודות רבנות‬ ‫6.‬ ‫ודיינות כשוות ערך לתארים; אי-הכרה בשנות לימוד בישיבה כשוות ערך לשנות לימוד בחוץ;‬ ‫ניצול חולשת המגזר – משכורות נמוכות, בעיקר בעסקים הממוקמים בתוך המגזר.‬ ‫חוסר רצון לקליטת חרדים מצד מעסיקים פוטנציאליים. תופעה נפוצה בשוק העבודה‬ ‫7.‬ ‫הישראלי )אשר נכונה גם בעניין קליטת בני מגזרי מיעוטים אחרים כגון ערבים ועולים חדשים(‬ ‫היא שמעסיקים פוטנציאליים נמנעים מלקלוט חרדים ומעדיפים על פניהם קליטת ישראלים‬ ‫"רגילים". חשש זה נובע הן מתדמית מעוותת על בני המגזר החרדי, הן מהבדלים תרבותיים,‬ ‫אך לעתים גם מחשש לכאורה מעשי )"הם ירצו להתפלל כל היום", "אצטרך להכשיר בשבילם‬ ‫את המטבח", "בשל ריבוי הילדים כל יום – יש להם ילד חולה בבית, והם נעדרים מהעבודה",‬ ‫"הם ירצו להפריד בין גברים לנשים" וכיו"ב(.‬ ‫ ‬‫53  ‬
  • 25. ‫פורום קיסריה 1102‬ ‫ח. סיכום: מאין באנו ולאן אנו הולכים?‬‫בנייר זה ביקשנו להציג בתמצית את המגוון העצום של החברה החרדית ואת "כיסי ההתנגדות"‬‫הקיימים בה לשינוי בכלל )אידאולוגיה אשר נתלתה לימים באמרתו הנודעת של החת"ם סופר,‬‫"חדש אסור מן התורה"( ולהשתלבות בחברה ובכלכלה הישראלית בפרט. לנוכח כל זאת, אנו‬‫מציעים למקד את מאמצי השינוי באותם מגזרים שבאופן בסיסי "פתוחים" יותר לקלוט כל‬‫פתרון עתידי שיוצע, בלי להרהר או לערער על מידת נאמנותם לתורה ולערכיה, או על הקפדתם‬ ‫בשמירת המצוות.‬‫מודל מצוין לעניין זה עשויה לשמש החברה החרדית הישראלית שהייתה קיימת בארץ‬‫מראשית ימי המדינה ועד לשלהי שנות השבעים, או החברה החרדית בחו"ל: רבים מבניה ובנותיה‬‫אינם נופלים כהוא זה במידת נאמנותם לאידאולוגיה החרדית או לשמירת תורה ומצוות מבני‬‫החברה החרדית בישראל, אך בד בבד משתלבים הרבה יותר, גם אלה מהם שבגילאי 81-22, בחיי‬ ‫החברה והכלכלה של מדינת האם.‬‫בקרב הקבוצות המרכיבות כיום את האוכלוסייה החרדית בישראל אפשר אולי להתייחס‬ ‫לקבוצות שלהלן כ"ראש גשר" לשילוב האוכלוסייה החרדית בחברה הישראלית הכללית:‬‫א. ילידי חו"ל )"חוצניקים"(. חרדים שהם או הוריהם נולדו או גדלו בחו"ל. מהיכרותם עם בני‬‫משפחתם, קרוביהם וידידיהם, הם מודעים לכך שאפשר לקיים אורח חיים חרדי, ללא כחל‬‫ושרק, ובד בבד להשתלב בחיי החברה והכלכלה, לרכוש מקצוע, לקנות דעת, ובצד העיסוק‬‫בתורה והקמת בית ומשפחה לפרנס ולכלכל את עצמם, ללא צורך בקיום חיי דלות ותלות‬ ‫בהישענות על צדקה וסיוע מהמדינה.‬‫ב. חרדים מזרחים. בקרב מגזר זה יש פתיחות רבה יותר לשילוב "תורה ועבודה". הדבר נובע הן‬‫ממסורות הלכתיות "מתונות" יותר הן ממבנה האוכלוסייה, הכולל נתח נרחב של בעלי‬ ‫תשובה, אשר מרבית החסמים האובייקטיבים שצוינו לעיל אינם רלוונטיים בעניינם.  ‬‫ג. "המודרנים". שינויים בפריסה המרחבית החרדית, כמו גם תהליכי חשיפה למקורות צריכה‬‫ושירותים "חילוניים" אשר עברו הכשרה עבור הציבור החרדי, יצרו שכבה בורגנית חרדית,‬‫המורכבת מנושאי משרות מוניציפליות בעלות השפעה, אנשי עסקים, עורכי דין, אקדמאים‬‫ועוד, אשר רובם ככולם בעלי רכב, בעלי תרבות צריכה ופנאי שונים, והחיים בתא משפחתי‬‫שבו שני בני הזוג עובדים. ציבור זה ניזון משני העולמות – זה של "חברת הלומדים", שממנה‬ ‫הוא בא במקור, וזה של החברה הישראלית המודרנית, שעמה הוא בא במגע יומיומי.  ‬‫ד. נוער נושר. נוער שאינו מוצא את עצמו במסגרות הישיבתיות המקובלות ומשוטט בחוסר מעש‬‫ברחובות החרדיים. בעבר היו אלה בעיקר בני משפחות שלא התאקלמו היטב בחברה‬‫החרדית, אולם בשנים האחרונות חלה עלייה גדולה גם בבנים למשפחות מובילות בקהילה.‬‫עבור נוער זה מרבית החסמים הסובייקטיביים – או לפחות המנופים הקיימים בחברה‬‫החרדית לאכיפתם – אינם רלוונטיים, שכן הם כבר נמצאים בנקודה שבה הם במידה מסוימת‬ ‫חיצוניים לחברה.  ‬‫עם זאת חשוב לציין כי פנייה לקבוצות אלו בלי לתכנן זאת בקפידה ובלי לשתף בזאת את ההנהגה‬‫עשויה להפוך לחרב פיפיות, שכן יהיה קשה לרתום את הזרם המרכזי של האוכלוסייה לתהליך‬ ‫שאליו יהיו שותפים השוליים בלבד.‬ ‫63‬
  • 26. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנשכח במגזר החרדי  ‬ ‫האתגר בשילוב החרדים בני 81-22 ניצב לפתחנו. יש לעשותו בשיתוף פעולה עם ההנהגה‬ ‫החרדית, באמצעות מהלך רצוני ולא כופה. מהלך זה חייב להביא לידי ביטוי את ייחודה של‬ ‫החברה החרדית, לכבד את ערכיה ובד בבד לתת מענה למצוקות – הכלכליות והחברתיות –‬ ‫שפוקדות גם אותה.‬ ‫אין צריך לומר שמדובר במשימה גדולה וכבדה, וכגודל המשימה והאתגר – כך גודל‬ ‫הקשיים והמכשולים שניצבים לפתחם. אך על כגון דא אמרו כבר חכמינו ש"לא עלינו המלאכה‬ ‫לגמור, אך אין אנו בני חורין להיבטל הימנה", ו"אם לא עכשיו – אימתי?".‬‫73  ‬
  • 27. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנעלם במגזר הערבי‬ ‫הצעירים הערבים בישראל‬ ‫צבי אקשטיין, מומי דהן‬ ‫עוזר מחקר: יוסף קלמנוביץ‬ ‫חלק א: התופעה העיקרית‬‫‪ ‬מטרת עבודה היא לבחון את מאפייניה של האוכלוסייה הערבית הצעירה )האוכלוסייה בגילאי‬‫81-22(. בישראל היו בשנת 9002 כ-075 אלף צעירים בגילאי 81-22: כ-034 אלף צעירים יהודים‬ ‫1‬ ‫ועוד כ-041 אלף צעירים ערבים.‬‫‪ ‬התופעה המרכזית שבולטת בעבודה זו היא השיעור הרב יחסית של צעירים ערבים שאינם‬‫לומדים ואינם עובדים. בשנת 9002, קרוב ל-%04 מן הצעירים הערבים היו בלתי פעילים: לא‬‫עבדו ולא למדו )ולא שירתו בצבא או בשירות לאומי(. שיעור זה גבוה משמעותית בהשוואה‬ ‫לאוכלוסיה היהודית הצעירה, שעמד על %3.71.‬‫‪ ‬השיעור הרב של חסרי מעש בקרב האוכלוסייה הערבית הצעירה בולט על רקע הקפיצה‬‫הדרמטית שהתחוללה ב-02 השנים האחרונות בשיעורי הלמידה של נערים ונערות ערבים: תוך‬‫02 שנה )7891-7002( עלה שיעור הלומדים בקרב נערים ונערות בגילאי 51-71, מ-%66 ל-%68.‬‫הקפיצה המרשימה ביותר הייתה אצל נערות ערביות בגילאי 51-71: בתקופה זו המריא שיעור‬ ‫הלומדות בגילאים אלו מ-%95 ל-%88, וכיום הוא כמעט נושק לשיעור באוכלוסייה היהודית.‬‫‪ ‬השכיחות הגבוהה של חוסר מעש בקרב צעירים ערבים איננה ייחודית לשנים האחרונות.‬‫שיעור הבלתי פעילים היה יציב יחסית בעשור האחרון עם תנודות קלות כלפי מעלה בתקופות‬ ‫של האטה כלכלית וכלפי מטה בשנים של התרחבות כלכלית.‬‫‪ ‬השילוב של העלייה המרשימה בשיעורי הלמידה של נערים ערבים יחד עם היציבות היחסית‬‫בשיעור הבלתי פעילים באוכלוסייה הערבית בגילאי 81-22 מתבטא במעבר חד של צעירים‬‫ערבים מלימודים לאי עשייה. בגיל 71 הפער בין שיעור הבלתי פעילים הערבים לשיעורם בקרב‬‫הצעירים היהודים עומד על %01. פער זה גדל פי שניים בגיל 81 ועומד על %02 )הפער נשמר‬ ‫בגילאים המאוחרים יותר, 91-22(.‬‫‪ ‬קיים הבדל משמעותי בין הגברים הערבים לנשים הערביות בגילאים הצעירים: שיעור הבלתי‬‫פעילות בקרב נשים ערביות צעירות עומד על כ-%25, והוא כפול משיעור הבלתי פעילים אצל‬‫גברים ערבים, שעמד על %62. ההבדל המגדרי בולט גם בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. שיעור‬‫הצעירים הערבים הבלתי פעילים גבוה פי אחד וחצי מהשיעור המקביל בקרב הצעירים‬‫היהודים )%6.52 לעומת %1.71(, בעוד ששיעור הצעירות הערביות חסרות המעש גבוה פי‬‫שלושה מהשיעור המקביל בקרב הצעירות היהודיות )%1.25 לעומת %5.71(. נשים לב, שאין‬ ‫פער בשיעור הבלתי פעילים משני המינים באוכלוסייה היהודית.‬‫הנתונים בעבודה זו מבוססים ברובם על סקרי כוח אדם וסקרי הכנסות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,‬ ‫1‬ ‫לשנים 7891-9002.‬‫93‬
  • 28. ‫פורום קיסריה 1102‬ ‫חלק ב: השערות לתופעת הבלתי פעילים‬‫בחלק זה מוצגות מספר השערות שעשויות להסביר את השכיחות הגבוהה של חוסר מעש בקרב‬‫האוכלוסייה הערבית הצעירה. חלק מן הפער בשיעור הבלתי פעילים בין צעירים ערבים ליהודים,‬‫שעומד על כ-02 נקודות אחוז, ניתן לתלות בהבדלים במאפיינים נמדדים כמו מצב משפחתי‬‫והשכלה וחלק אחר בפער מוסבר בגורמים אחרים שלא נחשפו בעבודה זו. שיעור הבלתי פעילים‬‫בקרב הצעירים הערבים גבוה ב-31 נקודות האחוז לעומת צעירים יהודים בעלי אותם המאפיינים‬ ‫כמו השכלה, מקום מגורים, גיל ומצב משפחתי.‬ ‫1. מהימנות הנתונים‬‫‪ ‬אפשרות אחת היא שהנתונים בסקרי הלמ"ס אינם משקפים את המציאות נכונה, משום שהם‬‫מבוססים על דיווח עצמי. לפי השערה זו, ייתכן שרבים מן הצעירים הערבים עובדים, ובכל‬‫זאת מדווחים לסוקרי הלמ"ס כי אינם עובדים )"כלכלה שחורה"(. ההטיה בדיווח, לפי טענה‬ ‫זו, חריפה יותר אצל צעירים ערבים לעומת יהודים.‬‫‪ ‬אומנם לא ניתן לפסול על הסף את השערת "הכלכלה השחורה", אך קשה לראות בה את‬‫ההסבר העיקרי לתופעה הרווחת של חוסר המעש בקרב האוכלוסייה הערבית הצעירה. שיעור‬‫הבלתי פעילים משתנה באופן ניכר לפי משתנים דמוגרפיים. כך למשל, שיעור הבלתי פעילים‬‫בקרב נשים ערביות גבוה יותר מאשר אצל גברים ערבים. יהיה זה מאולץ למדי לטעון כי שיעור‬‫הבלתי פעילים נעוץ בכך שנשים ערביות נוטות להיות פעילות יותר בכלכלה שחורה בהשוואה‬‫לגברים. כפי שנראה מיד, שיעור הבלתי פעילים משתנה גם בהתאם לרמת ההשכלה ולמצב‬‫המשפחתי, וקשה לתלות הבדלים אלו בכלכלה שחורה. קשה להניח שאנשים נשואים נוטים‬‫לדווח באופן שקרי יותר מאנשים בלתי נשואים. אינדיקציות אלו אינן מבטלות לחלוטין הטיה‬‫אפשרית בדיווח אבל הן מגבילות את היקפה באופן ניכר. חשוב להזכיר כי רמת השכר הנמוכה‬ ‫בגילאים הצעירים מצמצמת עד מאוד את התמריץ להסתיר הכנסות משיקולי מס.‬‫‪ ‬במהלך העבודה התברר, כי סקר כוח אדם של הלמ"ס עלול לסווג את האוכלוסייה שמתנדבת‬‫לשירות לאומי כ"בלתי פעילה", ובכך ליצור הטיה. בשנים האחרונות גבר זרם הצעירים‬‫הערבים שמתגייסים לשירות לאומי אך עדיין מספרם המוחלט הוא קטן. לפי נתונים שנמסרו‬‫לנו ממשרד האוצר, מספר הצעירים הערבים שהיו בשנת 9002 בשירות הלאומי עמד על‬ ‫כ-001,1 איש ואישה, שהם פחות מאחוז אחד מהאוכלוסייה הערבית הצעירה בגילאי 81-22.‬ ‫2. הבדלים בהעדפות‬‫‪ ‬עבודה זו בחנה באיזו מידה השכיחות הגבוהה של חוסר מעש בקרב הצעירים הערבים נעוצה‬‫בהבדלים תרבותיים. בהשוואה לצעירים יהודים, צעירים ערבים נוטים להתחתן מוקדם יותר,‬‫ובעקבות כך הם גם הופכים להורים מוקדם יותר. תופעה זו בולטת יותר אצל נשים. הפערים‬‫האלה בגיל הנישואין וגיל ההורות מייצגים הבדלים תרבותיים בין האוכלוסייה היהודית‬‫והערבית. לפי הנתונים שמוצגים בעבודה זו, שיעור גבוה במיוחד של הנשים הערביות הנשואות‬ ‫מדווחות כי הן אינן לומדות ואינן עובדות )בשוק העבודה(.‬ ‫04‬
  • 29. ‫צעירים: גילאי 81-22 – הגיל הנעלם במגזר הערבי‬‫‪ ‬שיעור הנשואים בקרב הצעירים הערבים שדיווחו כי הם לומדים עמד על כ-%2, ושיעור זה‬‫מטפס לכ-%51 בקרב צעירים ערבים שמסרו לסוקרי הלמ"ס כי אינם לומדים ואינם עובדים.‬‫הקפיצה היא משמעותית יותר אצל נשים. באופן דומה, מספר הילדים של צעיר ערבי בלתי‬ ‫פעיל גבוה יותר באופן ניכר בהשוואה לצעיר ערבי שדיווח כי הוא לומד או עובד.‬ ‫3. הבדלים בהזדמנויות‬‫‪ ‬עבודה זו בדקה את עוצמת הזיקה בין תופעת חוסר המעש להזדמנויות הכלכליות שניצבות‬ ‫בפני הצעירים הערבים בהשוואה לאלה העומדות בפני צעירים יהודים.‬‫‪ ‬בתום קריירת הלימודים במערכת החינוך, צעיר ערבי או יהודי יכול לבחור בין כניסה לשוק‬‫העבודה ובין המשך לימודים, אם הוא עומד בדרישות המוסדות להשכלה גבוהה. השכר שמציע‬‫שוק העבודה הוא גורם מרכזי בהחלטה אם להיכנס לשוק העבודה או להמשיך ולהישען כמו‬‫קודם על הכנסת ההורים. ניתוח נתוני סקר כוח אדם )שנת 9002( מראה, כי שכרו של עובד‬‫ערבי נמוך ב-%61 משכרו של עובד יהודי בעל מאפיינים דומים )השכלה, מגורים, גיל ומצב‬‫אישי(. כלומר, שוק העבודה מהווה מוקד משיכה חלש יותר עבור צעירים ערבים בהשוואה‬ ‫לצעירים יהודים.‬‫גם התמריץ הכלכלי לרכוש השכלה גבוהה הוא חלש יותר עבור צעירים ערבים בהשוואה‬ ‫‪‬‬‫לצעירים יהודים. התשואה להשכלה אצל ערבים נמוכה משמעותית מהתשואה אצל יהודים,‬ ‫ועומדת על %6.5 )לעומת %4.9 אצל יהודים(.‬‫עבודה זו חקרה גם את השפעת הריחוק הגיאוגרפי של האוכלוסייה הערבית ממוקדי הכלכלה‬ ‫‪‬‬‫המרכזיים של ישראל על הסיכויים להיות בלתי פעיל. למרבה ההפתעה, לא מצאנו קשר הדוק‬‫בין המרחק ממרכז הארץ לבין שכרו של העובד הערבי. שכרו של עובד ערבי המתגורר ביישוב‬‫המרוחק ממרכז הארץ אינו שונה באופן מובהק משכרו של עובד ערבי שגר קרוב יותר למרכז‬‫הארץ. ממצאים אלה מטילים ספק בטענות התולות את פערי השכר בחסמי מרחק וקשיים‬‫בנגישות התחבורתית. )לעומת זאת, אצל יהודים ישנה זיקה הדוקה בין רמת השכר למידת‬‫הפריפריאליות: השכר של עובד יהודי הולך ועולה ככל שמתקרבים לתל-אביב, גם לאחר‬ ‫שמנטרלים מאפיינים כמו השכלה וגיל(.‬‫גם לא נמצאה זיקה בין מידת הפריפריאליות של יישוב המגורים לשכיחות תופעת חוסר‬ ‫‪‬‬‫המעש. השכיחות של צעירים ערבים חסרי מעש בפריפריה אינה שונה באופן מובהק מזו של‬‫צעירים ערבים הגרים בסמוך למרכז הארץ. לאור ממצא זה, יש לבחון מחדש את הטענה כאילו‬‫הסיכויים להשתלב בשוק העבודה מושפעים במידה ניכרת מהפריסה הגיאוגרפית של‬ ‫האוכלוסייה הערבית )חסמי מרחק(.‬‫הנתונים שעמדו לרשותנו לא אפשרו את בחינת השפעת חסמי השפה על השכיחות הגבוהה‬ ‫‪‬‬‫יחסית של צעירים חסרי מעש באוכלוסייה הערבית. השליטה הנמוכה של הצעירים הערביים‬‫בשפה העברית עשויה להקשות עליהם להשתלב במוסדות להשכלה גבוהה ובשוק העבודה,‬ ‫וכתוצאה מכך להיות חסרי מעש, אך מידת חשיבותו של גורם זה לא נבדקה כאן.‬‫14‬
  • 30. ‫פורום קיסריה 1102‬ ‫4. מדיניות‬‫‪ ‬לאורך השנים חל צמצום ניכר בפער המשאבים הציבוריים ממנו סבל החינוך הערבי. עם זאת,‬‫קיים עדיין פער מסוים במשאבים שמפנה הממשלה לחינוך הערבי בהשוואה לחינוך העברי.‬‫לפי נתוני מחקרם של זוסמן ושותפיו התקציב לתלמיד בחינוך היסודי הערבי היה 009,6 שקלים‬‫לשנה ואת בהשוואה לתקציב של 008,7 שקלים לשנה בחינוך הממלכתי ויותר מ-000,01‬‫בחינוך הממלכתי דתי.2 כתוצאה מכך, רמת ההשכלה הממוצעת של צעירים ערבים נמוכה‬ ‫מזו של עמיתיהם היהודים.‬‫‪ ‬עבודה זו מוצאת קשר הדוק בין השכלה נמוכה לבין חוסר המעש. מספר שנות הלימודים‬‫הממוצע של הצעירים הערבים הבלתי פעילים הוא הנמוך ביותר, ועומד על 5.9 )נשירה באמצע‬‫כיתה י(. זאת בהשוואה לרמת ההשכלה הגבוהה יחסית של צעירים ערבים פעילים )לומדים,‬ ‫לומדים ועובדים או עובדים(.‬ ‫למ"ס, סדרת ניירות עבודה מס 52, ההוצאה הציבורית לתלמידי החינוך היסודי בישראל 3002, לוח 02.‬ ‫2‬ ‫מחברים: נעם זוסמן, מירב פסטרנק, עדנאן מנסור, דמיטרי רומנוב, עופר רימון.‬ ‫24‬
  • 31. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬ ‫השינויים שמדינת ישראל עוברת‬ ‫והשלכותיהם על מודל השירות בצבא‬ ‫*‬ ‫ועל המשימות של צה"ל בתחום החברתי‬ ‫רקע‬‫מסמך זה מבוסס על עבודתו של צוות חשיבה מעורב מבחינת הרכב חבריו, קציני צה"ל ואזרחים,‬‫אשר שקדו על הכנתו במשך כשישה חודשים בשנת 6002. בראש הצוות עמדו אלוף אודי שני, ראש‬ ‫אגף תקשוב, ומר יוסי קוציק, מנכ"ל משרד רוה"מ לשעבר.‬‫דגם השירות הצבאי הנוכחי בישראל הוא בן חמישים שנה. חברי הצוות שותפים לדעה כי‬‫זהו פרק זמן ארוך מאוד, המחייב התבוננות רעננה ועדכנית על שאלות שהן כה משמעותיות‬ ‫לקיומה של מדינת ישראל.‬‫המסמך נועד לשמש נייר מכין לקראת דיון בפורום רחב שכותרתו המתוכננת: "השינויים‬‫העוברים על מדינת ישראל והשלכותיהם על מודל השירות בצבא ועל משימות צה"ל בתחום‬‫החברתי". במסמך זה מרוכזים השינויים החברתיים, הכלכליים, הביטחוניים והפסיכולוגיים, כפי‬‫שאובחנו על ידי חברי הצוות, וכן נבדקים שלושה דגמים אפשריים של הגיוס לצה"ל: צבא העם,‬ ‫צבא מקצועי-התנדבותי, דגם מעורב.‬‫בנוסף, מוצגות המשימות החברתיות המבוצעות כיום על ידי צה"ל ונידונה שאלת‬ ‫ההמשכיות שלהן לנוכח אותם שינויים ואותם דגמים שהוזכרו.‬‫המסמך אינו מציג המלצות חד-משמעיות, אך נובעת ממנו במובהק תחושת דחיפות לגבי‬‫המשך הרחבת הדיון, וכן עולה הצורך בקבלת החלטות קונקרטיות באשר למודל השירות ולעתיד‬ ‫משימותיו החברתיות של צה"ל.‬ ‫מבוא‬‫מדינת ישראל עוברת בעשור האחרון תהליך של שינוי במגוון תחומים ובהם שינוי באוריינטציה‬‫החברתית, במהות האיום הביטחוני ובכלכלה. שינויים אלו כוללים תהליכים גאו-פוליטיים כלל-‬ ‫עולמיים, וישראל היא רק אחת ממדינות רבות אשר חשות שינויים אלו, לצד שינויים ייחודיים.‬‫שינויים אלו משפיעים על תפיסת החברה הישראלית בנושאים מרכזיים ובהם יחסה‬‫לצה"ל. צה"ל, מהיותו ארגון מורכב האמור לתת מענה למשימות רבות בו-זמנית, נותן דגש רב‬‫להיערכות עתידית בנושא בניין הכוח ושמירה על יתרונו האיכותי של הארגון למול גורמים‬‫המאיימים על ביטחונה של מדינת ישראל. במקביל מתחזקת ההבנה בדבר חשיבות ההיערכות של‬‫צה"ל גם בנושאים הנמצאים על התפר בין צבא לחברה – מודל הגיוס, התנהלות כלכלית, משימות‬‫חברתיות, ניהול שונות, ועוד. הדבר נובע מהכרה גוברת והולכת כי הארגון פועל בתוך ובמשותף‬‫עם החברה הסובבת אותו וכי הלגיטימיות שצה"ל זוכה לה מהחברה הישראלית היא אבן יסוד‬ ‫המאפשרת את השגת מטרותיו.‬‫המסמך המסכם את דיוני צוות החשיבה נכתב בידי פרופ ברוך נבו ועוזרת המחקר נטלי דוידי צלר ומפורסם‬ ‫*‬ ‫לראשונה בחוברת זו לקראת דיוני פורום קיסריה.‬‫34‬
  • 32. ‫פורום קיסריה 1102‬‫ההנחה שעומדת בבסיס העבודה הנוכחית היא כי היערכותו של צה"ל בנושאים הנמצאים‬‫על התפר בין צבא לחברה נגזרת מהתנאים החברתיים-הסביבתיים שבתוכם הארגון פועל.‬‫שינויים בסביבה החברתית משפיעים על היחסים בין צה"ל לבין החברה הישראלית, ומכאן שיש‬‫להם השלכות על דפוסי הפעולה ועל מרחב הפעולה של הארגון בהקשרים שונים. צה"ל יכול להגיב‬‫בדיעבד לשינויים בתנאים החברתיים-הסביבתיים שיתרחשו בעתיד, או לחלופין – להיערך‬‫לקראתם על ידי בחינת המגמות החברתיות והשינויים החברתיים האפשריים וניתוח השלכותיהם‬ ‫עבור דפוסי פעולתו.‬‫מטרת עבודה זו היא לנסות ולבחון את השינויים שחלו בישראל בשנים אחרונות ולברר‬‫כיצד שינויים אלו יכולים להשפיע על היערכות עתידית של צה"ל ועל תפקידי הצבא במשימות‬‫חברתיות. לפיכך עבודה זאת תחולק לשלושה חלקים: בחלק הראשון ייסקרו השינויים המרכזיים‬‫שחלו בחברה הישראלית, בזהות האישית, במהות האיום הביטחוני ובכלכלה; בחלק השני ייבחנו‬‫ההשלכות של שינויים אלו על בחירת מודל שירות לצבא; בחלק השלישי יידונו תפקידי צה"ל‬‫במשימות חברתיות-לאומיות עתידיות בהקשר של מודל שירות נבחר וההשלכות של השינויים‬ ‫הנזכרים על תדמית הצבא ומפקדיו בציבור הישראלי.‬ ‫חלק ראשון: שינויים חברתיים המתחוללים בישראל‬ ‫בשנים האחרונות והשפעתם האפשרית על צה"ל‬ ‫1. שינויים כוללים בחברה הישראלית‬‫א. התגברות המציאות השבטית-המגזרית המפוצלת ושחיקת האתוס של כור ההיתוך‬‫אתוס "כור ההיתוך" היה אתוס דומיננטי בחברה הישראלית למן שנותיה הראשונות של המדינה,‬‫תוך מתן דגש להיתוך כלל קיבוץ הגלויות לתרבות ישראלית אחת, שהושפעה בעיקר מן האליטה‬‫האשכנזית-חילונית השלטת. לאורך השנים, בזיקה לשינויים החברתיים, התערער מעמדה‬‫ההגמוני של הקבוצה הדומיננטית-מרכזית בחברה הישראלית, והתגברה התביעה של קבוצות‬‫חברתיות שונות לזכויות ולפריווילגיות ברמה הפוליטית והחברתית.משמעותו של תהליך זה היא‬‫שחיקת אתוס "כור ההיתוך" והתרחקות מהשאיפה ליצור זהות ישראלית אחידה ומערכת ערכים‬‫משותפת לכלל החברה לטובת אידאולוגיה רב-תרבותית. אידאולוגיה זו מאפשרת הכרה‬‫בייחודיות התרבותית של הקבוצות השונות המרכיבות את החברה. ביטוי מרכזי לתופעה הוא‬‫קבוצות חברתיות שונות המציגות בשם זהותן הייחודית תביעות חומריות ותרבותיות להכרה על‬‫בסיס שווה. הדבר מתבטא בין השאר גם בכוח האלקטורלי של מפלגות מגזריות כדוגמת ש"ס‬‫וישראל ביתנו, לצד פעילות פוליטית-חברתית ענפה במגזר הערבי, כדוגמת התנועה האסלאמית.‬‫דוגמה נוספת היא המגזר החרדי-אשכנזי המסתגר בתוך עצמו ואף מחזיר בתשובה מאות צעירים‬ ‫מדי שנה.‬ ‫44‬
  • 33. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬ ‫ב. תביעה לשוויון בנטל‬‫החל מאמצע שנות ה-08, וביתר שאת בשנות ה-09, מתגברת התביעה לשוויון בנטל השירות הצבאי.‬‫תביעה זו עולה בעיקר מצד קבוצות שמרגישות כי הנשיאה בנטל הביטחון המוטל על כתפיהם אינה‬‫מתגמלת כבעבר וכי קבוצות חברתיות שונות זוכות להישגים חברתיים גם בלי שחבריהן יטלו חלק‬‫בשירות הצבאי. בהקשר זה בולטת התביעה לגיוס תלמידי ישיבות, כפי שהדבר בא לידי ביטוי‬‫בריבוי הצעות חוק בעניין ובעתירות לבג"ץ. התביעה לשוויון בנטל בולטת גם ביחס לשירות‬‫המילואים, כפי שעלה מפעילותם של מספר תנועות מילואים וחברי כנסת בשנים האחרונות. פעילות‬‫זו כללה ניסיון לקדם את הרחבת מעגל המשרתים במילואים או לחלופין להעניק תגמול ייחודי‬‫והולם למיעוט המשרת. כתוצאה מכך גובש בשנה האחרונה מודל מילואים חדש שלפיו, בין היתר,‬‫יש להעניק פיצוי מלא לחיילי המילואים ותגמול מיוחד לחיילים שישרתו מעבר למכסת הימ"מ או‬‫מעבר לגיל הפטור. נראה כי מגמה זו תוסיף ותהיה דומיננטית בשנים הקרובות. מסקנות ועדת טל,‬‫לדוגמה, אינן מקובלות על חלקים גדולים בציבור החילוני, והדיון הציבורי לשילוב מגזרים נוספים‬‫בשירות הצבאי נמשך. זרז אפשרי לכך הן מסקנות ועדת בן-בסט, אשר קראו לשילוב של אוכלוסיות‬‫רבות יותר בשירות הצבאי במקביל לקיצור השירות הסדיר. מסקנות אלו צפויות להעסיק את‬ ‫החברה ואת צה"ל בחודשים הקרובים ולשמר דיון זה בתודעה הציבורית.‬ ‫ג. קידום נורמות ליברליות‬‫בשנים האחרונות ניכרת עלייה בחשיבות ובדומיננטיות של שיח ליברלי המקדם נורמות של שוויון‬‫הזדמנויות, שקיפות, מינהל תקין וכד. מוסדות חברתיים נדרשים להכפיף את אופן פעולתם‬‫לנורמות הללו ולעמוד בקריטריונים של מינהל תקין. גם צה"ל ופעולותיו נבחנים על פי מדדים‬ ‫אלו, ובהתאם מתגברות במשך השנים תביעות מצד גורמים חברתיים שונים, ובתוך כך:‬‫)1( דרישה לשקיפות: המשך התחזקות המגמה שבה צה"ל )וגופים מוסדיים נוספים( נדרשים‬‫לתת דין וחשבון ציבורי ברמה התקשורתית על הנעשה בהם ואף לדווח על אירועים אשר‬‫בעבר היו "נסגרים" בתוך הארגון )הטרדות מיניות, בעיות משמעת, תקלות מבצעיות, בעיות‬‫כוח אדם ומוטיבציה וכיו"ב(. מגמה זו נובעת מעלייה הדרגתית בכוחה של התקשורת‬‫כתוצאה מביזור אמצעי התקשורת בעשור האחרון לצד תרבות מתהווה של "שחיטת פרות‬ ‫קדושות", שצבא הגנה לישראל היה עד לא מזמן אחד מהם.‬‫)2( דרישה ליעילות: מעקב תקשורתי וציבורי אחר השימוש שעושה צה"ל בתקציב הניתן לו,‬‫דרישה ציבורית גוברת והולכת ל"קיצוץ בשומנים" וצמצום בהוצאות עקב הצורך בהפניית‬ ‫משאבים לאפיקים חברתיים ועקב שנות המיתון של תחילת האינתיפאדה השנייה.‬‫בחינה ציבורית של גודל התקציב שצה"ל מקבל לעומת רמת האיומים הנתפסת בציבור‬‫)דוגמה לכך הם אותם סקרים שהופיעו בשנה האחרונה והשואלים אזרחים שאלות כדוגמת‬ ‫"מהו האיום המשמעותי ביותר בעיניך – ביטחוני או חברתי?"(.‬‫)3( דרישה לשוויון הזדמנויות: דרישה לשוויון הזדמנויות הן ברמה התוך-צה"לית )התחזקות‬‫המגמה לשילוב נשים בתפקידי שדה, שילוב מיעוטים בתפקידי פיקוד בכירים וכיו"ב( והן‬‫ברמה הכלל-ישראלית )ייצוג פוליטי הולם למגזרים שונים בחברה, לחץ מצד מיעוטים‬ ‫להשוואת תקציבים והזדמנויות בעבודה(.‬‫54‬
  • 34. ‫פורום קיסריה 1102‬ ‫2. שינויים באוריינטציה הערכית של החברה הישראלית‬ ‫א. האוריינטציה הממלכתית-קולקטיביסטית‬‫מאז שנותיה הראשונות של המדינה ועד לשנות התשעים בלטה הדומיננטיות של האוריינטציה‬‫הערכית הממלכתית-קולקטיביסטית, שהתגלמה באתוס הממלכתי-לאומי. אתוס זה השפיע‬‫עמוקות על הזיקה הרצויה בין זכויותיו של הפרט לבין חובותיו למדינה בכלל ולטוב החברתי‬‫בפרט. אתוס זה מעמיד את טובת המדינה במרכז ונותן דומיננטיות למנגנוניה ולמוסדותיה.‬‫לדומיננטיות זו שתי משמעויות עיקריות: ראשית, למדינה ישנה מעורבות והשפעה גדולה על חיי‬‫הקהילה. באמצעות מוסדותיה ומנגנוניה היא פועלת ליצירת קולקטיב בעל אתוס תרבותי וערכי‬‫משותף ולהנחלת זהות אחידה ומשותפת לכל אזרחיה. כלומר, המדינה אינה ניטרלית כלפי‬‫ערכים, תרבות, אורחות חיים וזהות. שנית, העמדת המדינה במרכז פירושה שיש העדפת הטוב‬‫החברתי המשותף על פני זכויות הפרט ועל פני העדפותיהם הפרטיות של יחידים. מכאן,‬‫שהאזרחים מממשים את אזרחותם על ידי השתתפות בקידום הטוב החברתי המשותף, ואזרח‬‫"טוב" הוא אדם המקריב את האינטרס הפרטי שלו לטובת האינטרס הכללי. יוצא מכך שעל פי‬‫התפיסה הממלכתית-לאומית ישנה הצדקה להבחנה בין זכויותיהן של קבוצות שונות של אזרחים‬‫על פי תרומתם לקידום האינטרס הכללי המשותף. מאחר שהטוב המשותף נתפס בעיקר בהיבט‬‫הביטחוני ובשירות הצבאי, הרי תהליך סוציאליזציה מקיף ונרחב מגיל הגן ועד סמוך לגיל הגיוס‬‫נועד לשכנע בנחיצות השירות הצבאי. נוצרה מערכת שנתנה עדיפות רשמית בהטבות מדינה‬‫לצעירים ששירתו בצבא )בהלוואות לרכישת דירה או בדיור במעונות סטודנטים, לדוגמה(, וכן‬‫במציאת עבודה, דבר שיצר הבחנה בין אזרחים אשר שירתו בצבא לכאלו שלא עשו כך. מעבר‬‫להיבט הרשמי הייתה התייחסות החברה החילונית ל"משתמטים" בלתי מתפשרת, והתבטאה‬ ‫בחוסר נכונות לקבל אנשים אלו כשווים במרקם החברה.‬ ‫ב. האוריינטציה הליברלית-אינדיווידואליסטית‬‫בעשור האחרון ניכרת במדינת ישראל מגמה של התגברות האוריינטציה הערכית הליברלית-‬‫אינדיווידואליסטית על חשבון האוריינטציה הערכית ממלכתית-קולקטיביסטית. אוריינטציה‬‫ערכית זו מתאפיינת בחברה אזרחית חזקה, בחירויות של הקהילה מהתערבות המדינה בדפוסי‬‫חיים, ערכים ועיצוב זהויות, בהטבות המוקנות לאדם מעצם היותו אזרח )ולא על פי תרומתו‬‫לטוב המשותף( ובזכויות פרט ואזרח אינדיווידואליות אוניברסליות ושוות. בכל אלה זכות‬‫הבחירה של היחיד נמצאת במוקד. אוריינטציה זו מתגלמת באתוס הליברלי-לאומי, המעמיד‬‫במרכז את הפרט, את נטיותיו האישיות, את זכויותיו ואת האוטונומיה האישית וחופש הבחירה‬‫שלו. מכאן נגזרת הכרה בזכותו של הפרט לעצב את זהותו האישית והקולקטיבית על פי בחירתו‬‫החופשית והניטרליות של המדינה ביחס לערכים ולאורחות חיים שונים של אזרחיה ושל קהילות‬‫שונות בתוכה. כלומר, לפי האתוס הליברלי על המדינה לאפשר את קיומן של שלל התרבויות‬‫הקיימות בחברה, ויכולתה להתערב באורח החיים שהיחיד מנהל מוגבלת מאוד. העמדת הפרט‬‫במרכז משמעותה גם שלמדינה אין עדיפות על פני הפרטים, ותפקידה למלא את צרכיו של הפרט‬‫ואת זכויותיו מתוך שמירה על פגיעה מינימלית בזכויותיו )חירותו, קניינו וכו(, דבר המצריך‬‫שוויון בנטל. לכן זכויות הפרט והאזרח אינן מותנות בתרומתו של היחיד לקולקטיב, והן‬ ‫64‬
  • 35. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬‫אינדיווידואליות, אוניברסליות ושוות. גם מימוש האזרחות אינו מותנה במידת התרומה,‬‫והאזרחות נתפסת כמערכת של זכויות שמטרתה להגן על אינטרסים של הפרט מפני פגיעה בידי‬ ‫פרטים אחרים, ובעיקר בידי המדינה.‬ ‫ג. ההשלכות של התחזקות האוריינטציה הליברלית-אינדיווידואליסטית‬ ‫על יחסי צבא-חברה‬‫נראה כי מגמת ההתחזקות של האוריינטציה הליברלית-אינדיווידואליסטית על חשבון‬‫האוריינטציה הממלכתית-קולקטיביסטית תימשך בשנים הקרובות. התחזקות זו יוצרת חיכוך‬‫בין האוריינטציות אשר משפיע על התפיסות והעמדות בחברה הישראלית בכלל ועל העמדות‬‫החברתיות המתקשרות למודל השירות בצה"ל בפרט. להלן שישה תוצרי מתח בעקבות התחזקות‬ ‫האוריינטציה הליברלית-אינדיווידואליסטית על יחסי צבא-חברה בישראל:‬‫)1( מתח בין אידאולוגיית כור ההיתוך, שמבקשת לעצב ולהרחיב את המכנה המשותף של כל‬‫הקבוצות החברתיות, לבין אידאולוגיה של רב-תרבותיות, שנותנת לגיטימציה לזהויות של‬‫הקבוצות השונות. מתח זה, בין היתר, מאתגר את העדיפות הניתנת בצה"ל לעקרון‬‫האוניברסליות – בגיוס, בשיבוץ ובקידום – על פני התייחסות למאפיינים ייחודיים ולשונוּת‬‫בין בני קבוצות שונוֹת. כמו כן הוא מציב שאלה באשר למידה שבה צה"ל יכול או צריך‬ ‫להמשיך לממש את אידאולוגיית כור ההיתוך.‬‫)2( מתח בין תפיסת צה"ל כבעל תפקיד מוביל בעיצוב פניה וערכיה של החברה הישראלית‬‫)למשל, לשמש בסיס להומוגניזציה, לממש את החזון הציוני ואת ערכי החברה, לייצר שייכות‬‫וסולידריות( לבין התפיסה שלפיה יעדים לאומיים וערכים חברתיים צריכים להתממש‬‫במוסדות המדינה ובמסגרות חברתיות אחרות לא פחות מאשר בצבא. מתח זה מציב שאלה‬ ‫ביחס להיקף ואופי המשימות החברתיות שבהן צה"ל מעורב.‬‫)3( מתח בין תפיסת הביטחון כמוביל בעיצוב החוסן הלאומי ולכן הצבתו בראש סדר העדיפויות‬‫הלאומי, לבין תפיסות הרואות צורך באיזון בין הביטחון לבין רכיבי חוסן אחרים )חינוך,‬ ‫צמיחה ויציבות כלכלית, רווחה(. מכאן נגזרות שתי שאלות:‬‫‪ .i‬האם הביטחון הוא שירות ככל השירותים האחרים שהמדינה מספקת )רווחה, בריאות,‬‫חינוך, תשתיות(, ויש לספקו לפי בחירת האזרחים תוך מזעור הפגיעה בחופש הפרט )זמנו,‬ ‫זכויותיו, משאביו(, או שיש לו מעמד שונה משירותים אחרים?‬‫‪ .ii‬האם על הצבא להוסיף ולהחזיק בהיקפי כוח אדם גדולים בגילאי העבודה במקום‬‫להפנותם לשוק האזרחי, שם יוכלו לתרום לכוח העבודה ועל ידי כך לתרום להתפתחות‬ ‫המשק ולצמיחה?‬‫)4( מתח בין תפיסת צה"ל כמוסד ציבורי שצריך להתנהל על פי נורמות של יעילות, כלכליוּת‬‫וערכים של כבוד האדם, שוויון וכד )בדומה למוסדות אחרים( לבין תפיסתו כמוסד ייחודי‬‫המופקד על הגשמת ערך חברתי מהותי ולפיכך "משוחרר" מעמידה בנורמות אלו. מתח זה‬‫מציב שאלה ביחס למהות ולהיקף הפיקוח של המערכת האזרחית על התנהלות המערכת‬‫74‬
  • 36. ‫פורום קיסריה 1102‬‫הצבאית. כמו כן נשאלת שאלה ביחס לחובת הגיוס והאפשרות להעניק פטור לפרטים שאורח‬ ‫חייהם, זהותם, או מצפונם אינם מאפשרים שירות צבאי.‬‫)5( מתח בין תפיסת השירות בצה"ל כתנאי לזכויות אזרח לבין זכותו של הפרט לחסות ולזכויות‬‫מתוקף היותו אדם ואזרח, ללא קשר לשירותו הצבאי. מתח זה מציב שאלה ביחס למיסוד‬‫מסגרות נוספות שבמסגרתן ניתן יהיה לתרום לקולקטיב, כך שהטוב החברתי המשותף לא‬ ‫יגולם באופן בלעדי בשירות הצבאי.‬‫)6( מתח בין כוחה של המדינה לבין חירות הפרט. מתח זה מגיע לשיאו בסוגיית גיוס החובה,‬ ‫הכופה "מס" של שנתיים עד שלוש מחייו של כל בר גיוס.‬ ‫3. שינוי במהות האיום הביטחוני‬ ‫א. פיחות בחשיבות האיום הקונבנציונלי‬ ‫נראה כי תהליכים שהתרחשו בשנים האחרונות צמצמו מאוד את הסיכון למלחמה קונבנציונלית‬ ‫מול צבאות ערב הסדירים:‬‫)1( סוריה נאלצה להוציא את מרבית כוחותיה מלבנון, דבר המצמצם את הסיכויים לפתיחת‬‫חזית לבנונית מול כוח צבאי סדיר ומפחית את הסיכויים למלחמה כוללת בחזית הצפונית.‬‫כמו כן סוריה נתונה כיום ללחץ דיפלומטי מצד ארצות הברית עקב מעורבותה בסיוע לעיראק‬‫ומצד ועדת מליס עקב מעורבותה האפשרית ברצח רפיק אל-חרירי. כאשר מביאים בחשבון‬‫את הנסיבות האלה, בצד מצב כלכלי קשה ואיום אפשרי בסנקציות, נראה כי הסבירות‬ ‫למלחמה קונבנציונלית נגד סוריה נמוך.‬‫)2( כיבוש עיראק בידי האמריקאים ונוכחותם הפיזית במקום מפחיתים למינימום את הסכנה‬ ‫לאיום קונבנציונלי מכיוון החזית המזרחית.‬‫)3( למצרים ולירדן יש אינטרס לשמור על השלום מתוך מדיניות הרואה בו יסוד לשמירה על‬ ‫יציבות המשטר.‬‫)4( היותה של ארצות הברית מעצמה עולמית יחידה המעורבת במישור המדיני באזורנו משמש‬ ‫גורם מרתיע מפני ניסיון לתקיפת ישראל.‬‫מכל אלו נראה כי אם לא יחול שינוי מהותי במרחב הגאו-פוליטי )ושינוי כזה לא נצפה ברגע זה(,‬‫הסכנה לאיום קונבנציונלי על ישראל נראית נמוכה, והדבר עשוי להשפיע על היערכותו של צה"ל‬ ‫כבר בעתיד הנראה לעין.‬ ‫ב. איום הטרור‬‫)1( החל באמצע שנות ה-09, וביתר אינטנסיביות מתחילת האינתיפאדה השנייה, איום הטרור‬‫בשטחים ובתחומי הקו הירוק הפך להיות בעל בולטות רבה. בשנות האינתיפאדות נעשו מאות‬ ‫פיגועים שהביאו למותם של יותר מ-000,1 ישראלים, חלקם הגדול אזרחים.‬ ‫84‬
  • 37. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬‫)2( אף שלא מדובר באיום קיומי, תחושת הביטחון האישי של האזרחים נפגעה באופן מהותי.‬‫תחושת איום זו באה לידי ביטוי בשיאה של האינתיפאדה בירידה בפעילות הצריכה של‬‫האזרחים ובשינוי בהרגלי החיים והימנעות מאזורים מועדים לפורענות. בתקופה זו פעילויות‬‫סיכול של המשטרה והצבא ופעילות סיכול מונע של השב"כ זכו לקדימות ולהערכה בתודעת‬ ‫הציבור.‬‫)3( ישיבת צה"ל בערי הגדה לאחר מבצע חומת מגן, לצד פעילות שיטור ומודיעין אינטנסיבית,‬‫הפחיתה את מסת הפיגועים המשמעותית בשטחי הקו הירוק, בעיקר סביב הפעילות הבולטת‬‫ביותר – טרור המתאבדים. עליית החמאס לשלטון והתחזקות הכוחות הפונדמנטליסטים‬‫בשטחים, בתהליך של מה שנראה כיצירה אפשרית רשמית של ציר איראן-חיזבאללה-עזה,‬‫מעלה סימן שאלה על התמשכות המגמה הזו. סימן שאלה זה מתחזק כאשר מביאים בחשבון‬ ‫את ההתעניינות הגוברת והולכת של הגיהאד העולמי בפיגועי ראווה בתוך מדינת ישראל.‬‫)4( במקרה שיהיה גל מחודש של טרור, הצבא צפוי להתחרות על עוגת המשאבים הביטחונית עם‬‫גורמי סיכול אחרים ובראשם המשטרה והשב"כ. כן יש להביא בחשבון שינויים בהערכות‬‫הצבא, כדוגמת צמצום אימונים והגברת פעילות השיטור, הסיכול והפיקוח. התגברות‬‫מסיבית בהיקף הטרור עלולה לפגוע גם במגמות קיימות לצמצום תקופת השירות הסדיר של‬ ‫חיילים קרביים ולגרום לבעיית כוח אדם עקב המגבלות שמטיל חוק המילואים החדש.‬‫כל ההגבלות הללו צפויות להתקיים תחת מטרייה של החרפה חוזרת במצב הכלכלי שבעקבותיה‬ ‫גריעה מהמשאבים שיעמדו לרשות הצבא.‬ ‫ג. איום הגרעין‬‫)1( מאז קום המדינה לא היווה איום הגרעין איום קיומי על מדינת ישראל מצד שכנותיה. מצב‬‫זה עלול להשתנות בטווח הזמן הקרוב במידה שמאמצי הקהילה הבינלאומית לעצירת תכנית‬ ‫הגרעין של איראן ייכשלו.‬‫)2( מצב זה, שבו למדינה עוינת ופונדמנטליסטית יש נשק גרעיני, ידרוש מצה"ל היערכות שונה,‬‫ששמה דגש על אופציות טכנולוגיות למגננה לצד הצטיידות והשמשה של נשק התקפי. לא‬‫ברור כיצד איום זה ישפיע על ההרגשה של החברה הישראלית ועד כמה המצב החדש ייתפס‬‫כמאיים על הביטחון האישי. נראה כי תחושת האיום האישי מהווה פרמטר קריטי למידת‬‫הלגיטימציה שיקבל הצבא להתמודדות מול האיום, במקרה שיהיה לכך מחיר כלכלי וחברתי.‬ ‫עליית כוחן של טכנולוגיות מתקדמות בארסנל הצבאי‬ ‫ד.‬ ‫על חשבון אמצעיים מסורתיים‬‫)1( באופן מסורתי, הניצחון במערכה בין כוחות צבאיים סדירים הוכרע בכוחם של השריון‬‫והחי"ר הממוכן בעזרת סיוע אווירי, לאחר השגת שליטה במרחב האווירי. במרבית‬‫מלחמותיו הסתמך צה"ל על כוחות גדולים של שריון ורגלים. עיקר הכוח הורכב מאנשי‬‫מילואים מאומנים. מכאן נבעו תפיסות כדוגמת האמרה "במקום שבו יעצרו זחלי הטנקים‬ ‫שם ייקבעו הגבולות".‬‫94‬
  • 38. ‫פורום קיסריה 1102‬‫)2( ככל שנוקפות השנים עולה ומתחזק כוחו של הפן הטכנולוגי במערך הצה"לי על חשבונם של‬‫פנים מסורתיים אחרים. הדבר בא לידי ביטוי בהכנסת אמצעי איסוף חדישים )מזל"טים‬‫ומל"טים מתקדמים, לוויינים וכד(, השבחת מערכות נשק על פלטפורמות קיימות והכנסת‬‫שחקנים טכנולוגיים חדשים לזירה: מגננתיים )כדוגמת טיל החץ(, והתקפיים )כדוגמת מסוק‬ ‫ה"שרף" והמרכבה סימן 4(. כן ישנה התקדמות מתמשכת בל"א לסוגיה.‬‫)3( היותה של ישראל מרכז היי-טק חשוב בכלל ובתחום ההיי-טק הביטחוני בפרט )חברות‬‫כדוגמת רפא"ל ואלביט מערכות(, לצד הידידות האסטרטגית עם ארצות הברית, מאפשרות‬ ‫לישראל לשמור על המשך יתרונה הטכנולוגי והאיכותי באזור.‬‫)4( למרות היתרון האיכותי של צה"ל, צבאות ערב הזרים אינם קופאים על שמריהם. צבאות של‬‫מדינות נפט, הנחשבות לידידות של ארצות הברית )כדוגמת סעודיה ומדינות המפרץ( קונות‬‫אמל"ח חדיש מהצבא האמריקאי. איראן משקיעה משאבים גדולים בפרויקט הגרעין שלה.‬‫סוריה משקיעה מאמצים רבים באיסוף של נשק לא קונבנציונלי )בדגש על חל"כ(,תוך צבירת‬‫ארסנל גדול של טק"ק מתקדם שיכול לפגוע בכל נקודה במדינת ישראל. ניתן לסכם ולומר כי‬‫גם בקרב חלק ניכר ממדינות ערב ניכרת הבנת הצורך בשיפורים טכנולוגיים מתמשכים על‬ ‫מנת לשמר אפקטיביות צבאית.‬‫)5( טכנולוגיה מתקדמת, הכוללת שימוש באמצעים מתוחכמים המופעלים בשליטה מרחוק,‬‫מביאה בראש ובראשונה לחיסכון בחיי אדם ובכמות הסד"כ הנדרש לפעילות הצבאית‬‫השוטפת. טכנולוגיה מגננתית המופעלת על הגדרות כיום מאפשרת לחסוך בכוח אדם. כלי‬‫נשק וסיור ניידים מופעלים מרחוק יכולים לבצע משימות סיור ותקיפה שבעבר נדרשו להן‬‫לוחמים, וענף זה הולך ומתפתח ככל שעובר הזמן. התנועה ההדרגתית לעבר אותה "מלחמת‬‫כפתורים" עתידית, שבה המלחמה תנוהל באמצעים טכנולוגיים מתוך חדרי בקרה, משפיעה‬ ‫במידה רבה על תפיסת בניין הכוח העתידית.‬‫)6( על פי פרסומים זרים, צה"ל ממשיך להחזיק סד"כ גדולים וארסנל נשק קונבנציונלי גדול‬‫ביחס למרבית מדינות האזור. הסד"כ הכולל של הצבא הישראלי ) כ-000,136 חיילים( הוא‬‫השלישי בגודלו לאחר טורקיה ומצרים. צבא המילואים ) כ-000,544 חיילים(, הוא הגדול‬‫ביותר במזרח התיכון. לישראל יש חיל אוויר וחיל שריון הגדולים והמתקדמים ביותר.‬‫החזקת כוחות בהיקף כזה פירושה השקעה רבה במסה, והשקעה זו יכולה לבוא על חשבון‬ ‫פיתוח טכנולוגי עתידי.‬‫מגמות שהחלו להסתמן בשנים האחרונות מצביעות על צמצום עתידי של הסד"כ בצה"ל‬‫והפניית משאבים לטכנולוגיות חלופיות: חלק מסד"כ המילואים הישראלי נמצא כבר היום‬‫ברמת מוכנות נמוכה מבעבר, עקב צמצום ימי המילואים, והחלתו של חוק המילואים החדש‬‫אמורה להביא לצמצום הסד"כ באופן רשמי. השריון הסדיר צומצם עקב ביטול חטיבת‬‫מג"חים. מסקנות ועדת בן בסט ממליצות על הפניית משאבים לשיפורים טכנולוגיים על ידי‬‫קיצור השירות הסדיר. נראה אפוא כי המגמה להפנות משאבים לשיפורים טכנולוגיים על‬ ‫חשבון היקפי סד"כ תוסיף ותתקיים בעתיד הנראה לעין.‬ ‫05‬
  • 39. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬ ‫4. שינויים בתחום הכלכלי‬‫)1( שנות התשעים אופיינו בגאות כלכלית שהושפעה מההתקדמות בתהליך המדיני. אירועי‬‫אוקטובר 0002 שסימנו את תחילתה של אינתיפאדת אל-אקצה סימנו במידה רבה גם את‬‫השינוי במצב הכלכלי. המצב הביטחוני הבעייתי תרם למיתון שהתבטא בירידה‬‫בהשקעות הזרות, לעלייה ברמת האבטלה, לצמצום הצריכה האישית ולפגיעה מורלית.‬ ‫בשנת 2002 נרשמה צמיחה שלילית, ובשנת 3002 נרשם מדד מחירים לצרכן שנתי שלילי.‬‫)2( צעדי ריסון תקציבי שהיה להם מחיר חברתי ואשר כללו בין השאר קיצוץ ריאלי‬‫בקצבאות, בחינוך וברווחה, לצד שיפור מסוים במצב הביטחוני, הביאו בשנת 4002 לשינוי‬‫במגמה. הצמיחה במשק הייתה בשנה זו %4.4 ובשנת 5002 %2.5, לצד שמירה על רמת‬‫אינפלציה בגבולות יעדי הממשלה והגברת זרם ההשקעות הזרות בישראל. כל זה אף‬‫שאיום הטרור לא הוסר. אלמנט נוסף במנוע ההתאוששות הכלכלית של מדינת ישראל‬‫הוא מגמת ההתחזקות של הייצוא בתחום ההיי-טק והתגברות הביקוש לעובדים בתחום‬‫זה. מגמה זו עדיין לא הגיעה לממדים שחוותה מדינת ישראל בסוף שנות ה-09, אך היא‬ ‫נמצאת בעלייה.‬‫)3( מדינת ישראל נמצאת כיום במצב של רווחה כלכלית "סבירה". המשמעות של מצב זה‬‫היא שהתל"ג לנפש עולה בקצב מתון, רמת התחרותיות במשק בינונית, אי-השוויון‬‫החברתי-כלכלי קיים אך לא קיצוני. בראייה מקרו-כלכלית ישראל מוסיפה להיות במקום‬‫סביר בין המדינות באינדיקטורים הכלכליים השונים, אך היא עדיין זנב לאריות. התל"ג‬‫נמוך ביחס למדינות מערביות שהאוכלוסייה בהן דומה, שיעור המשתתפים בכוח העבודה‬‫הוא הנמוך בעולם המערבי, בעיקר במגזר הגברים הצעירים. החוב הלאומי הישראלי‬‫מהווה כ-%001 מהתוצר. במצב כזה עוגת המשאבים מוגבלת, והדבר משפיע משמעותית‬‫על הלגיטימציה הציבורית לגודל תקציב הביטחון, בשל הצורך לחלק את העוגה גם‬‫לסקטורים נוספים, המתחרים על אותם משאבים. ישנו לחץ תמידי על מערכת הביטחון‬‫להתייעל. הגוף המרכזי העומד במבחן הביקורת הציבורית הוא הצבא, מאחר שהוא צרכן‬ ‫המשאבים העיקרי של מערכת הביטחון.‬‫)4( על פי מדדים כלכליים גדל בשנים האחרונות הפער הכלכלי בין העשירונים העליונים‬‫לתחתונים )על פי סיכומי שנת 4002 של הלמ"ס, ההכנסה נטו למשק בית בעשירון‬‫התחתון הייתה 191,2 ש"ח בממוצע, בעוד שבעשירון העליון היא הייתה 970,12 ש"ח‬‫בממוצע – פי עשרה(. מגמה זו החריפה בשנים האחרונות בעקבות שנות המיתון הכלכלי‬‫ומדיניות צמצום הקצבאות. כאשר בוחנים את המצב הפוליטי והכלכלי הנוכחי ניתן‬ ‫להניח כי מגמה זו צפויה להיחלש בעתיד הקרוב, מהסיבות שלהלן:‬‫‪ .i‬יציאה מהמיתון ועלייה בצמיחה הביאה לעודף תקציבי בשנת 5002. אם מגמה זו‬‫תימשך בשנת 6002, ניתן להניח כי יהיה אפשר להפנות משאבים רבים יותר‬ ‫לצמצום הפערים החברתיים.‬‫‪ .ii‬הדיון בפערים החברתיים-הכלכליים תופס מקום מרכזי יותר מבעבר בסדר היום‬‫הציבורי. יש דרישה ציבורית להזרמה תקציבית לנושאי רווחה )סל בריאות, נכים,‬ ‫קשישים, מובטלים וכד(.‬‫15‬
  • 40. ‫פורום קיסריה 1102‬ ‫5. זיקה אפשרית בין השינויים באוריינטציה החברתית,‬ ‫באיום הביטחוני ובמצב הכלכלי בעתיד‬ ‫א. זיקה בין רווחה כלכלית-חברתית ובין המידת הנטייה לאוריינטציה החברתית‬‫)1( מהתבוננות במדינות אחרות בעולם ניתן ללמוד כי ישנן מדינות כדוגמת מדינות סקנדינביה‬‫שבהן האוריינטציה החברתית היא ממלכתית-קולקטיביסטית והרווחה הכלכלית-חברתית‬‫בהן טובה. הדבר נובע מהאפשרות לנקוט פעולה מערכתית ומתוזמנת, כאשר המדינה היא‬ ‫גורם מרכזי בשוק הכלכלי לצד השקעת משאבים מצומצמים בתחום הביטחוני.‬‫)2( במשך עשרות שנים האוריינטציה החברתית הממלכתית-קולקטיביסטית הייתה הדומיננטית‬‫במדינת ישראל. מאחר שהפעילות המערכתית במדינה אינה מתוזמנת כבמדינות צפון אירופה,‬‫ומאחר שהיה צורך להשקיע משאבים רבים מאוד בתחום הביטחוני, הביאה לרוב המדיניות‬‫הכלכלית שהתקשרה עד כה לאוריינטציה זו רווחה כלכלית סבירה )לכל היותר(. לפיכך‬‫במקרה שתהיה התחזקות חוזרת באוריינטציה הממלכתית-קולקטיביסטית ללא שינוי‬‫מהותי במדיניות הכלכלית, אין סיבה להניח כי יהיה שיפור במצב הכלכלי שיביא רווחה‬ ‫כלכלית טובה.‬‫)3( אפשרות אחרת היא כי המשך תהליך התחזקותה של האוריינטציה הליברלית-‬‫אינדיווידואלית, על חשבון האוריינטציה הממלכתית-קולקטיביסטית, יוכל להביא לשיפור‬‫במצב הכלכלי: שאיפתו של האדם להגשמה עצמית ונכונות להשקיע מאמץ בשיפור תנאיו‬‫והשכלתו )לצד פעולה נכונה מצד הממשלה( יוכלו להגדיל את הצמיחה ואת התוצר לנפש‬ ‫ומכך להגדיל את עוגת המשאבים במשק.‬ ‫ב. זיקה בין רווחה כלכלית חברתית למידת האיום הביטחוני‬‫)1( לאופיו של האיום העתידי יש זיקה למצב הכלכלי-חברתי. מהתבוננות במצב הכלכלי ששרר‬‫במהלך האינתיפאדה האחרונה עולה כי איום הטרור פגע משמעותית באינדיקטורים‬‫כלכליים-חברתיים בחברה הישראלית )לדוגמה, ירידה בצמיחה במשק, עלייה ברמת‬‫האבטלה, ירידה בתיירות הנכנסת לארץ ובהשקעות זרים במשק, פגיעה בשוק הנדל"ן(.‬‫נדמה היה כי המשק בצל איום הטרור יכול לשאוף לכל היותר למצב כלכלי- חברתי סביר.‬‫עם זאת, יש לציין כי במהלך השנים 4002-5002 התגלו סימנים מעודדים המצביעים על‬‫שיפור במצב הכלכלי-חברתי במשק )ירידה באבטלה, עלייה בצמיחה, עלייה בשכר הממוצע,‬ ‫צמצום הגירעון, עלייה בתיירות הנכנסת( חרף איום הטרור המתמשך.‬‫מנקודת הזמן הנוכחית קשה לקבוע אם מדובר במצב זמני או במגמה מתמשכת. תהיה‬‫הסיבה אשר תהיה, מצב זה מעלה את ההשערה שייתכן וניתן לשאוף לרווחה כלכלית-‬‫חברתית טובה, חרף איום הטרור, במידה שהוא אינו חוזר להיקפים שחוותה ישראל‬‫בשנותיה הראשונות של אינתיפאדת אל-אקצה, ומכך נובע שייתכן שבכוחה של מדינת‬ ‫ישראל לנהל כלכלה מצליחה לצד ספיגת אבדות בטרור, עד לרמה מסוימת.‬‫)2( איום של גרעין יכול לאפשר רווחה חברתית-כלכלית טובה, מאחר שאיום זה )בניגוד לאיום‬‫הטרור( אינו משפיע באופן ישיר על תחושת הביטחון האישית של האזרח ואינו פוגע‬ ‫25‬
  • 41. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬‫בתיירות, בתעשייה או בערך הנדל"ן. דוגמה לכך ניתן לראות בתקופת "המלחמה הקרה",‬‫כאשר חרף האיום הגרעיני, שהגיע לשיאו בשנות השישים, הייתה פריחה כלכלית במדינות‬‫המערב. ייתכן כי גם מרוץ החימוש יכול להיות בעצמו ממריץ כלכלי למשק, אך הדבר תלוי‬ ‫כמובן במשתנים נוספים.‬ ‫ג. זיקה בין אופיו של האיום לאוריינטציה החברתית‬‫במקרה זה הזיקה בין הפרמטרים ברורה פחות. ההנחה היא כי ישנה נטייה להעדפת הטוב‬‫החברתי ול"איחוד השורות" כאשר ישנו איום ישיר וגלוי על המדינה )כדוגמת איום של מלחמה‬‫קונבנציונאלית או מתיחות גרעינית(, והדבר בא לידי ביטוי בהתנהגות שיש לה מאפיינים‬‫קולקטיביסטיים. עם זאת, אם תתרחש תופעה זו, לא ברור אם יהיה מדובר בשינוי מהותי‬ ‫באוריינטציה החברתית או במצב זמני עד "יעבור זעם".‬ ‫ד. תרחישים אפשריים‬‫הפרמטרים של האיום הביטחוני, האוריינטציה החברתית והמצב הכלכלי-חברתי יכולים‬‫להתפתח לכיוונים שונים. שילוב של התפתחויות שונות בפרמטרים אלו יכול להוביל לתרחישים‬‫עתידיים )בטווח של עשר השנים הקרובות( שישפיעו באופן שונה על החברה הישראלית ומכך על‬ ‫צה"ל. להלן ארבעה תרחישים והשלכותיהם האפשריות:‬ ‫)1( תרחיש 1: שילוב של מצב כלכלי-חברתי סביר, אוריינטציה ממלכתית-קולקטיביסטית,‬ ‫ואיום של טרור.‬‫תרחיש זה מציג מצב שבו האיום הבולט ממשיך להיות איום של טרור, המתגבר בעקבות‬‫התדרדרות בסכסוך הישראלי-פלסטיני או כתוצאה מכניסה פעילה של ארגוני טרור בינלאומיים‬‫לזירה הישראלית. במקביל, תכנית הגרעין של איראן נעצרת באמצעים דיפלומטיים או צבאיים.‬‫מצב זה מוביל לפעילות צה"לית אינטנסיבית בעלת מאפיינים "משטרתיים" )כדוגמת הפעילות‬‫שנצפתה בשיאה של האינתיפאדה שבמהלכה חיילים תגברו את המשטרה במשימות סיור‬‫במקומות הומי אדם וגם עיבו את הקו הירוק(. במקרה כזה הלגיטימיות הציבורית ניתנת בראש‬‫ובראשונה למשימות הדורשות התגוננות מפני טרור ולעימות מוגבל. השקעה כלכלית באלמנטים‬‫צבאיים "מסורתיים" או באמצעים טכנולוגיים מתקדמים נמצאת בעדיפות שנייה לעומת‬‫ההשקעה בפעילות של סיכול טרור. בתנאים אלו המצב הכלכלי-חברתי צפוי להיות לכל היותר‬‫סביר )ירידה באינדיקטורים הכלכליים בעקבות התגברות פעילות הטרור, הגורמת לבריחת‬‫משקיעים זרים, בצד פגיעה במהלך החיים התקין וירידה ברמת הצריכה האישית(. מתקיים‬‫מאבק בין גופי הביטחון השונים העוסקים במלחמה בטרור )צה"ל, משטרה,שב"כ(, על עוגת‬‫התקציב המוגבלת. התודעה הציבורית עוסקת בנושאי פנים ובביטחון פנים ותומכת באופן‬‫קולקטיבי בגופים הנתפסים ככאלה שנמצאים "בקו הלחימה הראשון" נגד הטרור. יש נטייה‬ ‫ממלכתית-קולקטיביסטית של איחוד השורות לפני האיום המחודש.‬‫הסבירות לתרחיש זה אינה גבוהה מאחר שהנחת העבודה היא שללא נקיטת צעדים‬‫משמעותיים נגד איראן, עלול איום הגרעין להיות רלוונטי בטווח הזמן הקרוב וידרוש היערכות‬ ‫מתאימה.‬‫35‬
  • 42. ‫פורום קיסריה 1102‬‫)2( תרחיש 2: מצב כלכלי-חברתי סביר, אוריינטציה ממלכתית-קולקטיביסטית ואיום של‬ ‫גרעין.‬‫תרחיש זה מציג מצב שבו מתקיים הסדר ישראלי-פלסטיני בעתיד הנראה לעין והדבר מסייע‬‫לדכא את איום הטרור. לעומת זאת איראן מפתחת יכולת גרעינית. המצב הכלכלי מוסיף להיות‬‫לכל היותר סביר, ויש עצירה במגמת ההתחזקות של האוריינטציה הליברלית-‬‫אינדיווידואליסטית על חשבונה של האוריינטציה הממלכתית-קולקטיביסטית. בתרחיש כזה יש‬‫בציבור לגיטימציה חזקה להתמודדות מול האיום הגרעיני ולהשקעה בהיבטים הטכנולוגיים‬‫הנדרשים לכך. הצורך לחלק עוגת משאבים מוגבלת למגזר החברתי ולמגזר הביטחוני מעלה לדיון‬‫ציבורי את שאלת הלגיטימיות של שירות החובה, לנוכח הצמצום באיום הקונוונציונלי ובאיום‬ ‫הטרור לעומת האפקטיביות של צבא מקצוען "קטן וחכם" נגד איום הטרור.‬‫הסבירות לתרחיש זה כיום נמוכה מאחר שהסיכויים לדעיכת איום הטרור מותנים בהתקדמות‬‫מהותית בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לאחר עליית החמאס לשלטון ברשות‬ ‫הפלסטינית מצב זה נראה כרחוק מאוד מלהתממש בעתיד הנראה לעין.‬ ‫)3( תרחיש 3: מצב כלכלי-חברתי טוב, אוריינטציה ליברלית-אינדיווידואלית ואיום של גרעין.‬‫המצב הגאו-פוליטי דומה לזה של תרחיש 2, אך ישנו שיפור במצב הכלכלי-חברתי הנובע‬‫מדומיננטיות של האוריינטציה הליברלית-אינדיווידואליסטית. מצב זה מביא לעלייה ברמת‬‫החיים ולתפיסה אישית של מימוש עצמי על פני תרומה לטוב הכללי. בתרחיש זה הקושי הוא‬‫בשימור כוח אדם טכנולוגי בצה"ל המאפשר התמודדות עם האיום הגרעיני, מאחר שהאפשרויות‬‫בשוק האזרחי אטרקטיביות מאוד ומגוונות מאוד עקב הפריחה הכלכלית )סימנים ראשונים‬‫לבעיה זו קיימים כבר כיום(. גם בתרחיש זה צפויה לעלות שאלת שירות החובה )גם מתוך רצון‬‫למימוש אישי על חשבון תרומה לטוב החברתי(, ויש סיכוי ללחץ ציבורי לשינוי מודל הגיוס לעבר‬‫צבא קטן, מקצועי וטכנולוגי על מנת להתמודד עם איום הגרעין באופן המיטבי ועל מנת לאפשר‬ ‫חירות מקסימלית לאזרח.‬‫הסבירות לתרחיש זה כיום כנמוכה מהסיבה שהוזכרה בתרחיש 2. סיבה נוספת היא שלמרות‬‫שמסתמנת התחזקות של האוריינטציה הליברלית-אינדיווידואלית, נראה כי מדובר בתהליך‬ ‫ממושך, ולא ברור אם המעבר יהיה חד ומהיר, בעיקר לנוכח האיום הגרעיני הקיומי.‬‫)4( תרחיש 4: מצב כלכלי-חברתי סביר, התחזקות האוריינטציה הליברלית-אינדיווידואליסטית,‬ ‫על חשבון האוריינטציה הממלכתית-קולקטיביסטית, איום משולב של גרעין וטרור.‬‫תרחיש זה משקף את התחזקות המגמות הקיימות היום: האוריינטציה הליברלית-‬‫אינדיווידואלית מתחזקת על חשבון האוריינטציה הממלכתית-קולקטיביסטית. איום הטרור יגבר‬‫עקב ההחרפה בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ונוסף עליו יופיע האיום הגרעיני בעקבות ההתחמשות‬‫האיראנית בנשק זה. השילוב עלול להותיר את המשק במצב כלכלי-חברתי סביר לכל היותר.‬‫במצב של איום ביטחוני כפול הצבא זוכה ללגיטימציה גבוהה. למרות ההתחזקות של‬‫האוריינטציה הליברלית-אינדיווידואליסטית, הדיון הציבורי במודל השירות העתידי נדחק הצדה‬‫בגלל תחושת חוסר הביטחון הבסיסית של אזרחי ישראל . ככל הנראה מדובר במגמה זמנית עד‬ ‫45‬
  • 43. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬‫לשיפור במצב הביטחוני. מתקיים מאבק מצד צה"ל על גובה תקציב הארגון עקב החרפה במצב‬‫החברתי מחד גיסא והצורך של צה"ל להתמודד בשתי חזיתות במקביל מאידך גיסא, וכל זאת‬ ‫מתוך אילוץ לחלוקת משאבים מוגבלת.‬‫תרחיש זה, הממשיך מגמות קיימות, נראה כרגע כבעל סבירות גבוהה להתממשות. הנעלם‬‫המרכזי הוא מה תהיה מידת ההתחזקות של האוריינטציה הליברלית-אינדיווידואלית על חשבון‬‫האוריינטציה הממלכתית-קולקטיביסטית. התחזקות זו תוכל להיות גורם מפתח שישפר את‬‫המצב הכלכלי העתידי למצב כלכלי-חברתי טוב. כל זה בהנחה שהחברה הישראלית בכלל‬ ‫והמשק הישראלי בפרט יוכלו להסתגל לאיום מתמשך של טרור.‬ ‫חלק שני: השלכות השינויים שהתרחשו בשנים‬ ‫האחרונות על מודלים לשירות צבאי‬ ‫1. מודל הגיוס הנוכחי בצה"ל‬‫א. חוק שירות הביטחון, התשי"ט-9591, מחייב כל גבר ואישה מגיל 81 שנמצאו כשרים להתייצב‬‫לשירות צבאי. בפועל רק הצעירים היהודים )גברים ונשים( והגברים הצעירים הדרוזים נדרשים‬‫להתייצב לתהליך הגיוס לצה"ל. בני העדות האחרות רשאים להתנדב לשירות. אורך השירות‬‫הסדיר הנוכחי של הגברים עומד על 63 חודשים ושל הנשים על 42 חודשים. במקצועות מסוימים‬‫מתבצעים קיצור או הארכה מובנה של השירות, ולעתים הצבא משחרר שחרור מוקדם חיילים‬‫משיקולים הקשורים לכוח אדם ועלויות )לדוגמה, בעלי משפחות שאינם עוסקים במקצוע צבאי‬ ‫נדרש(.‬‫ב. אף שרשמית השירות הצבאי הוא שירות רצוף של 63 חודשים לגברים ו-42 חודשים לנשים, יש‬‫בצבא מסלולי הסדר מיוחדים. בחלק מהמסלולים הללו החיילים משרתים "במדים" זמן קצר‬ ‫יותר מעמיתיהם, או לחלופין המסלולים מאפשרים דחיית שירות לתקופות מסוימות.‬ ‫להלן שמונת מסלולי ההסדר:‬ ‫)1( מכינות קדם-צבאיות )חילוניות ודתיות(: מאפשרות דחיית שירות של שנה.‬‫)2( ישיבות הסדר: מסלול לגברים הלומדים בישיבות שלצה"ל יש עמן הסדר. אורך המסלול 5‬‫שנים, ובכללו: דחיית שירות של שנה, 61 חודשים של שירות בפועל )כלוחמים – אם‬ ‫הפרופיל מאפשר זאת( ועוד 23 חודשים של של"ת שעיקרו לימוד בישיבת הסדר.‬‫)3( גרעיני נח"ל: בגרעיני הנח"ל משלבים פרק של שירות צבאי "במדים" עם פרק של תרומה‬‫חברתית-לאומית. הגברים משרתים בנח"ל )כלוחמים – אם הפרופיל מאפשר זאת( כ-82‬‫חודשים ובמשימות "אזרחיות" 21 חודשים. לנשים יש אפשרות לשירות של כ-81 חודשים‬‫"במדים" וכ-8 חודשים במשימות אזרחיות. בנוסף, יש אפשרות לשירות בגרעין נח"ל ייעודי‬ ‫לבנות דתיות.‬ ‫)4( שנת שירות: שנת התנדבות של בני נוער במגוון משימות לאומיות; מקנה דחיית שירות של‬ ‫שנה.‬‫55‬
  • 44. ‫פורום קיסריה 1102‬‫נח"ל חרדי: מסלול ייחודי לגברים מהמגזר החרדי שאינם לומדים בישיבה. אורך המסלול‬ ‫)5(‬‫63 חודשים, מתוכם שירות של 42 חודשים כלוחמי חי"ר ולימודים של 21 חודשים‬ ‫המשלבים השלמת השכלה, רכישת מקצוע והתנדבות בקהילה.‬‫מסלולי מח"ל )מתנדבי חו"ל(: מסלולים ייחודיים לצעירים יהודים שלמשפחתם אין‬ ‫)6(‬‫אזרחות ישראלית. המסלולים כוללים שירות פעיל )כלוחמים – אם מתאפשר( במשך לפחות‬‫21-41 חודשים, בצד פעילויות נוספות. בנוסף, עולים חדשים מחו"ל בני גיוס נדרשים לעשות‬ ‫שירות צבאי של עד 03 חודשים לכל היותר )מספר חודשי השירות תלוי בגילו של העולה(.‬‫מסלולי הכשרה ייחודיים: כמה מהמסלולים יוצרים עתודת כוח אדם למקצועות נדרשים‬ ‫)7(‬‫בחילות טכנולוגיים – לפני הגיוס )כדוגמת בתי ספר טכניים( ואחריו. ישנם מסלולים‬‫המכשירים חיילים בעלי ידע אקדמי, כדוגמת העתודה האקדמית, לצד מסלולים יוקרתיים‬‫כדוגמת "תלפיות" ו"חבצלות". מסלולים אלו משלבים לימודים אקדמיים עם התחייבות‬ ‫לשירות קבע ממושך.‬‫מסלולי שירות ביחידות התנדבותיות: חלק ניכר מהיחידות ההתנדבותיות דורשות שירות‬ ‫)8(‬‫נוסף בקבע. לדוגמה, טייסים נדרשים לשירות של 9 שנים מיום קבלת הכנפיים. חובלים‬ ‫נדרשים לשירות קבע של 3 שנים.‬‫ג. לאחר תום השירות הסדיר ניתן להמשיך ולשרת בצבא הקבע, בשני מסלולים עיקריים: מסלול‬‫נגדים ומסלול קצינים. הבחירה בשירות הקבע היא התנדבותית, וההחלטה הסופית אם להמשיך‬ ‫את שירותו של החייל נתונה בלעדית לצה"ל.‬‫ד. )1( הצבא הסדיר של צה"ל אינו מהגדולים בהשוואה לצבאות אחרים באזור )על פי פרסומים‬‫זרים ישנם כ-000,681 חיילי חובה וקבע בצה"ל, לעומת 000,054 חיילים בצבא המצרי וכ-000,092‬‫חיילים בצבא הסורי(. עיקר כוחו האסטרטגי של צה"ל בעת מלחמה נשען על צבא מילואים גדול‬‫)כ-000,544 חיילים על פי פרסומים זרים(, מרביתם בזרוע היבשה. כל גבר שמשתחרר מהשירות‬‫הסדיר מחויב בשירות מילואים, וכך גם נשים בתפקידים נדרשים. החיילים משובצים בתפקידים‬‫השונים, על פי הכשרתם הצבאית בסדיר, על פי צורכי הצבא ועל פי המיומנויות הנרכשות שלהם‬ ‫באזרחות.‬‫)2( בעשורים האחרונים גבר האי-שוויון בנטל המילואים. חלק הארי של חיילי המילואים ביצעו‬‫מספר מועט של ימי מילואים או לא שירתו כלל, בעוד חלק קטן יחסית של חיילי המילואים,‬‫בעיקר חיילים קרביים ובעלי מקצועות ייחודיים, עסקו בפעילות מבצעית ושוטפת ועשו ימי‬ ‫מילואים רבים.‬‫)3( תופעת האי-שוויון בשירות המילואים העלתה לסדר היום הציבורי שאלות המתקשרות למבנה‬‫הנוכחי של שירות המילואים. חוק המילואים החדש, שאמור להיות מיושם במלואו במרץ 8002,‬‫יוצר שינוי מהותי במודל המילואים העתידי: חוק זה קובע, כי גיל הפטור ממילואים )להוציא‬‫חריגים(, ירד ל-04. בנוסף, בשגרה, כוחות המילואים לא יבצעו פעילות שוטפת אלא רק יתאמנו‬ ‫ולכל היותר ישרתו 41 יום בשנה.‬‫)4( שינוי מהותי הוא הקביעה שהגיוס למילואים ימשיך להתבסס על חובה כללית, אך צה"ל יגייס‬‫למילואים מתוך מסיימי השירות הסדיר רק את אלו הנדרשים לו למילוי משימות בשעת חירום.‬‫אף על פי שמצב זה מתקיים במידה רבה כיום, האישוש הרשמי, הוא במידה מסוימת ויתור על‬ ‫עקרון צבא העם, לפחות בכל הקשור למילואים.‬ ‫65‬
  • 45. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬‫ה. כאמור, על פי חוק, כל הצעירים היהודים והגברים הדרוזים חייבים להתייצב לשירות צבאי.‬‫עם זאת, כיום מתגייסים בפועל כ-%87 בלבד מחייבי הגיוס. שאר %22 אינם מתגייסים מסיבות‬‫רבות, העיקריות שבהן הן דחיית שירות מסיבת "תורתו אומנותו" לגברים ופטור לנשים מטעמי‬‫דת )קרוב ל-%04 מהנשים(. סיבות נוספות הן: פטור על רקע נפשי, פטור על רקע רפואי, פטור‬‫מטעמי מצפון, פטור על רקע פלילי. מדובר במגמה מתמשכת, וכבר בשנה הקרובה צפוי שכרבע‬‫מחייבי הגיוס לצה"ל לא יתגייסו. נתונים אלו משמעותיים ביותר, גם בהתחשב בכך שמספר‬‫המשרתים בפועל יורד אף יותר עקב נשירה במהלך השירות. כאשר בוחנים את כלל אוכלוסיית‬ ‫ישראל מתברר כי כבר היום כ-%05 מהצעירים בגיל הגיוס אינם מתגייסים לצה"ל.‬‫ו. הצמצום המתמשך בשיעור המתגייסים לצה"ל יחד עם הצמצום המתוכנן בכוחות המילואים‬‫משקפים שינויים מדיניים, כלכליים וחברתיים שעוברים על מדינת ישראל ומצביעים על הצורך‬ ‫של הצבא לבחון את מודל השירות הנוכחי מתוך חשיבה על הסתגלות עתידית לשינויים אלו.‬‫בפרק הנוכחי יוצעו שלושה מודלים לשירות, המייצגים שלוש השקפות שונות לגבי דמותו‬‫העתידית של צה"ל במרקם החברה הישראלית. כל מודלים מנסה לתת פתרון נפרד לאופן שבו‬ ‫הארגון צריך להסתגל לשינויים שעוברת מדינת ישראל.‬ ‫2. מודל צבא העם‬ ‫א. הנחות היסוד של המודל‬‫)1( ישראל הוקמה כמדינה יהודית ציונית ודמוקרטית, והמאבק על השילוב וההכרה של רכיבים‬‫אלה נמשך עדיין, בפנים ובחוץ. לכן, הנחות היסוד שהנחו את גיבוש מודל צבא העם עם הקמתו‬‫עדיין תקפות היום: אנחנו עדיין מדינה וחברה בהקמה, קולטת עלייה, חצויה ומפולגת ונאבקת על‬‫גיבוש זהותה. כמו כן הסכנות לקיומה הפיזי והתרבותי עדיין ממשיות. גם אם האיום הפיזי‬‫הקיומי על ישראל נחלש, אי-ההסכמות הפנימיות ואי-ההכרה מצד מדינות האזור והעולם‬ ‫בייחודנו התרבותי-זהותי שרירות וקיימות.‬‫)2( האתוס של צה"ל כצבא העם. משמעותו של אתוס זה היא שצה"ל הוא צבא של חברה יהודית,‬‫ציונית ודמוקרטית, על כל המתחים המתקיימים ביניהן. לנוכח השינויים הדמוגרפיים והערכיים‬‫והשיח הליברלי בחברה הישראלית יש להרחיב את המכנה המשותף בחברה ולהתאימו לרוח‬‫התקופה וצרכיה, ובכלל זה יש לבחון, בזהירות, את שיתוף צה"ל במשימות חברתיות שאינן רק‬‫ביטחוניות. לצה"ל יש יכולת תרומה גדולה בנושאים חברתיים-לאומיים בהיותו הגוף היחידי שיש‬‫לגביו קונסנזוס רחב, הוא זוכה ביוקרה גבוהה, והוא אחד המוסדות שיש להם כוח, יכולת ביצוע‬ ‫ומשאבים.‬‫)3( למרות ההכרה בקיומן של מגמות חברתיות משתנות, הניזונות בעיקר מהשיח הליברלי,‬‫המציאות העכשווית של מדינת ישראל מחייבת עדיין את שימור עקרון האחריות והשותפות‬‫הלאומית כפי שהוא בא לידי ביטוי במודל צבא העם. לכן, שימור וחיזוק צבא העם יביא בעקיפין‬ ‫לחיזוק ערכים של "למען המדינה" ושל שוויון לפני החוק )גיוס לכול(.‬‫75‬
  • 46. ‫פורום קיסריה 1102‬‫)4( חובה על צה"ל לשמור על צביונו המוסרי, היונק ממורשת ישראל וערכי הדמוקרטיה, כפי‬‫שבאו לידי ביטוי ברוח מייסדיו. הדבר הכרחי בכל מתאר של לחימה, בכלל זה לחימה בטרור‬ ‫המוצא מחסה בקרב אוכלוסייה אזרחית חפה מפשע.‬ ‫ב. עקרונות למדיניות ופעולה לשימור וחיזוק מודל צבא העם‬ ‫)1( אוניברסליות השירות‬‫‪ .i‬יש לחתור לשירות מרבי ולצמצם, עד כמה שניתן, את השירות הדיפרנציאלי של קבוצות‬‫שונות, הן בצבא הסדיר והן במילואים. במקרה הצורך, וכדי לאפשר תרומה של כלל האזרחים,‬ ‫יש לחייב שירות לאומי-אזרחי לכל האוכלוסיות, גם הערבים.‬‫‪ .ii‬בצבא העם יבואו לידי ביטוי כל שכבות העם, כולל קבוצות "פריפריאליות" )כגון הקבוצה‬‫הדתית-לאומית ועולים חדשים(. יש לעשות כל מאמץ להחזיר לצבא לא רק את השכבות החלשות,‬‫אלא גם קבוצות אחרות שחלקן בו התדלדל, כמו בני המעמד הבינוני והגבוה ובני ההתיישבות‬ ‫העובדת.‬‫‪ .iii‬בהתאם לכך חובה על הצבא להרחיב גם את גיוס החרדים, במטרה להחיל עליהם את עקרון‬‫האחריות והשותפות הלאומית – הכול על פי אמות המידה המקובלות והנהוגות בצה"ל. שלוש‬‫פלוגות הנח"ל החרדי הן מיעוט המלמד על הפוטנציאל. עשרות אלפי חרדים שלא שירתו בצה"ל,‬ ‫שחלקם נעזרים במדינה, הם פצצת זמן חברתית-כלכלית שמזיקה בכל המובנים לצבא ולחברה.‬‫‪ . iv‬יש לבחון מחדש את מודל המילואים החדש הקובע כי אנשי מילואים יגויסו רק לשעת חירום‬‫והגיוס לא יהיה אוניברסלי )יגויסו בעיקר הלוחמים ואלו העוסקים בהיי-טק(. עניין זה "מכרסם"‬‫במודל צבא העם, שכן אנשי המילואים הרוצים לשאת בעול ולחוש שותפות ואחריות נדחקים‬‫לפינה. יש להעלות נושא זה לדיון מחודש ולבחון את הוותק הנדרש למילואים, את החלפת‬‫המקצוע בהתאם לצרכים והגיל המשתנים, וכיו"ב. זאת כדי למנוע מצב שבו בעוד שנים אחדות‬‫תפחת המוטיבציה לגיוס למקצועות הלחימה וההיי-טק, שכן רק אלו יישאו בעול המילואים על פי‬ ‫המודל החדש.‬‫‪ .v‬כדי לתת לגיטימציה לגיוס, להפחית בקשות לפטורים ולהקשות על משתמטים וסרבנים על‬‫צה"ל להציג מסר אחיד וברור ביחס למדיניות הגיוס לצבא, ובכללו אמירה מפורשת בדבר הצורך‬‫בגיוס אוניברסלי. יש לצמצם זכויות והטבות אזרחיות למי שלא מילאו את חובתם בשירות צבאי‬‫או לאומי. חשוב מאוד להגדיר את אחריותה של המערכת הפוליטית ביחס לכך )על ידי חקיקה,‬ ‫למשל(.‬‫‪ .vi‬הפיכת צה"ל לצבא של משרתי קבע בלבד עלולה לפגוע באחריותו של כל אזרח ואזרח‬‫ובתחושת השותפות והתרומה לביטחון המדינה ושלמותה, לחבל ברוח ההתנדבות ובמוטיבציה‬ ‫של הנוער לשרת ולתת לגיטימציה ל"בריחה" והשתמטות של בעלי היכולת למיניהם.‬ ‫)2( חיזוק הממלכתיות בד בבד עם הקשבה לשונוּת‬‫‪ .i‬לנוכח מרכזיותו של צה"ל בחברה הישראלית הוא משמש לעתים קרובות פלטפורמה לקידום‬‫אגנדות בנושאים חברתיים וכלכליים. אין מנוס מכך, ולפעמים הדבר אף תורם לחברה. אולם יש‬‫להיזהר מניצול לרעה של הצבא על ידי קבוצות אינטרס ו/או גופים בעלי אגנדה פוליטית ולהדגיש‬ ‫כי הצבא איננו מסגרת נאותה לקידום עניינים סקטוריאליים.‬ ‫85‬
  • 47. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬‫‪ .ii‬שימוש בטעמים אידיאולוגיים-פוליטיים כתירוץ להשתמטות או סרבנות מכניס את הוויכוח‬‫הפוליטי לצבא. הרוצה להשפיע ולשנות יפעל במסגרות החברתיות-פוליטיות, לפי כללי‬ ‫הדמוקרטיה, ולא על ידי שימוש בצבא ובסמליו.‬‫‪ .iii‬יש לבחון מחדש "פשרות והנחות" ויצירת סביבות שירות מיוחדות לקבוצות סקטוריאליות,‬ ‫ויש לבחון מפעם לפעם את הרלוונטיות של "ההנחות והפשרות".‬‫‪ . iv‬חובה על צה"ל להימנע מתיוג סקטוריאלי של יחידות צבאיות. כידוע, יש תפיסה שלפיה‬‫חטיבות מסוימות מזוהות עם קבוצה חברתית מוגדרת – גולני עם המזרחים והדתיים- לאומיים,‬‫גבעתי עם עולי חבר המדינות, וכו. חלוקה זו מזיקה וחמורה, ויש לטשטשה על ידי שילוב חיילים‬‫מכל המגזרים, העדות והשכבות בחטיבות אלו. התיוג והסטיגמות הרות אסון לצבא ולעתידם של‬ ‫בוגריו, ויש להביא לידי ביטוי את רוח צבא העם גם ביחידות המרכיבות את כלל הצבא.‬‫‪ .v‬בתקופה שבה צה"ל נדרש לבצע משימות לאומיות, שחלקן אף שנויות במחלוקת )ראו מימוש‬‫ההינתקות(, אסור לצה"ל לנכר חלקים מהציבור. כך, למשל, השיח הצבאי והציבורי על פחד‬‫מפני השתלטות הדתיים על הצבא גורם לדמוניזציה של הדתיים ולנזק רב. יש להימנע מכך כמו‬ ‫גם מהשיח על ירידת המוטיבציה של בני הקיבוצים.‬ ‫)3( שוויון הזדמנויות‬‫‪ .i‬ההבחנה בין סוגי השירות הצבאי – היי-טק )‪ (high-tec‬לעומת לו-טק )‪. (low-tec‬‬‫הזדקקות צה"ל לשתי המיומנויות הופכות אותו למעצב תשתית לכל המשק והכלכלה בישראל‬‫בשתי הרמות – היי-טק ולו-טק. התפיסה של צבא העם, המעניק הזדמנויות שוות לכל מתגייס,‬‫מחייבת העדפה מתקנת וטיפוח מתמיד של פוטנציאל הבאים לצבא משכבות חלשות ומסביבה‬‫מפלה ולא מטפחת. בכוחו של צה"ל לתת הזדמנויות שוות גם למי שגדלו בסביבה מקפחת על‬‫ידי מתן הכשרה נוספת שתגדיל את מספרם בקרב קבוצות ההיי-טק. פרויקט "עתידים" הוא‬‫דוגמה לכך שניידות חברתית-כלכלית בסיוע הצבא אפשרית. ההשקעה בהעדפה מתקנת חיונית‬‫ומתגמלת ויוצרת מחויבות עמוקה לשירות בצבא ובחיי האזרחות. בהקשר זה חשוב להדגיש כי‬‫צה"ל אינו צריך להיות הגוף המרכזי והיחיד שדואג לצרכים חברתיים, שכן גורמים כמו משרד‬ ‫החינוך עלולים לפטור עצמם מלעסוק ומלהתמודד עם קשיי החברה.‬‫‪ .ii‬פרקטיקות מיון המבוססות על אפליה או העדפה מובנית מראש, שמוסיפות להתקיים בצבא,‬ ‫שליליות ומחייבות שינוי. לדוגמה, מנגנון האפליה בחיל האוויר שנקרא "דור ההמשך".‬ ‫)4( התייעלות כלכלית‬ ‫בהיות צה"ל צבא העם ועמוד השדרה של החברה, חובה על מנהיגי המדינה והצבא להגדיר את‬ ‫מהותו, יעדיו וסדר יומו ולתת לו את האמצעים הדרושים לו. מצד שני, חובה על הצבא להיות‬ ‫ממוקד, יעיל וחסכוני, להיפטר מעודפי שומן במטות, במינהלות ובכוח אדם לא מקצועי ולדבוק‬ ‫בערכי הדוגמה האישית וההצנע לכת.‬ ‫)5( דימוי והסברה‬‫‪ .i‬חשוב שצה"ל יקפיד לתת ביטוי לפלורליזם המבטא את רוח העם. בציבור מתקבל הרושם‬‫שהמטכ"ל הומוגני בדעותיו ו"מתיישר" על פי הקברניטים – דבר המעורר מועקה כבדה. בתקופה‬‫סוערת ומבולבלת המחייבת קבלת החלטות קרדינליות חשוב שהצבא ייתן ביטוי למגוון הדעות‬‫והעמדות המקצועיות הקיימות בתוכו. יש לעודד פלורליזם וחילופי עמדות )ללא חשש( כדי למנוע‬‫95‬
  • 48. ‫פורום קיסריה 1102‬‫השתקה מחד גיסא או הדלפות מגמתיות מזיקות מאידך גיסא. זאת, תוך אמירה ברורה‬ ‫שהחלטות הקברניטים תבוצענה עד תום ומתוך הקפדה על אחדות המעשה.‬‫‪ .ii‬על צה"ל לפתח ולאפשר מנגנוני שיח ובירור פנימיים כדי לאפשר הלימה בין דמותו בפועל לבין‬‫דמותו המוקרנת החוצה. מאחר שהצבא שומר לעצמו ובמסגרתו את בעיותיו ואינו מקרין אותן‬‫כלפי חוץ )הצבא חושב את מה שהוא חושב על עצמו, אך כלפי חוץ מספר את מה שהוא רוצה‬‫שישמעו ויחשבו עליו(, נוצר דיסוננס. כאשר יש בעיה מדחיקים עד אין בררה אלא להתמודד אתה.‬ ‫הדבר נותן לגיטימציה להדלפות ולשיח ביקורתי על צה"ל שמקורו בצה"ל עצמו.‬‫‪ .iii‬אין להרפות מהחינוך וההסברה על צדקת הדרך. זהו כורח המציאות. הגם שאין זה תפקידו‬‫הבלעדי של צה"ל, עליו לקחת חלק פעיל בכך יחד עם ההנהגה הלאומית, מערכות החינוך,‬ ‫התקשורת ומעצבי דעת הקהל.‬ ‫)6( שיתוף ודיאלוג עם גורמים אזרחיים‬‫‪ .i‬מיעוט השיח עם אנשי רוח, סופרים, אמנים ומעצבי דעת קהל גורם לכך שלעתים צה"ל נופל‬‫קורבן למתקפות ביקורת חריפות הפוגעות ביוקרתו. שיח רצוף ומתמיד עם אנשי רוח ומעצבי דעת‬‫קהל, מתוך כבוד הדדי ושמירת זכותם של חוגים אלה לבקר ולהתריע, הוא חיוני ועשוי גם להועיל‬ ‫לדימויו של הצבא ושמו הטוב.‬‫‪ .ii‬יש לשתף אזרחים בתהליכים של גיבוש עמדות בסוגיות שעניינן השירות בצה"ל ודמותו, בדרך‬‫המימוש של עקרון האחריות והשותפות הלאומית וביחסי צבא-חברה. זאת, תוך יצירת במות‬‫לשיח מתמיד עם גורמים אזרחיים וארגונים חברתיים שונים, כמו אקדמיה, תקשורת ותנועות‬ ‫חברתיות.‬‫‪ .iii‬יש למסד פורום של אנשי צבא ואזרחים שיעקוב מעת לעת אחר המסקנות של צוות החשיבה‬ ‫ויישאר "עם היד על הדופק" לגבי שינויים וההתפתחויות החברתיות והדמוגרפיות.‬‫לסיכום: צבא העם הוא אחד מביטויי הנרטיב המלכד, המבטא את רוחה וחזונה של מדינת‬‫ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. על צה"ל להקפיד לשמר, ואף להרחיב, את בסיס‬‫הלגיטימציה שלו אגב שמירה על רלוונטיות בעזרת הקשבה ופתיחות לרוחות התקופה. כך יהיה‬‫צה"ל חזק דיו לשמור על ערכי הליבה שלו ולהתמודד בהצלחה עם תופעות כמו סרבנות, ביקורת‬ ‫חיצונית ופנימית, מיקוח תקציבי ולחצים פוליטיים.‬ ‫הערות נוספות המתקשרות למודל צבא העם‬‫)1( מעבר לחשיבות הביטחונית של שמירת צבא סדיר בהיקף גדול וצבא מילואים בעל הכשרה‬‫מקיפה, אם יחול שינוי במצב הגאו-פוליטי, המודל רואה בצבא את הפתרון האפשרי, היחיד‬ ‫אולי, להמשך שימור הזהות המשותפת ולשמירה על מכנה משותף המלכד את העם.‬‫)2( במידה מסוימת נדמה כי מודל צבא העם מתיימר להאט את תהליכי השינוי של העשור‬‫האחרון באוריינטציה החברתית במדינת ישראל. כדי לבסס את אתוס צבא העם צריכים‬‫חלקים נרחבים בעם לתת את תרומתם ולהתגייס לצה"ל. ואכן, מודל זה ממליץ לפעול‬‫להרחבת הגיוס לשכבות אוכלוסייה נוספות. הבעיה העיקרית )והמודל אינו נותן לה הסבר(‬‫היא כיצד ניתן לעשות זאת. המצב הנוכחי – שבו יש נסיגה במספר המתגייסים וירידה‬‫בשיעור הלוחמים מקרב האליטות הישנות – נובע במידה רבה מהשינויים הכלכליים-‬‫חברתיים והביטחוניים בעשור האחרון. לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור ללא שינוי מהותי‬ ‫06‬
  • 49. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬‫באינדיקטורים אלו, ובלי שינוי ממין זה – מודל צבא העם עלול להתרחק עוד קצת‬ ‫מהמציאות עם כל שנה שחולפת.‬‫)3( נקודה נוספת שהמודל אינו נותן לה מענה היא הפגיעה הכלכלית ההיסטורית שנגרמת‬‫משירות חובה ארוך ומקיף. הדבר יוצר "חור" קבוע של כשלושה שנתונים בכוח העבודה‬‫)מאחר שגם חלק ניכר מאלה שאינם מתגייסים אינם יצרניים(. הצבא משתמש בכוח האדם‬‫הזול גם למשימות שאינן צבאיות ועל ידי זה מוריד את רמת המקצועיות בעבודות מסוימות‬‫)לדוגמה, מורות חיילות במקום מורות שסיימו תואר ראשון( או מסייע בעקיפין להגדלת‬‫האבטלה. הקטנת הדיפרנציאליות וגיוס חלקים רחבים יותר מהאוכלוסייה לאורך זמן כפי‬ ‫שמציע מודל זה עלולים לא לתרום לשינוי המצב הקיים.‬ ‫3. מודל צבא מקצועי-התנדבותי‬ ‫א. הנחות היסוד של המודל‬‫)1( מדינת ישראל נמצאת כיום במצב הביטחוני האסטרטגי הטוב ביותר אי פעם. היותה של‬‫ארצות הברית המעצמה הדומיננטית היחידה יחד עם ירידה באיום הקונוונציונלי מצד‬ ‫מדינות ערב מצמצמות את הסיכוי למלחמת קיום.‬‫)2( שינויים טכנולוגיים בשדה הקרב והפחתת החשיבות של הגורמים המסורתיים )כדוגמת‬‫השריון( יחד עם עלייה בגורמי איום חדשים )כדוגמת סכנת הגרעין מצד איראן, וטק"ק סורי‬‫בעלי ראש לא קונוונציונאלי( מעלים את השאלה בדבר הצורך בשמירה על היקפי סד"כ‬‫גדולים של חיילי חובה ומילואים, היכולים להיות מוחלפים באמצעים אחרים, שיש להם‬ ‫אפקטיביות רבה יותר.‬‫)3( השירות הצבאי הסדיר מהווה נטל כלכלי-חברתי גדול על שוק העבודה. הצעיר הישראלי‬‫מתחיל את לימודיו מספר שנים מאוחר יותר לעומת עמיתיו במערב וכך גם תרומתו למשק‬‫הישראלי. שיעור הצעירים המשתתפים בכוח העבודה בישראל הוא מן הנמוכים בעולם. גורם‬‫זה מהווה מעמסה קבועה על המשק המשפיעה בעקיפין על התקציב העומד לרשות מערכת‬ ‫הביטחון.‬‫)4( חשיבותו של צבא העם, מעבר להיותו צבא ההגנה לישראל, הייתה ביצירת גורם מלכד לחברה‬‫הישראלית בראשית דרכה, כחלק מאתוס כור ההיתוך. עקב השינויים החברתיים בישראל‬‫בעשור האחרון, שבמהלכם יש הכרה ברב-תרבותיות הקיימת בישראל והכרה בבעייתיות של‬‫אתוס זה, עולה השאלה אם הצבא צריך להוסיף ולהיות אותו גוף מלכד ואם לא ניתן למצוא‬‫מכנה משותף אחר, אזרחי, אשר "ישחרר" את הצבא להתמקדות במטרת הליבה שלו – הגנה‬ ‫על מדינת ישראל.‬‫)5( בעשור האחרון מתרחש בחברה הישראלית מעבר הדרגתי מאוריינטציה דומיננטית‬‫ממלכתית-קולקטיביסטית לאוריינטציה ליברלית-אינדיווידואליסטית. מעבר זה מתבטא גם‬‫בהתייחסות לצה"ל. אם בעבר השירות הצבאי נתפס כרכיב חשוב בזהותו של הצעיר‬‫הישראלי, היום הדגש עובר להתפתחותו האישית של האינדיווידואל, גם במחיר פגיעה בטוב‬ ‫המשותף.‬‫16‬
  • 50. ‫פורום קיסריה 1102‬‫התופעה המייצגת בהקשר זה היא השתמטותם של ידוענים צעירים מהצבא כדי ש"הקריירה‬‫לא תיפגע". שיעור המשרתים בצבא מקרב האוכלוסייה הרלוונטית יורד בהתמדה, והאי-‬‫שוויוניות גדלה. הדבר מתבטא גם בשינוי מסוים ביחסה של החברה הישראלית לצעירים אלו,‬‫שהוא עדיין מסויג אולם לא בקיצוניות כפי שהיה בעבר. תופעה זו היא תוצר לוואי של שינוי‬‫תודעתי שקורה במדינת ישראל. מאחר שחלקים בחברה הישראלית אינם תופסים עצמם שוב‬‫כשרויים באיום קיומי, עולה שאלת ה"מס" המוטל על הצעיר, אשר גובה ממנו את השנים‬ ‫הטובות ביותר שלו.‬‫)6( מכל האמור לעיל נראה כי צה"ל בתחילת המאה ה-12 צריך לעבור שינוי מבני ותודעתי על‬‫מנת לאפשר לו לעמוד בצורה המיטבית באתגרים הביטחוניים העומדים לפניו. שינוי זה‬‫מחייב נטישת קונספט צבא העם לטובת קונספט אחר, מקצועני יותר, שיאפשר לו להצליח‬ ‫בכך.‬‫)7( מודל שירות אפשרי שיכול לתת מענה לבעיות אלו הוא שירות מקצועי התנדבותי )בשכר(.‬‫מודל זה דומיננטי בצבאות מערביים זרים )לדוגמה, ארצות הברית, בריטניה וגרמניה(. על פי‬‫עקרונות המודל, הצבא מגייס מתנדבים לשירות בשכר מלא למשך מספר שנים, ובתום כל‬ ‫תקופת שירות שני הצדדים רשאים לסיים את ההתקשרות או להחליט על המשכה.‬ ‫ב. עקרונות מבניים של מודל הצבא המקצועי ההתנדבותי בצה"ל‬‫כל אזרח )במגבלות ביטחוניות ופליליות מסוימות( יהיה רשאי להציע את מועמדותו לשירות‬ ‫)1(‬‫בצבא. לצבא תהיה זכות החלטה בלעדית לגבי גיוסו או דחייתו של המועמד. המפתח היחיד‬ ‫שעל פיו יוחלט אם לגייס מועמד יהיה יכולתו להצליח בתפקיד צבאי נדרש.‬‫על מנת לשמור על מכסת מועמדים שתספק את דרישות הארגון, צה"ל יקים מערכת שיווקית‬ ‫)2(‬ ‫רחבה במוקדי גיוס פוטנציאליים )תקשורת, בתי ספר תיכוניים, אוניברסיטאות וכד(.‬‫בניגוד למצב הקיים כיום, שבו צה"ל קולט כל חייל בר גיוס ומוצא לו תפקיד, בצבא מקצועי‬ ‫)3(‬‫התנדבותי תיערך הערכת מצב רצופה, ודרישות כוח האדם יוגדרו במדויק. הדבר יביא‬‫להתייעלות ולחיסול של תופעות כדוגמת אבטלה הסמויה וגיוס חיילים שעלותם אינם‬‫מצדיקה זאת. השאיפה היא ליצור התייעלות על ידי צמצום תפקידי מטה ועורף ככל האפשר‬ ‫והתמקדות בתפקידים תומכי לחימה ושל לוחמים )קלסית וטכנולוגית(.‬‫מערכת המיון הצה"לית תשתנה. ייערכו מיונים מקיפים לכל מועמד לתפקיד צבאי כדי לבחון‬ ‫)4(‬‫את הפוטנציאל שלו למקצועות ספציפיים, נוהל הקיים היום רק בתפקידים איכותיים‬‫במיוחד. ההשקעה הנוספת בתהליך אמורה להשתלם, מאחר שמספר ה"שגיאות" בתהליך‬ ‫המיון יקטן.‬‫צה"ל יוציא למיקור חוץ כל עבודה שאינה קשורה באופן ישיר לתפקידים ביטחוניים. מדובר‬ ‫)5(‬‫בתחומים כמו הובלה, ניקיון, מזון, תחזוקה ובידור, ובאופן חלקי – אבטחת מתקנים.‬‫השאיפה היא שהחייל יעסוק במקצועו הצבאי ללא הפרעות כדי להשיג מקצועיות ויעילות‬ ‫מקסימליות.‬‫ההתייעלות הצפויה מגיוס סלקטיבי והקטנת כוח האדם העודף תתורגם למשאבים חומריים.‬ ‫)6(‬‫משאבים אלו יופנו לרכישת אמצעים חלופיים ולהעמקת תכניות ההכשרה של החיילים‬ ‫מקצועות השונים, וכך יתקבלו חיילים מקצועיים יותר שיעבדו עם ציוד איכותי.‬ ‫26‬
  • 51. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬‫)7( על מנת לוודא כי פוטנציאל האיכות לקצונה יישמר, ייתכן שיהיה צורך להרחיב את מסלולי‬‫הכשרת הקצינים. ניתן לראות כדוגמה את מסלולי הכשרת הקצינים בצבא האמריקאי.‬‫המסלול היוקרתי ביותר הוא מסלול המכללות הצבאיות של זרועות הצבא )למשל וסט פוינט(.‬‫המסלול השני הוא של צעירים אשר הצבא מממן את לימודיהם באוניברסיטה ובתמורה הם‬‫משרתים לאחר מכן כקצינים למשך שש שנים. המסלול השלישי )שרק %01 מהקצינים באים‬‫ממנו( הוא של קצינים הצומחים מקרב החיילים בשטח, באופן דומה לזה הפועל בצבא‬ ‫הישראלי.‬‫)8( שכר החיילים יהיה דיפרנציאלי וייקבע על פי שלושה פרמטרים עיקריים )לבעלי דרגה‬‫מקבילה(: רמת הסיכון, רמת המקצועיות הנדרשת ושמירה על אטרקטיביות מול שוק אזרחי‬‫מקביל )לדוגמה, במקצועות טכנולוגיים(. השכר ישולם לחיילים המקצוענים החל מהיום‬ ‫הראשון להתגייסותם.‬‫)9( על מנת לשמר כוח מילואים ברמת אמון אפקטיבית ובסדרי כוח נדרשים יתקיים תהליך‬‫הדרגתי שבמהלכו, בפרק זמן ממושך, המסה העיקרית של כוחות המילואים תוסיף לבוא‬‫מקרב החיילים שהתגייסו לצבא הסדיר של היום, במתכונת המתוכננת על פי חוק המילואים‬ ‫החדש. במקביל ייווצר כוח המילואים העתידי של צה"ל בשתי דרכים:‬‫‪ .i‬גיוס פורשים מהשירות ההתנדבותי המקצועי לשירות המילואים )התחייבות מצד‬ ‫המתגייס בעת חתימת החוזה לשירות מקצועי על הסדרי שירות עתידי במילואים(.‬‫‪ .ii‬הצלחת מבצעי ההתנדבות לצה"ל בעבר )כגון, מבצע ההתנדבות למחסומים בקו התפר‬‫לפני שנים אחדות( יכולה לסמן מקור גיוס עתידי: התנדבות לשירות מילואים בלבד.‬‫חיילי המילואים במסלול זה יהיו אזרחים אשר יעברו אימונים במשך כמה סופי שבוע‬‫ואימון מרוכז פעם בשנה )במשך כ-41 יום(. חיילים אלו ייקראו לשירות בעת חירום או‬‫אם מומחיותם תידרש למשימות ספציפיות. בעת שירותם יזכו חיילי המילואים ובני‬‫משפחותיהם בכל הזכויות שמקבל חייל בקבע. בנוסף יקבלו חיילים אלו הטבות סמליות‬ ‫מהמדינה גם בשגרה. מודל מעין זה מופעל בהצלחה בצבא ארצות הברית.‬‫)01( צה"ל ישמור על העקרונות המתחייבים בכל ארגון הממומן בידי משלם המסים וינהל יחסים‬‫בוני אמון עם התקשורת ועם גורמים רלוונטיים אחרים. המטרה היא שהארגון ימשיך‬ ‫לשמור על התמיכה הרחבה שיש לו בשדרות העם בתור גוף מקצועי וא-פוליטי.‬ ‫ג. הערות נוספות המתקשרות למודל הצבא המקצועי ההתנדבותי‬‫)1( מודל זה מנסה ליצור מציאות ישראלית חדשה. בראייתו, השינויים החברתיים והפוליטיים‬‫מצדיקים שינוי קונספטואלי ומעבר ברמה היישומית מצבא העם בעל מטרות חברתיות‬ ‫ֲַ‬‫ומלכדות נוסף על מטרת הליבה שלו לצבא מקצועי, קטן ויעיל, המנסה להתאים את עצמו‬ ‫באופן האופטימלי לאיומים הביטחוניים הסביבתיים העומדים לפניו במאה ה-12 .‬ ‫)2( מודל זה מעלה שאלות מהותיות:‬‫‪ .i‬האם צבא קטן ויעיל יכול להחליף את מודל צבא העם במקרה של מלחמה כוללת? האם‬‫צה"ל יהיה מסוגל לעמוד במשימות העומדות לפניו לנוכח איום הטרור גם כאשר מדובר‬ ‫בצבא קטן שאינו נסמך על מסת מילואים גדולה?‬‫‪ .ii‬מהן התוצאות החברתיות הנובעות ממעבר לצבא התנדבותי מקצועי? בהקשר זה עולות‬ ‫כמה שאלות:‬‫36‬
  • 52. ‫פורום קיסריה 1102‬‫האם יסודותיה החברתיים של מדינת ישראל חזקים דיים כדי לוותר על מודל צבא‬ ‫)‪(i‬‬ ‫העם כגורם מרכזי מלכד?‬‫בצבאות מקצועיים אחרים )כדוגמת הצבא האמריקאי( מתברר כי הצבא המקצועי‬ ‫)‪(ii‬‬‫משמש מעין פתח מילוט למעמד החברתי-הכלכלי הנמוך. חלק ניכר מהמתגייסים‬‫לשדרות החוגרים הם אנשים שהיו "ללא עתיד" במקום שממנו הם הגיעו. מצב זה‬‫מחריף את הפער בין שדרת הקצונה האליטיסטית ברובה לבין החיילים‬ ‫ה"פשוטים".‬‫כיצד ניתן למנוע מצב דומה בצה"ל, אשר איכות אנשיו וצמיחת שדרת הפיקוד‬ ‫)‪(iii‬‬‫מתוך שדרת החיילים הפשוטים הן חלק מיתרונו האיכותי לעומת צבאות אחרים‬ ‫באזור?‬‫האם אפשר לעמוד כלכלית ויישומית בשינוי כה מהותי בארגון הגדול ביותר‬ ‫)‪(iv‬‬ ‫במדינת ישראל?‬ ‫4. מודל ביניים: גיוס כללי ואחריו שירות חובה דיפרנציאלי‬ ‫א. הנחות יסוד‬‫)1( לנוכח המתחים הנובעים מהתחזקותו של האתוס הליברלי-לאומי על חשבונו של האתוס‬‫הממלכתי-לאומי בחברה הישראלית מתפתחים בהדרגה תהליכים שבמסגרתם מתחולל שינוי‬ ‫במודל ובדפוסי ההתארגנות של צה"ל כדי להתאים את עצמו לשינויים בחברה הישראלית:‬‫דיפרנציאציה באורך השירות ובתגמול: באופן רשמי למקצועות צבאיים מסוימים‬ ‫‪.i‬‬‫)למשל, אבטחת מתקנים( יש שירות צבאי מקוצר. כן משחררים חיילים אשר עלותם‬‫לצבא גבוהה והם אינם נדרשים. לוחמים ותומכי לחימה מקבלים תגמול גבוה יותר‬ ‫מחיילים עורפיים.‬‫‪ .ii‬שילוב גובר של נשים במקצועות לחימה ובמקצועות אחרים שהיו סגורים בפניהן בעבר:‬‫השוואת חובות הנשים לחובות הגברים במקצועות הללו )במקצועות מסוימים נשים‬ ‫נדרשות לשרת תקופת שירות דומה לזו של הגברים(.‬‫‪ .iii‬שינוי מודל המילואים כפי שמשתקף בחוק המילואים החדש, המקטין את הנטל על‬ ‫חיילי המילואים ומגדיל את התגמול הניתן בגינו.‬‫‪ .iv‬צמצום האוניברסליות: בעקבות העלייה בשיעור בני הנוער שאינם מתגייסים )בעיקר‬‫באמצעות "תורתו אומנותו"( והעלייה במספר מקבלי הפטור משירות עקב אי-עמידה‬‫בתנאי סף גיוס, בשילוב עם מגמות דמוגרפיות, ירד שיעור המתגייסים מקרב כל שנתון‬‫לידה לשיעור של %05. תהליכים אלו מובילים לשינוי אטי אך מתמשך במודל הרשמי‬‫של צבא העם, דבר המביא לידי פער בין המצב בפועל לבין המטרה המוצהרת ויוצר‬ ‫תחושת תרעומת מצד אלו הנושאים בנטל.‬ ‫46‬
  • 53. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬‫)2( אף שהאתוס הליברלי-לאומי – הדוגל בצמצום ככל האפשר של הפגיעה בזכויות הפרט ובאי-‬‫יצירת זיקה בין התרומה לטוב החברתי לבין זכויות האזרח הבסיסיות – מודל זה רואה‬‫חשיבות בזיקה שבין השירות בצה"ל ובין היות האדם אזרח במדינת ישראל, מהסיבות‬ ‫האלה:‬‫‪ .i‬הצבא הוא גוף המארגן את האזרחים במסגרת לאומית ונותן להם מכנה משותף. פלגים‬‫שונים בחברה הישראלית, שאינם נפגשים בנסיבות אחרות, באים במגע זה עם זה בצבא,‬‫ואף לומדים להכיר את האחר. ייתכן שהצבא הוא הגוף היחיד שנהנה מאמון מרבית‬‫הציבור ומתפיסתו כא-פוליטי, וככזה ייתכן שהוא היחיד שיכול לגשר על השסעים בחברה‬ ‫הישראלית.‬‫‪ .ii‬שמירה על בסיס ערכי משותף לצבא ולחברה האזרחית תאפשר שלילת האפשרות של צבא‬‫המתנהל כקסטה נפרדת הפועלת על פי ערכים שונים מהחברה. עצם היות בסיס הצבא‬‫נתון בגיוס החובה ובהמשכיות המגיעה מגורמים מכל המגזרים בחברה הישראלית תבטיח‬‫את המשך התפיסה הדמוקרטית של הצבא. ולכן, הבסיס למודל זה הוא שירות צבאי‬ ‫המדגיש את הזהות הישראלית של האדם ואת היותו אזרח במדינה דמוקרטית.‬‫)3( קיצור זמן שירות החובה באופן משמעותי יאפשר לאוכלוסיות שונות אשר אינן משרתות כיום‬‫להשתלב במסגרת ההכשרה הצה"לית. ייעשה מאמץ להתאים את המסגרת למכנה המשותף‬‫הרחב ביותר, תוך עריכת התאמות מיוחדות לאוכלוסיות שונות. הדבר יאפשר שוויוניות‬ ‫גדולה יותר ויחזק את תחושת השייכות של כלל האוכלוסיות לחברה הישראלית.‬ ‫ב. עקרונות מבניים של מודל הביניים‬‫)1( גיוס החובה לצה"ל יוסיף להיות נדבך מרכזי בקיומו של הצבא. ייעשה מאמץ להרחיב את‬‫הגיוס גם בקרב מעגלים שאינם מתגייסים כיום. הדבר נובע מתפיסה הרואה בשירות הצבאי‬ ‫אלמנט חשוב בשמירה על הלכידות במדינת ישראל ועל הדמוקרטיה.‬‫)2( לאחר פרק זמן של גיוס חובה לכלל המתגייסים יתחיל תהליך של דיפרנציאציה. תהליך זה‬‫נמצא על רצף אשר בקצה אחד שלו שירות חובה קצר מאוד ואחריו מודל של צבא התנדבותי-‬‫מקצועי, ובקצה השני שירות של כשנתיים ואחריו רק בעלי מקצועות נדרשים ממשיכים‬‫לשרת תקופה נוספת, בגמול מוגבר. להלן שתי דוגמאות אפשריות המייצגות שני צדדים ברצף‬ ‫זה:‬ ‫‪ ‬גיוס כללי קצר ואחריו שירות קבע התנדבותי‬‫המודל מציע כי יישמר גיוס חובה כללי המשותף לכלל המתגייסים. שירות זה יהיה קצר )בין‬‫שלושה חודשים לשישה חודשים(. עיקרו פרק הכשרה בסיסי ומתן דגש על "אזרחות טובה", לצד‬‫הקניית יכולות בסיסיות בתחום המקצועי. לאחר תקופת הכשרה זו יהיה המשך השירות על בסיס‬ ‫וולונטרי ויתוקצב בהתאם )תגמול בשכר מלא(.‬ ‫מודל זה מדגיש כמה נקודות:‬‫‪ .i‬תפקידו של צה"ל בחברה הישראלית יהיה דיפרנציאלי: שירות החובה יהיה בעיקר משימה‬‫חברתית-לאומית, שמטרתה חינוך לאזרחות וגיבוש זהות לאומית בניסיון להתאמת‬ ‫המסגרת לצרכים ייחודיים של קבוצות שונות.‬‫56‬
  • 54. ‫פורום קיסריה 1102‬‫‪ .ii‬בתקופה זו תיעשה פעולה של הכשרה צבאית בסיסית )שתאפשר משימות חיילוּת בסיסית(‬‫וייערך מיון לקראת אופציית שירות הקבע. לאחר תקופת שירות זו יהיו לצבא מאפיינים של‬ ‫צבא מקצועי-התנדבותי על כל המשתמע מזה, והצבא יעסוק אך ורק במשימות ביטחון.‬‫‪ .iii‬השירות לאחר פרק החובה יהיה וולונטרי ונתון להסכמתו הבלעדית של המועמד. לפיכך‬‫יגובש מערך לשיווק שירות הקבע, והוא יופעל לפני ובמהלך תקופת שירות החובה, לצד‬ ‫מערך המיון הבוחן את יכולתם של המועמדים לשירות צבאי ממושך.‬‫צה"ל יעשה מאמצים לגיוס מועמדים ראויים. לצה"ל תהיה זכות ההחלטה את מי‬‫מהמועמדים הרוצים לשרת שירות וולונטרי לגייס ואת מי לדחות. ייעשה מאמץ לשלב‬‫מועמדים באופן שוויוני וייקבעו מנגנונים למניעת אפליה. כאמור, הבחירה אם להתגייס‬‫לשירות צבאי ממושך נתונה בראש ובראשונה למועמד, ועל ידי זה המודל מצמצם מאוד את‬ ‫המרחב הכופה של המדינה בהקשר של השירות הצבאי.‬‫‪ .iv‬הצמצום הגדול בזמן השירות של חיילי החובה יביא לחיסכון רב במשאבים. הדבר יאפשר‬‫הפניית משאבים להכשרה ולהתמקצעות של משרתי הקבע. כן יתאפשר תגמול הולם‬ ‫לחיילים אלו, ותישמר האטרקטיביות של השירות הצבאי ההתנדבותי.‬ ‫גיוס כללי ואחריו שירות חובה דיפרנציאלי‬ ‫‪‬‬‫מודל זה מציע כי יישמר גיוס החובה האוניברסלי המשותף לכלל המתגייסים. שירות החובה‬‫יימשך כ-81-42 חודשים, ובעקבותיו יהיה שירות חובה משלים לתקופה של עד שלוש שנים,‬‫למערכים נדרשים בלבד. המשרתים בתקופת השירות הנוספת יתוגמלו בשכר הולם. מודל‬ ‫המילואים יהיה זהה למודל הקיים היום.‬ ‫מודל זה מדגיש כמה נקודות:‬‫‪ .i‬מיסוד המצב הקיים היום באופן רשמי ומוסדר. הדבר יאפשר התייעלות ממוסדת והכוונה‬ ‫ְ‬ ‫נכונה של כוח האדם למשימות שצה"ל נדרש להן.‬‫‪ .ii‬מודל זה מאפשר, עקב תקופת ההכשרה הארוכה, שמירה על ייעודו של שירות החובה כבונה‬ ‫כוח מרכזי וכמכין כוח אדם למשימות המילואים.‬‫‪ .iii‬לצה"ל תהיה זכות ההחלטה הבלעדית לגבי המשך שירות חיילים מעבר לתקופת החובה‬‫הבסיסית, עד לשירות של שלוש שנים. ההחלטה תתקבל על פי מידת נחיצותו של החייל‬ ‫למערכת. תהליך האיתור והמיון יתבצע לפני ובמהלך תקופת השירות הראשונה.‬‫‪ .iv‬צה"ל יפעל ליצירת בסיסי לגיטימציה לדיפרנציאציה בשירות הצבאי על ידי הבחנה גוברת‬‫בסטטוס ובתגמול בין מסלולי ליבה-קרבי לכל השאר על מנת לשמר מוטיבציה בקרב‬ ‫המתגייסים לשירות חובה מלא של שלוש שנים.‬‫‪ .v‬ייעשה מאמץ לשלב מנעד רחב יותר של אוכלוסיות במסגרת השירות הצבאי או במסגרת חלופית,‬ ‫כדוגמת שירות לאומי בתקופת שירות החובה הבסיסי, על מנת לצמצם את אי- השוויוניות.‬‫‪ .vi‬בתקופת שירות החובה הבסיסי, נוסף על ההכשרה בתחום המקצועי, יפעל צה"ל לחיזוק‬‫הזיקה של החיילים למדינה ולערכיה. עם זאת יצומצמו תפקידי הצבא בתחום החברתי מעבר‬ ‫לעניין זה, והצבא יתמקד במילוי משימות ביטחון.‬‫)3( שירות המילואים ימשיך להתבסס על חיילים המשרתים בשירות חובה ועל פורשי שירות‬‫הקבע, במתכונת שתונהג על פי חוק המילואים החדש. במצבי שגרה יתאמנו חיילי המילואים‬‫ולא יעסקו בפעילות שוטפת. מידת ההכשרה הנדרשת לחיילי המילואים תהיה פונקציה של‬ ‫66‬
  • 55. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬‫אורך שירות החובה. אם השירות יהיה ארוך )61 חודשים או יותר(, יהיה אפשר להניח כי‬‫לחיילים יש הכשרה בסיסית מספקת ואפשר לשמרה על ידי אימונים סדירים. שירות חובה‬‫קצר יותר יחייב תכניות השלמה ספציפיות לחיילי מילואים במקצועות נדרשים על מנת להגיע‬ ‫לרמת מקצועיות מספקת.‬ ‫הערות נוספות המתקשרות למודל הביניים‬‫מודל הביניים מציע למסד תהליך אשר מתבצע בפועל בשנים האחרונות ותכליתו ייעול המערכת‬‫ויצירת שירות דיפרנציאלי המבחין בין מידת הנחיצות של חיילים במקצועות צבאיים שונים‬‫למערכת. התייעלות זו תאפשר השקעה מושכלת של המשאבים בצד שמירה על דמותו הבסיסית‬‫של הצבא כצבא העם, על כל המשתמע מכך. עם זאת, כמודל אשר מנסה במידה מסוימת לאחוז‬‫את המקל בשני קצותיו, עולות כמה שאלות חשובות המתקשרות ליכולתו של צה"ל להתגבר על‬‫החולשות שעלו בכל אחד מהמודלים הקודמים )הן במודל צבא העם והן במודל הצבא המקצועי‬‫ההתנדבותי(. בנוסף עולה השאלה כיצד ניתן להתגבר על דיפרנציאציה שבמהלכה חיילים‬‫מסוימים יתבקשו מראש לתרום זמן ארוך יותר לשירות הצבאי לעומת אחרים, במקצועות‬‫נדרשים, מתוך ידיעה שבעתיד נטל מילואים יהיה אף הוא גדול יותר. מילת המפתח במקרה זה‬ ‫היא שימור המוטיבציה לשירות של אותם חיילים.‬ ‫חלק שלישי: מבט לעתיד – תפקידיו החברתיים של‬ ‫צה"ל ותדמיתו הציבורית‬ ‫1. תפקידיו של צה"ל במשימות חברתיות-לאומיות כיום‬‫עוד בימים שקדמו להקמת המדינה האלמנטים שצה"ל נבנה מהם היו מעורבים במשימות‬‫לאומיות-חברתיות. הפלמ"ח, למשל, פוזר בהתיישבות העובדת בפלוגות הכשרה. פלוגות אלו‬‫היו חלק אינטגרלי של הנוף הקיבוצי. לצד אימונים צבאיים עסקו הפלוגות בעבודה ביישובים‬‫וסייעו לרעיון ההתיישבות. מתוך ראיית העולם שדגלה באתוס הממלכתי-לאומי נתפס צה"ל‬‫בראשית שנותיה של המדינה כגורם מרכזי שאמור לסייע ל"כור ההיתוך". מעבר לתפקידו‬‫הבסיסי ביותר, קרי הגנה על ביטחונה של המדינה, נתפס הארגון כגוף מלכד, והוטל עליו לעזור‬‫ככל יכולתו לביסוסה של המדינה. דוגמה לכך היא ההחלטה על הקמת הנח"ל כבר בשנת 84.‬‫החלטה זו הייתה אבן דרך לשימוש שעשה הממשל בצה"ל ברבות השנים למשימות חברתיות-‬‫לאומיות. אפשר להבין מדוע נבחר צה"ל לביצוע מגוון מטלות: הארגון נהנה מקונסנזוס רחב,‬‫ולרשותו עומדים תקציב גדול וציוד, והחשוב מכול – מספר חיילים גדול בעלות נמוכה שאפשר‬‫להפנותם למשימות אלו. ברבות השנים, בהוראת הממשלה וביוזמת הצבא, הרחיב הארגון את‬‫פעילותו החברתית מעבר לייעודו הרשמי. הרשימה הבאה מציגה חלק מתפקידיו החברתיים של‬ ‫צה"ל, וניתן לראות עד כמה רבות הן המשימות החברתיות-לאומיות שבהן הוא עוסק היום.‬‫76‬
  • 56. ‫פורום קיסריה 1102‬ ‫*‬ ‫משימות חברתיות-לאומיות שצה"ל עוסק בהן היום‬ ‫)1( השלמת השכלת יסוד לאוכלוסיות בעלות השכלה נמוכה.‬ ‫)2( מתן הכשרה מקצועית לאוכלוסיות טעונות חיזוק.‬ ‫)3( פיתוח ההתיישבות )גרעיני נח"ל(.‬ ‫)4( מדריכים בפרויקט תגלית.‬ ‫)5( הקצאת לוחמים וחיילים כמדריכים במחנות הסוכנות היהודית בחו"ל.‬ ‫)6( התנדבות בקהילה.‬ ‫)7( הגדלת מאגר נתוני מח העצם הארצי.‬ ‫)8( גיוס דרך עמותות המטפלות באוכלוסיות מיוחדות.‬ ‫)9( פרויקט עתידים )ובכלל זה הכשרת מורים למשרד החינוך(.‬ ‫)01( קשר עם הקהילה היהודית בתפוצות.‬ ‫)11( הסברה בבתי ספר.‬ ‫)21( נתיב: הוראת יהדות וגיור לחיילים.‬ ‫)31( הוראת עברית לחיילים עולים.‬‫)41( הכנה לשחרור בדגש על אוכלוסיות חלשות, לדוגמה: טיפול באוכלוסייה הבדווית והכנתה‬ ‫לחיים האזרחיים; פיתוח יכולות של חיילים יוצאי אתיופיה לשילוב מיטבי בצה"ל ובאזרחות.‬ ‫)51( הקצאת כוח אדם למשימות בארגוני ביטחון אחרים.‬ ‫)61( סיוע בחילוץ במשימות אזרחיות.‬‫מהתבוננות ברשימה ניתן להבחין במספר משימות חברתיות-לאומיות אשר הצבא נהנה מהן‬‫באופן ישיר )כדוגמת הוראת עברית לחיילים עולים(, אולם חלק הארי של המשימות אינן‬ ‫מתקשרות להיבטים צבאיים כאלה או אחרים.‬‫בנוסף למשימות "רשמיות" אלו מתקיימות פעילויות תמיכה "מקומיות" בהיקף נרחב‬‫ביותר. הכוונה היא להיחלצותם של מח"טים ומג"דים למען שכונות מצוקה וארגוני סיוע ולמען‬ ‫מצוקות של חיילים ביחידתם, מעבר ל"סל" תנאי השירות.‬‫שאלה מרכזית העולה לדיון היא האם צה"ל – מתוקף היותו ארגון ביטחוני שתכליתו‬‫לנצח במלחמה ולשמור על קיומה של מדינת ישראל – צריך לעסוק גם במשימות חברתיות,‬‫שהאחריות עליהן במדינה מתוקנת היא לרוב בידי מוסדות אזרחיים ממשלתיים. התשובה על‬ ‫שאלה זו טמונה בהשקפה על תפקידו של צה"ל במרחב החברתי הישראלי.‬ ‫להלן שלוש השקפות אפשריות על פי שלושת המודלים שהוצגו בעבודה זו.‬‫2. תפקידי צה"ל במשימות חברתיות לאומיות על פי מודל צבא העם‬‫)1( התפקידים החברתיים של צה"ל הם מבסיסי הלגיטימציה שלו ועשויים לסייע בשימור‬‫האתוס של צבא העם המייצג את טובת החברה בכללותה. תרומתו של צה"ל לחברה‬‫מתקבלת בברכה ובהוקרה. אין לקבוע את הפעילות החברתית על פי שיקולים של כדאיות‬‫כלכלית בלבד, אלא בעיקר על פי שיקולים ערכיים, לאור חזונה של מדינת ישראל.‬ ‫לפי דיווחי אכ"א.‬ ‫*‬ ‫86‬
  • 57. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬‫במסגרת התפקידים החברתיים של צה"ל יש להקדיש תחום נרחב לפעילות בקרב קבוצות‬ ‫מוחלשות ועולים ולתת להם הרגשת שייכות, שותפות, שילוב וגאווה בחברה ובמדינה.‬‫)2( חשוב לחדד את המסרים הערכיים שצה"ל מחנך לאורם, את דבקותו בהם ואת פעילותו‬‫ליישומם כחלק מתרומתו לאזרחות טובה, לחינוך לערכים ולהפחתת הנגעים המכרסמים‬ ‫בחברה. הדגשת העשייה של צה"ל בתחומים אלה תעלה את קרנו בארץ ובעולם.‬ ‫3. תפקידי צה"ל במשימות חברתיות לאומיות על פי‬ ‫מודל הצבא המקצועי ההתנדבותי‬‫)1( על צה"ל לעסוק במטרות הליבה שלמענן הוא הוקם, קרי שמירה על ביטחון ישראל. עליו‬ ‫לפעול בצורה היעילה והמיטבית ביותר על מנת להכשיר את אנשי הצבא למשימה זו.‬‫)2( כל משימה שאינה מתקשרת למטרות הליבה של צה"ל צריכה להימסר לגוף אזרחי‬ ‫מקצועי שייעודו הוא טיפול במשימה החברתית הלאומית הרלוונטית.‬‫)3( התכלית של מדיניות זו היא כפולה: בראייתו צה"ל הוא גוף מקצועי הנותן שירות בתחום‬‫הביטחון. ביזור תפקידים לתחומים נוספים עלול לפגוע ביעילותו ובמקצועיותו. בנוסף,‬‫בצבא מקצועי המורכב מאנשי קבע, היעילות הכלכלית של טיפול במשימות חברתיות-‬ ‫לאומית מוטלת בספק.‬ ‫)4( צה"ל ימשיך לסייע במשימות חברתיות לאומיות במספר תחומים מצומצם בלבד:‬ ‫‪ .i‬סיוע לאזרחים במקרה של אסונות בהיקפים נרחבים )רעידות אדמה, שרפות וכד(.‬ ‫‪ .ii‬סיוע במשימות ביטחוניות לגופי ביטחון אחרים במקרים של אירוע קיצוני.‬ ‫4. תפקידיו של צה"ל במשימות חברתיות-לאומיות על פי‬ ‫מודל הביניים‬ ‫)1( צה"ל יתמקד בעיקר במשימות חברתיות-לאומיות המתקשרות באופן ישיר לשירות‬ ‫החיילים בזמן שירות החובה. הדבר יתבטא בתחומים שלהלן:‬ ‫‪ .i‬תיעשה פעילות חינוך לאזרחות טובה, ויוקנו ערכים מלכדים לחיילים בתקופת‬ ‫שירות החובה.‬ ‫‪ .ii‬ייעשה טיפול ישיר בצורכי החיילים. הכוונה היא בעיקר לשימור משימות‬‫המתקשרות לזהותו הלאומית של החייל, למשל: הוראת עברית ומתן שיעורי יהדות‬ ‫לחיילים המעוניינים בגיור ובהכנה לאזרחות.‬ ‫‪ .iii‬רק במקרה של כוח אדם עודף יפנה צה"ל כוחות לגופי ביטחון אחרים.‬ ‫‪ .iv‬צה"ל יסייע לאוכלוסייה אזרחית ולגופי ביטחון אחרים בזמן אירוע קיצוני.‬ ‫)2( מעבר לנאמר בסעיף א, צה"ל יצמצם מאוד את הפעילות במשימות לאומיות-חברתיות‬ ‫שונות. חיילים בתקופות שירות נוספות מעבר לשירות החובה לא יעסקו במשימות אלו‬ ‫ויתמקדו במטרות הליבה הביטחוניות בלבד.‬‫96‬
  • 58. ‫פורום קיסריה 1102‬ ‫5. השלכות עתידיות של השינויים החברתיים‬ ‫על התדמית של צה"ל בציבור הישראלי‬‫)1( כפי שנדון בחלק הראשון, השינויים החברתיים בעשור האחרון משפיעים כבר כיום על‬‫יחסה של החברה הישראלית לצה"ל. אם בעבר היה הארגון "פרה קדושה" בעיני‬‫התקשורת והציבור והם נמנעו מלעסוק בבעיות העולות מפעילותו, הרי היום עיסוק‬‫בנושאים שבעבר היו טאבו )למשל, הטרדות מיניות בצבא, תאונות, נורמות מוסריות‬‫פסולות ובעיות משמעת( הוא נושא לדיון יום-יומי והדרישה לשקיפות של הארגון גדולה‬ ‫מאי פעם.‬‫)2( אף שהשינוי לא תמיד נוח לצה"ל, נראה כי נעשה מאמץ גדול מצד הארגון להסתגל למצב‬‫החדש. מתוך הכרה בחשיבותה של התקשורת השתכללו הקשרים בין שני הגופים. שיתוף‬‫הפעולה בין התקשורת לצבא בתכנית ההתנתקות ותדריכים שעורכים קצינים בכירים‬‫לעיתונאים בעקבות אירועים חריגים הן שתי דוגמאות לשינוי המגמה. צה"ל מכיר גם‬‫בצורך בשקיפות כלפי משפחות החיילים, ומידת המעורבות של המשפחות בנעשה בצה"ל‬ ‫גברה מאוד בשנים האחרונות. יש שיטענו שהיא גברה מדי.‬‫)3( מכל זה נראה כי מטרתו של צה"ל היא להישאר גוף הנהנה מאהדת הציבור ומתפיסתו‬‫כגוף כלל לאומי. מדד הדמוקרטיה לשנת 5002 )מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה(‬‫מלמד כי צה"ל מוסיף להיות הגוף המוסדי שנהנה מהאמון הרב ביותר של הציבור‬‫בישראל )%87 מכלל האזרחים מביעים אמון בצה"ל, לעומת %07 המביעים אמון בבית‬‫המשפט העליון, %75 במשטרה, %04 בכנסת ו-%22 במפלגות(. ניתן להניח כי במידה‬ ‫רבה אמון זה נובע מהבסיסים שצה"ל נשען עליהם באופן מסורתי:‬‫‪ .i‬היותו של צה"ל צבא העם, שאליו מתגייסים חיילים מרוב המגזרים במדינה,‬‫מבטיחה רמת הזדהות גבוהה. אין כמעט משפחה במגזר היהודי )להוציא החרדים(‬‫ובמגזר הדרוזי שאחד מילדיה אינו משרת בצבא. עצם השירות של הילדים בצבא‬‫יוצר הזדהות רגשית חזקה בקרב ההורים ובני המשפחה, מאחר שהם מוסרים‬ ‫לארגון זה את היקר להם ביותר.‬‫‪ .ii‬צה"ל נתפס בעיני הציבור הישראלי כגוף שתרומתו לחברה גדולה מייעודו המקורי.‬‫הדבר נובע מתרומתו במישור הלאומי-חברתי, על שלל משימותיו – המתוקשרות‬‫יותר והמתוקשרות פחות. כל אלו מחזקים את תחושת הרלוונטיות שלו למרקם‬ ‫החברתי בישראל.‬‫‪ .iii‬צה"ל עושה ככל יכולתו על מנת להישאר א-פוליטי. מגמות של פוליטיזציה מובהקת‬‫מצד גופים ואישים בצבא נתקלות בטאבו מצד הציבור ומתגובה פנימית חריפה‬ ‫בצבא.‬‫עבודה זו ניסתה להצביע על השפעות אפשריות של השינויים בחברה הישראלית על מודל השירות‬‫בצה"ל. מגמה של העמקת הדיפרנציאציה וצמצום המשימות החברתיות הלאומיות שהארגון‬‫מבצע באות לידי ביטוי בכמה מהמודלים של השירות המופיעים בעבודה זו, המנסים להסתגל‬‫לשינויים החברתיים. השינויים שערך הצבא בפועל בשנים האחרונות מצביעים על מעבר הדרגתי‬‫לשירות דיפרנציאלי ולאי-שיווין בתגמול לחיילים. ועדת בן בסט המליצה לתת למגמות אלו הכשר‬ ‫07‬
  • 59. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬‫רשמי. בנוסף היא המליצה כי צה"ל יצמצם מאוד את המשימות החברתיות הלאומיות שהוא‬ ‫עוסק בהן כדי להתייעל באופן המיטבי ולהתרכז במטרות הליבה שלו.‬‫שאלות מרכזיות העולות משינויים אלו: כיצד יצליח צה"ל לשמר את בסיסי הלגיטימיות‬‫שלו כגוף הזוכה באמון הציבור גם במקרה ששניים מהיסודות הנוכחיים של אמון זה יצטמצמו‬‫מאוד? האם צה"ל – אשר השירות בו יהיה דיפרנציאלי ואולי אף בעתיד התנדבותי בלבד – ייצור‬‫את אותה מידת הזדהות אישית שמרגישים אזרחי ישראל היום? האם צה"ל – אשר יתרכז‬‫במשימות ביטחון בלבד ויחדל לעסוק כמעט לחלוטין במשימות חברתיות-לאומיות – ייהנה עדיין‬ ‫מהיוקרה החברתית שהוא זוכה לה היום?‬‫נראה כי על צה"ל להמשיך ולשמר את מגמות הפעילות שהוא פתח בהן בשנים‬‫האחרונות, ובכללן: השקיפות הגוברת והולכת; עקירה מן השורש של נורמות מוסריות פסולות;‬‫דיון ציבורי בנושאים מורכבים הנוגעים לדמותו העתידית של צה"ל; והחשובה מכול – דחיית כל‬‫ניסיון לפוליטיזציה של הצבא. נדמה כי אלו יהיו בסיסי הלגיטימציה העתידיים של צה"ל בציבור‬‫הישראלי אשר יצפה לכך מכל המוסדות הציבוריים ובכללם צה"ל. ניסיון לפגוע באלמנטים אלו‬‫או להחזיר את הגלגל לאחור עלול לפגוע בארגון בצורה משמעותית, פגיעה שעלולה להחריף במצב‬‫שבו בסיסי הלגיטימציה הנוכחיים ילכו ויצטמצמו עקב השינויים העתידיים האפשריים במודל‬ ‫הגיוס והשירות.‬‫17‬
  • 60. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬ ‫*‬ ‫שירות החובה בצה"ל‬ ‫אבי בן בסט‬ ‫א. מבוא‬‫השירות בצה"ל הן בצבא הסדיר והן בצבא המילואים הושתת היסטורית על מודל "צבא העם".‬ ‫אתוס "צבא העם" נשען על חמישה עקרונות:‬ ‫גיוס חובה אוניברסלי.‬ ‫1.‬ ‫אחידות ושוויון הזדמנויות בין המתגייסים במיצוי הפוטנציאל האישי ובגמול.‬ ‫2.‬ ‫השירות הוא חובה לאומית והכוח הלוחם העיקרי אינו שכיר.‬ ‫3.‬‫ייצוגיות וממלכתיות: הצבא אינו סקטוריאלי או מעמדי, והרכבו משקף את מגוון פניה של‬ ‫4.‬‫החברה הישראלית. השירות יוצר חוויה קולקטיבית וזהות משותפת במדינה קולטת עלייה‬ ‫ורבגונית מבחינה אתנית ותרבותית.‬‫אתוס לאומי המדגיש את תרומת הפרט לקולקטיב ואת התפיסה שהדרך העיקרית לתרום‬ ‫5.‬ ‫לקולקטיב היא בתחום הביטחון.‬‫במשך שנים נשחק מודל צבא העם בגלל יצירת פערים מהותיים בין המשרתים במילואים‬‫)מסיבות כלכליות, צבאיות וחברתיות(. שירות החובה נותר אפוא הסממן המרכזי של תפיסת‬‫מודל צבא העם. אולם גם בשירות החובה נוצרו הבדלים של ממש בין פרטים שונים בגין הפטורים‬ ‫לחלקים באוכלוסייה היהודית ובגין השתמטות משירות )לוח 1(.‬ ‫לוח 1 התפלגות אוכלוסיית הצעירים לפי שיעור הגיוס* )באחוזים(‬ ‫נשים‬ ‫גברים‬ ‫55‬ ‫85‬ ‫השלימו שירות מלא‬ ‫4‬ ‫81‬ ‫השלימו שירות חלקי‬ ‫14‬ ‫32‬ ‫לא התגייסו‬ ‫42‬ ‫63‬ ‫משך שירות החובה )חודשים(‬ ‫* השיעור מחושב מתוך היהודים הנקראים לשירות בצה"ל.‬ ‫מקור: הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל, 6002.‬‫מלוח 1 עולה כי רק %85 מהגברים בגיל השירות השלימו שירות מלא ועוד %81 נשרו במהלך‬‫השירות. בנוסף, ישנם כ-01 הסדרים לקיצור רשמי של השירות, למשל לבני ישיבות ועולים‬‫חדשים. כן נהוגה מדיניות לא פורמלית ולא מוצהרת של קיצור "מינהלי" של השירות לחיילים‬‫שהצבא נזקק פחות לשירותיהם. התוצאה: שיעור חייבי הגיוס המשלימים שירות של 63 חודשים‬‫קטן עוד יותר מהמצוין בלוח 1. גם בקרב הנשים שיעור המשרתות שירות מלא עולה רק במעט על‬ ‫מחצית )לוח 1(.‬ ‫מתבסס בעיקר על דוח הוועדה לקיצור שירות החובה בצה"ל, 6002.‬ ‫*‬‫37‬
  • 61. ‫פורום קיסריה 1102‬ ‫ב. המטרות לקביעת אופי ומשך השירות בצה"ל‬ ‫שמירה על ביטחון המדינה.‬ ‫1.‬ ‫הגדלת היעילות בייצור הביטחון ותרומה לצמיחת התוצר.‬ ‫2.‬ ‫צמצום הנטל הכלכלי הכבד הגלום בשירות החובה.‬ ‫3.‬ ‫שיפור רווחת הצעירים.‬ ‫4.‬ ‫צמצום האי-שוויון בשירות החובה בין קבוצות אוכלוסייה ובין מגדרים.‬ ‫5.‬ ‫ג. עקרונות והנחות לקביעת משך שירות החובה‬‫משך שירות החובה בצבא נגזר מצורכי הצבא, כפונקציה של רמת האיומים, רמת הביטחון‬‫הרצויה לאזרחי המדינה1 והרכב האמצעים הנדרשים על מנת לייצר אותה. האמצעים לייצור את‬‫רמת הביטחון הרצויה כוללים את שירות החובה, צבא הקבע, חיילי המילואים וציוד צבאי. יש‬‫תחלופה בין האמצעים, כך שאת אותה רמת ביטחון ניתן לייצר באמצעות הרכבים שונים של‬‫גורמים אלה. ההרכב הרצוי נגזר מהטכנולוגיה הצבאית, מההשלכות הכלכליות על הפעילות‬‫במשק ומסדר ההעדפות של החברה. לפיכך בבחינת משך שירות החובה הרצוי התחשבנו‬ ‫באילוצים שלהלן:‬ ‫היקף האיומים על ביטחון המדינה ואופיים.‬ ‫1.‬ ‫חוק שירות המילואים, המצמצם מאוד את היקף צבא המילואים והשימוש בו.‬ ‫2.‬‫השינויים הדמוגרפיים, המתבטאים בירידה במספר הצעירים שהגיעו לגיל גיוס בשנים -9002‬ ‫3.‬ ‫6002 ובעלייה מחודשת בשנתוני המתגייסים החל בשנת 0102.‬‫משך הזמן הנדרש להכשרה המקצועית של המתגייסים במגוון המקצועות הצבאיים, וכן‬ ‫4.‬ ‫היחס הרצוי בין משך ההכשרה לבין התקופה שהחיילים מועסקים בהספקת הביטחון.‬ ‫שונוּת בכישורים בין חיילים, פערים במוטיבציה לשרת ופערים מגדריים.‬ ‫5.‬ ‫ג.1. האיום הצבאי, כוח האדם הנדרש ודרך מימונו‬‫השאלה הראשונה שניצבה לפני חברי הוועדה הייתה הגדרת הדרך הטובה ביותר למימון תפוקת‬‫הביטחון. לכאורה ביטחון הוא מוצר דומה לשירותים ציבוריים אחרים, ומטבע הדברים צריך היה‬‫להקים צבא מקצועי ולממנו באמצעות גביית מס מכלל האוכלוסייה. אולם בפועל מדינות‬‫שנמצאות במצב של עימות צבאי מעדיפות לממן את שירות החובה באמצעות גיוס האזרחים.‬‫מקצת מהסיבות לבחירה זו הן חברתיות ומוסריות, אולם מימון חלק מהוצאות הביטחון‬‫באמצעות גיוס כוח אדם מוּנע גם משיקולי יעילות ואפקטיביות. שירות חובה הוא מס ככל מס‬‫אחר, משום שהוא נכפה על כלל האוכלוסייה )למעט יוצאי דופן הפטורים משירות זה(. וככל מס‬‫אחר הוא פוגע ביעילות הכלכלית. אולם למדינות השרויות בעימות מתמיד חשובה גם איכות‬‫הצבא וגודל הצבא הפוטנציאלי בשעת חירום. מדינה הנשענת רק על צבא מקצועי לא תוכל‬‫רמת הביטחון הצבאי שמדינת ישראל יכולה לספק לתושביה תלויה גם במגבלת התקציב ובמכלול הביקושים‬ ‫1‬‫לשירותים ציבוריים. קביעת סדר ההעדפות בתקציב המדינה לא הייתה חלק מעבודת הוועדה, ולכן התייחסנו‬ ‫אליה כנתונה.‬ ‫47‬
  • 62. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬‫להגדילו במקרה של עימות. לעומת זאת, מדינה המחייבת את כל אזרחיה להתגייס לשירות חובה‬‫והשומרת על המיומנות המקצועית של החיילים במסגרת שירות מילואים, תוכל להעמיד צבא‬‫גדול ואיכותי בשעת חירום. המגמה במדינות המפותחות לאחר מלחמת העולם השנייה היא‬‫להקטין את הצבא ואף לעבור בהדרגה לצבא מקצועי )לוח 2(. מדינות שהותירו בחוק את שירות‬‫החובה קיצרו מאוד את משך השירות. נראה כי הסיבה העיקרית לכך היא הירידה באיום‬‫במלחמה. רוב המדינות שביטלו את גיוס החובה עשו זאת רק שנים רבות לאחר שהתבססה‬ ‫ההערכה שלא צפוי להן איום מידי.‬‫מדינת ישראל חיה בצל איום מתמיד. לפיכך יש הסתברות ממשית שהיא תידרש לתת‬‫מענה מידי להתקפה צבאית. הכוח הצבאי צריך להיות באיכות ובכמות שיבטיחו שמדינת ישראל‬ ‫לא תפסיד ולו במערכה אחת.‬‫יתר על כן, מודל המבוסס על שירות חובה וצבא מילואים לשעת חירום הוא מודל זול‬‫ממודל הצבא המקצועי. התבססות על צבא מקצועי במדינה שבה ההסתברות למלחמה גבוהה‬‫תחייב תקציב ביטחון גדול בהרבה מזה הקיים היום. שירות החובה גם מכשיר את החייל להיות‬‫לוחם במילואים. אמנם חיוני לשמור על כושרו הצבאי על ידי אימונים מתמידים בשירות‬‫מילואים, אך פתרון זה זול לאין ערוך מהקמת צבא מקצועי בהיקף הנדרש בשעת חירום. זאת‬‫ועוד, העלות האלטרנטיבית של צעירים בגילים 81-12 נמוכה יחסית לצבא מקצועי, משום‬‫שמרבית ההון האנושי של העובדים נרכש במסגרת לימודיהם המקצועיים לאחר בית הספר‬‫התיכון ובעיקר בעקבות צבירת ניסיון תוך כדי עבודה. לפיכך צבא מקצועי גם יחייב רמת מיסוי‬ ‫גבוהה יותר, שתיצור עיוותים כלכליים נוספים.‬‫גם ערך השוויון במימון הביטחון נותן עדיפות לגיוס חובה, משום שלמעשה מדובר‬‫במנגנון של "מס גולגולת" אחיד במונחי זמן על כל הפרטים במדינה )אילו התגייסו כולם(. אף על‬‫פי שהמס אחיד במונחי זמן, הנטל הכלכלי אינו שווה משום שהפרטים נבדלים זה מזה‬‫בכישוריהם ובפוטנציאל ההשתכרות העתידי שלהם. שונוּת זו קטנה יחסית, משום שהגיוס לצבא‬ ‫נעשה לפני תחילת הקריירה המקצועית.‬‫ולבסוף, חשוב לציין גם את היתרונות הלאומיים והחברתיים של אתוס צבא העם שצוינו‬ ‫במבוא.‬‫57‬
  • 63. ‫פורום קיסריה 1102‬ ‫לוח 2 שירות החובה בצבא במדינות ‪OECD‬‬ ‫משך‬ ‫גיוס‬ ‫גיוס חובה‬ ‫השירות,‬ ‫מתי הופסק‬ ‫חובה,‬ ‫בסוף שנות‬ ‫מדינה*‬ ‫1102‬ ‫1102‬ ‫ה-05‬ ‫)חודשים(‬ ‫3791‬ ‫אין‬ ‫יש**‬ ‫ארצות‬ ‫הברית‬ ‫60‬ ‫יש‬ ‫יש‬ ‫אוסטריה‬ ‫מ-1102 כבר לא נאכף‬ ‫90‬ ‫יש‬ ‫יש‬ ‫גרמניה‬ ‫40‬ ‫יש‬ ‫יש‬ ‫דנמרק‬ ‫51‬ ‫יש‬ ‫יש‬ ‫טורקיה‬ ‫90‬ ‫יש‬ ‫יש‬ ‫יוון‬ ‫63‬ ‫יש‬ ‫יש‬ ‫ישראל‬ ‫20‬ ‫יש‬ ‫יש‬ ‫נורווגיה‬ ‫90‬ ‫יש‬ ‫יש‬ ‫שווייץ‬ ‫4002‬ ‫אין‬ ‫יש‬ ‫איטליה‬ ‫2991‬ ‫אין‬ ‫יש‬ ‫בלגיה‬ ‫0691‬ ‫אין‬ ‫יש‬ ‫בריטניה‬ ‫בפועל הפסיקו את גיוס‬ ‫אין‬ ‫יש‬ ‫הולנד‬‫החובה בשנות ה-09. החוק‬ ‫נותר על כנו.‬ ‫1002‬ ‫אין‬ ‫יש‬ ‫ספרד‬ ‫4002‬ ‫אין‬ ‫יש‬ ‫פורטוגל‬ ‫6991‬ ‫אין‬ ‫יש‬ ‫צרפת‬ ‫0102‬ ‫אין‬ ‫יש‬ ‫שוודיה‬‫יש גיוס למשמר הלאומי עד‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫אוסטרליה‬ ‫9591‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫איסלנד‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫אירלנד‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫יפן‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫לוקסמבורג‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫קנדה‬ ‫* מדינות ‪ OECD‬נכון ל-5691‬ ‫** על בסיס הגרלה‬ ‫מקור: שנות ה-05, פרסומים בינלאומיים שונים. 1102: ‪CIA, The World Factbook‬‬ ‫67‬
  • 64. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬ ‫ג.2. איכות כוח האדם‬‫בניית הכוח הצבאי הנדרש להגנה שוטפת על אזרחי המדינה, מתוך שימור המוכנות לפעילות‬‫בשעת חירום, מחייבת גיוס כוח אדם איכותי ביותר הן לצבא החובה והן למערך המילואים.‬‫איכות כוח הלחימה היא רכיב חשוב ביכולת הצבאית המודרנית, וחשיבותה הולכת ועולה ככל‬‫שהרכיב הטכנולוגי הופך להיות גורם מרכזי יותר בניהול הלחימה. ניהול צבא בכמות ובאיכות‬‫הקיימים היום, באמצעות צבא מקצועי, יחייב רמת שכר גבוהה, או לחלופין ירידה של ממש‬‫באיכות החיילים. עדות לכך נמצאה במדינות המערב, שבהן המעבר מגיוס חובה לצבא מקצועי‬ ‫היה כרוך בירידה באיכות החיילים.‬‫בקיומו של צבא מקצועי יש גם סכנה חברתית ופוליטית. בהדרגה ייווצר מצב‬‫שהמתנדבים יבואו משכבה חברתית מסוימת ולעתים אף ממשפחות מסוימות. כך עלולה להתפתח‬ ‫מעין קסטה המאמצת ערכים ותפיסות שאינם מייצגים את כלל האוכלוסייה.‬‫כוח אדם איכותי, המשולב בטכנולוגיה עילית, גם מקטין מאוד את הנזק האנושי בעת‬‫אירוע לחימה. כך גדלה מאוד יכולת העמידה של משק מודרני ודמוקרטי בעת חירום. בנוסף,‬‫העצמת יכולת העמידה של המדינה במלחמה מקטינה את המוטיבציה של האויב לפתוח בה או‬ ‫באירוע מלחמתי מוגבל, ולכן בחשבון הכולל היא מוזילה את עלות השמירה על ביטחון המדינה.‬‫סיכום ההיבטים של היקף הכוח הצבאי ואיכותו מובילים למסקנה שבמדינות שבהן‬‫ההסתברות לעימות גבוהה יחסית, הפתרון הכלכלי היעיל למימון רכיב כוח האדם בביטחון הוא‬‫גיוס ישיר של אזרחי המדינה לשירות צבאי ושמירת כושרם של החיילים לאורך זמן באמצעות‬ ‫אימונים בשירות מילואים, בניגוד למנגנון גיוס עובדים לפעילויות ציבוריות אחרות.‬ ‫ג.3. כמות כוח האדם והתחלופה עם טכנולוגיות וציוד מתקדם‬‫גיוס כוח אדם איכותי אפשר לצה"ל לאמץ טכנולוגיות מתקדמות ומתוחכמות, משום שלפחות‬ ‫ִ‬‫חלק מהן מחייב מיומנות גבוהה. אולם שירות החובה יוצר מערכת מחירים מפלה בין כוח אדם‬ ‫לבין ציוד מתקדם, כמפורט להלן:‬‫שירות חובה כללי יוצר עיוות במערכת המחירים שהצבא רואה לנגד עיניו: מחד גיסא – מחיר‬ ‫1.‬‫זול לכוח אדם איכותי, ומאידך גיסא – מחיר גבוה לרכש טכנולוגיות ומערכות מתקדמות.‬ ‫לפיכך יעדיף הצבא שימוש בכוח אדם על פני טכנולוגיות וציוד מתקדם.‬‫עלויות כוח אדם נמוכות ויכולתו של צה"ל לעמוד במשימות סבוכות יוצרות, לעתים, לחץ‬ ‫2.‬‫להטיל על הצבא משימות לאומיות, גם כאשר הן אינן חלק מליבת עיסוקו, כמו משטרה‬‫וחינוך. כאמור, מימון שירותים ציבוריים באמצעות גיוס חובה של כוח אדם מתאים רק‬‫להספקת שירותי ביטחון צבאי. יעיל יותר לממן כל שירות ציבורי אחר באמצעות גביית‬‫מסים. זאת ועוד, שימוש בצבא חובה לייצור שירותים אזרחיים עלול לפגוע במוטיבציה‬ ‫להתגייס לצבא.‬‫כוח אדם זול בשירות חובה גורם גם לבזבוז המשאב האנושי ולאבטלה סמויה במערכת‬ ‫3.‬‫הצבאית. שיעור הניצולת של חיילי העורף הם העדות לכך, והיא ניתנה על ידי הצבא עצמו‬ ‫בדיוני הוועדה.‬‫משך שירות החובה יוצא דופן באורכו )3 שנים( גם בהשוואה למדינות שנהוג בהן שירות‬ ‫4.‬‫חובה. כאמור, זו אחת הסיבות לאבטלה הסמויה בצה"ל. מחירה: דחיית הלימודים‬‫המקצועיים, כניסה מאוחרת מאוד לשוק העבודה ואובדן תוצר ניכר )מסיבות מובנות לא נוכל‬ ‫לנקוב בהיקף הכמותי(.‬‫77‬
  • 65. ‫פורום קיסריה 1102‬ ‫ד. המסקנות העיקריות‬‫1. מדינת ישראל נתונה לאיום מלחמה מתמיד ואינה יכולה להפסיד ולו במערכה אחת. לכן‬‫נדרש צבא גדול ואיכותי בשעת חירום. הדרך היעילה והזולה ביותר להשגת יעד זה היא‬‫שילוב של צבא חובה, צבא מילואים )שמיומנותו המקצועית תישמר בהתמדה( וצבא קבע‬ ‫מוגבל בהיקפו.‬‫2. יש לשכלל את מערכת הביטחון על ידי יצירת תמריצים כלכליים לבחירת הרכב יעיל של גורמי‬‫הייצור: פחות שירות חובה ויותר אמצעים חליפיים, כמו טכנולוגיה ושירות קבע לפרק זמן‬ ‫קצר.‬‫3. הכרחי לשפר את מודל צבא החובה על ידי יצירת אחידות ושוויון בגיוס, בגמול הכלכלי‬ ‫ובהזדמנויות לאחר השירות.‬‫4. חיוני לקצר מאוד את שירות החובה ולהמיר את הקיצור בהענקת תקציב לצבא לרכישת‬‫תשומות חליפיות. יש לציין כי מתחילת שנות ה-09 ועד לשנת 1102 גדלה מצבת החיילים‬ ‫בצה"ל ב-%61.‬ ‫ה. המודל ליישום המסקנות‬‫1. יש לחתור לשירות חובה אחיד של שנתיים. הקיצור ימומש בהדרגה )בשלושה שלבים( על‬‫בסיס תמריצי ייעול ובהתחשב במכלול המטרות והתהליכים שצוינו לעיל. כל שלושת שלבי‬ ‫התכנית יחוקקו בחוק אחד ובאותה עת.‬ ‫2. יש לצמצם את האי-שוויון בין גברים מקבוצות אוכלוסייה שונות וכן בין גברים לנשים.‬‫3. יש לנקוט אמצעים שיצמצמו את ההשתמטות של גברים ונשים, ובפרט אמצעים שיקשו על‬ ‫קבלת פטורים שהושגו בדרך לא הוגנת.‬ ‫4. יש להגדיל את שיעור הנשים המשרתות בתפקידים ובעיסוקים שיועדו עד כה לגברים בלבד.‬ ‫5. יש לבטל את המסלולים המיוחדים לגברים.‬‫6. יש להימנע משימוש בחיילי חובה לשירותים אזרחיים. את אלה יש לממן באמצעות תקציב‬ ‫המדינה.‬ ‫שלב א: מנגנון להתייעלות ולקיצור מתמשך בשירות החובה‬‫1. צבא חובה הוא משאב יקר למשק, אך זול לצבא. לכן יש חשש שהוא לא ינוצל ביעילות.‬‫למשל, יש נטייה לשימוש יתר בחיילי חובה ולשימוש חסר בחיילי קבע, בטכנולוגיה ובמיקור‬ ‫חוץ. העיקרון המומלץ: השוואת העלות השולית של חייל בצבא לשכרו בשוק האזרחי.‬‫2. הביקוש לכל אחד מהמקצועות הצבאיים אינו אחיד וכך גם כישורי החיילים ורמת בריאותם.‬‫התוצאה היא שיש בצבא החובה אבטלה סמויה, בעיקר של החיילים המשרתים בתפקידים‬ ‫עורפיים, הנובעת מאחידות במשך השירות.‬ ‫87‬
  • 66. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬‫3. על מנת לייעל את שירותם של חיילי החובה וכדי ליצור תמריץ לשימוש נכון במכלול גורמי‬‫הייצור של הביטחון, מוצע לקצר את השירות של חלק מהגברים ב-4 חודשים במהלך שנת‬‫1102. לפיכך שירות החובה בצבא יוגדר בטווח שבין מינימום למקסימום חודשי שירות )בין‬ ‫23 חודשים ל-63; לוח 4(.‬ ‫4. הצבא יקבע, על פי צרכיו, מי מהחיילים ישרת שירות של מקסימום חודשים ומי מינימום.‬‫5. לוחמים וחיילים בעלי מקצועות טכניים ומקצועות שההכשרה הנדרשת בהם ממושכת יחסית‬‫לא יהיו זכאים לקיצור השירות, אך על מנת למנוע מהם אפליה הם יתוגמלו במשך ארבעת‬‫החודשים האחרונים של שירותם בסכום כספי הוגן )גמול התמדה; לוח 3(, המבוסס על השכר‬‫בשוק האזרחי בגיל 12 בתוספת ההוצאות הנלוות של המעסיקים )לחישוב ההוצאות הנלוות‬‫ראה נספח א לדוח הוועדה, שם 6002(. לרשות הצבא יועמד תקציב של כ-511 מיליון ש"ח‬‫לשנה )במחירי ינואר 1102( לתגמול החיילים המשרתים משך שירות מרבי. ככל שמספר‬‫החיילים המשרתים שירות מרבי יהיה קטן יותר, ייוותר סכום גדול יותר בקופת הצבא‬‫לשימושים חליפיים. הצבא ייהנה )נוסף על החיסכון בגמול ההתמדה( גם מחיסכון התמורות‬ ‫הנוכחיות לחייל, בכסף ובעין.‬‫6. על מנת שמנגנון השירות הגמיש וגמול ההתמדה יפעלו ביעילות, נדרשת מסה קריטית של‬‫חיילים במשך השירות המינימלי. לפיכך גמול ההתמדה ייכנס לתוקף לאחר שמצבת החיילים‬‫המשרתים שירות מינימום תגיע ל-%02 מסך המשרתים. גמול ההתמדה של כל חייל ששירותו‬ ‫יקוצר יועבר לקופת הצבא.‬ ‫יתרונותיו של גמול ההתמדה‬‫1. שחרור מוקדם של חיילים שהצבא אינו זקוק להם בהיקף השירות הנוכחי יחסוך לצבא את‬‫גמול ההתמדה ויוכל לשמש אותו לרכישת אמצעים חליפיים. כמובן, הוא גם ימנע את הבזבוז‬ ‫הכרוך בהמשך החזקתם בצבא רק מכורח החוק.‬‫2. המנגנון המוצע מציב לצבא מחיר שוק כלכלי לשימוש בחיילי החובה, ולכן משך שירות החובה‬‫ייקבע גם על ידי שיקולי יעילות. לצבא ייווצר תמריץ להגדיל את הקבוצה המשרתת משך‬‫שירות מינימלי, ובתמורה הכספית שתיחסך הוא יוכל לרכוש אמצעים טכנולוגיים או לתגמל‬‫חיילי קבע. כך תשתפר ההקצאה של תקציב הביטחון בין מגוון התשומות, וייצור הביטחון‬ ‫יהיה יעיל יותר.‬‫3. התגמול של ארבעת חודשי השירות האחרונים בסכום מצטבר של כ-000,12 ש"ח ייצוֹר תמריץ‬‫גבוה גם לשרת ביחידות שיש להן ביקוש וגם לשרת את משך המכסה המרבית. היום, לעומת‬‫זאת, ניכרת בחודשי השירות האחרונים ירידה במוטיבציה לשרת, לנוכח משך השירות‬ ‫הממושך.‬‫97‬
  • 67. ‫פורום קיסריה 1102‬ ‫לוח 3 התמורות לחיילי חובה בארבעת החודשים האחרונים לשירות מרבי‬ ‫)ש"ח; במחירי ינואר 1102(‬ ‫עורפי‬ ‫תומך לחימה‬ ‫לוחם‬ ‫000,3‬ ‫000,3‬ ‫000,3‬ ‫תגמול התמדה‬ ‫053‬ ‫015‬ ‫007‬ ‫דמי כיס‬ ‫017‬ ‫098‬ ‫070,1‬ ‫מענק חיילים משוחררים‬ ‫060,4‬ ‫004,4‬ ‫077,4‬ ‫סך הכול‬ ‫035‬ ‫035‬ ‫035‬ ‫תשלום נלווה בעין*‬ ‫095,4‬ ‫039,4‬ ‫003,5‬ ‫סך הכול‬ ‫* ערך המוצרים המסופקים לחייל שהוא היה צורך אותם בכל מקרה, למשל חלק מהמזון וביטוח הבריאות.‬ ‫מקור: הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל. להסברים ראו שם.‬ ‫שלב ב: קיצור אחיד של שירות החובה‬‫שירות החובה הנוכחי ממושך מאוד. הוא מקטין את המוטיבציה לשרת בצבא, דוחה מאוד את‬‫תהליך ההכשרה המקצועית של בני הנוער ויציאתם לשוק העבודה, פוגע אנושות בתוצר ומחריף‬‫את המתחים בין האוכלוסייה המשרתת לבין האוכלוסייה המשתמטת. יתרה מזו, בעקבות‬‫העלייה מברית המועצות לשעבר וההתפתחויות הדמוגרפיות גדלה מצבת החיילים בצבא בין 0991‬‫ל-2002 בשיעור של %5.81. השנים 3002-1102 היו תנודתיות, ובסך הכול מצבת החיילים פחתה‬ ‫בתקופה זו ב-%5.2. בשנים הקרובות צפוי גידול קטן במחזורי הגיוס של כשליש אחוז לשנה.‬‫ההתפתחות במצבת החיילים ובהיקף האיומים ואופיים אינה מעידה על מחסור בחיילים.‬‫ההפך הוא הנכון: המומחים מסגל הצבא שהעידו לפני הוועדה ציינו כי גם הקיצור הדיפרנציאלי‬ ‫וגם הקיצור האחיד הראשון אפשריים בתוך שנה.‬‫1. שירות החובה של כל הגברים יקוצר בארבעה חודשים בשנת 2102. הקיצור לא יחול על גברים‬‫ונשים המשרתים במסלולים מקוצרים. עקרון השירות הגמיש והמתוגמל יימשך, כך שלאחר‬ ‫הקיצור האחיד טווח שירות החובה ינוע בין 82 חודשים ל-23 )לוח 4(.‬‫2. הצבא יפוצה כספית בגין הקיצור האחיד, כפי שהוסכם במשא ומתן בין משרד האוצר לבין‬‫הצבא )055 מיליון ש"ח בגין כל קיצור של 4 חודשים, במחירי ינואר 1102(. לפיכך קיצור‬‫השירות לא יקטין את התשומות העומדות לרשות הצבא, אלא רק את הרכבן. הצבא יוכל‬ ‫לממן באמצעות מקור זה פיתוח ציוד טכנולוגי או רכישתו וגם חיילים בשירות קבע קצר.‬ ‫שלב ג: קיצור אחיד נוסף של שירות החובה‬‫1. שירות החובה של כל הגברים יקוצר בארבעה חודשים נוספים בשנת 3102. הקיצור לא‬‫יחול על גברים ונשים המשרתים במסלולים מקוצרים. עקרון השירות הגמיש והמתוגמל‬ ‫יימשך, כך שטווח שירות החובה ינוע בין 42 חודשים ל-82 )לוח 4(.‬ ‫08‬
  • 68. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬‫2. הצבא יפוצה כספית בגין הקיצור האחיד השני בדומה לפיצוי בגין הקיצור האחיד‬ ‫הראשון.‬ ‫לוח 4 טווח השירות החדש בצבא החובה בשלבים השונים )חודשים(‬ ‫שלב ג: 3102‬ ‫שלב ב: 2102‬ ‫שלב א: 1102‬ ‫הקיצור המצטבר‬ ‫8-21‬ ‫4-8‬ ‫0-4‬ ‫בשירות החובה‬ ‫42‬ ‫82‬ ‫23‬ ‫משך השירות המינימלי‬ ‫משך השירות המרבי‬ ‫82‬ ‫23‬ ‫63‬ ‫)הכולל פיצוי כספי(‬ ‫משך השירות לנשים‬ ‫הוועדה ממליצה להותיר על כנו את משך השירות של נשים. כך יצומצם הפער בין הנטל‬ ‫המושת על גברים לבין הנטל המוטל על נשים. בטווח הארוך הפער ייעלם כליל.‬ ‫התגמול לנשים המשרתות מעבר לתקופת המינימום שתיקבע בחוק בכל עת יהיה בשיעור‬ ‫שווה לתגמול הניתן לגברים עבור אותה תקופה.‬ ‫צמצום האי-שוויון בשירות החובה‬‫כדי להבטיח את יישומו של הקיצור האחיד בלי שתהיה פגיעה בכוח האדם של הצבא מומלץ‬‫לנקוט צעדים שיגדילו את שיעור המתגייסים ואת שיעור הלוחמים בתוכם ובה בעת יצמצמו את‬ ‫האי-שוויון בשירות החובה:‬ ‫להגדיל את שיעור הנשים המשרתות בתפקידים ובעיסוקים שיועדו עד כה בעיקר לגברים.‬ ‫1.‬‫לנקוט אמצעים שיצמצמו את ממדי ההשתמטות של נשים וגברים משירות חובה, ובכלל זה‬ ‫2.‬ ‫אמצעים שיקשו על קבלת פטור המושג באמצעים לא הוגנים.‬ ‫לבטל את המסלולים הצבאיים המיוחדים )כמו ישיבות ההסדר ונח"ל(.‬ ‫3.‬ ‫להימנע משימוש בחיילי חובה להספקת שירותים ציבוריים, כגון משטרה וחינוך.‬ ‫4.‬‫האפליה החמורה ביותר בשירות החובה בצה"ל היא ההימנעות מגיוס החרדים. יש הטוענים כי‬‫עדיף להשלים עם אי-גיוסם ובלבד שיצאו לעבודה. חוק טל, שהיה אמור להגדיל את שיעור‬‫ההשתתפות של החרדים בכוח העבודה, לא מימש את הציפיות. יתרה מזו, גם לאחר כניסת החוק‬ ‫לתוקף שיעור ההשתתפות של גברים חרדים בשוק העבודה הוסיף לרדת.‬‫גיוסם של החרדים היה מאפשר קיצור של ממש במשך השירות, שכן משקלם באוכלוסייה גדל‬‫במידה ניכרת בשני העשורים האחרונים. שיעור התלמידים החרדים בכיתות י"ב בחינוך העברי‬ ‫בשנת 0102 הגיע ל-%02, ובעוד 21 שנים הוא יגיע ל-%52, לעומת כ-%6 בלבד ב-0991.‬‫18‬
  • 69. ‫פורום קיסריה 1102‬ ‫שירות לאומי אזרחי‬‫יש המציעים לפתור את בעיית האי-שוויון בשירות החובה על ידי גיוס קבוצות באוכלוסייה‬‫שאינן משרתות בצבא לשירות אזרחי. אולם גם חלופת השירות הלאומי האזרחי פוגעת בעקרון‬‫השוויון – הן באופי השירות והן במשך השירות. גם אם השירות הלאומי ייוחד לאוכלוסיות‬‫שכיום אינן משרתות בצבא, יש חשש כי בעתיד הרחבת השירות הלאומי תזלוג לאוכלוסיות‬‫שהיום כן משרתות בצבא, משום שהיא תגדיל את הלגיטימציה של שירות זה בעיני מתגייסים‬ ‫פוטנציאליים.‬‫השירות האזרחי רצוי רק אם הבחירה בינו לבין שירות צבאי תהיה בידי הצבא ולא בידי‬ ‫האזרחים.‬ ‫ו. עלות ההעסקה של חייל בשנה השלישית לשירות חובה‬‫הערך האלטרנטיבי למשק של שירות החייל נובע מאפשרות העסקתו במגזר הפרטי או הציבורי‬‫בתקופה זו, גם אם הוא בחר שלא לעבוד. כל פעילות אלטרנטיבית מרצון של חייל משוחרר‬‫)לימודים, פנאי, טיול וכד( שווה עבורו לערך הכספי שהוא היה מפיק מעבודה. כלומר, שכר‬‫העבודה בחיים האזרחיים בגיל הרלוונטי הוא האומדן המתאים לערך הזמן של השירות הצבאי.‬‫אף שיש שוֹנוּת גבוהה בשכר בין פרטים, דרך החישוב המקובלת במחקר הכלכלי לערך הזמן של‬ ‫הפרט היא השכר הממוצע במשק לפרטים שתכונותיהם הנמדדות זהות.‬‫שנת שירות בצבא שונה מהותית ממסלול העבודה הרגיל בשוק העבודה משום שיש לה‬‫השפעה שלילית על כל תוואי השכר עד הגיל שבו השכר בשיאו )גילאי 54-05(. הסיבה לכך היא‬‫שהוותק המקצועי מתחיל להיצבר במועד מאוחר יותר. אולם הניסיון הצבאי תורם לשכר רק חלק‬‫מהתרומה של שנת ניסיון בעבודה במגזר האזרחי )אנגריסט, 09912(. יתרה מזו, חיילים רבים –‬‫במיוחד בתפקידים עורפיים שבהם תקופת ההכשרה קצרה – ממצים את יכולת ההתקדמות‬‫המקצועית שלהם כבר בשנה השנייה ואינם לומדים דבר בשנה השלישית. לכן יש קושי רב‬‫בהערכת ההשפעה של השירות בשנה האחרונה על ממוצע רכישת הידע המקצועי. לפיכך הוועדה‬ ‫התעלמה מהשפעה זו.‬‫סמן נוסף שהנחה אותנו בקביעת השכר האלטרנטיבי הוא השכר המשולם בשירות קבע‬‫לחייל בדרגה דומה. הוועדה ממליצה שהשכר יוגבל לכל היותר לרמת השכר בשירות קבע קצר‬ ‫בתפקידים מקבילים, כדי שלא לפגוע בהקצאה היעילה של מקורות כוח האדם.‬‫חישוב השכר האלטרנטיבי מתבסס על סקרי ההכנסות של הלמ"ס בשנים 0002-9002‬‫בתוספת ההוצאות הנלוות של המעסיק )פנסיה והשתלמות על פי שיעורי הכיסוי המקובלים בגיל‬‫12(. נוסף על כך, לצורך חישוב העלות האלטרנטיבית למשק יש לקזז את ההוצאה הנוכחית של‬‫הצבא על פעילות החייל המהווה הכנסה של החייל לכל דבר ועניין, כגון: דמי כיס, חלק מהמזון‬‫והוצאות הבריאות, וכן תשלומים מתוקף חוק חיילים משוחררים )ראו לוח 3 והסבר לחישוב‬ ‫בנספח לדוח הוועדה, 6002(.‬‫‪J. Angrist, “Lifetime Earnings and the Vietnam Era Draft Lottery: Evidence from Social Security‬‬ ‫2‬ ‫633-313 .‪Administrative Records,” American Economic Review 80 (3) (June 1990), pp‬‬ ‫28‬
  • 70. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬ ‫ז. סיכום‬‫המלצות הוועדה התקבלו פה אחד בינואר 6002 על ידי נציגי הצבא, משרד הביטחון, משרד האוצר‬‫ונציגי ציבור מהאקדמיה ומהמגזר העסקי )מומחי כלכלה וחברה(. הממשלה אישרה את‬‫ההמלצות בחודש פברואר 6002. בעיצומה של הכנת הצעת החוק פרצה מלחמת לבנון השנייה,‬ ‫ותהליך החקיקה הוקפא.‬‫המלצות הוועדה לא עסקו בגודל הרצוי של משאבי הביטחון, אלא בהרכב הרצוי של‬‫משאבי הביטחון. כלומר, הדוח התמקד ביעילות הקצאת המשאבים בין שירות חובה, צבא קבע,‬‫אזרחים עובדי צהל וציוד צבאי. לפיכך הכשלים שהתגלו במלחמה, כפי שאובחנו בוועדת וינוגרד,‬ ‫לא היו צריכים להשפיע בשום אופן על יישום ההמלצות לקיצור שירות החובה.‬‫גם אם היה שינוי בהערכת האיומים, סביר שהוא השפיע בעיקר על היקף המשאבים. אך‬‫כלל לא ברור כיצד המלחמה הביאה לידי שינוי הרכב המשאבים הרצוי בכיוון של המלצה על‬‫הגדלת מספר חיילי החובה. יתרה מזו, מעקב אחר הבעיות שהתעוררו במלחמה מלמד כי לא היה‬‫מחסור בחיילים אלא בציוד – החל בציוד אישי לחיילים וכלה במיגון אלקטרוני לטנקים. כלומר‬‫המלחמה הוכיחה ביתר שאת שעדיף ליישם את המלצות הוועדה: פחות חיילי חובה ויותר תקציב‬‫לרכישת ציוד חליפי. גם אם לאחר קיצור שירות החובה יתברר כי נדרשים חיילים נוספים, הצבא‬‫יוכל להגדיל את מספר המשרתים בקבע קצר באמצעות התקציב שיועמד לרשותו בגין קיצור‬‫שירות החובה. ועדת ברודט שבחנה את תקציב הביטחון בעקבות המלחמה אכן המליצה על‬‫הגדלת תקציב הביטחון, אך גם על היישום בשנת 1102 של המלצות ועדת בן בסט לקיצור‬‫השירות. גם ועדת מרידור, שבחנה את תפיסת הביטחון, אימצה את ההמלצות של ועדת בן בסט‬‫לקיצור שירות החובה. נוסף על כך חשוב לומר כי, כאמור, מתחילת שנות התשעים ועד שנת 1102‬ ‫גדלה מצבת החיילים ב-%61.‬‫הגיע העת ליישם את הדוח. כל דחייה נוספת פוגעת ביעילות הצבא ובמוטיבציה לשרת בו, וכן‬ ‫בעקרון השוויון, ברווחת הצעירים בישראל ובתוצר הלאומי.‬‫38‬
  • 71. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר  ‬ ‫צבא חובה לעומת צבא מקצועי‬ ‫השפעת שיטת הגיוס על העוצמה הצבאית של מדינת ישראל‬ ‫אשר טישלר, ששון חדד‬ ‫מבוא‬ ‫בשנים האחרונות עולה לכותרות סוגיית היקף גיוס החובה לצה"ל מקרב מחזור בני ה-81, ובעיקר‬ ‫שאלות גיוס החרדים, "מצהירות דת", ערבים ועוד. בבסיס הדיון הציבורי עומדת בדרך כלל‬ ‫ההנחה שאין חלופה סבירה לגיוס החובה. אולם כאשר סוקרים את הנעשה בתחום הגיוס בעולם‬ ‫הרחב נראה שגיוס החובה, שאפיין עד סוף המאה העשרים את רוב צבאות העולם, הולך ומתמעט,‬ ‫ופחות מ-%05 מצבאות העולם מסתמכים עליו כיום.‬ ‫השירות בצה"ל, בצבא הסדיר ובצבא המילואים הושתת היסטורית על מודל "צבא‬ ‫העם", והוא מתבסס על העקרונות האלה: "גיוס חובה אוניברסאלי, קיום אחידות ושוויון בין‬ ‫המתגייסים בהזדמנויות, במיצוי הפוטנציאל ובגמול, צבא שבו השירות הנו חובה לאומית והכוח‬ ‫הלוחם העיקרי אינו שכיר, ייצוגיות וממלכתיות – הצבא אינו סקטוריאלי או מעמדי והרכבו‬ ‫משקף את מגוון פניה של החברה הישראלית, צבא המבוסס על אתוס לאומי המדגיש את תרומת‬ ‫הפרט לקולקטיב ואת התפיסה שהדרך העיקרית לתרום לקולקטיב הנה בתחום הביטחון.‬ ‫השירות בצבא מפגיש את כל שדרות העם ויוצר חוויה קולקטיבית וזהות משותפת במדינה‬ ‫קולטת עליה ורב-גונית מבחינה אתנית ותרבותית, ובנוסף צבא העוסק גם בביצוע משימות‬ ‫1‬ ‫חברתיות-לאומיות שאינן בתחום הצבאי".‬ ‫2‬ ‫עקרונות אלו הם הבסיס להצדקת גיוס החובה במדינות רבות באירופה, המדגישות גם‬ ‫הן את החיבור בין האומה למדינה באמצעות שירות חובה וגיוס מכל שדרות העם )אם כי בישראל‬ ‫מדובר רק ביהודים ובמיעוט הדרוזי(.3 מול שיקולים אלו עומדים החסרונות הכלכליים,‬ ‫החברתיים, הצבאיים, התרבותיים ואחרים שגיוס החובה מטיל על הפרט ועל החברה. נראה אפוא‬ ‫שגיוס החובה, גם על פי השקפת המצדדים בהמשך קיומו, אינו אידאלי, ומדובר בסוג של רע‬ ‫הכרחי.‬ ‫בפועל גיוס החובה מוציא כוח אדם בהיקף גדול מהשוק האזרחי, מציב אותו בכפייה‬ ‫בשירות הצבאי וגורם הפסד תפוקה גדול לחברה, מאחר שאינו מאפשר מיצוי של היתרון היחסי‬ ‫של העובד בייצור. מילטון פרידמן כתב בטורו ב-‪ 19) Newsweek‬בדצמבר 6691(: "העלות‬ ‫האמיתית של הכוחות המזוינים היום ]...[ גבוהה יותר מן העלות של צבא המבוסס על גיוס‬ ‫התנדבותי, מאחר שהמתנדבים הם האנשים שימצאו את השירות כאלטרנטיבה הטובה ביותר‬ ‫עבורם" )הופיע בספרו: 2791 ,‪.(Friedman‬‬ ‫הוועדה לבחינת סוגיית קיצור השירות בצה"ל, 6002. עקרונות אלו מתבססים על מצגת ראש אכ"א לפני הוועדה.‬ ‫1‬ ‫‪ (2002) Flynn‬משווה את המניעים לגיוס החובה בצרפת, ארצות הברית ובריטניה. המניע העיקרי לגיוס חובה‬ ‫2‬ ‫בצרפת הוא חיבור כל חלקי העם לגוף אחד ומימוש האזרחות, ואילו בארצות הברית ובבריטניה הוא אמצעי‬ ‫למילוי השורות בצבא. ראו גם 6002 ,‪ Joenniemi‬ו- 2002 ,‪.Mjøset and Van Holde‬‬ ‫ישראל אינה מחילה גיוס חובה על המיעוט הערבי הגדול המתגורר בה. לעומת זאת בהחלה על היהודים ישנו‬ ‫3‬ ‫פטור לאוכלוסייה ש"תורתה אומנתה", ההולך ומתרחב עם הזמן.‬ ‫58‬
  • 72. ‫פורום קיסריה 1102‬‫עבור הפרט גיוס החובה הוא משום מס על ההכנסה שגובהו הוא ההפרש בין השכר‬‫המשולם לו בפועל לבין השכר שבו הוא היה מוכן להתגייס מרצונו החופשי. שיעור מס זה גבוה‬‫בהרבה משיעור מס ההכנסה המקובל במדינה, ואם נביא בחשבון גם את הפגיעה ביכולת‬‫ההשתכרות העתידית של הפרט בגין איבוד שנות הניסיון האזרחי בזמן השירות הצבאי, גיוס‬‫החובה מטיל על חלק מן המתגייסים נטל כבד ביותר יחסית למס ההכנסה המוטל על העובדים‬‫האחרים. גם במדינות שבהן גיוס החובה "אוניברסלי", הוא מוטל בפועל רק על חלק‬‫מהאוכלוסייה )בדרך כלל על חלק מאוכלוסיית הגברים(, ובכך הוא פוגע בעקרון השוויון. הפגיעה‬‫היא בשוויון האופקי בין קבוצות באותו הגיל, שחלקן מגויסות וחלקן לא, ובשוויון האנכי בין‬ ‫הדורות, שהמס מוטל עליהן באופן שונה.‬‫גיוס החובה מספק כוח אדם זול לצבא, אולם כוח אדם זה מגויס לזמן קצר יחסית,‬‫שאיננו מספיק לצבאות מודרניים המשתמשים בטכנולוגיות מתקדמות המחייבות הכשרה ארוכה‬‫ואיכות כוח אדם גבוהה. יתר על כן, לנוכח העלות התקציבית הנמוכה יחסית של המגויסים,‬ ‫שיקולי העלות החליפית של גורמי הייצור בין הון לכוח אדם יוצרים צבא עתיר כוח אדם.‬‫גיוס החובה משפיע השפעה מהותית גם על החברה במדינה, מאחר שהוא מייחס ערך‬‫נמוך לעבודה הצבאית של הצעירים המתגייסים, הן בעיני עצמם והן בעיני החברה, ויכול לכן‬ ‫לגרום להתפתחות של תופעות חברתיות כגון פשע, בטלנות ועוד.‬‫הטענות העיקריות המועלות נגד הגיוס המקצועי הן: הנטל התקציבי הגבוה, לעתים עד‬‫כדי חוסר יכולת של תקציב המדינה לממן את השכר הנדרש; הירידה האפשרית באיכות כוח‬‫האדם בשל כך שחלק מהצעירים יבחרו שלא לשרת בצבא, והפגיעה בעוצמת הצבא ובביטחון‬‫המדינה שתבוא בעקבותיה; חוסר הייצוגיות של כל חלקי העם בצבא מקצועי, העלול לנתק את‬‫הקשר בין הצבא לחברה ובכך להוות איום חברתי או פוליטי; הערך של ההכשרה הצבאית לחינוך‬‫ולפטריוטיות של הנוער; חוסר החיבור שעלול להיווצר בין העם לערכיה הבסיסיים של המדינה;‬‫האפשרות שכלל לא ניתן להקים ולהחזיק צבא מתנדבים מקצועי בסדיר או במילואים בהיקף‬ ‫הנדרש; העלות הגבוהה של המעבר מגיוס חובה לצבא מקצועי; ועוד.‬‫מהי אם כן שיטת הגיוס הטובה ביותר למדינת ישראל? במאמר נסקור את המודלים‬‫המקובלים של שיטות גיוס במדינות שונות. לאחר מכן נציע מודל לבחירת שיטת גיוס המתמקד‬‫בשאלה הכלכלית-אסטרטגית של כדאיות צבא מקצועי לעומת צבא העם בהתייחס לעוצמה‬‫הצבאית של המדינה. המודל המוצע מדמה טוב יותר ממודלים קודמים את תהליך קבלת‬‫ההחלטות במציאות, מאחר שלפיו הזה המדינה משיאה את עוצמתו של הצבא בכפיפות למגבלות‬‫התקציב והיצע כוח האדם במשק. הדבר מאפשר ליצור את התמהיל הטוב ביותר של גיוס החובה‬‫עם גיוס צבא מקצועי. תמהיל כזה מתאים למבנה הצבא בישראל לנוכח האילוצים הצבאיים‬ ‫והסכנה הקיומית למדינה.‬ ‫68‬
  • 73. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬ ‫המצב בעולם‬‫צבא החובה במתכונת המוכרת היום בישראל ובמדינות אחרות נוצר רק בסוף המאה השמונה‬‫עשרה בצרפת )3002 ,‪ .(Forrest‬אחרים רואים את מקור צבא החובה, במתכונתו האוניברסלית‬‫המוכרת לנו, בצבא הפרוסי של תחילת המאה התשע עשרה, שבו יושמה השיטה של גיוס כולל ללא‬‫מתן פטורים או הקלות, כולל שירות מילואים לאחר השחרור. שיטה זו העניקה עדיפות מכרעת‬‫לצבא גרמניה במלחמת 0781 עם צרפת, ועד מהרה היא אומצה ברחבי אירופה בכלל ובצרפת‬‫בפרט )ראו לדוגמה 2002 ,‪ .(Mjøset and Van Holde‬בארצות הברית, לעומת זאת, רק ב-7191,‬‫במלחמת העולם הראשונה, נחקק ויושם לראשונה גיוס חובה.4 עקב הזמינות של כוח אדם והעלות‬‫התקציבית הנמוכה למדינה הפכו המלחמות לעתירות כוח אדם וארוכות יותר. זמינות זו של כוח‬‫אדם באה על חשבון המקצועיות והיכולות הממוסדות, אך פוצתה על ידי הרוח הפטריוטית‬‫והיוזמה )ליפשיץ, 1002(. מתכונת זו הפכה למפתח לניצחון בקרבות באירופה, והיא הגיעה לשיאה‬‫במלחמות העולם הראשונה והשנייה. עם תום מלחמת העולם השנייה בוטל גיוס החובה בארצות‬ ‫הברית, אולם הוא חודש עם תחילת "המלחמה הקרה" שחייבה לדעת קברניטי המדינה צבא גדול.‬‫מתכונת גיוס החובה אינה זהה בכל המדינות, ומבנה הצבא המתקבל משיטות אלה‬‫מגוון מאוד: החל במודל של צבא עם מלא במשך כל חיי הפרט, כולל שירות סדיר ולאחריו שירות‬‫מילואים המחייב אימונים ומוכנות מידית לגיוס )בשווייץ לדוגמה5(, וכלה במדינות העושות‬‫שימוש במגויסי החובה רק כדי למלא פערים זמניים בצבא הקבוע ) ‪Møller, 2002; Mjøset and‬‬ ‫2002 ,‪.(Van Holde‬‬‫בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים החלה מגמה של גיוס צבא מקצועי‬‫)‪ ,(AVF – All Voluntary Force‬שהתממשה בפועל בארצות הברית בשנת 3791 לאחר ויכוח‬‫ציבורי רחב ועל רקע המחאה שעוררה מלחמת וייטנם, ובבריטניה בשנת 3691 על רקע‬‫המקצועיות הלקויה של חיילי החובה.6 גיוס כוח אדם בשיטה זו מתבצע מתוך שוקי העבודה,‬ ‫באופן שהמתגייס מקבל שכר מתוך בחירה ובתנאים ידועים מראש.‬‫עם סיום המלחמה הקרה, התפרקות ברית ורשה והשינויים באיומים ובמשימות‬‫הצבאיות המוטלות על הכוחות המזוינים – מהגנה על המולדת ועד משימות הומניטריות ושמירה‬‫על השלום – ביטלו רוב המדינות החברות בברית ‪ NATO‬את גיוס החובה. רק 6 מדינות אירופיות,‬‫מתוך 82 החברות בברית ‪ ,NATO‬משתמשות בגיוס חובה, לעומת 11 מדינות מתוך 31 שהפעילו‬‫גיוס חובה ב-2891 )4891 ,‪ .(Mellors and McKean‬כפי שאפשר לראות בלוח 1 )נתוני סקר ‪WRI‬‬‫הכולל 081 מדינות; בסוגריים תוצאות סקר קודם מ-8691(,7 בתחילת המאה העשרים ואחת פחות‬ ‫מ-%05 מצבאות העולם מסתמכים על גיוס חובה, לעומת %87 מהמדינות על פי הסקר מ-8691.‬‫גיוס חובה הראשון בארצות הברית היה במלחמת האזרחים, אולם רק אחוזים בודדים גויסו בגיוס זה בשל‬ ‫4‬‫ההתנגדות שהוא עורר. שלושה רבעים מ-5.3 מיליון החיילים שגויסו בארצות הברית במשך מלחמת העולם‬ ‫הראשונה היו מגויסי חובה.‬ ‫המגויס עובר הכשרה ונשלח עם מדיו ונשקו לביתו. הוא עובר מחזורי אימונים ומתגייס בעתות משבר.‬ ‫5‬‫למדינות אלו הייתה מסורת של גיוס מקצועי עד המלחמה הקרה, והן השתמשו בגיוס חובה רק בעתות מלחמה.‬ ‫6‬‫בהולנד ובבלגיה הוקמו בשנות השבעים ועדות ממשלתיות לבחינת מימוש גיוס מקצועי. הן הגיעו למסקנה שגיוס‬ ‫כזה איננו אפשרי )9991 ,‪.(Van Der Meulen and Manigart, 1997; Duindam‬‬‫הסקר בוצע על ידי ‪ (1998) Horeman and Stolwijk‬ופורסם על ידי ארגון ‪War Resisters’ International‬‬ ‫7‬ ‫)‪.(WRI‬מתוך 081 המדינות, 3 אינן ישויות עצמאיות )הרשות הפלסטינית, פוארטו ריקו וברמודה(.‬‫78‬
  • 74. ‫פורום קיסריה 1102‬ ‫*‬ ‫לוח 1 התפלגות המדינות שיש בהן גיוס חובה, על פי יבשות, נתוני 8991-5002 )8691(‬ ‫הערות‬ ‫באחוזים‬ ‫מדינות עם גיוס חובה‬ ‫מס מדינות‬ ‫יבשת‬ ‫ללא אפגניסטן ועיראק‬ ‫)%27( %06‬ ‫)12( 72‬ ‫)92( 54‬ ‫אסיה‬ ‫)%56( %24‬ ‫)11( 22‬ ‫)71( 35‬ ‫אפריקה‬ ‫)%39( %05‬ ‫)72( 12‬ ‫)92( 24‬ ‫אירופה‬ ‫)%47( %13‬ ‫)71( 01‬ ‫)32( 23‬ ‫אמריקה‬ ‫)%001( %0‬ ‫)2( 0‬ ‫)2( 3‬ ‫אוקיאניה‬ ‫)%87( %64‬ ‫)87( 08‬ ‫)001( 571‬ ‫סך הכול‬ ‫* בסוגריים נתוני 8691.‬ ‫מקור: 8002 ,‪Haddad‬‬‫ראוי לציין שכאשר עברה צרפת לשימוש בצבא מקצועי, %05 ממדינות העולם כבר הנהיגו צבא כזה.‬‫אם נזכור שצרפת היא המולדת של גיוס החובה, ייתכן שלפנינו נקודת ציון היסטורית סמלית‬‫המבשרת את סיומו של עידן גיוס החובה. את המגמה הזאת של ירידה בשימוש בגיוס החובה אפשר‬‫לראות גם מהנתונים המובאים על ידי ‪ ,(2005) Mulligan and Shleifer‬שלפיהם שיעור המדינות‬ ‫שבהן נהוג גיוס חובה ירד מ- %36 ב-5891 ל-%95 ב-5991.‬ ‫סקירת ספרות‬‫לנוכח מגמה זו בעולם עולות השאלות האלה: מדוע משנות המדינות את שיטת הגיוס? והאם אפשר‬‫לתאר את ההחלטה על שיטת הגיוס על ידי מודל אנליטי? המודלים הבולטים לתיאור בחירת שיטת גיוס‬ ‫המובאים בספרות הם בדרך כלל מתחומי הסוציולוגיה, מדעי המדינה והכלכלה )8002 ,‪.(Haddad‬‬ ‫מודלים מתחומי הסוציולוגיה, מדע המדינה וקבלת ההחלטות‬‫תאוריית הדעיכה של צבא ההמונים )ראו בין היתר 2791 ,‪ ,Janowitz‬ו-5791 ,‪ (Van Doorn‬צפתה‬‫בתחילת שנות השבעים את סוף עידן צבא ההמונים על רקע ההתפתחות החברתית, מבנה הצבא‬‫והטכנולוגיה שלו. בהתאם לתאוריה זו מגיע ‪ (1998) Haltiner‬למסקנה שאפשר לנבא את עמידותו של‬‫גיוס החובה לאורך זמן על פי "שיעור ההישענות על גיוס החובה". לפי ניבוי זה כמעט %08 מהמדינות‬ ‫שעושות היום שימוש בגיוס חובה יעברו במוקדם או במאוחר לצבא מקצועי )8002 ,‪.(Haddad‬‬‫המודל של הסוציולוג מוסקס )1002( מסווג את התפתחות הארגון הצבאי לשלבים האלה:‬‫מודרני, מודרני מאוחר ופוסט-מודרני. למן סוף המלחמה הקרה )0991 בקירוב( החל עידן הצבא‬‫הפוסט-מודרני, שבו האיום הוא תת-לאומי ולא צבאי בעיקרו )טרור וכדומה(. בעידן זה יתבסס‬‫הביטחון על צבא מקצועי קטן, שפועל מכורח משימות חדשות, כגון משימות שלום ומשימות‬‫הומניטריות. המקצוע הצבאי הדומיננטי יהיה של חייל-מדינאי וחייל-מדען, ועובדים אזרחיים‬ ‫ונשים ישולבו באופן מלא בפעילות הצבא.‬ ‫88‬
  • 75. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬‫מודל חברתי אחר הוצע על ידי ‪ .(2002) Ajangiz‬המודל מחלק את קבלת ההחלטה‬‫הפוליטית על שיטת הגיוס לשני מישורים: מישור הצורך הצבאי בהגדלת הגיוס המקצועי; והמישור‬‫החברתי של הקטנת גיוס החובה או ביטולו. לדעתו, המישור החברתי חזק יותר, ובטווח הארוך הוא‬ ‫הדומיננטי בקבלת ההחלטה.‬ ‫8‬‫המודל של המדען השוודי ‪ Kjell Goldmann‬עוסק בקשר שבין דמוקרטיה למדיניות חוץ‬‫וביטחון. לדבריו, הגברת התהליכים הדמוקרטיים בעולם הפוסט-מודרני כרוכה בתפקידים‬‫פוליטיים, כלכליים וחברתיים חדשים של הפרט שאינם כרוכים במדינה, ומשם עולה הנטייה‬‫להעמיד בסימן שאלה את הלגיטימיות לחיובו של הפרט לגיוס לצבא והעמדתו בסיכון עבור‬ ‫המדינה, ולכן עולה חשיבות הצבא המקצועי.‬ ‫מודלים כלכליים‬‫עד תחילת שנות התשעים תמכה הספרות הכלכלית תמיכה קטגורית בגיוס המקצועי. מחקרים‬‫שנעשו בארצות הברית בשנות השישים ובתחילת שנות השבעים ליוו את הוויכוח הציבורי בעניין‬‫שיטת הגיוס ואף נתנו רוח גבית חזקה מאוד לתמיכה הציבורית בביטול גיוס החובה. יש הרואים‬‫בפעילות של הכלכלנים בשנים הללו לשינוי הגישה להערכת שיטת הגיוס והורדת הגיל שבו מוקנית‬ ‫9‬ ‫זכות הצבעה מ-12 ל-81 את הגורם העיקרי לשינוי שחל בשיטת הגיוס.‬‫עיקר תרומת הכלכלנים הייתה בהקשר הכלכלי-מקצועי. בין היתר, יש לציין את מילטון‬‫פרידמן שהיה מנושאי הדגל של ‪ AVF‬וחבר ב-‪ 10Gates Commitee‬שהקים נשיא ארצות הברית,‬‫ריצרד ניקסון, ב-9691 לבחינת יישום הגיוס המקצועי )הוועדה מצאה כי המעבר לצבא מקצועי‬‫אפשרי ורצוי(; ואת מרטין אנדרסון, שהיה יועצו של ניקסון וקידם את רעיון המעבר לצבא מקצועי‬‫בקרב החוגים הפוליטיים.11 אנדרסון גם פרסם ספרים שסיכמו באופן מקיף את הספרות העוסקת‬ ‫21‬ ‫בגיוס החובה עד אז.‬‫עם המחקרים הכלכליים המשפיעים ביותר בתחום נמנים ‪ ,(1967a, 1967b) Oi‬אשר‬‫הניח את היסודות להבנה שגיוס מקצועי זול יותר למשק ושההשפעה שלו על תקציב הצבא אינה‬‫בלתי אפשרית. ‪ (1967) Altman and Fechter‬ו-‪ (1969) Fisher‬אמדו את פונקציות היצע כוח האדם‬‫לגיוס עבור ‪ AVF‬בשוק החופשי, והעבודות של ‪ (1967) Hansen and Weisbord‬ו- .‪Amacher et al‬‬ ‫המודל מתואר אצל 6002 ,‪.Heurlin‬‬ ‫8‬ ‫ראו לדוגמה 5002 ,‪.Henderson‬‬ ‫9‬‫01 פרידמן עסק בכך רבות, בין היתר באמצעות הטור שלו בניוזוויק, כפי שמובא בספרו מ-2791, והשתתפותו‬ ‫בכנסים בנושא תרמה לשכנוע מתנגדים לגיוס מקצועי.‬‫את הוועדה הקים ניקסון ב-72 במרץ 9691 ובראשה עמד תומס גייטס. עם חבריה נמנו אנשי אקדמיה כגון‬‫פרידמן וגרינספן, אנשי עסקים וקצינים בצבא ארצות הברית. הוועדה פעלה באוניברסיטת רוצסטר והגישה את‬‫ממצאיה ב-02 לפברואר 0791. המלצתה לבטל את גיוס החובה התקבלה פה אחד. עם המלצות הוועדה פורסמו‬‫בנובמבר 0791 שני כרכים שכללו את העבודות ששימשו בסיס למסקנות )‪Studies prepared for the‬‬‫0791 ,‪ ,(president’s commission on an All-Volunteer Armed Force‬חלק מעבודות אלו כולל פריצות דרך‬ ‫מושגיות, תאורטיות ויישומיות בתחום.‬ ‫11 תיאור מפורט של התהליך, לפני ואחרי ההחלטה של ניקסון, אפשר למצוא אצל 4002 ,‪.Anderson‬‬‫21 ב-6791 פרסם ‪ Anderson‬ספר הכולל 583,1 מקורות שעסקו ישירות או בעקיפין בגיוס חובה, בעיקר בארצות‬ ‫הברית, ובשנת 2891 הוא פרסם בנושא זה קובץ מאמרים נבחרים עם ‪.Barbara Honegger‬‬‫98‬
  • 76. ‫פורום קיסריה 1102‬‫)3791( סיפקו את התשתית הדרושה לתאוריה הכלכלית של גיוס צבא החובה והתפלגות העלויות‬ ‫31‬ ‫השונות בגיוס מסוג זה.‬‫בתחילת שנות התשעים בחנו ‪ (1994) Ross‬ו- ‪ (1992) Lee and McKenzie‬את ההכרעה בין‬‫שתי שיטות הגיוס על פי קריטריון של מינימום עלויות לחברה. לפי ממצאיהם, נקודת האיזון בין שתי‬‫שיטות הגיוס )גיוס חובה וגיוס מתנדבים( היא בשיעור גיוס של כ-%55-%06 מכלל הראויים לגיוס.‬‫לטענתם, לשעת מלחמה או למדינה קטנה שבה הבעיות הביטחוניות גדולות, כדוגמת ישראל,‬‫מתאימה כמעט בוודאות שיטת גיוס החובה. החוקרים ‪ (1996) Warner and Asch‬הוסיפו למודל‬‫ממד של זמן ושל התפתחות )שתי תקופות שירות(, המאפשר להתייחס לצבא חובה הכולל חיילים‬‫מקצועיים עם הבחנה בעלות ההכשרה ובתפוקה שונה בין שתי שיטות הגיוס. מסקנותיהם דומות,‬‫באופן כללי, למסקנות קודמיהם. המודל של ‪ (2005) Warner and Negrusa‬הוסיף למודל עלויות‬‫הימנעות מגיוס ועלויות אכיפת הגיוס. אחת הטענות העיקריות שלהם היא שההבדל בעלויות‬ ‫ההימנעות מגיוס יכול להיות גורם מכריע בהחלטה בנוגע להמשך או ביטול גיוס החובה.‬‫מודל כלכלי אחר פותח בידי ‪ .(2005) Mulligan and Shleifer‬מודל זה טען שגיוס חובה‬‫מחייב הוצאה קבועה הגדולה משמעותית מזו הנדרשת מגיוס צבא מקצועי, ולכן מדינות עם‬‫אוכלוסייה גדולה, היכולות לפזר את העלות הקבועה של הגיוס על פני מספר רב של משלמי מסים,‬ ‫נוטות לעשות שימוש בגיוס החובה.‬ ‫מודל העוצמה‬‫המודלים הכלכליים שנסקרו בסעיף הקודם ענו על השאלה מהי שיטת הגיוס היעילה ביותר במובן‬‫של מזעור עלויות, במקרה שבו הביקוש לאנשי הצבא נתון. המודל המוצע על ידינו, מודל העוצמה,‬‫משיא את העוצמה הצבאית בכפיפות לתקציב נתון והיצע כוח אדם נתון הנגזר משיטת הגיוס. בכך‬‫מדמה מודל זה טוב יותר ממודלים קודמים את תהליך ההחלטה במציאות. תוצאת המודל היא‬‫התמהיל הרצוי של צבא למדינה, והוא כולל מגויסי חובה ומגויסים מקצועיים. בכך פורץ המודל‬‫דרך בתחומו ומאפשר לחקור את התהליך, שלעתים אורך זמן רב, של מעבר מצבא חובה מובהק‬‫לצבא מקצועי מלא ולנבא תהליכים ומגמות בעתיד. המודל מתבסס על העבודות של ‪(2004) Setter‬‬‫ו- ‪ (2007) Setter and Tishler‬ומאמץ עקרונות של שילוב גיוס החובה וגיוס מקצועי41 מהמודל‬ ‫הכלכלי של ‪.(1996) Warner and Asch‬‬‫העוצמה הצבאית תלויה בשלושה גורמי ייצור: מערכות נשק –‪ ,T‬כוח אדם הניתן לגיוס‬‫בגיוס חובה – ‪ ,HC‬כוח אדם המגויס משוק העבודה – ‪ ;HV‬ובשלושה פרמטרים: איכות מערכות‬‫הנשק – ‪ ,α‬ואיכות כוח האדם – ‪ β‬ו-‪ .λ‬הפרמטר ‪ β‬משקף את האיכות הקוגניטיבית ואת הניסיון‬‫העודף של המגויסים בשיטת הגיוס המקצועי הבאים לידי ביטוי גם בפונקציית היצע כוח האדם,‬‫והפרמטר ‪ λ‬משקף את המוטיבציה הגבוהה יותר של חיילים אלו. הצבא בוחר בתמהיל התשומות‬‫שישיא את עוצמתו, בכפוף למגבלה שגודל התקציב העומד לרשותו הוא ‪ ,B‬למערכות הנשק יש‬‫מחיר ידוע וקבוע – ‪ ,PT‬ולכוח האדם יש מחיר התלוי בשיטת הגיוס – ‪ PHC‬ו- ‪ .PHV‬בעיית המתכנן‬ ‫היא כדלקמן:‬ ‫31 עבודות דומות בתחום זה פורסמו כבר ב-0691 )ראו לדוגמה 0691 ,‪.(Renshaw‬‬ ‫41 להרחבה של המודל המוצע כאן כולל פתרונו וניתוח המשמעויות ראו 8002 ,‪.Haddad‬‬ ‫09‬
  • 77. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬ ‫‪MAX M  f ( HV , H C , T ,  ,  ,  )  (HV  H C )  T ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪s.t. HV  PHV  H C  PHC  T  PT  B‬‬ ‫‪PHC  K‬‬ ‫‪PHV  b  HV  ‬‬‫ניתוח המודל מאפשר להצביע על תמהיל אופטימלי בין גיוס חובה לגיוס מקצועי כאשר מגבלת‬‫תקציב ופונקציית היצע כוח האדם במשק נתונות. כמו כן המודל מראה את הקשר הישיר בין‬‫הגדלת איכות הטכנולוגיה ואיכות כוח האדם המגויס בשוק העבודה לבין הגדלת העוצמה‬ ‫והקטנת חלק השכר בתקציב הביטחון, שמשמעותה הגדלת שיעור הצבא המקצועי.‬‫יישום מודל העוצמה בישראל איננו פשוט, מאחר שאף שקיימים נתונים מפורטים על‬‫כמות החיילים בצה"ל, חסרים נתונים אמינים על שכרם, גמישות ההיצע לשכר ועל כמות‬ ‫51‬ ‫מערכות הנשק ועל מחירן. לכן נשתמש כאן באומדנים שעובדו על ידינו.‬‫סך התקציב על פי אומדנים אלו, ולאחר התאמות שונות, עומד על 6.84 מיליארד‬‫ש"ח, וחלק השכר בתקציב זה עומד על %9.34. כמו כן הונח שמחיר מערכת נשק ממוצעת הוא‬‫06 מיליון ש"ח )מחיר מערכות הנשק אינו משפיע על חלק התקציב המופנה לשכר במודל זה(.‬‫הנחנו גם שגמישות היצע העבודה דומה לזו המוצגת אצל ‪ – (1995) Warner and Asch‬בין 5.0‬‫ל- 8.1. בעזרת נתונים אלה אפשר לחשב את חלק השכר האופטימלי מהתקציב ואת החלק‬‫האופטימלי של מגויסי החובה מסך כוח האדם בצבא הסדיר. שימוש במודל העוצמה, הכולל‬‫פרמטר האומד את איכות כוח האדם, מחייב ניתוח מעמיק של הקשר בין איכות כוח האדם‬‫לביצועי כוח האדם, שכן התוצאה רגישה מאוד לערכו של פרמטר זה ולקשר בינו לבין התפוקה‬‫והשכר של המגויסים המתנדבים. לצורך המחשה חישבנו את העוצמה האופטימלית עבור שני‬‫ערכים של מקדם איכות כוח האדם – ‪ β‬ו- ‪ .‬לדוגמה, 50.1=‪ ‬מציין שתפוקת המתנדבים‬‫גבוהה ב-%5 מתפוקת המגויסים בגיוס החובה. לוח 2 מציג את התוצאות של המודל המשולב‬ ‫עבור ערכים שונים של ‪ β‬ו- ‪.‬‬ ‫51 הסבר מפורט של הנתונים ודרכי אמידתם מופיע אצל 8002 ,‪.Haddad‬‬‫19‬
  • 78. ‫פורום קיסריה 1102‬‫לוח 2 החלק האופטימלי של השכר בתקציב הביטחון בישראל ושיעור חיילי החובה על פי מודל העוצמה‬ ‫מקדם‬ ‫איכות‬ ‫עלות‬ ‫שיעור חיילי‬ ‫שיעור‬ ‫גמישות‬ ‫עלות‬ ‫צבא החובה‬ ‫השכר‬ ‫היצע‬ ‫מערכת‬ ‫מוטיבציה,‬ ‫כוח‬ ‫שנתית של‬ ‫תקציב‬ ‫שכר חייל‬ ‫)מיליארד(‬‫מהצבא הסדיר‬ ‫השכר מהתקציב‬ ‫נשק‬ ‫‪λ‬‬ ‫אדם, ‪β‬‬ ‫בחובה‬ ‫%49‬ ‫%94‬ ‫5.0‬ ‫000,000,6‬ ‫50.1‬ ‫40.1‬ ‫670,26‬ ‫6.84‬ ‫%78‬ ‫%84‬ ‫1‬ ‫50.1‬ ‫40.1‬ ‫%57‬ ‫%54‬ ‫8.1‬ ‫50.1‬ ‫40.1‬ ‫%39‬ ‫%94‬ ‫5.0‬ ‫1.1‬ ‫40.1‬ ‫%68‬ ‫%74‬ ‫1‬ ‫1.1‬ ‫40.1‬ ‫%37‬ ‫%54‬ ‫8.1‬ ‫1.1‬ ‫40.1‬ ‫%98‬ ‫%74‬ ‫5.0‬ ‫50.1‬ ‫80.1‬ ‫%47‬ ‫%44‬ ‫1‬ ‫50.1‬ ‫80.1‬ ‫%23‬ ‫%83‬ ‫8.1‬ ‫50.1‬ ‫80.1‬ ‫%98‬ ‫%74‬ ‫5.0‬ ‫1.1‬ ‫80.1‬ ‫%27‬ ‫%34‬ ‫1‬ ‫1.1‬ ‫80.1‬ ‫%91‬ ‫%63‬ ‫8.1‬ ‫1.1‬ ‫80.1‬ ‫מקור: המחברים.‬ ‫מלוח 2 אפשר להסיק שניבוי חלק השכר ושיעור צבא החובה מסך הצבא הסדיר על ידי מודל‬ ‫העוצמה רגיש מאוד לערך הפרמטר ‪ β‬ולגמישות היצע העבודה. כאשר 8.0=‪ β‬וגמישות ההיצע של‬ ‫העבודה היא יחידתית, מתקבלות תוצאות הדומות לנתונים בפועל של ישראל בשנת 7002. כלומר,‬ ‫חלק השכר בתקציב הוא כ-%44 ושיעור גיוס החובה מסך הצבא הסדיר הוא כ-%07.‬ ‫לסיכום, יש להדגיש כי התוצאות המופיעות בלוח 2 מתבססות על הנחות ואומדנים שלנו‬ ‫על ערכי המקדמים הרלוונטיים ולא על אמידה מסודרת של מודל אקונומטרי. בעתיד אנו מתכוונים‬ ‫לאמוד את ערכי הפרמטרים הרלוונטיים על ידי שימוש בנתונים נוספים שאינם בידינו כיום.‬ ‫סיכום ומסקנות‬ ‫המגמה הכלל-עולמית של מעבר מצבא חובה לצבא המבוסס על מתנדבים נמצאת בעיצומה. מדי‬ ‫שנה משנות מדינות נוספות את שיטת הגיוס ועוברות לצבא מקצועי מלא. התפתחות זו מלווה‬ ‫בהארכת השירות הצבאי, בהעלאת הגיל הממוצע של החיילים המשרתים ובד בבד בקיום בקרה על‬ ‫היכולת הקוגניטיבית הנדרשת מהם. מגמה זו העלתה את האיכות הכוללת של צבא ארצות הברית‬ ‫ואת ההתאמה שלו לטכנולוגיה מתקדמת הדורשת ידע וניסיון טכנולוגי הולך וגדל עם הזמן. כמובן,‬ ‫איכות גבוהה יותר אמורה להתבטא בגידול בתפוקה הצבאית עבור כמות חיילים נתונה.‬ ‫מהנתונים שבידינו עדיין אי-אפשר לענות על השאלה אם גם על ישראל לשנות את שיטת‬ ‫הגיוס מגיוס חובה לגיוס התנדבותי. על פי המודלים השונים והניסיון של מדינות שעברו לגיוס‬ ‫התנדבותי, נראה שהעלויות של הפעלת צבא מקצועי נמוכות מהעלויות של הפעלת צבא חובה, כל‬ ‫עוד אנו עוסקים בצבא בגודל קטן עד בינוני, שבו אחוז המתגייסים מסך הראויים לגיוס איננו גדול‬ ‫29‬
  • 79. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬‫מדי. המודל שמוצע במאמר זה מציג נקודת מבט שונה מזו שהציגו מודלים קודמים, והוא מאפשר‬‫לגזור את ההוצאה האופטימלית לשכר ושיעור צבא החובה מתוך סך הצבא הסדיר עבור תקציב‬ ‫ביטחון נתון, מחירי תשומות שונים וערכים שונים של גמישות היצע העבודה בשוק.‬‫ההוצאה הכלכלית על השכר בצבא בישראל היא כ-%44 מסך המשאבים העומדים לרשות‬‫הצבא. על פי המודל שפותח במחקר זה, אם מקדם איכות הטכנולוגיה גדול מ-2.1, או שמקדם‬‫איכות כוח האדם ההתנדבותי גדול מ-80.1, נמצא צה"ל בנקודת עבודה לא אופטימלית מבחינת‬‫תמהיל כוח האדם ומערכות נשק. מעבר לצבא מקצועי וביטול משימות לא צבאיות המבוצעות כיום‬‫על ידי הצבא, כגון משמר הגבול, מורות חיילות ועוד, יגדיל את העוצמה של הצבא, יפנה משאבים‬ ‫רבים יותר להתעצמות ויקטין את נטל הביטחון על המשק הישראלי.‬‫האם רצוי או אפשר לעבור לצבא מקצועי בישראל? הנתונים הקיימים אינם מספיקים‬‫כדי לתת תשובה על שאלה זו. תשובה נבונה, שלא תסכן את קיומה של ישראל והמבוססת על‬‫נתונים אמינים, מחייבת לאמוד את העוצמה הנדרשת מצה"ל, את "הצורך האמיתי" של הצבא‬‫בכוח אדם )את התשומה האופטימלית של כוח האדם( ואת פונקציית היצע העבודה בשוק העבודה‬‫הישראלי. לנוכח התהליכים הכלל-עולמיים של ביטול גיוס החובה, הקטנת משך השירות והמעבר‬‫לצבא מקצועי, נראה שלא יהיה מנוס ממעבר גדול יותר מהקיים היום בישראל לצבא מקצועי. בכל‬‫מקרה, ברור שנטל הגיוס בישראל, ההופך עם הזמן לפחות ופחות שוויוני, ישמש כוח נוסף שידחף‬‫בכיוון של צבא מקצועי. לכן נראה שהמעבר לצבא מקצועי בישראל, ולו רק באופן חלקי, הוא בלתי‬‫נמנע בטווח הארוך. בשל כך ברור שחשוב מאוד לנהל נכון ובצורה נבונה את תהליך השינוי שעתיד‬‫ממילא להתרחש, ולתעל אותו לאפיקים הנכונים שישמרו על העוצמה הצבאית של ישראל, שהיא‬ ‫בסיס חשוב ביותר לקיומה.‬‫נראה לנו שרצוי לבצע מהלכי ביניים שיגדילו את החלק המקצועי של הצבא – קיצור‬‫השירות, הגדלת שכר שתיתן את התמריץ לתחלופת כוח אדם במערכות נשק והוצאת משימות לא‬‫צבאיות מאחריות הצבא. כמו כן, נראה לנו שרצוי לשקול את הפיכת מערכי כוח האדם‬‫הטכנולוגיים המתבססים על חיילי חובה למערכים מקצועיים המתבססים על צבא קבע. חובת‬‫ה"גיוס האוניברסלי", שלפיה מגייסים כוח אדם גם כאשר הוא לא נדרש, היא אחד המכשולים‬‫הגדולים ביותר למעבר מגיוס חובה לגיוס התנדבותי )מלא או חלקי(. הגיוס בישראל רחוק מאוד‬‫מלהיות "אוניברסלי", ויש לכן לשקול באופן מושכל מה הן שיטות הגיוס המתאימות לצה"ל בעתיד‬ ‫הנראה לעין.‬‫39‬
  • 80. 2011 ‫פורום קיסריה‬ ‫מקורות‬ .2006 ,(‫הוועדה לבחינת סוגיית קיצור השירות בצה"ל )ועדת בן בסט‬‫ליפשיץ יעקב, 1002. כלכלת ביטחון: התיאוריה הכללית והמקרה הישראלי, ירושלים: מכון‬ .‫ירושלים לחקר ישראל ומשרד הביטחון‬ .232-213 :4-5 ‫מוסקס צארלס, 1002. "לקראת צבא פוסט-מודרני?", תרבות דמוקרטית‬Ajangiz Rafael, 2002. “The European Farewell to Conscription?,” in: Lars Mjøset and Stephen Van Holde (eds.), The Comparative Study of Conscription in the Armed Forces: 307-333, Amsterdam: JAI.Altman, Stuart H., and Alan E. Fechter, 1967. “The Supply of Military Personnel in the Absence of a Draft,” The American Economic Review 57 (2): 19-31.Amacher, Ryan C., James C. Miller III, Mark V. Pauly, Robert D. Tollison, and Thomas D. Willett, 1973. “The Economics of the Military Draft,” in: Martin Anderson and Barbara Honegger (eds.) The Military Draft, California: Hoover Institution, Stanford University: 347-389, 1982.Anderson, Martin, 1976. Conscription: A selected and annotated bibliography, California: The Hoover institute press, Stanford University.Anderson, Martin, 2004. “The Making of the All-Volunteer Force,” in: Barbara A. Bicksler, Curtis L. Gilroy, and John T. Warner (eds.), The All-Volunteer Force: Thirty Years of Service, Dulles, Virginia: Brasseys Inc.: 15-21.Anderson, Martin, and Barbara Honegger (eds.), 1982. The Military Draft, California: Hoover Institution, Stanford University.Duindam, Simon 1999. Military Conscription: An Economic Analysis of the Labor Component in the Armed Forces, Heidelberg: Physica-Verlag.Fisher, Anthony C., 1969. “The Cost of the Draft and the Cost of Ending the Draft,” The American Economic Review 59 (3): 239-254.Flynn, George Q., 2002. Conscription and Democracy: The Draft in France, Great Britain and the United States, Westport, CT: Greenwood Press.Forrest, Alan, 2003. “The First Modern Draft was a National Call to Arms,” in: Daniel Moran and Arthur Waldron (eds.), The People in Arms: Military Myth and National Mobilization Since the French Revolution, Cambridge, UK: Cambridge university press.Friedman, Milton, 1972. An Economist’s Protest: Columns in Political Economy, New Jersey: Thomas Horton and Company, p. 118-129.Haddad, Sasson, 2008. “All-Volunteer Force (AVF) versus Conscription: The Effect of the Recruitment Method on Military Strength with an Application to Israel,” Tel Aviv University (unpublished theses). 94
  • 81. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר‬Haltiner, Karl W., 1998. “The Definite End of the Mass Army in Western Europe?,” Armed Forces & Society 25 (1): 7-36.Hansen, W. Lee, and Burton A. Weisbord, 1967. “Economics of the Draft,” The Quarterly Journal of Economics 81 (3) (Aug. 1967): 395-421.Henderson, David R., 2005. “The Role of Economists in Ending the Draft,” Econ Journal Watch 2 (2): 362-376.Heurlin, Bertel, 2006. “The New Danish Model: Limited Conscription and Deployable Professionals,” in: Curtis Gilroy and Cindy Williams (eds.), Service to country: Personnel policy and the transformation of western militaries, , Cambridge: MIT press.Janowitz, Morris, 1972. “The decline of the mass army,” Military Review LII (2): 6-10.Joenniemi, Pertti (ed.), 2006. The Changing Face of European Conscription, Aldershot, England ; Burlington, VT: Ashgate.Lee, Dwight R., and Richard B. McKenzie, 1992. “Reexamination of the Relative Efficiency of the Draft and the All-Volunteer Army,” Southern Economic Journal 59: 644-654.Levi, Margaret, 1997. Consent, Dissent, and Patriotism, Cambridge, UK: Cambridge University Press.Mellors, Colin, and John McKean, 1984. “The Politics of Conscription in Western Europe,” West European Politics 7 (3): 25-42.Mjøset, Lars, and Stephen Van Holde, 2002. “Killing for the State, Dying for the Nation: An Introductory Essay on the Life Cycle of Conscription into Europes Armed Forces,” in: Lars Mjøset and Stephen Van Holde (eds.), The Comparative Study of Conscription in the Armed Forces, Amsterdam: JAI: 3-94.Møller, Bjørn, 2002. “Conscription and its alternatives,” in: Lars Mjøset and Stephen Van Holde (eds.), The Comparative Study of Conscription in the Armed Forces, Amsterdam: JAI: 277-305.Mulligan, Casey B., and Andrei Shleifer, 2005. “Conscription as Regulation, American Law and Economics Review 7 (1): 85-111.Oi, Walter Y., 1967a. “The Economic Cost of the Draft,” The American Economic Review 57 ( 2): 39-62.Oi, Walter Y., 1967b. “The Costs and Implications of an All-Voluntary Force,” in: Sol Tax (ed.), The Draft, Chicago: The University of Chicago Press: 221-251.95
  • 82. 2011 ‫פורום קיסריה‬Prasad, Devi, And Tony Smythe, 1968. Conscription: A World Survey – Compulsory Military Service and Resistance to It, London: War Resisters’ International.Renshaw, Edward F., 1960. “The Economics of Conscription,” The Southern Economic Journal 27: 111-117.Ross, Thomas W., 1994. “Raising an Army: A Positive Theory of Military Recruitment,” Journal of Low an Economics XXXVI: 109-131.Setter, Oren 2004. “Defense RandD in the Information Age: Analysis of Budget Allocation Decisions,” Tel Aviv University (Unpublished doctoral dissertation).Setter, Oren, and Asher Tishler, 2007. “Budget Allocation for Integrative Technologies: Theory and Application to the US Military,” Defence and Peace Economics, 18 (2): 133-155.Tax, Sol (ed.), 1967. The Draft: A Handbook of Facts and Alternatives, Chicago: The University of Chicago Press.The President’s Commission on an All-Volunteer Armed Force (Gates committee), Report of 1970, London: Macmillan.Van Der Meulen, Jan, and Philippe Manigrat, 1997. “Zero Draft in the Low Countries: The Final Shift to the All-Volunteer Force,” Armed Forces and Society 24 (2): 315-332.Van Doorn, Jacques, 1975. “The Decline of the Mass Army in the West,” Armed Forces & Society 1 (2): 147-157.Warner, John T., and Beth J. Asch, 1995. “The Economics of Military Manpower,” in: Keith Hartley and Todd Sandler (eds.), Handbook of Defense Economics, Amsterdam : Elsevier North Holland: 347-398.Warner, John T., and Beth J. Asch, 1996. “The Economic Theory of a Military Draft Reconsidered,” Defence and Peace Economics 7: 297-312.Warner, John T. and Sebastian Negrusa, 2005. “Evasion Costs and the Theory of Conscription,” Defence and Peace Economics 16 (2): 83-100. 96
  • 83. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר  ‬ ‫*‬ ‫ערך השירות‬ ‫א. מבוא‬ ‫צוות ערך השירות, בראשות מר קובי הבר ואלוף אלעזר שטרן, ערך את דיוניו בחודשים ספטמבר‬ ‫7002 ודצמבר 8002 על רקע ירידת שיעורי הגיוס לשירות חובה והגידול בשיעורי הנשירה‬ ‫מצה"ל. כך השתחררו משירות בכל שנה כ-000,5 צעירים יהודים )%11 מהמגזר היהודי( בנימוק‬ ‫של "תורתו אומנותו". מגמת עלייה נרשמה גם בפטור לבנות מתוקף הסדר "הצהרת דת" )ובכלל‬ ‫זה בקרב בוגרות מוסדות חינוך חילוניים(, כמו גם עלייה בהיקפי הפטור מטעמים נפשיים‬ ‫וגופניים. לכך יש להוסיף נשירה בשיעור של %71, רובה בשנה הראשונה לשירות, בעיקר בקרב‬ ‫קבוצות האיכות )קב"א( הנמוכות.‬ ‫נתונים אלו מעוררים חשש כי בשנים הקרובות ירד שיעור הגברים מסיימי השירות אל‬ ‫ֵ‬ ‫מתחת לרמה של %05 )מתוך סך חייבי הגיוס(. המשמעות המעשית של נתון זה היא אפשרות‬ ‫קריסת המודל של צבא העם והתוצאות הביטחוניות, החברתיות והמוסריות החמורות שיבואו‬ ‫בעקבותיה. כמו כן ירידה בשיעורי הגיוס עלולה להסב נזק אדיר לכלכלה בשל הקשר ההדוק שבין‬ ‫אי-שירות בצבא לאי-השתתפות בשוק העבודה.‬ ‫ב. דחיית פתרונות הקצה‬ ‫הוועדה הניחה כי באופק הנראה לעין מודל צבא העם הכרחי למדינת ישראל, בין היתר לנוכח‬ ‫הנסיבות הביטחוניות והמדיניות שבהן נתונה ישראל, ההופכות את המודל של צבא מקצועי ללא‬ ‫רלוונטי עבורה. לפיכך הוועדה דחתה את האפשרות של אימוץ מודל של צבא מקצועי )ביטול גיוס‬ ‫החובה(. בד בבד היא דחתה את האפשרות להחיל חובת גיוס כללית גורפת, מאחר שפתרון זה‬ ‫יגרור עימותים פוליטיים וחברתיים קשים, ובפועל מדובר בפתרון שאינו ישים.‬ ‫ג. הגדרת יעדים‬ ‫יעד מרכזי בעיני הוועדה הוא הגדרת מודל צבא העם כמודל הדומיננטי, ולצורך כך יש לדעתה‬ ‫לפעול כדי להגדיל את שיעורי הגיוס ולצמצם את שיעורי הנשירה מהשירות. לשם כך יש ליזום‬ ‫פעילויות חינוכיות וחברתיות הממצבות את צה"ל כצבא העם. כמו כן, יש לפעול לשילוב כל‬ ‫המגזרים בשירות החובה.‬ ‫ד. הפתרון המוצע‬ ‫הוועדה המליצה על פתרון משולב הכולל חמישה רכיבים. יצוין שהוועדה המליצה ללוות את‬ ‫מכלול הצעדים במהלך שיווקי מקיף של מיתוג מחדש. מהלך זה יציג את ערך השירות ויחזק את‬ ‫                                                             ‬‫המסמך המסכם את דיוני ועדת ערך השירות חובר בידי פרופ ברוך נבו ועוזרת המחקר נטלי דוידי צלר, אולם לא‬ ‫*‬‫פורסם. המסמך שלפניכם הוא תקציר שהכין יוסף קלמנוביץ לקראת דיוני פורום קיסריה. העירו הערות: קובי הבר‬ ‫ואלעזר שטרן.‬ ‫79‬
  • 84. ‫פורום קיסריה 1102  ‬‫תדמית המתגייסים בכלל והחיילים הקרביים בפרט, מתוך הדגשת ערכי השליחות והציונות, כמו‬ ‫גם הערך המוסף האישי לחייל.‬ ‫ואלו הצעדים שעליהם המליצה הוועדה:‬ ‫1. צמצום "ההפסד האלטרנטיבי" בשירות הצבאי‬‫הגדלת התועלת האישית למתגייסים לשירות חובה, הקטנת "ההפסד האלטרנטיבי" וצמצום‬ ‫תחושת האי-שוויון בין מתגייסים למשתמטים. הוצעו הצעדים המעשיים האלה:‬‫‪ .i‬קיצור שירות החובה בהדרגה ובאופן דיפרנציאלי לשנתיים ותגמול בהתאם. בכך אימצה‬ ‫הוועדה את המלצות דוח בן בסט )6002(.‬ ‫‪ .ii‬הארכת השירות הלאומי-אזרחי ל-42 חודשים )יש לשקול גם הטלת חובת שירות(.‬ ‫‪ .iii‬סל הטבות לחיילים בזמן השירות ולאחריו:‬ ‫‪ ‬העלאת שכר החובה )ייתכן שדיפרנציאלית - למערך הלחימה ולאוכלוסיות מיוחדות(.‬‫‪ ‬מתן הטבות שיש להן משמעות סמלית ואינן כרוכות בעלות גבוהה )הנחות באגרות‬ ‫ובתחבורה הציבורית(.‬ ‫‪ .iv‬הטבות ליוצאי צבא:‬‫לספק אפשרות להשכלה גבוהה, אקדמית או מקצועית, לכל חייל משוחרר )מלגות, שכר‬ ‫‪‬‬ ‫לימוד חינם וכיו"ב(.‬ ‫קורסים להשלמת בגרויות ולהכנה לבחינה הפסיכומטרית.‬ ‫‪‬‬ ‫הגדלת מספר המכינות הקדם-אקדמיות.‬ ‫‪‬‬ ‫העדפה בקבלה למקומות עבודה ממשלתיים ליוצאי צבא ושירות לאומי.‬ ‫‪‬‬‫לחלק מהצעדים שנמנו יש היבטים תקציביים ניכרים )בצד היתרונות למשק, לצמיחה ולשוק‬‫העבודה(. הוועדה הייתה ערה למגבלות התקציביות של מדינת ישראל. לפיכך היא קראה‬‫להתאמת סדר העדיפויות בתקציב המדינה בכלל, ובתקציב הביטחון בפרט, לשם יישום המלצות‬ ‫אלו, מאחר שלהבנתה מניעת המשבר כעת זולה עשרות מונים מן ההוצאה שתידרש לאחר מכן.‬‫כמו כן ייתכן שחלק מצעדים אלו יעוררו טענות של פגיעה בשוויון. לכן סברה הוועדה‬‫שכאשר יתורגמו ההמלצות לצעדים מעשיים, יש לבחון את השלכותיהם המשפטיות בזהירות‬ ‫ובאופן פרטני.‬ ‫2. צמצום הפערים בין חיי האזרחות לבין השירות הצבאי‬‫ניסיון לצמצם את הפער שבין החיים הצבאיים לחיים האזרחיים. המטרה היא לעדן את "חוויית‬ ‫השירות" ולהפוך אותה לנעימה יותר. הוצעו הצעדים המעשיים האלה:‬ ‫‪ .i‬שיפור מדיניות חופשות:‬ ‫‪ ‬יותר חופשות.‬ ‫‪" ‬סולם חופשות" דיפרנציאלי, לפי קושי השירות.‬ ‫‪ .ii‬תנאי שירות משופרים:‬ ‫‪ ‬מצב המגורים ובנייני המשרדים.‬ ‫‪ ‬רמת האוכל.‬ ‫89  ‬
  • 85. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר  ‬ ‫יש לציין כי חברי הוועדה היו חלוקים בשאלה עד כמה לסעיף זה יש משמעות מכרעת.‬ ‫3. הקטנת שיעורי הצהרת דת כוזבת )בקרב בנות(‬ ‫ההנחה היא שמדובר בערוץ קל ופשוט לקבלת פטור, שאיננו כרוך בסטיגמות חברתיות, ולכן יש‬ ‫להילחם בו בנחרצות. הוצעו הצעדים המעשיים האלה:‬ ‫‪ .i‬מתן הפטור רק בתום שנת הלימודים )כדי למנוע תופעה של "הדבקה חברתית"(.‬ ‫‪ .ii‬דרישה לחוות דעת של מנהל בית הספר בנוגע לאורח החיים של הנערה.‬ ‫‪ .iii‬ועדה מקצועית מיוחדת שתחליט על מתן פטור לבנות שלמדו בבתי ספר חילוניים.‬ ‫‪ .iv‬החמרת הבדיקות של נכונות ההצהרה.‬ ‫‪ .v‬החמרת הסנקציות כלפי בנות אשר הצהרתן שקרית.‬ ‫‪ .vi‬ימי שיווק לגיוס בנות דתיות והפיכת השירות הצבאי לאטרקטיבי עבורן.‬ ‫4. הגדלת שיעור המשרתים בצבא מתוך הציבור החרדי‬ ‫הוועדה סבורה כי בכל הנוגע לציבור החרדי אין לפעול בהכללות ובגישה כוחנית, אלא יש לגבש‬ ‫פתרונות מתוך דיאלוג, הבנה ושיתוף פעולה מתמידים. הוצעו הצעדים המעשיים האלה:‬ ‫‪ .i‬הכרה באופייה המגוון וההטרוגני של החברה החרדית.‬ ‫‪ .ii‬מתן מענה לצרכים ייחודיים )הכשרות מקצועיות-טכניות בצבא, הרחבת מסלולים דוגמת‬ ‫שחר כחול ושחר ירוק ומתן מענה לצרכים ייחודיים של המתגייסים החרדים(.‬ ‫‪ .iii‬מינוי יועץ מיוחד לרמטכ"ל אשר יתמקד בקשר עם המגזר החרדי: סיוע בגיוס לצבא, בניית‬ ‫מסלולי השירות הייחודיים, טיפול שוטף בבעיות וכיו"ב.‬ ‫‪ .iv‬הגברת האכיפה על מערך תקצוב הישיבות ורישום הלומדים בהן.‬ ‫‪ .v‬הידברות עם הקהילות החרדיות )הדגשת הפן הכלכלי(.‬ ‫‪ .vi‬לשקול פטור מוחלט משירות לתלמידי ישיבות שהגיעו לגיל 32, לפרק זמן קצוב של שנים‬ ‫אחדות, כדי לתמרץ את שילובם בשוק העבודה.‬ ‫בהקשר זה יש להביא בחשבון כי שילוב חרדים רבים בשירות עלול לגרום לשינוי גדול בצביון‬ ‫הצבא. בין היתר שילוב זה עלול להקשות על שילוב נשים בצה"ל )בשל דרישות הצניעות של‬ ‫המגויסים החרדים(; לעורר בעיות בנוגע למקור הסמכות )סמכות רבנית מול סמכות צבאית(;‬ ‫ולפגוע בתחושת השוויון של חיילים שאינם חרדים )בשל התנאים המועדפים שיקבלו המגויסים‬ ‫החרדים(. על המערכת הצבאית להיערך לכך מראש ולמצוא את הדרכים והכלים להתמודדות עם‬ ‫סוגיות אלה.‬ ‫5. הדגשת תפקיד החינוך והרווחה בצבא‬ ‫להחזיר לצבא מקצת מתפקידיו ההיסטוריים, כדי לחזק את משמעות השירות בעיני החיילים.‬ ‫עם זאת חברי הוועדה נחלקו בשאלה אם התפקידים החברתיים עדיין רלוונטיים לצבא‬ ‫בתקופתנו.‬ ‫99‬
  • 86. ‫פורום קיסריה 1102  ‬ ‫6. טיפול בבעיית הנשירה‬‫מתן מענה מקיף לבעיית הנשירה של חיילים מן השירות. בין היתר יש לטפל בתחושה השכיחה‬‫של חיילים )בעיקר אלו בשירות עורפי( שהשירות הצבאי שלהם חסר משמעות )תחושת "בזבוז"(.‬ ‫הוצעו הצעדים המעשיים האלה:‬ ‫‪ .i‬החלת חוק חיילים משוחררים לאחר 81 חודשי שירות בלבד )ולא 21(.‬ ‫‪ .ii‬חיזוק תחושת המשמעות בקרב חיילים במערך תומך הלחימה )גיבוש זהות יחידתית(.‬ ‫‪ .iii‬שיפור השקיפות של הליכי המיון.‬ ‫‪ .iv‬המשך המלחמה בתופעת הנשירה והאי-גיוס על רקע רפואי ונפשי.‬ ‫‪ .v‬הרופאים יתבקשו להבהיר למבקשים פטור את התוצאות של חוות הדעת.‬ ‫‪ .vi‬הגברת שיתוף הפעולה והעברת המידע בין הגורמים הממשלתיים למיניהם.‬ ‫‪ .vii‬הגברת הבקרה על הרופאים הצבאיים בכל הקשור לשחרורים.‬ ‫‪ .viii‬תפעול מערך שיאתר את הנוטים לנשור וייתן להם מענה פרטני.‬ ‫001  ‬
  • 87. ‫צעירים: גילאי 81-22 – מתגייסים במודל אחר  ‬ ‫*‬ ‫נספח: נתונים מספריים‬ ‫פטור משירות צבאי )נתוני אכ"א, נכון לשנת 7002(‬ ‫1. פטור מתוקף הסדרים מדינתיים‬ ‫א. הסדר "תורתו אומנותו": כ-000,5 נערים )יהודים; %11 מהמגזר היהודי( משתחררים בכל‬ ‫שנה. לפחות מחצית מהם יכולים, פיזית ונפשית, להתגייס לצה"ל. חלק גדול מהם אינו‬ ‫מתאים ממילא לצורת הלימודים ולרמת הדרישות התובענית של הישיבה )אינם בגדר‬ ‫"עילוי"(.‬ ‫ב. הסדר "הצהרת דת" לבנות: מגמת עלייה במרוצת השנים, גם בקרב בוגרות מוסדות חינוך‬ ‫שאינם דתיים באופיים. ערוץ ההשתמטות הזה איננו כרוך בסטיגמה או בקושי מעשי.‬ ‫ג. פטור מטעמים רפואיים-נפשיים וגופניים: עלייה )קלה( עם השנים. סביר שהיא אינה‬ ‫משקפת תחלואה הולכת וגדלה אלא ירידה במוטיבציה לשרת בצבא.‬ ‫2. נשירה בזמן השירות‬ ‫שיעור נשירה של %71, רובה בשנה הראשונה.‬ ‫א.‬ ‫בשנים 2002-6002 חלה עלייה בשיעור השחרור המוקדם, אך ב-7002 חלה ירידה של %1.1.‬ ‫ב.‬ ‫%04 מהשחרורים בקרב גברים נעשים במחצית השנה הראשונה ו-%22 במחצית השנייה.‬ ‫ג.‬ ‫שכיחות הנשירה בקרב עולים עומדת על כ-%22, ובקרב ילידי הארץ כ-%51.‬ ‫ד.‬ ‫בשנים 5002-7002 חלה מגמת ירידה בשיעור הנשירה של ילידי הארץ.‬ ‫ה.‬ ‫%36 מהמשתחררים הם ממערך המנהלה.‬ ‫ו.‬ ‫הנשירה שכיחה בקבוצות הקב"א הנמוכות.‬ ‫ז.‬ ‫מוטיבציה של מועמדים לשירות הביטחון )סקרי ממד"ה, 0002-7002(‬ ‫רמת נכונות גבוהה ויציבה להתגייס לצבא: קרוב ל-%07 בנים, %08 בנות.‬ ‫1.‬ ‫כ-%57 חשים רמה גבוהה של גאווה לקראת הגיוס.‬ ‫2.‬ ‫בקרב הבנים, %05 מעוניינים לשרת במסלול קצונה, בתפקיד קרבי ביחידה התנדבותית.‬ ‫3.‬ ‫עלייה במספר הסבורים ש"הרבה בני נוער לא רוצים לשרת" )יותר ממחצית( וש"החברה‬ ‫4.‬ ‫סובלנית למשתמטים" )כ-%04(.‬ ‫ירידה במספר החושבים שאפשר להצליח בחברה גם ללא שירות צבאי )%04(.‬ ‫5.‬ ‫חינוך‬ ‫1. ב-51 השנים בין 5002-0991:‬ ‫‪ ‬שיעור החרדים מקרב תלמידי היסודי גדל פי 5.2, ומהעל-יסודי פי 3 )לוח 1(.‬ ‫‪ ‬מספר התלמידים בחינוך היסודי החרדי גדל פי 3, ובעל-יסודי פי 4 )לוח 2(.‬ ‫2. נכון לשנת 5002:‬ ‫‪ ‬כ-%52 מהתלמידים בבתי הספר היסודיים לומדים במסגרת חינוך "דתי אחר" )חרדי(.‬ ‫‪ 31.8% ‬מתלמידי הגנים לומדים במסגרת "חינוך מוכר שאינו רשמי" )חרדי(.‬ ‫‪ ‬ככל שקבוצות הגיל צעירות יותר, כן עולה שיעור המגדירים עצמם חרדים )לוח 3(.‬ ‫                                                             ‬ ‫הנתונים נכונים למועד דיוני הצוות.  ‬ ‫*‬ ‫101‬
  • 88. ‫פורום קיסריה 1102  ‬ ‫לוחות‬ ‫לוח 1 התפלגות המגזרים במערכת החינוך העברי )באחוזים; סך הכול: %001(‬ ‫על-יסודי‬ ‫יסודי‬ ‫כיתות א‬‫60/5002‬ ‫09/9891‬ ‫60/5002‬ ‫09/9891‬ ‫60/5002‬ ‫09/9891‬ ‫1.07‬ ‫6.87‬ ‫6.55‬ ‫6.76‬ ‫7.75‬ ‫5.17‬ ‫ממלכתי‬ ‫9.71‬ ‫6.71‬ ‫7.81‬ ‫5.02‬ ‫3.91‬ ‫2.22‬ ‫ממלכתי-דתי‬ ‫1‬ ‫0.21‬ ‫8.3‬ ‫7.52‬ ‫9.11‬ ‫0.32‬ ‫3.6‬ ‫דתי אחר‬ ‫מקור: עיבודי המחברים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.‬ ‫לוח 2 התפלגות המגזרים במערכת החינוך העברי )במספרים מוחלטים(‬ ‫על-יסודי‬ ‫יסודי‬ ‫כיתות א‬‫6/5002‬ ‫09/9891‬ ‫6/5002‬ ‫09/9891‬ ‫6/5002‬ ‫09/9891‬‫940,923‬ ‫000,652‬ ‫073,423‬ ‫810,023‬ ‫048,15‬ ‫149,94‬ ‫ממלכתי‬‫320,48‬ ‫323,75‬ ‫690,901‬ ‫740,79‬ ‫043,71‬ ‫705,51‬ ‫ממלכתי-דתי‬‫823,65‬ ‫773,21‬ ‫439,941‬ ‫533,65‬ ‫466,02‬ ‫004,4‬ ‫דתי אחר‬‫004,964‬ ‫007,523‬ ‫004,385‬ ‫004,374‬ ‫448,98‬ ‫848,96‬ ‫סך הכול‬ ‫מקור: עיבודי המחברים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.‬ ‫לוח 3 פילוח התושבים לפי הגדרה דתית וגיל )באחוזים(‬ ‫לא יהודים‬ ‫מסורתיים חילונים‬ ‫דתיים‬ ‫חרדים‬ ‫יהודים‬ ‫סך הכול‬ ‫6.91‬ ‫0.54‬ ‫3.83‬ ‫8.9‬ ‫7.6‬ ‫4.08‬ ‫סך הכול‬ ‫7.91‬ ‫9.44‬ ‫6.73‬ ‫2.01‬ ‫0.7‬ ‫3.08‬ ‫גברים‬ ‫4.91‬ ‫1.54‬ ‫1.93‬ ‫3.9‬ ‫4.6‬ ‫6.08‬ ‫נשים‬ ‫1.32‬ ‫8.24‬ ‫1.53‬ ‫4.01‬ ‫7.11‬ ‫9.67‬ ‫גילאי 02-42‬ ‫6.42‬ ‫7.64‬ ‫6.43‬ ‫4.9‬ ‫1.9‬ ‫4.57‬ ‫גילאי 52-44‬ ‫6.51‬ ‫0.54‬ ‫2.14‬ ‫4.9‬ ‫1.4‬ ‫4.48‬ ‫גילאי 54-46‬ ‫0.21‬ ‫1.24‬ ‫8.54‬ ‫2.01‬ ‫9.1‬ ‫0.88‬ ‫גילאי 56-47‬ ‫1.8‬ ‫0.34‬ ‫7.24‬ ‫8.11‬ ‫3.2‬ ‫9.19‬ ‫57+‬ ‫מקור: עיבודי המחברים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.‬ ‫                                                             ‬ ‫דתי אחר = פיקוח חרדי, על פי הגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.‬ ‫1‬ ‫201  ‬

×